יום שבת קדש הוא

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>יום שבת קדש הוא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5645</id>
    <revision>
      <id>3018026</id>
      <parentid>3017618</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:12:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת נוסח צנזורה</comment>
      <origin>3018026</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3947" sha1="bnndvc90y56t1nt0qpdokhizmel6cvo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהונתן חזק'''}}

{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת קֹֽדֶשׁ הוּא{{ש}}
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵֽהוּ{{ש}}
וְעַל הַיַּֽיִן זוֹכְרֵֽהוּ{{ר1}}
וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ{{ר1}}
הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ{{ר2}}
יִשְׂמַח וְיִרְוֶה / וְאִם לֹוֶה{{ר1}}
הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ

{{סי|הַ}}בָּשָׂר יַֽיִן וְדָגִים{{ש}}
וְאַל יֶחֱסַר בְּתַעֲנוּגִים{{ש}}
וְאִם שְׁלׇשׁ אֵֽלֶּה לְפָנָיו צָגִים{{ר1}}
זֶה יִהְיֶה שְׂכָרוֹ{{ר1}}
אֲשֶׁר חָפֵץ בִּיקָרוֹ{{ר2}}
יוֹסֵף חָצָה / דָג, וּמָצָא{{ר1}}
מַרְגָּלִית בִּבְשָׂרוֹ

{{סי|וְ}}אִם שֻׁלְחָן כְּדָת עָרוּךְ{{ש}}
וּמַלְאָךְ אֵל יַעֲנֶה בָּרוּךְ{{ש}}
זֶה יִהְיֶה זְמַן אָרוּךְ{{ר1}}
וְאוֹיְבָיו יִהְיוּ כְדֹֽמֶן{{ר1}}
וּמַלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן{{ר2}}
בְּעַל כׇּרְחוֹ / יְסַפֵּר שְׁבָחוֹ{{ר1}}
שְׁמוֹ יַעֲלֶה כְּטוֹב שָֽׁמֶן

{{סי|נָ}}שִׁים נֵרוֹת תַּדְלֵֽקְנָה{{ש}}
וְחֹק נִדּוֹת תַּחֲזֵֽקְנָה{{ש}}
וְהַחַלּוֹת תַּסֵּֽקְנָה{{ר1}}
יָגֵן בַּעֲדָן זְכוּתָן{{ר1}}
יוֹם בֹּא עֵת לֵדָתָן{{ר2}}
וְאִם לֹא עָבְרוּ / וְנִזְהָֽרוּ{{ר1}}
אֲזַי קְרוֹבָה לֵדָתָן

{{סי|תְּ}}נוּ שֶֽׁבַח וְשִׁירָה{{ש}}
לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא{{ש}}
וְלָֽנוּ בּוֹ נָתַן תּוֹרָה{{ר1}}
קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה{{ר1}}
בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה{{ר2}}
לְךָ יָאֲתָה / וְקַח אוֹתָהּ{{ר1}}
תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה

{{סי|נֶֽ}}פֶשׁ כִּי נֶאֱנָחָה{{ש}}
בָּא שַׁבָּת בָּא מְנוּחָה{{ש}}
גִּיל וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה{{ר1}}
בֵּרְכוֹ וְקִדְּשׁוֹ בְּמָן{{ר1}}
מִלָּרֶֽדֶת לְעַם לֹא אַלְמָן{{ר2}}
וְהַשַּׁבָּת / נֶֽפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ר1}}
בְּפִסַּת בַּר אֲשֶׁר טָמָן

{{סי|חֻ}}קּוֹתֶֽיהָ בְּמָרָה{{ש}}
נִצְטַוּוּ בְּאַזְהָרָה{{ש}}
כַּהֲרָרִים בִּשְׂעָרָה{{ר1}}
תְּלוּיִם הִלְכוֹתֶֽיהָ{{ר1}}
שׁוֹמְרֵי מִצְוֺתֶֽיהָ{{ר2}}
יִנְחָֽלוּ / לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ{{ר1}}
שַׁבָּת בְּצִבְאוֹתֶֽיהָ

{{סי|זֶ}}ה הָאוֹת אֲשֶׁר שָׂם אֵל{{ש}}
בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}}
וּבַשְּׁבִיעִי אֲשֶׁר הוֹאֵל{{ר1}}
סַמְבַּטְיוֹן הַנָּהָר{{ר1}}
שֶׁבְּכׇל יוֹם רָץ וְנִמְהָר{{ר2}}
יוֹכִֽיחַ / בּוֹ מָנֽוֹחַ{{ר1}}
תָּשִׁיב לְמִין אֲשֶׁר שׁוֹאֵל {{נוא|תָּשִׁיב לְמִין הַנִּמְהָר}}

{{סי|ק}}וֹלֵי קוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן{{ש}}
בְּעֵת שִׁירַי יִגְדָּלוּן{{ש}}
כִּי כַטַּל הֵם יִזָּלוּן{{ר1}}
וְאַל יַסִּֽיגוּ גְבוּלִי{{ר1}}
בְּאֹֽרַח שִׁיר נָפַל חֶבְלִי{{ר2}}
הִתְקוֹשְׁשׁוּ / וְאַל תְּשַׁמְּשׁוּ{{ר1}}
בְּנֵֽזֶר שִׁיר שָׁפְרָה לִי.&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>bnndvc90y56t1nt0qpdokhizmel6cvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר סיפורי מעשיות/ממלך וקיסר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8814</id>
    <revision>
      <id>3018024</id>
      <parentid>2699446</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>התוכן הועבר לעמודי המפתח</comment>
      <origin>3018024</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="900" sha1="3tsug9q7ui2z1dj799wafvx5tj5m0ck" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ספר סיפורי מעשיות||מאבידת בת מלך|ממלך וקיסר|מחגר|}}

&lt;pages index=&quot;סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf&quot; from=12 to=21 onlysection=ב /&gt;

[[קטגוריה:סיפורי מעשיות (ברסלב)]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.datisrael.com/page-5-48-347-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%91_%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8.html מעשה ממלך וקיסר מנוקד לקריאה אונליין].{{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20091222093903/http://www.datisrael.com/page-5-48-347-%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%91_%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%A8.html |date=2009-12-22 }}, דת ישראל - מאגר ספרי קודש חופשי

[[en:Translation:Tales of Rabbi Nachman/2]]
[[yi:מעשה ב ממלך וקיסר]]</text>
      <sha1>3tsug9q7ui2z1dj799wafvx5tj5m0ck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התורה והמצוה על שמות כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>93394</id>
    <revision>
      <id>3017994</id>
      <parentid>1101223</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:26:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מבין ענין</username>
        <id>12647</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה - מילה שנוספה בטעות הוכנסה לסוגריים עגולות</comment>
      <origin>3017994</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62072" sha1="nhy6hljek0fe7lzwz2moyh4pb9dpugb" xml:space="preserve">פירוש מלבי&quot;ם על [[מכילתא על שמות כ]]:

{{פרשן על פרק|התורה והמצוה|שמות|יט|כ|כא}}

(ב - ג) 
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{צ|אנכי ה' אלהיך}}. הודיע להם שהוא הנמצא מחויב המציאות שע&quot;ז מורה שם הויה שבא בעתיד, ר&quot;ל שאני מחויב להיות, וכמ&quot;ש בפ' שמות בבאור שם אהיה, ושהוא המציא
כל הנמצאים שכולם נמצאים מאמתת המצאו שע&quot;ז מורה שם הויה שמהוה כל הוה, ושהוא הקדמון לכל דבר ואין ראשית לראשיתו שע&quot;ז מורה השם היה הוה ויהיה, ושכל הכחות
הנמצאים במציאות הם מושפעים מאתו והוא הנשמה אליהם שע&quot;ז מורה שם אלהים כמ&quot;ש בפסוק בראשית ברא אלהים, ושמאתו יצאו בין הטובות בין הרעות שע&quot;ז יורה שני
השמות הוי&quot;ה ואלהים דין ורחמים, ושהוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית שע&quot;ז מורה שם אלהים שבא בכנוי אל ישראל, שזה מורה על הקשר והדבוק שי&quot;ל עמהם כמ&quot;ש בכ&quot;מ
בתנ&quot;ך, ושהוא גומל ומעניש כמ&quot;ש אלהיך דייניך כמ&quot;ש בס' התו&quot;ה אחרי (סי' קל), ויש הבדל בין אני ובין אנכי, שבמלת אני מדייק את הנשוא ובמלת אנכי מדייק את הנושא, למשל
אני עומד ר&quot;ל לא יושב, אנכי עומד ר&quot;ל אנכי לא איש אחר, עמ&quot;ש בפ' תולדות על אנכי עשו בכורך, וכשאמר אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, הודיעו ששמו הוי&quot;ה, כי זה לא נודע
עדיין היטב לאברהם אבל כשאמר פה אנכי הויה פי' רק אנכי הויה לא אחר, ובזה הוציא שלא נמצא זולתו, ואמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ר&quot;ל ששם התבררו כל הפנות האלה,
מציאות ה' ע&quot;י סדרי מכות דצ&quot;ך כמ&quot;ש בזאת תדע כי אני ה', וההשגחה ע&quot;י סדר עד&quot;ש כמ&quot;ש אני ה' בקרב הארץ, ושאין כמוהו נודע ע&quot;י סדר באח&quot;ב כמ&quot;ש למען תדע כי אין כמוני
בכל הארץ כמ&quot;ש בפירושי שם, ושהוצאתיך מבית עבדים וא&quot;כ חובה עליהם לעבדו ולשמור מצותיו כמו שיחויב העבד לעבוד את אדונו:
והרמב&quot;ם בס' המצות ובחבורו (פ&quot;א מה' יסה&quot;ת) חשב מצוה זו למ&quot;ע, והרב ר' חסדאי קרשקש בס' אור ה' אמר שהוא טעות כי לא יצויר מצוה בזולת (ניקוד&lt;ref&gt;נראה שהוא הוראה למדפיס לנקד מילה זו בצ' פתוחה, ולא חלק מלשון הספר, ובמקור אינו, ולכן הוכנס בסוגריים עגולות.&lt;/ref&gt;) מצוה ידוע, וא&quot;כ
כשתאמר שהוא מצוה להאמין במציאות ה' כבר הודעתי שיש מצוה שהוא ה', וא&quot;כ הנחת אמונת מציאות ה' קודם מה שתאמר שמצוה להאמין באמונה זו, ואין זה מן הקושי, כי
יתכן שיקבל צווי ולא יאמין שהוא מחויב המציאות, כי גם עע&quot;ז היו להם מצות כמ&quot;ש כי הואיל הלך אחרי צו, הגם שהניחו שיש עליון עליהם דקרו לי' אלהא דאלהיא, ובאה המצוה
שידע שהוא מחויב המציאות, והרמב&quot;ם באר דבריו וז&quot;ל שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו,
ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות וכו', המצוי הזה הוא אלהי עולם וכו', וידיעת דבר זה מ&quot;ע שנאמר אנכי ה' אלהיך, הרי שעקר המצוה לידע שיש
מחויב המציאות, וזה כולל כל פרטי האמונות הנתלות בזה, לא זה לבד שיש מצוה, רק שהמצוה הזה הוא מחויב המציאות שכולל כל השלמיות, ובזה נכלל כל האמונות הנתלות
באלהות, וכן מה ששאלו איך יצדק מצוה על האמונה שאין לבחירה מבוא בה, הנה הרמב&quot;ם דייק וכתב לידע שיש שם מצוי ראשון, וידיעת דבר זה מ&quot;ע, ולא אמר להאמין שיש מצוי
ראשון והאמנת ד&quot;ז מ&quot;ע, הרי באר שהמצוה הוא לידע זה בידיעת השכל, והוא כמ&quot;ש במורה עמ&quot;ש אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו שהיינו מפי גבורת המופת, ר&quot;ל שכל
המצות קבלו ממשה דרך אמונה כשידעו שהוא שליח ה' והאמינו בכל מה שצוה אותם בשם ה', אולם שתי המצות האלה שהם מציאות ה' ושאין זולתו, זה ישיג האדם בשכלו, וה'
נטע בשכל האדם ידיעות נשתלו בו מלדה ומבטן ואשר [כפי דעת אפלטון] תביא הנפש אתה ממקור מחצבתה, שיש אלוה נמצא ושהוא אחד כמ&quot;ש בפי' איוב במענה אליהוא (סי' לו)
ע&quot;ש, עד שמי שיביט בעין השכל בבתי נפשו ימצא דעות אלה טבועות בנפש כל אדם, ומשורשות בנפשות כמו השכלות ראשונות, ולא היה צריך לקבלם ממשה בדרך אמונה, וע&quot;כ
באו הצווים האלה מאת ה' יוצר הנפשות, והמצוה הוא שישתדל לדעת זה בידיעה ברורה, כמ&quot;ש מי לא ידע בכל אלה כי יד ה' עשתה זאת (איוב יב), וכמ&quot;ש בפי' בראשית שלכן לא
אמר אלהים ברא בראשית:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{צ|לא יהיה לך}}. כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בל&quot;ת שנאמר {{צ|לא יהיה לך}} 
&lt;קטע התחלה=/&gt;אלהים אחרים, וכופר בעקר שזה העקר הגדול שהכל תלוי בו,
וע&quot;כ אמרו שאנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו, כי שתי מצות אלה עשה ול&quot;ת נמשכו זה מזה, שעם ההאמנה שהוא מחויב המציאות נמשך אמונת האחדות כמו שבאר במו&quot;נ
ח&quot;ב במופתים, ובכלל המ&quot;ע נכלל שהוא אחד ובכלל הל&quot;ת נכלל המ&quot;ע שיש מצוי ראשון, ובמה שהוסיף על פני בא להוציא מטעות דור אנוש שהיו אומרים שהקב&quot;ה חלק לכוכבים
ומזלות מכבודו כמלך שחולק מכבודו לשריו ולעבדיו, ע&quot;ז משיב על פני שאני נמצא בכל מקום, וגם במלך ב&quot;ו אין לחלק כבוד לשריו ועבדיו במעמד המלך שזה מורד במלכות, כמ&quot;ש
שאוריה נתחייב מיתה מפני שקרא את יואב אדוני לפני דוד, אמנם במכילתא פי' שלא יהיה לך הוא אזהרה על קיום אליל בביתו, וכן פרש&quot;י פה, וכן הסמ&quot;ק חשב קיום אליל בין
המצות ל&quot;ת כדברי המכילתא, וכבר התבאר בספרא קדושים (סי' קל) שפליגי בזה ת&quot;ק ור' יוסי, שלדעת ר' יוסי המקיים אליל עובר משום לא יהיה לך אלהים אחרים כדעת
המכילתא, ולת&quot;ק אינו עובר, וכ&quot;כ הרמב&quot;ן, ולכן המכילתא לשיטתיה כשחשב הדברים שנאמרו בדבור אחד, לא חשב אנכי ולא יהיה לך, כי לדידיה הם שני דבורים נפרדים, ועל מ&quot;ש
וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר אמר במכילתא שהיו אומרים על הן הן ועל לאו לאו דברי ר' ישמעאל, ר&quot;ע אומר על הן הן ועל לאו הן, מבואר שלר&quot;י לא נאמרו בדבור
אחד כי על אנכי היו צריכים להשיב הן ועל לא יהיה לך היו צריכים להשיב לאו, ולר&quot;ע נאמרו בדבור אחד ועל אנכי ולא יהיה לך השיבו הן, וסתם מכילתא ר' ישמעאל, ולכן ס&quot;ל
שלא נאמרו בדבור אחד ולא יהיה לך הוא אזהרה על קיום אליל. והנה במכות (דף יג ע&quot;ב) על מ&quot;ש דלאו שניתן לאזהרת מיתת סנהדרין אין לוקין עליו אבל לאו שניתן לאזהרת כרת
לוקין עליו, מקשה ואימא אזהרה לקרבן דהא פסח ומילה לא מייתי קרבן משום שאין בהם אזהרה, ומסיק רבא דקרבן א&quot;צ אזהרה, ופו&quot;מ דלא מייתי קרבן משום דהוקשה כה&quot;ת
לע&quot;ז מה ע&quot;ז שוא&quot;ת אף כולהו נמי שוא&quot;ת, וא&quot;כ אם נאמר כדעת המכילתא הלא גם ע&quot;ז הוה בקום ועשה דהא קיום אליל בביתו אין בו מעשה. אולם כבר בארתי בארצות החיים&lt;קטע סוף=/&gt;
(סי' ל) 
&lt;קטע התחלה=ס/&gt;בארך שמ&quot;ש דחטאת לא בעי לאו, הוא דוקא לר&quot;ע דס&quot;ל לאו שניתן לאזהרת מיתת סנהדרין אין לוקין עליו, אבל לר' ישמעאל דס&quot;ל לוקין עליו קרבן בעי אזהרה, ומה שפו&quot;מ
לא מייתי קרבן משום שאין בהם אזהרה, ולא משום דאיתקש לע&quot;ז דבעי שוא&quot;ת, ושם הארכתי בזה בפלפול גדול, עכ&quot;פ המכילתא שאזלא בשיטת ר' ישמעאל שפיר אמר דלאו לא
יהיה לך קאי על קיום אליל ולהרמב&quot;ם דאזיל כפסק הלכה כר&quot;ע דקרבן א&quot;צ אזהרה מוכרח לפרש דלאו דלא יהיה לך בא על מחשבת ע&quot;ז, ואל תשיבני שא&quot;כ איך אמר ר' ישמעאל
בסנהדרין (דף צט) דבר ה' בזה זה העובד ע&quot;ז דאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, הא לדידיה לא יהיה לך מורה על קיום אליל וקיום אליל אין בו כרת כמ&quot;ש בסנהדרין (דף נ&quot;ו),
ע&quot;ז י&quot;ל שמימרא דר' ישמעאל לא עדיף ממ&quot;ש שדבר ה' בזה הוא האומר אין תורה מן השמים, ד&quot;א זה אפיקורס, ד&quot;א זה המגלה פנים בתורה, ולר' ישמעאל הוא המכחיש מציאות ה',
וגם שבדבור לא יהיה לך נמצא ע&quot;ז שיש בה כרת כי בדבור השני נזכר לא תשתחוה להם ולא תעבדם, ולפ&quot;ז י&quot;ל שפלוגתת הבה&quot;ג עם הרמב&quot;ם שלדעת הרמב&quot;ם האמנת מציאות ה'
הוא ממנין המצות, ולדעת הבה&quot;ג אינו מן המנין, תליא בזה, שלדעת המכילתא הוא קבלת המלכות כמ&quot;ש במכילתא שאמר הקב&quot;ה קבלו מלכותי ואח&quot;כ אגזור עליכם גזרות. שמזה דייק הרשב&quot;ץ בתשובה (ח&quot;א סי' קלט) שקבלת המלכות אינה בכלל הגזרות וכדעת בה&quot;ג, שזה לדעת ר' ישמעאל שהמכילתא אזלא כוותיה, וע&quot;כ אמר ר' ישמעאל בהוריות (דף ח
ע&quot;ב) איזהו מצוה שנאמרה בתחלה זה ע&quot;ז, וזה כדעת הבה&quot;ג שאנכי אינה מצוה ולא יהיה לך הוא המצוה הראשונה, ופסק הרמב&quot;ם שאנכי הוא המצוה ראשונה הוא כר&quot;ע, והרמב&quot;ן
כתב שא&quot;א לומר שלא יהיה לך בא על קיום אליל, שלא מצאנו לשון אלהים אחרים רק על עבודה והשתחויה לא על עשית ע&quot;ז, שלא יצדק לומר שעושה אלהים אחר חוץ מה', וזה
אמת, אבל בכ&quot;ז יצדק לומר לשון זה על קיום אליל, שהוא הפך מקיום אמונת ה' וציור מציאותו במחשבתו, וההפך מזה ציור מציאות אלהים אחר שהוא מקיים אותו בביתו:&lt;קטע סוף=ס/&gt;

(ד) 
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;{{צ|לא תעשה לך פסל}}. הרמב&quot;ם בספרו ובספר המצות כתב שהוא אזהרה מעשות ע&quot;ז לעבוד ואין חלוק בין שעשאה בידו ובין שצוה לאחרים לעשותה ואעפ&quot;י שלא עבד אותה,
והרמב&quot;ן חולק עליו שהלאו אינו בעשית הצלמים אבל הוא מהלאוין שנאמרו בע&quot;ז עצמה ר&quot;ל בעובד אותה, וכן בכ&quot;מ יתפרש כן כמו פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל אין
הכונה בעשיתם אלא בעבודתם והקבלה באלהית, וכבר הזכירו בע&quot;ז (דף מג) שהיה סובר שיש איסור בעשית הצורות אפילו לנוי ונדחה זה ואמרו כי תניא ההיא לעבדם ולא אמרו כי
תניא ההיא בעושה ע&quot;מ לעבדם, ובמג&quot;א השיב שמש&quot;ש כי תניא ההיא לעבדם פי' בעושה ע&quot;מ לעבדם, וכן פירשו התוס' יומא (דף נד בד&quot;ה כרובים) ובמכילתא מבואר כדעת הרמב&quot;ם
שאמר ע&quot;ז לא תעשה לך פסל יכול לא יעשה גלופה אבל יעשה אטומה ת&quot;ל וכל תמונה וכו', וי&quot;ל לדעת הרמב&quot;ן שהמכילתא אתיא כר' ישמעאל דס&quot;ל בע&quot;ז (דף נד) דע&quot;ז של ישראל
אסור מיד, וע&quot;כ יש איסור בעשיתה, אבל להלכה דקיי&quot;ל כר&quot;ע דאינה אסורה עד שתעבד א&quot;א לאסור עשיתה דכ&quot;ז שלא עבדה לא נתפס עליה שם ע&quot;ז, אולם הלא בסנהדרין (דף נו
ע&quot;ב) אלא ויצו זה ע&quot;ז. מאי משמע, רב חסדא ור' יצחק בר אבדימי, חד אמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם, וחד אמר כי הואיל הלך אחרי צו, מאי בינייהו איכא בינייהו
עכו&quot;ם שעשה ע&quot;ז ולא השתחוה לה, למ&quot;ד עשו משעת עשיה מיחייב, למ&quot;ד כי הואיל הלך עד דאזיל בתריה ופלח לה, אמר רבא ומי איכא למ&quot;ד עכו&quot;ם שעשה ע&quot;ז ולא השתחוה לה
חייב והתניא בעכו&quot;ם דברים שב&quot;ד של ישראל ממיתים עליהם בן נח מוזהר עליהם אין ב&quot;ד של ישראל ממיתין עליהם אין ב&quot;נ מוזהר עליהם למעוטי מאי לאו למעוטי עכו&quot;ם שעשה
ע&quot;ז ולא השתחוה לה, אמר רב פפא לא למעוטי חבוק ונשוק, הרי שבין ישראל ובין ב&quot;נ מוזהר על עשית ע&quot;ז אף שלא השתחוה לה, וממ&quot;נ לר' ישמעאל ע&quot;ז של עכו&quot;ם אינה אסורה
עד שתעבד. ולר&quot;ע ע&quot;ז של ישראל אינה אסורה עד שתעבד, הרי דאין זה תלוי בזה:
פסל וכל תמונה. במכילתא יכול לא יעשה לו גלופה אבל יעשה אטומה ת&quot;ל כל תמונה, בארו ההבדל בין פסל ותמונה שהפסל הוא צורה בולטת והתמונה הוא צורה שוקעת, הנה
רש&quot;י ז&quot;ל פי' פסל שם נגזר מפעל פסל, פסל לך שני לחות, שחוצב אבנים בצורה ידועה מרובעת או עגולה, וכן ויפסלו בוני שלמה (מ&quot;א ה) שחצבו האבנים בשעור וכמות נרצה
אצלם, ומזה שם פסל אם חוצב על האבן צורה ידועה בולטת מן הדברים הנמצאים בטבע כמו צורת אדם או בע&quot;ח, ותמונה אין הצורה בולטת רק שוקעת, למשל אם משקיע צורה
בולטת בשעוה שנעשה בו צורה שוקעת, ובענין זה אמר תמונה לנגד עיני, שלא ראה צורה בולטת ממשית, רק כח הדמיוני צייר לו צורה, כאלו מן הדבר הרוחני נשקע בדמיונו צורה
שקבל ונשקע בו מן הדבר הרוחני, וכן מ&quot;ש ותמונת ה' יביט, שצייר כל המציאות שבו נשקע ונחקק צורת החכמה העליונה, וכן ציירו חכמי האמת בסוד הצמצום כאלו בחלל
הצמצום נחקק צורת החכמה של א&quot;ס בצורה שוקעת, ואמר יביט שההבטה מורה על עיון השכל, שבהמציאות יעיין ויכיר דרכי החכמה הנשגבת, אבל בראות העין אין שם תמונה,
שעז&quot;א כי לא ראיתם כל תמונה, ועיין במו&quot;נ ח&quot;א פ&quot;ג ופ&quot;ד:
אשר בשמים ממעל. במכילתא או אשר בשמים יכול דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ת&quot;ל ממעל לא דמות כרובים ולא דמות אופנים, יכול יעשה לו דמות תהום וחשך ת&quot;ל אשר
בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ להביא את הבוביא דברי ר&quot;ע וי&quot;א להביא את השברירים, הנה העמים הקדמונים היו מאמינים שיש אלהות השוכנים בשמים ויש השוכנים
על הארץ, ויש השוכנים בימים ובנהרות, וע&quot;כ הזהיר שלא יעשו דמות מאחד הנמצאים באלה המקומות, ויש הבדל בין על ובין מעל וממעל, שעל מציין שהוא על גופו של דבר,
ומעל מציין שהוא באויר למעלה מגופו של דבר, כמ&quot;ש בב&quot;ר (פ&quot;ד) אלו נאמר על הרקיע הייתי אומר על גופו של הרקיע המים נתונים, כשהוא אומר מעל הוי הם תלוים במאמרו של
מלך, וכשאומר ממעל מציין עוד למעלה יותר, וכמ&quot;ש בב&quot;ר (פנ&quot;ו) וישם אותו על המזבח ממעל לעצים מפרש על המלאכים שנאמר שרפים עומדים ממעל לו, ובזוהר ויקרא (דף טז)
כי גדול מעל שמים אתר דקיימא על השמים לעילא לעילא, וע&quot;כ אמר שממ&quot;ש בשמים ממעל מרבה כרובים ואופנים, ובר&quot;ה (דף כד) לרבות מלאכי השרת, וכן במ&quot;ש מתחת מרבה
דמות תהום וחשך שהוא מתחת הארץ, וממ&quot;ש במים מתחת לארץ, מוסיף מה שבמים שבתהום שהיו עובדים לבבואה שלהם כמ&quot;ש בחולין (דף מא), או השברירים בריות שבתהום
שאין להם עינים, שסנורים ת' שבריריא, ובגמרא לרבות שלשול קטן:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) 
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;{{צ|לא תשתחוה להם ולא תעבדם}}. לדעת הרמב&quot;ם לאו דהשתחויה מפרש על ע&quot;ז שאין עבודתה בכך, ובכלל זה גם עבודת פנים כגון זביחה וקיטור ונסוך, ולא תעבדם הוא
אזהרה לכל עבודת אליל שדרך עבודתה בכך ואפילו דרך בזיון, כמו פוער עצמו לפעור וזורק אבן למרקוליס, ומדברי תוס' בסנהדרין (דף סא ד&quot;ה מנין) משמע דעבודת פנים בשלא
כדרכה ילפינן מן ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים (ויקרא יז), והרמב&quot;ן שאל שא&quot;כ להרמב&quot;ם יש בדבור אנכי ולא יהיה לך חמש מצות, האמנת האלהות, ולא יהיה לך, ולא
תעשה פסל, ולא תשתחוה, ולא תעבדם, ואיך אמר ר' שמלאי בסוף מכות תרי&quot;ג מצות נאמרו למשה בסיני דכתיב תורה צוה לנו משה תרי&quot;א כמנין תורה ושתים מפי הגבורה, והלא
שמעו חמש מצות מפי הגבורה. והרב בעל מגלת אסתר תירץ שרק לא יהיה לך שמעו מפי הגבורה אבל מן לא תעשה לך פסל שמעו מפי משה, וזה לא יתכן דא&quot;כ נאמרו אחד עשר
דברות, ועוד שמבואר במדרש שלמ&quot;ד שרק שתי דברות שמעו מפי הקב&quot;ה מ&quot;ש ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה היה קודם לכן אחרי השתי דברות ששמעו מפי הקב&quot;ה,
ולדברי בעל מגלת אסתר היה זה קודם שנאמר להם לא תעשה לך פסל וא&quot;כ היו אחד עשר דברות. אך עיקר הקושיא ל&quot;ק, כי הג' לאוין לא תעשה פסל ולא תשתחוה ולא תעבדם
הוא מז' מצות ב&quot;נ ושמעום כבר מפי משה כמ&quot;ש בהוריות (דף ח) שז' מצות ב&quot;נ נאמר להם במרה, רק מצות אנכי ולא יהיה לך לא נאמר לב&quot;נ שאינם מוזהרים על השתוף ואותם
לבד שמעו מפי הגבורה:
כי אנכי ה' אלהיך אל קנא. כבר כתבתי ההבדל בין אני ובין אנכי, שמלת אנכי בא לדייק שם הנושא אנכי לא זולתי, כי המצרים היו חושבים שיש פועל טוב ופועל רע, הפועל טוב
הוא אל רחום והפועל רע הוא אל קנא, לכן דייק במלת אנכי כי אין זולתו, ה' המוציא מארץ מצרים הוא עצמו אל קנא להעניש לעושי רע, ועז&quot;א במדרש [הובא בילקוט על פסוק
אנכי אנכי הוא מנחמכם] משני פעמים אנכי שאמרתי בסיני אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אנכי ה' אלהיך אל קנא אני מנחמכם, ר&quot;ל שמזה תדע שהמעניש והגומל הוא אחד והפועל רע הוא עצמו הפועל טוב, והרע והעונש והגליות והיסורים שהביא עליכם היו לתכלית טוב, כמ&quot;ש כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם (ירמיה
כט), ואמר במכילתא אנכי אל קנא אני שליט בקנאה ואין קנאה שולטת בי, ד&quot;א בקנאה אני נפרע מן עע&quot;ז אבל רחום וחנון אני בדברים אחרים, שכבר בארתי במ&quot;ש (נחום א) קנוא
ונוקם ה' נוקם ה' ובעל חמה, שיש הבדל בין קנא ובין נוקם, המקנא הוא מפני חלול כבוד, והנוקם הוא בעבור רע שעשו לו בפועל, וה' יקנא בעבור חטא ע&quot;א כאיש המקנא באשתו
שזנתה תחתיו, [שכן תמצא שם זנות תמיד בעבודת אלילים] שמקנא על כבודו המחולל כמ&quot;ש יקנאוהו בזרים (האזינו לב), ולא שייך בזה נקמה כי לא עשו רע בפועל, ונקמה שייך
על עברות שעושים רע בפועל כמו גזל ורציחה וכדומה, והחוטאים בע&quot;א נקראים אויבים ושונאים, והחוטאים ביתר עברות נקראים בשם צרים, כי ההבדל בין צר ואויב, שהצר
מציר בפועל אף שלא יהיה אויב כי יצויר שמרשיעים בעבור הנאת עצמם, והאויב לפעמים לא יהיה צר בשאינו צורר ועושה רשעה רק שהוא מאויבי ה' ומכחישיו ע&quot;י שעובד אלהים
אחרים, ויש שני הבדלים ביניהם, המקנא לא ימהר להעניש תיכף שלפעמים נוטר חמה בלבו, אבל הנוקם ינקום תיכף כדי לעצור בעד הרשע והרע שעושה בפועל, ועז&quot;א (נחום שם)
קנוא ונוקם ה', ומפרש נגד נוקם נוקם ה' ר&quot;ל שנוקם תיכף, ונגד קנוא אומר בעל חמה, ר&quot;ל ששומר החמה בלבו ואינו מגלה אותה לחוץ לנקום [שזה קרוי אף וחרון], ומפרש נגד
נוקם, נוקם הוא לצריו, ונגד קנוא ובעל חמה, אמר ונוטר הוא לאויביו, שהנטירה הוא בלב והנקמה הוא בפועל, וההבדל השני שהמקנא בעת שנוקם לא ירחם כלל, כי נטירת
השנאה בלב הוא עד שיתמלא סאתו ויתחייב כליון גמור, מה שאין כן הנוקם שלא מחמת קנאה יחמול עליו אחר שמענישו, כמ&quot;ש כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם (משלי ו),
ופה אמר כי אנכי אל קנא לשונאי, שנגד עע&quot;ז שהם נקראים אויבים ושונאים, ינהג עמהם במדת הקנאה, ומפרש במכילתא המעלה והחסרון שיש בזה, המעלה הוא שלא ינקום
תיכף, ועז&quot;א אני שליט בקנאה ואין קנאה שולטת בי, כי יוכל לעצור בעד הקנאה עד שיתמלא סאתו והחסרון הוא שבעת שיגיע שעת הנקמה בשנתמלא הסאה לא ירחם כלל, וזה
רק בע&quot;ז כי לא נמצא קנאה רק בע&quot;ז, ועז&quot;א ד&quot;א בקנאה אני נפרע מן עע&quot;ז אבל רחום וחנון אני בדברים אחרים:
פוקד עון אבות על בנים. חז&quot;ל בברכות (דף ז) והא כתיב לא יומתו אבות על בנים כאן כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, שפי' שפוקד עון אבות שהוא קיים עדיין על בנים שגם
הם אוחזים במעשה ההוא, שאז יעניש את הבנים בעון אבות, והתנה בזה שיהיה הדור הרביעי, וכמ&quot;ש שהשם ממתין עד שיתמלא סאתם, שזה יהיה אם ארבעה דורות מתמידים
בחטא, כמו שהוא באדם אחד ששלשה פעמים מוחלים לו, כמ&quot;ש ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס ב), וע&quot;כ נאמר ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה (בראשית טו),
וכן הבטיח הנביא ליהוא שד' דורות ישבו לו על כסא ישראל אף שכולם עבדו עגלו של ירבעם לא נשלם סאתם עד דור הרביעי, ויש הבדל בין רביעים ובין רבעים, שרביעים מציין
המספר הסדורי. ר&quot;ל דור הרביעי ורבעים מציין הארבעה דורות ביחד, ר&quot;ל אם יש ארבעה דורות חוטאים, ובמכילתא פוקד עון אבות על בנים בזמן שהם מסרגים הא כיצד רשע בן
רשע בן רשע, ר' נתן אומר קוצץ בן קוצץ בן קוצץ, כיון ששמע משה את הדבר הזה ויקד ארצה וישתחו אמר אין בישראל רשע בן רשע בן רשע, מבואר שהוא ממדת ארך אפים,
שאינו מעניש תיכף, אולם ר' נתן דייק שזה רק בעון מזיד, ובזה מתורץ ג&quot;כ מ&quot;ש פוקד עון אבות עם מ&quot;ש איש בחטאו יומתו, שחטא היינו שוגג, שבשוגג לא יעניש את הבנים בעון
האבות, ועוד בארתי ביחזקאל (סי' יח) שזה דוקא בעון ע&quot;ז, וז&quot;ש ר' נתן רק קוצץ בן קוצץ כו' היינו הקוצץ בנטיעות ועע&quot;ז:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(ו) 
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;{{צ|ועושה חסד לאלפים}}. בסוטה (דף לא) רשב&quot;א אומר גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים, הכא כתיב לאלפים לאוהבי
ולשומרי מצותי והתם כתיב ולשומרי מצותיו לאלף דור, התם נמי כתיב לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור (דברים ז), האי לדסמיך ליה והאי לדסמיך ליה, נראה פי' דכאן כתיב
ועושה חסד לאלפים לאוהבי, מדבר מן הדורות שהם אוהביו ושומרי מצותיו שאז ימשוך החסד לאלפים דורות, ושם כתיב שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור
שהקדים לאוהביו ולשומרי מצותיו קודם לאלף דור, וא&quot;כ מ&quot;ש לאוהביו מדבר מן האבות שהם היו אוהביו ושומרי מצותיו, וה' כרת עמם ברית לעשות עמם חסד שומר חסד האבות
שהיו אוהביו עד לאלף דור, אף שהבנים אינם אוהביו רק עושים מיראה [שאם אין שומרים מצות כלל לא ישמור להם חסדי אבות] יקבלו חסדי אבות, וזה רק לאלף דור, וע&quot;כ בכאן
כתיב ועושה חסד, כי יעשה עם הדורות חסד חדש בהדורות עצמם, ושם כתיב שומר הברית והחסד, היינו ששומר להם ברית וחסדי אבות שהאבות היו אוהביו ושומרי מצותיו,
שלכן סמך לאוהביו אל הברית והחסד שמוסב אל האבות, ובכאן סמך לאוהבי אל לאלפים שמוסב אל הדורות:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ז) 
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;{{צ|לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא}}. התבאר בשבועות (דף כ&quot;א) לרבין דהלכתא כוותיה שאכלתי ולא אכלתי שקר, ואזהרתו מולא תשבעו בשמי לשקר, ואיזהו שבועת שוא
זה הנשבע לשנות את הידוע, כי שוא הוא דבר שאין בו ממש כמו השומרים הבלי שוא, וזה אם נשבע על האבן שהוא זהב או על האבן שהוא אבן, או דבר שאין יכולת בידו לעשותו
כגון לבטל המצוה או שלא ישן ג&quot;י, אבל אכלתי ולא אכלתי שמתעה את השומע שידמה שהאמת כדבריו והוא יש לו צורך בזה א&quot;כ אינו שוא והבל אצלו רק שהוא שקר, ובכ&quot;ז אמר
שם שמה שלמדין ממ&quot;ש כי לא ינקה ה' שב&quot;ד של מטה מלקין אותו ומנקין אותו נוהג גם בשבועות שקר לשעבר, מדכתיב לשוא לשוא שתי פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו
ענין לשבועת שקר, ופי' הדבר שכבר שמנו לחק מכללי הלשון שאין להכפיל את השם שתי פעמים, ובמקום שחזר השם שלא לצורך, ידרשו לפעמים שבא השם השני לדייק הדבר רק
הוא ולא אחר [כמ&quot;ש באילת השחר כלל קל&quot;ז מכ&quot;מ], וכאן כפל שם הויה, כי לא ינקה ה', שאם יכתוב לא ינקה יל&quot;פ שהוא פעל סתמי וגם ב&quot;ד לא ינקו אותו מחיובו ע&quot;י מלקות, לכן
אמר לא ינקה ה' אבל ב&quot;ד של מטה מנקין אותו ע&quot;י משפט כתוב על חייבי לאוין, ורק ה' לא ינקהו ע&quot;י משפט כתוב אצלו לחייבי לאוין שמועיל תשובה כמ&quot;ש ונקה לשבים, וחטא זה
לא יכופר בתשובה לבדה כמ&quot;ש בשבועות (דף לט) וביומא (דף פו), וזאת שנית הוכפל פה שם לשוא, שהיל&quot;ל כי לא ינקהו ה', וזה בא עפ&quot;י הכלל שהנחתי בשם הנכפל שבא להורות
לפעמים שאינו כפי הוראתו הפשוטה, שאם רוב שמושי השם בדרך הדיוק בא להורות שבא בדרך הרחבה וכן להפך [כמ&quot;ש באילת השחר כלל קמה]. והנה הגם שבדרך הדיוק לא
יצדק שם שבועת שוא רק על דבר שנודע לכל העולם שאין ממש בדבריו, אבל על אכלתי ולא אכלתי לא יצדק שם זה, כי הלא הטעה את השומע שהאמת כדבריו והוא שקר לא
שוא, בכ&quot;ז בצד שמדבר שב&quot;ד של מטה יענישו אותו, שזה אחר שנתגלה שדבר שקר אז נודע למפרע שהיתה שבועת שוא, כי כוונתו להטעות את השומע לא נתקיים ונשבע לשוא
והבל ובלי הועיל, ובדרך הרחבה יצדק ע&quot;ז שם שבועת שוא, ולכן נכתב שנית שם שוא ללמד שבא בדרך ההרחבה ושגם באכלתי ולא אכלתי ב&quot;ד מלקין אותו, וכ&quot;ז דוקא בשבועה על
שעבר לא על שבועה שלהבא כגון שאוכל ולא אכל, שהגם שאחר שלא אכל נשבע לשוא והבל, עכ&quot;פ לא נעשית שוא והבל למפרע כי אז היה בידו לקיים שבועתו ולאכול, וע&quot;ז אמר
בגמרא שבועות (דף כא) ומאי שנא, [ר&quot;ל מה חילוק בין אכלתי ולא אכל מאוכל ולא אכל], אמר רבא בפירוש רבתה תורה שבועת שקר דומה לשוא מה שוא לשעבר אף שקר נמי לשעבר, ומובן במ&quot;ש, ובזה ל&quot;ק מה שהקשו התוס' שבועות [דף ג ע&quot;ב ד&quot;ה בפירוש] על רש&quot;י עיי&quot;ש:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(ח - יא) 
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;{{צ|זכור את יום השבת לקדשו}}. פה באר הטעם כי ששת ימים עשה ה' וגו' וינח ביום השביעי ששבת מורה על החדוש, ובדברות של פרשת ואתחנן אמר הטעם ששבת
מורה על יצ&quot;מ. והנה מה ששבת מורה על החדוש יפלא מאד, ממ&quot;נ למי שמאמין בדברי התורה לא צריך ראיה על החדוש ממה שנח ביום השביעי. שהלא בכל פ' בראשית העיד על
החדוש והגיד שברא העולם בששת ימים והודיע מעשה כל יום, ועדות של החדוש עצמו מה שחדש בכל יום במעשה בראשית הלא חזק יותר ממה שיעיד ע&quot;ז השביתה מן הפעולה,
ולמי שאינו מאמין בעדות התורה במעשה בראשית לא יאמין ג&quot;כ שנח ביום השביעי, ולדעתי עקר העדות על החדוש הוא ממה שאנו רואים שזה כמה אלפי שנים לא נתוסף בריאה
חדשה ומין חדש בעולם, ולדברי האומרים שהעולם קדמון הלא יחויב שבכל עת ועת יתוספו ברואים חדשים, כמו שהתחדש כן בזמן קדמון, ומזה ראיה שהעולם מחודש ברצון פועל
שיצר וברא ברואים חדשים בו' ימים, ואז בכל יום ויום נתחדשו יצורי בראשית עד יום השבת שאז שבת ממלאכה זו, ומאז עד כל ימי עולם לא יתוסף עוד מין חדש ובריה חדשה,
רק המינים שברא בששת ימי המעשה מתקיימים כל ימי עולם ע&quot;י המשך המין מאבות לבנים וע&quot;י תולדות, ואם לא היה נח ממעשים אלה ביום השביעי והיו מתחדשים ברואים
חדשים גם אחרי זה היו אומרים שהעולם קדמון ושכן נעשה תמיד מבלי פעולת פועל ברצון, וע&quot;כ הענין שנעשה ביום השבת מורה על החדוש יותר מה שיורה הענין שנעשה בששת
הימים, כי גם בלא עדות התורה השביתה ממלאכת ברואים חדשים מכריח שהעולם מחודש ממחדש ברצון. והנה השבת מורה על שני ענינים. א] שבו נח מהעסק שעסק בששת ימי
המעשה לברוא ברואים חדשים, ב] שבו תקן הנהגה אחרת משונה מן ההנהגה שקבע בששת ימי המעשה שבהם קבע חוקי הטבע וגבל גבולים לכל כחותיה ומשטריה לפי סדר
הטבעי, ובשבת הנהיג הנהגה שבה ישבית חוקי הטבע וינהג הנהגה אחרת מסודרת לפי ההשגחה שינהיג לפי מעשה בני אדם ולפי חוקי השכר והעונש, שהנהגה זו חדש ביום השבת
שבו השבית חוקי הטבע וקבע ההנהגה הנסיית, וכמ&quot;ש בפי' פרשה ויכולו, שמצד זה אמר ששבת ביום השביעי, כי מלאכה זו להשבית חוקי הטבע נקבעה בשבת, וזה ההבדל בין פעל
שבת ובין פעל נח שנזכר אצל שבת שמ&quot;ש וינח ביום השביעי מציין שנח מהעסק שעסק לברוא ברואים חדשים, ומ&quot;ש וישבות ביום השביעי, מציין שהשבית מלאכת הטבע וסדורה
ותקן הנהגה אחרת נסיית שזה גדר פעל שבת כמ&quot;ש באילת השחר (כלל תסא), ונגד שני ענינים אלה שהשבת מורה עליהם אמר: על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו, שמצד שנח
ביום השביעי ולא עשה בו מלאכה קדש אותו, שזה מורה שהוא יום קדוש ואין לעשות בו מלאכה, ומצד שבו קבע הנהגה השגחיית נסיית שבה ישפיע שפע ברכה ממקור הברכה
העליונה נעלה מן הטבע ברך אותו, כי בהנהגה הטבעיית אין בו ברכה כי הוא נמדד ונשקל ונגבל בגבול ובקצב ואין ברכה שורה בדבר המנוי ונגבל, ובאשר ההנהגה הנסיית נקבעה
בעת יצ&quot;מ, שמאז הפליא פלאות נגד חוקי הטבע והמערכה, ע&quot;כ בא הטעם השני שהשבת מורה על יצ&quot;מ, כמ&quot;ש כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלהיך משם ביד חזקה ובזרוע
נטויה (דברים ה), ר&quot;ל שמצד סדר הטבע היית מוכן להיות עבד ופדה אותך ביד חזקה, שמציין היד הגוברת על הטבע שנסדר ביד כהה, ובאשר הנהגה הנסיית תהיה תמיד לפי
המעשים ואז לא היו ראוים לזה עפ&quot;י מעשיהם, מציין זה בזרוע נטויה, שהתברר אצלי בפי' התנ&quot;ך בכ&quot;מ שזרוע ה' מציין המעשים המופלאים שיעשה מעצמו שלא ע&quot;י אתערותא
דלתתא וזכות התחתונים:
והנה מה שהקדים בראשונה הטעם של חדוש העולם, והטעם של יצ&quot;מ כתב בדברות השניות, י&quot;ל בזה שני טעמים אם מפני שא&quot;א להיות כל ענין יצ&quot;מ והפלאות שנעשו בו, אם לא
נאמין תחלה שהעולם מחודש, שלהאומרים שהעולם קדמון, א&quot;א שישונה דבר מטבע העולם שהכל נעשה בחיוב לא ברצון, והם מכחישים אפשריות הנסים ושנוי הטבע, וע&quot;כ
הקדים שהעולם מחודש ברצון רוצה, שמזה יצויר אפשריות הטעם השני שהוא ההנהגה הנסיית שנעשה בעת יצ&quot;מ, וזאת שנית, כי בעת שנאמרו הדברות הראשונות היה ראוי
שיחיו לעולם, כמ&quot;ש חרות על הלוחות חירות ממלאך המות, והיה תקון העולם שלא היו מתנהגים כלל לפי חוקי הטבע שבהם ימצאו גם רעות וצרות מות ויסורין, כי היתה כלל
ההנהגה לפי ההנהגה הנסיית, ואז לא היה מן הצורך לעשות זכר להנהגה הנסיית שהיתה בעת יצ&quot;מ, כי הנהגה זו היתה קבועה תמיד, ונגד זה היה צריך לעשות זכר לחדוש העולם,
שאם לא היה מלאך המות שולט בעולם והיו האישים קיימים לנצח, בקל יותר לטעות שהעולם קדמון ושכולם קיימים מראשית קדומים, לכן תפס עיקר הטעם ששבת מעיד על
חדוש העולם, משא&quot;כ דברות השניות שנכתבו אחר החטא, אז א&quot;צ ראיה על חדוש העולם, כי האישים נפסדים ובלתי קיימים וכל שיש לו תכלה יש לו תחלה, אבל צריך זכר ליצ&quot;מ,
כי מאז עולם כמנהגו נוהג וצריך עדות שיש גבוה מעל גבוה הנהגה נסיית השגחיית שנשתכללה בשבת ונתגלתה בעת יצ&quot;מ, ובדברות הראשונות כתיב זכור ובשניות כתיב שמור את
יום השבת, זכור הוא שיזכור מ&quot;ע הנמצא בשבת שיקרא לשבת עונג ושיזכרהו ע&quot;י קדוש, ושמור הוא שישמור מצות ל&quot;ת שבו שלא יעשה בו מלאכה, כי השמירה בא לרוב על מל&quot;ת,
לכן אמר בדברות השניות כאשר צוך ה' אלהיך שפי' כאשר צוך במרה כמו שפי' חז&quot;ל, ולמה לא אמר זה בדברות הראשונות, מפני שבמרה לא נצטוו רק על הל&quot;ת של שבת, שגם בעת
צווי המן לא הזכיר רק שלא יאפו בשבת ושאל יצא איש ממקומו, וע&quot;כ אמר זה רק על שמור שהוא מל&quot;ת, ואמרו חז&quot;ל שזכור ושמור בד&quot;א נאמרו, וזה מוכרח, כי הטעם שכתב
בדברות הראשונות שה' נח ביום השביעי ממלאכה יצדק על שמור שהוא השמירה שלא יעשה מלאכה, והטעם שנזכר בדברות אחרונות זכר ליצ&quot;מ יצדק על זכור שמטעם זה המ&quot;ע
לענגו ולכבדו ולקדש בו לסימן שאנו מתנהגים למעלה מן הטבע שאין בה עונג ושמחה והרחבה, כי רק ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, וא&quot;כ הי' ראוי שיכתב בראשונות
שמור ובשניות זכור לפי הטעמים שנתן בכ&quot;א, וע&quot;כ מבואר שבעת שאמר זכור אמר ג&quot;כ שמור בדבור אחד וכן בהפך, ובא טעם הראשונות על שמור והשניות על זכור כי נאמרו
בדבור אחד:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(יב) 
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;{{צ|כבד את אביך ואת אמך}}. כבר בארתי בס' התו&quot;ה (קדושים סי' ה') שמצות כבוד או&quot;א ומצות שבת שייכים זל&quot;ז, כי בששת ימי המעשה המציא האישים, ואם לא היה שובת
ממלאכתו והיה ממציא האישים תמיד בדרך זה, לא היה מציאות לאבות ומולידים כי היו נבראים תמיד מאת ה', רק ע&quot;י ששבת ממלאכה זו בשבת, הניח קיום העולם ע&quot;י התמדת
האישים ע&quot;י אבות המולידים, ובזה יש להאבות שותפות עם ה' שהם יוציאו הגויות וה' יתן נשמה ויפיח רוח חיים, ולכן סמך כבוד אב ואם אצל שבת, כמ&quot;ש איש אמו ואביו תיראו
ואת שבתותי תשמורו והוקש כבודם לכבוד המקום, ובאשר מכבד אותם ע&quot;י שהיו סבה לגופו הגשמי, השכר הוא לאורך ימים הגשמים, ובדברות האחרונות הוסיף ולמען ייטב לך, כי
יש בני אדם שחושבים שהרעות שבעולם הם יותר מן הטובות וקצים ומואסים בחייהם ומקללים את אבותם שהביאו אותם אל המציאות הזה שהוא לרעתם [וכמ&quot;ש בפי' משלי ע&quot;פ
מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך (משלי כ)], לכן אמר ולמען ייטב לך, שע&quot;י שתכבד או&quot;א ותחשב שהחיים הם טובים כן ייטב לך באמת. והנה בב&quot;ק (דף נד ע&quot;ב) שאל ר' חנינא בן עגול את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב, א&quot;ל עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר
בהם טוב אם לאו, כלך אצל ר' תנחום שהיה רגיל אצל ריב&quot;ל שהיה בקי באגדה וכו', א&quot;ל הואיל וסופן להשתבר, וכי סופן להשתבר מאי הוה, אמר רב אשי ח&quot;ו פסקה טובה
מישראל. והדבר פלאי שהשיב שלא ידע אם נאמר בהם טוב? ונראה פי' כי הטוב והרע הם שמות מצטרפים, שיען שיצויר רע בעולם יאמר טוב על ההפך של הרע. אבל אם לא היה
הרע נמצא בעולם לא יפול לשון טוב, שהטוב הוא שלילת הרע. והנה במ&quot;ש חרות על הלוחות פליגי חז&quot;ל שי&quot;א חירות ממלאך המות וי&quot;א חירות מן היסורין ושעבוד מלכיות, הנה
מ&quot;ד חירות ממלאך המות ס&quot;ל שאם לא היו ישראל חוטאים אז בעגל, היה מלאך המות נסתלק מן העולם ולא היה שום רע במציאות כמו שיהיה לעת&quot;ל שאמר ולא תזכרנה
הראשונות ולא תעלינה על לב (ישעיה סה), ולפי דעתו לא היה יכול לכתוב בהדברות הראשונות למען ייטב לך כי אחר שלא היה שום רעה במציאות אין ג&quot;כ מציאות לשם טוב
שהוא שלילת הרע, ורק בדברות האחרונות שכבר חזרו הרעות בעולם ע&quot;י החטא כתב למען ייטב לך, וא&quot;כ מה שכתב בדברות האחרונות למען ייטב לך אינו טוב, שזה מורה שיש רע
בעולם שלכן מבטיח על הטוב, וזה בעצמו מה שנאמר בהם טוב מציין שיש רעות ואין זה לטובה, רק באשר יש דעה שחירות הוא משעבוד מלכיות לא ממלאך המות ולדעה זו היה
עדיין מציאות לרע. ולמ&quot;ד זה מ&quot;ש למען ייטב לך הוא טוב, ובאשר ר' חייא בר אבא לא היה בקי באגדה ולא ידע אם חירות ממלאך המות, וא&quot;כ לא נאמר טוב, או חירות משעבוד
מלכיות ונאמר בהם טוב, לכן אמר שאלני אם נאמר בהם טוב, ר&quot;ל שלא ידעתי אם זה טובה או לא, רק כלך אצל ריב&quot;ל וא&quot;ל הואיל וסופן להשתבר שהם היה דעתם שחירות הוא
משעבוד מלכיות, וא&quot;כ היה ראוי שיאמר טוב בראשונות אחר שהיו גם אז רעות בעולם רק מטעם אחר, ומ&quot;ש כאשר צוך ה' אלהיך, כי אחר שהבטיח מתן שכר על מצוה זו הזהיר
שלא יעשו ע&quot;מ לקבל פרס, רק באשר צוה ה' על זה, ופי' חז&quot;ל כאשר צוך במרה, ששם נצטוו על מצות שבת וכבוד אב ואם, ולא הוצרך לומר זה בדברות הראשונות שאז הקדימו
נעשה לנשמע והיו בתכלית השלמות ובודאי יעשו הכל לשם ה' בלבד, משא&quot;כ בדברות השניות שנפלו ממדרגתם הזהירם ע&quot;ז:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יג - יד) 
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;{{צ|לא תרצח}}. חמש דברות ראשונות הם ענינים שבין אדם למקום, וכולל עניני המחשבה כמו אנכי ולא יהיה לך, ענינים שבדבור כמו לא תשא וזכירת השבת שהוא בדבור,
כמו שפי' חז&quot;ל שבא בין על הזכירה בכל ימי השבוע שיספר אחד בשבת ב' בשבת לא כדרך שאחרים מונים שכל יום יש לו שם אחר, בין על הזכירה בכניסת השבת לקדש קדושת
היום שהוא מדאורייתא, ובין ענינים שבמעשה כמו לא תעשה לך פסל לא תעשה כל מלאכה. וכבוד אב ואם שהוא במעשה ג&quot;כ מאכילו ומשקהו, והוא ג&quot;כ נחשב בין מצות שבין
אדם למקום שהוקש כבודם לכבוד המקום, וחמשה דברות האחרונות שהיו כתובים בלוח השני הם מצות שבין אדם לחברו, וע&quot;כ בחמשה הראשונות נזכר בכל אחד שם ה' אלהים
ובאחרונות לא נזכר שם ה'. ובא האזהרה שלא יזיק לחברו לא בגופו לא תרצח, ולא בממונו לא תגנוב, שהגם שעקרו על גנבת נפשות כולל כל עניני גנבה כמ&quot;ש המפרשים, ובין דבר
ממוצע בין גופו לממונו שהוא אשתו שהיא כגופו והיא ג&quot;כ קנינו, כמ&quot;ש דקיחה איקרי קנין, וגונב נפשות מזיק לחפשיותו ולכבודו, והזהיר שלא יזיק לו במעשה, ואף בדבור לא
תענה ברעך עד שקר, ובדברות האחרונות הוסיף עד שוא אף דבר שאין בו ממש כמו רכילות ולה&quot;ר להוריד כבודו ומעלתו, ואף לא יזיק לו במחשבה לא תחמוד, ובראשונות הקדים
בית רעך כפי הצורך לו יותר שהבית קודם בצורך, ובאחרונות הקדים אשת רעך שסדר כפי חומר החטא. ויש הבדל בין חמדה ובין תאוה שהחמדה הוא מצד החושים דבר הנחמד
למראה עין, ובא לרוב מחמד עין מחמד עיניהם, והתאוה הוא מצד הנפש המתאוה אף דבר שאינו רואה עתה למראית עין ואין בו חמדה מצד יפיה, רק נפשו המתאוה אותה אותו
כמו כי תאוה נפשך לאכול בשר (דברים יב) ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם (ש&quot;ב כג), ובא נסמך אל נפש תאות נפש ולא נמצא חמדת נפש, ואין דרך לתאות אשת
חברו רק בראותו אותה יחמוד מצד ראות עיניו, אבל הקנינים יתאוה גם בלא ראות כמו שיתאוה לעושר של רעהו לא מצד היופי רק מצד תאותו להתעשר, וע&quot;כ בדברות האחרונות
הוסיף להזהיר על התאוה שיהיה עשיר כמוהו, ואמר בית רעך והוסיף שדהו והוסיף עבדו שכ&quot;א מוסיף על הקודם לרבותא, וג' ראשונות לא תרצח לא תנאף לא תגנוב הם מז' מצות
ב&quot;נ ולכן לא אמר רעך, אבל לא תענה ולא תחמוד אין נוהגים בב&quot;נ לכן אמר רעך, וכלל עשרת הדברים הם מצות שהשכל מחייבם, שכל אדם יכיר בשכלו שיש סבה ראשונה ממציא
כל הנמצאות ושראוי שלא לישא שמו לשוא, וכ&quot;ש מצות האחרונות שהם מצות נמוסיות ששכל האדם מוכן אליהם בטבע, והורה אותנו יוצר הנפשות, כי גם מצות האלה השכליות
אם יעשום רק מצד השכל והנמוס לבד שלא מפני יראת אלהים שהזהיר עליהם בקולות וברקים, זרועות השכל לא יעמדו מפני התאוה, כמו שראינו עמים רבים שחלפו חק בין
ברצח בין בנאוף וגנבה פרצו ודמים בדמים נגעו, וכמ&quot;ש כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני ע&quot;ד אשתי (בראשית כ), וכמו שפרשתי שם עיי&quot;ש, לכן דבר ויקרא ארץ
ואלהים הופיע לצוות עליהם, וכמ&quot;ש חז&quot;ל שאומות אדום וישמעאל לא רצו לקבל לא תרצח ולא תגנוב, וכבר האריכו הקדמונים להראות שעשרת הדברות הם שורש לתרי&quot;ג מצות,
וכמ&quot;ש ר' סעדיה גאון והראב&quot;ן במאמר השכל והרי&quot;א פה בארך, עיי&quot;ש:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(טו) 
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;{{צ|וכל העם רואים את הקולות}}. המראות המפחידות אשר ראו במעמד הר סיני היו פי שנים, א] מחזות נבואיות שהשיגו בעת החזון ע&quot;י כח הדמיוני וחוש המשותף הפנימי
כמו הקולות והמראות שהשיגו הנביאים בעת החזון, ב] קולות ומראות ממשיים שראו ושמעו בעיניהם ובאזניהם הגשמיים, כי כבר אמרו חז&quot;ל (שבת דף פח) שעל כל דבור ודבור
ששמעו מפי ה' יצאה נשמתן, ר&quot;ל שאחר שלא היו מוכנים אל הנבואה והיה חומרם מסך מבדיל בינם ובין הקדש ולא יכלה נפשם להפרד בעודה בגויה לכן התפשטה לגמרי ונפרדה
מגופם כמו בעת המיתה, ובעת ההיא ראו הקולות והלפידים בעין הנפשי הפנימי בעין הנבואיי, ועז&quot;א וכל העם רואים את הקולות ואמרו חז&quot;ל שהיו רואים את הנשמע ושומעים
את הנראה שזה ע&quot;י החוש המשותף הפנימי, ואחרי כלות הדבור שחזרה נפשם לגופם וכמ&quot;ש חז&quot;ל הזיל הקב&quot;ה טל של תחיה והחזיר נשמות לפגרים מתים אז ראו הקולות
והלפידים בעין בשר כי היו ג&quot;כ קולות ולפידים נמצאים בפועל, ואז חזרו לאחוריהם י&quot;ב מיל כמ&quot;ש חז&quot;ל (שם), ועז&quot;א שנית וירא העם. שהוא על ראיה המוחשת ואז וינועו ויעמדו
מרחוק, ובאשר דבר זה נמשך בכל משך הדברות הקדים את השם אל הפעל שזה מורה על דבר שנעשה קודם לכן, ובמ&quot;ש ויאמרו אל משה, יש פלוגתא במדרש שלמ&quot;ד ששמעו כל
הדברות מפי הגבורה היה זה אחר גמר הדברות, ולמ&quot;ד שרק שתי דברות שמעו מפי הגבורה היה זה אחר הדבור השני, ועכ&quot;פ מבואר שלא כדעת הרמב&quot;ן שפי' שזה היה קודם עשרת
הדברות, שאם כן למה אמר ה' למשה רד העד בעם, אחר שהם בעצמם כבר נעו ועמדו מרחוק עוד קודם הדברות:&lt;קטע סוף=טו/&gt;
(טז) 
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;{{צ|ויאמרו אל משה}}. אז חזרו בהם ממה שבקשו תחלה שישמעו כל התורה מפי ה' בעצמו שלא ע&quot;י אמצעי אחר שראו שאין מוכנים לזה, ויאמרו דבר אתה עמנו ונוכל לשמוע	 ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות אחר שנשמתם יוצאת בכל דבור לאו כל יומא מתרחיש ניסא:&lt;קטע סוף=טז/&gt;
(יז) 
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;{{צ|ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים}}. ר&quot;ל מה שבא אלהים בעצמו ודבר עמכם הדברות פנים אל פנים הגם שידע שאין אתם
מוכנים לזה, היה נסיון לנסות אתכם אם תוכלו לקבל הדבור ממנו בעצמו. וכבר בארתי בפ' העקדה שהנסיון יהיה לפעמים לצורך המנוסה ולצורך הרואים, שהגם שה' ידע האמת
היה צריך לעשות נסיון זה בשבילכם ובשביל הרואים אחר שאתם הקשיתם לשאול שיתן לכם כל התורה בעצמו היה מוכרח להראותכם בנסיון שאין אתם מוכנים לזה. והרמב&quot;ם פי'
שמפני שהוא עתיד לנסות אתכם בעתיד ע&quot;י שיעמדו נביאי שקר וירצו לבטל את דברי התורה ויתנו אות או מופת, כמ&quot;ש כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'
וגו' (דברים יג), וע&quot;י ששמעו דברות מתן תורה מפי הקב&quot;ה בעצמו ושמעו שעשה את משה שליח לתת להם תורת אלהים מעתה כל נביא שיעמוד לבטל תורת משה ידעו שהוא נביא
שקר, ובעבור תהיה יראתו על פניכם. אמרו חז&quot;ל במכלתא זה הבושה, ר&quot;ל ועוד טעם מה שבא בעצמו שמזה תדעו שהשי&quot;ת נמצא עמכם תמיד ומזה תבושו לחטוא איזה חטא, כי
מלת על פניכם מציין שעומד לפניכם תמיד ויראתו נמצא אתכם, כמו ויעבור ה' על פניו, להסירה מעל פני, וכמו שהעתיק הרמ&quot;א א&quot;ח (סי' א') מדברי המו&quot;נ ששויתי ה' לנגדי תמיד
הוא כלל גדול בתורה ובמעלת הצדיקים ההולכים לפני האלהים [שע&quot;י ציור זה שמצייר בלב שמלך מ&quot;ה הקב&quot;ה עומד עליו תמיד ורואה במעשיו יבוש ויכלם מעשות דבר נגד רצונו.
וע&quot;ד הדרוש באשר יש שני מיני יראות, יראת העונש והיא מדרגה שפלה מאד, ויראת הרוממות, וה' בא בסיני בקולות וברקים וכפה עליהם הר כגיגית להפחידם ביראת העונש. וזה
הורע בעיני ישראל ויאמרו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות, ר&quot;ל אל ידבר עמנו להפחיד אותנו ביראת העונש של המות, לא יאמר לנו שנשמע לדבריו פן נמות כשלא נשמע, שזה
יראת העונש, כי נשמע מיראת הרוממות גם כשאתה תדבר עמנו בלא הפחדה. אמנם כבר בארו חכמי לב שא&quot;א לבוא תיכף למדרגה הגדולה הזאת לירא יראת הרוממות, וצריך
שנירא תחלה יראת העונש וממנה נעלה בסולם אל מדרגה הרמה שהיא יראת הרוממות, וע&quot;כ בא בכל התורה הפחדת עונשים לעוברי מצותיו כי זה השער למתחילים, ועז&quot;א כי
לבעבור נסות אתכם בא האלהים, ופי' מענין הרמה, ושמן היראה הקטנה ירים אתכם למדרגה גדולה מזו שתהיה יראתו על פניכם יראת ה' עצמו לא יראת העונש שהיא יראת
עצמכם, והירא יראת העונש אינו ירא רק אם יחטא וירא מלחטוא פן יענש אבל הירא יראת הרוממות ירא תמיד אף שלא יחטא, וז&quot;ש ובעבור תהיה יראתו אף לבלתי תחטאו אף
בלא חטא תיראו יראת ה' עצמו מרוממותו, ולכן אל תיראו יראה הקטנה שהוא יראת העונש:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(יח) 
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;{{צ|ויעמד העם מרחוק}}. ר&quot;ל שמן אז נשארו עומדים מרחוק, כי מ&quot;ש תחלה ויעמדו מרחוק היה רק בין דבור ודבור ובעת הדבור התקרבו ועתה נשארו עומדים מרחוק ולא
התקרבו עוד, ומשה נגש אל הערפל, אמרו במכלתא לפנים משלש מחיצות חושך ענן וערפל, חשך מבחוץ ענן מבפנים ערפל לפני ולפנים, החשך מונע את האור לגמרי ובמקום הענן
יש אור רק שהענן מחיצה בעדו, והענן הוא המקובץ והערפל מפוזר והאור מתפלש שם יותר, והם שלש מדרגות בהשגה זו לפנים מזו ומשה נגש עד הערפל והציץ מן החרכים והשיג
בעניני האלהות יותר מכל אדם:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(יט) 
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;{{צ|א }}{{צ|כי מן השמים דברתי עמכם}}. לדעת ר&quot;ע ירדו השמים אל הר סיני ולדעת רבי עלה הר סיני אל השמים, וכבר בארתי זה בפי' הספר{{צ|א }}(ויקר{{צ|א }}סי' ה'), ופלוגתתם תלוי
בפלוגתת ר&quot;ה ורב חסדא (סוטה דף ה) ח&quot;א אתי דכא וחד אמר אני את דכא. ושם אמר ומסתברא כמ&quot;ד אני את דכא שהרי השרה שכינתו על הר סיני ולא הגביה הר סיני למעלה וזה
כר&quot;ע, אבל לרבי אני את דכא, שדעת רבי שהש&quot;י יגביה את האדם אל האלהות והרוחניות וישפיע עליו כפי שפע האלהות, ודעת ר&quot;ע שמצמצם השפע האלהות כפי כח האדם,
ולדעת ר' ישמעאל היה הקול מן השמים כמ&quot;ש מן השמים השמיעך את קולו והדבורים היו מן הארץ שנאמר ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש שהקול
הוא פנימי מן הדבור ומתלבש בדבור והוא רוחני יותר כי הוא כפי כח האלהי והדבור שאינו רוחני כ&quot;כ התראה באש ונצטמצם כפי כח האדם, וע&quot;כ אמרו שתחלה שמעו הקול ולא
הבינו וחזר שנית ופרטם בדברים שירד למטה כפי כח האדם. אבל בשמים לא ראו אש וכל תמונה, וע&quot;כ הקדים שממה שראיתם שמן השמים דברתי מזה תדעו שלא תעשו כל
תמונה:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(כג) 
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;{{צ|ט }}{{צ|ולא תעלה במעלות}}. במדרגות רק יעשה תל משופע לעלות בו והוא הנקרא כבש, ואין הבדל בין עליה לירידה אחר שבאר הטעם משום גלוי ערוה, ור' ישמעאל אומר
שהוא משום בזיון שע&quot;י המעלות יפסיע פסיעה גסה אע&quot;ג שערותו מכוסה במכנסים, וא&quot;כ גם על הכבש צריך לילך עקב בצד אגודל, והרמב&quot;ם השמיט זה בחבורו. וי&quot;ל משום דאמר
ביומא (דף כב) שהיו הכהנים רצים ועולים בכבש, ובנזיר (דף מה) אמר שהנזיר אינו מגלח פתח א&quot;מ דכתיב ולא תעלה במעלות וכ&quot;ש דרך בזיון, משמע דלא תעלה אינו דרך בזיון
דערותו מכוסה, ובס' המצות הביא הרמב&quot;ם הא שילך עקב בצד אגודל, ובסמ&quot;ג כתב שלא אסר רק הרחבת פסיעות, וממ&quot;ש מלת עליו שהוא מיותר ממעט היכל וקה&quot;ק, והאי תנא
דריש סמוכים בכל התורה ודריש הסמיכות שהסנהדרין יהיו בצד המזבח. ומ&quot;ש שנאמר וינס יואב יתבאר לקמן (סי' ס'):

{{קיצור דרך|mlbim-jm-20}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;</text>
      <sha1>nhy6hljek0fe7lzwz2moyh4pb9dpugb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלום לבוא שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>135755</id>
    <revision>
      <id>3018010</id>
      <parentid>2814962</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:46:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות</comment>
      <origin>3018010</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1273" sha1="5i8an72q4r617hnwsqe9j6ohcejipuc" xml:space="preserve">{{הור|סימן: {{מודגש|שדי}}}}
&lt;poem&gt;
שָׁלוֹם לְבוֹא שַׁבָּת, שָׁלוֹם וְשִׂמְחָה
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם, יוֹם הַמְּנוּחָה

{{סי|שִֽׂ}}ישׂוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, כִּי בָא שְׁבִיעִי
גִּֽילוּ בְּלֶֽקַח טוֹב, יוֹם שַׁעֲשׁוּעִי
וּרְאוּ אֱמֶת מַה טּוֹב, דּוֹדִי וְרֵעִי
אֶמְצָא בְּיוֹם זֶה טוֹב, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה

{{סי|דִּ}}בֶּר בְּהַר סִינַי, דִּבּוּר רְבִיעִי
זָכוֹר וְגַם שָׁמוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עַל כֵּן בְּאַהֲבָתוֹ, אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי
יוֹם בּוֹא מְיֻדָּעִי, הַשְׁקֵט וּבִטְחָה

{{סי|י}}וֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם, נַֽחַת וְשַׁאֲנַן
כִּסְאִי יְהֶא הַיּוֹם, דָּשֵׁן וְרַעְנַן
עַל כֵּן אֲנִי אֶעֱנֶה, בִּשְׁבָח וְרֶֽנֶן
אָשִׁיר וְעִיר שׁוּשָׁן, נֶגְדִּי פְתוּחָה
&lt;/poem&gt;

[[קטגוריה:שירה (דיואן)]]
[[קטגוריה:שירי שבת (דיואן)]]</text>
      <sha1>5i8an72q4r617hnwsqe9j6ohcejipuc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תענית י ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>167289</id>
    <revision>
      <id>3018041</id>
      <parentid>3017473</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T06:46:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31149-04</username>
        <id>45640</id>
      </contributor>
      <comment>עמוד 67</comment>
      <origin>3018041</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11628" sha1="k4j6td574rmv2n7i6aonfso9fzd6kpk" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|י|ב|י א|יא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ובימים טובים הכתובין במגילת תענית תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא {{שוליים|א}}כל תלמידי חכמים יחידים אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר {{שוליים|ב}}עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ד}}ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן {{שוליים|ה}}ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ו}}שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מב|א}})}} ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מה|כד}})}} אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך איני והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב ב|יא}})}} ויהי המה הולכים (הולך) ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מד|ג}})}} הבקר אור והאנשים שלחו אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בימים טובים הכתובים במגילת תענית: תלמיד אני''' - ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים:

'''לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד''' - לענין תענית:

'''עושה''' - דנראה מגסי הרוח ותנן (אבות פרק ג משנה י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו כו':

'''הכי גרסינן התלמידים עושין עצמן''' - כדאמרינן לעיל שכל התלמידים ראויין לכך ואין בהם משום גסות הרוח:

'''רבי מלקמו אומר כל אדם אוכל''' - ואפילו שאינו תלמיד עושה עצמו יחיד להתענות וזכור לטוב דצער הוא לו ולא גסות לישנא אחרינא נגרוס אותי לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו ובמטתו ולהתנאות בסודר של תלמידי חכמים ושאר דברים עושה דכל הרוצה ליטול לו את השם לא יטול ורבי יוסי ארישא ומסתבר כי האי לישנא מדקא מהדר רבן שמעון בן גמליאל דבר של שבח אינו עושה מכלל דאיירי בשבח:

'''על החולה ושיאכל המון טון''' - הוא הדין אם מת החולה בעי לקיומי נדרו:

'''על הצרה ועברה''' - מתענה ומשלים ואם לאו נראה כמתנה עם קונו אם תעבור (אתענה) ואם לאו (לא) אתענה:

'''למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים''' - כל התעניות שקבלו עליהן בני עירו דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם:

'''אכל ואכל 60 70 מנה''' - דיעבד:

'''אל יתראה בפניהן''' - שנראה כחתן בין אבלים ויתקנאו בו:

'''ואל ינהיג עדונים בעצמו''' - שלא יאמר הואיל ואכלתי כל שהוא אוכל הרבה:

'''אל תראו עצמכם''' - שיש לכם חטים הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני בני עשו שהיו צעורים ורעבים:

'''תרגזו עליכם הדרך''' - תתעו:

'''לישרף באש''' - דכתיב והנה סוסי אש וכתיב בההוא עניינא הלוך ודבר ואהכי כתביה לאשמועינן דאי לאו שהיו הולכין בעומקה של הלכה לא [היו ניצולין]:

'''הא למגרס''' - מבעי ליה באורחא אבל במלתא דמבעי ליה לעיוני לא:

'''במתניתא תנא''' - מאי אל תרגזו בדרך אל תזיקו עצמכם בפסיעה גסה:

'''והכניסו חמד לעיר''' - כשאתם לנין ושוכבין בדרך בעיירות הכניסו לעיר בעוד שהחמה זורחת:

'''יצא אדם אכול טוב''' - שימתין עד שיאור כמו וירא אלהים את האור כי טוב ([[בראשית  א]]):

'''ויכנס בכי טוב''' - בערב בעוד שהחמה זורחת שאין ליסטין מצויין אי נמי שלא יפול בבורות ובקעים שבעיר שלא יעלילו עליו עלילות מרגל אתה או גנב:

'''הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם''' - מיכן שיצאו בכי טוב והוא הדין ליכנס בכי טוב יש ספרים דלא כתיב בהו האי קרא אלא מילתא דרב יהודה סברא הוא ולא בעי' קרא:

'''לא יאכל יותר ממה שאוכל בשני רעבון''' - דאמר לקמן (דף יא.) שצריך להרעיב עצמו בשני רעבון: (הכא זה בבלי הוא וכי משתעי בבבל קאמר הכא וכל הא לן והא להו בבבל קאמר):

'''משום מעיינא''' - שלא יתחלחלו מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך יש אומרים יהיו מעיו של אדם שופכין זה לזה כעין מעיין:

'''משום מזוני''' - שמא אין לו לאח&quot;כ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''איזהו''' יחיד כו' שראוי למנותו פרנס על הצבור להיות פרנס ואיזהו תלמיד. כל ששואלין דבר הלכה בכל מקום וכו'. וקשה דהכא משמע דקרי תלמיד אותו שיודע להשיב כששואלין לו דבר הלכה בכל מקום ואומרה והתם אמרינן במס' שבת פרק ואלו קשרים (דף קיד.) איזהו תלמיד הראוי למנותו פרנס על הצבור כשיודע להשיב כל ששואלין דבר הלכה ואפילו במסכת כלה אלמא הראוי למנותו פרנס על הצבור הוי כשיודע להשיב והכא משמע דאותו הראוי למנותו פרנס הוי מילתא אחריתי ועוד דהכא משמע דיחיד עדיף מדקאמר בסמוך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה אבל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה ויש לומר דיש חילוק בתלמיד דדוקא כשהרב בא אל מקום אחד וכל התלמידים אצלו זה שואל אל הרב ממה שהוא לומד וזה שואל ממקום אחר ואותו הרב יודע להשיב לכל התלמידים לכל אחד ואחד כפי שאילתו ואפילו במס' כלה זהו יחיד דעדיף מתלמיד דהכא ונקרא תלמיד התם בפרק אלו קשרים אותו ודאי ראוי למנותו פרנ&quot;ס על הצבור אבל אם אינו יודע להשיב אלא במסכת שלו נקרא גם כן תלמיד ומזה מיירי הכא:

''' ההולך''' ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי מתענה ומשלים. ל&quot;ש דעתו לחזור ל&quot;ש אין דעתו לחזור הואיל וקבל עליו התענית:

''' למה''' תתראו. כמו שמפרש אל תראו עצמכם בפני בני עשו וכו'. ויש במדרש למה תתראו פירוש למה תהיו כחושין:

''' אל''' תרגזו בדרך. ויש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה: ואין ביניהם דברי תורה ראוים לישרף דכתיב ויהי המה הולכים הלוך ודבר וגו' טעמא דאיכא דבור וכו'. ויש מדרש שהם היו מדברים דברים בטלים ומש&quot;ה ראוין לישרף: 

'''פסיעה''' גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|סח|א}} ר&quot;ל העישור ממה שנשאר אבל עדיין קשה דמ&quot;ש פסיעה ראשונה דנוטלת יותר מן השניה אלא יש לומר דלא נוטלת אלא פסיעה ראשונה דוקא ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות:

''' לעולם''' יצא אדם בכי טוב. פי' בפרק קמא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|ב|א}} [וע&quot;ע תוס' ב&quot;ק ס:]:

''' משום''' מעיינא. פירוש משום שהבני מעיין הוי קשה להו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א|י ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|א|י|ב}}</text>
      <sha1>k4j6td574rmv2n7i6aonfso9fzd6kpk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018044</id>
      <parentid>3018041</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:16:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-31149-04|~2026-31149-04]] ([[User talk:~2026-31149-04|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Neriah|Neriah]]</comment>
      <origin>1313868</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11578" sha1="nkib43gw3z1ixmjzza6cpvzm7asj5py" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|תענית|י|ב|י א|יא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ובימים טובים הכתובין במגילת תענית תנו רבנן אל יאמר אדם תלמיד אני איני ראוי להיות יחיד אלא {{שוליים|א}}כל תלמידי חכמים יחידים אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד יחיד כל שראוי למנותו פרנס על הצבור תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בלמודו ואומר ואפילו במסכת דכלה תנו רבנן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר {{שוליים|ב}}עושה וזכור לטוב לפי שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו תניא אידך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה דברי רבי שמעון בן אלעזר רבן שמעון בן גמליאל אומר במה דברים אמורים בדבר של שבח אבל בדבר של צער עושה וזכור לטוב שאין שבח הוא לו אלא צער הוא לו ת&quot;ר {{שוליים|ג}}מי שהיה מתענה על הצרה ועברה על החולה ונתרפא הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ד}}ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענין הרי זה מתענה עמהן {{שוליים|ה}}ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים {{שוליים|ו}}שכח ואכל ושתה אל יתראה בפני הצבור ואל ינהיג עידונין בעצמו שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מב|א}})}} ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אמר להם יעקב לבניו אל תראו עצמכם כשאתם שבעין לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל כדי שלא יתקנאו בכם {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מה|כד}})}} אל תרגזו בדרך אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך איני והאמר ר' אלעאי בר ברכיה שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים ב ב|יא}})}} ויהי המה הולכים (הולך) ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם טעמא דאיכא דיבור הא ליכא דיבור ראויין לישרף לא קשיא הא למיגרס הא לעיוני במתניתא תנא אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר אל תפסיעו פסיעה גסה דאמר מר פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם והכניסו חמה לעיר כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית מד|ג}})}} הבקר אור והאנשים שלחו אמר רב יהודה אמר רבי חייא המהלך בדרך אל יאכל יותר משני רעבון מאי טעמא הכא תרגימו משום מעיינא במערבא אמרי משום מזוני מאי בינייהו איכא בינייהו&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''וכן בימים טובים הכתובים במגילת תענית: תלמיד אני''' - ואיני חשוב כל כך כיחידים כלומר איני ראוי להתחיל תענית עם היחידים:

'''לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד''' - לענין תענית:

'''עושה''' - דנראה מגסי הרוח ותנן (אבות פרק ג משנה י) כל שרוח הבריות נוחה הימנו כו':

'''הכי גרסינן התלמידים עושין עצמן''' - כדאמרינן לעיל שכל התלמידים ראויין לכך ואין בהם משום גסות הרוח:

'''רבי יוסי אומר כל אדם''' - ואפילו שאינו תלמיד עושה עצמו יחיד להתענות וזכור לטוב דצער הוא לו ולא גסות לישנא אחרינא גרסינן לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד עושה כלומר ולא כל הרוצה נמי לעשות עצמו תלמיד להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו ובמטתו ולהתנאות בסודר של תלמידי חכמים ושאר דברים עושה דכל הרוצה ליטול לו את השם לא יטול ורבי יוסי ארישא ומסתבר כי האי לישנא מדקא מהדר רבן שמעון בן גמליאל דבר של שבח אינו עושה מכלל דאיירי בשבח:

'''על החולה ונתרפא''' - הוא הדין אם מת החולה בעי לקיומי נדרו:

'''על הצרה ועברה''' - מתענה ומשלים ואם לאו נראה כמתנה עם קונו אם תעבור (אתענה) ואם לאו (לא) אתענה:

'''למקום שאין מתענין הרי זה מתענה ומשלים''' - כל התעניות שקבלו עליהן בני עירו דנותנין עליו חומרי המקום שיצא משם:

'''אכל ושתה''' - דיעבד:

'''אל יתראה בפניהן''' - שנראה כחתן בין אבלים ויתקנאו בו:

'''ואל ינהיג עדונים בעצמו''' - שלא יאמר הואיל ואכלתי כל שהוא אוכל הרבה:

'''אל תראו עצמכם''' - שיש לכם חטים הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני בני עשו שהיו צעורים ורעבים:

'''תרגזו עליכם הדרך''' - תתעו:

'''לישרף באש''' - דכתיב והנה סוסי אש וכתיב בההוא עניינא הלוך ודבר ואהכי כתביה לאשמועינן דאי לאו שהיו הולכין בעומקה של הלכה לא [היו ניצולין]:

'''הא למגרס''' - מבעי ליה באורחא אבל במלתא דמבעי ליה לעיוני לא:

'''במתניתא תנא''' - מאי אל תרגזו בדרך אל תזיקו עצמכם בפסיעה גסה:

'''והכניסו חמה לעיר''' - כשאתם לנין ושוכבין בדרך בעיירות הכניסו לעיר בעוד שהחמה זורחת:

'''יצא אדם בכי טוב''' - שימתין עד שיאור כמו וירא אלהים את האור כי טוב ([[בראשית  א]]):

'''ויכנס בכי טוב''' - בערב בעוד שהחמה זורחת שאין ליסטין מצויין אי נמי שלא יפול בבורות ובקעים שבעיר שלא יעלילו עליו עלילות מרגל אתה או גנב:

'''הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם''' - מיכן שיצאו בכי טוב והוא הדין ליכנס בכי טוב יש ספרים דלא כתיב בהו האי קרא אלא מילתא דרב יהודה סברא הוא ולא בעי' קרא:

'''לא יאכל יותר ממה שאוכל בשני רעבון''' - דאמר לקמן (דף יא.) שצריך להרעיב עצמו בשני רעבון: (הכא זה בבלי הוא וכי משתעי בבבל קאמר הכא וכל הא לן והא להו בבבל קאמר):

'''משום מעיינא''' - שלא יתחלחלו מעיו של אדם ברוב אכילתו מפני טורח הדרך יש אומרים יהיו מעיו של אדם שופכין זה לזה כעין מעיין:

'''משום מזוני''' - שמא אין לו לאח&quot;כ:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''איזהו''' יחיד כו' שראוי למנותו פרנס על הצבור להיות פרנס ואיזהו תלמיד. כל ששואלין דבר הלכה בכל מקום וכו'. וקשה דהכא משמע דקרי תלמיד אותו שיודע להשיב כששואלין לו דבר הלכה בכל מקום ואומרה והתם אמרינן במס' שבת פרק ואלו קשרים (דף קיד.) איזהו תלמיד הראוי למנותו פרנס על הצבור כשיודע להשיב כל ששואלין דבר הלכה ואפילו במסכת כלה אלמא הראוי למנותו פרנס על הצבור הוי כשיודע להשיב והכא משמע דאותו הראוי למנותו פרנס הוי מילתא אחריתי ועוד דהכא משמע דיחיד עדיף מדקאמר בסמוך לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה אבל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה ויש לומר דיש חילוק בתלמיד דדוקא כשהרב בא אל מקום אחד וכל התלמידים אצלו זה שואל אל הרב ממה שהוא לומד וזה שואל ממקום אחר ואותו הרב יודע להשיב לכל התלמידים לכל אחד ואחד כפי שאילתו ואפילו במס' כלה זהו יחיד דעדיף מתלמיד דהכא ונקרא תלמיד התם בפרק אלו קשרים אותו ודאי ראוי למנותו פרנ&quot;ס על הצבור אבל אם אינו יודע להשיב אלא במסכת שלו נקרא גם כן תלמיד ומזה מיירי הכא:

''' ההולך''' ממקום שמתענין למקום שאין מתענין הרי מתענה ומשלים. ל&quot;ש דעתו לחזור ל&quot;ש אין דעתו לחזור הואיל וקבל עליו התענית:

''' למה''' תתראו. כמו שמפרש אל תראו עצמכם בפני בני עשו וכו'. ויש במדרש למה תתראו פירוש למה תהיו כחושין:

''' אל''' תרגזו בדרך. ויש מדרש אל תפסיקו מדבר הלכה: ואין ביניהם דברי תורה ראוים לישרף דכתיב ויהי המה הולכים הלוך ודבר וגו' טעמא דאיכא דבור וכו'. ויש מדרש שהם היו מדברים דברים בטלים ומש&quot;ה ראוין לישרף: 

'''פסיעה''' גסה נוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם. ואין להקשות אם כן בחמש מאות פסיעות גסות יהיה ניטל כל מאור עיניו של אדם והא קא חזינן דלאו הכי הוה ונראה לפרש דהפסיעה ראשונה נוטל אחת מחמש מאות והפסיעה שניה נוטל פחות מן הראשונה ששניה אינה נוטלת אלא אחד מחמש מאות הנשארים כמו בעישורייתא דבי רבי {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|סח|א}} ר&quot;ל העישור ממה שנשאר אבל עדיין קשה דמ&quot;ש פסיעה ראשונה דנוטלת יותר מן השניה אלא יש לומר דלא נוטלת אלא פסיעה ראשונה דוקא ומכאן ואילך כיון דדש דש אי נמי פסיעה ראשונה נוטלת טפי משום דכל התחלות קשות:

''' לעולם''' יצא אדם בכי טוב. פי' בפרק קמא דפסחים {{הפניה-גמ|פסחים|ב|א}} [וע&quot;ע תוס' ב&quot;ק ס:]:

''' משום''' מעיינא. פירוש משום שהבני מעיין הוי קשה להו:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א|י ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת תענית]]
[[קטגוריה:בבלי סדר מועד]]
{{מפרשים לדף גמרא|תענית|א|י|ב}}</text>
      <sha1>nkib43gw3z1ixmjzza6cpvzm7asj5py</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ברוך ה' יום יום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260124</id>
    <revision>
      <id>3017968</id>
      <parentid>3016404</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:01:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017968</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5880" sha1="2a25nx4q0p7rmrk3xbmsfnadfsaizb5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|שמעון בר יצחק}}}}

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם{{ש}}
יַעֲמׇס לָֽנוּ יֶֽשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כׇּל הַיּוֹם{{ש}}
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן{{ש}}
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן.

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת{{ש}}
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת{{ש}}
בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת{{ש}}
וְנִגְֽלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹֽמֶק בּוֹר וָדוּת{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ממס|תהלים קל ז}}

{{סי|מַ}}ה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵֽימוֹ{{ש}}
בְּגָלוּת בָּבֶֽלָּה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵֽימוֹ{{ש}}
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵֽימוֹ{{ש}}
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵֽימוֹ{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ.{{ממס|ש&quot;א יב כב}}

{{סי|עֵ}}ילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו{{ש}}
לְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו{{ש}}
מֵעֲבֹר בַּשֶּֽׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו{{ש}}
קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו{{ש}}
כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.{{ממס|איכה ג לב}}

{{סי|וּ}}צְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו{{ש}}
וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו{{ש}}
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו{{ש}}
עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו{{ש}}
חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָֽמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}

{{סי|נִ}}סְגַּֽרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי{{ש}}
שֶׁבְּכׇל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹךְ אֶת אֲדָנַי{{ש}}
וְלֹא נְטָשַֽׁנִי כׇּל יְמֵי עִדָּנַי{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|איכה ג לא}}

{{סי|בְּ}}בֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}}
זֶֽבַח לוֹ בְּבׇצְרָה וְטֶֽבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים{{ש}}
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים{{ש}}
בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רֽוּחַ נְגִידִים{{ש}}
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.{{ממס|ישעיהו כז ח}}

{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר{{ש}}
יַחְשֹׁב לוֹ בׇּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶֽצֶר{{ש}}
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר{{ש}}
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר{{ש}}
אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כׇּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר.{{ממס|תהלים לא כד}}

{{סי|יְ}}צַוֶּה {{סי|צ}}וּר {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קְ}}הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}}
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}}
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָֽנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}}
וְאִתָּֽנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}}
&quot;יָשִׁיב&quot; לֹא נֶאֱמַר, כִּי אִם &quot;וְשָׁב&quot; &quot;וְקִבֵּץ&quot;.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ל ג}}

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָֽנוּ{{ש}}
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָֽנוּ{{ש}}
אֵֽלֶּה וְכָאֵֽלֶּה יוֹסֵף עִמָּֽנוּ{{ש}}
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ.

בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}}
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}}
מִכׇּל אֹם גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ{{ש}}
לָכֵן בְּכׇל לֵב וּבְכׇל נֶֽפֶשׁ וּבְכׇל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}}

שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵֽינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}}
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}}
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}}
וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֺת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}}
פֶּֽלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2a25nx4q0p7rmrk3xbmsfnadfsaizb5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017971</id>
      <parentid>3017968</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:13:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017971</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5878" sha1="1ut1weqkbw86uesxycvzt3sty0cmk52" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: {{מודגש|שמעון בר יצחק}}}}

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם{{ש}}
יַעֲמׇס לָֽנוּ יֶֽשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כׇּל הַיּוֹם{{ש}}
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן{{ש}}
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן.

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת{{ש}}
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת{{ש}}
בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת{{ש}}
וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹֽמֶק בּוֹר וָדוּת{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ממס|תהלים קל ז}}

{{סי|מַ}}ה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵֽימוֹ{{ש}}
בְּגָלוּת בָּבֶֽלָּה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵֽימוֹ{{ש}}
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵֽימוֹ{{ש}}
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵֽימוֹ{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ.{{ממס|ש&quot;א יב כב}}

{{סי|עֵ}}ילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו{{ש}}
לְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו{{ש}}
מֵעֲבֹר בַּשֶּֽׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו{{ש}}
קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו{{ש}}
כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.{{ממס|איכה ג לב}}

{{סי|וּ}}צְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו{{ש}}
וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו{{ש}}
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו{{ש}}
עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו{{ש}}
חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָֽמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}

{{סי|נִ}}סְגַּֽרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי{{ש}}
שֶׁבְּכׇל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹךְ אֶת אֲדָנַי{{ש}}
וְלֹא נְטָשַֽׁנִי כׇּל יְמֵי עִדָּנַי{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|איכה ג לא}}

{{סי|בְּ}}בֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}}
זֶֽבַח לוֹ בְּבׇצְרָה וְטֶֽבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים{{ש}}
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים{{ש}}
בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רֽוּחַ נְגִידִים{{ש}}
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.{{ממס|ישעיהו כז ח}}

{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי כֵן אֲדֹמִי הָעוֹצֵר{{ש}}
יַחְשֹׁב לוֹ בׇּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶֽצֶר{{ש}}
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר{{ש}}
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר{{ש}}
אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כׇּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר.{{ממס|תהלים לא כד}}

{{סי|יְ}}צַוֶּה {{סי|צ}}וּר {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קְ}}הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}}
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}}
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָֽנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}}
וְאִתָּֽנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}}
&quot;יָשִׁיב&quot; לֹא נֶאֱמַר, כִּי אִם &quot;וְשָׁב&quot; &quot;וְקִבֵּץ&quot;.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ל ג}}

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָֽנוּ{{ש}}
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָֽנוּ{{ש}}
אֵֽלֶּה וְכָאֵֽלֶּה יוֹסֵף עִמָּֽנוּ{{ש}}
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ.

בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}}
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}}
מִכׇּל אֹם גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ{{ש}}
לָכֵן בְּכׇל לֵב וּבְכׇל נֶֽפֶשׁ וּבְכׇל מְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}}

שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵֽינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם{{ש}}
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}}
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם{{ש}}
וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֺת עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם{{ש}}
פֶּֽלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם.{{ממס|ישעיהו ט ה}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:רבי שמעון הגדול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1ut1weqkbw86uesxycvzt3sty0cmk52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זוהר חלק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>261522</id>
    <revision>
      <id>3018001</id>
      <parentid>3017932</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:06:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3018001</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="271950" sha1="pw42wz0zs6njjxskng4noptxh6j7eln" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===

(כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') 


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>pw42wz0zs6njjxskng4noptxh6j7eln</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018002</id>
      <parentid>3018001</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:08:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשת בהעלותך - זהר */</comment>
      <origin>3018002</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="271962" sha1="r7ew3ajim3l2ch1qkpay90oa72vr6ho" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===

(כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') 


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>r7ew3ajim3l2ch1qkpay90oa72vr6ho</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018003</id>
      <parentid>3018002</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:20:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ באמצע הוספת סימן ח' שנמצא בסוף הדפוס - עמוד 579 מתוך 605 של קובץ הPDF</comment>
      <origin>3018003</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="275146" sha1="9vyp38jliuqz13w2sjysxu8jsllb1q3" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
(כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') 

גרסינן שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין ושביעאה דקיימא קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דוד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|}}. ואף על גב דאיהו שביעאה וכד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא אקרי אף הוא 'שביעאה'. וכולהו אחידו בשכינתא ברזא דשבעה בנין. ושכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאמא עלאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעמיה. ואיהי דרגא דצדק. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קב&quot;ה. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה הוא!? {{ש}}
אלא בגין נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו אספקלריא דיליה דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני עלמא ואוקמוה דהא עובדוי סליקו ליה  (להאי דרגא).
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. 

כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא {{להשלים}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>9vyp38jliuqz13w2sjysxu8jsllb1q3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018053</id>
      <parentid>3018003</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:07:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>השלמת הנספח של סימן ח בסוף הספר</comment>
      <origin>3018053</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="286451" sha1="awpis985kacfk9z4rt6gdwb3pzhiwoy" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין ושביעאה דקיימא קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דוד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|}}. ואף על גב דאיהו שביעאה וכד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא אקרי אף הוא 'שביעאה'. וכולהו אחידו בשכינתא ברזא דשבעה בנין. ושכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאמא עלאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעמיה. ואיהי דרגא דצדק. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קב&quot;ה. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה הוא!? {{ש}}
אלא בגין נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו אספקלריא דיליה דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני עלמא ואוקמוה דהא עובדוי סליקו ליה  (להאי דרגא).
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה. ואינון עלאין ודאי דכתיב {{צ|על ארון העדות}} - דאקרי צדיק &quot;ארונא דסהדותא&quot;. מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. וארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון בנין עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב. ודוד דאחיד בבתרייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב.

ואינון תרין כרובין קיימין על ההוא סהדותא וארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}}. ודא איהו סיומא דשמים. ומזווג להאי ארץ מברך מן עלמא. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכא(?) ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לאתקרבא בשכינתא לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' - דכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא חסר - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק לאשתמודעא מגווה ולאתנהרא ולאנהרא לכלא מאי דאיהו לתתא באינון דרגין עלאין עם אינון שבעה ושלשה - הרי עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא בעא לסלקא באינון שבע ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא יתפרעון מנהון עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון דהא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד ינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין. ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים - גזר עמיה בשבעה דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא אתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום עשות יהוה אלהים}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|}} - אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא בהא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם אביו וגו'}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין הוה מתחזי לון סגיאין וכבירין.

כיון דמלוה(?) פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין תליין ביה!  וחזי כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}}. {{ש}}
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון - מהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|}}.

ועד דלא סליק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לפדן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* בשבתא - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|מוסף שבת}}''' לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* ובריש ירחא - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* ומחמיסר יומא לירחא קדמאה - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* בירחא תליתאה בעצרת דאתיהיבת ביה אורייתא בשעה קולות לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* ובריש שתא - לקבל יצחק דאתיליד ביה ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* יום הכפורים - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* בחג הסוכות - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכה, ובגין כך עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה. וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה.{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>awpis985kacfk9z4rt6gdwb3pzhiwoy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018060</id>
      <parentid>3018053</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:31:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <origin>3018060</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="287090" sha1="hydvuz8dy5f0l0mr9jh9jcxl27t2quo" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}}

__TOC__
==פרשת בהעלותך - זהר==
{{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמח ב/&gt;'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}}
רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב&quot;ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. 

תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא.

בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. 

{{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} 
{{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. 

כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. 


תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)'''
{{להשלים}} 


ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}}
האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! &lt;קטע סוף=דף קמח ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קמט א/&gt; דקב&quot;ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. 

ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא  עלאה. ועל דא קטל  כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב&quot;ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. 

תא חזי בההוא ליליא דבעא קב&quot;ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון &quot;''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''&quot;. 

בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב&quot;ה כדין עבד נוקמין  וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. 

הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}}
ותו  מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! &quot;ולא ישחית&quot; מבעי ליה?! {{ש}}
אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו&quot;ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו&quot;ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. 

מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר,  לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}}
וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. 

תא חזי בשעתא דכהנא  אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}}
ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''.


'''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}}
פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}}
עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}}
א&quot;ר אלעזר לאינון חברייא: &quot;''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''&quot; 

פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}}
כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. &lt;קטע סוף=דף קמט א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קמט ב/&gt;דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע&quot;ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע&quot;ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! 

כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. 

תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב&quot;ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}}
אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין  עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. 

תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך  איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב&quot;ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}}
ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. 

{{צ|על הרי אררט}} - אלין  מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא.  דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב&quot;ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב&quot;ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. 

ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב &quot;תוקעי תרועה&quot;. והא אתמר. 


אזלו כל ההוא יומא. {{ש}}
כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר &quot;''ליעול חד גו מערתא  אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''&quot;.{{ש}} 
עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}}
שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''&lt;קטע סוף=דף קמט ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ א/&gt;''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין  כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. 

שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}}
אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}}
אמר ליה ר' אלעזר: &quot;''ניעול! דקב&quot;ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''&quot;. {{ש}}
עאלו. {{ש}}
כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}}
אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}}
קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}}
אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב&quot;ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! 


פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}}
מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? 

* אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! 

* רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. 

* ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}.  {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן  אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. 

* רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר  - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד  בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב  {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא  דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.


רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ&quot;א|ח|יג}}. {{ש}}
{{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. 

תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. 

בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. 

ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. 

ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר  אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. 


{{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} 
{{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}}
{{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. &lt;קטע סוף=דף קנ א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנ ב/&gt;בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! 

ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}}
אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} 
{{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו  ברכן בכלא. 

תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. 


כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}}
{{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. 

* {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
[[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}'''

הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}}
ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. 


תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע&quot;ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע  ולא בארח מישר, כגוונא דא:
[[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא  ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. 

עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. &lt;קטע סוף=דף קנ ב/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=דף קנא א/&gt;נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי  לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה  לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} -  אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות.

[[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]]
: '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}'''

אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. 

וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי!

[[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]]

{| class=&quot;wikitable&quot;
|+ טבלת ויקיטקסט עם חישוב גימטריא
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|ילי}} || {{גמט|סיט}} || {{גמט|עלם}} || {{גמט|מהש}} || {{גמט|ללה}} || {{גמט|אכא}} || {{גמט|כהת}}
|-
| {{גמט|הזי}} || {{גמט|אלד}} || {{גמט|לאו}} || {{גמט|ההע}} || {{גמט|יזל}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|הרי}} || {{גמט|הקם}}
|-
| {{גמט|לאו}} || {{גמט|כלי}} || {{גמט|לוו}} || {{גמט|פהל}} || {{גמט|נלך}} || {{גמט|ייי}} || {{גמט|מלה}} || {{גמט|חהו}}
|-
| {{גמט|נתה}} || {{גמט|האא}} || {{גמט|ירת}} || {{גמט|שאה}} || {{גמט|ריי}} || {{גמט|אום}} || {{גמט|לכב}} || {{גמט|ושר}}
|-
| {{גמט|יחו}} || {{גמט|להח}} || {{גמט|כוק}} || {{גמט|מנד}} || {{גמט|אני}} || {{גמט|חעם}} || {{גמט|רהע}} || {{גמט|ייז}}
|-
| {{גמט|ההה}} || {{גמט|מיכ}} || {{גמט|וול}} || {{גמט|ילה}} || {{גמט|סאל}} || {{גמט|ערי}} || {{גמט|עשל}} || {{גמט|מיה}}
|-
| {{גמט|והו}} || {{גמט|דני}} || {{גמט|החש}} || {{גמט|עמם}} || {{גמט|ננא}} || {{גמט|נית}} || {{גמט|מבה}} || {{גמט|פוי}}
|-
| {{גמט|נמם}} || {{גמט|ייל}} || {{גמט|הרח}} || {{גמט|מצר}} || {{גמט|ומב}} || {{גמט|יהה}} || {{גמט|ענו}} || {{גמט|מחי}}
|-
| {{גמט|דמב}} || {{גמט|מנק}} || {{גמט|איע}} || {{גמט|חבו}} || {{גמט|ראה}} || {{גמט|יבמ}} || {{גמט|היי}} || {{גמט|מום}}
|}

: {{קטן|(וכאן מצאתי הע&quot;ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י&quot;שר ה&quot;פוך י&quot;שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}}


הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}}
ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע&quot;ג דכלהו נפקין לארחא חד. 

===קטע זמני===
{{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}

{{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} ולא כתיב &quot;בששת&quot;. {{ש}}
ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב&quot;ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. 

ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. 


ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}}.

ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}}
אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! 

וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב&quot;ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. 
* אברהם ידע ליה לקב&quot;ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה  להאי דרגא.
* יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. 
* יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|}}. 
* יוסף ידע ליה לקב&quot;ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה&quot;א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|}}.
* משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי  {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. 

תא חזי כל אינון בנין עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}.  ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} -  דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. 
===קטע זמני לבדיקת פערי גרסאות בין הדפוס לבין הזהר חדש של המתוק מדבש===
ואינון תרין כרובין קיימין על ההוא סהדותא וארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}}. ודא איהו סיומא דשמים. ומזווג להאי ארץ מברך מן עלמא. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי &quot;''מה טיבן של שני ארונות הללו?''&quot;. ומתיבין לון &quot;''קיים זה מה שכתוב בזה''&quot; - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. 

אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי ממלכא(?) ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. 

תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לאתקרבא בשכינתא לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב&quot;ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' - דכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא!

ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא חסר - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק לאשתמודעא מגווה ולאתנהרא ולאנהרא לכלא מאי דאיהו לתתא באינון דרגין עלאין עם אינון שבעה ושלשה - הרי עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא בעא לסלקא באינון שבע ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא יתפרעון מנהון עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יהא עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}}
הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון דהא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. 

ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד ינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא לא מסתכן לעלמין. ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קיים - גזר עמיה בשבעה דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|}}. 

תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}}
אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה.

תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא אתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום עשות יהוה אלהים}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|}} - אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא &quot;באר שבעה&quot;!  הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב}}. 

ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא בהא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}}
אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם  מה כתיב? {{צ|וכל הבארות אשר חפרו עבדי אברהם אביו וגו'}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא מתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין הוה מתחזי לון סגיאין וכבירין.

כיון דמלוה(?) פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}}. 

האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין תליין ביה!  וחזי כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}}. {{ש}}
ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי.  אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון - מהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|}}.

ועד דלא סליק מעלמא בריך ליה ליעקב ושלחיה לפדן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא!


תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר.  
* בשבתא - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|מוסף שבת}}''' לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא.
* ובריש ירחא - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד.
* ומחמיסר יומא לירחא קדמאה - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}.
* בירחא תליתאה בעצרת דאתיהיבת ביה אורייתא בשעה קולות לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}.
* ובריש שתא - לקבל יצחק דאתיליד ביה ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה.
* יום הכפורים - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. 
* בחג הסוכות - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכה, ובגין כך עבדין סוכה.

וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה. וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה.{{ררר}}  {{גדול|''']'''}}


שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו - ג' אבהן וד' אחרנין. 
* רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. 
* תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. 
* תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. 
* רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. 
* חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. 
* שתיתאה - דינא ברחמי. 
* שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא, ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי 'אני' קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. 


שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס&quot;א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. 

תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח. ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית ים כנרת - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. 

רבי אלעזר אמר האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס&quot;א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא &lt;קטע סוף=דף קנא א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנא ב/&gt;אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא, וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}}.  ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה, רזא דמלה '''אדני יהו&quot;ה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. 

אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.


'''{{צ|קח את הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס&quot;א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו, בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא. וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר. ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא, ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. 

ר&quot;ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מ&quot;ט פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להאי פרה דאקרי פרה אדומה. כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא. בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. {{ש}}
({{קטן|ס&quot;א מ&quot;ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. תא חזי כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא}}) {{ש}}
ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא


'''{{צ|זאת אשר ללוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח, בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח דהא בר נש ({{קטן|ס&quot;א תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין}}) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא, דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. 

זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב&quot;ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}:


'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. א&quot;ר אבא מ&quot;ט אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים? אלא בשנה השנית הוה דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב&quot;ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. בגין &lt;קטע סוף=דף קנא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנב א/&gt;כך {{צ|במדבר סיני בשנה השנית}} - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע&quot;ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי {{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}? אלא רזא עלאה היא  - חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה.

 
רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. 

תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} (האי באתר עלאה). בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא, ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה, כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. 

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא. חשיבותא דגופא - נשמתא. כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. 

תא חזי הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא. וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. וכלא אחיד דא בדא. 

ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר. זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון.


'''{{צ|ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא, דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר. &lt;קטע סוף=דף קנב א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנב ב/&gt;'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש, ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי שכינתא (ס&quot;א שירותא) (ס&quot;א נשמתא) עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא.

{{צ|או בדרך רחוקה}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא, וכולהו אתיין לאחזאה מלה. מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו בדרך רחוקה מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד - דאתרחק (נ&quot;א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. 

אמר רבי יצחק והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה}} דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}? אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא, ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה - לא. אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא - לאו הכי - דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא, אלא יסודא דאבן טבא, כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. 

אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. מאי טעמא? דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה &lt;קטע סוף=דף קנב ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנג א/&gt;נחית מעילא לתתא. בג&quot;כ שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא. וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. &lt;קטע סוף=דף קנג א/&gt;
 

{{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנג ב/&gt;'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}}
ר' חייא פתח {{צ|פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}}
{{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פזר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? קמ&quot;ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? בכלא. ונוסף עוד - בעותרא, ונוסף עוד - בחיי. האי קרא הכי מבעי ליה &quot;יש מפזר ויוסף עוד&quot; - מאי {{צ|ונוסף}}? אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. 

אמר רבי יהודה אמר רבי חייא, קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}} (כמה דאת אמר) {{צ|צדקתו עומדת לעד}}.&lt;קטע סוף=דף קנג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנד א/&gt;מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. 

{{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}}. ת&quot;ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה {{צ|בכבוד}} דלעילא. דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}} וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}.


'''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}}
רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא - לאו. לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין. זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין, בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין  {{צ|כמראה החיות}} דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''ארי&quot;ה נש&quot;ר. שו&quot;ר'''. '''אד&quot;ם''' דכליל כלהו. ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא.


'''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''ארי&quot;ה''' - '''מיכא&quot;ל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה '''יופי&quot;אל צדקי&quot;אל'''. חד לאורתא (נ&quot;א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל. כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא. שמשא אזיל (ס&quot;א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. 

אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי&quot;ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה. מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. 

ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא - כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. חד לסטר מזרח נהיר בחדו, וחד לסטר מערב (ס&quot;א דא כניש) דאתכניש נהוריה, וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס&quot;א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. 

רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה - אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. 

רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה, בר כל &lt;קטע סוף=דף קנד א/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנד ב/&gt;אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. 

רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - חמשין ושבעה אלף וארבע מאה. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא. הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו. כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא, מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. 


'''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נש&quot;ר אוריא&quot;ל דרו&quot;ם'''. תרי ממנן עמיה '''שמשיא&quot;ל חסדיא&quot;ל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין, כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא כדוגמא כעין {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}  האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס&quot;א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש&quot;ר וארי&quot;ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. 

רישא חדא - ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא - חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה - ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין. מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. 
תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. 


'''דגלא תליתאה''' - '''שור גבריאל צפון'''. תרין ממנן עמיה '''קפציא&quot;ל חזקיא&quot;ל'''. האי שור מסטרא דשמאלא, קרנוי סלקין בין תרין עינוי, רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס&quot;א טריקין). כלהו געאן ושטאן קמיה, וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה, דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא,
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ&quot;ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. 

תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא. תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא &lt;קטע סוף=דף קנד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנה א/&gt;איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס&quot;א אתחברו) במשריין אלין. חושבן דלהון: רישא חדא - שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' - ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה - תלת וחמשין אלף וארבע מאה. בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין. בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. 


'''דגלא רביעאה''' - '''אד&quot;ם רפ&quot;אל מערב'''. בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס&quot;א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא קול דממה דקה - דינא (ס&quot;א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון, ועל דא אינון מכסף ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב&quot;ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}.


'''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס&quot;א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי? ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. {{צ|ויהי בנסוע הארון}}  אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת&quot;ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא נו&quot;ן נטיל עליה (נ&quot;א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. 

תא חזי חביבותא דקב&quot;ה לגבייהו דישראל דהא אע&quot;ג דאינון סטאן מארח מישר - קב&quot;ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין, לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} נו&quot;ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון - אהדר אנפך לגבן כדין נו&quot;ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. 

אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא, אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס&quot;א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו. ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובגין כך) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא &lt;קטע סוף=דף קנה א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנה ב/&gt;לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. 

אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. {{ש}}
א&quot;ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי.


'''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. {{ש}}
דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס&quot;א ואתנשים) (ס&quot;א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. {{ש}}
'''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס&quot;א חוורא דעינא) דלעילא. 

(כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) 

אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - {{צ|את}}? &quot;אתה&quot; מבעי ליה? אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר, וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה', והכי מבעי ליה. 

מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. אמר ליה קב&quot;ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה, ללטייא גרמיה. דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובגין כך קבילו מניה. ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא, דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ&quot;א דעלמא). 
אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. 

רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. {{ש}} 
א&quot;ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום. {{ש}} 
א&quot;ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. {{ש}} 
פתח ואמר {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא  דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי.

אמאי איהי רעה? קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}. האי קרא קשיא. כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו, וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. תא חזי אע&quot;ג דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה &lt;קטע סוף=דף קנה ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנו א/&gt;קב&quot;ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ&quot;א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. 

ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב&quot;ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. 
אמר רבי יוסי ודאי. 

תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א&quot;ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב&quot;ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס&quot;א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. 

זכאה חולקא דמשה דקב&quot;ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב&quot;ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב&quot;ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס&quot;א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר):


'''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי &lt;קטע סוף=דף קנו א/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנו ב/&gt;לאטרחא יתיר. בגין כך קב&quot;ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב&quot;ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב&quot;ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו&quot;ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''

==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא==
&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;פקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן, וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא?

אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז. כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא, דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. (עד כאן)


פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה.

תנאין ואמוראין, אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל, וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים.

שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה  מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה. דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו&quot;ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

ובימינא (נ&quot;א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים, {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנב ב/&gt;


&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;הדא הוא דכתיב  {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא.

מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. 

ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}.  אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה.

ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. בגין דתמרים - ביה תם. דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - 'מרים'. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''.

הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו&quot;ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו&quot;ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}.

ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא, נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.  ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו. {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו  ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו&quot;ה, אין נתן לעבדיך.

ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים  לבנים, דיהון בההוא דרא.  בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא.  {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו.

ורעיא מהימנא תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות, דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה, אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. 

ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית, דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. &lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג א/&gt;

&lt;קטע התחלה=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב.

{{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא וכולא על סיבה דילך.

ומאן גרים דא? עורב. דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. 

ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה עושה חיל, ימין יהו&quot;ה רוממה, ימין יהו&quot;ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו&quot;ה}} תלת זמנין. 

לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית.

{{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}.

קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה, ואמר &quot;ודאי שליחא דמארך אנת לגבן&quot;. פתחו תנאין ואמוראין ואמרו &quot;רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (עד כאן רעיא מהימנא)&lt;קטע סוף=רע&quot;מ דף קנג ב/&gt;

==פרשת שלח לך - זהר==
{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}}. {{ש}}
רבי חייא פתח {{צ|המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו}} - {{צ|שחר}} כתיב - ה&quot;א אתרחקא משחר. מאי טעמא? אלא א&quot;ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה - כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס&quot;א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס&quot;א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. 

תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב&quot;ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ&quot;א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ&quot;א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. 

כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס&quot;א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל&quot;ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל&quot;ך סעפ&quot;ה יאע&quot;וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} - {{צ|נער}} כתיב. 


בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב&quot;ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא &lt;קטע סוף=דף קנו ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנז א/&gt;בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - {{צ|שלח לך אנשים}} לגרמך בגין למנדע. 

תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב&quot;ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העבדים הזה וראה את הארץ}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג&quot;ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. 

אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב&quot;ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב&quot;ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} אתידע דהא אתכפר חוביה. 

תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא&quot;ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} נקוד לעילא. א&quot;ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת&quot;ח(?)

שלח לך אנשים בגינך. 

רבי יהודה פתח משלי כח) {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}}. {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. 


'''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. 
אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. 
אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. &lt;קטע סוף=דף קנז א/&gt;{{ש}}
{{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=דף קנז ב/&gt;אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. 
אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. 
אמרו ליה מאן את. 
אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. 
אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. 
אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. 
בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. 
סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. 
יתבו. 
אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. 
אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. 
אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. 
אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. 
אמר ליה וכי (נ&quot;א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. 
אמרו ליה ובמה. 
אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו' טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב&quot;ה לא אשגח עלייהו אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין ומה דעתא דלהון {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי. אינון טפשאי. אינון מחוסרי מהימנותא. ווי לון ווי לנפשייהו. טב להו דלא ייתון לעלמא. ומה אתיב לון שלמה על רא(?) קרא אבתריה ואמר. {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}}. מי יודע באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב&quot;נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא ורוח אחד לכל תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}}. 

אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך. &lt;קטע סוף=דף קנז ב/&gt;
 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קנח א/&gt;תו אמר וכי על דא בלחודוי תוה שלמה והא באתר אחרא אמר כגוונא דא. פתח ואמר {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב&quot;ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב&quot;ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}}. 

תא חזי קב&quot;ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כי מי אשר יבחר וגו'}}. אע&quot;ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס&quot;א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע&quot;ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב&quot;ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. 
אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. 
אמרו ליה למה. 
אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}}. 

תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. 

נשק לון ואזל ליה. 

'''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. 
שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? 
אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א&quot;ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא (שם) {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. 

תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה  {{צ|בא ברוך יהוה}} -  {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב&quot;ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן:

{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: &lt;קטע סוף=דף קנח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנח ב/&gt;{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א&quot;ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב  {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא:


{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}}. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב  {{צ|ויאמר משה אל יהושע}},  {{צ|ויהושע בן נון נער}},  {{צ|ויחלוש יהושע}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. 

רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע&quot;ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי:


{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}}. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב&quot;ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב  {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב  {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע&quot;ץ אם אי&quot;ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב היש יהוה בקרבנו. בקרבנו דייקא או אם אין. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא  {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען,  {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא!


{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} - &quot;ויבאו&quot; מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס&quot;א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות&quot;ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה &lt;קטע סוף=דף קנח ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קנט א/&gt;במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב&quot;ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב&quot;ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}}. {{צ|אשר מעולם}} דשמשי (נ&quot;א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. {{ש}}
רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב&quot;ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב&quot;ה ולא עוד אלא דקב&quot;ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי (חסר):


'''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. 
שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב&quot;ה דזמין ב&quot;נ למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה אמאי ברא ליה דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. איש כי ימות. וימת. ויחי פלוני וימת מאי קבעי קב&quot;ה לב&quot;נ בהאי עלמא דאפי' אי אשתדל באורייתא יממא וליליא ימות ואי לא אשתדל באורייתא ימות כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}}. 

אמר ליה אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא שאיל ודלית לך רשו למנדע כתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך דאורחוי דקב&quot;ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא. 
אמר ליה אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. 
אמר ליה אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ&quot;ש למשאל. 

תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא ר&quot;ש דהא קב&quot;ה אסתכם על ידוי ובגין דדרא דילה רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת&quot;ח) רזא דמלה. תלת עלמין אית ליה לקב&quot;ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו דאיהו גניז בגוויה. עלמא תניינא קשיר בההוא דלעילא ודא הוא דקב&quot;ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק}}. {{צ|זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. עלמא תליתאה ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו. ברוך כבוד יהוה ממקומו. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} כדין אית &lt;קטע סוף=דף קנט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קנט ב/&gt;ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא וב&quot;נ אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה אסתלק מנייהו ולא אתחזי. עלמא תניינא עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא ג&quot;ע די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. עלמא תליתאה עלמא עלאה טמירא גניז וסתים דלית מאן דידע ליה כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת&quot;ח ודאי) על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} כמה דאוקמוה ואלין אינון בצלם אלהים ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. 

ותא חזי אלמלי לא חב אדם לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין אבל בגין דחב טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין ואתפשט רוחא מהאי גופא ואשאר ליה בהאי עלמא ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לג&quot;ע דבארעא ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש ואתלבש ואתתקן ביה ותמן הוא מדורא דיליה תדיר ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}}. מדי חדש בחדשו אמאי. אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת דא סיהרא. בשבתו דא שמשא דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה. ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו מיתה לכלהו עלמין כרת מכלהו עלמין ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה כריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו. 

אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין ת&quot;ח קב&quot;ה משבח באורייתא ואמר אזילו באורחי אשתדלו בפולחני והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין. בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב&quot;ה אמר אזילו אלילו ההוא עלמא טבא ההוא עלמא עלאה דכסופא. אינון אמרי איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי. מה כתיב {{צ|עלו זה בנגב}} - אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה. {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה. {{צ|ואת העם היושב עליה}} - אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין. {{צ|החזק הוא חרפה}} - בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי. {{צ|המעט הוא אם רב}} - אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא:

{{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{צ|היש בה עץ אם אין}}  - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.&lt;קטע סוף=דף קנט ב/&gt;

{{ממ זהר משולב|ג|קס|א}}

&lt;קטע התחלה=דף קס א/&gt;{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}}. {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה בנגב בלבא עצלא כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. בנגב כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}}. תמן חמי פליגן סגיאין טמא וטהור אסור ומותר (נ&quot;א כשר ופסול) עונשין ואגרין אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא. ילידי הענק דאתילידו מסטרא דגבורה. וחברון שבע שנים נבנתה אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא שבעין פנים אית לה לכל סטרא עשרה. וחברון דא אורייתא מאן דאשתדל בה אקרי חבר. לפני צוען מצרים תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע&quot;פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} והאי נבנתה שבע שנין דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}. {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו במוט כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}}. {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{צ|וישובו}} תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט אמרי מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה טב לן דלא אטרחנא כולי האי. 

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. והערים גדולות בצורות. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא וגם ילידי הענק ראינו שם בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד. עמלק יושב בארץ הנגב. אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי. עמלק יושב בארץ הנגב. הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא. והחתי והאמורי וגו' כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין:

{{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}}. כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב&quot;ה לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}. אבל. &lt;קטע סוף=דף קס א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קס ב/&gt;אך ביהוה אל תמרודו בעי דלא ימרדון באורייתא דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}}. דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא. בגין כך אל תיראו. {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. 

{{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא מאי טעמא אעדי משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה דהא מתקשרי בקב&quot;ה ממש ואקרון אחים ורעים הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}:


{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}}. רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. 

ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס&quot;א ומשתמטי) מקמייהו. 

רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. 

אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ&quot;א באומנא) &lt;קטע סוף=דף קס ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסא א/&gt;דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב&quot;ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ&quot;ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב&quot;ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה:

{{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ&quot;ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב &quot;ויגידו&quot; או &quot;ויאמרו&quot;? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. 

{{צ|באנו אל הארץ}} - &quot;הלכנו&quot; מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. 

{{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב&quot;ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין:

{{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א&quot;ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א&quot;ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב&quot;ה. א&quot;ר יצחק על ארעא תינח. על קב&quot;ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב&quot;ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}:


{{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו&quot;ם דעלמא. דקב&quot;ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב&quot;ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד &lt;קטע סוף=דף קסא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסא ב/&gt;ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב&quot;ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. 

תא חזי כד ברא קב&quot;ה עלמא אשרא (ס&quot;א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. 

תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. 

תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר:

אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר:

דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא &lt;קטע סוף=דף קסא ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסב א/&gt;ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא:

במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. 
אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. 
אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. 
אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. 

אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. 
אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב&quot;ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס&quot;א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס&quot;א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. &lt;קטע סוף=דף קסב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסב ב/&gt;אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב&quot;ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. 

אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו 
אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. 
עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין 
אמרי ליה מאי האי 
א&quot;ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה&quot;ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו &lt;קטע סוף=דף קסב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסג א/&gt;מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א&quot;ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}:

פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס&quot;א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס&quot;א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור &lt;קטע סוף=דף קסג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסג ב/&gt;דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי&quot;ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו&quot;ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת&quot;ם ים. תם כמה דאתמר. י&quot;ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י&quot;ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת&quot;ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת&quot;ם י&quot;ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ&quot;ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י&quot;ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. 

כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת&quot;ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י&quot;ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י&quot;ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. 

א&quot;ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל &lt;קטע סוף=דף קסג ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסד א/&gt;האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע&quot;ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח&quot;ו דאע&quot;ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ&quot;ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס&quot;א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל &lt;קטע סוף=דף קסד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסד ב/&gt;בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס&quot;ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס&quot;ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס&quot;ת מאן דסליק לס&quot;ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א&quot;ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס&quot;ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס&quot;ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס&quot;א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס&quot;ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס&quot;ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס&quot;ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס&quot;ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס&quot;ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס&quot;ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת &lt;קטע סוף=דף קסד ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסה א/&gt;ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב&quot;ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא &quot;טרפה&quot; (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס&quot;א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב&quot;נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. 

תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון &lt;קטע סוף=דף קסה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסה ב/&gt;גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס&quot;א ואתרמי) (ס&quot;א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס&quot;א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע&quot;ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס&quot;א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא &quot;זכרך&quot; דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ&quot;כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין &lt;קטע סוף=דף קסה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסו א/&gt;דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב &quot;היה תמים והתהלך לפני&quot;, אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא &quot;אחר האלהים&quot; לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ&quot;כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) 

ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א&quot;ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע&quot;י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב&quot;ה בג&quot;ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א&quot;ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע&quot;ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס&quot;א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב&quot;ה בג&quot;ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) 

אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל &lt;קטע סוף=דף קסו א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסו ב/&gt;עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. 

א&quot;ל לר&quot;ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב&quot;ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר&quot;ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. 

א&quot;ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר&quot;ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר&quot;ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב&quot;ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך &lt;קטע סוף=דף קסו ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסז א/&gt;לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס&quot;א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא &lt;קטע סוף=דף קסז א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסז ב/&gt;קשיא בגין דלא בעי קב&quot;ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס&quot;א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי ביה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב&quot;ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא &lt;קטע סוף=דף קסז ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסח א/&gt;יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. 

חדי ר&quot;ש א&quot;ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר:

בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. 

א&quot;ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס&quot;א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו &lt;קטע סוף=דף קסח א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסח ב/&gt;חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב&quot;ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב&quot;ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב&quot;ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב&quot;ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א&quot;ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א&quot;ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א&quot;ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. 

תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא.  &lt;קטע סוף=דף קסח ב/&gt;


{{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}&lt;קטע התחלה=דף קסט א/&gt;אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב&quot;נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב&quot;נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר&quot;ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א&quot;ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ&quot;כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. 

כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב&quot;נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר&quot;ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א&quot;ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א&quot;ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א&quot;ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א&quot;ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא &lt;קטע סוף=דף קסט א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קסט ב/&gt;טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א&quot;ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב&quot;נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א&quot;ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. 

אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס&quot;א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א&quot;ל אוירא דג&quot;ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב&quot;ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. 

א&quot;ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א&quot;ל) אע&quot;ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. 
א&quot;ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. 
אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש &lt;קטע סוף=דף קסט ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}&lt;קטע התחלה=דף קע א/&gt;בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט&quot;א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע&quot;ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב&quot;נ בשום מלה דעלמא. 

א&quot;ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א&quot;ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א&quot;ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ&quot;ט דעתייהו קלה. א&quot;ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס&quot;א וע&quot;ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון &lt;קטע סוף=דף קע א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קע ב/&gt;שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס&quot;א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה&quot;א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא &quot;היה&quot;. {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע&quot;ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד&quot;א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס&quot;א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע&quot;ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב&quot;ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא &lt;קטע סוף=דף קע ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעא א/&gt;כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס&quot;א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. 

בכה ר' שמעון א&quot;ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א&quot;ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא:

פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס&quot;א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס&quot;א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס&quot;א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ&quot;ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא &lt;קטע סוף=דף קעא א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעא ב/&gt;הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס&quot;א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס&quot;א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. 

תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס&quot;א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. 

תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס&quot;א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב&quot;ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס&quot;א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. &lt;קטע סוף=דף קעא ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעב א/&gt;בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס&quot;א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו&quot;ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב&quot;ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו&quot;ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב&quot;א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב&quot;א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי &lt;קטע סוף=דף קעב א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעב ב/&gt;באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב&quot;ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. 

א&quot;ל ר&quot;ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין 
א&quot;ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. 
א&quot;ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. 
א&quot;ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב&quot;ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב&quot;ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס&quot;א דכ&quot;ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא &lt;קטע סוף=דף קעב ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעג א/&gt;משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע&quot;ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב&quot;ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. 

תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב&quot;ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב&quot;ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב&quot;ה לעילא חתים לההיא מלה. 

תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב&quot;ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ&quot;א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר &lt;קטע סוף=דף קעג א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעג ב/&gt;גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב&quot;ר עמיא&quot;ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב&quot;ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו&quot;ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב&quot;ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב&quot;ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב&quot;ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב&quot;ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א&quot;ל קב&quot;ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס&quot;א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב&quot;ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב&quot;ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב&quot;ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. 

תו שמענא בוצינא &lt;קטע סוף=דף קעג ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעד א/&gt;קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב&quot;נ תמן בשעתא דאמר קב&quot;ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע&quot;כ:

רעיא מהימנא

(במדבר ט&quot;ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ&quot;ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ&quot;ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ&quot;ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ&quot;ל גַּבְרִיאֵ&quot;ל נוּרִיאֵ&quot;ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ&quot;ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס&quot;ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ&quot;ה, הוה&quot;י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. 

(ע&quot;כ רעיא מהימנא)

{{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}}
ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב&quot;ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב&quot;ה לישראל כלהו אתגלי קב&quot;ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א&quot;ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב&quot;ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס&quot;א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס&quot;א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב&quot;ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. 

{{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו&quot;ז וא&quot;ב וטב&quot;ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס&quot;א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו &lt;קטע סוף=דף קעד א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעד ב/&gt;לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא &quot;על הים&quot;. ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס&quot;א על דא) עד דאתא סטרא דקב&quot;ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. 

{{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - &quot;ותרא&quot; מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא&quot;ו ה&quot;א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ&quot;ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. 

אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב&quot;ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. 

{{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. 

תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה &lt;קטע סוף=דף קעד ב/&gt;{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעה א/&gt;גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. 

תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: &lt;קטע סוף=דף קעה א/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}&lt;קטע התחלה=דף קעה ב/&gt;אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב&quot;ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב&quot;ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א&quot;ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א&quot;ר יצחק שעורא דהאי (ס&quot;א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א&quot;ר יהודה אמר קב&quot;ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ&quot;ט &lt;קטע סוף=דף קעה ב/&gt;

 
{{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}&lt;קטע התחלה=דף קעו א/&gt;בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב&quot;ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - &quot;כיום&quot; מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב&quot;ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב  {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב&quot;ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. 

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': &lt;קטע סוף=דף קעו א/&gt;

==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא==
{{להשלים}}


--------------</text>
      <sha1>hydvuz8dy5f0l0mr9jh9jcxl27t2quo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3018061</id>
      <parentid>3017722</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:50:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018061</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208583" sha1="43kl2jm6wvq93ig4mo2cqdael2ghs3k" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. מספר שנים לפני כן נדפס, כנראה, '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''': [https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up רומא, שנת ר&quot;ל בערך (~1470)], אך לא צוין בו תאריך ומקום הדפסתו. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>43kl2jm6wvq93ig4mo2cqdael2ghs3k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018063</id>
      <parentid>3018061</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018063</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208584" sha1="ao5bxd3nrbe5nxey7idd1aql8akq4vg" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. כחמש שנים לפני כן נדפס, כנראה, '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''': [https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up רומא, שנת ר&quot;ל בערך (~1470)]. אך לא צוין בו תאריך ומקום הדפסתו. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>ao5bxd3nrbe5nxey7idd1aql8akq4vg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018064</id>
      <parentid>3018063</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:55:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018064</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208585" sha1="sysqy526stqz0se13oe7b1qkfyaqgtd" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירושו של רש&quot;י על התורה]''', ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475): '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. כחמש שנים לפני כן נדפס, כנראה, '''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה], והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''' (רומא, שנת ר&quot;ל בערך [~1470]), אך לא צוין בו תאריך ומקום הדפסתו. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>sysqy526stqz0se13oe7b1qkfyaqgtd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018065</id>
      <parentid>3018064</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:03:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018065</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208571" sha1="l2h85y47afnb2eskrty2tobdk57t4m0" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב פירוש רש&quot;י על התורה, ב[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up ריג'ו [די] קלבריאה (Reggio di Calabria), איטליה רל&quot;ה (1475)], והוא '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם.''' פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וגם ספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. גם דפוס של פירוש רש&quot;י על התורה יצא לאור ברומא באותו זמן בקירוב (ראו לעיל #1), אך הספרים שנדפסו בשנים האלו בלתי-מתוארכים.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>l2h85y47afnb2eskrty2tobdk57t4m0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018066</id>
      <parentid>3018065</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:12:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018066</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208328" sha1="at2s2shh5895y5ff11e4gw6ftg7bx8o" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>at2s2shh5895y5ff11e4gw6ftg7bx8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018067</id>
      <parentid>3018066</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:15:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018067</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208347" sha1="jcosuuzvongsvxv93fib5v593t0f36s" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, יצאה לאור עוד מהדורה בספרד ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו (1476)]; זה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>jcosuuzvongsvxv93fib5v593t0f36s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018068</id>
      <parentid>3018067</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:17:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018068</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208333" sha1="25ndqmpmrmujctriaer5t88lu4aubtg" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא נדפס שוב בספרד ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>25ndqmpmrmujctriaer5t88lu4aubtg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018069</id>
      <parentid>3018068</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:19:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018069</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208341" sha1="8zwx4c0jxehnil3oxysgxc2lnzs0elv" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב בספרד]''' (אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>8zwx4c0jxehnil3oxysgxc2lnzs0elv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018070</id>
      <parentid>3018069</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:21:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018070</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208340" sha1="3d63w2yt7lvg49wes0rrhfiaemo1uee" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara, רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>3d63w2yt7lvg49wes0rrhfiaemo1uee</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018071</id>
      <parentid>3018070</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:22:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018071</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208346" sha1="rj9dl48axs06j3dphsg96nsip7iylgv" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה/Guadalajara שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>rj9dl48axs06j3dphsg96nsip7iylgv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018072</id>
      <parentid>3018071</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018072</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208349" sha1="fbp97i7soo140lq02phktz8m5h1y67j" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>fbp97i7soo140lq02phktz8m5h1y67j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018088</id>
      <parentid>3018072</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:00:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם */</comment>
      <origin>3018088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208352" sha1="rwm0seld39dbge4ssm0n7ph7jr29re9" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות. גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022, ויש '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up סריקה מלאה]''' הנגישה באינטרנט ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). מהדורת גינצבורג המלאה מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>rwm0seld39dbge4ssm0n7ph7jr29re9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3018021</id>
      <parentid>3017915</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3018021</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1677" sha1="j7omeb4cvhm0s5bf9qn0jo6m4gbok5q" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}}
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>j7omeb4cvhm0s5bf9qn0jo6m4gbok5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278732</id>
    <revision>
      <id>3017993</id>
      <parentid>2998000</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:25:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017993</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20275" sha1="hnfe7m0q9x6o4e4hl1tvov1uufd8hue" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|הקדמות|פרק א|פרק ב}}

יתחייב לפי ההקדמה החמש ועשרים, שיש מניע, הוא אשר הניע חומר זה ההוה הנפסד, עד שקיבל הצורה. וכשיבוקש המניע ההוא הקרוב, מה הניעו? יתחייב בהכרח שימצא לו מניע אחר, אם ממינו או מזולת מינו. כי התנועה תמצא בארבעה מאמרות, והנה תאמר עליהם התנועה בכלל, כמו שזכרנו בהקדמה הרביעית. וזה לא ילך אל לא תכלית, כמו שזכרנו בהקדמה השלישית. ומצאנו כל תנועה תכלה אל תנועת הגשם החמישי ואצלה תעמוד; ומן התנועה ההיא יסתעף ואליה ישתלשל כל מניע ומכין בעולם התחתון כולו. והגלגל מתנועע תנועת העתקה, והיא הקודמת שבתנועות, כמו שזכרנו בהקדמה הארבע עשרה. וכן עוד כל תנועת העתקה אמנם תגיע בסוף לתנועת הגלגל. כאילו אמרת, שזאת האבן אשר התנועעה - הניעה המקל, והמקל - הניעתו היד, והיד - הניעוה המיתרים, והמיתרים - הניעום העורקים, והעורקים - הניעום העצבים, והעצבים - הניעם החום הטבעי, והחום הטבעי - הניעתו הצורה אשר בו, והוא המניע הראשון בלא ספק, והמניע ההוא - חיבתו להניע עצה, על דרך משל, והוא: שיביא האבן ההיא, בהכות המקל לה, אל חור, כדי לסתמו, עד שלא תכנס לו ממנו זו הרוח הנושבת, ומניע הרוח ההיא ומוליד נשיבתה היא תנועת הגלגל. וכן תמצא כל סבת הויה והפסד מגעת בסוף לתנועת הגלגל:

וכאשר הגענו באחרונה לזה הגלגל המתנועע, התחייב שיהיה לו מניע, כפי מה שקדם בהקדמה השבע עשרה; ולא ימלט מהיות מניעו בו או חוץ ממנו - וזו חלוקה הכרחית; ואם היה חוץ ממנו, לא ימלט מהיותו גשם או שיהיה בלתי גשם, ולא יאמר בו אז שהוא חוץ ממנו, אבל יאמר: נבדל ממנו - כי מה אינו גשם לא יאמר שהוא חוץ לגשם אלא בהרחבה במאמר; ואם היה מניעו בו - רצוני לומר: מניע הגלגל - לא ימלט מהיות מניעו כח מתפשט בכל גופו ומתחלק בהתחלקו, כחום באש, או יהיה כח בו בלתי מתחלק, כנפש וכשכל - כמו שקדם בהקדמה העשירית. אם כן אי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה מניע הגלגל - אחד מאלו הארבעה: אם גשם אחר חוץ ממנו, או נבדל, או כח מתפשט בו, או כח בלתי מתחלק:

אמנם הראשון - והוא שיהיה מניע הגלגל גשם אחר חוץ ממנו - הוא שקר, כמו שאגיד. כי אחר שהוא גשם, יתנועע כשיניע, כמו שנזכר בהקדמה התשיעית; ואחר שזה הגשם השישי גם כן יתנועע כשיניע, יתחייב שיניעהו גשם שביעי, וזה גם כן יתנועע; ויתחייב מציאות גשמים אין תכלית למספרם, ואז יתנועע הגלגל; וזה שקר, כמו שקדם בהקדמה השניה:

ואמנם הפנים השלישיים - והוא שיהיה מניע הגלגל כח מתפשט בו - הם גם כן שקר, כמו שאספר. כי הגלגל - גשם, והוא מגיע אל תכלה בהכרח, כמו שקדם בהקדמה הראשונה; ויהיה כוחו בעל תכלית, כמו שנזכר בשתים עשרה, אחר שיתחלק בהתחלקו, כמו שנזכר באחת עשרה; ולא יניע אל לא תכלית, כמו שהנחנו בהקדמה השש ועשרים:

ואמנם הפנים הרביעיים - והוא שיהיה מניע הגלגל כח בו בלתי מתחלק, כנפש האדם באדם - זה גם כן שקר, שיהיה זה המניע לבדו סיבה בתנועה התדירה, ואף על פי שהיא בלתי מתחלקת. ובאור זה - שאם היה זה מניעו הראשון, יהיה זה המניע מתנועע במקרה, כמו שנזכר בהקדמה השישית. ואני אוסיף הנה באור: כי האדם, על דרך משל, כשתניעהו נפשו - אשר היא צורתו - עד שעלה מן הבית אל העליה, גופו הוא שהתנועע בעצם והנפש היא המניע הראשון בעצם; אלא שכבר התנועעה במקרה - כי בהעתק הגוף מן הבית לעליה נעתקה הנפש שהיתה בבית ושבה בעליה; ואם תנוח הנעת הנפש, ינוח המתנועע בעבורה, והוא הגוף; ובנוח הגוף, תסור התנועה המקרית ההוה לנפש - וכל מתנועע במקרה ינוח בהכרח, כמו שנזכר בשמינית, וכשינוח - ינוח המתנועע בעבורו. יתחייב, אם כן, שתהיה למניע ההוא הראשון סבה אחרת בהכרח, חוץ מן הכלל המורכב ממניע וממתנועע: כשתמצא הסיבה ההיא, אשר היא התחלת התנועה, יניע המניע הראשון אשר בכלל ההוא את המתנועע ממנו, ואם לא תמצא - ינוח. ולזאת הסיבה לא ינועו גופות בעלי החיים תמיד, ואף על פי שבכל אחד מהם מניע ראשון לא יחלק: כי מניעם אינו מניע תמיד בעצם, אבל המביאים אותו להניע הם עניינים יוצאים חוץ ממנו - אם בקשת נאות או בריחה ממה שהוא כנגדו, או דמיון, או ציור - במי שיש לו ציור - ואז יניע; וכשיניע - יתנועע במקרה, ואי אפשר מבלתי שינוח, כמו שזכרנו ואילו היה מניע הגלגל בו על אלו הפנים, לא היה יכול להתנועע לנצח:

ואם היתה זאת התנועה תדירה נצחית, כמו שזכר בעל דיננו - וזה אפשר, כמו שנזכר בהקדמה השלש עשרה - יתחייב בהכרח, לפי זה הדעת, שתהיה הסיבה הראשונה לתנועת הגלגל על הפנים השניים - רצוני לומר: נבדל מן הגלגל, כמו שחייבתו החלוקה. הנה כבר התבאר במופת, שמניע הגלגל הראשון, אם תנועתו נצחית תדירה, יתחייב שיהיה לא גוף ולא כח בגוף כלל, עד שלא תהיה למניעו תנועה לא בעצם ולא במקרה, ולזה לא יקבל חלוקה ולא שינוי, כמו שנזכר בהקדמה השביעית והחמישית - וזהו האלוה יתגדל שמו רצוני לומר: הסיבה הראשונה המניעה לגלגל. והוא מן השקר היותו שנים או יותר, לשקרות המנות הענינים הנבדלים אשר אינם גוף, אלא בהיותו אחד מהם עילה והאחר - עלול, כמו שנזכר בשש עשרה. וכבר התבאר שאינו נופל תחת הזמן גם כן, להמנע התנועה בחוקו, כמו שנזכר בחמש עשרה:

הנה כבר יצא לנו מן העיון הזה במופת, שהגלגל - מן השקר שיניע עצמו תנועה נצחית, ושהסיבה הראשונה בתנועתו אינה גשם ולא כח בגשם, ושהוא אחד לא ישתנה, שאין מציאותו מחוברת אל זמן. ואלו הם השלש שאלות אשר עשו עליהם מופת חשובי הפילוסופים:

עיון שני להם. הקדים אריסטו הקדמה, והיא: כשימצא דבר מורכב משני דברים, וימצא אחד משני הדברים בפני עצמו חוץ מן הדבר ההוא המורכב, התחיב מציאות האחר בהכרח חוץ מן הדבר ההוא המורכב גם כן. שאילו היה מציאותם מחיב שלא ימצאו אלא יחד, כחומר והצורה טבעית, לא היה נמצא אחד מהם בלתי האחר בשום פנים; יהיה אם כן מציאות אחד מהם בפני עצמו מורה על העדר החיוב, והנה ימצא האחר בהכרח. והמשל בו: כשימצא הסכנגבין וימצא גם כן הדבש לבדו, יתחיב בהכרח המצא החומץ לבדו. ואחר בארו זאת ההקדמה אמר: שאנחנו נמצא דברים רבים מרכבים ממניע ומתנועע - רצונו לומר: שהם יניעו זולתם ויתנועעו מזולתם בעת שיניעו - וזה מבואר באמצעיות בהנעה כולם; ונמצא מתנועע לא יניע כלל - והוא המתנועע האחרון; יתחיב בהכרח, שימצא מניע לא יתנועע כלל, וזהו המניע הראשון; ומאשר אי אפשר בו תנועה, הוא בלתי מתחלק, ולא גוף, ואינו נופל תחת הזמן, כמו שהתבאר במופת הקודם:

עיון שלישי פילוסופי בזה העניין לקוח מדברי אריסטו, ואף על פי שהביאו בעניין אחר. וזה סדר המאמר. אין ספק שיש עניינים נמצאים, והם אלו הנמצאות המושגות בחוש; ולא ימלט העניין משלשה חלקים - והיא חלוקה הכרחית - והוא: אם שיהיו הנמצאות כולם בלתי הוות ולא נפסדות, או יהיו כולם הוות נפסדות, או יהיה קצתם הוה נפסד וקצתם בלתי הוה ולא נפסד. אמנם החלק הראשון הוא שקר מבואר: שאנחנו נראה לעין נמצאות רבות הוות נפסדות. והחלק השני הוא שקר גם כן, ובאורו: שאם היה כל נמצא נופל תחת ההויה וההפסד, יהיו הנמצאות כולם כל אחד מהם אפשר ההפסד, והאפשר במין אי אפשר בהכרח מבלתי היותו, כמו שידעת, וראוי שיפסדו - רצוני לומר: הנמצאות כולם - בהכרח, וכשיפסדו כולם - מן השקר שימצא דבר, כי לא ישאר מי שימציא דבר, ולזה יתחיב שלא יהיה דבר נמצא כלל; ואנחנו נראה דברים נמצאים, והנה אנחנו נמצאים. אם כן יתחיב בהכרח בזה העיון, אחר שיש נמצאות הוות נפסדות, כמו שנראה, שיהיה נמצא אחד לא הוה ולא נפסד, וזה הנמצא שאינו לא הוה ולא נפסד, אין אפשרות הפסד בו כלל, אבל הוא מחויב המציאות, לא אפשר המציאות. - אמר עוד: שלא ימלט היותו מחויב המציאות מהיותו זה בבחינת עצמו או בבחינת סיבתו, עד שיהיה מציאותו והעדרו אפשר בבחינת עצמו ומחויב בבחינת סבתו, ותהיה סבתו היא המחויבת המציאות, כמו שנזכר בתשע עשרה. הנה כבר התבאר שאי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה נמצא מחויב המציאות בבחינת עצמו, ולולא הוא - לא היה נמצא כלל, לא הוה נפסד ולא מה שאינו לא הוה ולא נפסד, אם יש דבר נמצא כן, כמו שיאמר אריסטו - רצוני לומר: שאינו הוה ולא נפסד, להיותו עלול בעילה מחויבת המציאות. וזה מופת אין ספק בו ולא דחיה ולא מחלוקת אלא למי שיסכול דרך המופת:

אחר כן נאמר: כי כל מחויב המציאות בבחינת עצמו, ראוי בהכרח שלא תמצא למציאותו סיבה, כמו שנזכר בהקדמה העשרימיה; ולא יהיה בו רבוי ענינים כלל, כמו שנזכר בהקדמה האחת ועשרים; ולזה יתחיב שלא יהיה גוף ולא כח בגוף, כמו שנזכר בהקדמה העשרים ושתים. הנה כבר התבאר במופת, לפי זה העיון, שיש נמצא מחויב המציאות בבחינת עצמו בהכרח, והוא אשר אין סיבה למציאותו, ואין בו הרכבה, ולזה לא יהיה גוף ולא כח בגוף, וזהו ה' - יתגדל שמו! וכן יתבאר במופת בקלות, שחיוב המציאות בבחינת העצם, מן השקר הוא שימצא לשנים, כי יהיה מין חיוב המציאות ענין נוסף על עצם כל אחד משניהם, ולא יהיה אחד משניהם מחויב המציאות בעצמו לבד, אבל מחויב בענין ההוא, אשר הוא מין חיוב המציאות אשר נמצא לזה ולזולתו; והנה יתבאר בפנים רבים, כי המחויב המציאות אי אפשר בו השניות כלל, לא דומה ולא הפך. עילת זה כולו - הפשיטות הגמורה והשלמות הגמורה, אשר לא יעדף ממנו דבר חוץ מעצמו ממינו, ונעדר העילה והסיבה מכל צד. אם כן אין השתתפות כלל:

עיון רביעי, פילוסופי גם כן, ידוע, שאנחנו נראה תמיד ענינים יהיו בכח ויצאו אל הפועל; וכל מה שיצא מן הכח אל הפועל - יש לו מוציא חוצה לו, כמו שנזכר בהקדמה השמונה עשרה. ומבואר הוא גם כן שהמוציא ההוא היה מוציא בכח ואחר כן שב מוציא בפועל; ועילת היותו אז בכח - אם למונע מעצמו, או ליחס אחד, היה נעדר מקודם בינו ובין מה שהוציאו, וכשהיה לו היחס ההוא - הוציא בפועל. וכל אחד מאלו השנים יחיב מוציא או מסיר מונע בהכרח; וכן ראוי שיאמר במוציא השני או מסיר המונע; וזה לא ילך אל לא תכלית - ואי אפשר מבלתי הגיע אל מוציא מכח אל פועל, יהיה נמצא לעולם על ענין אחד, אין כח בו כלל, רצוני לומר: שלא יהיה בו בעצמו דבר בכח; שאם היה בו בעצמו אפשרות, היה נעדר, כמו שנזכר בשלש ועשרים. ומן השקר שיהיה זה בעל חומר, אבל נבדל, כמו שנזכר בארבע ועשרים; והנבדל אשר אין אפשרות בו כלל, אבל הוא נמצא בעצמו, הוא האלוה. וכבר התבאר שאינו גוף; אם כן הוא אחד, כמו שנזכר בהקדמה השש עשרה:

ואלו כולם דרכים מופתיים על מציאות אלוה אחד לא גוף ולא כח בגוף, עם האמין קדמות העולם:

והנה גם כן דרך מופתי על הרחקת הגשמות והעמיד האחדות. וזה - שאילו היו שני אלוהות, היה מתחיב בהכרח שיהיה להם ענין אחד שישתתפו בו, והוא הענין אשר בו היה ראוי כל אחד משניהם שיהיה אלוה; ולהם ענין אחר בהכרח, בו נפל ההפרש, והיו שנים - אם שיהיה בכל אחד משניהם ענין בלתי הענין אשר באחר, ויהיה כל אחד משניהם מורכב משני ענינים, ואין אחד משניהם סיבה ראשונה ולא מחויב המציאות בבחינת עצמו, אבל כל אחד משניהם בעל סיבות, כמו שהתבאר בתשע עשרה, ואם שיהיה ענין ההפרש נמצא באחד משניהם, ויהיה זה אשר בו שני הענינים בלתי מחויב המציאות בעצמו:

דרך אחר ביחוד. כבר התבאר במופת, כי הנמצא כולו באיש אחד, נקשר קצתו בקצתו, ושכוחות הגלגל מתפשט ותבזה החומר התחתון ומכינות אותו. ומן השקר, עם זה אשר התבאר, שיהיה האלוה האחד מתעסק לבדו בחלק מחלקי זה הנמצא, והאלוה השני יתעסק לבדו בחלק אחר - מפני שזה נקשר בזה. ולא ישאר בחלוקה אלא שיהיה זה עושה עת אחת וזה עושה עת אחרת, או שיהיו שניהם יחד עושים כאחד תמיד, עד שלא תשלם פעולה מן הפעולות אלא משניהם יחד. אמנם היות זה עושה עת וזה עושה עת אחרת - הוא שקר מפנים רבים: שאם היה הזמן אשר יעשה בו האחד משניהם אפשר שיעשה בו האחר, מה הסיבה המחיבת שיעשה זה ויבטל זה? ואם היה הזמן אשר יעשה האחד מהם נמנע על האחר לעשות בו, תהיה שם סיבה אחרת, היא אשר חיבה אפשרות הפועל לזה והמנעו מזה, אחר שהזמן כולו אין חילוף בו והנושא למעשה נושא אחד נקשר קצתו בקצתו, כמו שבארנו; ועוד, שכל אחד משניהם יהיה נופל תחת הזמן, אחר שמעשהו מחובר בזמן; ועוד, שכל אחד משניהם יצא מן הכח אל הפועל בזמן עשותו מה שיפעל, וצריך כל אחד משניהם אל מוציא מן הכח אל הפועל; ועוד, יהיה בעצם כל אחד משניהם אפשרות. ואמנם אם יהיו שניהם יחד עושים תמיד כל מה שבמציאות, עד שלא יעשה אחד מהם בלתי האחר - זה גם כן שקר, כמו שאספר; וזה: שכל כלל שלא ישלם פועל אחד אלא בכולו - אין אחד ממנו פועל בבחינת עצמו, ואין אחד ממנו גם כן סיבה ראשונה לפועל ההוא, אבל הסיבה הראשונה - התחבר הכלל; וכבר התבאר במופת, שמחויב המציאות ראוי בהכרח שלא תהיה לו סיבה. ועוד, שהתקבץ הכלל - פעולה אחת, והיה צריכה סיבה אחרת, והיא מקבצת הכלל; ואם היה המקבץ לכלל ההוא, אשר לא ישלם הפועל אלא בו, אחד יהיה הוא האלוה בלא ספק; ואם היה המקבץ לכלל ההוא גם כן כלל אחר, התחיב לכלל השני כמו שהתחיב לכלל הראשון; ואי אפשר מבלתי הגיע לאחד, הוא הסיבה במציאות זה הנמצא האחד, על איזה דרך שהוא: אם על דרך חידושו אחר העדר, או על דרך החיוב. הנה כבר התבאר לך גם כן בזה הדרך, שהיות הנמצא כולו אחד הורנו על שממציאו אחד:

דרך אחר בהרחקת הגשמות. כל גשם מורכב, כמו שנזכר בשתים ועשרים; וכל מורכב אי אפשר לו מבלתי פועל, הוא הסיבה למציאות צורתו בחומר שלו; ומבואר הוא מאד, שכל גשם מקבל חלוקה ויש לו רחקים; אם כן הוא נושא למקרים בלא ספק; אין הגשם, אם כן, אחד, לא מצד חלוקתו ולא מצד הרכבתו - רצוני לומר: היות שנים במאמר - כי כל גשם אמנם הוא גשם אחד מפני ענין אחד מוסף בו על היותו גשם; אם כן, הוא בעל שני ענינים בהכרח; וכבר התבאר במופת, שהמחויב המציאות אין הרכבה בו בשום פנים:

ואחר הקדים אלו המופתים, אתחיל לבאר דרכנו, כמו שיעדנו:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק א הרב בלאס.ogg|thumb|מורה_נבוכים_חלק_שני_פרק_א_הרב_בלאס]]
[[File:מורה נבוכים חלק שני אמצע פרק א הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני אמצע פרק א הרב בלאס]]

[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב א]]</text>
      <sha1>hnfe7m0q9x6o4e4hl1tvov1uufd8hue</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278734</id>
    <revision>
      <id>3017992</id>
      <parentid>2997995</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:25:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017992</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5381" sha1="6tgh1ncicxv1vao4im5j9tcmzrlepmq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק א|פרק ב|פרק ג}}

זה הגשם החמישי - והוא הגלגל - לא ימלט מהיותו, אם הוה נפסד, והתנועה גם כן הוה נפסדת, או יהיה בלתי הוה ולא נפסד, כמו שיאמר בעל הריב. ואם היה הגלגל הוה נפסד, יהיה ממציאו אחר ההעדר הוא האלוה - ית' שמו; וזה מושכל ראשון, כי כל מה שנמצא אחר ההעדר יש לו ממציא בהכרח, ומן השקר שימציא עצמו. ואם היה זה הגלגל לא סר ולא יסור היותו כן מתנועע תנועה תדירית נצחית, יתחיב, לפי ההקדמות אשר קדמו, שיהיה מניעו זאת התנועה הנצחית לא גוף ולא כח בגוף, והוא האלוה ית' שמו! הנה כבר התבאר לך, שמציאות האלוה ית', והוא המחויב המציאות, אשר אין סיבה לו ולא אפשרות למציאותו בבחינת עצמו, הורו המופתים החותכים האמתיים על מציאותו - יהיה העולם מחודש אחר העדר, או יהיה בלתי חדש אחר העדר, הכל שוה. וכן הורו המופתים על היותו אחד ובלתי גוף, כמו שהקדמנו, כי המופת על היותו אחד ובלתי גוף הנה יתבאר - יהיה העולם מחודש אחר העדר או לא יהיה כן, הכל שוה, כמו שבארנו בדרך השלישי מן הדרכים הפילוסופיים, וכמו שבארנו הרחקת הגשמות והעמד האחדות בדרכים הפילוסופיים:

והנה טוב אצלו שאשלים דעות הפילוסופים ואבאר ראיותיהם במציאות השכלים הנפרדים, ואבאר הסכים זה ליסודות תורתנו - רצוני לומר: מציאות המלאכים. ואשלים זה הענין, ואחר כך אשוב למה שידעתיו מהביא ראיות על חידוש העולם - כי החזקות שבראיותינו עליו לא יתאמתו ולא יתבארו אלא אחר ידיעת מציאות השכלים הנפרדים, ואיך אביא ראיה על מציאותם? ואי אפשר מבלתי הקדים לפני כל זה הקדמה, היא נר מאיר תעלומות זה המאמר כולו, מה שקדם מפרקיו ומה שיתאחר. והיא זאת ההקדמה:

'''הקדמה.''' דע כי מאמרי זה לא היתה כונתי בו שאחבר דבר בחכמה הטבעית, או אבאר עניני החכמה האלוהית לפי קצת דעות, או אביא מופת על מה שבא עליו המופת מהם; ולא היה כונתי בו שאבאר ואגזור תכונת הגלגלים, ולא שאגיד מספרם, כי הספרים המחוברים בכל זה מספיקים; ואם לא יהיו מספיקים בעניין מן העניינים, לא יהיה מה שאומר אני אותו בענין ההוא טוב מכל מה שנאמר. ואמנם היתה הכונה בזה המאמר - מה שכבר הודעתיך אותו בפתיחתו, והוא: באור ספקות הדת והראות אמיתות נסתריה, אשר הם נעלים מהבנת ההמון. ולזה ראוי לך, כשתראני מדבר בהעמיד השכלים הנפרדים ובמספרם, או במספר הגלגלים ובסיבות תנועותיהם, או באמת עניין החומר והצורה, או בעניין השפע האלוהי, וכיוצא באלו הענינים, שלא תחשוב או יעלה בלבך, שאני אמנם כונתי לאמת העניין ההוא הפילוסופי לבד, כי אלו העניינים כבר נאמרו בספרים רבים ובא המופת על אמתת רובם; אבל אמנם אכון לזכור מה שיתבאר ספק מספקי התורה בהבנתו ויותרו קשרים רבים בידיעת העניין ההוא אשר אבארהו:

וכבר ידעת מפתיחת מאמרי זה, שקטבו אמנם יסוב על באור מה שאפשר להבינו מ'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה' ובאור ספקות נתלות בנבואה ובידיעת האלוה. וכל פרק שתמצאני מדבר בו בבאור עניין כבר בא המופת עליו בחכמת הטבע, או עניין כבר התבאר במופת בחכמה האלוהית, או התבאר שהוא הראוי מכל מה שיאמן, או עניין נתלה במה שהתבאר בלימודים - דע שהוא מפתח בהכרח להבנת דבר מספרי הנבואה - רצוני לומר: ממשליהם וסודותם; ומפני זה זכרתיו ובארתיו והראיתיו, למה שיועילנו מידיעת 'מעשה מרכבה' או 'מעשה בראשית', או לבאר עיקר בעניין הנבואה, או בהאמין דעת אמיתית מן האמונות התוריות:

ואחר הקדים זאת ההקדמה אשוב להשלים מה שנכנסנו בו:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק ב פרק ב אמצע הקדמה הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק ב פרק ב אמצע הקדמה הרב בלאס]]

[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב ב]]</text>
      <sha1>6tgh1ncicxv1vao4im5j9tcmzrlepmq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278736</id>
    <revision>
      <id>3017991</id>
      <parentid>2998367</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:24:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017991</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1187" sha1="cd7pw7v46bjqun1bzxeh36v84hs3tal" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ב|פרק ג|פרק ד}}

דע כי אלו הדעות אשר יראם אריסטו בסיבות תנועת הגלגלים, אשר מהם הוציא מציאות שכלים נפרדים, ואף על פי שהם טענות שלא יעמוד עליהם מופת, אמנם הם יותר מעטות ספק מכל הדעות שנאמרו ויותר הולכות על סדר מכולם, כמו שיאמר אלכסנדר בספר הנקרא &quot;התחלות הכל&quot;. והם גם כן מאמרים מסכימים למאמרים רבים ממאמרי התורה, וכל שכן לפי מה שנתבאר במדרשות המפורסמות אשר אין ספק שהם לחכמים, כמו שאבאר. ולזה אביא דעותיו וראיותיו, עד שאלקט מהם מה שהוא נאות לתורה, מסכים לדברי החכמים זכרונם לברכה:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק ג אמצע הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק ג אמצע הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ג]]</text>
      <sha1>cd7pw7v46bjqun1bzxeh36v84hs3tal</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278749</id>
    <revision>
      <id>3017990</id>
      <parentid>2999776</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:24:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017990</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4219" sha1="ixzsp6g63q5045r5lhh51qdtnmahsnx" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ד|פרק ה|פרק ו}}

==פרק ה==
אמנם שהגלגלים חיים משכילים, רצוני לומר: משיגים – זה אמת נכון גם כן מצד התורה, ושאינם גשמים מתים כאש וכארץ, כמו שחשבו הסכלים. אבל הם, כמו שאמרו הפילוסופים, בעלי חיים, עובדים את אדוניהם, ישבחוהו ויהללוהו שבח גדול ומהללים עצומים. אמר: &quot;השמים מספרים כבוד אל&quot; וגו' {{ממ|תהלים|יט|ב}}. ומה רחוק מציור האמת מי שיחשוב שזה לשון הענין. וזה, כי לשון הגדה וסיפור – לא יפילום העברים יחד אלא על בעל שכל. והמופת המובאר על היותו מתאר ענייניהם בעצמם, רצוני לומר: עניין הגלגלים, לא עניין בחינת האנשים בהם – אמרו: &quot;אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם&quot; {{ממ|תהלים|יט|ד}}. הנה כבר ביאר ופירש שהוא מתאר עצמם, שהם משבחים השם יתברך ומגידים נפלאותיו בלא דברי שפה ולשון. והוא האמת, כי אשר ישבח בדברים – אמנם יספר מה שצייר, ועצם הציור הוא השבח האמיתי. אמנם ההגיה בו הוא להבין האחרים, או להראות על עצמו שהשיג; כבר אמר: &quot;אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה&quot; {{ממ|תהלים|ד|ה}}, כמו שביארנו. וזהו ראיה תוריה, לא יכחישנה רק סכל או מתעקש.

אמנם דעת החכמים בזה, איני רואה אותו צריך לבאור ולא לראיה. התבונן סידורם בברכת הירח, ומה שנכפל בתפילות ותורף המדרשות, באמרו: &quot;וצבא השמים לך משתחוים&quot; {{ממ|נחמיה|ט|ו}}, ובאמרו: &quot;ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוהים&quot; {{ממ|איוב|לח|ז}}, וזה בדבריהם הרבה. ובבראשית רבה אמרו באמרו יתעלה שמו, &quot;והארץ היתה תוהו ובוהו&quot; {{ממ|בראשית|א|ב}}, אמרו: &quot;תוהא ובוהא&quot;, רצונו לומר: תאבל ותצעק על רוע חלקה. רצה לומר: הארץ אמרה, &quot;אני והן נבראנו כאחת&quot;, רצונו לומר: הארץ והשמים, &quot;העליונים חיים והתחתונים מתים&quot;. הנה כבר גילו גם כן בהיות השמים גשמים חיים, לא גשמים מתים כיסודות.

הנה כבר התבאר לך, כי אשר אמרו אריסט&quot;ו גם כן בהיות הגלגל משיג מצייר, מסכים לדברי נביאינו וחכמי תורתנו, והם החכמים ז&quot;ל. ודע, כי כל הפילוסופים מסכימים על היות הנהגת זה העולם התחתון נשלמת בכוחות השופעות עליו מן הגלגל, כמו שזכרנו, ושהגלגלים משיגים למה שינהיגוהו יודעים בו. וזה גם כן נכתב בתורה, ונאמר: &quot;אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים&quot;, רוצה לומר, שהוא שמם אמצעיים להנהגת הברואים, לא שייעבדו. ואמר בפרוש: &quot;ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל&quot; וגו'. ועניין הממשלה, השלטון בהנהגה. והוא עניין מוסף על עניין האור והחושך, אשר הוא עילת ההויה וההפסד הקרובה; כי עניין האור והחושך הוא הנאמר עליו, &quot;ולהבדיל בין האור ובין החושך&quot;. ומן השקר שיהיה המנהיג דבר אחד לא ידע הדבר ההוא אשר ינהיגהו, כשתיוודע אמיתת ההנהגה על מה זה תפול. והנה נרחיב בזה העניין מאמר אחר:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני סוף פרק ה הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני סוף פרק ה הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ה]]</text>
      <sha1>ixzsp6g63q5045r5lhh51qdtnmahsnx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278750</id>
    <revision>
      <id>3017988</id>
      <parentid>3005530</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:24:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017988</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10573" sha1="gepnq2ungjw5m0pfzt63t068314vz4o" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ה|פרק ו|פרק ז}}
==פרק ו==

אמנם שהמלאכים נמצאים, זה ממה שאין צריך שתובא עליו ראיה תוריה, כי זה כתוב בתורה במקומות רבים. וכבר ידעת {{קטן|([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ב|בפרק ב' חלק א']])}} כי &quot;אלהים&quot; – שם השופטים, &quot;עד האלהים יבוא דבר שניהם&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}}. ולזה הושאל השם למלאכים, ולבורא להיותו שופט על המלאכים, ולזה אמר: &quot;כי אני ה' אלהיכם&quot; {{ממ|ויקרא|כה|יז}}, וזה סיפור למין האדם כולו. 

ואחר כך אמר: &quot;הוא אלוהי האלוהים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, רוצה לומר אלוה המלאכים, &quot;ואדוני האדונים&quot;, רוצה לומר אדון הגלגלים והכוכבים, שהם אדונים לכל גוף זולתם. זהו העניין, לא שיהיה אלהים ואדונים ממין האדם שהם יותר פחותים מזה; וכל שכן שאמרו &quot;אלהיכם&quot; כולל כל מין האדם, ראשיו ונעבדיו. 

ואי אפשר שיהיה הנרצה בו גם כן שהוא יתברך אדון על כל מה שיחשב בו אלוהות מאבן ועץ; שאין הגדלה וכבוד בהיות האלוה – אדון האבן והעץ וחתיכת מתכת. ואמנם הנרצה, שהוא יתברך השופט על השופטים, רוצה לומר המלאכים, ואדון הגלגלים.

וכבר קדם לנו בזה המאמר [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק נט|פרק]] בביאור שהמלאכים אינם גופות, זה גם כן הוא מה שאמר אריסט&quot;ו, אלא שהנה התחלפות שם: הוא יאמר &quot;שכלים נפרדים&quot;, ואנו נאמר &quot;מלאכים&quot;. ואמנם אמרו הוא, שאלו השכלים הנפרדים הם גם כן אמצעיים בין הבורא יתברך ובין הנמצאות, ושבאמצעותם יתנועעו הגלגלים, אשר הוא סיבת היות ({{קטן|נ&quot;א:}} הויית) ההוויות. זה גם כן כתוב בכל הספרים, שאתה לא תמצא כלל פעל שיעשהו השם יתברך אלא על ידי מלאך. וכבר ידעת שעניין &quot;מלאך&quot; – שליח, וכל עושה מעשה מצוה הוא &quot;מלאך&quot;, עד שתנועות בעלי החיים ואפילו שאינם מדברים, סיפר הכתוב עליהם שהם על ידי מלאך, כשתאות התנועה ההיא לכוונת הבורא אשר שם בו כח יניעהו התנועה ההיא. אמר: &quot;אלהי שלח מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני&quot; {{ממ|דניאל|ו|כג}}, ותנועות אתון בלעם כולם על ידי מלאך. עד שהיסודות יקראו גם כן מלאכים: &quot;עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט&quot; {{ממ|תהלים|קד|ד}}. 

והנה יתבאר לך, שה&quot;מלאך&quot; יאמר על השליח מן האנשים: &quot;וישלח יעקב מלאכים&quot; {{ממ|בראשית|לב|ד}}, ויאמר על הנביא: &quot;ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים&quot; {{ממ|שופטים|ב|א}}, &quot;וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים&quot; {{ממ|במדבר|כט|ז}}. ויאמר על השכלים הנפרדים שיראו לנביאים במראה הנבואה, ויאמר על הכוחות החיוניות, כמו שנבאר. 

ודברנו הנה אמנם הוא במלאכים אשר הם שכלים נפרדים, שתורתנו לא תכחיש היותו יתעלה מנהיג זה המציאות באמצעות המלאכים. כתבו החכמים במאמר התורה: &quot;נעשה אדם בצלמנו&quot; {{ממ|בראשית|א|כו}}, ואמרו &quot;הבה נרדה ונבלה שם שפתם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ז}}, אשר זה לשון רבים. אמרו: &quot;כביכול אין הקב&quot;ה עושה דבר עד שמסתכל בפמליא של מעלה&quot;. ואתמה מאמרם &quot;מסתכל&quot;, כי בזה הלשון בעצמו יאמר אפלטון שהשם יעיין בעולם השכלים וישפיע ממנו המציאות. ובמקומות אמרו כן מוחלט, &quot;אין הקב&quot;ה עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה&quot;. ו&quot;פמליא&quot; הוא המחנה בלשון יון. ובבראשית רבה גם כן נאמר ובמדרש קהלת: &quot;את אשר כבר עשוהו&quot; {{ממ|קהלת|ב|יב}}, &quot;עשהו&quot; לא נאמר אלא &quot;עשוהו&quot;, כביכול הוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שבך והושיבו אותו על כנו, שנאמר {{ממ|דברים|לב|ו}}: &quot;הוא עשך ויכוננך&quot;. ובבראשית רבה גם כן אמרו, כל מקום שנאמר &quot;וה'&quot;, ובית דינו.

ואין הכוונה באלו המאמרים כולם מה שחשבוהו הפתיים, שיש לו יתעלה דברים או מחשבה או שאלת עצה, או התבוננות והעזר בדעת אחרים. ואיך יעזר הבורא במה שברא? אבל זה כולו ביאור, שאפילו חלקי המציאות, עד בריאת האברים מבעלי החיים כפי מה שהם עליו, כל זה באמצעות מלאכים, כי הכחות כולם &quot;מלאכים&quot;. ומה מאד רע עורון הסכלות ומה מאוד מזיק; אילו אמרת לאיש אחד מאשר יחשבו שהם חכמי ישראל, שהשם ישלח מלאכו שיכנס בבטן האשה ויצייר שם העובר, ייטב לו זה מאוד ויקבלהו, ויראה זה עוצם יכולת בחוק השם וחכמה ממנו יתעלה, עם האמינו גם כן שהמלאך גוף מאש שורפת, שיעורו כשליש העולם כולו, ויראה זה כולו אפשר בחק השם. אמנם אם תאמר לו שהשם יתברך שם בזרע כח מצייר, יעשה תמונת אלו האברים ויתארם, והוא ה&quot;מלאך&quot;, או שהצורות כולם מפעולת השכל הפועל, והוא ה&quot;מלאך&quot;, והוא &quot;שרו של עולם&quot; אשר זכרוהו החכמים תמיד, יברח מזה, כי לא יבין עניין זה העוצם והיכולת האמיתיים, והוא המצאת הכחות הפועלות בדבר אשר לא יושגו בחוש. 

כבר ביארו החכמים ז&quot;ל למי שהוא חכם, כי כל כח מן הכחות הגופניות – &quot;מלאך&quot;, כל שכן הכחות המפוזרות בעולם, ושכל כח יש לו פעולה אחת מיוחדת ולא יהיו לו שתי פעולות. בבראשית רבה תני: אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, ואין שני מלאכים עושים שליחות אחת; וזהו עניין כל הכחות. ומה שיחזק אצלך היות הכחות האישיות הטבעיות והנפשיות נקראות &quot;מלאכים&quot;, אמרם במקומות רבים, ועיקרו בבראשית רבה: &quot;בכל יום הקב&quot;ה בורא כת של מלאכים, ואומרים לפניו שירה והולכים להם&quot;. וכאשר הוקשה זה המאמר במאמר מורה על היות המלאכים עומדים, וכן התבאר פעמים שהמלאכים חיים וקיימים, יהיה המענה, שמהם קיים ומהם אבד. וכן העניין באמת, כי אלו הכחות האישיות – הוות נפסדות על ההמשך, ומיני הכחות ההם נשארים לא יפסדו. 

ושם נאמר בעניין יהודה ותמר: &quot;אמר ר' יוחנן, ביקש לעבור וזימן לו הקב&quot;ה מלאך שהוא ממונה על התאוה&quot;, רוצה לומר: כח הקושי. הנה כבר קרא הכח הזה &quot;מלאך&quot; גם כן. וכן תמצאם תמיד אומרים, &quot;מלאך שהוא ממונה על כך וכך&quot;, כי כל כח שימנהו הקב&quot;ה על עניין מן העניינים, הוא מלאך הממונה על אותו דבר. וכתוב במדרש קהלת: &quot;בשעה שאדם ישן, נפשו אומרת למלאך, ומלאך לכרוב&quot;. הנה כבר ביארו למי שיבין וישכיל, שהכח המדמה גם כן יקרא &quot;מלאך&quot;, ושהשכל יקרא &quot;כרוב&quot;. ומה מאד נאה זה למי שידע, ומה מאד הוא נמאס לפתאים.

אבל היות כל צורה שיראה בה המלאך במראה הנבואה, כבר אמרנו בזה, שאתה תמצא נביאים יראו המלאכים כאילו הוא איש נורא מפחיד, אמר: &quot;ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד&quot; {{ממ|שופטים|יג|ו}}. ומהם מי שיראהו אש: &quot;וירא מלאך ה' אליו בלבת אש&quot; {{ממ|שמות|ג|ב}}. ושם נאמר: אברהם, שהיה כחו יפה, נדמו לו כדמות אנשים; לוט, שהיה כחו רע, נדמו לו כדמות מלאכים. וזה סוד נבואי גדול, והנה יבואו הדברים בנבואה במה שראוי {{קטן|([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק מד|פרק מד]] ומ&quot;ה מזה החלק)}}. ושם נאמר: &quot;עד שלא עשו שליחותן, אנשים; ומשעשו שליחותן, לבשו מלאכות&quot;. והסתכל איך ביאר מכל צד, שעניין &quot;מלאך&quot; הוא פעולה אחת, ושכל מראה מלאך – אמנם הוא במראה הנבואה, ולפי עניין המשיג. 

ואין במה שזכרו אריסטו גם כן דבר שיחלוק בזה העניין על התורה; אבל אשר יחלוק עלינו בזה כולו, היותו מאמין אלה הדברים כולם קדומים, ושהם עניינים מחויבים ממנו יתעלה כן. ואנחנו נאמין שכל זה נברא, ושהשם ברא השכלים הנפרדים, ושם בגלגל כח התשוקה להם, והוא אשר ברא השכלים והגלגלים, ושם בהם אלו הכחות המנהיגות; בזה נחלוק עליו. 

והנה תשמע דעתו ודעת התורה האמיתית בחידוש העולם:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק ב פרק ו הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק ב פרק ו הרב בלאס]]
[[File:מורה נבוכים חלק שני סוף פרק ו הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני סוף פרק ו הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ו]]</text>
      <sha1>gepnq2ungjw5m0pfzt63t068314vz4o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278751</id>
    <revision>
      <id>3017987</id>
      <parentid>3008253</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:24:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017987</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1872" sha1="jmbgff6iilenkrlh20zdi7pnhpgg7m1" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ו|פרק ז|פרק ח}}
==פרק ז==

כבר בארנו שיתוף שם מלאך, ושהוא כולל השכלים והגלגלים והיסודות, כי כולם עושים מצוה. אבל לא תחשוב שהגלגלים או השכלים כדמות שאר הכוחות הגשמיות, אשר הם טבע ולא ישיגו פעולותיהם. אבל הגלגלים והשכלים משיגים פעולותיהם ובוחרים ומנהיגים, אבל לא כבחירתנו והנהגתנו, אשר היא כולה בעניינים מתחדשים. כבר סיפרה התורה עניינים העירונו על זה. אמר המלאך אל לוט: &quot;כי לא אוכל לעשות&quot; וגו' {{ממ|בראשית|יט|כב}}, ואמר לו להנצלו: &quot;הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה&quot; {{קטן|(שם, כא)}}; ואמר: &quot;השמר מפניו ושמע בקולו&quot; וגו' {{ממ|שמות|כג|כא}}. אלו כולם יורוך על השגתם לפעולותיהם, והיות להם רצון ובחירה במה שהושפע להם מן ההנהגה כמו שיש לנו רצון במה שהושפע לנו ונוכל עליו בעיקר הוייתנו. אלא שאנחנו נעשה הפחות, ויקדם להנהגתנו ופעולתנו ההעדר. אבל השכלים והגלגלים אינם כן, אבל יעשו הטוב לעולם, ואין אצלם כי אם הטוב, כמו שנבאר בפרקים הבאים, וכל מה שיש להם הוא נמצא בשלמות ובפועל תמיד מעת שנמצאו:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרקים ז ח הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרקים ז ח הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ז]]</text>
      <sha1>jmbgff6iilenkrlh20zdi7pnhpgg7m1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278753</id>
    <revision>
      <id>3017986</id>
      <parentid>3010568</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:23:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017986</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3958" sha1="r1zwlks47ansaq5hg2c3jlxwc3w6ca8" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ח|פרק ט|פרק י}}

כבר בארנו לך ([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק ד|לעיל פ&quot;ד]]) שמספר הגלגלים לא דוקדק בזמן אריסט&quot;ו, ושהמונים הגלגלים בזמננו תשעה, אמנם מנו הכדור האחד הכולל גלגלים רבים וחשבוהו לאחד, כמו שהתבאר למי שעיין בחכמת התכונה. ולזה לא תרחיק עוד מאמר קצת החכמים ([[חגיגה יב ב]]): &quot;שני רקיעים הם, שנאמר: 'הן לה' אלוהיך השמים ושמי השמים'&quot;. כי אומר זה המאמר – מנה כדור הכוכבים כולם אחד; רוצה לומר, הגלגלים אשר בהם כוכבים; ומנה כדור הגלגל המקיף אשר אין כוכבים בו כדור שני, ואמר: &quot;שני רקיעים הם&quot;.

ואני אקדים לך הקדמה, נצטרך אליה בעניין כוונתנו בזה הפרק, והיא זאת: דע, כי גלגל נוגה וכוכב יש מחלוקת בהם בין הראשונים מאנשי הלמודים, אם הם למעלה מן השמש או תחת השמש, מפני שאין שם מופת יורנו על סדור שני הכדורים האלו. והיה דעת הראשונים כולם, שכדורי נגה וכוכב – למעלה מן השמש; ודע זה והבינהו מאוד. ואחר כך בא בטלמיוס והכריע היותם מתחת, ואמר שהוא הנאות בעניין הטבעי, שיהיה השמש באמצע, ושלושה כוכבים למעלה ממנו ושלושה תחתיו. ואחר כך באו אנשים האחרונים ב&quot;אנדלוס&quot;, חכמו בלמודים מאד, וביארו לפי הקדמות בטלמיוס כי נגה וכוכב למעלה מן השמש. וכבר חיבר בזה אבן אפלח האשבילי, אשר התחברתי עם בנו, ספר מפורסם. אחר כך השתדל בזה העניין הפילוסוף המעולה אבובכ&quot;ר בן אלצאי&quot;ג, אשר קראתי עם אחד מתלמידיו, והראה אפני ראיות, כבר העתקנום ממנו, ירחיק בהם שיהיה נגה וכוכב למעלה מן השמש. אבל זה אשר זכרו אבובכ&quot;ר הוא ראיית הרחקת זה, לא ראיית מניעתו. סוף דבר, יהיה העניין כן או לא יהיה, הנה הראשונים כולם היו מסדרים כוכב ונגה למעלה מן השמש, ולזה היו מונים הכדורים חמשה: כדור הירח הסמוך לנו בלא ספק, וכדור השמש אשר הוא למעלה ממנו בהכרח, וכדור החמשה כוכבים הנבוכים, וכדור הכוכבים העומדים, והגלגל המקיף בכל, אשר אין כוכב בו. ויהיה מספר הכדורים המצויירים, רוצה לומר: כדורי הצורות אשר בהם כוכבים, כי כן היו הראשונים קוראים הכוכבים &quot;צורות&quot;, כמו שהוא מפורסם בספריהם. יהיה מספרם ארבעה כדורים: כדור הכוכבים העומדים, וכדור הכוכבים הנבוכים החמישה, וכדור השמש, וכדור הירח; ולמעלה מכולם גלגל אחד חלק, אין כוכב בו. 

וזה המספר הוא אצלי שורש גדול מאד לעניין עלה בדעתי, לא ראיתיו לאחד מן הפילוסופים בביאור, ואולם מצאתי בדברי הפילוסופים ודברי החכמים דברים העירוני על זה. והנני אזכרהו בזה הפרק ואבאר הענין:
==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק ט הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק ט הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/ט]]</text>
      <sha1>r1zwlks47ansaq5hg2c3jlxwc3w6ca8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>278754</id>
    <revision>
      <id>3017985</id>
      <parentid>3016677</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:23:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017985</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8928" sha1="c9h6sh5jl6ukljqe6z3jj13d3h0gwwt" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק ט|פרק י|פרק יא}}

ידוע מפורסם בכל ספרי הפילוסופים, כשידברו בהנהגה, אמרו כי הנהגת זה העולם התחתון, רוצה לומר: עולם ההוויה וההפסד, אמנם הוא בכחות השופעות מן הגלגלים; וכבר זכרנו זה פעמים. וכן תמצא החכמים ז&quot;ל אומרים: אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו &quot;גדל&quot;, שנאמר ([[איוב לח לג]]): &quot;הידעת חקות שמים, אם תשים משטרו בארץ?&quot; ומזל יקראו גם כן הכוכב, תמצא זה מבואר בראש בראשית רבה, אמרו: יש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים יום, ויש מזל שהוא גומר הילוכו לשלושים שנה. 

הנה כבר בארו בזה המאמר, שאפילו אישי ההוויה יש להם כחות כוכבים מיוחדים להם. ואף על פי שכחות הגלגל מתפשטות בכל הנמצאות, אבל יהיה גם כן כח כוכב אחד מיוחד במין אחד, כעניין בכחות הגשם האחד; כי המציאות כולו איש אחד, כמו שזכרנו ([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק עב]]). 

וכן זכרו הפילוסופים, שלירח כח מוסיף ומיוחד ביסוד המים. והראיה על זה, תוספת הימים והנהרות בתוספת הירח, וחסרונם בחסרונו, והיות המשך בימים עם הקדים הירח והחסרון בשובו לאחור, רוצה לומר עלייתו וירידתו ברבעי הגלגל, כפי מה שהוא מבואר נגלה למי שהשקיף על זה. אמנם היות לניצוץ השמש מניע יסוד האש – זה מבואר מאד, כמו שתראהו מהתפשט החום במציאות עם השמש, ותגבורת קור ברחקו ממקום או בהעלמו ממנו. וזה מבואר, אין להאריך בזכרו.

ועלה בדעתי כאשר ידעתי זה, כי אלו הארבעה כדורים המצויירים, אף על פי ששופעים מכולם כחות בכל המתהווה והם עילתם, יש לכל כדור יסוד מהארבע יסודות, הכדור ההוא לבד – התחלת כחות היסוד ההוא לבד, והוא המניע אותו תנועת ההויה בתנועתו. ויהיה כדור הירח מניע המים, וכדור השמש מניע האש, וכדור שאר הכוכבים הנבוכים מניע האויר. ולרוב תנועתם והתחלפם ושובם וישרונם ועמידתם, ירבה הצטייר האויר בהתחלפו והתקבצו והתפשטו במהירות. וכדור הכוכבים העומדים מניע הארץ. ואולי בעבור זה התאחרה תנועתה לקבלת ההפעלות וההמזגות לאיחור הכוכבים בתנועה. וכבר העירו על התיחדות הכוכבים העומדים בארץ, באמרם שמספר מיני הצמחים כמספר אישי כוכבים מכלל הכוכבים.

וכן אפשר שיהיה הסידור, שיהיו הכדורים ארבעה, והיסודות המתנועעות מאתם – ארבע, והכחות הבאות תחילה מאתם במציאות בכלל – ארבע כחות, כמו שבארנו ([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק עב]]). וכן סיבות כל תנועה גלגלית ארבע סיבות, והם: צורת הגלגל, רוצה לומר כדוריותו; ונפשו, ושכלו אשר בו יצייר כמו שבארנו, והשכל הנבדל אשר הוא חשוקו. והבן זה מאד. 

ובאורו, כי לולא היות צורתו זאת הצורה, לא היה יכול בשום פנים להתנועע תנועה סיבובית על הדביקות, מפני שאי אפשר דבקות תנועה בחזור חלילה אלא בתנועת הסיבוב לבד; אבל התנועה הישרה, אף על פי שישוב המתנועע בדרך ההוא בעצמו – פעמים לא תדבק התנועה, כי בין כל שתי תנועות, זו הפך זו, מנוחה, כמו שהתבאר במופת במקומו. הנה כבר התבאר, שמהכרח דבקות התנועה בחזרות בדרך אחת בעצמו, שיהיה המתנועע מתנועע בסיבוב. ולא יתנועע, רק בעל נפש; הנה יתחייב מזה מציאות הנפש. ואי אפשר מבלתי מביא לתנועה, והוא ציור וכוסף למה שצוייר, כמו שזכרנו. וזה לא יהיה הנה (א&quot;כ) [כי אם] בשכל אחר, שאינו בריחה ממה שהוא כנגד ולא בקשת נאות. ואי אפשר מבלתי נמצא אחד, הוא אשר צוייר והיה הכוסף אליו, כמו שבארנו.

הנה אלו ארבע סיבות לתנועת הגלגל, וארבעה פנים מן הכחות הכוללות הבאות תחילה מאתו אלינו, והם: כח הויית המחצבים, וכח הנפש הצומחת, וכח הנפש החיה, וכח הנפש המדברת, כמו שבארנו ([[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק עב]]). ועוד, שאתה כשתבחן פעולות אלו הכחות, תמצאם שני מינים: הויית כל מה שיתהוה, ועמידת המתהווה ההוא, רוצה לומר, שמירת מינו תמיד, ושמירת אישיו זמן אחד. וזהו עניין הטבע, אשר יאמר שהוא חכם מנהיג, משגיח בהמצאת החי במלאכת מחשבית, משגיח בשמירתו והתמדתו, בהמציא כחות נותנות צורה, הם סיבת מציאותו, וכחות זָנוֹת, הם סיבת עמידתו ושמירתו הזמן. שאפשר הכוונה הוא זה העניין האלוהי המגיע ממנו שתי הפעולות האלו באמצעות הגלגל.

ומספר הארבעה הזה הוא נפלא ומקום התבוננות. במדרש תנחומא אמר: כמה מעלות היו בסולם? ארבע; רוצה לומר אמרו ([[בראשית כח יב]]): &quot;והנה סולם מוצב ארצה&quot;. ובכל המדרשות יזכר שארבע מחנות של מלאכים הם, והושב זה פעמים. וראיתי בקצת הנוסחאות, &quot;כמה מעלות היו בסולם? שבע&quot;. אבל הנוסחאות כולם וכל המדרשות מסכימים שמלאכי אלוהים אשר ראם עולים ויורדים אמנם היו ארבעה, לא יותר, שנים העולים ושנים היורדים, ושארבעה נקבצו במדרגה אחת ממדרגות הסולם, והיו הארבעה בשורה אחת השנים העולים והשנים היורדים. עד שהם למדו מזה, שרוחב הסולם היה עולם ושליש עולם ב'ראה הנבואה, כי רוחב המלאך האחד במראה הנבואה היה שיעור שליש העולם, כאמרו: &quot;וגויתו כתרשיש&quot;, יהיה רוחב הארבעה אם כן עולם ושליש. 

ובמשלי זכריה, בתארו ([[זכריה ו א]]) &quot;ארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחושת&quot;, אמר בפרוש זה ([[זכריה ו ה]]): &quot;אלה ארבע רוחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ&quot;; והן עילת כל מה שיתחדש. ואמנם זכרון נחשת, וכן אמרו: &quot;נחשת קלל&quot;, הראה בו קצת השתתפות; והנה תשמע אחר זה בזה הערה. 

ואמנם אמרם שהמלאך שליש העולם, והוא אמרם בבראשית רבה בזה הלשון, שהמלאך שלישו של עולם – הוא מבואר מאוד, וכבר בארנו זה בחבורנו הגדול בתלמוד. כי הנבראות כולם שלשה חלקים: השכלים הנפרדים והם המלאכים; והשני, גופות הגלגלים; והשלישי – החומר הראשון, רוצה לומר הגופות המשתנות תמיד אשר תחת הגלגל.

כן יבין מי שירצה להבין חידות הנבואה, ויעור משנת השכחה, וינצל מים הסכלות, ויעלה אל עליונים למעלה. אמנם מי שייטב לו שישוט במי סכלותו וירד מטה מטה, לא יצטרך שיטריח גופו ולא לבו, יניח התנועה, והוא ירד למטה בטבע. והבן כל מה שנזכר והסתכל בו:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק י תחילת יא הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק י תחילת יא הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/י]]</text>
      <sha1>c9h6sh5jl6ukljqe6z3jj13d3h0gwwt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3018022</id>
      <parentid>3017943</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3018022</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1908" sha1="m89l4mgpdl1miesmm9p74txv1xpr0h4" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן {{מוקטן|(יציבות כלכלית)}}]]
* [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|תקנות הדיינים {{מוקטן|(סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)}}]]
* [[חוק התרבות והאמנות]]
* [[חוק זכות יוצרים]]
* [[חוק זכויות מבצעים ומשדרים]]
* [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)|תקנות למניעת מפגעים {{מוקטן|(מיזם תשתית חיוני מועדף)}}]]
* [[תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)|תקנות משק החשמל {{מוקטן|(תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון)}}]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)|כללי החברות הממשלתיות {{מוקטן|(מינוי רואי חשבון ושכרם)}}]]
* [[חוק המים]]
* [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק הסיוע המשפטי]]
* [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)|תקנות מערכי אכיפה מקומיים {{מוקטן|(טיפול בתלונות)}}]]
* [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)|צו שירות המדינה {{מוקטן|(גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>m89l4mgpdl1miesmm9p74txv1xpr0h4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3017977</id>
      <parentid>3017911</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:32:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3017977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22721" sha1="10ttvrh3e9i9f4zzt1khzgj30ivq3vq" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]</text>
      <sha1>10ttvrh3e9i9f4zzt1khzgj30ivq3vq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018020</id>
      <parentid>3017977</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3018020</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22718" sha1="heqtyz4hnpbv2j2wqx9rpnspgkkgm3g" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]</text>
      <sha1>heqtyz4hnpbv2j2wqx9rpnspgkkgm3g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295826</id>
    <revision>
      <id>3018084</id>
      <parentid>2979199</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018084</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1683" sha1="dod9kmoux0phbp2pshcd1kurn11rxkh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{הור2|פיוט שנוהגים לשלב בתוך הקרובות של ימים נוראים אחרי המשלש. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותו בתפילות שחרית של שלשת הימים. בקצת קהילות אשכנז המערבי מוסיפים אותו גם במוסף של יום א של ראש השנה, ובמוסף, מנחה ונעילה של יום כפור. אבל ברוב קהילות אשכנז המערבי אין אומרים אותו כלל.}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
| {{סי|אַ}}תָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ||{{רווח|1}}||{{סי|בַּ}}שָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ
|-
| {{סי|גִּ}}בּוֹר וְנַעֲרָץ|| ||{{סי|דָּ}}גוּל מֵרְבָבָה
|-
| {{סי|ה}}וּא שָׂח וַיֶּהִי|| ||{{סי|וְ}}צִוָּה וְנִבְרָאוּ
|-
| {{סי|זִ}}כְרוֹ לָנֶצַח|| ||{{סי|חַ}}י עוֹלָמִים
|-
| {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם|| ||{{סי|י}}וֹשֵׁב סֵתֶר
|-
| {{סי|כִּ}}תְרוֹ יְשׁוּעָה|| ||{{סי|לְ}}בוּשׁוֹ צְדָקָה
|-
| {{סי|מַ}}עֲטֵהוּ קִנְאָה|| ||{{סי|נֶ}}אְפָּד נְקָמָה
|-
| {{סי|סִ}}תְרוֹ יֹשֶׁר|| ||{{סי|עֲ}}צָתוֹ אֱמוּנָה
|-
| {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ אֱמֶת|| ||{{סי|צַ}}דִּיק וְיָשָׁר
|-
| {{סי|קָ}}רוֹב לְקוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת|| || {{סי|רָ}}ם וּמִתְנַשֵּׂא
|-
| {{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים|| ||{{סי|תּ}}וֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה
|}</text>
      <sha1>dod9kmoux0phbp2pshcd1kurn11rxkh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק יא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332339</id>
    <revision>
      <id>3017984</id>
      <parentid>3017414</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:23:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3017984</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7097" sha1="nco2rh8anuotldj7gf4obhl8uac9st5" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק י|פרק יא|פרק יב}}
==פרק יא==

דע כי עניני התכונה האלו הנזכרים כשיקראם ויבינם איש למודי לבד יחשוב שהם מופת חותך על שצורת הגלגלים ומספרם כך - ואין הענין כן ואין זה המבוקש בחכמת התכונה. אבל מהם ענינים מופתיים שהם כן כמו שהתבאר במופת שדרך השמש - דרך נוטה מן הקו השוה - וזה מה שאין ספק בו; אבל אם יש לו גלגל יוצא חוץ למרכז או גלגל הקף - לא התבאר במופת וזה ממה שלא ירגיש עליו בעל התכונה. כי כונת החכמה הזאת - להניח תכונה שיתכן עמה שתהיה תנועת הכוכב אחת סיבובית אין מהירות בה ולא איחור ולא שינוי ויהיה המתחיב מן התנועה ההיא נאות למה שיראה; וישתדל עם זה שימעט התנועות ומנין הגלגלים כל מה שיוכל; כי על דרך משל כשנוכל להניח תכונה שיתכן עמה הנראה מתנועות זה הכוכב בשלושה גלגלים ותכונה אחרת שיתכן עמה זה בעצמו בארבעה גלגלים מן הראוי שנסמוך על התכונה שמספר תנועותיה מעט - ולזה בחרנו בשמש יציאת המרכז על גלגל סיבוב כמו שזכר בטלמיוס. ולפי זה הענין כאשר השגנו תנועות הכוכבים העומדים כולם - תנועה אחת לא תתחלף ולא ישתנו הנחותיה קצתם מקצתם הסכמנו על היותם כולם בגלגל אחד. ולא ימנע שיהיה כל כוכב מהם בגלגל ויהיו תנועותיהם כולם אחת והגלגלים ההם כולם על קטבים אחדים. ויהיה אז השכלים לפי מספר הכוכבים כמו שנאמר &quot;היש מספר לגדודיו?&quot; - רצונו לומר לריבוים - כי השכלים וגרמי השמים והכוחות כולם - הכל 'גדודיו'; ואי אפשר מבלתי שיכלול מיניהם מספר עד שאילו היה הענין כן לא היה נפסד עלינו סדרנו במנותנו גלגל הכוכבים העומדים כדור אחד כמו שמנינו חמשת גלגלי הכוכבים הנבוכים עם רוב גלגליהם כדור אחד. כי הכונה - כבר הבינות אותה שאמנם נמנה כל הכח אשר השגנוהו במציאות השגה כוללת מבלתי שנזהר לגבול אמתת השכלים והגלגלים:

אבל המכון כולו - שהנמצאות מתחת הבורא ית' יחלקו לשלושה חלקים האחר מהם - השכלים הנפרדים והשני - הגופות הגלגליות אשר הם נושאים לצורות עומדות לא תעתק הצורה בהם מנושא לנושא ולא ישתנה הנושא ההוא בעצמו והשלישי - אלו הגשמים ההוים הנפסדים אשר יכללם חומר אחד; ושההנהגה שופעת מהאלוה ית' על השכלים כפי סדרם ומן השכלים ישפעו מהם ממה שהוחן להם טובות ואורים על גופות הגלגלים וישפעו מן הגלגלים כוחות וטובות על זה הגוף ההוה הנפסד ברב מה שהוחנו מהתחלותיהם:

ודע כי כל משפיע טוב אחד בזה הסדר אין מציאות המועיל ההוא וכונתו ותכליתו - להועיל זה המקבל התועלת לבד כי יתחיב מזה השקר הגמור וזה כי התכלית יותר נכבד מן הדברים אשר הם בגלל התכלית והיה מתחיב אם כן שיהיה מציאות העליון והשלם והנכבד מפני הפחות ולא ידמה זה משכיל. אבל הענין - כמו שאספר וזה כי הדבר השלם בצד אחד מן השלמות אפשר שיהיה השלמות ההוא בו בגבול שישלים עצמו ולא יעבור ממנו שלמות לזולתו ואפשר שיהיה שלמותו בגבול שיותר ממנו שלמות לזולתו; כאילו תאמר על דרך משל שיהיה איש יש לו מן הממון מה שיספיק לצרכיו לבד ולא יותר ממנו מה שיועיל בו לזולתו ואחר יש לו מן הממון יוותר לו ממנו מה שיעשיר אנשים רבים עד שיתן לאיש אחד שיעור שיהיה בו האיש ההוא גם כן עשיר ויוותר לו מה שיעשיר בו איש שלישי. כן הענין במציאות שהשפע המגיע ממנו ית' להמציא שכלים נפרדים ישפע מן השכלים ההם גם כן להמציא קצתם את קצתם עד השכל הפועל ואצלו תפסק המצאת הנפרדים; וכל נפרד תשפע ממנו גם כן המצאה אחת עד שיגיעו הגלגלים אל גלגל הירח ואחריו זה הגוף ההוה הנפסד - רצוני לומר החומר הראשון ומה שהורכב ממנו; וכל גלגל יגיעו מאתו כוחות אל היסודות עד שישלם שפעם אל תכלית ההויה וההפסד:

ואלו הענינים כולם כבר בארנו שאינם סותרים דבר ממה שזכרוהו נביאינו וחכמי תורתנו כי אומתנו - אומה חכמה שלמה כמו שבאר ית' על ידי האדון אשר השלימנו ואמר &quot;רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה&quot;. אך כאשר אבדו טובותינו רשעי האומות הסכלות ואבדו חכמותינו וחיבורינו והמיתו חכמינו עד ששבנו סכלים כמו שיעדנו רע בעונותינו ואמר; &quot;ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר&quot; והתערבנו בהם ונעתקו אלינו דעותיהם כמו שנעתקו אלינו מדותיהם ופעולותיהם כמו שאמר בדמיון המעשים &quot;ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם&quot; כן אמר בהעתק דעות הסכלים אלינו &quot;ובילדי נכרים ישפיקו&quot; תרגמו יונתן בן עוזיאל &quot;ובנימוסי עממיא יהכון&quot;. וכאשר גדלנו על מנהג דעות הסכלים שבו אלו הענינים הפילוסופיים כאילו הם נכרים מתורתנו כזרותם מדעות הסכלים - ואין הענין כן:

ואחר שנכפל בדברינו זכרון השפע מהאלוה ומהשכלים צריך שנבאר לך אמיתתו - רצוני לומר הענין אשר יכונה בשפע - ואחר כך אתחיל לדבר בחידוש העולם:

==ראו גם==
[[File:מורה נבוכים חלק שני פרק יא-2 הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק יא-2 הרב בלאס]]
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יא]]</text>
      <sha1>nco2rh8anuotldj7gf4obhl8uac9st5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הדיור המוגן</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336408</id>
    <revision>
      <id>3018055</id>
      <parentid>3002569</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:15:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018055</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98386" sha1="jpbreepivlupbyjk4cbln0nb6pr2bdt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012

&lt;מאגר 2000241 תיקון 566819 תקן 370951 קוד a163Y00000DuIzBQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ב, 426|חוק הדיור המוגן|18:301255)); ((תשע&quot;ח, 858|תיקון|20:504202)); ((תשפ&quot;ו, 367|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשפ&quot;ג, 9208|הודעה בדבר עדכון סכומים|11614)); ((תשפ&quot;ד, 9734|הודעה בדבר עדכון סכומים|12487)); ((תשפ&quot;ה, 3283|הודעה בדבר עדכון סכומים|13161)); ((תשפ&quot;ו, 4248|הודעה בדבר עדכון סכומים|14290)). 

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית דיור מוגן&quot; - מקבץ דירות המיועד למגורי דיירים, הבנוי במבנה אחד או בכמה מבנים סמוכים, שבו מוצעים לדיירים, תמורת תשלום מצדם, שירותים נוסף על שירותי אחזקה, ניקיון או שמירה;
:- &quot;בקשה בעניין צו&quot; - בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 38(ז)]], בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 39]] או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]];
:- &quot;דייר&quot; - מי שמלאו לו שישים שנים ומתגורר בדירה בבית דיור מוגן וכן בן זוגו המתגורר עמו בדירה;
:- &quot;דירה&quot; - חדר או מערכת חדרים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, ושניתן לנהל בהם משק בית עצמאי;
:- &quot;הליך פלילי&quot; - החל בהגשת כתב אישום;
:- &quot;הסכם התקשרות&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 16]];
:- &quot;ועד דיירים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 35]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;מדד המחירים לצרכן&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מוסד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם]];
:- &quot;מיופה כוח&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 34(א)]];
:- &quot;מחלקה סיעודית&quot; - מוסד רפואי שבו מאושפזים חולים סיעודיים כהגדרתם לפי [[פקודת בריאות העם]];
:- &quot;הממונה&quot; - ממונה על בתי דיור מוגן, שמונה לפי [[סעיף 47]];
:- &quot;מנהל&quot;, של בית דיור מוגן - מי שאחראי בפועל לניהול השוטף של בית הדיור המוגן;
:- &quot;מסמך גילוי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17]];
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהשר מינה למפקח לפי [[סעיף 36]];
:- &quot;משרד הרווחה&quot; - משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
:- &quot;פיקדון&quot; - תשלום שמשלם דייר לבעל רישיון הפעלה על פי הסכם התקשרות, לרבות כבטוחה לעמידתו בתנאי הסכם ההתקשרות, אשר בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות על בעל רישיון ההפעלה להשיבו, כולו או חלקו, לדייר בסיום ההתקשרות, בניכוי כל סכום שנוכה מאותו תשלום בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות והדין;
:- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
:- &quot;רופא מחוזי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת בריאות העם]];
:- &quot;רישיון הפעלה&quot;, &quot;רישיון&quot; - רישיון להפעלת בית דיור מוגן שניתן לפי [[פרק ב']];
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;השר&quot; - שר הרווחה והשירותים החברתיים.

== פרק ב': רישיון להפעלת בית דיור מוגן ==

@ 2. חובת רישוי
: לא יפעיל אדם בית דיור מוגן, אלא אם כן ניתן לו, לגבי אותו בית דיור מוגן, רישיון הפעלה לפי [[פרק זה]] ובכפוף לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

@ 3. בקשה לרישיון או לחידושו
: (א) המבקש לקבל רישיון הפעלה או המבקש לחדש רישיון כאמור ([[בפרק זה]] - מבקש הרישיון) יגיש לממונה בקשה לכך.
: (ב) בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
: (ג) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף זה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה.

@ 4. תנאים למתן רישיון או לחידושו
: (א) הממונה לא ייתן רישיון הפעלה ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) מתקיים אחד מאלה:
::: (א) מבקש הרישיון הוא הבעלים של המקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו (בסעיף זה - המקרקעין), ואם היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי - מבקש הרישיון צירף לבקשה לקבלת הרישיון או לחידושו (בסעיף זה - בקשה) אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
::: (ב) מבקש הרישיון הוא חוכר של המקרקעין או שהוא זכאי להירשם כבעלים או כחוכר של המקרקעין, והוא צירף לבקשה אישור שימוש חתום בידי בעל המקרקעין; ואולם אין במתן אישור שימוש כאמור כדי לפטור את מבקש הרישיון מהחובות החלות עליו לפי כל דין אחר, ובכלל זה החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין; היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי - מבקש הרישיון צירף לבקשה גם אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
::: בפסקה זו -
:::- &quot;אישור שימוש&quot; - אישור בכתב שאינו מוגבל ואינו מותנה, חתום בידי בעל המקרקעין או צד שלישי שלטובתו שועבדו המקרקעין, לפי העניין, שבו הוא מאשר למבקש הרישיון להשתמש במקרקעין לצורך הפעלת בית דיור מוגן וכן כי הוראות [[סעיף 29]] תקפות לגביו;
:::- &quot;חוכר&quot; - חוכר של המקרקעין למשך תקופה של עשרים שנה לפחות;
:: (2) מבקש הרישיון והמנהל של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד ומנהל התאגיד, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הממונה, להיות מפעיל, מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של בית דיור מוגן, או בעבירה שהממונה סבר כי מי שביצעה עלול לסכן את הדיירים שבבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, והכל כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה;
:: (3) מבקש הרישיון לא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד - לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים, והוא לא החליט על פירוקו מרצון;
:: (4) מבקש הרישיון הוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה, כפי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו;
::: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026]].))
:: (5) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לא ניתנה בידי הממונה או בידי בית משפט, בנוגע לבית דיור מוגן שאותו הפעיל מבקש הרישיון או בנוגע לבית דיור מוגן אחר שהפעיל תאגיד בשליטת אותו בעל שליטה השולט במבקש הרישיון, החלטה סופית שבשלה אין זה ראוי ליתן רישיון למבקש הרישיון, והיא אחת מאלה:
::: (א) החלטה שלא לחדש רישיון, לפי סעיף זה או לפי [[סעיף 6]], או החלטה על ביטול רישיון לפי [[סעיף 10]];
::: (ב) החלטה להוציא צו הגבלה מינהלי לסגירת בית הדיור המוגן, לפי [[סעיף 38]];
:: (6) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי [[סעיף 13]].
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או את חידושו בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה בהמצאת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם [[בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]]; לעניין זה, יביא הממונה בחשבון את קיומה של חוות דעת כאמור לפי [[סעיף 8ב לחוק רישוי עסקים|הסעיף האמור]], ואת הצורך בחוות דעת נוספת.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הממונה רשאי ליתן רישיון אם הדיירים בבית הדיור המוגן הם הבעלים או החוכרים של המקרקעין או שהם זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, והוא רשאי להתנות רישיון לפי סעיף קטן זה בתנאים; בסעיף קטן זה, &quot;חוכר&quot; - כהגדרתו בסעיף קטן (א).

@ 5. דחיית החלטה לעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו
: נוכח הממונה כי נגד מבקש רישיון או נגד מנהל של בית דיור מוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד - גם נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, מתנהלים הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]], רשאי הוא, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליכים כאמור.

@ 6. סירוב לתת רישיון או לחדשו
: הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה או לחדשו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים [[בסעיף 4]], אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל רישיון.

@ 7. תנאים ברישיון
: (א) הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לשם קיום הוראות חוק זה, לרבות התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 13]], וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשת בעל הרישיון, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, להוסיף תנאים ברישיון, לגרוע מהם או לשנותם, לשם קיום ההוראות האמורות, ובלבד שלא יעשה כן מיוזמתו אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי מבקש הרישיון יקיים מערכת ניהול חשבונות נפרדת לבית הדיור המוגן, כדי לאפשר מינוי מפעיל מיוחד לפי [[סעיף 44]], בעת הצורך.
: (ג) הממונה רשאי ליתן רישיון מותנה, גם אם לא התקיימו כל הוראות חוק זה, אשר יעמוד בתוקפו חמש שנים או עד ליום תחילת אכלוס בית הדיור המוגן, לפי המוקדם.

@ 8. תקופת תוקפו של רישיון
: (א) רישיון הפעלה יינתן לתקופה של ארבע שנים, והממונה רשאי לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 9. העברת רישיון
: רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; אישור כאמור יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

@ 10. ביטול או התליה של רישיון
: (א) הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו, לפי [[סעיף 4]];
:: (3) הופר תנאי מתנאי הרישיון, או הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה;
:: (4) בעל הרישיון לא חדל מלהפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 36(ד)]], לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי [[סעיף 37]];
:: (5) בעל הרישיון, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - גם בעל השליטה בתאגיד, הפר הוראה לפי כל דין לעניין ניהול עסק של בית דיור מוגן או של בית אבות; בפסקה זו, &quot;בית אבות&quot; - מעון לזקנים כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ&quot;ה-1965]];
:: (6) אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי [[סעיף 4]].
: (ב) הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), (3) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן, ובכלל זה, רשאי הממונה, לדרוש מבעל הרישיון להחליף את מנהל בית הדיור המוגן, כל בעל תפקיד אחר בו או נותן שירותים לבית הדיור המוגן (בסעיף זה - בעל תפקיד), בבעל תפקיד אחר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי נגד בעל רישיון הפעלה או נגד מנהל של בית דיור מוגן, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - גם נגד בעל השליטה בתאגיד, מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור [[בסעיף 4(א)(2)]], במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל השליטה, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי [[סעיף 38]] או צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]].

@ 11. הודעה על שינוי פרטים
: בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי [[סעיף 3]], בתוך שלושים ימים מיום השינוי.

@ 12. ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה
: (א) הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו בתי דיור מוגן שניתן לגביהם רישיון הפעלה וכן בתי דיור מוגן שרישיון ההפעלה שניתן לגביהם בוטל או הותלה לפי [[סעיף 10]] (בסעיף זה - המרשם).
: (ב) המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה ובכל דרך נוספת שהממונה ימצא לנכון.

== פרק ג': תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן ==

@ 13. תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן
: (א) השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, יקבע תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן שניתן לגביו רישיון הפעלה, בין השאר בעניינים אלה:
:: (1) תנאים ואמצעים, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים, הדרושים להפעלתו התקינה של בית הדיור המוגן; הוראות לעניין תנאים תברואתיים ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות;
:: (2) תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק הנדרשים ממנהל של בית דיור מוגן.
: (ב) תקנות לפי פסקאות (1) ו-(2) בסעיף קטן (א) טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ&quot;א-2021]].))

@ 14. מינוי צוות רב-מקצועי
: בעל רישיון הפעלה ימנה צוות רב-מקצועי המורכב מרופא, עובד סוציאלי ואחות, אשר ימלא בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון את התפקידים המפורטים [[בפרק זה]] (בחוק זה - צוות רב-מקצועי).

@ 15. אישור לצורך קבלת דייר לבית דיור מוגן
: בעל רישיון הפעלה רשאי לקבל אדם כדייר לבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון, ובלבד שהצוות הרב-מקצועי אישר כי הוא מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים ולנהל את משק ביתו, גם אם ניתן לו סיוע חלקי.

@ 16. חובת התקשרות בהסכם
: (א) בעל רישיון הפעלה יערוך הסכם התקשרות בכתב עם מי שמבקש להיות דייר בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון ושאושר לגביו האמור [[בסעיף 15]] ([[בפרק זה]] - מי שמבקש להיות דייר) אשר יסדיר את היחסים ביניהם.
: (ב) בהסכם ההתקשרות יפורטו, בין השאר, העניינים המנויים [[בסעיף 17(א)]] כפי שפורטו במסמך הגילוי שנמסר למי שמבקש להיות דייר, וכן יצורפו לו מפרט של הדירה בבית הדיור המוגן שבה יתגורר המבקש להיות דייר, הערוך בטופס שקבע השר, והעתק מסמך הגילוי ותנאיו כפי שקיבל מי שמבקש להיות דייר מבעל רישיון ההפעלה שעמו נערך הסכם ההתקשרות.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה), התשע״ח–2017]].))
: (ג) הסכם התקשרות יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או, על פי בקשתו, באחת מהשפות האלה: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור בסעיף קטן זה, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את ההסכם בעברית אם המציא, על חשבונו, לדייר תרגום של ההסכם לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש הדייר.
: (ד) בעל רישיון הפעלה העומד להתקשר בהסכם התקשרות עם מי שמבקש להיות דייר, ייתן לו הזדמנות סבירה לעיין בהסכם ההתקשרות לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק מההסכם לאחר החתימה.
: (ה) הסכם ההתקשרות יהיה לתקופה בלתי קצובה.

@ 17. חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם
: (א) בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:
:: (1) זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד - מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;
:: (2) מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור [[בסעיף 7(ג)]], וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;
:: (3) זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור - גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;
:: (4) התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות [[סעיף 29(א)(3)]];
:: (5) תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;
:: (6) תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;
:: (7) תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות [[סעיף 18]], והתשלומים שישלם הדייר בעדה;
:: (8) השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות [[סעיף 19]], בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם;
:: (9) התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמור בפסקה (5):
::: (א) לעניין פיקדון -
:::: (1) גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;
:::: (2) אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות [[סעיף 28(א) ו-(ב)]];
:::: (3) הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות [[סעיף 28(ד)]];
::: (ב) לעניין דמי האחזקה - גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור [[בסעיף 26]], ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, &quot;דמי האחזקה&quot; - תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;
::: (ג) לעניין כל תשלום אחר, שאינו כלול בדמי האחזקה - גובה התשלום, מועדי התשלום, המנגנון לעדכונם וזכותו של הדייר לבטל את קבלת השירותים;
:: (10) זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות [[סעיף 27]];
:: (11) פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;
:: (12) פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;
:: (13) תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות [[סעיף 33]];
:: (14) תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;
:: (15) תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;
:: (16) תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;
:: (17) כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי [[סעיף 21]];
:: (18) תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;
:: (19) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
: (ב)(1) מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.
:: (2) מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.
:: (3) הוראות לפי [[סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.
: (ג) מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי), התשע״ח–2018]].))

@ 18. תקופת ניסיון וביטול הסכם התקשרות
: (א) שלושת החודשים הראשונים למגוריו של דייר בדירה בבית דיור מוגן יהיו תקופת ניסיון; הצדדים רשאים להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת הניסיון הכוללת לא תעלה על שנה.
: (ב) במהלך תקופת הניסיון רשאי צד להודיע למשנהו על ביטול הסכם ההתקשרות, ובלבד שמסר לצד השני הודעה על כך, בכתב, שבועיים מראש לפחות.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), דייר רשאי לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון שלושה חודשים מראש; על ביטול כאמור יחולו הוראות [[סעיף 28]].

@ 19. חובה לספק שירותים לדייר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון הפעלה יספק לדייר, בעצמו או באמצעות אחר, שירותים אלה:
:: (1) כל השירותים המנויים [[בתוספת הראשונה]]; השירותים האמורים יינתנו בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות ([[בפרק זה]] - שירותי חובה), ואין הוא רשאי לצמצם את היקף שירותי החובה או לגרוע מטיבם במהלך תקופת תוקפו של ההסכם;
:: (2) כל השירותים שאותם התחייב בעל הרישיון לתת בהסכם ההתקשרות, מעבר לשירותי החובה ([[בפרק זה]] - שירותים לפי ההסכם), בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות, ואין הוא רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם או לגרוע מטיבם, אלא אם כן קיבל את הסכמת הדייר בכתב בסמוך לפני מועד השינוי.
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי להציע לדייר לספק לו שירותים נוספים שאינם שירותי חובה או שירותים לפי ההסכם ([[בפרק זה]] - שירותי רשות); ואולם אין הוא רשאי לחייב דייר לקבל שירותי רשות, אלא אם כן בחר הדייר לקבלם והסכמתו לכך ניתנה מראש ובכתב.

@ 20. חובת הקמת מחלקה סיעודית
: (א) בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן שבו 250 דירות לפחות, יבטיח כי בבית הדיור המוגן תפעל מחלקה סיעודית, והוא יאפשר לדייר הזקוק לאשפוז, להתאשפז באותה מחלקה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לפטור בעל רישיון מחובת הפעלה של מחלקה סיעודית, למשך תוקפו של הרישיון, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיימו כל אלה:
:: (1) בסמוך לבית הדיור המוגן פועלת מחלקה סיעודית וקיים הסדר בין בית הדיור המוגן למחלקה הסיעודית לעניין אשפוז דייר הזקוק לאשפוז סיעודי באותה מחלקה;
:: (2) מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להקים או להפעיל מחלקה סיעודית באותו בית דיור מוגן.

@ 21. קביעת כללי התנהגות
: (א) בעל רישיון הפעלה יקבע כללי התנהגות סבירים שעל הדיירים בבית הדיור המוגן וכן על מי שמבקר אותם או שמטפל בהם בבית הדיור המוגן לנהוג לפיהם (בסעיף זה - כללי התנהגות).
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי, לאחר שהתייעץ עם ועד הדיירים בבית הדיור המוגן, ככל שמונה, לשנות את כללי ההתנהגות, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שהודיע על כך לדיירים שלושים ימים מראש לפחות.

@ 22. שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים
: (א) בעל רישיון הפעלה ידאג לשמירה על כבודו ופרטיותו של כל דייר בבית הדיור המוגן, תוך התחשבות ברצונו של הדייר.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו רשאי להיכנס לדירתו של דייר רק בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הדייר נתן את הסכמתו לכך;
:: (2) הכניסה לדירה נדרשת לצורך מתן שירותים לדייר בהתאם להוראות [[סעיף 19]], או לצורך טיפול ואחזקה בדירה או בדירות הסמוכות לדירתו של הדייר או במערכות של בית הדיור המוגן, ובלבד שכניסה כאמור תיעשה, ככל האפשר, בתיאום מראש עם הדייר;
:: (3) הכניסה נדרשת בשל חשש לשלומו של הדייר או לרווחת דיירים אחרים בבית הדיור המוגן.

@ 23. בדיקת שלומם ורווחתם של הדיירים
: בעל רישיון הפעלה אחראי לבדיקת שלומו ורווחתו של כל דייר בבית הדיור המוגן, ולשם כך יבצע, בין השאר, את הפעולות המפורטות להלן, והכל תוך שמירה על פרטיותו של הדייר והתחשבות ברצונו:
: (1) בדיקת שלומו של הדייר; בדיקה כאמור תתבצע פעם אחת ביום לפחות;
: (2) פנייה לצוות הרב-מקצועי, אם ראה או הובא לידיעתו כי חל שינוי לרעה במצבו הרפואי או התפקודי של הדייר;
: (3) דיווח מיידי למיופה כוחו של הדייר, ככל שמונה, בדבר אירוע חריג שאירע לדייר, לרבות פטירתו, וכן דיווח בכתב לממונה על אירוע כאמור ונסיבותיו; במקרה של מוות בלתי טבעי של הדייר, ידווח בעל הרישיון גם למשטרת ישראל.

@ 24. העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים
: (א) לא יועסק בבית הדיור המוגן, לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם [[בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]], אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה עלול לסכן דיירים בבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים, ישיב לו הממונה בתוך שבעה ימי עבודה; לא השיב הממונה כאמור, רשאי בעל הרישיון להעסיק את אותו עובד.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו עובד, לפי סעיף קטן זה, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה.
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העסקת עובד על ידי הדייר.

@ 25. ביצוע שינויים בשטחי בית הדיור המוגן
: בעל רישיון הפעלה -
: (1) לא יקטין את השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן בלתי סביר ולא ישנה באופן בלתי סביר לרעה את מיקומם או את אופיים, אלא אם כן קיבל את אישור הממונה לכך;
: (2) לא יעשה שימוש בשטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן הפוגע בטובת הדיירים; היתה מחלוקת בין בעל רישיון הפעלה לבין דייר בשאלת הפגיעה בטובתו, יכריע הממונה בדבר;
: (3) לא יקטין את דירתו של דייר ולא ישנה לרעה, באופן בלתי סביר, את אופייה;
: (4) לא יעביר דייר מדירתו לדירה אחרת אלא בהסכמת הדייר. למעט לצורך תיקון, שיפוץ או אחזקה של הדירות או המבנה (בפסקה זו - תיקון), המחייבים את העברת הדייר לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, ולתקופת התיקון, ובלבד שהיא תקופה סבירה; ככל הניתן, יועבר הדייר לדירה דומה לדירתו.

@ 26. גביית תשלומים מדייר
: (א) בעל רישיון הפעלה -
:: (1) לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;
:: (2) לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;
:: (3) לא יגבה מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את בית הדיור המוגן.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה רשאי לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.
: (ג) בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.

@ 27. משכנתה להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א)(1) בעל רישיון לא יחזיק בידיו כספים בסכום העולה על שבעה אחוזים מהפיקדון ששולם בעבור דייר או על 70,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, אלא אם כן הוא רשם משכנתה ראשונה על זכותו במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן שבו מתגורר הדייר, למעט על שטח מסחרי ושטח מחלקה סיעודית; המשכנתה תירשם לטובת נאמן שימנו הדיירים, והנאמן יציין ברישומיו הפנימיים את חלקו היחסי של כל אחד מהדיירים בסך הפיקדונות.
:: (2) הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש, ושכרו יהיה סביר בנסיבות העניין וייקבע על ידי הדיירים ובעל בית הדיור המוגן; לא הגיעו הצדדים להסכמה על שכר הנאמן, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין לטובת כל דייר בנפרד.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את המשכנתה הראשונה כאמור באותו סעיף קטן על זכותו במקרקעין לטובת הדייר, על הדירה שבה יתגורר הדייר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות; [[בפרק זה]], &quot;בית משותף&quot; ו&quot;פנקס הבתים המשותפים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 52]] ובהוראות לפי [[סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], בהתאמה.
: (ג) היה בית הדיור המוגן בנוי על קרקע בבעלות של רשות מקומית, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), והרשות המקומית לא תמנע רישום כאמור מהסיבה שמדובר בקרקע שבבעלותה בלבד, ואולם היא רשאית לקבוע את תנאי הרישום; השר רשאי לקבוע תנאים לעניין רישום כאמור; לעניין זה, &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

@ 27א. הבטחת כספי הפיקדון עד לרישום משכנתה (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) היה בית הדיור המוגן בשלבי הקמה וטרם אוכלס, ימסור בעל הרישיון למי ששילם לו כספי פיקדון כאמור [[בסעיף 27(א)]] ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר; [[בפרק זה]] -
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;נותן ערבות אחר&quot; - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו -
:::- &quot;בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי&quot; - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:::- &quot;רישיון למתן אשראי&quot; ו&quot;רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ב) לאחר שהדייר עבר להתגורר בבית הדיור המוגן ומשהשיב מפקיד הפיקדון לבעל הרישיון את הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר, יהיה בעל הרישיון רשאי לרשום, חלף הערבות, הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה לפי הוראות [[סעיף 27]], על זכותו במקרקעין לטובת נאמן שימנו הדיירים לפי הוראות סעיף קטן (ג) או לטובת הדייר, ובלבד שנמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה); היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את הערת האזהרה כאמור על זכותו במקרקעין לטובת הדייר על הדירה שבה יתגורר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות.
: (ג) הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש; ואולם אם טרם אוכלסו עשרים אחוזים מהדירות בבית הדיור המוגן, ימונה הנאמן על ידי הגוף שמייצג את המספר הגדול ביותר של דיירים.
: (ד) הערת האזהרה לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה של שנתיים לכל היותר; בסיום התקופה ירשום בעל הרישיון משכנתה על זכותו במקרקעין לפי הוראות [[סעיף 27]].
: (ה) נושה שניתנו לטובתו שעבוד או התחייבות לשעבוד לגבי בית הדיור המוגן, ימסור הודעה בכתב שלפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד כאמור לא ימומשו מתוך הדירה של הדייר.

@ 27ב. חלופות להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 27]], בעל רישיון רשאי לקבל תשלום על חשבון הפיקדון כאמור [[באותו סעיף]] אף אם לא נרשמה משכנתה לטובת הדייר, ובלבד שעשה אחד מאלה, והוראות [[סעיף 27ו]] [[ו-27ז]] לא יחולו:
:: (1) הוא מסר לדייר ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת כספי הפיקדון;
:: (2) הוא העביר 40 אחוזים מהפיקדון לנאמן שימנה, לפי חוזה נאמנות שהדייר הוא הנהנה בו; כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת הדייר.
: (ב) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בטוחות אחרות להבטחת כספי הפיקדון, ויכול שיקבע בטוחות כאמור לסוגים של בתי דיור מוגן או לסוגים של פיקדונות.

@ 27ג. מחיקת המשכנתה או הערת האזהרה (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) התקיימה אחת הנסיבות שלהלן, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין:
:: (1) השיב בעל רישיון את הפיקדון לפי הוראות [[סעיף 28]] לדייר או לנאמן שמינה הדייר במסמכי המשכנתה;
:: (2) העביר בעל הרישיון את כספי הפיקדון בהתאם להסכם ההתקשרות;
:: (3) לא נותרה יתרת פיקדון.
: (ב) היתה המשכנתה או הערת האזהרה שנרשמה לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א(ב)]], לפי העניין, רשומה לטובת נאמן, ימחק הנאמן את שמו של הדייר מרישומיו הפנימיים, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לנאמן מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
: (ג) היתה המשכנתה או הערת האזהרה רשומה לטובת הדייר לפי הוראות [[סעיף 27(א)(2)]], [[27(ב)]] [[או 27א(ב)]], יגיש הדייר, או מי שהוא מינה לעניין זה שהצהיר שאינו בעל זיקה לבעל הרישיון, בקשה למחיקת המשכנתה, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א); לא הוגשה בקשה בתוך התקופה האמורה, יהיה רשאי עורך דין שימנה בעל הרישיון להגיש בקשה למחיקת המשכנתה או הערת האזהרה לאחר שהומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
: (ד) נפטר הדייר ולא מינה אדם אחר מטעמו לקבלת יתרת הפיקדון לטובת היורשים, או לא אותר מי שמינה הדייר כאמור במאמץ סביר, רשאי בעל הרישיון למנות עורך דין שיפעל בנאמנות לטובת יורשי הדייר, והוא יהיה רשאי למחוק את המשכנתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) סיפה ולהחזיק את כספי הפיקדון בנאמנות עד להעברתם לידי היורשים.

@ 27ד. הוראות כלליות לעניין בטוחות להבטחת כספי הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל הרישיון יישא בעלות הכרוכה בהבטחת הכספים ששילם דייר על חשבון פיקדון לפי הוראות חוק זה, ולא ישית עלויות אלה על הדייר.
: (ב) דייר אינו רשאי לבחור שלא לקבל בטוחה להבטחת כספי הפיקדון לפי [[סעיפים 27]], [[27א]] [[או 27ב]].
: (ג) מימוש בטוחה שניתנה לפי חוק זה יהיה בנסיבות של חדלות פירעון, לרבות בנסיבות של צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים, או בנסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת להשיב את הפיקדון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין זה עילות נוספות של חדלות פירעון למימוש הבטוחות.
: (ד) שולם הפיקדון בעבור דייר על ידי אדם אחר, יחולו לגבי אותו אדם הוראות [[סעיפים 27 עד 27ג]] וסעיף זה החלות לגבי הדייר, ובכלל זה המשכנתה או בטוחה אחרת להבטחת כספי הפיקדון תירשם לטובתו.

@ 27ה. ועדת חריגים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר יקים ועדת חריגים, שבה יהיו שלושה חברים כמפורט להלן (בסעיף זה - הוועדה):
:: (1) הממונה;
:: (2) עובד משרד הרווחה בעל מומחיות בתחום החשבונאות והפיננסים שימנה השר;
:: (3) עובד משרד המשפטים שימנה היועץ המשפטי לממשלה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 27]], [[27א]] [[ו-27ב]], הוועדה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לפטור אותו באופן מלא או חלקי מהוצאת בטוחות לפי [[אותם סעיפים]], וכן לקבוע תנאים לפטור כאמור או להורות על הוצאת בטוחה אחרת או כל דרישה אחרת, אם שוכנעה, מטעמים שיירשמו, כי יש קושי של ממש שאינו תלוי בבעל הרישיון לרשום משכנתה וכן שוכנעה כי בעל הרישיון נקט את כל האמצעים שעומדים לרשותו לרישום משכנתה ראשונה לפי הוראות [[סעיף 27]], והבטוחה האחרת היא מספקת.
: (ג) קבעה הוועדה פטור מלא או חלקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה הפטור לתקופה שלא תעלה על שנתיים; ואולם הוועדה רשאית להאריך את הפטור כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים.
: (ד) הוועדה תקבל את החלטתה לאחר ששמעה את נציגי הדיירים המתגוררים בבית הדיור המוגן של בעל הרישיון שהגיש את הבקשה או מי מטעמם או נציג מטעם ארגון דיירים, וכן את נציג בעל הרישיון או מי מטעמו; ההחלטה תימסר בכתב לבעל הרישיון ולוועד הדיירים, אם קיים, או לנציג מטעם הדיירים, ותפורסם לציבור.

@ 27ו. יציבות כלכלית של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון, בכל עת, להוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה כפי שקבע השר לפי הוראות [[סעיף 4(א)(4)]].
: (ב) סבר הממונה, בין השאר נוכח מידע שהגיע אליו לפי הוראות [[סעיף 4(א)(4)]], שמתקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע על כך לדיירים:
:: (1) יש חשש סביר לאי-עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי;
:: (2) יכולתו של בעל הרישיון להשיב את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, לפי תנאי הסכם ההתקשרות, עלולה להיפגע;
:: (3) גובה החוב של בעל הרישיון לדיירים עולה על ערך הבטוחות שנתן בעל הרישיון לפי הוראות חוק זה.
: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026]].))

@ 27ז. קרן למימון הוצאות בשל מצב בריאותי בנסיבות של חדלות פירעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א]], אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בשל מצב בריאותי לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה - קרן למימון הוצאות בריאות).
: (ב) בעל הרישיון יפקיד בקרן למימון הוצאות בריאות כספים בעד כל דייר ששילם תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב [[בפרט (1) לתוספת השנייה]], והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון, ואם השתנה מספר הדיירים - יפקיד סכום בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ&quot;ג–2023]].))
: (ג) בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].
: (ד) דייר שהצוות הרב-מקצועי אישר שיש לפנותו מדירתו כאמור [[בסעיף 29(א)(3)]], ובהתקיים הנסיבות המנויות [[בסעיף 27ד(ג)]], זכאי לקבל מעת פינויו תשלום חודשי מהקרן למימון הוצאות בריאות לכיסוי ההוצאות בשל מצבו הבריאותי, בסכום הנקוב [[בפרט (2) לתוספת השנייה]], בסכום מצטבר השווה לסכום הפיקדון או עד להעברת מלוא כספי הפיקדון לדייר לפי הוראות [[סעיף 28]], לפי המוקדם, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.
: (ה) השבת הפיקדון לדייר לפי הוראות [[סעיף 28]] תיעשה בניכוי הסכומים ששולמו לו לפי הוראות סעיף קטן (ד), שיוחזרו לקרן למימון הוצאות בריאות.

@ 27ח. קרן למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות [[סעיף 27]] [[או 27א]], אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה - קרן חדלות פירעון).
: (ב) בעל הרישיון יפקיד בקרן חדלות פירעון כספים כאמור בסעיף קטן (א), בעד כל דירה בבית הדיור המוגן שהדיירים המתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]], והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן חדלות פירעון בעד כל הדירות כאמור, ואם השתנה מספר הדירות כאמור - יפקיד סכום בעד כל דירה שהדיירים שמתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023]].))
: (ג) בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן חדלות פירעון, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].
: (ד) בהתקיים הנסיבות המנויות [[בסעיף 27ד(ג)]], יעביר מנהל קרן חדלות פירעון לטובת בית הדיור המוגן, לפי צו של בית משפט, כספים לשם תפעולו השוטף וההכרחי של בית הדיור המוגן, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.

@ 27ט. שינוי [[התוספת השנייה]] [[והתוספת השלישית]] ועדכון סכומים (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]].
: (ב) הסכומים הנקובים [[בתוספת השנייה]] [[ובתוספת השלישית]] יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

@ 28. השבת הפיקדון (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל רישיון הפעלה ישיב לדייר או לנאמן שמונה לפי הוראות [[סעיף 27ג]], לפי העניין, לאחר סיום ההתקשרות עם הדייר, את הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, לא יאוחר מיום השבת הדירה או מיום סיום הסכם ההתקשרות, לפי המאוחר; בד בבד, ישיב הדייר או הנאמן שמונה לפי הוראות [[סעיף 27]], לפי העניין, לבעל הרישיון את הבטוחה שניתנה לו לפי [[סעיף 27]], וכל בטוחה אחרת שבידו.
: (ב) בעל רישיון הפעלה רשאי להשאיר בידיו בנאמנות, סכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים מהפיקדון, שישמש לתשלום יתרת חיוביו של הדייר על פי הסכם ההתקשרות שלא נפרעו עד המועד שבו השיב את הפיקדון; הסכום האמור יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-1 בינואר של השנה הקודמת.
: (ג) נפטר דייר, ישיב בעל רישיון ההפעלה את הפיקדון ששילם הדייר, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, ליורשיו של הדייר, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם מונה לנפטר מנהל עיזבון - מיום המצאת צו למינוי מנהל עיזבון; לא הומצא צו ירושה, צו קיום צוואה או צו ניהול עיזבון בתוך שישה חודשים ממועד פטירתו של הדייר, יודיע בעל רישיון ההפעלה למיופה כוחו של הדייר שנפטר, ככל שמונה, על קיומו של הפיקדון; בד בבד עם השבת הפיקדון, ישיב היורש לבעל רישיון ההפעלה את הבטוחה שניתנה לו לפי [[סעיף 27]], וכל בטוחה אחרת שבידו; לעניין זה, &quot;צו ירושה&quot;, &quot;צו קיום צוואה&quot;, &quot;צו למינוי מנהל עיזבון&quot; - כמשמעותם [[בחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ד) היה דייר זכאי, בהתאם להוראות סעיף זה או בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות, להשבת הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, יושב הפיקדון לדייר, ליורשיו או למנהל העיזבון, לפי העניין, בתוספת שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום השבת הפיקדון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום תשלום הפיקדון.

@ 29. פינוי דייר מדירתו
: (א) על אף הוראות כל דין, בעל רישיון הפעלה, בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגבי המקרקעין, נושה של כל אחד מהם וכן מפרק לא יפנה דייר מדירה בבית הדיור המוגן, אלא בהתקיים אחת העילות המפורטות להלן:
:: (1) בעל הרישיון ביטל את הסכם ההתקשרות בשל הפרה יסודית של הדייר, לאחר שהדייר לא תיקן בתוך זמן סביר את ההפרה לאחר שניתנה לו ארכה לתיקונה, ובלבד שהדייר לא פינה את הדירה במועד, והסכם ההתקשרות כולל תנאי לגבי פינוי בנסיבות אלה;
:: (2) בית משפט החליט על ביטול הסכם ההתקשרות, לפי תנאיו;
:: (3) הצוות הרב-מקצועי קבע כי בשל מצבו הבריאותי של הדייר, טובתו של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו או שבשל מצבו הבריאותי של הדייר, המשך שהותו בדירתו פוגע בשאר הדיירים בבית הדיור המוגן;
:: (4) בית משפט של פירוק כמשמעותו [[בפקודת החברות]] נוכח כי אין אפשרות לממש את הנכס לטובת נושי החברה כבית דיור מוגן, והתיר למפרק למכור את הנכס, ובלבד שלפני אישור המכירה נמצא דיור חלופי הולם לדיירים להנחת דעתו של בית המשפט;
:: (5) ההסכם בוטל או הסתיים לפי [[סעיף 18]] והדייר לא פינה את הדירה.
: (ב) הודעה על מועד הפינוי תימסר לדייר תשעים ימים לפחות לפני מועד הפינוי המתוכנן.
: (ג) ביקש הדייר, מיופה כוחו או אפוטרופסו, לפי העניין, להשהות את פינויו מדירתו בבית הדיור המוגן עד שיימצא לו דיור חלופי, יתאפשר לו להמשיך ולהתגורר בדירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים נוספים ממועד הפינוי המתוכנן; הוראה זו לא תחול על דייר שפונה לפי סעיף קטן (א)(1) או (5).
: (ד) הממונה רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א), למעט פסקה (3) שבו; הממונה ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום שהועברה אליו.
: (ה)(1) הרופא המחוזי רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא רשאי להתיר את פינוי הדייר מדירתו בטרם ההחלטה בערר כאמור בפסקה (2); הרופא המחוזי ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום שהועברה אליו.
:: (2) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפנות דייר בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לערור עליה לפני הרופא המחוזי בתוך 21 ימים ממתן ההחלטה; הרופא המחוזי, בהתייעצות עם הממונה, ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ועד להחלטת הרופא המחוזי בערר לא יפונה הדייר מדירתו בבית הדיור המוגן; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג).

@ 30. המחאת זכויות או חובות לפי הסכם התקשרות
: (א) בעל רישיון הפעלה לא ימחה חלק מזכויותיו או מחובותיו לפי הסכם התקשרות.
: (ב) בעל רישיון הפעלה לא ימחה את כל הסכם ההתקשרות אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
:: (1) הנמחה זכאי לקבל רישיון הפעלה;
:: (2) הנמחה התחייב לקיים את חובות הממחה על פי הסכם ההתקשרות;
:: (3)(א) נמסרו לכל אחד מהדיירים בבית הדיור המוגן, לפני ביצוע ההמחאה, פרטי הנמחה, וככל שמונה ועד דיירים - הוא נתן את הסכמתו להמחאה, בכתב; ועד הדיירים ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שברשותו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.
::: (ב) סירב ועד הדיירים לביצוע ההמחאה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים או לא נתן את הסכמתו בפרק הזמן האמור או שלא מונה ועד כאמור, רשאי הממונה להתיר את ביצוע ההמחאה בלא הסכמת ועד הדיירים; הממונה יודיע לבעל רישיון ההפעלה על החלטתו בתוך תשעים ימים מהיום שבו הוגשה לו הבקשה להתיר את ביצוע ההמחאה, ונמסרו לו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.

== פרק ד': זכויות דיירים ==

@ 31. ניהול אורח חיים בדירה
: דייר זכאי לנהל את אורח חייו בדירתו בבית דיור מוגן בדרך הנראית לו, ובלבד שאין בכך כדי להפריע לזולתו ואין בכך משום הפרה של כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שקבע בעל רישיון ההפעלה לפי [[סעיף 21]].

@ 32. התקשרות עם נותן שירות
: דייר רשאי להתקשר עם כל נותן שירות, בהסכם למתן שירות אישי או שירות אחר בדירתו, ובלבד שהודיע לבעל רישיון ההפעלה על רצונו להתקשר כאמור והוא לא התנגד להתקשרות זו; בעל רישיון הפעלה לא יתנגד להתקשרות כאמור ולא ימנע את מתן השירות כאמור, אלא מטעמים סבירים.

@ 33. מגורי מטפל בדירה
: (א) דייר רשאי לשכן בדירתו, באופן זמני או מתמשך, באחריותו ובמימונו, מטפל מטעמו, לאחר שקיבל לכך אישור מאת בעל רישיון ההפעלה ובלבד שהדירה מותאמת למגורי אדם נוסף, ולאחר שהצוות הרב-מקצועי אישר כי יש צורך רפואי או תפקודי במטפל או כי רשות מרשויות המדינה אישרה כי יש צורך כאמור; הדייר רשאי לערור על החלטת הצוות הרב-מקצועי לפני הרופא המחוזי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה רשאי לסרב לבקשת דייר לפי אותו סעיף קטן, בהתקיים נסיבות מיוחדות, אם קיבל את אישור הממונה לכך, לאחר שניתנה לדייר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הממונה.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 29]].

@ 34. מינוי בא כוח
: (א) דייר רשאי למנות בא כוח מטעמו לצורך קבלת הודעות מבעל רישיון הפעלה או לצורך קבלת החלטות בשמו בעניינים הקשורים לבית הדיור המוגן, לרבות פינוי הדירה לאחר סיום ההתקשרות ([[בפרק זה]] - מיופה כוח).
: (ב) ייפוי כוח כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בכתב ויהיה חתום בידי הדייר; ייפוי הכוח יצורף להסכם ההתקשרות ויפורטו בו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מיופה הכוח מוסמך לקבל הודעות או החלטות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 35. ועד דיירים
: (א) דיירים רשאים למנות, מביניהם, נציגות, שתהיה שלוח של הדיירים בכל הנוגע לענייניהם המשותפים בקשר לבית הדיור המוגן וכן תהיה מוסמכת לייצג את הדיירים בכל הנוגע לעניינים אלה לפני בעל רישיון ההפעלה, רשויות המדינה, רשויות מקומיות או גופים אחרים ([[בפרק זה]] - ועד דיירים); ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך ועד דיירים להתקשר בהסכמים ולהיות צד בהליך משפטי בשם הדיירים.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ועד הדיירים, לרבות דרכי המינוי ותקופת כהונתו.
:: ((פורסמו [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים), התשע״ח–2017]].))

== פרק ה': פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד ==

@ 36. מינוי מפקחים וסמכויותיהם
: (א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובהסכמת השר לביטחון הפנים, ולעניין הכשרה כאמור בתחום בריאות הציבור - גם בהסכמת שר הבריאות;
:: (2) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
: (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ד) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה) -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות מידע הנוגע לדיירים בבית דיור מוגן וכן פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו בית דיור מוגן, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בו אלא על פי צו של בית משפט;
:: (4) לבצע מדידות וליטול דוגמאות, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה;
:: (5) לדרוש ממי שיש לו יסוד להניח כי הוא מפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי רישיון הפעלה, כי יפסיק את ההפרה כאמור.
: (ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
:: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (2) יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

@ 37. הפרעה למפקח
: הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו, למפקח, להפעיל את סמכויותיו לפי [[סעיף 36(ד)]], רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה יהיה רשאי הממונה להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 10(א)(4)]].

@ 38. צו הגבלה מינהלי
: (א) היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי [[סעיף 4]] או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם או ברווחתם של דיירים בבית דיור מוגן או שיש יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממי שמפעיל את בית הדיור המוגן או ממי שמנהל אותו, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ([[בפרק זה]] - התראה מינהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
: (ב) ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הממונה להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ([[בפרק זה]] - צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית:
:: (1) בית דיור מוגן פועל בלא רישיון הפעלה ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון או לחידושו לפי הוראות [[סעיף 3]];
:: (2) כתוצאה מפעילותו של בית הדיור המוגן יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של הדיירים המתגוררים בו.
: (ד)(1) לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של בית הדיור המוגן שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל בית הדיור המוגן, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאי הממונה להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור בפסקה (1), אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
: (ה) עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל של בית הדיור המוגן או למי שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
: (ו) לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לבית דיור מוגן שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.
: (ז) צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 45]], רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושים ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא הצו לא יאריך בית המשפט את תוקפו לפי סעיף זה מעבר לשלושים ימים לאחר הגשת כתב האישום.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 40]].

@ 39. ביטול צו הגבלה מינהלי
: (א) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות [[סעיף 38]] רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי [[סעיף 45]] בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

@ 40. צו הגבלה שיפוטי
: (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי [[סעיף 45]] או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות [[בסעיף 38(א) או (ג)]], לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסעיף זה - צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
: (ב) הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

@ 41. קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו
: לצורך החלטה בבקשה בעניין צו רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

@ 42. סדרי דין
: בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

@ 43. עיון חוזר וערעור על החלטה בבקשה בעניין צו
: (א) בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
: (ב) על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
: (ג) הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי [[סעיף 40(ב)]] רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

@ 44. מינוי מפעיל מיוחד על ידי הממונה
: (א) ביטל הממונה או לא חידש רישיון הפעלה, התלה רישיון הפעלה, או מצא כי בית דיור מוגן פועל בלא רישיון, רשאי הוא למנות בעל תפקיד מטעמו (בסעיף זה - מפעיל מיוחד), לתקופה שיורה, ורשאי הוא להאריך תקופה זו בתקופות נוספות.
: (ב) הממונה יקבע את סמכויותיו וחובותיו של המפעיל המיוחד, לשם הבטחת שלומם ורווחתם של הדיירים בבית הדיור המוגן; שכרו של המפעיל המיוחד ישולם מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן.
: (ג) בית המשפט המחוזי (בסעיף זה - בית המשפט) רשאי, בכל עת, לבקשת הממונה, לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויות המפעיל המיוחד או סמכויות הנאמן שמונה לפי סעיף קטן (ה).
: (ד) בוטל רישיון הפעלה, רשאי הממונה לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל הרישיון שבוטל, למכור או להשכיר את בית הדיור המוגן לבעל רישיון הפעלה אחר בתוך תקופה שיקבע.
: (ה) לא מילא בעל רישיון הפעלה שבוטל אחר הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ד), רשאי הממונה לבקש מבית המשפט למנות נאמן לשם מכירת בית הדיור המוגן או השכרתו; בית המשפט יקבע את סמכויותיו, חובותיו ושכרו של הנאמן; שכרו של הנאמן ישולם בהתאם להחלטת בית המשפט, מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן או מהכנסות המכירה או ההשכרה.
: (ו) מצא בית המשפט, לבקשת הממונה או הנאמן לאחר שקיבל את אישור הממונה, כי לא ניתן למכור את בית הדיור המוגן לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), וכי לא ניתן להמשיך את הפעלת בית הדיור המוגן על ידי מפעיל מיוחד בלא פגיעה בשלומם או בזכויותיהם של הדיירים, רשאי הוא להורות על פינוי הדיירים מבית הדיור המוגן, ובלבד שנמצא לדיירים דיור הולם אחר.
: (ז) בהליכים לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ו), יהיה בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן או מי שהפעיל בית דיור מוגן, צד להליכים לפני בית המשפט לגבי אותו בית דיור מוגן; התעורר חשש כי בעל הרישיון הוא חדל פירעון, רשאי בית המשפט להורות כי הכונס הרשמי יגיש את עמדתו או יתייצב לדיון.

== פרק ו': עונשין ==

@ 45. עונשין
: (א) מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], באופן שיש בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס כאמור.
: (ב) מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 2]] באופן שאין בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 46. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי [[סעיף 45]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 45]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ושותף למעט שותף מוגבל.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 47. ממונה דיור מוגן
: המנהל הכללי של משרד הרווחה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה דיור מוגן שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

@ 48. סודיות
: אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט; לעניין זה, &quot;מידע&quot; - לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

@ 49. טיפול בפניות הציבור
: (א) הממונה או אדם מטעמו יהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור, לרבות פניות של דיירים בבתי דיור מוגן, לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה וכן במקום בולט לעין בשטח ציבורי בבית הדיור המוגן.
: (ב) נמצא כי הופרה הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה להורות לבעל רישיון הפעלה של בית הדיור המוגן לתקן את הליקוי שנמצא בתוך פרק זמן שיקבע.

@ 50. התניה - לטובת הדייר
: אין להתנות על ההוראות לפי חוק זה אלא לטובת הדייר.

@ 51. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 52. : ((הנוסח שולב [[בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס&quot;ח-2008]].))

@ 53. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.

@ 54. ביצוע, תקנות ושינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הטלת אגרה על מבקש רישיון בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה לפי [[סעיף 3]] ואגרה שנתית על בעל רישיון הפעלה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 55. תחולה על בתים משותפים
: ההוראות לפי חוק זה יחולו גם לעניין בית דיור מוגן שהוא בית משותף; ואולם במקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הוראות [[חוק המקרקעין]] לעניין בית משותף, יגברו הוראות חוק זה; לעניין זה -
:- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]], וכן בית שאינו רשום כבית משותף כמשמעותו לפי [[פרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].

@ 56. סייגים לתחולה
: ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לעניין -
: (1) החלק בבית הדיור המוגן המשמש כמחלקה סיעודית;
: (2) מעון המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים כהגדרתם לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], שההוראות לפי [[החוק האמור]] חלות לגביו;
: (3) בית דיור מוגן המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים, אשר מנוהל בידי המדינה או מי מטעמה.

@ 57. תחילה ותחולה
: (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), והוא יחול גם על חוזים שנכרתו בין דייר לבין מפעיל של בית דיור מוגן (בסעיף זה - חוזים) לפני יום התחילה, והכל אם לא נקבעה הוראה אחרת בסעיפים קטנים (ב) עד (ו).
: (ב)(1) תחילתם של [[פרק ב']], [[סעיפים 13]], [[19]], [[24]], [[25(1) ו-(2)]], [[27]], [[29(ב) עד (ה)]], [[30]] [[ו-32]], [[פרקים ה']] [[ו-ו']], [[וסעיפים 47]] [[ו-49]], במועד הקובע, ואולם הממונה רשאי ליתן רישיונות לפי [[פרק ב']] לפני המועד הקובע; בסעיף זה, &quot;המועד הקובע&quot; - 30 חודשים מיום התחילה.
:: (2) תחילתו של [[סעיף 20]] חמש שנים מיום התחילה.
: (ג) [[סעיף 19(א)(2)]] לא יחול על חוזים שנכרתו לפני יום התחילה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תוקף החוזים האמורים.
: (ד) נקבעו לפני יום התחילה הוראות בחוזה לעניין הצמדת הפיקדון למדד אחר מהאמור [[בסעיף 28(ד)]], יחולו ההוראות לעניין הצמדת הפיקדון כאמור באותו סעיף קטן, על התקופה שמיום התחילה ואילך; סכום הפיקדון ביום התחילה יהיה הסכום המעודכן בהתאם למדד שנקבע בחוזה.
: (ה) [[סעיף 16(ה)]] יחול על הסכמי התקשרות שנכרתו מיום התחילה ואילך ועל חוזים שנכרתו לפני יום התחילה שתקופת ההתקשרות לפיהם היא של 20 שנה לפחות.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 26]], נכרת לפני יום התחילה חוזה שלא נקבע בו שיעור מרבי כאמור [[באותו סעיף]], יקראו לגביו את [[סעיף 26(א)(2)]] בלא המילים &quot;ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות&quot;.

@ 58. הוראות מעבר
: (א) על אף הוראות [[סעיף 4(א)(1)]], לגבי בית דיור מוגן שהיה קיים ערב יום פרסומו של חוק זה, לרבות בית דיור מוגן שעד למועד האמור ניתן אישור של רשויות התכנון לבנייתו, רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, ליתן רישיון הפעלה גם אם לא התקיימו במבקש הוראות [[אותו סעיף]], אם לא היה ניתן בידי מבקש הרישיון באופן סביר, לעמוד בהוראות האמורות, ובלבד שהובטחו להנחת דעתו של הממונה זכויות מבקש הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן או לגביהם, וזכויות הדייר למגורים בדירה; במסמך הגילוי שיימסר לדייר תיכלל הוראה מפורשת לעניין זה.
: (ב) על אף הוראת [[סעיף 14]], מונה לפני יום פרסומו של חוק זה צוות רב-מקצועי אשר מורכב מבעלי תפקידים שונים מהמנויים [[באותו סעיף]], רשאי מי שמינה השר לכך, לאשר לבעל רישיון או למי שמפעיל בית דיור מוגן להעסיק את מי שמונה כאמור כצוות רב-מקצועי גם לאחר יום התחילה, ולתקופה שיקבע.
: (ג) בתקופה שמיום התחילה ועד למועד הקובע, יחולו הוראות חוק זה החלות באותה תקופה על בעל רישיון הפעלה על מי שמפעיל בית דיור מוגן, בשינויים המחויבים.
: (ד) בקביעת תקנות לפי [[סעיף 13(א)(1) ו-(2)]], רשאי השר לקבוע דרישות שונות לעניין בתי דיור מוגן שהיו קיימים ערב יום התחילה.
: (ה) כל עוד לא נקבע טופס כאמור [[בסעיף 16(ב)]] [[או 17(א)]], יימסר המסמך לפי טופס שעליו יחליט בעל הרישיון, ואשר יכלול את העניינים המנויים [[16|באותם סעיפים]].
: (ו) אין בהוראות [[סעיף 27]] כדי לפגוע בכל בטוחה או ערובה שהיתה קיימת לדיירים ערב תחילתו של חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 19(א)(1)]]))) ====
@ (1) : שירותי אחזקה לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לדירות, לשטחים הציבוריים, למערכות ההפעלה ולציוד שמעמיד בעל רישיון הפעלה בבית הדיור המוגן;
@ (2) : שירותי ניקיון לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לשטחים הציבוריים שבו, ולמעט ניקיון הדירות;
@ (3) : כניסה מבוקרת לבית הדיור המוגן;
@ (4) : הפעלת מנגנון של מענה אנושי לקריאה לעזרה של דייר לאורך כל שעות היממה;
@ (5) : מתן שירותי בריאות לדיירים בידי אחות, לרבות ניהול מידע רפואי לגבי הדיירים והפניה לטיפול רפואי, בכפוף לרצונם;
@ (6) : שירותי עזרה ראשונה בבית הדיור המוגן, במשך כל שעות היממה, בידי אדם שקיבל הכשרה מתאימה לכך;
@ (7) : פעילות תרבות, העשרה וספורט, אשר תיקבע בהתייעצות עם ועד הדיירים, ככל שמונה, מתוך סל שירותים שעליו יורה השר, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים;
@ (8) : שירותי עבודה סוציאלית בידי עובד סוציאלי.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 27ז(ב) ו-(ד)]]))) ====

@ (1) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 200 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 235 ש&quot;ח)));
@ (2) (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 9,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 10,584 ש&quot;ח))).

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 27ח(ב)]]))) ====
@ (תיקון: [י&quot;פ הודעות]) : 160 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 188 ש&quot;ח))).


&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ט באייר התשע&quot;ב (21 במאי 2012).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* משה כחלון, שר הרווחה והשירותים החברתיים
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>jpbreepivlupbyjk4cbln0nb6pr2bdt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הדיור המוגן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336409</id>
    <revision>
      <id>3018090</id>
      <parentid>3002618</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018055]</comment>
      <origin>3018090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112955" sha1="18fgema8on5abg53ynchh77s9gvf8io" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000241}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ב, 426|חוק הדיור המוגן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301255.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 858|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 367|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשפ״ג, 9208|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11614.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 9734|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12487.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 3283|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13161.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 4248|הודעה בדבר עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14290.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישיון להפעלת בית דיור מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: זכויות דיירים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דיור מוגן“ – מקבץ דירות המיועד למגורי דיירים, הבנוי במבנה אחד או בכמה מבנים סמוכים, שבו מוצעים לדיירים, תמורת תשלום מצדם, שירותים נוסף על שירותי אחזקה, ניקיון או שמירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה בעניין צו“ – בקשה להארכת תוקפו של צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ז)}}, בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} או בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דייר“ – מי שמלאו לו שישים שנים ומתגורר בדירה בבית דיור מוגן וכן בן זוגו המתגורר עמו בדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, ושניתן לנהל בהם משק בית עצמאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך פלילי“ – החל בהגשת כתב אישום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועד דיירים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלקה סיעודית“ – מוסד רפואי שבו מאושפזים חולים סיעודיים כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – ממונה על בתי דיור מוגן, שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל“, של בית דיור מוגן – מי שאחראי בפועל לניהול השוטף של בית הדיור המוגן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך גילוי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהשר מינה למפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיקדון“ – תשלום שמשלם דייר לבעל רישיון הפעלה על פי הסכם התקשרות, לרבות כבטוחה לעמידתו בתנאי הסכם ההתקשרות, אשר בהתאם לתנאי הסכם ההתקשרות על בעל רישיון ההפעלה להשיבו, כולו או חלקו, לדייר בסיום ההתקשרות, בניכוי כל סכום שנוכה מאותו תשלום בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות והדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הפעלה“, ”רישיון“ – רישיון להפעלת בית דיור מוגן שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הרווחה והשירותים החברתיים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישיון להפעלת בית דיור מוגן}}

{{ח:סעיף|2|חובת רישוי}}
{{ח:ת}} לא יפעיל אדם בית דיור מוגן, אלא אם כן ניתן לו, לגבי אותו בית דיור מוגן, רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ובכפוף לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון או לחידושו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש לקבל רישיון הפעלה או המבקש לחדש רישיון כאמור ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – מבקש הרישיון) יגיש לממונה בקשה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש רישיון הפעלה תוגש לממונה 45 ימים לפחות לפני מועד פקיעת תוקפו של הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הגשת בקשה לפי סעיף זה, לרבות הפרטים שתכלול ומסמכים שיצורפו אליה.

{{ח:סעיף|4|תנאים למתן רישיון או לחידושו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה לא ייתן רישיון הפעלה ולא יחדשו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מבקש הרישיון הוא הבעלים של המקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו (בסעיף זה – המקרקעין), ואם היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה לקבלת הרישיון או לחידושו (בסעיף זה – בקשה) אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבקש הרישיון הוא חוכר של המקרקעין או שהוא זכאי להירשם כבעלים או כחוכר של המקרקעין, והוא צירף לבקשה אישור שימוש חתום בידי בעל המקרקעין; ואולם אין במתן אישור שימוש כאמור כדי לפטור את מבקש הרישיון מהחובות החלות עליו לפי כל דין אחר, ובכלל זה החובה לקבל אישור או היתר אחר הנדרשים לפי כל דין; היו המקרקעין משועבדים לטובת צד שלישי – מבקש הרישיון צירף לבקשה גם אישור שימוש חתום בידי הצד השלישי;
{{ח:תתת}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”אישור שימוש“ – אישור בכתב שאינו מוגבל ואינו מותנה, חתום בידי בעל המקרקעין או צד שלישי שלטובתו שועבדו המקרקעין, לפי העניין, שבו הוא מאשר למבקש הרישיון להשתמש במקרקעין לצורך הפעלת בית דיור מוגן וכן כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} תקפות לגביו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוכר“ – חוכר של המקרקעין למשך תקופה של עשרים שנה לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש הרישיון והמנהל של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד ומנהל התאגיד, לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הממונה, להיות מפעיל, מנהל או בעל שליטה, לפי העניין, של בית דיור מוגן, או בעבירה שהממונה סבר כי מי שביצעה עלול לסכן את הדיירים שבבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, והכל כפי שיורה השר בנהלים שיפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש הרישיון לא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד – לא ניתן לגביו צו פירוק או צו פירוק זמני, לא מונה לו כונס נכסים, והוא לא החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(4)}} מבקש הרישיון הוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה, כפי שקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לא ניתנה בידי הממונה או בידי בית משפט, בנוגע לבית דיור מוגן שאותו הפעיל מבקש הרישיון או בנוגע לבית דיור מוגן אחר שהפעיל תאגיד בשליטת אותו בעל שליטה השולט במבקש הרישיון, החלטה סופית שבשלה אין זה ראוי ליתן רישיון למבקש הרישיון, והיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} החלטה שלא לחדש רישיון, לפי סעיף זה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או החלטה על ביטול רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה להוציא צו הגבלה מינהלי לסגירת בית הדיור המוגן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תתת|(6)}} מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה או את חידושו בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), אם מצא שתנאים אלה נדרשים לשם הבטחת פעילותו התקינה של בית הדיור המוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון הפעלה בהמצאת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}; לעניין זה, יביא הממונה בחשבון את קיומה של חוות דעת כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|הסעיף האמור}}, ואת הצורך בחוות דעת נוספת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), הממונה רשאי ליתן רישיון אם הדיירים בבית הדיור המוגן הם הבעלים או החוכרים של המקרקעין או שהם זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, והוא רשאי להתנות רישיון לפי סעיף קטן זה בתנאים; בסעיף קטן זה, ”חוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|5|דחיית החלטה לעניין מתן רישיון הפעלה או חידושו}}
{{ח:ת}} נוכח הממונה כי נגד מבקש רישיון או נגד מנהל של בית דיור מוגן שלגביו מתבקש הרישיון או חידושו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם נגד בעל השליטה בתאגיד או מנהלו, מתנהלים הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, לדחות את החלטתו בעניין מתן הרישיון או חידושו, לפי העניין, עד לסיום ההליכים כאמור.

{{ח:סעיף|6|סירוב לתת רישיון או לחדשו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לסרב לתת רישיון הפעלה או לחדשו, מנימוקים שימסור למבקש הרישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל רישיון.

{{ח:סעיף|7|תנאים ברישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לשם קיום הוראות חוק זה, לרבות התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשת בעל הרישיון, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, להוסיף תנאים ברישיון, לגרוע מהם או לשנותם, לשם קיום ההוראות האמורות, ובלבד שלא יעשה כן מיוזמתו אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי מבקש הרישיון יקיים מערכת ניהול חשבונות נפרדת לבית הדיור המוגן, כדי לאפשר מינוי מפעיל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, בעת הצורך.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי ליתן רישיון מותנה, גם אם לא התקיימו כל הוראות חוק זה, אשר יעמוד בתוקפו חמש שנים או עד ליום תחילת אכלוס בית הדיור המוגן, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|8|תקופת תוקפו של רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון הפעלה יינתן לתקופה של ארבע שנים, והממונה רשאי לחדש את תוקפו לתקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון הפעלה או לחדשו, לפי העניין, לתקופות קצרות מהתקופות האמורות באותו סעיף קטן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שהודיע למבקש הרישיון בכתב את נימוקיו לכך ונתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|9|העברת רישיון}}
{{ח:ת}} רישיון הפעלה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, אלא אם כן ניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שקבע; אישור כאמור יינתן אם שוכנע הממונה שמתקיימים בנעבר כל התנאים הנדרשים למתן רישיון הפעלה.

{{ח:סעיף|10|ביטול או התליה של רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לאחר שנתן לבעל רישיון הפעלה הזדמנות לטעון את טענותיו ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לבטל את הרישיון או להתלותו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או לחידושו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(3)}} הופר תנאי מתנאי הרישיון, או הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא חדל מלהפריע למפקח להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}}, לאחר שנמסרה לו התראה מאת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם בעל השליטה בתאגיד, הפר הוראה לפי כל דין לעניין ניהול עסק של בית דיור מוגן או של בית אבות; בפסקה זו, ”בית אבות“ – מעון לזקנים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתת|(6)}} אם מצא כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן בעל הרישיון לא היה ראוי לקבל רישיון, אף שהתקיימו לגביו התנאים למתן הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יבטל רישיון הפעלה ולא יתלה אותו לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), (3) או (5), אלא לאחר שדרש מבעל הרישיון לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך המועד שהורה, ובעל הרישיון לא עשה כן, ובכלל זה, רשאי הממונה, לדרוש מבעל הרישיון להחליף את מנהל בית הדיור המוגן, כל בעל תפקיד אחר בו או נותן שירותים לבית הדיור המוגן (בסעיף זה – בעל תפקיד), בבעל תפקיד אחר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או את ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו.
{{ח:תת|(ג)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי נגד בעל רישיון הפעלה או נגד מנהל של בית דיור מוגן, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – גם נגד בעל השליטה בתאגיד, מתנהלים הליכים פליליים בקשר לעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}}, במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל השליטה, הזדמנות לטעון את טענותיהם, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} או צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|11|הודעה על שינוי פרטים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה יודיע לממונה, בכתב, על כל שינוי בפרט מהפרטים שמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בתוך שלושים ימים מיום השינוי.

{{ח:סעיף|12|ניהול מרשם לעניין רישיונות הפעלה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם שבו יירשמו בתי דיור מוגן שניתן לגביהם רישיון הפעלה וכן בתי דיור מוגן שרישיון ההפעלה שניתן לגביהם בוטל או הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} (בסעיף זה – המרשם).
{{ח:תת|(ב)}} המרשם יועמד לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה ובכל דרך נוספת שהממונה ימצא לנכון.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן}}

{{ח:סעיף|13|תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, יקבע תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן שניתן לגביו רישיון הפעלה, בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תנאים ואמצעים, לרבות תנאים פיזיים, סביבתיים, בטיחותיים ותברואתיים, הדרושים להפעלתו התקינה של בית הדיור המוגן; הוראות לעניין תנאים תברואתיים ייקבעו גם לאחר התייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק הנדרשים ממנהל של בית דיור מוגן.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי פסקאות (1) ו־(2) בסעיף קטן (א) טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}}.}}

{{ח:סעיף|14|מינוי צוות רב־&lt;wbr&gt;מקצועי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה ימנה צוות רב־מקצועי המורכב מרופא, עובד סוציאלי ואחות, אשר ימלא בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון את התפקידים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} (בחוק זה – צוות רב־מקצועי).

{{ח:סעיף|15|אישור לצורך קבלת דייר לבית דיור מוגן}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה רשאי לקבל אדם כדייר לבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון, ובלבד שהצוות הרב־מקצועי אישר כי הוא מסוגל לדאוג לצרכיו האישיים ולנהל את משק ביתו, גם אם ניתן לו סיוע חלקי.

{{ח:סעיף|16|חובת התקשרות בהסכם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יערוך הסכם התקשרות בכתב עם מי שמבקש להיות דייר בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן לו הרישיון ושאושר לגביו האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מי שמבקש להיות דייר) אשר יסדיר את היחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכם ההתקשרות יפורטו, בין השאר, העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}} כפי שפורטו במסמך הגילוי שנמסר למי שמבקש להיות דייר, וכן יצורפו לו מפרט של הדירה בבית הדיור המוגן שבה יתגורר המבקש להיות דייר, הערוך בטופס שקבע השר, והעתק מסמך הגילוי ותנאיו כפי שקיבל מי שמבקש להיות דייר מבעל רישיון ההפעלה שעמו נערך הסכם ההתקשרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)|תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הסכם התקשרות יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או, על פי בקשתו, באחת מהשפות האלה: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור בסעיף קטן זה, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את ההסכם בעברית אם המציא, על חשבונו, לדייר תרגום של ההסכם לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש הדייר.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הפעלה העומד להתקשר בהסכם התקשרות עם מי שמבקש להיות דייר, ייתן לו הזדמנות סבירה לעיין בהסכם ההתקשרות לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק מההסכם לאחר החתימה.
{{ח:תת|(ה)}} הסכם ההתקשרות יהיה לתקופה בלתי קצובה.

{{ח:סעיף|17|חובת מסירת מסמך גילוי לפני כריתת הסכם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ימסור למי שמבקש להיות דייר, זמן סביר לפני כריתת הסכם ההתקשרות עמו, מסמך גילוי, לפי טופס שקבע השר, שבו יפורטו עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זהות בעל הרישיון ומנהל בית הדיור המוגן, ובכלל זה שמם ומספרי הזהות שלהם, ואם בעל הרישיון הוא תאגיד – מספר התאגיד, וכן מענם ודרכי ההתקשרות עמם;
{{ח:תתת|(2)}} מספר הרישיון שניתן לבעל הרישיון, היותו של הרישיון רישיון קבוע או רישיון מותנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ג)}}, וכן המועד שבו ניתן ותקופת תוקפו;
{{ח:תתת|(3)}} זכויותיו של בעל הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי או ייבנה, לפי העניין, בית הדיור המוגן, ואם בעל הרישיון אינו בעליהם של המקרקעין כאמור – גם פרטי זהותו של בעל המקרקעין;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים לקבלתו של מי שמבקש להיות דייר לבית הדיור המוגן, ככל שישנם, לרבות תנאים הנוגעים למצבו הרפואי והתנאים לפינוי דייר בשל מצב רפואי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)(3)}};
{{ח:תתת|(5)}} תיאור המבנה בבית הדיור המוגן, הדירות שבהן התעניין מי שמבקש להיות דייר ותנאי השימוש בהן;
{{ח:תתת|(6)}} תיאור השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן ותנאי השימוש בהם;
{{ח:תתת|(7)}} תקופת הניסיון ומשכה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, והתשלומים שישלם הדייר בעדה;
{{ח:תתת|(8)}} השירותים שיספק בעל רישיון ההפעלה לדייר בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, בסיווג לפי שירותי חובה, שירותים לפי ההסכם ושירותי רשות, אם ישנם;
{{ח:תתת|(9)}} התשלומים שישלם הדייר, ובכלל זה פיקדון, וכן פרטים אלה לגבי דירות כאמור בפסקה (5):
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פיקדון –
{{ח:תתתתת|(1)}} גובה הפיקדון, וכן מנגנון קיזוז הפיקדון כנגד חיוב של הדייר ככל שנקבע מנגנון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} אופן השבת הפיקדון, כולו או חלקו, לאחר סיום ההתקשרות, הוראות לעניין ניכוי סכומים מהפיקדון ומועדי השבת הפיקדון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(א) ו־(ב)}};
{{ח:תתתתת|(3)}} הצמדת הפיקדון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ד)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין דמי האחזקה – גובהם, המועדים לתשלומם, המנגנון לעדכונם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, ופירוט השירותים שיינתנו לדייר בעדם; בחוק זה, ”דמי האחזקה“ – תשלום עתי שהדייר מחויב לשלמו לבית הדיור המוגן בעד השירותים הניתנים לו בבית הדיור המוגן, בלי שניתנת לו אפשרות מעשית לוותר על התשלום במסגרת העסקה;
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין כל תשלום אחר, שאינו כלול בדמי האחזקה – גובה התשלום, מועדי התשלום, המנגנון לעדכונם וזכותו של הדייר לבטל את קבלת השירותים;
{{ח:תתת|(10)}} זכותו של הדייר להבטחת כספי הפיקדון שישולמו על ידו ופרטי הבטוחה שמתחייב בעל הרישיון לתת לדייר להבטחת הכספים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(11)}} פרטים בדבר זכותו של הדייר לבטל את ההסכם;
{{ח:תתת|(12)}} פרטים לגבי קיומה או העדרה של מחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן וכן כל הסדר אחר שעניינו מתן טיפול סיעודי לדייר;
{{ח:תתת|(13)}} תנאים למגוריו של מטפל בדירה בבית הדיור המוגן, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(14)}} תנאים להחזקת בעל חיים בבית הדיור המוגן;
{{ח:תתת|(15)}} תנאים למעבר של דייר מדירה אחת לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, למחלקה סיעודית בבית הדיור המוגן או במקום אחר, או למוסד רפואי אחר, לרבות התשלום הנובע ממעבר כאמור בתוך אותו בית דיור מוגן, והשבת הפיקדון, כולו או חלקו, בנסיבות אלה;
{{ח:תתת|(16)}} תנאים לשמירת זכות המגורים בבית הדיור המוגן במקרה של אשפוז הדייר באופן זמני במוסד אחר, והתשלום בעד שמירת הזכות כאמור;
{{ח:תתת|(17)}} כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};
{{ח:תתת|(18)}} תנאים לפינוי החפצים מהדירה לאחר סיום ההתקשרות, לרבות לאחר פטירתו של הדייר, והטיפול בחפצים שנותרו בדירה;
{{ח:תתת|(19)}} כל עניין אחר שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מסמך הגילוי ייחתם בידי בעל הרישיון או מי מטעמו, ויצוין בו התאריך שבו נמסר למבקש להיות דייר; מסמך הגילוי, למעט לעניין כללי ההתנהגות לפי סעיף קטן (א)(17), יהיה בתוקף כלפי בעל הרישיון שלושים ימים ממועד מסירתו.
{{ח:תתת|(2)}} מסמך הגילוי יהיה ערוך, ככל האפשר, בשפתו של מי שמבקש להיות דייר או בשפה שהוא דובר ומבין אותה, או באחת מהשפות המפורטות להלן על פי בקשתו: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית או אמהרית; על אף האמור, בעל רישיון הפעלה רשאי לערוך את מסמך הגילוי בעברית אם המציא, על חשבונו, למבקש להיות דייר תרגום של מסמך הגילוי לאחת השפות האמורות או לשפה אחרת שביקש המבקש.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, לעניין גודל אותיות בחוזה אחיד, יחולו, בשינויים המחויבים, על מסמך הגילוי.
{{ח:תת|(ג)}} מסמך גילוי כשלעצמו לא יהווה התחייבות של המבקש להיות דייר או של בעל הרישיון להתקשר בהסכם התקשרות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)|תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|18|תקופת ניסיון וביטול הסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} שלושת החודשים הראשונים למגוריו של דייר בדירה בבית דיור מוגן יהיו תקופת ניסיון; הצדדים רשאים להאריך תקופה זו ובלבד שתקופת הניסיון הכוללת לא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך תקופת הניסיון רשאי צד להודיע למשנהו על ביטול הסכם ההתקשרות, ובלבד שמסר לצד השני הודעה על כך, בכתב, שבועיים מראש לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), דייר רשאי לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת, ובלבד שהודיע על כך לבעל הרישיון שלושה חודשים מראש; על ביטול כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}.

{{ח:סעיף|19|חובה לספק שירותים לדייר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יספק לדייר, בעצמו או באמצעות אחר, שירותים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל השירותים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; השירותים האמורים יינתנו בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותי חובה), ואין הוא רשאי לצמצם את היקף שירותי החובה או לגרוע מטיבם במהלך תקופת תוקפו של ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} כל השירותים שאותם התחייב בעל הרישיון לתת בהסכם ההתקשרות, מעבר לשירותי החובה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותים לפי ההסכם), בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות, ואין הוא רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם או לגרוע מטיבם, אלא אם כן קיבל את הסכמת הדייר בכתב בסמוך לפני מועד השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי להציע לדייר לספק לו שירותים נוספים שאינם שירותי חובה או שירותים לפי ההסכם ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שירותי רשות); ואולם אין הוא רשאי לחייב דייר לקבל שירותי רשות, אלא אם כן בחר הדייר לקבלם והסכמתו לכך ניתנה מראש ובכתב.

{{ח:סעיף|20|חובת הקמת מחלקה סיעודית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן שבו 250 דירות לפחות, יבטיח כי בבית הדיור המוגן תפעל מחלקה סיעודית, והוא יאפשר לדייר הזקוק לאשפוז, להתאשפז באותה מחלקה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לפטור בעל רישיון מחובת הפעלה של מחלקה סיעודית, למשך תוקפו של הרישיון, אם הוכח להנחת דעתו כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסמוך לבית הדיור המוגן פועלת מחלקה סיעודית וקיים הסדר בין בית הדיור המוגן למחלקה הסיעודית לעניין אשפוז דייר הזקוק לאשפוז סיעודי באותה מחלקה;
{{ח:תתת|(2)}} מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להקים או להפעיל מחלקה סיעודית באותו בית דיור מוגן.

{{ח:סעיף|21|קביעת כללי התנהגות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה יקבע כללי התנהגות סבירים שעל הדיירים בבית הדיור המוגן וכן על מי שמבקר אותם או שמטפל בהם בבית הדיור המוגן לנהוג לפיהם (בסעיף זה – כללי התנהגות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי, לאחר שהתייעץ עם ועד הדיירים בבית הדיור המוגן, ככל שמונה, לשנות את כללי ההתנהגות, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שהודיע על כך לדיירים שלושים ימים מראש לפחות.

{{ח:סעיף|22|שמירה על כבודם ופרטיותם של הדיירים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ידאג לשמירה על כבודו ופרטיותו של כל דייר בבית הדיור המוגן, תוך התחשבות ברצונו של הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו רשאי להיכנס לדירתו של דייר רק בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדייר נתן את הסכמתו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} הכניסה לדירה נדרשת לצורך מתן שירותים לדייר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, או לצורך טיפול ואחזקה בדירה או בדירות הסמוכות לדירתו של הדייר או במערכות של בית הדיור המוגן, ובלבד שכניסה כאמור תיעשה, ככל האפשר, בתיאום מראש עם הדייר;
{{ח:תתת|(3)}} הכניסה נדרשת בשל חשש לשלומו של הדייר או לרווחת דיירים אחרים בבית הדיור המוגן.

{{ח:סעיף|23|בדיקת שלומם ורווחתם של הדיירים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה אחראי לבדיקת שלומו ורווחתו של כל דייר בבית הדיור המוגן, ולשם כך יבצע, בין השאר, את הפעולות המפורטות להלן, והכל תוך שמירה על פרטיותו של הדייר והתחשבות ברצונו:
{{ח:תת|(1)}} בדיקת שלומו של הדייר; בדיקה כאמור תתבצע פעם אחת ביום לפחות;
{{ח:תת|(2)}} פנייה לצוות הרב־מקצועי, אם ראה או הובא לידיעתו כי חל שינוי לרעה במצבו הרפואי או התפקודי של הדייר;
{{ח:תת|(3)}} דיווח מיידי למיופה כוחו של הדייר, ככל שמונה, בדבר אירוע חריג שאירע לדייר, לרבות פטירתו, וכן דיווח בכתב לממונה על אירוע כאמור ונסיבותיו; במקרה של מוות בלתי טבעי של הדייר, ידווח בעל הרישיון גם למשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|24|העסקת עובדים או התקשרות עם נותני שירותים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יועסק בבית הדיור המוגן, לרבות העסקה על ידי קבלן כוח אדם או קבלן שירות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, אדם הבא במגע ישיר ומתמשך עם דיירי בית הדיור המוגן, אלא אם כן ניתן לגביו אישור מאת הממונה כי לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה עלול לסכן דיירים בבית הדיור המוגן או לפגוע בטובתם, ולא תלויים ועומדים נגדו הליכים פליליים בחשד לביצוע עבירה כאמור; הגיש בעל רישיון בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים, ישיב לו הממונה בתוך שבעה ימי עבודה; לא השיב הממונה כאמור, רשאי בעל הרישיון להעסיק את אותו עובד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בנסיבות המחייבות העסקה מיידית של עובד, רשאי בעל רישיון הפעלה שהגיש בקשה לממונה להעסיק עובד מסוים והממונה טרם השיב לו, להעסיק את אותו עובד, לפי סעיף קטן זה, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על העסקת עובד על ידי הדייר.

{{ח:סעיף|25|ביצוע שינויים בשטחי בית הדיור המוגן}}
{{ח:ת}} בעל רישיון הפעלה –
{{ח:תת|(1)}} לא יקטין את השטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן בלתי סביר ולא ישנה באופן בלתי סביר לרעה את מיקומם או את אופיים, אלא אם כן קיבל את אישור הממונה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לא יעשה שימוש בשטחים הציבוריים בבית הדיור המוגן באופן הפוגע בטובת הדיירים; היתה מחלוקת בין בעל רישיון הפעלה לבין דייר בשאלת הפגיעה בטובתו, יכריע הממונה בדבר;
{{ח:תת|(3)}} לא יקטין את דירתו של דייר ולא ישנה לרעה, באופן בלתי סביר, את אופייה;
{{ח:תת|(4)}} לא יעביר דייר מדירתו לדירה אחרת אלא בהסכמת הדייר. למעט לצורך תיקון, שיפוץ או אחזקה של הדירות או המבנה (בפסקה זו – תיקון), המחייבים את העברת הדייר לדירה אחרת בבית הדיור המוגן, ולתקופת התיקון, ובלבד שהיא תקופה סבירה; ככל הניתן, יועבר הדייר לדירה דומה לדירתו.

{{ח:סעיף|26|גביית תשלומים מדייר}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא יגבה מדייר תשלום שלא פורט בהסכם ההתקשרות עמו;
{{ח:תתת|(2)}} לא יעלה את דמי האחזקה וכל תשלום אחר שאין לדייר אפשרות מעשית לוותר עליו במסגרת העסקה, הנגבים מהדייר, מעבר לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן, אלא בהתאם לשינוי בעלויות התפעול השוטף של בית הדיור המוגן, ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)}} לא יגבה מדייר תשלום רק בשל עזיבתו את בית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעל רישיון הפעלה רשאי לגבות מדייר תשלום בעד שירותי רשות שהוא מספק לו, אשר לא פורט בהסכם ההתקשרות, אם ניתנה הסכמת הדייר, מראש ובכתב, לקבלת השירותים ולתשלום בעדם.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון הפעלה יפרט, במסמך בכתב שיצורף לדרישת התשלום הנמסרת לדייר, את רכיבי התשלום הנגבים ממנו.

{{ח:סעיף|27|משכנתה להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו כספים בסכום העולה על שבעה אחוזים מהפיקדון ששולם בעבור דייר או על 70,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, אלא אם כן הוא רשם משכנתה ראשונה על זכותו במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן שבו מתגורר הדייר, למעט על שטח מסחרי ושטח מחלקה סיעודית; המשכנתה תירשם לטובת נאמן שימנו הדיירים, והנאמן יציין ברישומיו הפנימיים את חלקו היחסי של כל אחד מהדיירים בסך הפיקדונות.
{{ח:תתת|(2)}} הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש, ושכרו יהיה סביר בנסיבות העניין וייקבע על ידי הדיירים ובעל בית הדיור המוגן; לא הגיעו הצדדים להסכמה על שכר הנאמן, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין לטובת כל דייר בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את המשכנתה הראשונה כאמור באותו סעיף קטן על זכותו במקרקעין לטובת הדייר, על הדירה שבה יתגורר הדייר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות; {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}, ”בית משותף“ ו”פנקס הבתים המשותפים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} ובהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 123|סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} היה בית הדיור המוגן בנוי על קרקע בבעלות של רשות מקומית, תירשם המשכנתה על זכותו של בעל הרישיון במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), והרשות המקומית לא תמנע רישום כאמור מהסיבה שמדובר בקרקע שבבעלותה בלבד, ואולם היא רשאית לקבוע את תנאי הרישום; השר רשאי לקבוע תנאים לעניין רישום כאמור; לעניין זה, ”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

{{ח:סעיף|27א|הבטחת כספי הפיקדון עד לרישום משכנתה|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה בית הדיור המוגן בשלבי הקמה וטרם אוכלס, ימסור בעל הרישיון למי ששילם לו כספי פיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א)}} ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר; {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר שהדייר עבר להתגורר בבית הדיור המוגן ומשהשיב מפקיד הפיקדון לבעל הרישיון את הערבות הבנקאית או הערבות מנותן הערבות האחר, יהיה בעל הרישיון רשאי לרשום, חלף הערבות, הערת אזהרה בדבר התחייבות לרישום משכנתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, על זכותו במקרקעין לטובת נאמן שימנו הדיירים לפי הוראות סעיף קטן (ג) או לטובת הדייר, ובלבד שנמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ה); היה בית הדיור המוגן רשום כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים, רשאי בעל הרישיון לרשום את הערת האזהרה כאמור על זכותו במקרקעין לטובת הדייר על הדירה שבה יתגורר כפי שפורט בהסכם ההתקשרות.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן ימונה באסיפת הדיירים, בהחלטה שתתקבל ברוב קולות של הדיירים שמשתתפים בהצבעה, שלגביה ניתנה הודעה זמן סביר מראש; ואולם אם טרם אוכלסו עשרים אחוזים מהדירות בבית הדיור המוגן, ימונה הנאמן על ידי הגוף שמייצג את המספר הגדול ביותר של דיירים.
{{ח:תת|(ד)}} הערת האזהרה לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה של שנתיים לכל היותר; בסיום התקופה ירשום בעל הרישיון משכנתה על זכותו במקרקעין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}.
{{ח:תת|(ה)}} נושה שניתנו לטובתו שעבוד או התחייבות לשעבוד לגבי בית הדיור המוגן, ימסור הודעה בכתב שלפיה שעבוד או התחייבות לשעבוד כאמור לא ימומשו מתוך הדירה של הדייר.

{{ח:סעיף|27ב|חלופות להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, בעל רישיון רשאי לקבל תשלום על חשבון הפיקדון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|באותו סעיף}} אף אם לא נרשמה משכנתה לטובת הדייר, ובלבד שעשה אחד מאלה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ו|סעיף 27ו}} {{ח:פנימי|סעיף 27ז|ו־27ז}} לא יחולו:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מסר לדייר ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר להבטחת כספי הפיקדון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא העביר 40 אחוזים מהפיקדון לנאמן שימנה, לפי חוזה נאמנות שהדייר הוא הנהנה בו; כספי הפיקדון יוחזקו על ידי הנאמן בנאמנות לטובת הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בטוחות אחרות להבטחת כספי הפיקדון, ויכול שיקבע בטוחות כאמור לסוגים של בתי דיור מוגן או לסוגים של פיקדונות.

{{ח:סעיף|27ג|מחיקת המשכנתה או הערת האזהרה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} התקיימה אחת הנסיבות שלהלן, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} השיב בעל רישיון את הפיקדון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} לדייר או לנאמן שמינה הדייר במסמכי המשכנתה;
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל הרישיון את כספי הפיקדון בהתאם להסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)}} לא נותרה יתרת פיקדון.
{{ח:תת|(ב)}} היתה המשכנתה או הערת האזהרה שנרשמה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א(ב)}}, לפי העניין, רשומה לטובת נאמן, ימחק הנאמן את שמו של הדייר מרישומיו הפנימיים, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לנאמן מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} היתה המשכנתה או הערת האזהרה רשומה לטובת הדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א(ב)}}, יגיש הדייר, או מי שהוא מינה לעניין זה שהצהיר שאינו בעל זיקה לבעל הרישיון, בקשה למחיקת המשכנתה, בתוך 14 ימי עסקים מהמועד שבו הומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א); לא הוגשה בקשה בתוך התקופה האמורה, יהיה רשאי עורך דין שימנה בעל הרישיון להגיש בקשה למחיקת המשכנתה או הערת האזהרה לאחר שהומצאו לו מסמכים המעידים על התקיימות אחת מהנסיבות שבסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נפטר הדייר ולא מינה אדם אחר מטעמו לקבלת יתרת הפיקדון לטובת היורשים, או לא אותר מי שמינה הדייר כאמור במאמץ סביר, רשאי בעל הרישיון למנות עורך דין שיפעל בנאמנות לטובת יורשי הדייר, והוא יהיה רשאי למחוק את המשכנתה לפי הוראות סעיף קטן (ג) סיפה ולהחזיק את כספי הפיקדון בנאמנות עד להעברתם לידי היורשים.

{{ח:סעיף|27ד|הוראות כלליות לעניין בטוחות להבטחת כספי הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל הרישיון יישא בעלות הכרוכה בהבטחת הכספים ששילם דייר על חשבון פיקדון לפי הוראות חוק זה, ולא ישית עלויות אלה על הדייר.
{{ח:תת|(ב)}} דייר אינו רשאי לבחור שלא לקבל בטוחה להבטחת כספי הפיקדון לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|או 27ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} מימוש בטוחה שניתנה לפי חוק זה יהיה בנסיבות של חדלות פירעון, לרבות בנסיבות של צו הקפאת הליכים, צו לקבלת נכסים, צו פירוק או צו למינוי כונס נכסים, או בנסיבות שבהן נוצרה מניעה מוחלטת להשיב את הפיקדון; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין זה עילות נוספות של חדלות פירעון למימוש הבטוחות.
{{ח:תת|(ד)}} שולם הפיקדון בעבור דייר על ידי אדם אחר, יחולו לגבי אותו אדם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיפים 27 עד 27ג}} וסעיף זה החלות לגבי הדייר, ובכלל זה המשכנתה או בטוחה אחרת להבטחת כספי הפיקדון תירשם לטובתו.

{{ח:סעיף|27ה|ועדת חריגים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדת חריגים, שבה יהיו שלושה חברים כמפורט להלן (בסעיף זה – הוועדה):
{{ח:תתת|(1)}} הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד הרווחה בעל מומחיות בתחום החשבונאות והפיננסים שימנה השר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד משרד המשפטים שימנה היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיפים 27}}, {{ח:פנימי|סעיף 27א|27א}} {{ח:פנימי|סעיף 27ב|ו־27ב}}, הוועדה רשאית, לבקשת בעל רישיון, לפטור אותו באופן מלא או חלקי מהוצאת בטוחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27ב|אותם סעיפים}}, וכן לקבוע תנאים לפטור כאמור או להורות על הוצאת בטוחה אחרת או כל דרישה אחרת, אם שוכנעה, מטעמים שיירשמו, כי יש קושי של ממש שאינו תלוי בבעל הרישיון לרשום משכנתה וכן שוכנעה כי בעל הרישיון נקט את כל האמצעים שעומדים לרשותו לרישום משכנתה ראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, והבטוחה האחרת היא מספקת.
{{ח:תת|(ג)}} קבעה הוועדה פטור מלא או חלקי כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה הפטור לתקופה שלא תעלה על שנתיים; ואולם הוועדה רשאית להאריך את הפטור כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה תקבל את החלטתה לאחר ששמעה את נציגי הדיירים המתגוררים בבית הדיור המוגן של בעל הרישיון שהגיש את הבקשה או מי מטעמם או נציג מטעם ארגון דיירים, וכן את נציג בעל הרישיון או מי מטעמו; ההחלטה תימסר בכתב לבעל הרישיון ולוועד הדיירים, אם קיים, או לנציג מטעם הדיירים, ותפורסם לציבור.

{{ח:סעיף|27ו|יציבות כלכלית של בעל רישיון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לדרוש מבעל רישיון, בכל עת, להוכיח כי הוא בעל יציבות כלכלית מתאימה כפי שקבע השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הממונה, בין השאר נוכח מידע שהגיע אליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4)}}, שמתקיים אחד מאלה, רשאי הוא להודיע על כך לדיירים:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש סביר לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו של בעל הרישיון להשיב את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, לפי תנאי הסכם ההתקשרות, עלולה להיפגע;
{{ח:תתת|(3)}} גובה החוב של בעל הרישיון לדיירים עולה על ערך הבטוחות שנתן בעל הרישיון לפי הוראות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|27ז|קרן למימון הוצאות בשל מצב בריאותי בנסיבות של חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א}}, אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בשל מצב בריאותי לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה – קרן למימון הוצאות בריאות).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יפקיד בקרן למימון הוצאות בריאות כספים בעד כל דייר ששילם תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בפרט (1) לתוספת השנייה}}, והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון, ואם השתנה מספר הדיירים – יפקיד סכום בעד כל הדיירים ששילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון)|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן למימון הוצאות בריאות, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.
{{ח:תת|(ד)}} דייר שהצוות הרב־מקצועי אישר שיש לפנותו מדירתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)(3)}}, ובהתקיים הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 27ד|בסעיף 27ד(ג)}}, זכאי לקבל מעת פינויו תשלום חודשי מהקרן למימון הוצאות בריאות לכיסוי ההוצאות בשל מצבו הבריאותי, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|בפרט (2) לתוספת השנייה}}, בסכום מצטבר השווה לסכום הפיקדון או עד להעברת מלוא כספי הפיקדון לדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}}, לפי המוקדם, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} השבת הפיקדון לדייר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}} תיעשה בניכוי הסכומים ששולמו לו לפי הוראות סעיף קטן (ד), שיוחזרו לקרן למימון הוצאות בריאות.

{{ח:סעיף|27ח|קרן למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא יחזיק בידיו, על חשבון הפיקדון, כספים שנרשמו להבטחתם בטוחות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} {{ח:פנימי|סעיף 27א|או 27א}}, אלא אם כן הפקיד כספים שינוהלו בנאמנות בקרן משותפת למימון הוצאות בנסיבות של חדלות פירעון לטובת כלל הדיירים (בסעיף זה – קרן חדלות פירעון).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יפקיד בקרן חדלות פירעון כספים כאמור בסעיף קטן (א), בעד כל דירה בבית הדיור המוגן שהדיירים המתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון, בסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, והכול במועדים ובאופן שיקבע השר; בעל רישיון יבדוק אחת לשנה לפחות שהופקדו כספים בקרן חדלות פירעון בעד כל הדירות כאמור, ואם השתנה מספר הדירות כאמור – יפקיד סכום בעד כל דירה שהדיירים שמתגוררים בה שילמו תשלום על חשבון הפיקדון באותה שנה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון)|תקנות הדיור המוגן (קרן למימון הוצאות בריאות וקרן חדלות פירעון), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בעלי רישיונות שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליהם יפקידו כספים בקרן חדלות פירעון, והיא תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.
{{ח:תת|(ד)}} בהתקיים הנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 27ד|בסעיף 27ד(ג)}}, יעביר מנהל קרן חדלות פירעון לטובת בית הדיור המוגן, לפי צו של בית משפט, כספים לשם תפעולו השוטף וההכרחי של בית הדיור המוגן, והכול כפי שיורה בית המשפט, לתקופה ובסכומים שיורה.

{{ח:סעיף|27ט|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|והתוספת השלישית}} ועדכון סכומים|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|ובתוספת השלישית}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש הידוע באותו מועד לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

{{ח:סעיף|28|השבת הפיקדון|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה ישיב לדייר או לנאמן שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ג|סעיף 27ג}}, לפי העניין, לאחר סיום ההתקשרות עם הדייר, את הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, לא יאוחר מיום השבת הדירה או מיום סיום הסכם ההתקשרות, לפי המאוחר; בד בבד, ישיב הדייר או הנאמן שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, לפי העניין, לבעל הרישיון את הבטוחה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, וכל בטוחה אחרת שבידו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה רשאי להשאיר בידיו בנאמנות, סכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים מהפיקדון, שישמש לתשלום יתרת חיוביו של הדייר על פי הסכם ההתקשרות שלא נפרעו עד המועד שבו השיב את הפיקדון; הסכום האמור יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם ב־1 בינואר של השנה הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} נפטר דייר, ישיב בעל רישיון ההפעלה את הפיקדון ששילם הדייר, כולו או חלקו, בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות, ליורשיו של הדייר, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם מונה לנפטר מנהל עיזבון – מיום המצאת צו למינוי מנהל עיזבון; לא הומצא צו ירושה, צו קיום צוואה או צו ניהול עיזבון בתוך שישה חודשים ממועד פטירתו של הדייר, יודיע בעל רישיון ההפעלה למיופה כוחו של הדייר שנפטר, ככל שמונה, על קיומו של הפיקדון; בד בבד עם השבת הפיקדון, ישיב היורש לבעל רישיון ההפעלה את הבטוחה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, וכל בטוחה אחרת שבידו; לעניין זה, ”צו ירושה“, ”צו קיום צוואה“, ”צו למינוי מנהל עיזבון“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ד)}} היה דייר זכאי, בהתאם להוראות סעיף זה או בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות, להשבת הפיקדון ששילם, כולו או חלקו, יושב הפיקדון לדייר, ליורשיו או למנהל העיזבון, לפי העניין, בתוספת שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום השבת הפיקדון לעומת מדד המחירים לצרכן שפורסם לפני יום תשלום הפיקדון.

{{ח:סעיף|29|פינוי דייר מדירתו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין, בעל רישיון הפעלה, בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגבי המקרקעין, נושה של כל אחד מהם וכן מפרק לא יפנה דייר מדירה בבית הדיור המוגן, אלא בהתקיים אחת העילות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון ביטל את הסכם ההתקשרות בשל הפרה יסודית של הדייר, לאחר שהדייר לא תיקן בתוך זמן סביר את ההפרה לאחר שניתנה לו ארכה לתיקונה, ובלבד שהדייר לא פינה את הדירה במועד, והסכם ההתקשרות כולל תנאי לגבי פינוי בנסיבות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} בית משפט החליט על ביטול הסכם ההתקשרות, לפי תנאיו;
{{ח:תתת|(3)}} הצוות הרב־מקצועי קבע כי בשל מצבו הבריאותי של הדייר, טובתו של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו או שבשל מצבו הבריאותי של הדייר, המשך שהותו בדירתו פוגע בשאר הדיירים בבית הדיור המוגן;
{{ח:תתת|(4)}} בית משפט של פירוק כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות}} נוכח כי אין אפשרות לממש את הנכס לטובת נושי החברה כבית דיור מוגן, והתיר למפרק למכור את הנכס, ובלבד שלפני אישור המכירה נמצא דיור חלופי הולם לדיירים להנחת דעתו של בית המשפט;
{{ח:תתת|(5)}} ההסכם בוטל או הסתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והדייר לא פינה את הדירה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מועד הפינוי תימסר לדייר תשעים ימים לפחות לפני מועד הפינוי המתוכנן.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש הדייר, מיופה כוחו או אפוטרופסו, לפי העניין, להשהות את פינויו מדירתו בבית הדיור המוגן עד שיימצא לו דיור חלופי, יתאפשר לו להמשיך ולהתגורר בדירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים נוספים ממועד הפינוי המתוכנן; הוראה זו לא תחול על דייר שפונה לפי סעיף קטן (א)(1) או (5).
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א), למעט פסקה (3) שבו; הממונה ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הרופא המחוזי רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא רשאי להתיר את פינוי הדייר מדירתו בטרם ההחלטה בערר כאמור בפסקה (2); הרופא המחוזי ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.
{{ח:תתת|(2)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפנות דייר בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לערור עליה לפני הרופא המחוזי בתוך 21 ימים ממתן ההחלטה; הרופא המחוזי, בהתייעצות עם הממונה, ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ועד להחלטת הרופא המחוזי בערר לא יפונה הדייר מדירתו בבית הדיור המוגן; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|30|המחאת זכויות או חובות לפי הסכם התקשרות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון הפעלה לא ימחה חלק מזכויותיו או מחובותיו לפי הסכם התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון הפעלה לא ימחה את כל הסכם ההתקשרות אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמחה זכאי לקבל רישיון הפעלה;
{{ח:תתת|(2)}} הנמחה התחייב לקיים את חובות הממחה על פי הסכם ההתקשרות;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} נמסרו לכל אחד מהדיירים בבית הדיור המוגן, לפני ביצוע ההמחאה, פרטי הנמחה, וככל שמונה ועד דיירים – הוא נתן את הסכמתו להמחאה, בכתב; ועד הדיירים ימסור את החלטתו בתוך שלושים ימים מיום שברשותו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.
{{ח:תתתת|(ב)}} סירב ועד הדיירים לביצוע ההמחאה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים או לא נתן את הסכמתו בפרק הזמן האמור או שלא מונה ועד כאמור, רשאי הממונה להתיר את ביצוע ההמחאה בלא הסכמת ועד הדיירים; הממונה יודיע לבעל רישיון ההפעלה על החלטתו בתוך תשעים ימים מהיום שבו הוגשה לו הבקשה להתיר את ביצוע ההמחאה, ונמסרו לו כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: זכויות דיירים}}

{{ח:סעיף|31|ניהול אורח חיים בדירה}}
{{ח:ת}} דייר זכאי לנהל את אורח חייו בדירתו בבית דיור מוגן בדרך הנראית לו, ובלבד שאין בכך כדי להפריע לזולתו ואין בכך משום הפרה של כללי ההתנהגות בבית הדיור המוגן שקבע בעל רישיון ההפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.

{{ח:סעיף|32|התקשרות עם נותן שירות}}
{{ח:ת}} דייר רשאי להתקשר עם כל נותן שירות, בהסכם למתן שירות אישי או שירות אחר בדירתו, ובלבד שהודיע לבעל רישיון ההפעלה על רצונו להתקשר כאמור והוא לא התנגד להתקשרות זו; בעל רישיון הפעלה לא יתנגד להתקשרות כאמור ולא ימנע את מתן השירות כאמור, אלא מטעמים סבירים.

{{ח:סעיף|33|מגורי מטפל בדירה}}
{{ח:תת|(א)}} דייר רשאי לשכן בדירתו, באופן זמני או מתמשך, באחריותו ובמימונו, מטפל מטעמו, לאחר שקיבל לכך אישור מאת בעל רישיון ההפעלה ובלבד שהדירה מותאמת למגורי אדם נוסף, ולאחר שהצוות הרב־מקצועי אישר כי יש צורך רפואי או תפקודי במטפל או כי רשות מרשויות המדינה אישרה כי יש צורך כאמור; הדייר רשאי לערור על החלטת הצוות הרב־מקצועי לפני הרופא המחוזי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון הפעלה רשאי לסרב לבקשת דייר לפי אותו סעיף קטן, בהתקיים נסיבות מיוחדות, אם קיבל את אישור הממונה לכך, לאחר שניתנה לדייר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}.

{{ח:סעיף|34|מינוי בא כוח}}
{{ח:תת|(א)}} דייר רשאי למנות בא כוח מטעמו לצורך קבלת הודעות מבעל רישיון הפעלה או לצורך קבלת החלטות בשמו בעניינים הקשורים לבית הדיור המוגן, לרבות פינוי הדירה לאחר סיום ההתקשרות ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – מיופה כוח).
{{ח:תת|(ב)}} ייפוי כוח כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בכתב ויהיה חתום בידי הדייר; ייפוי הכוח יצורף להסכם ההתקשרות ויפורטו בו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מיופה הכוח מוסמך לקבל הודעות או החלטות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|35|ועד דיירים}}
{{ח:תת|(א)}} דיירים רשאים למנות, מביניהם, נציגות, שתהיה שלוח של הדיירים בכל הנוגע לענייניהם המשותפים בקשר לבית הדיור המוגן וכן תהיה מוסמכת לייצג את הדיירים בכל הנוגע לעניינים אלה לפני בעל רישיון ההפעלה, רשויות המדינה, רשויות מקומיות או גופים אחרים ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – ועד דיירים); ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי להסמיך ועד דיירים להתקשר בהסכמים ולהיות צד בהליך משפטי בשם הדיירים.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ועד הדיירים, לרבות דרכי המינוי ותקופת כהונתו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)|תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד}}

{{ח:סעיף|36|מינוי מפקחים וסמכויותיהם}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה למפקח לפי סעיף זה, אלא מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כפי שהורה השר בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובהסכמת השר לביטחון הפנים, ולעניין הכשרה כאמור בתחום בריאות הציבור – גם בהסכמת שר הבריאות;
{{ח:תתת|(2)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר להציג לפניו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות מידע הנוגע לדיירים בבית דיור מוגן וכן פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי פועל בו בית דיור מוגן, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בו אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע מדידות וליטול דוגמאות, ולהורות על מסירת הדוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה;
{{ח:תתת|(5)}} לדרוש ממי שיש לו יסוד להניח כי הוא מפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי רישיון הפעלה, כי יפסיק את ההפרה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יראה על פי דרישה.

{{ח:סעיף|37|הפרעה למפקח}}
{{ח:ת}} הפריע בעל רישיון הפעלה או מי מטעמו, למפקח, להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}}, רשאי הממונה לשלוח לו התראה בכתב ולפיה אם לא יחדל מלהפריע כאמור בתוך תקופה שנקבעה בהתראה יהיה רשאי הממונה להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|38|צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם או ברווחתם של דיירים בבית דיור מוגן או שיש יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממי שמפעיל את בית הדיור המוגן או ממי שמנהל אותו, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – התראה מינהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הממונה להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית:
{{ח:תתת|(1)}} בית דיור מוגן פועל בלא רישיון הפעלה ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון או לחידושו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} כתוצאה מפעילותו של בית הדיור המוגן יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של הדיירים המתגוררים בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של בית הדיור המוגן שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל בית הדיור המוגן, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאי הממונה להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור בפסקה (1), אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל של בית הדיור המוגן או למי שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.
{{ח:תת|(ו)}} לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לבית דיור מוגן שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושים ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא הצו לא יאריך בית המשפט את תוקפו לפי סעיף זה מעבר לשלושים ימים לאחר הגשת כתב האישום.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}.

{{ח:סעיף|39|ביטול צו הגבלה מינהלי}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה מינהלי שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל צו הגבלה מינהלי, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|40|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א) או (ג)}}, לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:סעיף|41|קבילות ראיות במתן החלטה בעניין צו}}
{{ח:ת}} לצורך החלטה בבקשה בעניין צו רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

{{ח:סעיף|42|סדרי דין}}
{{ח:ת}} בכל עניין של סדרי דין שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה או בחיקוק אחר ינהג בית המשפט, בדונו בבקשה בעניין צו, בדרך הנראית לו הטובה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

{{ח:סעיף|43|עיון חוזר וערעור על החלטה בבקשה בעניין צו}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שנתן החלטה בבקשה בעניין צו רשאי לדון מחדש בהחלטתו, לבקשת מי שרואה את עצמו נפגע מההחלטה אשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו או אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטה בבקשה בעניין צו ניתן לערער לבית משפט שלערעור.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה את עצמו נפגע מצו הגבלה שיפוטי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}} רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.

{{ח:סעיף|44|מינוי מפעיל מיוחד על ידי הממונה}}
{{ח:תת|(א)}} ביטל הממונה או לא חידש רישיון הפעלה, התלה רישיון הפעלה, או מצא כי בית דיור מוגן פועל בלא רישיון, רשאי הוא למנות בעל תפקיד מטעמו (בסעיף זה – מפעיל מיוחד), לתקופה שיורה, ורשאי הוא להאריך תקופה זו בתקופות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע את סמכויותיו וחובותיו של המפעיל המיוחד, לשם הבטחת שלומם ורווחתם של הדיירים בבית הדיור המוגן; שכרו של המפעיל המיוחד ישולם מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט המחוזי (בסעיף זה – בית המשפט) רשאי, בכל עת, לבקשת הממונה, לתת הוראות בכל עניין הנוגע להפעלת סמכויות המפעיל המיוחד או סמכויות הנאמן שמונה לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)}} בוטל רישיון הפעלה, רשאי הממונה לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לבעל הרישיון שבוטל, למכור או להשכיר את בית הדיור המוגן לבעל רישיון הפעלה אחר בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ה)}} לא מילא בעל רישיון הפעלה שבוטל אחר הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ד), רשאי הממונה לבקש מבית המשפט למנות נאמן לשם מכירת בית הדיור המוגן או השכרתו; בית המשפט יקבע את סמכויותיו, חובותיו ושכרו של הנאמן; שכרו של הנאמן ישולם בהתאם להחלטת בית המשפט, מהכנסות הנובעות מהפעלת בית הדיור המוגן או מהכנסות המכירה או ההשכרה.
{{ח:תת|(ו)}} מצא בית המשפט, לבקשת הממונה או הנאמן לאחר שקיבל את אישור הממונה, כי לא ניתן למכור את בית הדיור המוגן לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), וכי לא ניתן להמשיך את הפעלת בית הדיור המוגן על ידי מפעיל מיוחד בלא פגיעה בשלומם או בזכויותיהם של הדיירים, רשאי הוא להורות על פינוי הדיירים מבית הדיור המוגן, ובלבד שנמצא לדיירים דיור הולם אחר.
{{ח:תת|(ז)}} בהליכים לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ו), יהיה בעל רישיון הפעלה של בית דיור מוגן או מי שהפעיל בית דיור מוגן, צד להליכים לפני בית המשפט לגבי אותו בית דיור מוגן; התעורר חשש כי בעל הרישיון הוא חדל פירעון, רשאי בית המשפט להורות כי הכונס הרשמי יגיש את עמדתו או יתייצב לדיון.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|45|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, באופן שיש בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמפעיל בית דיור מוגן שלא בהתאם לתנאי רישיון ההפעלה או להוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} באופן שאין בו כדי לסכן את שלומם של הדיירים בבית הדיור המוגן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|46|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, בעל תפקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה ושותף למעט שותף מוגבל.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|47|ממונה דיור מוגן}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של משרד הרווחה ימנה, מבין עובדי משרדו, ממונה דיור מוגן שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|48|סודיות}}
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או חיקוק אחר או לפי צו של בית משפט; לעניין זה, ”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

{{ח:סעיף|49|טיפול בפניות הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה או אדם מטעמו יהיה אחראי לטיפול בפניות הציבור, לרבות פניות של דיירים בבתי דיור מוגן, לעניין הפרת ההוראות לפי חוק זה; פרטי האדם שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עמו, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הרווחה וכן במקום בולט לעין בשטח ציבורי בבית הדיור המוגן.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא כי הופרה הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה להורות לבעל רישיון הפעלה של בית הדיור המוגן לתקן את הליקוי שנמצא בתוך פרק זמן שיקבע.

{{ח:סעיף|50|התניה – לטובת הדייר}}
{{ח:ת}} אין להתנות על ההוראות לפי חוק זה אלא לטובת הדייר.

{{ח:סעיף|51|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|52|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים|בחוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|53|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נאמר אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|54|ביצוע, תקנות ושינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הטלת אגרה על מבקש רישיון בעד הגשת בקשה לקבלת רישיון הפעלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ואגרה שנתית על בעל רישיון הפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם השר לאזרחים ותיקים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|55|תחולה על בתים משותפים}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה יחולו גם לעניין בית דיור מוגן שהוא בית משותף; ואולם במקרה של סתירה בין הוראות חוק זה לבין הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין}} לעניין בית משותף, יגברו הוראות חוק זה; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין}}, וכן בית שאינו רשום כבית משותף כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|56|סייגים לתחולה}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי חוק זה לא יחולו לעניין –
{{ח:תת|(1)}} החלק בבית הדיור המוגן המשמש כמחלקה סיעודית;
{{ח:תת|(2)}} מעון המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, שההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|החוק האמור}} חלות לגביו;
{{ח:תת|(3)}} בית דיור מוגן המשמש או שנועד לשמש למגורי זקנים, אשר מנוהל בידי המדינה או מי מטעמה.

{{ח:סעיף|57|תחילה ותחולה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול גם על חוזים שנכרתו בין דייר לבין מפעיל של בית דיור מוגן (בסעיף זה – חוזים) לפני יום התחילה, והכל אם לא נקבעה הוראה אחרת בסעיפים קטנים (ב) עד (ו).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} תחילתם של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב) עד (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}}, {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ו|ו־ו׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיפים 47}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}}, במועד הקובע, ואולם הממונה רשאי ליתן רישיונות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} לפני המועד הקובע; בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – 30 חודשים מיום התחילה.
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} חמש שנים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(2)}} לא יחול על חוזים שנכרתו לפני יום התחילה, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין תוקף החוזים האמורים.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו לפני יום התחילה הוראות בחוזה לעניין הצמדת הפיקדון למדד אחר מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}}, יחולו ההוראות לעניין הצמדת הפיקדון כאמור באותו סעיף קטן, על התקופה שמיום התחילה ואילך; סכום הפיקדון ביום התחילה יהיה הסכום המעודכן בהתאם למדד שנקבע בחוזה.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ה)}} יחול על הסכמי התקשרות שנכרתו מיום התחילה ואילך ועל חוזים שנכרתו לפני יום התחילה שתקופת ההתקשרות לפיהם היא של 20 שנה לפחות.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, נכרת לפני יום התחילה חוזה שלא נקבע בו שיעור מרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|באותו סעיף}}, יקראו לגביו את {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א)(2)}} בלא המילים ”ולא יותר מהשיעור המרבי שנקבע בהסכם ההתקשרות“.

{{ח:סעיף|58|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1)}}, לגבי בית דיור מוגן שהיה קיים ערב יום פרסומו של חוק זה, לרבות בית דיור מוגן שעד למועד האמור ניתן אישור של רשויות התכנון לבנייתו, רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, ליתן רישיון הפעלה גם אם לא התקיימו במבקש הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|אותו סעיף}}, אם לא היה ניתן בידי מבקש הרישיון באופן סביר, לעמוד בהוראות האמורות, ובלבד שהובטחו להנחת דעתו של הממונה זכויות מבקש הרישיון במקרקעין שעליהם בנוי בית הדיור המוגן או לגביהם, וזכויות הדייר למגורים בדירה; במסמך הגילוי שיימסר לדייר תיכלל הוראה מפורשת לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, מונה לפני יום פרסומו של חוק זה צוות רב־מקצועי אשר מורכב מבעלי תפקידים שונים מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|באותו סעיף}}, רשאי מי שמינה השר לכך, לאשר לבעל רישיון או למי שמפעיל בית דיור מוגן להעסיק את מי שמונה כאמור כצוות רב־מקצועי גם לאחר יום התחילה, ולתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} בתקופה שמיום התחילה ועד למועד הקובע, יחולו הוראות חוק זה החלות באותה תקופה על בעל רישיון הפעלה על מי שמפעיל בית דיור מוגן, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1) ו־(2)}}, רשאי השר לקבוע דרישות שונות לעניין בתי דיור מוגן שהיו קיימים ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ה)}} כל עוד לא נקבע טופס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 17|או 17(א)}}, יימסר המסמך לפי טופס שעליו יחליט בעל הרישיון, ואשר יכלול את העניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 16|באותם סעיפים}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} כדי לפגוע בכל בטוחה או ערובה שהיתה קיימת לדיירים ערב תחילתו של חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שירותי אחזקה לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לדירות, לשטחים הציבוריים, למערכות ההפעלה ולציוד שמעמיד בעל רישיון הפעלה בבית הדיור המוגן;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} שירותי ניקיון לבית הדיור המוגן, ובכלל זה לשטחים הציבוריים שבו, ולמעט ניקיון הדירות;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} כניסה מבוקרת לבית הדיור המוגן;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הפעלת מנגנון של מענה אנושי לקריאה לעזרה של דייר לאורך כל שעות היממה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מתן שירותי בריאות לדיירים בידי אחות, לרבות ניהול מידע רפואי לגבי הדיירים והפניה לטיפול רפואי, בכפוף לרצונם;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} שירותי עזרה ראשונה בבית הדיור המוגן, במשך כל שעות היממה, בידי אדם שקיבל הכשרה מתאימה לכך;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} פעילות תרבות, העשרה וספורט, אשר תיקבע בהתייעצות עם ועד הדיירים, ככל שמונה, מתוך סל שירותים שעליו יורה השר, בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} שירותי עבודה סוציאלית בידי עובד סוציאלי.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27ז|סעיף 27ז(ב) ו־(ד)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 235 ש״ח)}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: [י״פ הודעות]|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} 9,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 10,584 ש״ח)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 27ח|סעיף 27ח(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} 160 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2019; בשנת 2026, 188 ש״ח)}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ט באייר התשע״ב (21 במאי 2012).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה כחלון'''&lt;br&gt;שר הרווחה והשירותים החברתיים
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>18fgema8on5abg53ynchh77s9gvf8io</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ח:מאגר</title>
    <ns>10</ns>
    <id>350918</id>
    <revision>
      <id>3017980</id>
      <parentid>2889410</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:16:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון קישור אתר חדש</comment>
      <origin>3017980</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="469" sha1="n0nq3ynkv74khgpq68m9632t19swvc1" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;&lt;span style=&quot;float: left; padding: 3px 10px 5px 5px; margin-bottom: -5px; text-align: center;&quot;&gt;[[תמונה:Knesset legislation database.png|x25px|link=https://main.knesset.gov.il/apps/legislation/main/laws/{{{1}}}|קישור למאגר החקיקה הלאומי]]&lt;div class=&quot;printonly&quot; style=&quot;font-size: 7pt; font-family: Mono; padding-top: 2px;&quot;&gt;{{{1}}}&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות חוקים|מאגר]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n0nq3ynkv74khgpq68m9632t19swvc1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חותם הארבעה/פרק 8</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364952</id>
    <revision>
      <id>3017966</id>
      <parentid>3017639</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:40:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מיכה מ</username>
        <id>40615</id>
      </contributor>
      <origin>3017966</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25542" sha1="0orffx4jtc74q51sopzzs3pkulueq7y" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=ארתור קונן דויל
|שם ספר=חותם הארבעה
|שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר
|הבא=חותם הארבעה/פרק 9
|רישום הבא=פרק 9
|סוגה=
}}

&quot;מה עכשיו?&quot; שאלתי.  &quot;טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי&quot;.

&quot;הוא פעל לפי תחושותיו,&quot; אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  &quot;אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הקריאוסוט מְשַמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ.  טובי המסכן לא אשם.&quot;

&quot;אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח.&quot;

&quot;כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק.  מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון.  מה שנשאר הוא ללכת בשני.&quot;

לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש.

&quot;אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט,&quot; ציינתי.

&quot;חשבתי על זה.  אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש.  לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי.&quot;

נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברואד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה.

&quot;אין לנו מזל,&quot; אמר הולמס. &quot;מכאן הם לקחו סירה.&quot;

כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר.

סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. &quot;מרדכי סמית&quot; נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן &quot;סירות להשכרה לפי שעה או יום&quot;. כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס&lt;ref&gt;פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור&lt;/ref&gt; גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות.

&quot;זה נראה רע,&quot; אמר.  &quot;האנשים האלה פִּקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם.  היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש&quot;.

בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן, מתולתל, כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה.

&quot;אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק,&quot; צעקה.  &quot;תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה&quot;.

&quot;איזה ילד חמוד!&quot; אמר הולמס אסטרטגית.  &quot;איזה שובב ורוד-לחיים!  עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?&quot;

הילד הרהר לרגע.

&quot;הייתי רוצה שילינ',&quot; אמר.

&quot;שום דבר שהיית רוצה יותר?&quot;

&quot;הייתי רוצה יותר שני שילינ',&quot; ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה.

&quot;אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!&quot;

&quot;שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת כזה, ואפילו יותר.  זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים&quot;.

&quot;הוא לא כאן?&quot; אמר הולמס בקול מאוכזב. &quot;זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית&quot;.

&quot;הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך&quot;.

&quot;רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו&quot;.

&quot;אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה.  זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה.  אם הוא היה לוקח ת'אַרְבָּה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבס אנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?&quot;

&quot;הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר.&quot;

&quot;הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו.  הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים.  חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו.  מה יש לו כל הזמן לחפש פה?&quot;

&quot;אדם בעל רגל-עץ?&quot; אמר הולמס בפליאה קלה.

&quot;כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי.  זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה.&quot;

&quot;אבל, מרת סמית היקרה שלי,&quot; אמר הולמס, מושך בכתפיו.  &quot;את מפחידה את עצמך בגלל כלום.  איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה?  אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה.&quot;

&quot;הקול שלו, אדוני.  הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל.  הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה.  'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: &quot;הגיע הזמן לעלות למשמרת.'  הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה.  יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים.&quot;

&quot;והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?&quot;

&quot;לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני.  אני לא שמעתי אף אחד אחר&quot;.

&quot;חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?&quot;

&quot;ה''אורורה'', אדוני.&quot;

&quot;אה!  היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?&quot;

&quot;לא, ממש לא.  היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים.&quot;

&quot;תודה.  אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית.  אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת.  ארובה שחורה, את אומרת?&quot;

&quot;לא, אדוני, שחורה עם פס לבן&quot;.

&quot;אה, כמובן.  הצדדים הם אלה שהיו שחורים.  בוקר טוב לך, מרת סמית.  יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון.  ניקח אותה ונחצה את הנהר&quot;.

&quot;הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה,&quot; אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, &quot;הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך.  אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה.  אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה.&quot;

&quot;המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור,&quot; אמרתי.

&quot;מה היית עושה, אם כך?&quot;

&quot;הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''&quot;.

&quot;ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה.  היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'.  מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים.  יקח לך ימים על ימים למצות אותן, אם תעשה זאת לבדך.&quot;

&quot;הפעל את המשטרה, אם כך.&quot;

&quot;לא.  סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס.  הוא לא בחור רע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית.  אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן.&quot;

&quot;אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?&quot;

&quot;עוד יותר גרוע!  האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה.  כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו.  האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא נכון.&quot;

&quot;מה נעשה, אם כן?&quot; שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק.

&quot;ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה.  יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה.  עצור במשרד טלגרף, רַכָּב!  אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו.&quot;

עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו.

&quot;למי אתה חושב שזה?&quot; הוא שאל כשחזרנו לנסוע.

&quot;ממש אין לי מושג.&quot;

&quot;אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?&quot;

&quot;היטב,&quot; אמרתי, תוך כדי צחוק.

&quot;זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם.  אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם.  המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו.&quot;

השעה היתה כבר בין שמונה לתשע, והתחלתי לחוש בתגובה חזקה לאחר רצף הארועים המסעירים של הלילה.  הייתי צולע ועייף, מוחי מעורפל וגופי מותש.  לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהניעה את בן-לווייתי להמשיך הלאה, וגם לא יכולתי לראות בַּמקרה רק בעיה אינטלקטואלית מופשטת.  באשר למותו של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי עליו טובות, ולא יכולתי לחוש סלידה עזה כלפי הרוצחים שלו.  האוצר, לעומת זאת, היה ענין אחר. הוא, או חלק ממנו, היה שייך בדין לעלמה מורסטן.  כל עוד היה סיכוי להשיב אותו, הייתי נכון להקדיש את חיי למטרה אחת ויחידה זו.  אכן, אילו הייתי מוצא אותו, היא ודאי היתה יוצאת מהשג ידי לָנֶצח.  אולם, אהבה אשר תושפע ממחשבה כזו תהיה קטנונית ואנוכית.  אם הולמס היה יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, לי היתה סיבה חזקה פי עשרה שדחפה אותי למצוא את האוצר.

אמבטיה ברחוב בייקר והחלפה של כל בגדַי ריעננו אותי להפליא.  כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר ערוכה ואת הולמס מוזג את הקפה.

&quot;הנה זה,&quot; אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח.  &quot;ג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום כתבו את זה כפי שנראה להם. אבל היה לך מספיק מהמקרה.  מוטב שתאכל קודם את קתלי החזיר והביצים שלך.&quot;

לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את הידיעה הקצרה, שכותרתה היתה &quot;ארוע מסתורי בנורווד העילית&quot;.

&quot;בערך בשעה שתים-עשרה, הלילה&quot;, כתב ה''סטנדרד'', &quot;מר ברתולומיאו שולטו, מפונדיצ'רי לודג', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על פשע.  לפי מיטב ידיעתנו, לא נמצאו סימנים ממשיים של אלימות על גופתו של מר שולטו, אולם אוסף רב-ערך של אבני חן הודיות שהמנוח ירש מאביו נלקח מהבית.  המקרה התגלה על ידי מר שרלוק הולמס וד&quot;ר ווטסון, אשר ביקרו בבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. למרבה המזל, מר את'לני ג'ונס, איש הבולשת הידוע, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד, והגיע למקום בתוך חצי שעה מקבלת ההודעה.  יכולותיו המאומנות והמנוסות הופעלו מיד לזיהוי הפושעים, והתוצאה המשמחת היא שהאח, תדיאוס שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל ראו, ושוער או סבל בשם מקמרדו.  קרוב לוודאי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המפורסם של מר ג'ונס ויכולת ההבחנה בפרטים שלו אפשרו לו להוכיח באופן ודאי כי העבריינים לא יכלו להיכנס מהדלת או מהחלון, אלא היו חייבים לעשות את דרכם על גג הבניין, ומשם דרך דלת-סתרים אל חדר שממנו היתה דלת אל זה שבו נמצאה הגופה.  עובדה זו, שניתן להראותה בבירור, מוכיחה מעבר לכל ספק כי לא היתה זו פריצה אקראית בלבד.  הפעולה המהירה והנמרצת של אנשי החוק מראה את היתרון הגדול בנוכחותו של  אדם יחיד, רב-כשרונות ופעיל, באירועים כאלה.  איננו יכולים אלא לחשוב כי היא מספקת טיעון חזק לאלה הרוצים לראות את כוחות הבילוש שלנו מבוזרים יותר, כך שיבואו במגע קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שעליהם לחקור.&quot;

&quot;האין זה נפלא!&quot; אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו.  &quot;מה דעתך על זה?&quot;

&quot;אני חושב שאנו-עצמנו היינו קרובים מאד להיעצר על הרצח.&quot;

&quot;אני מסכים.  לא אערוב לבטחוננו אם יעבור עליו עוד אחד מהתקפי הפעלתנות שלו.&quot;

ברגע זה נשמע צלצול רם בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של מורת-רוח וחשש.

&quot;אלוהים, הולמס,&quot; אמרתי, מתרומם למחצה, &quot;נראה לי שהם באמת בעקבותינו&quot;.

&quot;לא, המצב לא רע עד-כדי-כך.  זה הכח הלא-רשמי - הבלתי-סדירים מרחוב בייקר&quot;.

תוך כדי דיבורו, נשמע קול טפיפת רגליים יחפות על המדרגות, המולה של קולות גבוהים, ותריסר נערי-רחוב מלוכלכים ומרופטים חשו פנימה.  הם הפגינו מידה של משמעת, למרות כניסתם הסוערת, שכן הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים מלאי-ציפיה.  אחד מהם, גבוה ומבוגר יותר מהאחרים, יצא מהשורה באווירה של עליונות נינוחה, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומרופט שכזה.

&quot;קיבלתי את ההודעה שלך, אדוני,&quot; אמר, &quot;והבאתי אותם בצ'יק. שלושה שילינ' ושישה פני לכרטיסי נסיעה&quot;.

&quot;הנה לך,&quot; אמר הולמס, מוציא את המטבעות.  &quot;בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלַי.  אני לא יכול לאפשר שיפלשו כך אל הבית.  בכל אופן, מוטב שכולכם תשמעו את ההוראות. אני רוצה למצוא היכן נמצאת סירת קיטור בשם ''אורורה'', הבעלים הוא מרדכי סמית, שחורה עם שני פסים אדומים, ארובה שחורה עם פס לבן.  היא נמצאת איפשהו במורד הנהר.  אני רוצה שנער אחד יהיה ליד נקודת העגינה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי להודיע אם הסירה תחזור.  אתם חייבים לחלק את העבודה ביניכם, ולכסות את שתי הגדות באופן יסודי.  הודע לי ברגע שיש לך חדשות.  הכל ברור?&quot;

&quot;כן, בוס,&quot; אמר ויגינס.

&quot;אותו תשלום כמו בפעם הקודמת, ​​וגינאה לנער שימצא את הסירה. הנה ליום מראש.  וקדימה, צאו לדרך!&quot;

הוא הושיט שילינג לכל אחד מהם והם ירדו בהמולה במדרגות, וכעבור רגע ראיתי אותם דוהרים במורד הרחוב.

&quot;אם הסירה נמצאת על פני המים הם ימצאו אותה,&quot; אמר הולמס, תוך שקם מהשולחן והדליק את מקטרתו.  &quot;הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות כל דבר, להאזין לכל שיחה.  אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה.  בינתיים, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות.  לא נוכל לעלות שוב על העקבות שנעלמו עד שנמצא את ה''אורורה'' או את מר מרדכי סמית.&quot;

&quot;טובי יכול לאכול את השיירים האלה, הייתי אומר.  אתה הולך לישון, הולמס?&quot;

&quot;לא: אני לא עייף.  אני בנוי בצורה משונה.  אני לא זוכר שחשתי אי-פעם עייף מעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לחלוטין.  אני מתכוון לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שאותו הציגה בפנינו הלקוחה הנאה שלי.  אם אי-פעם היתה למישהו משימה קלה, זו שלנו צריכה להיות כזו.  אנשים בעלי רגלי-עץ הם לא נפוצים במיוחד, אבל האיש האחר חייב, כך נראה לי, להיות יחודי לחלוטין.&quot;

&quot;שוב האיש האחר הזה!&quot;

&quot;אין לי כל ענין לעשות ממנו תעלומה, בכל אופן לא מפניך.  אבל אתה בוודאי גיבשת כבר דעה משלך.  כעת, שקול את הנתונים. טביעות רגליים זעירות, בהונות שמעולם לא נכלאו בנעליים, כפות רגליים יחפות, זריזות רבה, חצים מורעלים קטנים.  מה אתה מסיק מכל זה?

&quot;פרא!&quot; קראתי.  &quot;אולי אחד ההודים האלה שהיו שותפיו של ג'ונתן סמול&quot;.

&quot;לא סביר,&quot; אמר.  &quot;כשראיתי לראשונה את הסימנים של נשק לא מוכר, נטיתי לחשוב כך; אבל האופי יוצא-הדופן של טביעות הרגליים הביא אותי לשקול מחדש את דעתי.  חלק מתושבי חצי-האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר טביעות כמו אלה.  ההינדים האמיתיים הם בעלי כפות-רגליים ארוכות וצרות.  אצל המוסלמים נועלי-הסנדל, הבוהן הגדולה מופרדת היטב מהאחרות, כי בדרך כלל הרצועה עוברת ביניהן. גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת.  איפה, אם כן, נוכל למצוא את הפרא שלנו?&quot;

&quot;דרום אמריקה,&quot; העזתי לנחש.

הוא הושיט את ידו למעלה והוריד כרך גדול מן המדף.

&quot;זהו הכרך הראשון של מדריך גאוגרפי המתפרסם בימים אלה.  אפשר לראות בו את המקור המוסמך העדכני ביותר, מה יש לנו כאן? 'איי אנדמן, הממוקמים 340 מילין&lt;ref&gt;כ-530 ק&quot;מ&lt;/ref&gt; מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל.'  הממ!  הממ!  מה כל זה?  אקלים לח, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, מחנות אסירים, האי רוטלנד, עצי צפצפה - אה הנה אנחנו!  'הילידים של איי אנדמן עשויים לטעון לכתר של הגזע הקטן ביותר עלי אדמות, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את הבושמנים מאפריקה, את שבטי ה-&quot;דיגר&quot; האינדיאניים&lt;ref&gt;כינוי גנאי שהיה נפוץ בתקופה זו למספר שבטים בקליפורניה וסביבתה&lt;/ref&gt; מאמריקה ואת תושבי ארץ האש.  הגובה הממוצע הוא פחות מארבע רגליים&lt;ref&gt;כמטר ועשרים&lt;/ref&gt;, אם כי מבוגרים רבים עשויים להיות נמוכים בהרבה מכך.  הם אנשים עזי-נפש, קודרים ועיקשים, אם כי הם מסוגלים ליצור קשרי ידידות מסורים ביותר לאחר שמצליחים לרכוש את אמונם.'  זכור זאת, ווטסון.  עכשיו הקשב לזה.
'הם מכוערים להחריד מטבעם, בהיותם בעלי ראשים גדולים, מעוותים, עיניים קטנות ועזות, ותווי פנים מעוקמים; ואילו כפות הרגליים והידיים שלהם הן קטנות להפליא.  הם עיקשים ועזי-נפש עד כדי כך שכל המאמצים של הפקידים הבריטים לא הצליחו לכבוש את לבם בשום מידה שהיא.  הם היו תמיד אימתם של ניצולים מספינות שטבעו, שאת ראשיהם הם מרוצצים באלות מצויידות בראש-אבן או יורים בהם את החצים המורעלים שלהם. מעשי הטבח האלה מסתיימים תמיד בסעודה קניבלית.'  אנשים נחמדים, ידידותיים, ווטסון!  אילו היה מתאפשר לבחור הזה להמשיך לפעול כפי שהוא חפץ, הענין היה עלול להתגלגל בכיוון מבעית עוד יותר.  אני משער שאפילו כך, ג'ונתן סמול היה מוכן לתת לא מעט לו היה יכול להימנע מלהיעזר בו.&quot;

&quot;אבל איך הוא מצא לעצמו בן-לוויה כל-כך יוצא דופן?&quot;

&quot;אה, זה מעבר למה שאני יכול לנחש.  אולם, כיוון שכבר מצאנו שסמול הגיע מאיי אנדמן, אין זה פלא שבן האיים האלה יתלווה אליו.  בלי ספק, נדע הכל על כך עם הזמן.  ראה, ווטסון, אתה נראה גמור לחלוטין.  שכב שם על הספה, ונראה אם ​​אני יכול להרדים אותך.&quot;

הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, ותוך שהתמתחתי הוא התחיל לנגן איזו נעימה נמוכה, חלומית ומלודית - שלו, ללא ספק, שכן היה לו כשרון מרשים לאלתור.  אני זוכר במעורפל את זרועותיו הכחושות, פניו הרציניות ועלייתה וירידתה של הקשת.  ואז היה נדמה שאני צף בשלווה הרחק על פני ים רך של צלילים, עד שמצאתי את עצמי בארץ החלומות, כשפניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי מלמעלה.</text>
      <sha1>0orffx4jtc74q51sopzzs3pkulueq7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגיל ואשמח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403500</id>
    <revision>
      <id>3018023</id>
      <parentid>2948630</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:03:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים, סידור הטקסט לפי חרוזים, הוספת סימן על פי ספריא.</comment>
      <origin>3018023</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1935" sha1="it75wvoei55ttlelvd3l8jjw77o4dl2" xml:space="preserve">{{הור|סימן: {{מודגש|אלעזר}}}}

{{סי|אָ}}גִיל וְאֶשְׂמַח בִּלְבָבִי,{{ש}}
בִּרְאוֹתִי כִּי מֵאוֹיְבִי{{ש}}
תָּרִיב רִיבִי,{{ש}}
וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא –{{ר1}}
אִישׁ צֶֽמַח תַּצְמִֽיחַ,{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|לָ}}כֵן בָּעַמִּים יַֽחַד,{{ש}}
תִּפּוֹל אֵימָה וָפַֽחַד,{{ש}}
לִבָּם יִפְחָד,{{ש}}
בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד -{{ר1}}
וְאֹרְחוֹתָיו יַצְלִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|ע}}וֹד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב{{ש}}
יֵעוֹר לַעֲשׂוֹת הֶֽרֶג רָב,{{ש}}
בַּאֲרָם וַעֲרָב{{ש}}
לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה וּקְרָב -{{ר1}}
עַל אוֹיְבָיו יַצְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|זֵ}}דִים מַלְכֵי אֲדָמָה{{ש}}
יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה,{{ש}}
מִשְׁמָע וְדוּמָה{{ש}}
נֽוּסוּ נֶֽגְבָּה וְיָֽמָּה -{{ר1}}
אֲשֶׁר אֶתְכֶם יַבְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|רׇֽ}}נּוּ כׇּל עֹֽבְרֵי אֹֽרַח{{ש}}
כִּי הִנֵּה רַעֲנָן אֶזְרַח,{{ש}}
אוֹרוֹ זָרַח{{ש}}
קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶֽרַח -{{ר1}}
עַל הַר צִיּוֹן יַפְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>it75wvoei55ttlelvd3l8jjw77o4dl2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018025</id>
      <parentid>3018023</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:10:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת עיצוב נוסף</comment>
      <origin>3018025</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2000" sha1="gijzo50nkprovourzmtg1i0lfzs68xl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|אלעזר}}}}

{{סי|אָ}}גִיל וְאֶשְׂמַח בִּלְבָבִי,{{ש}}
בִּרְאוֹתִי כִּי מֵאוֹיְבִי{{ש}}
תָּרִיב רִיבִי,{{ש}}
וּלְצִיּוֹן גוֹאֵל תָּבִיא –{{ר1}}
אִישׁ צֶֽמַח תַּצְמִֽיחַ,{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|לָ}}כֵן בָּעַמִּים יַֽחַד,{{ש}}
תִּפּוֹל אֵימָה וָפַֽחַד,{{ש}}
לִבָּם יִפְחָד,{{ש}}
בְּעֵת יַעֲלֶה גּוֹי אֶחָד –{{ר1}}
וְאֹרְחוֹתָיו יַצְלִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|ע}}וֹד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב{{ש}}
יֵעוֹר לַעֲשׂוֹת הֶֽרֶג רָב,{{ש}}
בַּאֲרָם וַעֲרָב{{ש}}
לַעֲרוֹךְ מִלְחָמָה וּקְרָב –{{ר1}}
עַל אוֹיְבָיו יַצְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|זֵ}}דִים מַלְכֵי אֲדָמָה{{ש}}
יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה,{{ש}}
מִשְׁמָע וְדוּמָה{{ש}}
נֽוּסוּ נֶֽגְבָּה וְיָֽמָּה –{{ר1}}
אֲשֶׁר אֶתְכֶם יַבְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

{{סי|רׇֽ}}נּוּ כׇּל עֹֽבְרֵי אֹֽרַח{{ש}}
כִּי הִנֵּה רַעֲנָן אֶזְרַח,{{ש}}
אוֹרוֹ זָרַח{{ש}}
קָנֶה כַּפְתּוֹר וָפֶֽרַח -{{ר1}}
עַל הַר צִיּוֹן יַפְרִֽיחַ{{ר1}}
אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא וּמֶֽלֶךְ הַמָּשִֽׁיחַ.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>gijzo50nkprovourzmtg1i0lfzs68xl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדיר איום ונורא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>403502</id>
    <revision>
      <id>3018027</id>
      <parentid>2948631</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:34:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות, קמצים קטנים, סידור לפי אקרוסטיכון, הדגשת אקרוסטיכון, הוספת מקורות לפסוקים עצמם.</comment>
      <origin>3018027</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2519" sha1="4qbu74j8cw5e4331aqfrhe74bace60q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{סי|אַ}}דִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא,{{ש}}
{{סי|בַּ}}צַּר לִי לְךָ אֶקְרָא,{{ר1}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא {{ממ|תהלים|קיח|ו}}

{{סי|גְּ}}דוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי,{{ש}}
{{סי|דָּ}}גוּל מַהֵר חַכְלִילִי,{{ר1}}
יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לִי {{ממ|תהלים|ל|יא}}

{{סי|הֵ}}ן אַתָּה תִקְוָתִי,{{ש}}
{{סי|וְ}}לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי,{{ר1}}
אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי {{ממ|תהלים|קמ|ח}}

{{סי|זָ}}ךְ וּנְשׂוּא כַפַּֽיִם {{נוא|וּנְקִי כַפַּֽיִם}},{{ש}}
{{סי|חֹ}}ן פּוֹרְשֵׂי כַפַּֽיִם,{{ר1}}
יְיָ אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם {{ממ|במדבר|יד|יח}}

{{סי|ט}}וּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּֽךָ,{{ש}}
{{סי|יְ}}הִי עָלֵֽינוּ כִּנְאוּמֶֽךָ,{{ר1}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ {{ממ|ירמיהו|יד|ז}}

{{סי|כּ}}וֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶֽךָ,{{ש}}
{{סי|לְ}}הַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶֽךָ,{{ר1}}
יְיָ בְּאוֹר־פָּנֶֽיךָ {{ממ|תהלים|פט|טז}}

{{סי|מִ}}פַּֽחַד לְהַצִּילִי,{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲלֵֽנִי לְצִיּוֹן קֹֽדֶשׁ גּוֹרָלִי,{{ר1}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי {{ממ|תהלים|קל|ב}}

{{סי|סְ}}עֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים,{{ש}}
{{סי|עֲ}}זׇר נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים,{{ר1}}
יְיָ יוֹצֵר הָרִים {{ממ עפ|עמוס|ד|יג}}

{{סי|פְּ}}דֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים,{{ש}}
{{סי|צֹ}}אנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים,{{ר1}}
יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים {{ממ|זכריה|י|א}}

{{סי|קָ}}רֵב קֵץ נֶחָמָה,{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם אֹם לֹא רֻחָֽמָה,{{ר1}}
יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה {{ממ|שמות|טו|ג}}

{{סי|שְׁ}}כֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵֽנוּ,{{ש}}
{{סי|תָּ}}מִיד אֵל מְחוֹלְלֵֽנוּ,{{ר1}}
יְיָ מַלְכֵּֽנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵֽנוּ {{ממ|ישעיהו|לג|כב}}

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>4qbu74j8cw5e4331aqfrhe74bace60q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מדרש שמואל (אוזידא)/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456505</id>
    <revision>
      <id>3017958</id>
      <parentid>1282443</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:10:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לויוני-YL</username>
        <id>14687</id>
      </contributor>
      <comment>/* משנה יז */ אלא</comment>
      <origin>3017958</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261489" sha1="qy14tlhwghplfb92wuhp61w4bvsisz4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מדרש שמואל (אוזידא)||הקדמה|א|ב}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

==פרק א==
===משנה א===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;

&lt;b&gt;משה קבל תורה כו'. &lt;/b&gt;ראוי ליתן טעם תחלה למה סדר רבינו הקדוש כל שלשלת סדר קבלת התורה בזאת המסכתא. והרב רבי עובדיה ז&quot;ל כתב וז&quot;ל אומר אני לפי שמסכתא זו אינה מיוסדת על פי מצוה ממצות התורה כשאר מסכתות שבמשנה אלא כולה מוסרים ומדות וחכמי אוה&quot;ע ג&quot;כ חברו ספרים כמו שבדו מלבם בדרכי המוסר כיצד יתנהג אדם עם חבירו לפיכך התחיל התנא במסכתא זו משה קבל תורה מסיני לומר לך שהמדות והמוסרים שבזו המסכתא לא בדו אותם חכמי המשנה מלבם אלא אף אלו נאמרו מסיני, ונכון הוא:

ואפשר עוד כי בהיות שהתורה והחכמה לא תתקיים באדם אם לא שקדם יראת חטאו וכמאמר התנא כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת ויראת ה' היא אוצר של קיום החכמה והתורה וכמו שאמר הכתוב והיה אמונת עתיך וגו' יראת ה' היא אוצרו ויראת ה' אשר היה במשה ויהושע וכל שאר הזקנים היא שעמדה להם לקבלת התורה ולמסירתה להם. ולפי שזאת המסכתא כולה מיוסדת על אדני היראה והענוה ומוסרים ותוכחות והיא אוצר התורה והחכמה כאמור לכן יסד סדר קבלת כל התורה בתחלתה לומר כי המדות הללו שנשנו בזו המסכתא הם הם שגרמו להם שיקבלו את התורה וגם ללמד דעת את העם שהרוצה ללמוד תורה צריך שיחזיק תחלה ביראת ה' הללו:

ולהבין כוונת המשנה ראוי לדקדק למה שינה שהיה לו ליחס או הכל אל המקבל או הכל אל הנותן ולימא הקב&quot;ה נתן תורה למשה ומסרה ליהושע או יהושע קבל ממשה והזקנים מיהושע כמו שהתחיל משה קבל:

ואפשר לומר משום דמלאכי השרת קטרגו על נתינת התורה למשה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וגו' ומשה ברוב השתדלותו וטענותיו שהשיב להם תשובות נצחות קבל את התורה ולכן ראוי לומר בו שהוא המקבל שהוא גרם כי בכח ידו קבלה ואם לאו לא היה הקב&quot;ה נותן אותה לו אלא למלאכי השרת שהיו רוצים בה וכדומה לזה אמרו רז&quot;ל לגבי כתוב לך וגו' בשבילך נתתי תורה לישראל. ועל הקטרוג הזה של מלאכי השרת אמר דוד המלך ע&quot;ה לעולם ה' דברך נצב וגו' דבר על הויכוח שהיה בין משה רבינו ע&quot;ה ובין מלאכי השרת כשעלה משה למרום לקבל את התורה, כי מלאכי השרת היו אומרים שיתנה להם ומה אנוש כי תזכרנו וזה שאמר לעולם ה' דברך שהיא התורה יהיה נצב בשמים ותן אותה לנו ולא לבני אדם וכי תימא מה יעשו התחתונים והיאך יתקיימו בלא תורה לזה השיבו כי האמונה שיאמינו בך די להם להעמידם וזה שאמר לדור ודור אמונתך כלומר לדורות בני אדם די להם אמונתך כי כן עשית מבריאת העולם עד שנתת התורה בסיני שכוננת ארץ ותעמוד באמונה לבד אף שלא היה להם עדיין תורה היה העולם מתקיים ועשה כן גם עתה והנה עמדו למשפט לפניו יתברך לראות מי יזכה בדין ליקח התורה וזה שאמר למשפטיך עמדו היום מלאכי השרת עם התחתונים כי אלו ואלו הכל עבדיך הם והסברא היה מסתבר יותר ליתן אותה למלאכי השרת שהם קדושים משרתי עליון ולא ליתן אותה לבני אדם העניים והאביונים כי הם עומדים בעולם השפל ולולי תורתך שהיתה שעשועי שכולה מתעסקת בעניני בני אדם כלום למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם ולא תרצח ולא תנאף יצה&quot;ר יש ביניכם ובאלו הטענות זכו התחתונים אל התורה שאם לא שכל התורה מדברת בעניני אז אבדתי בעניי והיו הם לוקחים התורה:

ואפשר עוד לפי שלא נתן לו הקב&quot;ה כל התורה בשלימות משום שלא היה בו הכנה לקבל את כולה וכמו שאמר הכתוב ותחסרהו מעט מאלהים וגו' ולכן אמר משה קבל ייחס הענין אל המקבל להשמיענו כי כפי ההכנה והבית קיבול שהיה לו כך קבל ולהכי נמי לא קאמר משה קבל התורה בה&quot;א הידיעה לפי שמשמעות התורה בה&quot;א היה משמע שכל התורה כולה בשלימות קבל ולא כן היה כמו שאמרנו לכן אמר משה קבל תורה כלומר מה שקבל הוא תורה אבל מקצתה קבל ולא כולה, ועם זה יתורץ דקדוק אחר שראוי לדקדק כי אף שידבר במקבל למה לא אמר משה קבל תורה מהקב&quot;ה רק כינה הדבר אל הר סיני אלא שהוא דרך כבוד כלפי מעלה דכיון שלא קבל התורה כולה בשלימות כדאמרן אין ראוי שיתייחס אליו יתברך שניתן מידו דבר חסר ולכן ייחס הדבר אל הר סיני אשר שם האלהים והשתא אתי שפיר מאי דתני מסיני ולא קתני בסיני בבי&quot;ת אלא במ&quot;ם דאי הוה תני בסיני הוה משמע שכוונתו להודיע באיזה מקום קבלה ואין זו הכוונה אלא לומר ממי קבלה והיה לו לומר שקבלה מהקב&quot;ה אלא שכינה הדבר אל ההר מן הטעם שאמרנו ולכן תני במ&quot;ם ולא בבי&quot;ת דה&quot;ל כאלו אמר בפירוש משה קבל תורה מהקב&quot;ה ואחר כן מסר משה כל מה שנודע לו ליהושע כי אחר שהיה יכולת בחק האנושי לידע כל התורה ההיא מסרה כולה ליהושע לא נפל דבר וכן נמשך זה הסדר עד אנשי כנסת הגדולה שנמסרה להם כל התורה כל מה שקבל משה מסיני, ולכן חזר ואמר מלת מסירה באנשי כנסת הגדולה שנראה שהיא מיותרת דהוה סגי דליתני ונביאים לאנשי כנסת הגדולה כמו שאמר וזקנים לנביאים אלא שרצה להשמיענו שמסרוה מסירה גמורה כמו שמסרה משה ליהושע בלי שום מגרעת כן מסרוה אפי' לאנשי כנסת הגדולה שהיו האחרונים דלעולם היו הדורות הולכים בירידה והדעת מתמעט ואעפ&quot;כ לא היה שום שינוי באנשי כנה&quot;ג אבל מהם והלאה נתמעטו הלבבות ולא היה כח בידם שתמסר להם מסירה גמורה רק חזר לומר לשון קבלה אנטיגנוס איש סוכו קבל הכוונה שקבל כפי הבית קבול אשר היה בו לקבל ונשתכח הרבה ממה שנתן למשה בסיני:

והרב רבי משה אלמושנינו ז&quot;ל כתב וז&quot;ל אין סדר למשנה זו שראשונה תלה הפועל במקבל כמו שאמר משה קבל התורה ולא אמר שמסרוה לו ואחר כך שב לתלות הפועל בנותן באומרו ומסרה ליהושע ואחר שתלה הענין בנותן אחר קבלת משה רבינו ע&quot;ה למה לא אמר כן בכולם והיה לו לכתוב ויהושע מסרה לזקנים וזקנים מסרוה לנביאים. והישוב לזה בהיות כי כל פועל כאשר יתואר אל הנותן יראה היות כח הנותן העיקר בפועל ההוא וכאשר יתואר למקבל יראה היות המקבל עיקר סיבת הפועל ההוא ועם זה תתבאר היטב כוונת התנא כי באומרו משה קבל תורה מסיני ולא אמר מסיני נתנה תורה למשה רצה לרמוז היות משה ראוי לשתנתן התורה לו מצד עצמו ושהיה עיקר סיבת הפועל ההוא מצד המקבל כמדובר מה שלא היה בכח הזקנים ויהושע. ובאומרו ומסרה ליהושע רמז שעיקר סבת הפועל בקבלה היה הנותן שמצד השפעתו ביהושע עשה אותו ראוי ונאות לקבלת התורה ועל כן אמר ומסרה ליהושע ולא אמר ויהושע קבל ממשה להיות עיקר סבת הפועל הזה משה כנזכר. אמנם יהושע והזקנים והנביאים להיות כמעט מדרגתם שוה לא אמר בהם לא לשון קבלה ולא לשון מסירה כי לא רצה לתלות הפועל בנותן יותר מבמקבל ולא במקבל יותר מבנותן להורות על שווי מדרגתם וקרבתם מאד. אמנם בנביאים כשמסרוה לאנשי כנסת הגדולה אז אמר שהנביאים מסרוה להם יען היו אנשי כנסת הגדולה במדרגה קטנה מאד מהנביאים בלי ספק ועל כן הורה שעיקר סבת הפועל במסורה להם היה מצד הנותן עכ&quot;ל:

והא דנקט לשון מסירה ולא אמר לשון נתינה כי יותר יצדק לשון נותן עם מקבל כיון שאמר משה קבל היה לו לכתוב ונתנה ליהושע. אפשר לומר שהכוונה להודיע שאין התורה נתונה במתנה גמורה לאדם שהוא ינחילנה לבניו אחריו והוא יתננה למי שירצה כאדם העושה בשלו רק היא כמו פקדון בידו כדי שימסרנה הוא אח&quot;כ לאיש ראוי והגון לא לכל מי שירצה וזה שאמר ומסרה ליהושע ר&quot;ל כמו שמוסר פקדון ביד שומר ואח&quot;כ יהיה הוא שומר שמסר לשומר אחר:


&lt;b&gt;הם אמרו שלשה דברים &lt;/b&gt;וכל השלשה להעמיד התורה על תלה לבל תשכח מפיהם עד עולם. ואמרו הוו מתונים בדין הכוונה שיהיו ממתינין בדין. כלומר שיעיינו בו במתון ולא ימהרו לפסוק הדין שמא יטעו בו כמ&quot;ש הכתוב כי אקח מועד וגו' כלומר כשאני לוקח מועד וזמן לעיין בדין במתון אז אני מישרים אשפוט ואדין דין אמת וישר:

והרב רבי שמעון בר צמח ז&quot;ל כתב שזהו מה שאמר אסף כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן. כלומר כשאני מתעכב ומתחמץ לבבי וגם כליותי אז אשתונן ואתחדד ואדע כי קודם החימוץ הייתי רחוק מהאמת וע&quot;כ סמך לזה ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך עכ&quot;ל:

ואפשר לומר עוד שהכוונה לומר שיהיו מתונים בעיון הדין להוציא לאור משפטו אבל אם הדין כבר הוא ברור אצלם אסור להם לענות הדין ולהתעכב מלפסוק אותו מיד. וזה שאמר הוו מתונים בעיון הדין אבל לא בפיסוק הדין כי זה עינוי הדין. אי נמי הכוונה לומר שלא יורו הוראה בעוד שלא הגיעו לזמן הוראה וכמו שאמרו רז&quot;ל כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה וזה הוו מתונים בענין הדין וההוראה שאף אם אתם חכמים בעיניכם וכבר הגעתם להוראה לפי דעתכם עם כל זה תמתינו עוד ולא תורו דין ומשפט וז&quot;ש הכתוב למדו היטב ואח&quot;כ דרשו משפט, והיטב ר&quot;ל שיהיה תורתם ולמודם רב:

&lt;b&gt;והעמידו תלמידים הרבה &lt;/b&gt;אמר והעמידו ולא אמר ולמדו לכלול ג&quot;כ העשירים שהם ישתדלו להעמידם ולספק להם כל צרכם והרי זה לשון משותף וכולל אזהרה למלמדו ולמפרנסו כי אין קץ לשכר המפרנס ללומדי התורה כמו שכתוב שמח זבולון בצאתך כלומר אפי' בצאתך לפרקמטיא כי אז היה ראוי לדאוג כי אינו יודע הימים והרוחות שיזדווגו לו וכמאמרם ז&quot;ל עם כל זה לזבולון אמר שישמח אפי' בצאתו כי זכות תורת יששכר אחיו שהיה מפרנסו יגן עליו. וזהו שנתן טעם ואמר יששכר באהליך כלומר במדרשיך כי המדרשים של יששכר הם מדרשיך לפי שאתה הוא המקיים במה שתפרנס אותם מממונך. ואמר הרבה ולא אמר רבים הכוונה שזמן הרבה יספיקו להם מזונותיהם ואינו כינוי אל רבוי התלמידים רק אל רבוי הזמן:

ואפשר עוד שכוונת התנא לשלול סברת ב&quot;ש שאמרו שאין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון צנוע וכשר וירא שמים ובחר בסברת ב&quot;ה שאמרו מלמדין לכל אדם ולא ידחו לשום אדם שבא ללמוד תורה ולזה אמר והעמידו תלמידים הרבה. אמנם כדי שלא יהיו כולם שוים בהשוואה אחת ההגון ומי שאינו הגון בלמוד התורה וסודותיה אמר ועשו סייג לתורה כלומר הסייג אשר תעשו אין ראוי לעשות עם התלמידים לגמרי למונעם מלבוא לבית המדרש כלל לאותם שאינם הגונים רק יכנסו כולם לבית המדרש והמלמדים עצמם הם יעשו סייג וגדר לתורה שיגלו סודות התורה לכל אחד כראוי לו להגון כפי חסידותו כן ירבה הרב לגלות לו רזי התורה ולמי שאינו הגון כן ימעט ויעשה סייג לדבריו שלא לגלות לו סודות התורה שאינם ראוים אליו וזהו סייג לתורה עצמה אבל לדחותם לגמרי שלא יכנסו לבית המדרש זה ודאי לא אלא העמידו תלמידים הרבה כי מתוך שלא לשמה אפשר שיבואו לשמה:

ואפשר עוד שאמר ועשו סייג לתורה על דרך ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. וע&quot;ז כוון דהמע&quot;ה שאמר מכל אורח רע וגו' כי לא לבד אני נזהר במצות לא תעשה שכתובות בתורה אלא אף גם דברים שאין בהם איסור אלא שהוא אורח רע לבד בעיני בני אדם אפי' מזה אני נזהר למען אשמור דבריך כי זה גורם לי לשמור דבריך הכתובים בתורה שאני נושא ק&quot;ו בעצמי אם אני נזהר ממה שאין בו איסור אלא שהוא אורח רע לבד בעיני בני אדם כ&quot;ש שראוי לי ליזהר מן הדבר האסור:

והרב רבי משה אלשקאר ז&quot;ל כתב טעם למה נבחר יהושע מכל ישראל לפי שנמשל ללבנה כמאמרם ז&quot;ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה וכמו שהלבנה מקבלת מהחמה והחמה מהשי&quot;ת כך קבל יהושע ממשה ומשה מהשי&quot;ת:


&lt;b&gt;ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. &lt;/b&gt;זכר כאן מסירה מה שלא זכר כן בשאר לפי שזאת המסירה היתה אחר החורבן ומצד הגלות בעונות כמעט שנאבדה ונשכחה לולא רחמי ה' ומצד זה ראוי שיפול בה ספק שמא נפל בה שום שינוי ועל כן זכר בכאן מסירה להורות על זאת המסירה שהיתה דומה למסירה הראשונה בלי שינוי כלל:


&lt;b&gt;הם אמרו שלשה דברים. &lt;/b&gt;כל כת וכת הזהיר מוסר אחד לכת המקבלת ממנו. הנה יהושע הזהיר לשופטים שהיו הזקנים שאע&quot;פ שהם שופטים ודיינים מובהקים הוו מתונים ותעיינו ואח&quot;כ תחתכו הדין. וטעם המתנת הדין כדי שיוכל לעשות פשרה לפי שאחר גמר דין אי אפשר לעשות פשרה וע&quot;כ צוה זה לזקנים לפי שהם דייני ישראל. והעמידו תלמידים הרבה. הזהירו הזקנים לנביאים ונקט לשון העמדה כלומר להחזיק ידיהם בממון ובהספקה על דרך עץ חיים היא למחזיקים בה. והזהירו זאת האזהרה לנביאים לפי שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובא להורות לעשירים שיחזיקו ידי לומדי התורה כי בצל החכמה בצל הכסף כמאמרם ז&quot;ל. ועוד טעם שנצטוו הנביאים בזה יותר משאר הכתות לפי שדבריהם מקובלים להמון יותר משאר האנשים:


&lt;b&gt;ועשו סייג לתורה. &lt;/b&gt;יש מפרשים שזהו אזהרה לחכם ישמור פתחי פיו וידבר לשון צח וקצר שלא יקוץ בהם שומעם וזהו שכוון דוד באומרו רחש לבי וגו' כלל ארבעה דברים לדרוש. א' צריך שיחשוב בדבר קודם שיוציאנו מן הכח אל הפועל וזהו רחש לבי. ב' שיקצר לשונו וז&quot;ש דבר ולא דברים. ג' שיהיו דברים ערבים לשומעיהם וזה שאמר טוב. ד' שיהיו שגורים בפיו וזהו לשוני עט סופר מהיר. עכ&quot;ל:

והרב ר' שם טוב ן' שם טוב כתב לדעת למה לא אמר נתן תורה למשה או קבלה מהקב&quot;ה. התשובה בזה למה שמשה עלה למעלת הנבואה העליונה ונתדבק שכלו עם הש&quot;י אז אין שם נותן ואין שם ריבוי מנותן ומקבל כמו שקרה כשנתן משה את התורה ליהושע כי אז היה שם ריבוי מנותן ומקבל אבל כשקיבל משה את התורה התדבק בהש&quot;י והיו היודע והידוע והידיעה א' ולכן אמר משה קבל כי זאת ההשגה אין שם אלא קיבול בלבד ולא קבלה מאיש אחר כדי שיהיה שם ריבוי מנותן ומקבל וזה הדבר ידע מי שזכה בידיעת הנפש:

ולהבין איך אמר ומסרה ליהושע כי לכל ישראל מסרה וכמו שאמר וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה ואחרי כן נגשו כל בני ישראל אשר באה הקבלה האמתית כי משה היה מלמד את אהרן תחלה ואח&quot;כ לבניו אחריו ואח&quot;כ לנשיאים ואח&quot;כ לישראל וא&quot;כ איך אמר שמסרה ליהושע. התשובה אין ספק שהשי&quot;ת נתן בין תורה שבכתב בין תורה שבע&quot;פ לכל ישראל ולמדם להם כללים ופרטים ודקדוקים אבל כל דבר שהוא נתון לרבים ראוי שיהיה עליהם ראש ושר כדי שיעשו ביניהם זה השר והראש שיקיימוה שאם לא כן מהרה תאבד מהם כמ&quot;ש הכתוב מלכה ושריה בגוים אין תורה. אשר הרצון בזה כי כשיאבד המלך אשר הוא המקיים אותה בתת עונשים לעוברים אז תאבד התורה ובהיותה נתונה לאיש אחד שישים על לבו שיקיימוה אז התורה תתקיים ואם לאו תאבד מכל וכל כי המון העם לא יעשו דבר מפני המעלה אלא מפני יראת העונש. ולכך יחוייב שבכל דור ודור ימצאו אנשים שרידים אשר ה' קורא בהם שיהיה עליהם מוטל להעניש לרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים ולכן אמר שזאת התורה מסרה משה ליהושע כדי שיעשה הוא שיקיימוה וכל אשר ימרה את פיו יומת כמו שאמר כל אשר ימרה את פיך יומת והנה בכידון אשר בידו יוכל להכות לרשעים ולהענישם ולהמיתם כדי שיקיימו כ&quot;י את התורה. והנה אמרו כי ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת נאמר על ראשי גליות שיש בידם למחות ולא מיחו. והנה צוה התורה אל מנהיג ושר שתהיה ההנהגה מוטלת עליו להנהיגם בדרך התורה ולז&quot;א ומסרה ליהושע. ועוד כתב שלמה שהתורה ימצאו בה שאם לעולם ישפטו בה כפי מה שכתוב בתורה הוא עול גמור לכן אמרו לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה כי בקצת הזמנים ראוי שיעשה ב&quot;ד הגדול כפי הוראת שעה הפך מה שיבוא בתורה כמש&quot;ה עת לעשות לה' הפרו תורתך. אשר הרצון בזה כי מצד העת יש לעשות כבוד ה' שתופר תורתו וזה אינו דבר ראוי שיעשה אותו כל איש מאנשים אלא אשר הוא מאנשים מלאי חכמה ודעת (כמו שאמרו חז&quot;ל בחולה שיש בו סכנה שמחללין עליו את השבת ע&quot;י גדולי ישראל וחכמיהם [*)אינו ענין לכאן וטעות המעתיק הוא.]. ולכן אמר שזאת התורה מסרה ליהושע לעשות בה כמו שירצה כשיאמר על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין כפי הזמן והמקום בכל אלו היא שלו לעשות בה מה שירצה וכן הוא מסרה לזקנים וזקנים לנביאים עד אנשי כנסת הגדולה שהיו גדולים בחכמה ובמעלה ובמנין וזה אחת מהסיבות למה לא נכתבה תורה שבע&quot;פ אבל נתנה לב&quot;ד הגדול לעשות כמו שירצו. והנה למה שהיו אנשי כנסת הגדולה סנהדרין ודנין את ישראל בין דין לדין ובין דם לדם כל דברי ריבות ראוי להם שיתנו דעת ומוסר כפי מה שיאות לזולתם. ואמרו הוו מתונים בדין שצריך האדם להיות מתון בדין ויעיין היטב קודם מה שיגזור באופן שיהיה גזר דינו גזר דין אמת על דרך כי אקח מועד אני מישרים אשפוט, וגם בעבור כי אין ראוי לב&quot;ד אחר שגזרו שישובו אחור ממה שגזרו כי ראוי לחוש לזילותא דבי דינא וכן אמרו הרגו אין נהרגין כי אין ראוי שיצא קול על ב&quot;ד שעשו שלא כהוגן ודנו אדם להריגה שלא כדין:

ואח&quot;כ אמרו והעמידו תלמידים הרבה כי הוא צוואה נמשכת מהראשונה שאפי' שיהיה האדם מתון בדין ראוי לאדם לקחת עצה עם תלמידיו כמ&quot;ש הרבה למדתי מרבותי ומתלמידי יותר מכולם כי בפלפול התלמידים יתקיים האמת בעשות סתירה לכל הצדדין ולכן אמר להרבות תלמידים הרבה כדי שיצא הדין לאמיתו. ועוד שאין ראוי שיהיה עינוי הדין כי ראוי לכל דבר לתת זמן מיוחד הנאות לו כי לכל זמן ועת לכל חפץ ולכן אמר שאין להאריך יותר מדאי אבל ראוי להעמיד תלמידים הרבה כדי לגמור הדין במהרה אחר העיון והפלפול הראוי. ועוד למדו לנו כי מהשלימות האמיתי שהוא ידיעת התורה ראוי להשלים לכל מה שאפשר להשלים ולכך אמרו והעמידו תלמידים הרבה כדי שיתרבה צלם ה' ודיוקנו והנה הצלם האמתי היא הידיעה בתורה כי בה נתהוה העולם לכן אמרו והעמידו תלמידים הרבה. ועוד למדנו שבעבור שבני עליה הם מועטים ולא יודע אדם איזו מתלמידיו יוכשר הזה או זה לכן אמרו והעמידו תלמידים הרבה שברבים ההם א&quot;א שלא ימצא אחד בהם מאיר לכל ישראל.
ואחר זה אמרו ועשו סייג לתורה לפי שלמה שאמרו והעמידו תלמידים הרבה ימשך מזה שיצאו תלמידים שאינם מהוגנים לכן אמרו שיעשו משמרת כדי שהאנשים הרשעים והסכלים והבלתי הגונים לא יהרסו לעבור על המוזהר עליה. או הוא אזהרה בפני עצמה שיעשו סייגים לתורה לפי שהרשעים רבים והצדיקים מועטין וטבע האדם מתאוה לאכול דברים המרים לנפש ומתוקים לגוף והדברים האסורין אפי' שיהיו מאוסין דרך היצר הרע להשתוקק אליהם ולכן צוו אלו השלמים לעשות גדרים וסייגים לתורה כדי שיעברו ראשונה על הסייגים והגדר ולא יבואו לעבור על ד&quot;ת על דרך מה שאמר הכתוב ואל אשה בנדת טומאתה וארז&quot;ל שלא יגע בה וינשקנה ואפי' ליגע בה באצבע קטנה וארז&quot;ל אינו דומה כרם המוקף לשאינו מוקף ולכן מי שעובר על דברי רז&quot;ל מכין אותו מכת מרדות ומי שמקיים דבריהם שכרו הרבה כמ&quot;ש הכתוב גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב לפי שאף במשמרת יש עקב רב עכ&quot;ל. והנני אני מסייעו במה שאמר שלמה ע&quot;ה מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים כלומר אפי' מן המשמר שהוא הסייג והמשמר נצור לבך ולא תכשל בו כי גם ממנו ימשך לך תוצאות חיים:

והרב רבי אבוהב ז&quot;ל כתב הטעם שלא אמר בסיני רק מסיני כלומר מן ה' הנגלה וכן כתוב כי מציון תצא תורה שרוצה לומר מן החכמים היושבים בציון. עוד טעם אחר אמר במ&quot;ם לרמוז שארבעים יום עמד משה בסיני לקבל התורה. עוד בא לרמוז שמסיני היו ארבעים שקבלו איש מפי איש ממשה עד רבינא ורב אשי תמצא ארבעים וכל אלו היו בסיני וקבלו התורה הה&quot;ד מעת היותה שם אני:


&lt;b&gt;ומסרה ליהושע. &lt;/b&gt;להבין שהרי מצינו שלכל ישראל מסרה וכמו ששנינו בברייתא כיצד סדר המשנה משה נכנס לאוהל וכו'. י&quot;ל כי אמת הוא שמסרה לכל ישראל אבל סתרי תורה וסודותיה לא היה משה דורשה ברבים כמו ששנינו ולא במרכבה בב' אבל ליהושע מסר כל סתרי התורה וסודותיה וזה היה בסוף ימיו ששאל משה איש על העדה להקב&quot;ה לפי שמשה נסתפק היאך תהיה מסירת התורה אם לבניו או לבני אחיו הכהנים או לזקנים ובאה התשובה לו קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו, וכן אמר ויהושע לזקנים כלומר כל מה שמסר לו משה מסר לזקנים סמוך למיתתו דכתיב ויקרא יהושע לכל זקני ישראל וגו' ולא הוצרך לשאול להשם יתברך למי ימסור אותה לפי שראה שהתורה תנתן למי שרוח אלהים בו כאשר באה התשובה למשה קח לך איש אשר רוח אלהים בו. ולהבין למה יהושע לא מסר אותה ליחיד כלומר לפנחס או לעתניאל בן קנז כמו שנצטווה משה מפי הש&quot;י למסור אותה ליחיד ויהושע עתה מסרה לרבים. אפשר לומר שלעולם אימא לך שכן עשה יהושע ולא מסרה אלא ליחיד כמו שעשה משה רבו. ומ&quot;ש לזקנים כלומר שיהושע מסרה לזקן אחד ואותו הזקן לזקן אחר כמו שאנו מוכרחים לפרש וזקנים לנביאים שלא כל הנביאים ביחד קבלו מהזקנים אלא נביא לנביא כך לזקנים זקן לזקן אבל יהושע לזקן אחד מסר ביחד. ואפשר לומר תשובה אחרת שמוכרח היה יהושע למסור התורה לרבים הפך ממשה לפי שמשה היה במדבר וכל ישראל במקום אחד לא רצה הש&quot;י לדרוש התורה אלא ליחיד והיותר מובחר ומרוצה אבל כשנכנסו ישראל לארץ ישבו בעריהם וכל אחד בחלקו ונחלתו ובעירו ואלו היה מוסר תורה ליחיד היה מטיל קנאה בין השבטים לכך מסר אותה לזקנים שהיו מכל השבטים ששה מכל שבט כמו שמפורש בשעה שבחר משה השבטים. ומה גם טעם אחר כדי שלא יצטרכו ישראל לעלות על כל דין עד אותו זקן אלא ימצא בעירו מי שילמד אותו ומי שמורה לו אותו דין ודין, ומצא יהושע סמך לדבריו ממש&quot;ה שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ולכן מסרה לזקנים שהיו רבים כאמור עכ&quot;ל:


&lt;b&gt;ורבינו יונה ז&quot;ל כתב הוו מתונים בדין &lt;/b&gt;כי צריך להיות מעיין בדין כדי שלא יטעה בשיקול הדעת כי גדול הדן דין אמת ועל זה אמר ירמיה ע&quot;ה כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי והכתוב עצמו מפרש ואזיל היאך אפשר לאדם לידע אותו יתברך כי הוא דבר נמנע ואמר כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה כי באלה חפצתי וע&quot;כ הרוצה לידע אותי יעשה כמעשי אלה והוי הוא הדעת אותי וכמו שאמר הכתוב דן דין עני ואביון הלא הוא הדעת אותי נאם ה' עכ&quot;ל.
והרב ר' יצחק קארו ז&quot;ל כתב הוו מתונים בדין התחיל בציווי הדיינים שכן מצינו בתורה דינין לפניה ולאחריה ומיירי לממנה הדיין שיתעכב עד שיראה איזה דיין ישים. וגם בדיין עצמו כשרוצין למנותו לא יהיה שש ושמח אלא לא תהיה דיין אם תוכל עד שיפצרו ממך מאד. אי נמי מדבר בדיין שלא יגזור מהרה הדין אלא פשרה תחלה. או מדבר בבעלי הדין שלא ימהרו ללכת לפני הדיין אלא הם ביניהם יתפשרו באהבה ואם לאו יבקשו אח או קרוב שיפשר ביניהם כי ההולכים אל הדיין כבר הם כשונאים זה את זה. אי נמי אל הבעלי דינין שיאמרו טענותיהם במתון שאם יטעון טענה שהיא כנגדו לא יוכל לסתור אותה אף שלא יצא מב&quot;ד דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי. וגם שלא יכנס בתוך דברי חבירו בעל דין ויגביה קולו על חבירו אלא יהיה בענוה ובמתון לפני הדיין שהמגביה קולו ומקלל חבירו מיקל בכבוד הדיין. אי נמי מדבר עם הסופר שיעיין היטב הטענות שלא יכתוב במהירות ויגרום לחייב את הזכאי וכו'. אי נמי עם העדים שיזכרו היטב מה שראו קודם שיעידו דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. אי נמי שלא ילכו להעיד מעצמם עד שיקראו אותם ואם יש עדים אחרים הם ילכו ולא אתם משום איבה:


&lt;b&gt;והעמידו תלמידים הרבה &lt;/b&gt;שלא יאמר האב די לי שיהיה אחד מבני תלמיד ולא אעשה כל בני תלמידים. או מדבר עם בעלי דאושפיזא שיקחו בביתם תלמידים רבים ויהיו בבתיהם זמן הרבה:


&lt;b&gt;ועשו סיג לתורה, &lt;/b&gt;מדבר לחכמים. או מזהיר לכל יחיד יעשה גדר לעצמו בענין שהוא פרוץ בו אם הוא פרוץ בשבועות יקבל על עצמו שהיום שישבע יתענה עכ&quot;ל:

והרב ר' שמואל ן' סוד ז&quot;ל כתב משה קבל תורה מסיני בסיני הל&quot;ל למה אומר מסיני, אלא היה ראוי לומר משה קבל תורה מהקב&quot;ה בסיני וכדי לקצר אמר מסיני כי המ&quot;ם יורה על הנותן וסיני יורה על המקום שנתנה שדרך התנא לקצר:
ומסרה ליהושע ולא אמר ונתנה משום דלא יצדק לשון נתינה אלא על דבר שהוא שלו ולכן במשה שאין התורה שלו אמר ומסרה שמסרה ליהושע מה שהוא קבל מהקב&quot;ה שהתורה של הקב&quot;ה היא. והנביאים כיון שראו שתפסק הנבואה וישאר הדבר לפי סברות החכמים אמרו להם הוו מתונים בדין וכו' כי בשלשתם ישמרו עצמם מן הטעות. ואי קאי הם אמרו לאנשי כנסת הגדולה היה לו לומר ואמרו מאי והם דקאמר אלא הכוונה שאף שקבלו כל התורה מן הנביאים הם מעצמם ומדעתם אמרו זה:

הוו מתונים בדין יש לשאול למה הקדימו ג' דברים הללו ראשונה. וי&quot;ל כי כתיב על פי התורה אשר יורוך וגו' הנה הפסוק הזה כפל דברו ג' פעמים ובראשונה אמר על פי התורה ובשניה אמר משפט ובשלישית אמר דבר. ואז&quot;ל כי תורה אלו התקנות והגזירות והמנהגות. ומשפט אלו הדברים שילמדו אותם מן הדין בא' מן המדות שהתורה נדרשת בהן. ודבר זה הקבלה שקבלו איש מפי איש. והנה רבינו הקדוש דבר באלו הג' והתחיל באחרונה שבפסוק שהוא הדבר והודיענו השתלשלות התורה היאך היתה ממשה רבינו ועד אנשי כנסת הגדולה מה שהוא ראוי להקדימו. והנה בקבלה זו אין בה מחלוקת אבל בשני הנושאים האחרים אם במשפט ואם בתורה. בעבור שנפל המחלוקת כי כל אחד למד מי&quot;ג מדות לפי שכלו לכן צריך להזהיר בעיון הרבה ובריבוי התלמידים. וכן הנושא השלישי שהם התקנות והסייגים כי גם בזה נפל מחלוקת אם ראוי לעשות תקנה זו או סייג זה או לא ולכן גם בזו צריך העיון בשקידה ובריבוי קבוץ הדעות וללכת אחר הרוב בשני נושאים הללו עכ&quot;ל:


&lt;b&gt;והרב &lt;/b&gt;ר' אפרים ז&quot;ל כתב נהגו העם לשנות מסכתא זו בימי הקיץ בבית הכנסת בשבת אחר המנחה לפי שהימים ארוכים ועמי הארצות בטלים ממלאכתם ומשמיעים אותם מדות השנויות במסכתא זו דהוי מילי דחסידותא עכ&quot;ל:

והר&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב הטעם שהודיע סדר הקבלה בזו המסכתא משום שיש בה ענינים שאין להם ראיה פרטית מן המקרא ולא מן ההיקש ואולי יקל בעיני האדם לכך הוצרכו להודיע שהם דברים מקובלים איש מפי איש מפי הנבואה ועל כן קראו אותה מסכת אבות לומר שהם דברים שנאמרו מאבות העולם:


&lt;b&gt;והעמידו תלמידים הרבה. &lt;/b&gt;הוא סובב על ענין הדין שהזכיר שיעמידו תלמידים הרבה בכל הוראה והוראה לישא וליתן בענין על דרך מה שאמרו רב כי הוי אתי ספק טרפה לידיה הוה מכניף בי עשרה ואמר כי היכי דלימטינהו שיבא מכשורא. ועשו סייג לתורה באבות דר' נתן עשה סייג לדבריך כדרך שהכתוב עשה סייג לדבריו. והכוונה להיות שומר פיו כשמדבר בדברי תורה שלא ידבר אלא שיעור הראוי ויעשה גדר לדבריו וית גבול להם לבל יקוצו השומעים אותם כדרך שהכתוב עשה סייג שלא נתן תורה ומצות אלא כפי מה שראוי לסבול עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע כך יהיו דבריך במשקל ובמשורה. ועוד נאמר שם הקב&quot;ה עשה סייג לדבריו דכתיב ואמרו על מה עשה ה' וגו' ואמרו על אשר עזבו וגו' גלוי וידוע לפני ה' שעתידין הדורות לומר כן לפיכך אמרה משה והניחה לדורות כלו' הוא לא רצה לכתוב כן ביעודין של תורה עד שבא משה ואמרה במשנה תורה למדת שלא יעד להם שיהיו לעג וקלס בין האומות אלא במשנה תורה אמרה משה שרצה הש&quot;י לעשות סייג לדבריו ולא לומר כל מה שאפשר עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב ויהושע לזקנים תאר השלמים שאחרי יהושע בשם זקנים כלשון הכתוב וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. ואחשוב בזה אחת משלשה טעמים. אם שלא נפרצה הנבואה בזמנם עד שבא שמואל שנאמר בתחלת נבואתו אין חזון נפרץ. או שלא נכתבה נבואתם לפי שלא הוצרכה לדורות כדאיתא בפ&quot;ק דמגילה. או שהיתה מעלתם כ&quot;כ גדולה שלא היו צריכים להתפרד משאר האנשים בעבור התבודדותם לנבואה ולזה תארם בשם זקנים. ואולם משמואל ואילך אם לחסרון מזגם או לחסרון דורם היו צריכין להתפרד מהם ולהתבודד להכין נפשם לנבואה ולכן יתוארו בנביאים:


&lt;b&gt;והעמידו תלמידים הרבה &lt;/b&gt;ולא ילמוד אדם יחידי כענין חרב אל הבדים ונואלו וכענין שאמרו פרק אלו הן הגולין מי אוהב בהמון ללמוד עם רבו לו יהיה תבואת התורה ובפרט עם התלמידים הוא יותר טוב כענין ומתלמידי יותר מכולם עכ&quot;ל:

והריטב&quot;א ז&quot;ל הוו מתונים בדין מלשון מתנה כלומר הוו ממנין דיינין שיהיו שונאי בצע כדי שלא יקחו שוחד לעוות את הדין אלא שיתנו הדין במתנה. אי נמי הוו מתונים כמו נתונים כלומר הוו בעיניכם כאלו אתם נתונים בדין וכמו שאם אתם הייתם עומדין בדין תדקדקו בו כדי שתהיו יוצאין זכאין בדין כך אתם כשיעמדו אחרים לפניכם בדין תדקדקו בו ותזכו למי שהוא זכאי ותחייבו למי שהוא חייב ע&quot;פ הדין וע&quot;פ האמת ולא תגורו מפני איש אמר קרא כלומר לא תאספו דבריכם מפני איש מלשון אגרה בקציר וגו' עכ&quot;ל:

והרב ר' יוסף נחמיאש ז&quot;ל כתב קבעו מסכת אבות בסדר נזיקין שכן אמרו האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין וכן אמרו ליקיים מילי דאבות ע&quot;כ קבעוה דומה בדומה. ואע&quot;פ שאמרו ג&quot;כ ליקיים מילי דברכות מ&quot;מ קבעוה בסדר נזיקין שעל כל הסדר אמרו האי מאן דבעי למהוי חסידא יקיים מילי דנזיקין, ולא קבעוה בסדר זרעים שלא אמרו האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דזרעים אלא ליקיים מילי דברכות שהיא מסכת אחת מאותו הסדר. ד&quot;א המסכתא הזאת נקראת מסכת אבות וגם תחלת נזיקין ארבעה אבות נזיקין יבאו אבות הקדושים ויורונו הדרך אשר בה נלך להתרחק מארבעה אבות נזיקין וכן אמרו אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכין לארבעה אבות נזיקין:

הוו מתונים בדין שכן אמר הכתוב אשרו חמוץ אשרו הדיין שמחמיץ הדין כי בהחמיצו את הדין ידרוש ויחקור בדין ויוציאנו לאמתו:

והעמידו תלמידים הרבה. אמרו ל' עמידה לפי שמימות משה עד ימות ר&quot;ג היו לומדים התלמידים בעמידה והרב יושב על הכסא. וכן פירשתי בפירוש קהלת שחברתי שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שהוא מזהיר לתלמיד ההולך לבית המדרש לשמור רגליו בעמידתו לפני רבו. ויש לפרש עוד שאנשי כנסת הגדולה החזירו עטרה ליושנה ואמרו האל הגדול הגבור והנורא ולכן תלמידים הרבה כנגד הגדול להגדיל תורה ולהאדיר, ועשו סייג לתורה כנגד הנורא שהתורה נקראת מורא כאומרו ואתנם לו מורא וייראני. והסייגות הם מיראה שלא יגע באיסור התורה. הוו מתונים בדין נגד הגבור שדין וגבורה אחת היא. ולפי שמדניאל עד אנשי כנסת הגדולה היו אומרים הגדול והנורא ואנשי כנסת הגדולה הוסיפו הגבור לכך הקדימו בדבריהם מה שהוא כנגד הגבור שהוסיפו ולכך אמרו הוו מתונים בדין. ובסדר התפלות הניחו הדבר כפי מה שסדרו משה רבינו ע&quot;ה כנ&quot;ל. והרב רבי ברוך ן' מלך ז&quot;ל כתב הוו מתונים בדין כדכתיב צדק ילין בה פירוש דין צדק הוא בזמן שילין עד הבוקר עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=א/&gt;


===משנה ב===
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
&lt;b&gt;בהיות &lt;/b&gt;שמעון הצדיק סוף לאנשי כנסת הגדולה לכך בא ליתן טעם לשבח למה אנשי כנסת הגדולה לא הזהירו רק על שלשה דברים שהוזכרו במשנה הראשונה ואמר כי בהיות כי על שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו' לכך הזהירו בשלשה דברים אלו הוו מתונים וכו' כי הם נגד שלשה אלו. על התורה אמר כנגד והעמידו תלמידים הרבה ועל העבודה היא כנגד קיום התורה והמצות וכנגדם צוו אנשי כנסת הגדולה ועשו סייג לתורה כי ע&quot;י הסייג יקיימו התורה ומעשה המצות וכנגד גמילות חסדים צוו ואמרו הוו מתונים בדין לפי שאין לך גמילות חסדים כמציל עשוק מיד עושקו בהיותו דן דין אמת לאמתו וכן אמרו ז&quot;ל כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב&quot;ה במעשה בראשית ובמעשה בראשית נאמר אמרתי עולם חסד יבנה וזה החסד שעושה הדן דין אמת לאמתו שוה לחסד של בריאת העולם ואין לך גמילות חסדים כזה ובפרט מי שעושה כמו שהיה עושה דהמע&quot;ה שאמר עשיתי משפט וצדקה וגו'. ירצה כענין שאמר הכתוב ויהי דוד עושה משפט וצדקה אם היה אחד תובע מחבירו מנה ובאים לדין היה דהמע&quot;ה מחייב אותו מנה הרי משפט ואם לא היה לו מה לפרוע היה דוד פורע חובו והרי צדקה ולפי שהיה אפשר שיעשו שנים קנוניא על דוד זה יתבע לחבירו מנה שאינו חייב לו וכשדוד יחייב אותו ויפרע בעדו יחלקו ביניהם ולכן אמר בל תניחני לעושקי שלא יעשו הרשעים קנוניא עלי ולכן הזהירו על הדין:

ואפשר עוד שרמז לנו כי העולם אינו מתקיים רק כשישתלם האדם בלמוד ובמעשה. והנה במעשה יש שני מינים אם מעשה שבין אדם למקום ואם מעשה שבין אדם לחבירו וכנגד הלמוד אמר על התורה וכנגד המעשה שבין אדם למקום אמר ועל העבודה וכנגד המעשה שבין אדם לחבירו אמר ועל גמילות חסדים. ואם נפרש שמ&quot;ש ועל העבודה היא עבודת הקרבנות כפשטא דמתני' מסייע ליה לשמעון הצדיק עש&quot;ה דרכי ציון אבלות וגו' הכוונה כי האבל מגדל שער לפי שאסור בתגלחת וג&quot;כ דרכי ציון מגדלות עשבים כאבל וזה בא מפני שלא היו אנשים דורכים שם שאז דרכם לגדל עשבים. ואמר מבלי באי מועד הכוונה על שבטלו מה שאמר התנא על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. וז&quot;ש מבלי באי מועד שהם עולי רגלים ושם היו עושים גמילות חסדים שהיו נותנים מתנות לעניים ושמחים עמהם. כל שעריה שוממים הוא ביטול תורה שערים המצויינין בהלכה. כהניה נאנחים הוא ביטול העבודה והקרבנות שהיו נאנחים לפי שלא היו עושים עבודה וקרבנות כדי שיהיו נותנים להם מתנות כהונה:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב ועל העבודה הקרבנות ואחר שחרב ב&quot;ה התפלה במקום הקרבנות וכן אמר דהמע&quot;ה ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה כי הוא היה מדבר על עון בת שבע שהיה מזיד ואין הקרבן מכפר על המזיד ע&quot;כ אמר כיון שאיני יכול להביא קרבן ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה כי מזיד הוא. ועל גמילית חסדים כי גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים ואף ליתן לו עצה טובה בעניניו הוא בכלל ג&quot;ח וכן אמר שלמה ע&quot;ה שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש כלו' כמו שהשמן וקטורת משמחין את הלב כן ממתק ומשמח את רעהו כשזה נותן לו עצה טובה מנפשו וז&quot;ש מעצת נפש עכ&quot;ל:

והרב ר' מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב על שלשה דברים וכו' רשב&quot;ג דלקמן לא פליג אשמעון הצדיק. דהכא מיירי על מציאות האדם להיות בו שלמות שכל העולם לא נברא אלא בשבילו כענין לה' מצוקי ארץ אלו העוסקים בתורה שבזכותם העולם עומד ובזולתם תתבטל עמידתו לגמרי ושם מיירי על קיום מדינה שבג' הללו הישוב יתקיים וזולתה תמלא הארץ חמס ויחריבו זה את זה עכ&quot;ל:

והרב ר' שם טוב ן' שם טוב ז&quot;ל כתב על שלשה דברים העולם עומד יש כאן קושיא כי העולם נאמר על השכליים הנבדלים ועל הגרמים השמימים ועל כל מי שתחת הירח ושלשה דברים הללו לא יצטרכו אלא לב&quot;א וא&quot;כ איך אמר שבעבור שיתקיים החלק יתקיים הכל. ואפשר כי כשאחד מחלקיו לא יתקיים הרי אין עולם שלם כי חסר ממנו חלק אחד ולא יקרא עולם. ובעלי המדרש אמרו שבשביל התורה נברא העולם שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו' ועל מה אבדה הארץ וגו' וגם אמרו שכל העולם לא נברא אלא בשביל האדם והאדם אי אפשר קיומו מבלי התורה וג&quot;ח וא&quot;כ העולם כולו אינו מתקיים אלא בעבור ג' דברים הללו. ועוד אפשר שהעולם אמר על האדם שהוא עולם קטן. ועוד אפשר כי הנה העולם יתחלק לג' חלקים. עולם השכל וכנגדו אמר על התורה. עולם הגלגלים וכנגדו אמר על העבודה כי הם משרתיו עושי רצונו והם עובדים באימה ויראה עושים רצון קונם. ועולם השפל וכנגדו אמר על גמ&quot;ח עכ&quot;ל:

והרב רבי מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב על התורה על קבלת התורה שיקבלו אותם עליהם כענין שאמר רשב&quot;ל תנאי התנה הקב&quot;ה עם מעשה בראשית אם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יחזירה לתהו ובהו. א&quot;נ הכל מדבר בתורה אלא שעל התורה אמר על החלק שיש בתורה שיורה אל האדם האמונות ולהבין סודות התורה ופנותיה במציאותו יתברך וחידושיו הנמצאות מאין ליש וידיעתו והשגחתו והגמול לפי מעשיהם וכן העונש:
ועל העבודה הוא חלק שני שבתורה שהם המצות המעשיות כגון הקרבנות ושביתת הימים ומאכלות אסורות וביאות אסורות. ועל גמילות חסדים הוא חלק שלישי שבתורה והם ההנהגות שצריך לכל אדם להתנהג בו עם זולתו. עכ&quot;ל:

והרב רבי יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב יש לדקדק שבכלל התורה הם העבודה וגמ&quot;ח. ונ&quot;ל שעל הגיון התורה קאמר על התורה ועל המעשה אמר עבודה וג&quot;ח או נפרש העבודה עבודת הלב שנאמר ולעבדו בכל לבבכם ואפי' תהיה עבודת הקרבנות גם בהקרבנות עיקר גדול המחשבה שהמחשבה בהם פוסלת ומכשרת. וגמ&quot;ח זה המעשה וכלל בג' דברים אלו המחשבה והדבור והמעשה. עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ב/&gt;


===משנה ג===
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
&lt;b&gt;בדברי &lt;/b&gt;השלם הזה נתחבטו כל המפרשים ובפרט הרב בעל העקידה והרב ר' יצחק אברבנאל בספר נחלת אבות וזה לשונו. האמנם בדברי אנטיגנוס איש סוכו יראה ספק גדול באומרו שלא יעבוד האדם את בוראו על מנת לקבל פרס אלא על מנת שלא לקבל. כי הנה יעודי התורה תמיד לא יחשו מלקרות בני אדם לעבודת המצוה מפני השכר שנאמר בעשרת הדברות למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך. ואמר ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום למען ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים וכן במקומות רבים. ולא עוד אלא שהקב&quot;ה בעצמו אמר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את מצותי כל הימים למען ייטב להם וגו' ואם הוא יתב' רוצה וחפץ שתהיה עבודתנו מכוונת להנאתנו ולתועלתנו איך יאמר אנטיגנוס שהיא עבודה פסולה ושאין ראוי לעשותה. והנה חז&quot;ל אמרו רצה הקב&quot;ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות עכ&quot;ל. ועוד האריך. ודרך הראשון שלו אפשר שכוון אליו רש&quot;י ז&quot;ל בקצור לשונו שכתב ז&quot;ל ע&quot;מ שלא לקבל פרס שלא תאמר אקיים מצות בוראי כדי שיספיק לי צרכי אלא עבוד מאהבה ויהי מורא שמים עליכם לפי שאין שכר מצות בעוה&quot;ז שנא' אשר אנכי מצוך היום. היום לעשותם ולא היום ליטול שכרם עכ&quot;ל. הרי שפירש דברי אנטיגנוס על הגמול הגשמי בעוה&quot;ז ולא יעבדו על מנת לקבל פרס כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אמנם על השכר וגמול הנפשיים לא דבר בו אנטיגנוס כלל ואפי' שיעבוד על מנת לקבלו אין בו גנאי על זה. וטעם דברי אנטיגנוס לפי פירוש זה אפשר לפי שאם יעבוד האדם את בוראו כדי שיספיק לו צרכיו בעוה&quot;ז נפיק מניה חורבא כי פעמים שלא יספיק הוא יתב' צרכיו לענותו ולנסותו הילך בתורתו אם לא והאדם לא יחשוב כי מנסה ה' אותו אלא יבעט במלכו ובאלהיו בראותו שהוא מקיים מצותיו יתברך כדי שיספיק לו צרכיו ובראותו ילדיו מעשה ידיו מתים ברעב יהיה תוהה על הראשונות ויאמר ח&quot;ו כי שוא עבוד אלהים ולכן הזהיר לאדם שמעיקרא לא יעבוד על מנת שכר גשמי כלל ועם זה לעולם יהיה שלם בעבודת בוראו אפי' שלא ייטיב אליו, זה תורף פירוש הר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל:

ולי נראה דמעיקרא קושיא ליתא כי אם ראינו יעודי התורה תמיד לא יחשו מלהבטיח שכר המצות, האמת הוא שכשם שאליו יתב' אשר הוא המצוה לנו המצות נאה לו להבטיח הבטחות נמרצות, כך לנו המקיימים אותה נאה לנו לקיים על מנת שלא לקבל פרס ומאי קושיא היא ממה שנאמר במצוה אל הנאמר במצווין. ואף שנראה סותר לזה מ&quot;ש במסכת פסחים תניא האומר אתן סלע לצדקה כדי שיחיו בני כדי שיהיה לי חלק לעוה&quot;ב הרי זה צדיק גמור הרי שאף האדם המצווה ועושה על מנת לקבל פרס נקרא צדיק גמור. שתי תשובות בדבר. חדא דשאני מצות צדקה שהיא מחולקת מכל שאר המצות בזה שבשאר מצות כתיב לא תנסו את ה' וגו' ובמצות הצדקה כתיב ובחנוני נא בזאת וגו' ועליה אמר דוד המלך ע&quot;ה פזר נתן לאביונים ולכן בשאר כל המצות צריך לעבוד על מנת שלא לקבל פרס. ועוד בההיא דפסחים קאמר הרי זה צדיק גמור וצדיק מתקרי חסיד לא מתקרי ומאמר אנטיגנוס הוי ממדת חסידות כדי שיקרא חסיד וכן כל שאר מילי דאבות הם מילי דחסידותא, וכן ידוייק מדברי רז&quot;ל שאמרו האי מאן דבעי למהוי חסידא ליעיין במילי דאבות. ואם נודה שקושית הר&quot;י אברבנאל קושיא היא אומר אני שיתורץ כשנדקדק דקדוק קטן בדברי אנטיגנוס וזה דפתח בלשון עבדים וסיים בלשון משמשין דהל&quot;ל כעבדים העובדים או כשמשים המשמשין, והנה יש הפרש בין לשון עבודה ללשון שימוש כי עבודה יקרא כל דבר הקשה כענין עבודת הארץ חרישה וזריעה שהיא עבודה קשה, ולשון עבודה נגזר מלשון עבד אשר הוא קנוי לעבוד כל עבודתו וכל עבודת אדוניו עליו המעט הוא אם רב וכענין שאמר הכתוב בעבודה קשה בחומר ובלבנים. אמנם לשון שמוש הוא שמוש הקל וכן מצינו שרז&quot;ל אמרו גדולה שמושה יותר מלמודה והביאו ראיה ממ&quot;ש הכתוב אשר יצק מים על ידי אליהו הרי שדבר קל כזה יקרא שמוש כתלמיד המשמש לפני רבו לכבדו. ובזה נבא אל תכונת כוונת דברי אנטיגנוס כי בהיות שאנחנו עם בני ישראל עבדים נרצעים אליו יתב' ילידי ביתו ומקנת כספו שהוציאנו מארץ מצרים ועשה עמנו נסים ונפלאות להיות לו לעבדים וכמו שאמר הכתוב כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים וכיון שכן היה ראוי אלינו לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא כל תרי&quot;ג מצות ויומם ולילה לא נשבות מלעבוד כל עבודת אדונינו המלך. ואנחנו בעונותינו לא כן אנחנו עושים וכמו שאמר הפייטן תמידיהם חטאת וצדקתם שגיאות. ופי' דבריו כי במקום עשות תמידין ומוספין עושים חטאת ובמקום עשות צדקה עושים שגיאות. או יהיה כוונתו כי מה שעושים בהתמדה הם החטאות אמנם הצדקה אינם עושים אותה כי אם בדרך שגיאות כמו מי שנפלו ממנו מעות ומצא עני אותם וכיוצא בזה. וכן כתיב ונהי כטמא כולנו וכבגד עדים כל צדקותינו ושאור שבעסה מעכב בידינו שלא לעבדו עבודה שלמה שיצדק בה לשון עבודה ואין אנו עובדים אלא מה שהוא קל מאד לעשותו כי הלואי שיצדק בו לשון שימוש. ולכן אמר אנטיגנוס כיון שאתם עבדים ואין אתם עושין רק השמוש הקל א&quot;כ ראוי לכם שלא תעשו זה השמוש על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין כלומר שאותו השמוש הקל שאתם עושים על הפחות עשו אותו על מנת שלא לקבל פרס כי די לכם שלא יהיה הוא יתברך תובע אתכם תשלום עבודתכם על הפחות זה המועט שאתם עושים יהיה על מנת שלא לקבל פרס אבל מי שיהיה עבד נאמן ומקיים כל התורה מאל&quot;ף ועד תי&quot;ו בזה לא דבר אנטיגנוס כי איש כזה לא ימצא אחד בעיר ושנים במשפחה ואיש כזה אפשר שהוא רשאי לעבוד כדי לקבל פרס וכל יעודי התורה ראויים אליו ולא דבר אנטיגנוס אלא לכללות העם ולכן דבר בלשון רבים אל תהיו. וראוי להתבונן בכפל דברי אנטיגנוס שכתב השלילה והחיוב והיה די או ברישא השלילה לחודא וממילא משתמע הסיפא או ליתני החיוב לבד וממילא משתמע השלילה. והנה ראיתי בזה בספרים שתי גרסאות בסיפא. האחת אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס. והשנית אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל. ולפי הגירסא הזאת השנית אומר אני דלהכי נקט השלילה והחיוב והכוונה כי אין איסור בדבר שראוי לשלול רק החלוקה. דרישא דהיינו לעבוד על מנת לקבל פרס ואם לא יתן פרס לא יעבדו כי עבודה זו בודאי יהיה לה הפסק שאם תבא עליו צרה לא יעבוד עמו. אבל החלוקה השנית דהיינו הגירסא הראשונה לעבוד שלא על מנת לקבל פרס דהיינו שעובד על הסתם הוא יודע שסוף השכר לבא חלוקה זו בודאי שאין לה איסור ואין ראוי לשלול אותה, אבל עדיין אין זו עצה טובה לאדם שיהיה בוחר בחלוקה זו שהרי הוא מקוה אל הגמול ולכן אמר בסיפא הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס דהיינו שבפירוש עובד על מנת שלא לקבל רק מאהבה גמורה כי יותר ויותר מחוייב האדם לבוראו אף שלא יתן לו גמול עוד כבר הקדים לו כענין מי הקדימני ואשלם ולכך הוצרך למיתני רישא דאי הוי תני סיפא זו בלבד הוה אמינא דאף החלוקה אמצעית דהיינו לעבדו שלא על מנת לקבל פרס שגם זו יש בה איסור ולכך תני רישא כי אין איסור אלא בעובד על מנת לקבל וחלוקה זו בלבד ראוי לשלול ואי לא תני סיפא הוה אמינא דאף חלוקה שלא על מנת לקבל פרס היא האמצעית שהיא העצה טובה וראוי לעבוד כן כל אדם לכך תני סיפא אלא הוו כעבדים המשמשין על מנת שלא לקבל פרס לומר כי חלוקה זו בלבד היא העצה הטובה לכל האדם אבל האמצעית אף שאין בה איסור אין זו העבודה טובה עד מאד.

&lt;b&gt;ומה שאמר ויהי מורא שמים עליכם &lt;/b&gt;בספר לב אבות כתב ז&quot;ל ואולי באמרו עליכם דקדק מ&quot;ש רז&quot;ל כי הרשעים הם על אלהיהם והצדיקים אלהיהם עליהם ולכן אמר עשו שמורא שמים תהיה עליכם ולא אתם עליה עכ&quot;ל. ועם זה מפורש אצלי מש&quot;ה ופרעה חולם והנה עומד על היאור וכשסיפר פרעה החלום אל יוסף אמר בחלומי הנני עומד על שפת היאור והכוונה שכיון שהיאור הוא אלוהו נתבייש ולא רצה לומר שהיה עומד על אלוהו ממש לכן שינה ואמר על שפת היאור. ולי נראה שכוונת אנטיגנוס הוא לפי שאפשר שיעבדו את ה' להבאת התועלת או להרחקת הנזק כי יראים מן היסורים ושניהם אינם טובים כי טוב שיעבדו מאהבה ולא מיראה וכ&quot;ש בשביל הבאת התועלת כי זו רעה מכולם לפי שאם לא יבא להם תועלת ולא יתן להם הפרס לא יעבדו עוד ויש הפסק לעבודה הזאת ולכן אמר כי על הפחות לא יעבדו בעד הבאת התועלת על מנת לקבל פרס אלא על מנת שלא לקבל פרס ואף אם יעבדו מיראה ויהי מורא שמים עליכם כי עבודה זו אין לה הפסק כי תמיד תהיו יראים ועבדו את ה' מיראה אף כי יותר טוב היה לעבדו מאהבה:

אי נמי אמר כי אם יעבדוהו בלבב שלם שלא על מנת לקבל פרס יזכו שתהיה אימתם ויראתם מוטלת על הבריות וייראו מהם כמו שיראים מן השמים ז&quot;ש ויהי מורא שמים עליכם המורא שיראים כל הבריות מאלהינו שבשמים יהיה עליכם ומוראכם וחתכם תהיה מוטלת עליהם ג&quot;כ כענין וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. אי נמי אמר כי ראוי לאדם לעבוד את אלהיו שלא על מנת לקבל פרס וילמדו האנשים מן השמים השמש והירח וכל צבא השמים שאין ממתינין שכר כלל ואעפ&quot;כ כולם עושים באימה וביראה רצון קונם. והנה על השמש אמרו רז&quot;ל כי קשה לו ביאתו בכל יום כמו אורח לנשים ואפי' הכי ישיש כגבור לרוץ אורח ולעשות רצון קונו מיראתו אל אלהיו יתברך ויתעלה שמו ולכן ראוי לכם הבריות שתלמדו מהם ויהיה מורא השמים המורא שיראים כל צבא השמים מבוראם יתברך יהיה עליכם גם כן:

ואפשר עוד כי בהיות שהשמים הם שבט אפו יתברך כי אמרה התורה שאם יפתה לבב האדם מלעבדו יחרה אפו בו ועצר את השמים ולא יהיה מטר וכה&quot;א והיו שמיך אשר על ראשך נחשת ולז&quot;א ויהי מורא שמים עליכם כלומר תהיה מורא השמים עליכם והוא המורא שלא יעצור את השמים מהמטיר עליכם מטר והאדמה לא תתן את יבולה ותמותו ברעב ובזה תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, ונקט השמים ולא הארץ אף שגם בארץ נאמר והאדמה לא תתן את יבולה לא הזכיר אותה משום שעיקר הם השמים אשר הם המולידים ומצמיחים את הארץ. ועוד שהם מעותדים להנקם מן הבריות דכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים, וכוונת הכתוב (וכן הקשה) למה חזר לומר עוד מאת השם ועוד מ&quot;ש מן השמים כי פשיטא שמן השמים היה ולא מן הארץ אלא לפי שלא נטעה לומר שם כמו שאחז&quot;ל במצרים כי מטר היה תחלה ובאויר היה מתעבה ומתהפך לברד וכן הענין שם כי מטר היה תחלה וכמו שאמר וה' המטיר לשון מטר ובאויר היה מתהפך לגפרית ואש וזה מההכרח כי אין רע יורד מלמעלה וכענין לא יגורך רע לכך אמר וה' המטיר על סדום וגו' גפרית ואש (וגפרית ואש) יורד מאת ה' מן השמים וזה להיותם רשעים ופשעם גדול מאד מן המצריים לכן נהפך להם ממדת כל העולם וכענין הרשעים מהפכים מדת רחמים לדין:

והר&quot;י קארו ז&quot;ל כתב ויהי מורא שמים עליכם הקב&quot;ה יהיה ירא עליכם שלא יבא עליכם רע כדרך האב שאוהב מאד לבנו שלעולם הוא ירא מאד עליו שלא יבא לו רע ומשתדל להצילו מכל נזק. (וזה בדרך העברה על דרך דברה תורה כלשון בני אדם). או ירצה השמים עצמם ייראו מכם שמיד כשתאמרו משיב הרוח ישיב וכשתאמרו מוריד הגשם יוריד כמי שירא מהמלך שעושה מצותו מיד עכ&quot;ל
הרב רבי אפרים ז&quot;ל כתב ויהי מורא שמים עליכם כי העובד ע&quot;מ שלא לקבל פרס עובד מאהבה ולכך אמר ויהי מורא שמים וגו' עם האהבה שלא ינהג מנהג קלות מרוב האהבה כבן המתחטא לפני אביו מחמת האהבה שלבו גס בו עכ&quot;ל:

והרב רבי מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב ויהי מורא שמים וכו' על דרך חכם ירא וסר מרע כלומר אף כשהוא סר מרע ירא אולי יש בידו איזו עבירה ולכן ראוי לעבוד ע&quot;מ שלא לקבל פרס ואף שהוא צדיק גמור ובא עליו רעה לא יכעוס שלעולם הוא ירא שמא גרם החטא והביא עליו רעה שמיעוט עונות שיש לצדיק נפרע בזה העולם עכ&quot;ל:

והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב ויהי מורא שמים עליכם כלומר שמא תאמרו נעשה כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס שפעמים עושים ופעמים אינם עושים לא תעשו כן אלא שימו לבבכם שעבדים אתם ויהי מורא שמים עליכם נמצא שמזה תבואו לעבוד מאהבה ומיראה, כיצד מאהבה כעבד שמשמש את רבו מפני חסד שגמלו ומפני אהבת ומעלת הרב שראוי לכך. וכיצד מיראה כעבד שעובד את רבו מפני גדולתו ומעלה על דעתו שיש בידו להענישו על חטאו ומשמש לא מיראתו מן העונש עצמו אלא מפני גדולת הרב שיש בידו להעניש והדין נותן ליראה ממנו אפי' שלא יענש, ולא הבטיח הקב&quot;ה על השכר ולא הזהיר על העונש כדי שיעבוד האדם מפני חיבת השכר ולא מפני יראת העונש אלא הבטיח בשכר כדי להודיע חסדו לבאי עולם שאף שהדין נותן לעובדו ויש בידו יכולת לכוף את באי עולם לעובדו אעפ&quot;כ הוא משפיע שכר טוב לעובדיו ולהודיע שלא להנאת עצמו הוא מצוה אלא להנאת עבדיו, וגם מה שהזהיר על העונש להודיע כמה ארך אפים לפניו שאף שהדין נותן לענוש לעוברי רצונו לא רצה לענוש עד שיזהיר. ולא עוד אלא שהגיעה התורה לסוף דעת בני האדם שאין כל אדם מגיע למעלה גדולה בזו לעבוד מאהבה ומיראה לפיכך הגיד לך הכתוב רוב השכר וכובד העונש כדי לחנך הנשים והקטנים בעבודת המקום אבל החסידים ואנשי מעשה אין עושים אלא מאהבה ומיראת האמת מפני שהיא אמת וסוף הכבוד והשכר לבא עכ&quot;ל:


&lt;b&gt;והרב רבי מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב הוו כעבדים וכו' &lt;/b&gt;זהו מ&quot;ש ותורה יבקשו מפיהו אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו. והכוונה אם הרב לומד בתורה לשמה לעבודתו יתברך אף הוא שליח ה' צבאות כי איננו לומד אלא לעבודתו ובשליחותו אבל הלומד תורה לכוונה אחרת אותו הדבר הוא משלחו וכגון אם לומד תורה מפני הכבוד האיש הזה הוא שליח ומלאך הכבוד לא מלאך ושליח ה' כיון שאינו לומד התורה על האמת מפני שהוא אמת קרוב לומר שלא יהיה בפיו תורת אמת אלא כדי שיהיה בפיו תורת אמת צריך שיהיה עסק התורה שלא על מנת לקבל פרס אלא לעשות שליחותו ית' לבד. ואמר ויהי מורא שמים עליכם כלומר שבעשותו הדברים ע&quot;מ שלא לקבל פרס אלא לאהוב האמת מצד מה שהוא אמת ימשך לו מזה שיקנה לו מדה זו שיהיה מורא שמים עליו. או ירצה שאם יחליש שכלו מהשיג זאת המעלה וירצה לעשות הדברים על מנת לקבל פרס נותן עצה שיהיה מורא שמים עליו ובהיות מורא שמים עליו ימשך לו שיעשה הדברים מצד אמתתם לא מצד התועלת הנמשך מהם עכ&quot;ל:

והרב רבי יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב ויהי מורא שמים עליכם לאחר שהזהיר על מדת האהבה שיעבוד על מנת שלא לקבל פרס כמו האוהב המשמש את אוהבו משמש אותו בעבור אהבתו אותו ולא בעבור תקוה ותועלת שכר שהוא הפרס חזר עתה והזהיר על מדת היראה והקדים באזהרת האהבה כי רבה היא וכן בפירוש תהלים שחברתי כי מלאכיו יצוה לך וגו' הם שני מלאכים שומרים למי שעובד מאהבה שבאותו מזמור נאמר כי בי חשק וחשק ואהבה הכל אחד ולפי שעובד בחשק ואהבה יצוה לו שני מלאכים לשומרו אבל לעובד מיראה מלאך אחד לבד שומר אותו שנא' חונה מלאך ה' סביב ליראיו מ&quot;מ שניהם כאחד טובים כי היראה מבוא גדול במצות לא תעשה שהירא אינו עובר עכ&quot;ל:

והרב משה אלשקאר ז&quot;ל כתב הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס דוגמת יליד בית ולא מקנת כסף שאע&quot;פ שלא יתן לו האדם ארוחת תמיד מחוייב לעבוד אותו מצד חסדו שגדל אותו ולעולם אינו בורח לא כן העבדים הקנויים כי מגמת פניהם לברוח מן האדון על כן אמר דוד אני עבדך בן אמתך כעבד בן אמה שנתגדל בבית האדוו ופתחת למוסרי ואין מטבעי לברוח מעבודתך רק אשמור עבודתך אע&quot;פ שלא אהיה אסור בזיקים ולכך לך אזבח ואעבדך. ועל כן הזהיר התנא שתהיה העבודה כעבד עובד מאהבה ודי לך מהשכר שתהיה מאוהבי הש&quot;י שומרי פקודיו וז&quot;ש דוד המלך ע&quot;ה הורני ה' דרר חקיך ודי לי מהשכר שאצור פקודיך וזה ואצרנה עקב עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ג/&gt;


===משנה ד===
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
&lt;b&gt;והרב &lt;/b&gt;ר' שמעון בר צמח ז&quot;ל כתב וז&quot;ל יש גורסים קבלו ממנו והיא גרסא המדוקדקת אם הוחזקה עכ&quot;ל:

והרב ר' יהודה לירמא ז&quot;ל פירש כי יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן היו כל כך חכמים גדולים שכל בני דורם קבלו ולמדו מהם כל חכמתם וכן אפשר לפרש ג&quot;כ כל לשון קבלה שבפרק הזה עכ&quot;ל:

ואני אומר כי כל אלו הג' חכמים הבאים אחר שמעון הצדיק נמשכו אחר דבריו וכל אחד דבר בא' מן הג' דברים ששנה שמעון הצדיק. אנטיגנוס דבר על העבודה ועשה עיקר ממנה ועל כן אמר אל תהיו כעבדים וכו'. יוסי בן יועזר דבר על התורה ולכן הזהיר יהי ביתך בית ועד לחכמים וכו'. ויוסי בן יוחנן דבר על גמילות חסדים ולכך אמר יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך. ולכך אפשר דלכך תני קבלו מהם לשון רבים ולא אמר ממנו משום דלאו מאנטיגנוס לבדו קבלו כי אלו קבלו משניהם משמעון הצדיק ומאנטיגנוס ג&quot;כ:

והנה בכוונת דברי יוסי בן יועזר פירש הר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל. והנה יוסי בן יועזר ביאר איך יזכה האדם לקנין התורה והשגת שלימותה ואמר שהדרך הנאות אליו הוא שיעשה ביתו בית ועד לחכמים ר&quot;ל בית מוכן ומיועד להתקבץ שמה החכמים לדרוש וללמוד בתורה כי בהיות ביתו אכסנית התורה אין ספק שיזכה ללימודה. אבל התנה בזה שני תנאים שמבלתם לא יתכן אליו קנין השלימות. האחד שלא יתגאה על החכמים בהיותו בעל הבית והם כאורח נטה ללון אבל יתאבק בעפר רגליהם בהכנעה ושפלות כאילו הם בעלי הבית והוא האורח המתאכסן בתוכם. והתנאי השני שלא יקוץ דעתו ברבוי התורה ולא תקל למודה בעיניו להתמדתה יום יום אבל תמיד ישתה בצמא רבה את דברי החכמים ההם ר&quot;ל שישמע את דבריהם כל היום בתאוה נמרצת כאילו הם חדשים אצלו וכמים קרים על נפש עיפה כן יהיו דברי תורה בנפשו ולפי זה אין ראוי לומר והוי שותה בצמא בפת&quot;ח כי אם בשו&quot;א עכ&quot;ל:

והחסיד הרב ר' יוסף יעבץ ז&quot;ל כתב על והוי שותה בצמא את דבריהם וז&quot;ל. ומצאתי כתוב אל תאמר אלו האנשים כבר שמעתים פעמים רבות והוחזקו בעיני ואיני צריך לדקדק בדבריהם אלא לקבלם ולהאמינם אלא הוי שותה בצמא כאילו לא שמעת מימיך ודקדקת בדבריהם ע&quot;כ. ונכון הוא:

עוד כתב בשם הר&quot;י ן' שושן ז&quot;ל והוי שותה בהדרגה באופן שתהיה לעולם בצמא לא שתגיח הירדן אל פיך ותחנק:

עוד כתב כי ג' דברים בדברי התנא ר&quot;ת חש&quot;ק, חשק שפלות קביעות. ופירוש קביעות יהי ביתך. שפלות והוי מתאבק. חשק והוי שותה. ע&quot;כ:

והרב רבינו עובדיה ז&quot;ל פירש והוי מתאבק בעפר רגליהם כלומר שתלך אחריהם שהמהלך מעלה אבק ברגליו וההולך אחריו מתמלא מאבק שהוא מעלה ברגליו:

עוד פירש פירוש אחר שתשב לרגליהם על הארץ שכך היו נוהגים שהרב יושב על הספסל והתלמידים יושבים לרגליו על גבי קרקע עכ&quot;ל:

והספר לב אבות כתב והוי שותה בצמא וכו' וז&quot;ל. ואולי ירצה בכאן שמעת נערותו קודם שיהיו נרשמים בו מדות פחותות ואמונות כוזבות שעדיין הוא צמא ורעב מכל מאכל אשר יאכל יהיה שותה את דבריהם לפי שהדברים הנכנסים בו אז לא במהרה הוא משכחם עכ&quot;ל:

הנה לך דברי המפרשים ואף אם כל דבריהם כולם נכוחים למבין וישרים עדיין אפשר לפרש עוד דברי יוסי בן יועזר ואומר כי מה שאמר יהי ביתך בית ועד לחכמים אינה אזהרה שמזהיר לאדם רק הודעת השכר אשר ישיג מי שישפיל עצמו ויתאבק בעפר רגלי החכמים והכי קאמר מובטח אתה שיהיה ביתך בית ועד לחכמים ותהיה אתה הגדול שבכולם וכולם יבואו ויועדו בביתך שיהיו הם צריכים אליך ללמוד ממך וזה בשכר מה שתקדים אתה בתחלה להיות מתאבק בעפר רגליהם בשכר הכנעה זאת שתהיה אתה נכנע ושפל לפניהם תעלה מעלה שתהיה אתה ראש לכולם:

ורש&quot;י ז&quot;ל כתב והוי מתאבק בעפר רגליהם שתהיה משמשן. ועל פי דרכו אפשר שאמר והוי שותה בצמא את דבריהם דלא תימא בעוד שאני הולך לשמשם אני מתבטל מלימוד התורה לז&quot;א טוב לך שתשתה בצמא את דבריהם ולא תהיה תמיד לפניהם שתשבע ותקוץ בתורה ותתרשל אלא צריך ליתן ריוח בין הדבקים ואז כשתשמע דבריהם יהיו ערבים לך יותר:

ואפשר עוד שאמר יהי ביתך בית ועד לחכמים בין לחכמים שהם תושבי העיר בין לחכמים שעוברים ושבים דרך ארצך כולם ימצאו מנוח לכף רגלם בביתך. וכנגד החכמים הבאים מארץ מרחק ואבק ועפר הדרך ברגליהם שהם אורחים אמר תביא אותם לביתך והוי מתאבק באותו עפר שברגליהם ואם לפעמים אותם החכמים הבאים לביתך יאמרו דברי תורה שאינו חדש אצלך כי כבר אתה ידעת החדוש ההוא עם כל זה לא תראה עצמך בפניהם כאילו אינו חידוש אצלך כי בזה תלבין פניהם אלא הראה עצמך כאילו הוא חדוש אצלך ושלא שמעת דבר זה מעולם ושאתה שותה בצמא את דבריהם כמי שהוא צמא מהם ומעולם לא שמע אותם:

ואפשר עוד שאמר יהי ביתך בית ועד לחכמים שיועדו החכמים לעולם בביתך ובזה תלמד מהם ותרבה חכמה נפלאה מרוב ההתמדה עד שהיה כדאי לחלוק עליהם וז&quot;ש והוי מתאבק וכו' כלומר תדע להתעצם במחלוקת עמהם. וזה על דרך מה שכתב רש&quot;י ז&quot;ל גבי ויאבק איש עמו וז&quot;ל. מנחם פי' ויתעפר לשון אבק שהיו מעלים עפר ברגליהם ע&quot;י נענועם ע&quot;כ. ובכאן נקט האי תנא האי לישנא דרך משל לאותם אשר הם מתעצמים להפיל איש את חבירו ובנענועם מעלים עפר ומתאבקים זה עם זה בעפר רגליהם כך אתה תזכה ותדע להתעצם בהלכה ולחלוק עמהם וזה ימשך לך ממה שיהיה ביתך בית ועד לחכמים:

וה&quot;ר משה אלמושנינו ז&quot;ל כתב יהי ביתך בית ועד לחכמים ר&quot;ל שרוב קביעותו יהיה בבית המדרש אשר הוא בית ועד לחכמים וכאלו אמר שיהיה ביתו ומקומו הקבוע לו בבית הועד לחכמים ובית המדרש שהוא הבית ועד לחכמים יהיה כמו ביתו ויתמיד לישב בו תמיד כי בהתמדתו שם ילמד תורה הרבה כאמור:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל. כתב קבלו מהם פי' מאנטיגנוס ובית דינו. איש ירושלים, איש צרידה, פירוש גדולי העיר ומנהיגיה וכמו שדרשו זרע אנשים גבר בגוברין:


&lt;b&gt;יהי ביתך בית ועד לחכמים &lt;/b&gt;מקום מזומן לקבוציהם או להיות להם לאכסניא ותלמוד מהם דברי תורה והזהיר שעם רוב רגילותו בהם לא יקל בעצמו שלא לטרוח בתשמישם אלא כל עוד שיהיה רגיל עמהם יראה בעצמו שמשמשם בחפץ ובהשתוקקות וירבה בכבודם והוא המשל בהתאבקות, וישמשם אפי' תשמיש שאינו ראוי לאיש כערכו והוא המשל בעפר רגליהם וכענין אלישע אשר יצק מים ע&quot;י אליהו. או רצו בזה שאף אם הוא אינו כדאי ללמוד מהם דברי תורה לא ימנע בעבור זה שמ&quot;מ ילמוד מדבריהם מוסר ומדות טובות והוא הדמיון בעפר רגליהם שאף השיחה קלה שלהם נלמד ממנה מוסר או דרך ארץ עכ&quot;ל:

והרמ&quot;ה ז&quot;ל פירש קבלו מהם משמעון ומאנטיגנוס עכ&quot;ל. וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל פירש והוי מתאבק בעפר רגליהם לפי שמנהג החכמים להיות לבושיהם ארוכים ובהילוכם מעלים אבק למעלה ומצטער ההולך אחריהם לכבדם או לשמוע דבריהם עכ&quot;ל. וה&quot;ר יוסף ו' נחמיאש ז&quot;ל כתב קבלו מהם משמעון ומאנטיגנוס שלמדו תחלה לפני שמעון הצדיק ונפטר והם עדיין לא למדו כל צרכם וחזרו ללמוד לפני אנטיגנוס הממלא מקום שמעון הצדיק עד שנפטר ג&quot;כ אנטיגנוס והם מלאו את מקומו.

&lt;b&gt;והוי שותה בצמא את דבריהם &lt;/b&gt;בשיתא סדרי משניות ירושלמית הגרסא כצמא בכ&quot;ף והכל עולה אל טעם אחד שתשתה דבריהם כתאותו של צמא לשתות מים עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ד/&gt;


===משנה ה===
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
&lt;b&gt;הנה &lt;/b&gt;השלם הזה רצה להרחיב ביאורו בחלוקה השלישית של שמעון הצדיק אשר היא גמילות חסדים וצוה ואמר יהי ביתך פתוח לרוחה שלא תפתח פתח במבואת האפלים מקום חשך וצלמות נתיב לא ידעו אדם ואין עובר ושב משם אלא יהי פתחך במקום רוחה בתוך הרחוב מקום עוברים ושבים וימשך מזה שתמיד כל היום יהיו עניים בביתך כי פתחך נוכח פניהם הוא ואינם צריכים לחזר בארחות עקלקלות עד שילאו למצוא הפתח. אח&quot;כ מצאתי שכן פירש החסיד ה&quot;ר יוסף יעבץ ז&quot;ל:

אי נמי אמר כי אף אם יפתח את ידו לעניים ימשך מזה שלא ישאיר לבניו אחריו כלל ויהיו בניו צריכיך לחזר על הפתחים צוה התנא שעכ&quot;פ לא ימנע אלא יהיה ביתו פתוח לרוחה אף שימשך שיהיו בניו ובני ביתו עניים. גם את זה מצאתי אותו אח&quot;כ בספר לב אבות. עוד מצאתי כתוב בספר לב אבות וז&quot;ל ואולי ירצה שאתה תעמיד ביתך פתוח לרוחה להכניס אורחים ולחמול על הכל ובזה תהיה נדיב. אבל עם בני ביתך תהיה מסתפק בהכרחי ויהיו עניים ומעונים כדי שתוכל לעשות זה. עוד כתב ואולי ירצה כי כשיבאו העניים לביתך בהיותו פתוח לרוחה אל יהיו בני ביתך מזלזלים בכבודם ומשתררים עליהם אלא בני ביתך יהיו מחשיבים עצמם שהם העניים והאביונים והעניים שבאו יהיו כבני הבית עכ&quot;ל:

ואפשר שרצה להזהיר על נתינת הצדקה בשמחה ובטוב לבב וכמו שאמר הכתוב נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה דהיינו השמחה שלא ירע לבבך יברכך ה' כי השמחה היא העיקר וז&quot;ש יהי ביתך פתוח לרוחה ליתן צדקה לעניים. אמנם העיקר הוא שתתן בשמחת הלב לעניים כמו שאתה נותן בשמחה לבניך. וז&quot;ש ויהיו עניים בני ביתך כלומר העניים יהיו שוים ממש לבניך לענין השמחה שתתן להם בשמחה כמו לבניך ובמאזנים ישאו יחד ליתן להם ברצון ובלב טוב כמו לבניך כי העושה צדקה עם העני הו&quot;ל כאלו בעל הבית גומל חסד עם נפשו בעצמו לפי ששכרו כפול מן השמים וכמו שאמר שע&quot;ה גומל נפשו איש חסד כלומר האיש העושה חסד אותו החסד הו&quot;ל כאלו גומל אותו עם נפשו של בעה&quot;ב ומי שהוא אכזרי עם העני אינו עוכר את העני בזה רק עוכר את שארו כי יענש על היותו אכזרי. אי נמי אמר פתוח תפתח את ידך לעניים ולאביונים לפי שבודאי יגיעו בניך למדה זו שיהיו עניים כי גלגל הוא שחוזר בעולם ואם לא בניך יהיו בני בניך ואז כמו שרחמת אתה על העניים ירחמו על בניך ויפתחו ידיהם להם כמובא בגמרא שאמר רבי פלוני לאשתו שתתן לעניים כדי שיתנו לבניה אחריה כי גלגל הוא שחוזר בעולם. וז&quot;ש יהי ביתך פתוח לרוחה ומניה יתזנו ויתפרנסו העניים כי לסוף ימשך הזמן ויהיו עניים בני ביתך ואם אתה תרחם ירחמו גם עליהם כי מדה כנגד מדה לא בטלה:

ואפשר עוד כי מה שאמר יהי ביתך פתוח לרוחה אינו אזהרה אלא שכר שימשך לו אם יהיו עניים מצויים תמיד בביתו וז&quot;ש יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיה לך הצלחה וריוח וביתך יהיה מלא כל טוב אם תעשה את הדבר הזה שיהיו עניים בני ביתך מצויים תמיד בביתך כבני בית בגלל הדבר הזה יברכך ה' ויהיה ביתך פתוח לקבל הברכה העליונה. וקרוב לזה אמר שע&quot;ה עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה כלו' העשיר בעבור הצדקה שעושה עם הרשים בעבורם ועל ידם יבא לו ממשלה כי בגלל הדבר הזה יברכהו ה'. וכן עבד לוה לאיש מלוה כלומר הלוה במה שהולך ללוות מן המלוה הו&quot;ל כאילו בזה הוא עושה לו עבדות למלוה לפי שבסבת זה מתברך.
ואפשר עוד שאמר יהי ביתך פתוח לרוחה לכל העולם בין לעניים בין לעשירים ולא שיהיו בצמצום דוקא לעניים ולא לעשירים רק יהיה פתוח לרוחה לכל העולם בין לעניים בין לעשירים ובזה כשיבאו עניים לאכול בביתך לא יתביישו ויאכלו כמו אם היו בני בית ממש שאם אין אתה מכניס לאכול בביתך אלא עניים כשהעני יאכל בביתך יתבייש כי יודע שלא קראת אותו לאכול אלא מפני שהוא עני אבל כשמכירים בך שאתה מכניס גם העשירים העני לא יתבייש שאומר שדרכך לעשות חסד עם הכל ולא בעבור עניו קראת אותו שיהיו עניים כבני ביתך ממש ולא יתבוששו:

וה&quot;ר יהודה לירמא ז&quot;ל פי' עם מה שפי' הרמב&quot;ם ז&quot;ל יהי ביתך פתוח לרוחה שיהא לך שער פתוח בדרך הולכי דרכים שכל הולך בדרך שיצטרך לדבר או ירעב או יצמא יכנס לביתך. ועם זה פי' הוא ויהיו עניים בני ביתך כי אע&quot;פ שמצד פתיחת ביתך לרוחה יתהוה לך שירגילו עצמם העניים ליכנס לביתך כ&quot;כ פעמים עד שיקראו בני ביתך ותצטרך להוציא עליהם הוצאה מרובה לא תחוש על כך עכ&quot;ל:

אמר עוד ואל תרבה שיחה עם האשה. הר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל פי' כי סמך לזה ואל תרבה שיחה עם האשה לפי שכבר יקרה שיבואו בכלל העניים והאורחים לביתו נשים עניות ולכן הזהירו שלא ירבה שיחה עמהן פן יחם לבבו מתוך שיחתן ויבא לידי זמה. ונתן טעם לזה לפי שחז&quot;ל אמרו אפי' באשתו לא ירבה שיחה כדי שלא יבא לידי הרהור יותר מדאי ק&quot;ו באשת חבירו. וזה מצינו שאמרו חז&quot;ל שלא יהיו מצוים אצל נשותיהם כתרנגולים וכו'. עוד אמרו שיחה מביאה לידי הרהור הרהור מביא לידי תאוה וכו' וכל זה באשתוי ק&quot;ו באשת חבירו עכ&quot;ל. ועוד פי' הרב הנזכר לפי שהנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות ותרע עיניהן במתנות העניים והכנסת האורחים אשר זכר ולכן הזהירו שבענין הצדקה והגמילות חסדים לא ירבה שיחה עם האשה. ואמר האשה בה&quot;א הידיעה לרמוז אל היושבת אצלו ושוכבת חיקו ר&quot;ל שלא יקח עצת אשתו בענין הצדקה כי היא תמיד תמנענו ולכן פירשו באמרם אל תרבה שיחה עם האשה שלא אמרו על אשת איש אחר או פנויה רק שבאשתו אמרו ועל ענין הצדקה וכמ&quot;ש מכאן אמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה שלו ונוטל עצתה בענינים של צדקה ומצות כאלו גורם רעה לעצמו כי גם בדברים אחרים תשתרר עליו גם השתרר בראותה כי אינו זז מעצתה ובוטל מדברי תורה ומצותיה וסופו יורש גיהנם להיותו בטל מדברי התורה עד כאן:

ואני הכותב נראה לי סעד לזה ממה שאז&quot;ל קמח סולת מכאן שהאשה עינה צרה באורחין. ופירוש הדברים שאפשר שהרגישו מאי קמח סולת או היה קמח או היה סולת ומכאן דקדקו מכאן שהאשה עינה צרה באורחים ולכן לא רצה בתחלה לומר לה שלשה סאין סולת אולי תרע עינה ולא תרצה על כן בתחלה אמר לה קמח שאינו שוה כל כך ואינו פיזור כ&quot;כ וכשנתרצתה בקמח אז עלה מדרגה אחרת ואמר לה שיהיה מסולת באופן שעלה ממדרגה למדרגה לפי שהאשה עינה צרה באורחים:

ואפשר לי לומר שזכר בכאן ואל תרבה שיחה עם האשה לפי שלפעמים האדם נמנע מלהכניס אורחים משום שהוא רוצה לעולם להיות עם אשתו ולדבר עמה ואם יבאו אורחים לתוך ביתו לא יוכל לעשות כן להאריך דברים עמה לז&quot;א אל תרבה שיחה עם האשה לא יהיה לך מדה זו כי רעה היא ובכן תוכל להביא אורחים בביתך ולא תמנע. ולפי שגם לפעמים ימנע מלהכניס האורחים משום האורחים עצמם שלא יתנו עיניהם באשתו ולא יאריכו עמה דברים לז&quot;א באשתו אמרו כמדבר אל האורח הבא אל ביתו ונותן לו עצה טובה ואומר לו ראה גם ראה כי באשתו אמרו כאומר כי צוו לבעל האשה שלא ירבה שיחה באשתו ק&quot;ו באשת חבירו ולכן ראוי הוא לך שתשא אתה ק&quot;ו בעצמך ותאמר שאם הוא באשתו אמרו לו שלא יאריך דברים ק&quot;ו לאורח שלא ידבר עם אשת בעל הבית והיא אשת חבירו. ובאלו השני מוסרים אחד לבעל הבית וא' לאורח יהיה סיבה שלא ימנע מלהכניס אורחים ולהיות ביתו פתוח לרוחה. ואף גם זאת כי הוא משמרת שלא יכשל באשת איש כי חייב האדם לעשות משמרת למשמרת וכמ&quot;ש דהע&quot;ה לפעולות אדם בדבר שפתיך הכונה שדוד בא לתקן את אשר עותו וזהו אומרו לפעולות אדם שחטא בדבר שפתיך שהיא אותה המצוה שצוית אותו ועבר עליה ולכן אני מאד נזהר ועושה משמרת למשמרתך וז&quot;ש אני שמרתי ארחות פריץ כלומר אני עשיתי משמרת וגדר וסייג לארחות פריץ:

ואפשר עוד שמה שאמר באשתו אמרו וכו' רבינו הקדוש מסדר המשנה קאמר לה שהוקשה לו בדברי יוסי בן יוחנן מה הוא זה שאמר ואל תרבה שיחה ואם מדבר באשת חבירו אפי' שיחה קלה אסור כ&quot;ש ריבוי דברים ולזה השיב ופירש כי כוונת אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו ולכן אמר אל תרבה. אמנם באשת חבירו ק&quot;ו הוא שאסור. ואמר מכאן אמרו חכמים כל זמן בין בהיות אשתו טהורה בין בהיותה בימי טומאתה אין ראוי להרבות דבורו עמה כי אם היא נדה וטמאה הדבור מביא לידי תאוה והתאוה לידי מעשה ואין לך רעה גדולה מזו וז&quot;ש גורם רעה לעצמו. ואם היא טהורה יותר טוב היה שהזמן ההוא שיושב ובטל בשיחה בטלה יהיה עוסק בדברי תורה וז&quot;ש ובוטל מדברי תורה כשמרבה שיחה באשתו טהורה, באופן כי שניהם שוים לרעה כי סופו יורש גיהנם, ומלת וסופו יראה שגורם לו להיות מאותם שיורדים ואינם עולים וזהו וסופו כי סוף יהיה בגיהנם ויהיה לו ירושה מאותם שנאמר בהם והיו דראון לכל בשר. גם אפשר שאמר גורם רעה לעצמו כלומר גורם ללילית הרשעה שתדבק עמו כי המהרהר ביום בא לידי קרי בלילה.
ורבינו יונה ז&quot;ל כתב כל המרבה שיחה וכו'. כלומר גורם שיצרו הרע יתגבר עליו שנקרא רע וכמו שאז&quot;ל גדול יצה&quot;ר שהקב&quot;ה קראו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו וזה האיש המשיך וגרם הרע על עצמו על ידי השיחה עם האשה, כי אף שפעמים הרע מתגבר על שאר בני אדם הם לא גרמו ולא מגרמת עצמם תפתח עליהם הרעה אבל זה הוא גורם לעצמו ובוטל מדברי תורה שאף אם יעסוק בתורה לא תתקיים בידו כי הן שני דברים שאין הלב סובלן כאחד, וסופו יורש גיהנם דכיון שמרבה דברים עם האשה בודאי יבא לידי עבירה וירד שאולה וז&quot;ש שלמה ע&quot;ה ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים ביען כי המות יסירהו מחיי העוה&quot;ז והאשה תסיר איתו מחיי העוה&quot;ב אשר היא מצודים כי מיד בהביטו באשה נלכד במצודתה ואף אם הוא לא ילכד ולא יחשוק אותה היא תחשוק אותו בלבה וז&quot;ש וחרמים לבה כי בהכרח נתפש ברשת כיון שהיא חשקה בו בלבה הרי לבה הוא רשת ללכוד אותו כי היא תרגילנו לעבירות ואם נגע בידיה הרי הוא בבית האסורים ממש וז&quot;ש ואסורים ידיה ובהכרח יבא לידי עבירה ושוב אין לו תקנה ולכן טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה עכ&quot;ל:

וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל כתב באשתו אמרו, רבינו הקדוש מפרש כן, מכאן אמרו חכמים הבאים אחריו הוסיפו על דבריו. גורם רעה לעצמו שאם הלך לבית הכנסת ולא נהגו בו כבוד אם יספר לאשתו הוא מבזה את עצמו שאף היא תבזה אותו בלבה עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב ויהיו עניים בני ביתך כלומר שתתמיד בהכנסת אורחים כל כך עד שכל שיחתן של עניים לא יהיה אלא בעניני ביתך שידמה להם כאלו הם בני ביתך וכשפוגעין זה את זה זה אומר מהיכן אתה בא מביתו של פלוני ואתה לאן אתה הולך לביתו של פלוני. אי נמי שיהיו בני ביתך עניים ונכנעים לפני האורחים העניים ומאספים את העניים לביתך בפיוס דברים שתהיה אתה ענותן ובני ביתך ענותנים וכן בכל דבר שיהיו ענוים בכל דבר ולכל אדם ויהיו לעולם נוחין לכל הבריות וענוה מצויה בהם לעולם:


&lt;b&gt;אל תרבה שיחה עם האשה &lt;/b&gt;מלת שיחה נאמר על הדבור לבטלה שאין בו צורך כלל וכן אמרו שיחה בטלה וכן אמרו שיחתן של ת&quot;ח צריכה תלמוד והוא אצלי מה שהיה מייחס דוד המלך ע&quot;ה על עצמו תמיד זאת המלה אפי' בד&quot;ת כענין שאמר עבדך ישיח בחוקיך כל היום היא שיחתי ורבים כאלה, שלרוב ענותנותו היה משפיל עצמו עד שהיה קירא הגייתו בתורה שיחה לומר שהוא חסר הידיעה בעניניו ושאין עיקר בדבריו רק כשיחה שאינה עיקר. והזהירו שלא ירבה שיחה בטלה עם האשה אבל לדבר עמה בעניני צרכי הבית בזה לא הזהירו כי אז אינו גורם רעה לעצמו כי המחשבה טרודה בצורך העצה עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב ויהיו עניים בני ביתך הזהיר כי יתן לעניים ולא לעשירים כי הנותן לעשיר עליו נאמר נותן לעשיר אך למחסור ופי' הפסוק כך הוא עושק דל להרבות לעצמו ממון הוא שוה בשוה לנותן לעשיר שלא ימשך אליו תועלת כלל כי העשיר יבזה מתנתו ולא ישאר בידו רק החסרון עכ&quot;ל:

ואולי פירוש הפסוק הוא באופן אחר כי מי שעושק לדל הוא חושב שגוזל אותו ואדרבא העושק הזה הוא סיבה להרבות לו לדל ממון רב כי ירחמו עליו מן השמים בראות האכזריות של העושק לדל כי לא די לו דלותו אלא שעשקו וחמדו מה שהיה לו וזהו סיבה להרבות לו לעני עושר רב והנותן צדקה לעשיר הוא להיפך כי הוא חושב שנותן לו ואדרבה במה שנותן לו הוא מחסרו כי יאמרו עליו בשמים הנה זה היה עשיר ולא היה צריך ליטול ונטל סוף היא ראוי שיבא לידי מדה זו שיחסר ממונו ויבא לידי עניות וז&quot;ש נותן לעשיר אך למחסור כלומר היא סבה שיבא לידי מחסור ועל כן הזהיר התנא בפי' ויהיו עניים בני ביתך וכו':


&lt;b&gt;ואל תרבה שיחה עם האשה &lt;/b&gt;כתב הרב רבי מתתיה היצהרי ז&quot;ל כי הדבור מביא לידי הרהור והרהור לידי תאוה ותאוה לידי אהבה ואהבה לידי מעשה וז&quot;ש כי בעד אשה זונה כדי להשיגה תתן לה עד ככר לחם שיש לך לאכול כ&quot;כ ינצחך יצר האהבה שאם תשאל אליך מזון פיך שאין זולתו תמלא משאלה. ואשת כלומר ובעד אשת אפי' תשאלך איש נכבד להמיתו שיש לו נפש יקרה תצודנו ותמיתנו וזה להורות איך יגדל החשק שיעשה מעשים אשר לא יעשו בעדה ומלת אשת אינו סמיך כמו נפל אשת וגו' עכ&quot;ל. ואצלי פי' הכתוב הוא להודיע כי כפי גודל העבירה ואיכותה כך גודל איכות התאוה להשיגה ולכן בעד אשה זונה שהיא אשה מופקרת פנויה שאין איסורה שוה לאיסור אשת איש כדי להשיגה יאבד הונו עד שלא ישאר לו רק ככר לחם להשיב את נפשו כי רועה זונות יאבד הון אמנם אין כאן סכנה של מיתה כי אינו חייב מיתה עליה אמנם האשת איש הנפש שהיא יקרה וחשובה וכל חפצים לא ישוו בה תצוד אותה האשת איש ותמיתנו כי האדם כדי להשיג לבעול אשת איש משים נפשו בכפו כי אפשר שיודע הדבר לבעל ויהרוג אותו או ב&quot;ד הורגין אותו באופן שהאשת איש נפש יקרה תצוד ולכן הזהיר התנא על האשת איש מדין ק&quot;ו כאומרו באשתו אמרו ק&quot;ו באשת חבירו וכו':

הרב רבי יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב ואל תרבה שיחה עם האשה שרוב שיחות הם בענין התשמיש. וגם הרבה חלאים באים לאדם בריבוי התשמיש וכן פירשתי ראה חיים עם אשה אשר אהבת כלומר אע&quot;פ שאתה אוהב אותה בחר החיים לגופך יותר על אהבתה ואל תתן לנשים חילך ומלת ראה הוי מלשון נראין דברי אדמון ולכן תקנו רז&quot;ל עונה לכל אדם כפי מלאכתו וזש&quot;ה ראה חיים עם אשה אשר אהבת וגו' ובעמלך שאתה עמל תחת השמש כפי העמל יהיה תשמיש עכ&quot;ל:

וה&quot;ר ברוך ן' מלך כתב ויהיו עניים בני ביתך כלומר אפי' ידך משגת כלכלם במשפט ולא בהרוחה שאם יהיו עניים כבר הם למודים ולא יבואו להצטרך לבריות ויתביישו, אי נמי במקום עניים שכירים יהיו בני ביתך ולא תביא שכירים מבחוץ שמא אינם הגונים ויפסידך אלא בני ביתך יעשו צרכי ביתך וייטב לך עכ&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל פירש יהי ביתך פתוח לרוחה שכל מי שיצטרך לשום אדם יבא לביתך ויפיק רצונו.

&lt;b&gt;ויהיו עניים בני ביתך &lt;/b&gt;שאם יבא לשאול מה שצריך ישאל ולא יתבייש וכאלו הוא מאנשי ביתך. עוד יש לומר שאם יהיה לך פת חטים ופת שעורים יאכלו בני ביתך השעורים והעניים יאכלו החטים. ואל תרבה שיחה עם האשה כלומר שאם יבאו אורחים אל תקח רשות מאשתך לפי שאינה רוצה באורחין וכמ&quot;ש איוב בחוץ לא ילין גר ועוד אמר אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע שכל כך היו שונאים אותו עד שהיו אומרים מי יתן לנו מבשר איוב ואע&quot;פ שנאכל הרבה ממנו לא נשבע כלומר לא היינו שבעים. או יתכן שאמר מי יתן מבשרו וגו' כלומר מהבשר שהוא מביא אין אנו שבעין ממנו מצד האורחים שהוא מביא לנו ואוכלים הכל. או אפשר אף שאתה מחוייב לפייס לעני בדברים כמ&quot;ש הכתוב ותפק לרעב נפשך אם אשה ענייה היא לא תרבה עמה שיחה. או אפשר שאף אם מצווה האדם לפייס את אשתו בשעת תשמיש יהיה במיעוט. דברים ולא בריבוי כי מגיד לאדם מה שחו:&lt;קטע סוף=ה/&gt;


===משנה ו===
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
&lt;b&gt;צדקו &lt;/b&gt;מאד דברי המפרשים באמרם כי לפי שאמר יוסי בן יועזר בענין לימוד התורה שיהיה ביתו בית ועד לחכמים אמר על זה יהושע בן פרחיה שאין טוב לאדם שילמד מחכמים רבים בחכמם אחת כי אולי תהיינה סברותיהן שונות זו מזו והתלמיד יתבלבל בזה כי כמו שהמאכלים וריבוי היינות השותים אותם בסעודה אחת מורישים להם חלאים הרבה כן בעיון הרבנים השונים, וכבר אמרו חז&quot;ל על רב יהודה שאין לסמוך על שמועתו משום דמכולי עלמא גמיר ולכן עשה לך רב ר&quot;ל רב אחד וחכם אחד שתלמד מפיו עכ&quot;ל:

ואפשר עוד לפרש בהיות כי לימוד התורה צריך להיות בחברת חברים כענין שאמר חרב אל הבדים וגו' וכענין שחביריך יקיימוה בידך אמר אם לא תמצא בעיר אשר אתה יושב חכם גדול ממך ואם תתחבר ללמוד עם לומדי העיר יחזיקו עצמם לגדולים ממך וכאלו אתה לומד עמהם כאחד מתלמידיהם לא למען זאת תמנע מללמוד בחברת אחר אלא עשה לך רב, ואמר מלת עשה כי אפי' שלא יהיה ראוי להיות לך לרב עשה אותו עליך לרב ואם לא תרצה לעשות עליך רב שישתרר עליך גם השתרר לא למען זה תלמוד יחידי רק עשה זאת אפוא בני וקנה בדמים יקרים חבר אחד ותספיק לו כל צרכו עד שמחמת חמדת הממון יתרצה זה אליך להיות חבירך כי דבר תורה מעות קונות ואחר שתתחבר ללמוד עמו אם ידבר כנגדך איזה דבר אל תדינהו לכף חובה שאם כן לא תמשך חברתכם יחד אלא הוי דן את כל האדם לכף זכות וכשתון כל דברי חבירך לכף זכות תוכלו עמוד זמן רב בחברה לא תתפרדו איש מעל אחיו. אי נמי כוונת השלם הזה להזהיר לאדם נבון וחכם בתורת ה' שילמד אותה לאחרים ולא תהיה לו לבדו כי מונע בר יקבוהו לאום ויעשה את עצמו רב ללמד לאחרים מה שהוא יודע. ואמר עשה לך רב שיהיה טורח בדבר זה ויסובב מעיר לעיר כשמואל הנביא ללמד את בני יהודה קשת מלחמתה של תורה וז&quot;ש עשה עצמך רב להם ללמדם ואם לא תמצא מי שירצה ללמוד עמך בתורת תלמיד וזה מרוב גאותו וגאונו עם כל זה אל תקפיד אתה בזה רק אמור לו שיבא וילמוד בזה מכל מקום ואפי' שיהיה נקרא חבר וז&quot;ש וקנה לך חבר כלו' קנה אותו אפי' שיהיה כערך חבר עם חבר:

והרב ר' יהודה לירמא ז&quot;ל הקשה למה לא הזהיר על שיקח תלמידים שהרי אמרו הרבה למדתי מרבותי וכו' ומתלמידי יותר מכולם ונתן טעם לזה לפי שהתלמידים כל מגמת פניהם הוא ללמוד ולא ללמד לכן אינם רוצים ללמוד מכל אדם אלא ממי שלבו חפץ בו יותר או ממי שנראה להם שהם לומדים ממנו יותר ומאחר שלא ימצא האדם מי שירצה להיות תלמיד לו לכן לא הזהיר התנא עליהם ע&quot;כ:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב קנה לך חבר שיתחבר בטובים לפי שבסבת זה לא ידבר כי אם בשבח הטובים וככה תבחן חברת האדם שאם הוא מדבר בשבח הטובים תדע בודאי שהוא מתחבר עמהם והוא שאמר שלמה ע&quot;ה מצרף לכסף וכור לזהב במצרף ובכור תבחן הכסף והזהב אם טוב הוא ואם רע אמנם מבחן פעולת האדם תדעם לפי מהללו כלומר אם תשמע אותו שהוא משבח לטובים הוא טוב וההפך בהפך:


&lt;b&gt;והוי דן את כל האדם &lt;/b&gt;להוציא אותם שאינם אדם רק כבהמות נדמו:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב וקנה לך חבר כי הוא מועיל לכמה דברים ולכן צריך לסובלו כמ&quot;ש שלמה ע&quot;ה מכסה פשע מבקש אהבה ושונה בדבר מפריד אלוף כי מי שהוא סובל את חבירו ומכסה על הפשע שפשע חבירו כנגדו ועובר על פשע זה מבקש שיהיה לו אהבה ועי&quot;ז תתקיים אהבתם עם חבירו ורוצה בה אבל השונה בדבר חבירו בפשע שעשה לו חבירו שונה בה וחוזר ואומר ראו מה עשה לי פלוני זה מפריד אלופו ממנו שהוא אוהבו כי לא תתקיים אהבתו עם שום חבר:


&lt;b&gt;והוי דן את כל האדם לכף זכות &lt;/b&gt;לבינונים כי לצדיק אפי' מעשה רע הוא טוב ולרשע גמור אפי' מעשיו הטובים יש לדונם לכף חובה וכמ&quot;ש שלמה ע&quot;ה משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע. הכוונה לומר כי בני אדם חושבים כי הצדיקים מפני שאינם יודעים לעשות רע גם אינם מכירים דרכי הרשעים ואין דנים אותם לכף חובה ואין הדבר כן כי משכיל הצדיק ויודע ומכיר בית הרשע ורוע מעלליו יותר מכל שאר בני האדם שאינם מקפידים כל כך ברשעת הרשע ולא יתנו אל לבם אבל הצדיק מקפיד ונותן אל לבו ואפי' מעשיו הטובים שעשה הרשע דן אותו הצדיק לכף חובה וז&quot;ש. מסלף רשעים לרע כי הצדיק מסלף ומטה מעשה טוב של הרשע לרע לומר שלא לשם שמים נתכוון במצוה שעשה אלא להראות טלפים כחזיר כדי שיחזיקו אותו לאיש טוב:

וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל כ' עשה לך רב מפורש בברייתא שיעשה את רבו קבוע שילמוד ממנו מקרא משנה מדרש הלכות ואגדות והטעם שהניח לו במקרא יאמר לו במשנה וכו' עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב עשה לך רב לשון עשיה יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו. שתועלת הרב הוא כל כך גדול עד שאם לא ימצא לו רב מזומן שיוכל ללמוד ממנו כעת יפליג להשתדל עם התלמיד ותיק אם יצטרך לעוזרו ולסמוך ידו כדי שישלים עצמו יעשה כדי שאחרי כן יוכל הוא ללמוד ולקבל ממנו אבל בחבר אינו צריך להתעמל כ&quot;כ אבל יקנה מהמזומן מאשר ימצא. או אמר לענין הנהגה מדינית שישים האדם עליו אחד מן החכמים לאב ולראש להיות נסמך עליו לעצתו ולפי שדבר זה הוא כבוד לחכם וכל אדם ירצה להיות לו לאב ולראש לזה לא הזכיר לשון קנין כי לא יצטרך להוצאות ממון רק כשישימהו עליו האחר ירצה שאפילו חכם הגדול שבחכמים נצרך שיהא לו אחד לאב ולראש בדבר הזה. ואע&quot;פ שלא ימצא חכם גדול כמוהו יעשהו משלמטה הימנו כי אין האדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו וזהו עשה לך רב אף שאינו ראוי אבל החבר שיהיה נאמן רוח לגלות לו סודותיו שהוא טפל אצלו יצטרך לקנותו בממון:


&lt;b&gt;והוי דן את כל האדם לכף זכות &lt;/b&gt;אבל אם הוא רשע מפורסם לא יצדק מעשה מעושהו ולא יתפאר הגרזן על החוצב בו וחכמי המוסר אמרו הזהר מחלקת לשון הנבלים כהזהר מן הקשת אשר כל עוד שיוסיף להכנע יוסיף להכות:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב והוי דן את כל האדם לכף זכות למי שמעשיו שקולים ואמר דוד המלך ע&quot;ה און יחשוב על משכבו הרשע כל מחשבותיו כשהוא מתבודד אינו מחשב רק לעשות און ומרמה וכשרואה אחרים עושים איזה פועל לעולם יתיצב לדונם בדרך לא טוב ולחובה לפי שהמעשה ההוא אם הוא רע אינו מאוס בעיניו לכן הוא גוזר כי זהו כוונת העושה המעשה ההוא עכ&quot;ל:

והרב רבי יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב וקנה לך חבר בממונך או בלשון רכה וכן פירשתי אז נדברו יראי ה' מלשון ידבר עמים תחתינו כלומר כשהחברים נכנעים איש לרעהו אז ויקשב ה' וישמע עכ&quot;ל:

והרשב&quot;ם ז&quot;ל כתב עשה לך רב שלא תהא תוקע עצמך לדבר הלכה שנאמר ושונא תוקעים בוטח השונא למי שתוקע עצמו לדבר הלכה יעמוד לבטח ומהו תוקע דאתא דינא קמיה וגמר הלכתא ומדמי מילתא למילתא דקבעי ליה למיזל קמיה רבים במסכת יבמות פרק ב&quot;ש:

והחסיד רבי יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב וקנה לך חבר וכן אמר שלמה ע&quot;ה שמן וקטורת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש פירוש השמן והקטורת חיצונים הם מעצם המריח אותם ונחם ינחמוהו מעצב לבו ומועילים לו מה שהוא אינו יכול להועיל לעצמו ככה יועילהו מתק רעהו הסוד שהוא ממתיק עמו בהועץ עמו יותר מעצתו שמתיעץ בינו לבין עצמו עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ו/&gt;


===משנה ז===
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
&lt;b&gt;המפרשים &lt;/b&gt;זכרונם לברכה הוקשה להם כי בהיות כי רשע הוא יותר רע ומר מן השכן רע וכמו שהביא החסיד הרב רבי יוסף יעבץ ז&quot;ל ראיה לזה מדברי חז&quot;ל ממה שדרשו בפסוק אוי לרשע רע וכי יש רשע שאינו רע וכו' אם כן היה לו לומר בהפך לפי שחיוב ההרחקה היא יותר גדולה משלילת החבור. ונראה לי דאינה קושיא לפי שכל הגדול מחבירו ברשעות אין צריך כל כך אזהרה לאדם להיות מתרחק ממנו כי מעשיו הרעים של הרשע שהם מגונים מאד בעיני אלהים ואדם הם ירחיקוהו וכמ&quot;ש הפייטן חטאי לו יריחון בם שכני אזי ברחו ורחקו מגבולי. ועל דרך זה אמר דוד המלך ע&quot;ה ה' לי בעוזרי וגו' כלומר אם אני צריך עזר והצלה מה' הוא כנגד אותם שמראים את עצמם שהם עוזרי ואולי בקרבם ישימו ארבם ולא אוכל להנצל מהם. אמנם אותם שהם שונאי בגלוי אני אראה בהם ואוכל להשמר מהם וא&quot;צ רק אזהרה מועטת לאדם משלילת חבורו אליו ובזה פשיטא שהאדם הוא בעצמו יתרחק ממנו ולכן אמר ואל תתחבר לרשע אמנם בשכן רע שאינו כ&quot;כ רשע ומעשיו אינם כ&quot;כ מגונים ע&quot;ז צריך אזהרה רבה שיתרחק ממנו כי לא די בשלילת חבורו אליו רק צריך להתרחק ממנו הרחק כמטחוי קשת וע&quot;כ אמר הרחק משכן רע:


&lt;b&gt;ואמר ואל תתיאש מן הפורעניות &lt;/b&gt;ויהיה פורענות כינוי על העבירות והפשעים כמו שפירשו המפרשים אמר אף אם כבר נתתי לך גבול להתרחק מהשכן רע והרשע וכבר עשית ככל אשר צויתיך ונתרחקת מהם עדיין אל תתייאש מן הפורענות שלא תאמר אחר שאני מתרחק מן הרשעים ולא אלמד מדרכיהם הרעים אין לי עוד לחוש שאעבור שום עבירה כי מובטח אני שלא תבא שום תקלה על ידי כיון שאני מתרחק מן הרשעים לז&quot;א עדיין אל תתייאש רק תפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק שהוא היצר הרע המציק ומפתה אותך בכל יום תמיד והוי זהיר לעולם שלא ידבק בידך מאומה מעצתו הרעה כי עצתו של אדם ויצרו מתגבר עליו בכל יום כענין צופה רשע לצדיק וגו' ואפילו אם הוא צדיק כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ולזה אמר דהע&quot;ה ואהיה תמים עמו ואשתמרה מעוני כלומר כל מה שאני אהיה תמים עמו יתברך אז אצטרך להשתמר מעוני יותר ויותר:

ואפשר עוד לפרש שהזהיר התנא הרחק משכן רע כי אפילו שאדם אחד יהיה צדיק גמור בכל מעשיו ובענין השכונה יהיה שכן רע מחרחר ריב ועינו רעה בשל אחרים ולבו בתוכו כאש בוערת מאש הקנאה והתאוה ובכל יום ויום התאוה תאוה שכנו הקרוב אל ביתו בשביל זה לבד על היותו שכן רע התרחק ממנו וכשתתרחק מזה ותלך לבקש שכן טוב בעניני השכונה להתחבר אליו השמר לך ושמור נפשך שאם תמצא שכן טוב עד מאד בעניני השכונה ובעין טובה כי תשבע עינו מרוב כספו וזהבו אשר אתו אמנם הוא רשע בעל עבירות אל תאמר בלבבך מה לי מרשעתו אשר בינו לבין קונו ולא ידבק בידי מאומה ועונותיו צרורות בשמלתו על שכמו ובחיקו ישא הוא רשע בעונו ימות ונפשו עליו תאבל ואתחבר בשכונתו אחר שהוא שכן טוב בעניני השכונה לז&quot;א השמר לך ואל תתחבר לרשע. ונתן טעם לזה ואמכ ואל תתייאש מן הפורענות ויהיה פורענות מל' עבירות ופשעים כלומר אל תתייאש לומר שלא תלמד ממעשיו אף אם תתחבר אליו בשכונתו כי ע&quot;כ תלמד מפורענות שלו וממעשיו הרעים ולכן אל תתחבר בשכונתו כלל:
א&quot;נ נתן טעם לדבריו שאמר אל תתחבר לרשע דאף אם יהיה האמת אתך שלא תלמד ממעשיו הרעים עם כל זה הפורענות והרעה מוכנת לבוא עליו ולכן אל תתייאש גם אתה מן !הפורענות כי הפורענות בא יבא עליו ולא יאחר ובהדי הוצא לקי כרבא אוי לרשע ואוי לשכנו כי קרוב יום אידו וגם עליך תעבר כוס פורענותו בהתחברך לרשע ולכן אל תתחבר אליו וכמש&quot;ה בהתחברך לרשע פרץ אלהים את מעשיך כי מעשה המצות הם למגן חיל וחומה לאדם בהתחברו לרשע פרץ ה' הגדר הנעשה ממעשיו והפורענות בא עליו:

אי נמי אפשר בהיות שחבירו יהושע בן פרחיה מזהיר לאדם שיהיה דן את כל האדם לכף זכות ושיקנה לו חבר ואם האדם יבין דבריו כפשוטן נפיק מנייהו חורבא שלפעמים ימשך מזה שיתחבר לרשע וילמד ממעשיי בהיותו דן את כל מעשיו של אותו רשע לכף זכות ויחשבהו לצדיק גמור ויקנה אותו לחבר להתחבר עמו לזה בא נתאי הארבלי לפרש דברי חבירו ולומר כי אין בכלל הוי דן את כל האדם וכו' דקאמר הרשעים רק אדרבא מצוה לדון אותם לכף חובה כדי להתרחק מהם ולזה הוצרך להזהיר הרחק משכן רע ולא תתחבר לרשע ולא תקנה לך חבר מהם ואם כה תעשה ותשמע לעצתי אל תתייאש מן הפורענות כי אפילו שיבוא עליך פורענות גדול וחרב מונחת על צוארך אל תתייאש מן החיים כאלו כבר נשפר דמך כי הוא יתברך יצילך ולכן אל תתייאש מן הרחמים מסבת הפורענות שאתה רואה שבא עליך אלא קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך כי שבע יפול צדיק וקם וכן מצינו במשה שאמר הכתוב ויבקש להרוג את משה ואחז&quot;ל שנעשה צוארו כעמוד של שיש ולא היה יכול להרגו ושמעתי שדקדקו זה מדלא קאמר ויבקש את משה להרגו משמע שמשה היה שם בפני פרעה ולא היה מבקש רק אופן ההריגה שלא היה יכול להרגו ולזה סמך מלת להרוג לויבקש. וכן מפורש אצלי מש&quot;ה צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו דייק דלא כתיב ומבקשו להמיתו וגו' הכוונה שלא היה מבקש את הצדיק שכבר הוא צופה רשע לצדיק ונגד עיניו הוא אבל הוא מבקש ועושה המצאות להמיתו ולא יכול לו וז&quot;ש ה' לא יעזבנו בידו כלומר הקב&quot;ה אינו עוזב את הצדיק ביד הרשע אף כי כבר הוא בידו הקב&quot;ה אינו עוזבו שיעשה בו כרצונו. א&quot;נ בהיות כי אפשר שהצדיק יהיה תוהה על הראשונות ויתחבר לרשעים ויאמר שוא עבוד אלהים אם בסבת רשע וטוב לו או בסבת מה שרואה בעולם צדיק ורע לו ולכך על הסבה הא' אמר אל יקנא לבך בחטאים בראותך כספם וזהבם אתם ותרצה להתקרב אליהם רק הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע יעל הסבה הב' אמר ואל תתייאש ג&quot;כ לומר שוא עבוד אלהים מסבת הפורענות אשר תראה לצדיק כי כל יום קללתו מרובה מחבירו ולזה תרצה להתחבר אל הרשעים רק התרחק מהם:

וה&quot;ר יהודה לירמא ז&quot;ל דקדק אמאי קאמר הרחק שהוא ההפעיל ולא אמר התרחק שהוא מבנין התפעל ואמר שהכיונה שמזהירו שאם יבוא שום אדם לשכון עם השכן רע לפי שאינו מכירו שירחיקהו ויזהירהו שלא ישכון עמו כדי שלא ילמוד ממעשיו הרעים עכ&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלמושנינו ז&quot;ל כתב וז&quot;ל ראוי שנדע למה בשכן רע לקח לשון הרחקה וברשע לשון התחברות ובראשון בלשון חיובי ובשני שוללי ולא אמר ברח מחברתו הרשע או הרחק מחברתו בל' חיובי לפי שכאשר יתחבר הרשע לאיש השלם שתבא התעוררות החברה מפאת הרשע אז יהיה הרשע טפל שהוא המתחבר והשלם הוא עיקר אשר אליו יתחבר ואז ראוי לקבלו אולי יחזירהו למוטב והוא מצוה רבה לעשות נפש אחת מישראל ועל כן הזהיר שהתחברות עם הרשע לא יהיה באופן שהוא יהיה המתחבר אליו כי אז יהיה הוא הטפל והרשע הוא העיקר אשר אליו יתחבר יען לא היתה תנועת ההתחברות מהרשע ובכן יגיע לשלם נזק גדול מחברתו בלי ספק וז&quot;ש ואל תתחבר לרשע ר&quot;ל לא תהיה אתה המתחבר אליו כאמור והוא דקדוק נכון עכ&quot;ל:

ואפשר לי עוד לומר כי ביען שיהושע בן פרחיה דבר בחלק העושה טוב בא נתאי הארבלי לדבר בחלק הסור מרע וכמ&quot;ש הרחק משכן רע. הכוונה כי ידוע הוא כי אין שכן קרוב לו לאדם כיצרו הרע שהוא בתוך מעיו של אדם ובחיקו ישכב ועליו הזהיר השלם הזה שיתרחק האדם מהשכן רע הזה וענין ההרחקה יהיה שאם יביא לידו יצרו הרע דבר עבירה שינצל כצבי מיד ויתרחק ממנו הרחקה גדולה כי בזה יצדק היטב לשון הרחקה שכבר באה העבירה לידו והיא קרובה אצלו והוא צריך להרחיק עצמו ממנה. ואמר עוד ואל תתחבר לרשע שאם נתגבר יצרך הרע עליך כשהביא דבר עבירה לידך ולא היה בך כח לעמוד כנגדו כי כח אבנים כחו על הפחות עשה זאת שאל תתחבר אתה אליו כלומר שלא תלך אתה לחזר אחר העבירה בעצתו שאם יפתה אותך לילך ולחזר אחר העבירה אף שהעבירה לא בא לידך לא תאבה לו ולא תשמע אליו וזהו ואל תתחבר לרשע שהוא היצה&quot;ר וזהו ל' אל תתחבר שלא תלך אתה אחריו להתחבר עמו ולבקש העבירה. ואמר ואל תתייאש מן הפורענות לומר שאם באולי כשלת בעונך ונתפתית אחר עצת יצרך הרע וחזרת אחר העבירות והרבית לחטוא ולהרשיע והוספת על חטאתך פשע לא למען זאת תתייאש לומר שלא תקובל עוד תשובתך ולא תרצה לשוב בתשובה אלא חזור בך כי לא כלו רחמיו יתברך וכענין שאמר תשב אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש. וז&quot;ש ואל תתייאש מן הפורענות כלומר מצד הפורענות והעבירות אשר הגדלת לעשות אל תתייאש מן הרחמים לומר שאין לך כפרה עולמית כי הוא יתברך מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים ולכן אל תתייאש מן הרחמים וכן אני אומר שעל זה בעצמו כוון שלמה ע&quot;ה במה שאמר ברעתו ידחה רשע וחוסה במותו צדיק הכוונה כי ברעתו אשר הרבה הרשע להרשיע בה ידחה הרשע כי חושב בלבו כי אין לו תקוה עוד אלא כבר נדחה ואין לו כפרה עולמית ולזה הוא נדחה ואינו רוצה לשוב ולבבו לא כן אמת יחשוב כי מחשבתו הוא כוזבת ושקרות שאין לך דבר עומד בפני התשובה וז&quot;ש וחוסה במותו צדיק כלו' מי שהוא חוסה בו יתברך ושב אל אלהיו אפילו במותו בשעת מיתתו ממש דהיינו שעת דכדוכה של נפש זה בודאי צדיק מתקרי ומעשה דרבי אליעזר בן דורדיא יוכיח:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב אל תתחבר לרשע ואל תתייאש מן הפורעניות שיבא עליו ולא תאמר עתה ששעה משחקת לו אתחבר עמו או אחניף אותו וכשתבוא עליו הרעה אפרד ממנו כי לא תדע מתי יבא אידו כי פתאום יבא עליו ועליך וכמו שאמר שלמה ע&quot;ה ירא את ה' בני ומלך עם שונים אל תתערב כי פתאום יקום אידם ופיד שניהם מי יודע סמך יראת ה' ליראת מלך ב&quot;ו בדרך משל מיראת הגוף הנראית לעין ליראה הנעלמת ואמר כאשר אתה יודע כי מלך ב&quot;ו יהרוג לאיש שהוא אוהב שונאו של מלך כך הקב&quot;ה עושה למתחבר אל הרשע כי הרשע הוא שונאו של מלך מלכי המלכים הקב&quot;ה והמתחבר אליו הוא אוהב שונאו ש&quot;מ ולכן כמו שאתה ירא להיות אוהב שונאו של מלך בשר ודם כן עם שונים אל תתחבר והנה השונים הם הרשעים כי הצדיקים אחרי דברו יתברך לא ישנו ואררי דברי התורה ואלו הרשעים הם שונים אחרי דברו ואחרי דברי התורה ולכן אל תתערב ואל תתחבר להם כי כשילקו הרשעים על פשעיהם תלקה גם אתה עמהם ולא תאמר אתחבר להם עתה שהשעה משחקת להם וכי תבא עליהם הרעה אז אתרחק מהם כי לא תוכל כי פתאום יקום אידם ולא תוכל להמלט על נפשך ופיד שניהם פיד שונא המלך ופיד שונא הקב&quot;ה מי יודע מתי יבא ואין אדם יכול להזהר ואפשר שאמר ופיד שניהם על הרשע ועל המתחבר אליו מי יודע עכ&quot;ל:

וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל כתב הרחק משכן רע שאם נראה נגע בכותל שבין הצדיק לרשע סותרין כותלו של צדיק ומי גרם לו להיותו שכן אל הרשע כי אוי לרשע ואוי לשכנו:


&lt;b&gt;ואל תתייאש מן הפורענות &lt;/b&gt;כיצד בזמן שרואה אדם שהוא מצליח אל יאמר בשביל זכותיו כו' וקרן קיימת לעולם הבא אלא יאמר אוי לי שמא לא ישאר לי זכות לעוה&quot;ב עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב הרחק משכן רע הכונה הרחק מן הרשע שלא תדור בשכונתו ושמא תאמר הריני זהיר מלהיות לו שכן שהוא התחברות תמידי ואיני מתחבר עמו אלא לסחורה או לדברי תורה דרך אקראי בעלמא לכך חזר והזהיר ואל תתחבר לרשע אפילו באקראי:


&lt;b&gt;ואל תתייאש מן הפורענות &lt;/b&gt;אחר שהזהירו על מניעת חברת הרשע הוא מזהירו בהשתדלות קנין החבר טוב כי א&quot;א בלא חבר אוהב שיתקן לו עניניו בעצתו שאף המשכיל שבמשכילים צריך לעצת זולתו. ודרך צחות אני אומר כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ואמרו רז&quot;ל או חברותא או מיתותא וחכמי המוסר אמרו אדם בלא חבר כשמאל בלא ימין ואמרו הטוב שבסוסים צריך לרסן והכשרה שבנשים לבעל והפקח שבאנשים לעצת חבר ואמר החכם לבנו אל ימעט בעיניך שונא אחד ואל ירבו בעיניך אלף אוהבים וידוע שהאהבה תמצא בענוה ובשפלות הרוח כי הגאוה בין אחים יפריד ועל כן אמר שבראות עצמו מוצלח במעשיו אל יתייאש מן הפורענות ויתרשל בגאותו מהיות לו חבר טוב שאמר החכם כי החברה הטובה מצלת מן הרעות:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב הרחק משכן רע כלו' אע&quot;פ שכבר הוא שוכן אצלך ואי אפשר לך להתפרד ממנו בהחלט על הפחות הרחק ממנו כפי מה שאפשר לך כיון שהוא רע בקצה האחרון כי הרע הוא הרשע הגמור ולא יועילו דבריך להשיבו ולרשע שאינו שוכן אצלך אל תתחבר אליו כלל ואע&quot;פ שאינו בקצה האחרון מן הרוע לפי שכיון שאינו תמיד שוכן אצלך לא תוכל להחזירו למוטב וכן אמר שלמה עליו השלום בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים. דרך יאמר על הדרך הרחב ילכו בו הגמלים והעגלות ואורח הוא שאינו רחב וילכו בו הרגלים לקצר מהלכם ומשם יוצאים לדרך הרחב ולכן אמר שלא יכנס באורח הרשעים לפי שהרשע אין רשעתו גדולה כמו הרע ולכן לא יכנס באורח הרשעים כדי שלא יאשרוהו בדרך הרעים:


&lt;b&gt;ואל תתייאש מן הפורענות &lt;/b&gt;כלומר אע&quot;פ שצויתיך שלא תתחבר עמהם מ&quot;מ אם תבא להם פורענות הצילם וכענין שאמר הכתוב כי תפגע שור אויבך וארז&quot;ל בפרק אלו מציאות שברשע מדבר כי זה משלמות הנפש וגם הוא קרוב להחזירו למוטב וזהו פירוש ותפלתי ברעותיהם וסמיך ליה ושמעו אמרי כי נעמו ואמר שלמה ע&quot;ה חכם ירא אע&quot;פ שהוא סר מרע לפי שהמקרים לא יודעו ולכן הוא ירא אבל הכסיל הוא מתעבר ואינו סר מרע ואפ&quot;ה הוא בוטח עכ&quot;ל:

והרב ר' יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב ואל תתייאש מן הפורענות אם אתה שרוי בטובה לא יאמר בל אמוט לעולם א&quot;נ אל תתיאש מן הרחמים מצד הפורענות שאתה שרוי בו עכ&quot;ל:

והחסיד הרב ר' יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב הרחק משכן רע וכו' שכנו שאדם קרוב לו אמר בו לשון הרחקה וברשע שאינו שכנו לא הוצרך לומר הרחק שאינו קרוב רק הזהיר שלא יתחבר לו ואמר על השכן רע ועל שאינו שכן רשע ואם ששניהם רשעים לפי ששכונת הרשע היא רעה לשכנו וקרבתו היזק גדול אבל הרשע שאינו קרוב לאדם אין רשעו גורם לאדם שום רע אף שהוא רשע לשמים אלא א&quot;כ הוא מתחבר אליו. ואל תתייאש מן הפורענות כלומר אם ראית השכן רע והרשע עושים רעה ומאריך להם אל תאמר בלבבך עזב ה' את הארץ או שוא עבוד אלהים כי הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל כי סוף פורענותם לבא. א&quot;נ אם הארכת בשכונת הרע ובחרת הרשע ודרכך צלחה אל תתייאש מן הפורענות כי סוף שיזיקו לך עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ז/&gt;


===משנה ח===
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
&lt;b&gt;בפירוש מלת כעורכי הדיינין &lt;/b&gt;כתב בספר לב אבות וז&quot;ל ואינו רחוק אצלי פירוש מי שפירש שלא יערב לבבו לדון יחידי ולומר אני לבדי בשכלי אערוך שתי כתות דיינים ואפלפל ואוכיח לשני הצדדים דיקא נמי דקאמר אל תעש עצמך ע&quot;כ:

וקרוב לזה מצאתי ברשב&quot;ץ ז&quot;ל י&quot;מ אל תעש כגדולי הדיינים לכוף בעלי דינין לבא לדון לפניך ביחיד שהן רשאין ולא אתה עכ&quot;ל.
עוד כתב בס' לב אבות וז&quot;ל ואפשר שיאמר כי פעמים שני בעלי הדין זה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד והרמאי כדי לפתות הדיינים ולקחת את לבם הוא מראה כאלו הוא ערך את שניהם כי הולך לכל אחד מן הדיינים ואומר אני ערכתי אותך לדיין כדי שלא ישאר אחד מהם בעד חבירו ועם זה הפי' ידוקדק אומרו עצמך וגם כ&quot;ף כעורכי וגם מה שלא אמר כדיינים העורכים ופירושו כן אל תעש אתה את עצמך כאלו אתה לבדך ערכת שני הדיינים עכ&quot;ל:

ומדבררז&quot;ל נראה שהכוונה אל תעש עצמך כאדם שמעריך ומסדר לבעל דין טענותיו כדי שיזכה בדין וכמעשה דרבי יוחנן בכתובות דאמר עשינו עצמנו כעורכי הדיינים ולהבין איך יובן פירוש זה במלת כעורכי הדיינים שמעתי שזה בטענותיו אשר מסדר לזה הוה ליה כאילו הוא עורך את הדיינים עצמם כי הדין שיפסקו הדיינים לזכות לזה הוא בסבת מה שסדר זה טענותיו וא&quot;כ זה עורך את הדיינים לדון דין זה ע&quot;כ:

ואפשר לפרש שהזהיר לדיין שאם יבא לפניו לדין אחד מגדולי העיר מהעשירים ומנהיגי העיר אשר הם הם העורכים את הדיינים וממנין אותם לדון את עם הארץ וזה שבא לפניו איהו הוא אשר מנה את זה לדיין ולכן אמר לא מפני אשר שם אותך לדיין תעשה עצמך כמוהו ופיך כפיו ולהשתדל לזכותו בדינו כאילו הוא דבר הנוגע אליך וזה שאמר אל תעש עצמך כעורכי הדיינין ואם באו לפניך לדין הממונים שהם העורכים הדיינים אל תעש עצמך כהם כאלו דברים שלהם נוגעים אליך שאתה עצמך כהם:

ואפשר עוד כי ביען שדרך הדיינים כשבעלי הדין זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד כי אותו הדיין שבירר ראובן הוא מהפך לזכותו ומשתדל בעדו כאלו הוא הוא וכאלו הוא דבר הנוגע אליו לכן הזהיר התנא אל כל אחד מן הדיינים ולכן אמר אל תעש עצמך לשון יחיד כעורכי הדיינים כלומר כאותם שערכו ובררו אתכם לדיינים שהם התובע והנתבע שאתה תהפך בזכות ראובן שהוא בירר אותך וחבירך יהפוך בזכות שמעון שבירר אותו כי בזה אתה עושים עצמכם כאלו אתם הבעלי דין עצמם ואין ראוי לעשות כן רק שניהם יהיו שוים בעיניך ובמאזנים ישאו יחד אותו שבירר אותך כחבירו שלא בירר אותך. וכמש&quot;ה דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל ושמעתי בו שהיה דן את שבטו ואת עמו כאלו היה אחד משבטי ישראל ולא היה נושא פנים לחזר לזכות את שבטו. ואל זה כוון מש&quot;ה שופטים ושוטרים תתן לך וגו' לשבטיך מכל שבט ושבט היו נותנים דיינים ועכ&quot;ז לא יהיה הדיין של השבט מחזר אחר זכות מי שהוא משבטו רק ושפטו את העם משפט צדק כלו' כל העם יהיו בעיניהם בשקול אחד:

ואפשר לפרש עוד על דרך רבותינו ז&quot;ל שעורכי הדיינים הם המסדרים טענות לבעלי הדין ומזהיר את הדיין לפי שלפעמים הדיין מסיח לפי תומו יסדר לבעלי הדינין טענותיהם ויעשה עצמו בלא כוונה כעורכי הדיינים וזה שאם הדיין מחזיק לבעלי הדין כזכאים וצדיקים ושאין אחד רוצה לגזול את חבירו ושאין אחד מהם רוצה לטעון טענת שקר על חבירו אז הדיין לא יחוש ולא יזהר מלדבר בפניהם וישא ויתן בדין לפניהם וישאל להם ויאמר אם יהיה הדבר כן יהיה הדין כך ואם לאו לא יהיה כן ומתוך שאלותיו ומתוך דבריו ילמדו לשקר וכל אחד יסדר טענתו אשר הוא מזכה אותו לפי דבריו של דיין והו&quot;ל כאלו הדיין בעצמו יסדר לו טענותיו ולפי שזה בא לו לדיין בהיסח הדעת ובלתי כוונה לכך אמר כעורכי הדיינים בכ&quot;ף ולא אמר מעורכי הדיינין במ&quot;ם לפי שאינו מדבר באדם המסדר לבעלי דין טענותיו קודם שיבא לב&quot;ד בכוונה כדי שיזכה בדינו אלא כדיין שנמשך לזה בלי כוונה ולכן הוא כעורכי בכ&quot;ף הדמיון ולא ממש. ולפ&quot;ז מה שאמר אל תעש עצמך כעורכי הדיינים אינה אזהרה אלא הבטחה לדיין ואמר אני מבטיחך שמעולם לא תעשה עצמך כעורכי הדיינים אם תעשה את הדבר הזה שכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים ובזה תזהר בדבריך שלא ילמדו מתוכם לשקר שלא תשא ותתן בדין לפניהם ובכן לא ילמדו כלל מדבריך ולא תעשה עצמך כעורכי הדיינים:
ואמר עוד וכשנפטרין מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין הכוונה לפי שרוב הפעמים מי שיצא חייב בדין יצא יצוא ומקלל מחרף ומגדף את הדיין על שחייב אותו ואינו נפטר מלפניו כתלמיד הנפטר מלפני רבו רק הופך פניו כתלמיד ההופך בחמה וקצף גדול ואת הדיין משליך אחרי גוו ואיש כזה בודאי שאין ראוי לאדם הדיין שיהיה בעיניו כזכאי רק כרשע גמור שאינו מקבל עליו את הדין ואם היה כח בידו לכוף את הדיין שיטה הדין ולא ידין לו כדין התורה היה עושה אבל הבעלי דין שנפטרין מלפניך בכריעה והשתחויה כעבד הנפטר מלפני רבו ועושה כן אפי' אותו שיצא חייב בדין אז ראוי שיהיו בעיניך כזכאין כיון שקבלו עליהם את הדין שניהם בשוה החייב כמו הזכאי וכמו שקבל הזכאי בשמחה כך קבל החייב בשמחה ובטוב לבב שהוא חפץ ושמח בדין התורה ולכן נקט כשקבלו לשון רבים כי קבלת הזכאי פשיטא שיקבל עליו את הדין אלא הכוונה להשוותם ולומר שאם קבל החייב בשוה בשמחה עם הזכאי אז יהיו בעיניך כזכאים. וז&quot;ש ושפטתי בין איש ובין רעהו אפי' אחר המשפט קורא אותו רעהו כי שניהם קבלו עליהם את הדין באהבה ואחוה ושלום ורעות:


&lt;b&gt;ובספר &lt;/b&gt;לב אבות כתב וז&quot;ל אמר כשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך רוצה לומר כשמתעכבים הרבה שניהם לפניך בבלתי רצותם לקבל הדין אז יהיו בעיניך שניהם כאחד כרשעים וכשקל מהרה נפטרין מלפניך ופירש ואמר זאת הפטירה שרוצה לומר כי בנקל קבלו עליהם את הדין ולכן נפטרים מהר אז תחזיקם לזכאים ולצדיקים עכ&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינים והוא שתערוך טענות כנגד הש&quot;י ותאמר לו מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו וע&quot;כ סמך זה הענין למאמר ואל תתחבר לרשע והוא בשביל שראית ההצלחה שלו ואמר וכשיהיו בעלי הדין הוא דומה לכת האנשים החושבים אותם האנשים שהם צדיקים אמר אם אתה רוצה לעמוד כנגד גזירות הש&quot;י חשוב אותם רשעים כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ויצאו רשעים בדינם ולכן באו עליהם יסורין ואם תאמר האיך אקיים והוי דן את כל האדם לכף זכות אמר זה יהיה כשנפטרין מן העולם אז לא תחקור על דינם אמנם יהיו בעיניך כצדיקים שהרי מתו בחטאם כדי שילכו לחיי העוה&quot;ב לפי שכבר קבלו עליהם את הדין עכ&quot;ל:

וה&quot;ר יונה ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינין לא דבר בכאן במלמד טענות של שקר לחבירו כי אדם כזה הוא רשע גמור ועבירה גדולה היא זו והכא במילי דחסידותא עסקינן אלא במי שמסדר לו טענותיו שבפיו ומטעים אותם ועורך לפני הדיינים ומגלה לו את הדין ואמר שאין ראוי לעשות כן כי יחשדוהו. וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים כלומר אף שאינו אוהב לזה יותר מלזה לא יטה לבו אל אחד מהם לומר זה נראה בעיני צדיק בדינו וזה רמאי כי בזה לא תוכל לדין דין אמת כי כבר נטה לבך אחר זה שהוא איש צדיק ולא תוכל לראות לו חובה אך יהיו בעיניך כאלו שניהם רשעים וששניהם טוענים שקר ולא יהיה לבך מוטה לשום צד עד שתפסוק הדין על נכון. וכשנפטרין מלפניך אף שאתה יודע באחד מהם שבודאי היה רשע וטען שקר נגד חבירו לא יהיה בעיניך לעולם לשקרן כי אין ראוי לחשדו אלא חשוב שכבר חזר בתשובה ואין בדעתו לעשות כן כל ימיו עכ&quot;ל:

וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל פירש אל תעש עצמך כעורכי הדיינין כיצד מלמד שאם באת לבהמ&quot;ד ושמעת טעם אחד או דבר הלכה אל תבהל להשיב ואל תהא יושב ושותק אלא שאל מאיזה טעם אמר ענין הדין ואל תעש עצמך כאלו אתה יודע טעם הדין כאותם שהן גדולים כארכי הדיינים וכן חושי הארכי שהיה יועץ וראש ערכאות של דורו:
או אל תעש עצמך וכו' לכפות בני אדם לדון לפי שהן רשאין ולא אתה עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינים הם אותם שמסדרין הטענות לתובע או לנתבע ואין זו אזהרה אל הדיין לבד אלא אף לשאר בני אדם כדאשכחן ברבי יוחנן. ולפירוש זה ראוי לגרוס הדינין ביו&quot;ד אחת ותבא מלת דינין הנה במקום טענות ורוב העולם קוראים דיינים כלו' כדיינים הפחותים שעושים כך אע&quot;פ שממונים להיות הדין נחתך על פיהם. ויש מפרשים אותו על הסופרים כאלו אמר סופרי הדיינים והוא שיהיו לדיינים שני סופרים אחד כותב טענות המזכים ואחד כותב טענות המחייבים ונמצא זה מסדר טענותיו של זה כפי כחו וכן זה לשכנגדו. וי&quot;מ על הדיין שאע&quot;פ שמצד אחד נראה בעיניך שזה זכאי כגון שהוא חסיד לא תהא אתה מחזיק בטענתו יותר מדאי וכ&quot;ש שלא תוסיף בה שמא דמיונו מכזב ונמצא גורם לו לעוות הדין וזהו שסמך לו וכשיהיו בעלי הדין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים שלא תאמר בלבך פלוני חסיד הוא ואין בפיו שקר וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים שקבלו עליהם את הדין, כך היא גרסתו כלומר שהרי קבלו ועשו כאשר גזרת עליהם את הדין וא&quot;כ יש לך לדון שמתחלה ג&quot;כ לא במרד ולא במעל אלא כל אחד היה סבור שהאמת אתו. ויש גורסים כמי שקבלו עליהם את הדין כלומר כמי שקבלו עליהם מאליהם מתחלה ובברייתא פירשו אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שהוא למד לפני רבו שלא ירדוף למשוך אחר דעתו כאדם שבא לערוך דין עם חבירו שמחזר להשיב לפי זכותו אם אמת אם שקר אלא יתבונן בעצמו היאך ראוי לפרש הדבר אם כדעתו אם כדעת חבירו ויודה על האמת עכ&quot;ל:

והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שאפי' אם ראה אדם אחד מבעלי דינין שהוא זכאי לפי הכרע הדעת אלא שהוא נכשל בדבריו אי אתה רשאי ללמדו טענה שיזכה בה בדין כעורכי הדיינין שמלמדין טענות לבעלי דינין ובאין בהרשאה וטוענין בעבורו עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב כעורכי הדיינין לא סלקא דעתך שיטעון לבעל דין דברי און ומרמה שאלה הם רשעים גמורים אלא אפילו דבר אמת וישתנה הדין בעבור מה שיעשה כההיא דפרק נערה שנתפתתה בדין רפואה שאין לה קצבה שהיא כמזונות ונפרעת מנכסי הבעל ויעץ להם רבי יוחנן קוצו לה מידי לרפואה כדי שיהיה דבר שיש לו קצבה עכ&quot;ל:

והריטב&quot;א ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שמאריכין טענותיהם כדי שיבינו מתוך דבריהם וילמדו לשקר. ונראה שהוא מלשון ארוכה לבעל דין ומחזיקין אותן בטענות כדי שיצא זכאי בדינו. אי נמי לא תהיה כדיינים שמאריכים אפם לרשעים ומרחמים עליהם שלא להענישם על רשעתם ולפי דעתם חושבים לעשות טובה בזה להיות הולכים בדרכיו יתברך מה הוא רחום וארך אפים ואדרבא הם מחזיקים ידי עוברי עבירה ובכל יום ויום יוסיפו הרשעים על חטאתם פשע כיון שאינם יראים מן העונש עכ&quot;ל:

וה&quot;ר יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כאורכי הדיינין באל&quot;ף גרסינן והוא ראש הדיינין כדאיתא בבראשית רבה ועפרון יושב בתוך בני חת אותו היום מינוהו ארכי וכן פי' מורי ז&quot;ל חושי הארכי מענין זה. והזהיר יהודה בן טבאי אל תעש עצמך כארכי הדיינין שלא תדבר בראש מושב זקנים ממך עכ&quot;ל:

וה&quot;ר ברוך ן' מלך ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שלא תעשה כמנהג ערכאות של כותים אותם שמנהגם לגלות ליחיד את הדין ולכן לא תגלה ליחיד את דינו אלא שמוע בין אחיכם עד שיהיו שניהם לפניך לא תאמר הדין ואף שכשבא היחיד לפניך אתה יודע להיכן הדין נוטה לא תאמר לו אחריך הדין נוטה מפני החשד עכ&quot;ל:

והחסיד הרב רבי יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב אל תעש עצמך כעורכי הדיינין לפי שהיו הסנהדרין יושבים ערוכים כחצי גורן עגולה תפש זה הלשון והטעם כי אלו העוברים ומתעברים על ריב לא להם ותובעים לאשר לא חב להם ולא לאחרים הם עשויים לחרחר ריב תמיד וצריכין ב&quot;ד שיערכו במערכה לשמוע דברי ריבות שלהם לכך כינה אותם עורכי הדיינין. השלישי וכשנפטרין מלפניך יהיו בעיניך כצדיקים ויש גורסין כזכאין והוא תימה גדול שאיך יהיו בעיניו שניהם כזכאין והוא זיכה לאחד וחייב לאחד אבל צדיקים אתי שפיר עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ח/&gt;


===משנה ט===
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
&lt;b&gt;אפשר &lt;/b&gt;שהזהיר שלא יתנהג הדיין בחקירותיו אל העדים בכבדות ולאט לאט שאם הוא שואל אותם בשובה ונחת שואל מעט ושוהה מעט וחוזר ושואל מעט ושוהה מעט בין כך ובין כך יהיה זמן ופנאי אל העדים לשית עצות בנפשם לחשוב מחשבות להשיב תשובה שקרית ולחזק את דברי עדותם ולכן הזהיר התנא לדיין שני דברים, אחד הוי מרבה לחקור את העדים דהיינו רבוי בכמות רבוי החקירות, ועוד שנית הוי זהיר בדבריך דהיינו שתשאל אותם בזהירות גדול ובמהירות זו אחר זו כדי שלא יהיה להם פנאי לחשוב תשובה שקרית על דבריך. ואמר טעם לשני דברים הללו שמא מתוכם ילמדו לשקר. הכוונה ירא אני שמא בתוך הזמן שאתה מדבר דבריך בנחת הם ילמדו לשקר כי יהיה להם פנאי לחשוב מה שישיבו ולכן הוי זהיר וזריז בקלות גדול שתדבר להם במרוצה שיהיו הדברים שנונים בפיך כחצים ביד גבור ועל המהירות בכל דבר שבקדושה אמר שלמה ע&quot;ה חזית איש מהיר במלאכתו וגו' כלומר אם ראית איש שהוא מהיר במלאכתו מלאכת שמים ומעשה המצות אשר זאת נקראת מלאכתו העיקרית כי לכך נוצר זה האיש לפני מלכים יתיצב בעוה&quot;ב מאן מלכי רבנן בל יתיצב לפני חשוכים הלא הם הרשעים שבגיהנם שהם יושבי חשך וצלמות. ואפשר עוד שהזהיר אל הדיין שיהיה מרבה רבוי חקירות והוי זהיר ובקי אומן בענין החקירות שאם לא תהיה בקי אומן ומחודד בשכלך להכיר בחקירותך בעדים אם דבריהם אמת אם שקר ילמדו כל אדם לשקר ויבואו להעיד עדות שקר שלא יחושו ממך שתתפשם בחקירותך. וז&quot;פ שמא מתוכם כלומר מתוך דבריך שיראו בך שאין אתה יודע לחקור את העדים חקירות רבות ילמדו כל שאר העולם לשקר ולהעיד עדות שקר בפניך כי לא יפחדו מחקירותיך הנפסדות והמעופשות:

והחסיד ז&quot;ל כתב והוי זהיר בדבריך כשתפסוק הדין אל תגלה להם הטעם כלומר פסקתי כן מפני שהודה במקצת כי ילמדו לעשות כן פעם אחרת כשיזדמן להם דין כיוצא בזה ונמצא שלומדים לשקר עכ&quot;ל:

והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב הוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר כלומר כשאתה בודק את העדים בדרישה וחקירה הוי זהיר בדבריך שלא יוכלו להבין את דעתך איזו היא הדרך הישרה בעיניך שהעדות מתקיימת בה או שטענת בעל דין מתקבלת בה שמא מתוך זה ילמדו לשקר אלא הוי חוקר ודורש סתם כדי שיצטרכו העדים או בעלי דינים להשיב על דעת עצמן ולא על דעתך ויצא הדין לאמתו עכ&quot;ל:

ורשב&quot;ם ז&quot;ל כתב שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים מפני מעשה הבא לידו היה רגיל לומר כן מפני שתלה שמונים נשים באשקלון ונהרג בנו בבית דינו על ידי עדות שקר עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=ט/&gt;


===משנה י===
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
&lt;b&gt;כוונת &lt;/b&gt;השלם הזה לומר שלא יהיה אוהב שכר המלאכה שנוטל על עשיתה ושונא המלאכה עצמה וקץ בה בעת שהוא טורח ויגע בה אלא יהיה שמח עם המלאכה עצמה ויהנה וישמח בעת עשיתה כאילו אינה עליו לטורח ועל כזה אמרו רז&quot;ל גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים ר&quot;ל לא שיהנה משכר היגיעה וממה שנותנין לו בשכרו על מלאכתו אלא יהי' נהנה ושמח מן היגיעה עצמה ושמח במה שחלקו לו מן השמים להיות בעל מלאכה. ולפי שיש אומנות בזויה כמו סנדלר ופחמי וכיוצא ועל כזה אמר ושנא את הרבנות אף שתהיה אדם גדול ורבן שנא את הרבנות ואהוב מלאכתך שכן היו עושים גדולי החכמים שיש מהם שהיה סנדלר או פחמי או כורת עצים מן היער. ואמר כי בהיותך אוהב את המלאכה אל תתודע לרשות לא תהיה נתפס למלכות כי דרך שלטון העיר לתפוס האיש שאין לו שום מלאכה כי אומר עליו שהוא גנב או קוביוסטוס כיון שאין לו מלאכה לפרנס את עצמו ובהיותך אוהב את המלאכה אתה ניצול מן השלטון ואל תתודע אליו:

ואפשר עוד שדבריו מיוסדים על דברי רבותיו אשר דברו עם הדיין והזהירו אותו על ענין הדיינות עתה גם הוא לא יחשיך את פיו מדבר עם הדיין ואמר לו אהוב את מלאכת הדיינות וההוראה ועסוק בתורה יומם ולילה כדי שתהיה בקי להבין ולהורות כי הדן דין אמת נעשה שותף להקב&quot;ה אבל שנא את הרבנות והשררה הנמשכת לך מן הדיינות ולא תתגאה ותשתרר על העם וכן מצינו במשה רבינו ע&quot;ה שהיה דיין על כל ישראל ועליו נאמר והאיש משה עניו מאד וכן אמר דוד המלך ע&quot;ה אל תבואני רגל גאוה שהכוונה שלא אשתדל להכנס בפני מי שגדול ממני ואותה הגאוה היא ברגל. או תהיה הכוונה שאפי' מעט מזער מן הגאוה אפי' הרגל והעקב של הגאוה לא יבוא בי. ואחר שדבר דבריו עם הדיין חזר לדבר עם הבעל דין ואמר לו ואתה אל תתודע לרשות לא תלך לדון בערכאות של כותים שאתה מייקר בזה שם של עבודת כוכבים כענין ואויבינו פלילים וכמו שאמרו רבותינו ז&quot;ל כי הלא טוב לך לילך לפני דייני ישראל ולקבל עליך את דין התורה בסבר פנים יפות:

והרב רבינו עובדיה ז&quot;ל פי' ושנא את הרבנות והתרחק מלנהוג שררה על הצבור שהרבנות מקברת את בעליה. לרשות המלכות קרויה רשות מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה. ואל תתודע לרשות כדי ליטול רבנות על ידיה. אי נמי אל תתודע לרשות שלא יעבירוך על דעת קונך כמו שאירע לדואג האדומי עכ&quot;ל:

ואפשר לי לומר עוד בשנפרש מלת רשות על היצה&quot;ר דהא המלכות לא נקרא רשות אלא מפני שהרשות בידה לעשות כרצונה וכן דרכו של יצה&quot;ר שמורה לאדם שהרשות בידו לעשות כל תאוותיו כי מועצותיו לאדם הם כל אשר תמצא ידך לעשות עשה. ואמר כי שני דברים גורמים לאדם שיתגבר יצרו עליו. הא' הבטלה כי הבטלה מביאה לידי זמה ולידי הרהורים רעים וכן נאמר ברשעים בעמל אנוש אינימו. והב' הגאוה והשררה והרבנות כי שם ביתו של יצה&quot;ר ולכן אמר התנא אם תעשה שני דברים הללו שתהיה אוהב את המלאכה ולא תהיה יושב ובטל וגם תהיה שונא את הרבנות והגאוה בזה לא יתגבר יצרך עליך כי הרשעים עליהם נאמר לכן ענקתמו גאוה וגו' וזהו אל תתודע לרשות:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב שמעיה אומר וגו' לפי שרבותיו דברו במלאכת הדיינות אמר כמה הוא נאה לאדם שיתרחק ממלאכת הדיינות ואע&quot;פ שכבר עשו לו תיקון במה שינצל מן החטא הנסיון סכנה וע&quot;כ אמר יותר טוב שתלמוד מלאכה ואע&quot;פ שתתבזה משתעשה מלאכת הדיינות ואע&quot;פ שתהיה לך בה שררה וע&quot;כ אמר ושנא את הרבנות ומכלל זה הדברים שהם דומות למלאכת הדיינות והוא ההתודעות לרשות לפי שלפעמים מוסר ממון אחרים לרשות שלא כדין. ואמר אהוב את המלאכה כלומר הרגל עצמך בה עד שתחזור לך המלאכה טבע. וכמה שבחו רבותינו ז&quot;ל המלאכה אמנם עם כל זה יתן חלק ללמוד החכמה. והנה כשתהיה המלאכה עם התורה אחד באחד יגשו ויהיה לאדם שכר טוב בעמל שניהם ויותר יקבל האדם שכר על מלאכתו כשתהיה באמונה יותר מעל הלמוד. ומזה יתבאר לך מאמר רז&quot;ל שאמרו גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאלו בירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ובנהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך וגו'. והנה הקושיא מבוארת אם הנהנה מיגיעו הוא ירא שמים או לא אם הוא ירא שמים פשיטא כי טובים השנים מן האחד ואם אינו ירא שמים רק גונב ומלסטם את הבריות ונהנה מיגיעו אין סברא שיש לו שכר טוב בעמלו. ויש מי שפירש שמדבר בענין איסור והיתר שאם יש שני בני אדם שבכל דבר שיש בו קצת ספק. הא' אוסרו עליו מספק שלא יחטא והב' הוא מפולפל ומתוך פלפולו אפי' דבר שבתחלת העיון יראה שהוא אסור מתיר אותו שמא תאמר יותר מעלה יש לאותו שלא רצה לעיין ולבקש היתר מן המעיין שיתיר אותו מתוך פלפולו ע&quot;כ אמר גדול הנהנה מיגיעו ועיונו ומתיר אותו יותר מאותו הירא שמים שאוסר אותו על הספק והביאו ראיה לזה איזהו ת&quot;ח הרואה טרפה לעצמו כלומר דבר שיראה לאנשים שהוא דבר איסור וטריפה ומתיר אותו לעצמו מתוך חידודו זהו ת&quot;ח. וזהו פירוש טוב אבל אינו מן הענין וכפי הענין ראוי להעמיד המאמר או באדם אחד שלומד קצת היום וקצתו במלאכה או ידבר בשני בני אדם אחד קורא כל היום ואחד חצי היום ואמר לא תחשוב שאין שכר גדול רק למי שלומד כל היום והאחר שלומד חצי היום אין שכרו כל כך או ג&quot;כ לא תחשוב שבאדם אחד שלומד חצי היום וחצי במלאכה שאין שכר חצי היום של המלאכה כשכר חצי היום של הלימוד ע&quot;כ בא לומר שהקורא שעה אחת ביום ונהנה מיגיעו הוא יותר ממי שקורא היום כולו ואינו עושה מלאכה כדי לקיים התורה כי כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וכו', וצריך ליתן חלק לגוף ולנפש והביא ראיה יגיע כפיך כי תאכל כלו' שתביא לך הנאה לעצמך ביגיעתך ולא תניחהו לאחרים ואמר ושנא את הרבנות שאפי' במלאכתו לא ינהיג רבנות ואם תרצה לשנוא את הרבנות אל תתודע לרשות שבהיותו קרוב אל המלך יפיק רצונו ויפסיד תורתו עכ&quot;ל:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב אהוב את המלאכה שאם תרגיל עצמך להיות יושב ובטל כשתרצה לעשות מלאכה לפרנס את עצמך לא תוכל שכבר הורגלת להיות יושב ובטל וכן אמר שלמה ע&quot;ה תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות ר&quot;ל כאשר הוא מרגיל ידיו ואבריו שלא לעשות מלאכה כשהוא מתאוה לעשות אבריו ימאנו כי ההרגל שולט עליהן והנה תאותו לעשות מלאכה תמיתנו ועם כל זה לא יוכל כי ימאנו ידיו לעשות עכ&quot;ל:

וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל כתב ואל תתודע לרשות בברייתא שנינו מלמד שלא יניח אדם עטרה לעצמו אלא אחרים יניחו לו העטרה כענין יהללך זר ולא פיך וכן שאול נחבא אל הכלים עכ&quot;ל:

והרמ&quot;ה ז&quot;ל כתב ואל תתודע לרשות המלכות שהנותן עליו עול מלכות פורק עול שמים מעל צוארו עכ&quot;ל:

והריטב&quot;א ז&quot;ל כתב אהוב את המלאכה לפי שיהודה בן טבאי ושמעון בן שטח דברו בענין הדיינים על דבר המשפט ורוב הדיינים הם מדיני הלוואות לפיכך סמך אצל דבריהם ענין אהבת המלאכה ואמר אם אתה רוצה להנצל מן הדינים ומן הדיינים אהוב את המלאכה כי כל אדם שיש לו מלאכה אינו צריך ללוות מזולתו:


&lt;b&gt;ושנא את הרבנות &lt;/b&gt;אם המלך שהוא רב ושלטון על גופך והוא מפתה אותך להעדן היצה&quot;ר.

&lt;b&gt;ואל תתודע לרשות &lt;/b&gt;אם תאהוב את המלאכה ותשנא את הרבנות לא תירא ממדת הדין שהיא מזקת לך שהרשות נתון לה להזיק לראויים להזיק עכ&quot;ל:

וההסיד הרב רבי יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב אהוב את המלאכה ולא אמר עסוק במלאכה או למוד מלאכה וכיוצא כי הטעם שיהיה האדם שפל רוח בינו לבין עצמו ושיהיה אוהב את המלאכה לא שיעסוק בה ולבו נוהג בגאוה והוא עושה כמוכרח ואנוס כי אם בשמחה ובטוב לבב ושלא יבקש שררה על חביריו רק שישנאנה וזהו ושנא את הרבנות ואפילו שהוא יכול להתעשר מן השררה שימאס באותו העושר הרב לפי שהוא מטרידו מן העולם הואיל והוא בא מחמת שררה וע&quot;כ אמר אהוב ושנא. ואל תתודע לרשות הזהיר שלא יתקרב האדם למי שהכל ברשותו ונפשו אותה ויעש ומי יאמר לו מה תעשה ואין לך מלך שקרבתו טובה כי אם ממ&quot;ה הקב&quot;ה וכן אמר משיח אלהי יעקב ואני קרבת אלהים לי טוב עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=י/&gt;


===משנה יא===
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
&lt;b&gt;המפרשים &lt;/b&gt;פירשו כי פי' שם אבטליון הוא אב לקטנים כי טליא בלשון ארמי קטן ולכן אפשר שחס על התלמידים הקטנים אשר לא ישתו מן המים הרעים וימותו ולכן בא להזהיר לחכמים כדי להזהיר הגדולים על הקטנים:

ובפירוש המשנה רוב המפרשים פירשו שלמה שלבו ראה מאמר שמעון בן שטח רבו שאמר והוי זהיר בדבריך וכו' והיה נראה שאזהרתו זאת אינה רק על חקירת העדים בלבד ע&quot;כ בא הוא לפרש ולומר שראוי הוא שזה הענין יהיה כולל בכל דבר וע&quot;כ אמרו חכמים הזהרו בדבריכם כלו' כל החכמים כשידברו דברי חכמה אשר בהם אמונות ושרשי הידיעות האלהיות ראוי שיזהרו בדבריהם שלא ידברו דברים שיהיה מקום לסבול פירוש אחר זולת הפירוש האמתי ואל זה כוון התנא שלא אמר הזהרו שלא תדברו דבר רע או דבר מגונה לרמוז שאף שידברו דברים טובים ונכוחים המיוחדים אל החכמים שאפילו באותם הדברים המיוחדים להם וזה נרמז במלת בדבריכם צריך שיזהרו בהם ובהכרח לומר כי אין אזהרה בדברים הטובים רק שיזהרו שלא יסכלו פירושים זולת המכוון מהם לבד וביאר טעם למה ראוי ליזהר משום דנפיק מינה חורבא שמא יתחייבו האומה גלות ויגלו למקום שיש שם אפיקורסים והוא מקום מים הרעים והוא אומרו ותגלו למקום מים הרעים והוא אמר שאין הרע הנמשך מזה למה שאפיקורסים יפרשו דבריהם לצד אפיקורסות כי אחר שהם אפיקורסים בלאו הכי אין קפידא בזה אמנם הקפידא הוא שהתלמידים הבאים אחריהם אחר שימותו החכמים ההם ישתו המים הרעים מהאפיקורסים הרעים ההם שיאמרו אליהם דבריו מהחכמים ויפרשום כפי כוונתם וימותו התלמידים מיתת הנפש בדעות הנפסדות שאין להם מי שיבאר להם האמת ונמצא שם שמים מתחלל במה שיתלו באילן גדול ויאמרו שהחכמים המפורסמים ההם אמרו דברי אפיקורסות ונפק מינה חורבא כי רבה היא אצל ההמון. זה הוא תורף דברי הרב רבי משה אלמושנינו ז&quot;ל אמנם הרמב&quot;ם ז&quot;ל והר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל ושאר המפרשים קדמוהו בזה:

והר&quot;י אברבנאל ז&quot;ל פי' עוד שהזהיר לחכמים שלא יבארו ויגלו סודות התורה לכל אדם כי אם לחכמים הראוין לקבלם וכן ארז&quot;ל אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון חכם ומבין מדעתו ולבו דואג בקרבו וע&quot;ז אמר חכמים הזהרו בדבריכם לבל תגלו אותה לכל אדם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים ומלת גלות ותגלו שניהם לשון גילוי ששרשה גלה וענינם שיזהרו בדבריהם החכמים מזה שמא יחובו לפני ה' חובת גלות רוצה לומר חובת עון ואשמת הגלוי וזכר מה שימשך מזה והוא שיבא לקבל מי שאינו ראוי לקבלם וזהו ותגלו למקום מים הרעים וראוי לגרוס תגלו התי&quot;ו בשו&quot;א והגימ&quot;ל בפת&quot;ח והמים הרעים כנוי לתלמידים הבלתי הגונים כי הם מקום מים רעים וישתו ג&quot;כ התלמידים הבאים אחריהם ותתפשט החכמה האלהית מפי תלמידים בלתי הגונים וימותו ברעותיהם ואין חילול שמים גדול מזה ע&quot;כ:

ואפשר לי לומר שכוונת השלם הזה להזהיר לחכם שיהיה נאה דורש ונאה מקיים ולהיות הוא נזהר תחלה בכל מה שהוא מזהיר לאחרים וז&quot;ש הזהרו בדבריכם הזהרו אתם תחלה בדבריכם שאתם מזהירים בהם את אחרים שמא תחובו חובת גלות כי השומעים את דבריכם כשיראו אתכם שאינכם מקיימים מה שאתם דורשים גם המה יראו וכן יעשו ויתחייבו העם גלות על עונותיהם וכיון שאתם גרמתם להם שלא ישמעו את דבריכם ובסבתכם חטאו יהיה כל עון אותו הגלות שלהם על צואריכם וזהו דקאמר מלת חובת מיותרת שהכוונה אתם תתחייבו חובת גלותם כאלו אתם גרמתם הכל וכאלו מידכם היתה זאת להם ועל רוע מעלליכם יכבד עול הגלות עליכם מאד יותר מכל ישראל וז&quot;ש ותגלו למקום מים הרעים כלו' אתם תהיו גולים אל מקום שיהיו שם צוררים ומרי נפש גוי עז פנים אכזרי ולא ירחמו עליכם כלל וזהו מקום מים היותר רעים ולא עליכם בלבד יהיה צרת השעבוד הזה כי גם על התלמידים הבאים אחריכם כלומר שהם נמשכים אחר מעשיכם כי גם המה למדו מכם להיותם דורשים ואינם מקיימים גם המה ישתו וימותו ואמר ונמצא שם שמים מתחלל כי גם יש חילול שמים בדבר במה שאתם דורשים ואין מקיימין והעם הם מרננים אחריכם לומר ראו פלוני ופלוני החכמים המזהירים את העם והם רשעים ואינם נזהרים ואם הם אינם נזהרים היאך נהיה אנחנו נזהרים ואין לך חילול שם שמים גדול מזה לכן ראוי לכם להיות זהירים בדבריכם ואל זה כוון שהמע&quot;ה כמו שאמר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום כלומר אל יקנא לבך קנאת ה' צבאות כנגד הרשעים בהיות בך חטאים ועונות וזהו בחטאים דקאמר ולא קאמר בחוטאים כי אם ביראת ה' כל היום כלומר כ&quot;א באשר יהיה בך יראת ה' כל היום אז תוכל לקנאות קנאתי כנגד הרשעים כי לא יכלו לומר לך טול קורה מבין עיניך. וכן אמר דהמע&quot;ה ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש כי אינם יכולים לאמר לי טול קורה מבין עיניך. ואפשר עוד לומר שהזהיר על דברי חכמים שהם הסייגים שעושים החכמים לתורה וכמו שאמרו ועשו סייג לתורה וכענין עשו משמרת למשמרתי והם הם דבריהם של חכמים והנה ענין הסייג שעושים חכמים הם כדי שלא יגע האדם באיסורא דאורייתא והיה עולה בדעת לומר כי סייג זה אינו צריך רק להמון העם אשר אינם יודעים להזהר עוד והסייג מזהיר אותם שלא יגעו באיסור דאורייתא אבל לחכמים שהם זריזים במצות אין צורך להם לשמור הסייג כלל ולכן אמר התנא חכמים הזהרו בדבריכם כי אפילו אתם שאתם חכמים אם אין אתם נזהרים בסייגים שהם דבריכם אפשר לכם שתגעו באיסורא דאורייתא ולכן הזהרו גם אתם בדבריכם שהם המשמרת והגדר שאתם עושים לתורה שמא תחובו חובת גלות כלומר מן הקל אתם באים אל החמור כי ביען שלא נזהרתם בסייג תעברו על איסור התורה ועבירה גוררת עבירה עד שתעברו אף על העבירות שעונשם גלות שהם העבירות היותר חמורות שבתורה וכמו שאמר התנא לקמן גלות בא לעולם על עבודת אלילים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ואלו הם העונות שהם חובת גלות שהאדם העובר עליהם מתחייב גלות ויהיה חובת מלשון עון ואשמה וכמו שהמצוה קרויה זכות כן העון קרוי חובה וז&quot;ש שמא מן הקל תבואו אל החמור עד שתחובו ותעברו על עון וחובת הגלות דהיינו ע&quot;א וכיון שתהיו אשמים בע&quot;א בהכרח תבוא עליכם צרת הגלות מיד כי אין לפניו יתברך משוא פנים ולכן תגלו למקום מים הרעים דהיינו כובד צרת עול ושעבוד הגלות הרי צרת השעבוד שתהיה גדולה ועוד יהיה הגלות ארוך כי לא עליכם לבד יהיה הגלות כי גם ימשך השעבוד לבניכם אחריכם וז&quot;ש וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו כלומר גם המה ישתו מי המרים וצרת הגלות ואחר שימותו גם המה ימשך עוד וכמו שאמרו לו לר' עקיבא עקיבא יעלו עשבים על לחייך וכו' ואחר שתהיו בגלות נמצא ש&quot;ש מתחלל כי יאמרו הגוים איה נא אלהיהם ושמו הגדול מחולל בגוים וכל זה בא לכם ממה שלא נזהרתם בסייגים של תורה ולכן הזהרו בדבריכם וכבר הזהירה התורה על ענין הסייג והמשמרת ואמרה ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך הכוונה להודיע חומר עון הע&quot;א. והכוונה כי בכל מצות ה' המשמרת מסור לרז&quot;ל לפי ראות עיניהם כך יעשו וז&quot;ש ובכל אשר אמרתי אליכם והם שאר המצות תשמרו אתם לעשות הסייג כפי רצונכם אמנם הסייג של ע&quot;א אני משים אותו כי לא מבעיא העבודה אלא אפי' הזכירה בפה לא ישמע על פיך אמנם לעולם חייבום חז&quot;ל לעשות סייג או קטן או גדול ועל זה אמר חכמים הזהרו בדבריכם:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שתדברו בלשון צח שלא יובן ממנו דברים הפכיים כמאמר שלמה המלך ע&quot;ה שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים ר&quot;ל אע&quot;פ שאני מדבר בדברים עמוקים ההבנה ראשונה שיבינו התלמידים בדבריהם מישרים ולמי שמעמיק בהם בעיון הם נכוחים אין בהם דבר מנגד האמת בין בנגלה בין בנסתר וע&quot;כ אמר חכמים הזהרו וכו' עכ&quot;ל:

והחסיד הרב רבי יוסי ן' שושן ז&quot;ל כתב חכמים הזהרו בדבריכם שלא יסבלו דבריכם שני פירושים כמו שאירע לרבא שדרש אין לשין אלא במים שלנו וטעו כל העם וכו'. ומה שהזהיר לחכמים אין הכוונה שאין שאר ב&quot;א מוזהרים בכך אלא שאם יפול ספק בדבריהם של חכמים יבואו השומעים לכלל טעות משא&quot;כ בדבר הדיוט שאין משגיחין על דבריו לכך הזהיר יותר לחכמים עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=יא/&gt;


===משנה יב===
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
&lt;b&gt;אפשר &lt;/b&gt;לפרש אוהב שלום שלא יהיה בעל מריבה ורודף שלום כי אף אם השלום היה בורח ממנו יהיה הוא רודף אחריו שאם חברך אינו רוצה להשלים עמך אתה תרדוף אחריו לפייסו ולשניהם כוון כמש&quot;ה בקש שלום ורדפהו הרי במה שאמר בקש אוהב שלום אמור ובמה שאמר ורדפהו כוון שיהיה רודף שלום אפי' שהשלום יהיה בורח ממנו. ואפשר עוד שאמר הוי מתלמידיו של אהרן ולא אמר הוי אוהב שלום לפי שכל אדם בעיני עצמו הוא אוהב שלום ואף אם הוא איש ריב ומדון אינו רואה חובה לעצמו לכן נתן לו גבול לומר כ&quot;ז שאין אתה כמו אהרן אין אתה אוהב שלום ולא אמר הוי כאהרן כי הלואי שיהיה כאחד מתלמידיו כי כמוהו ממש א&quot;א בעולם ולכן אמר על הפחות הוי מתלמידיו אף אם לא תהיה ממש כמוהו. ואמר מתלמידיו ולא אמר וכתלמידיו בכ&quot;ף לפי שדי לו שאינו ממש כאהרן על הפחות יהיה מתלמידיו ממש ולא כתלמידיו בכ&quot;ף הדמיון ואמר אוהב שלום לעצמו ובביתו ורודף שלום לאחרים ליתן שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו וזהו לשון רודף שהוא רודף והולך ברגליו לבית חבירו ליתן שלום בינו לבין אשתו וצריך תחלה שיהיה הוא אוהב שלום לעצמו וכיון שהוא דבר טוב השלום בעיניו ואוהב אותו לעצמו ימשך לו מזה גם כן שיתן שלום בין אחרים ואמר אהוב את הבריות כלו' במה שהם בריותיו יתברך ולא מפני ההנאה המגיע לך מהם, ותהיה מקרבו לתורה לא כאשר היה עושה שמאי לאותם שבאו אליו ללמדם תורה על רגל אחת והיה דוחה אותם כי בזה היה מרחיק את לבם מן התורה שהיה נראה בעיניהם דבר זר ורחוק להם לידע כל התורה ולכן אמר הלל כי צריך לראות בעיניהם שהוא קרוב ודבר נקל מאד להם לידע כל התורה כדי שלא יתייאשו מללמוד התורה וז&quot;ש מקרבן לתורה ומראה בעיניהם שהיא קרובה להם ושלא דבר ריק הוא מהם אלא שיכולים ללמוד כולה על רגל אחת:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב אוהב את הבריות להוכיחם בנחת ולהשיבם מעון. ומקרבן אליו כדי שמתוך כך יבואו ללמוד תורה כענין שאמר באהרן שהיה מתחבר עם הרשעים עד שהיו בושים ואומרים אוי לנו אלו ידע אהרן וכו' היה עוצם עיניו שלא להסתכל בפנינו וכו' ומתוך כך היו נמשכים בחברתו ולומדים תורה ממנו עכ&quot;ל:

והרב מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב ורודף שלום אף אם השלום בורח ממנו כגון שחבירו מבזהו ומקלל אותו הוא ישתדל להשלים עמו והוא פירוש בקש שלום ורדפהו כלומר אף אם האחד בורח ואינו רוצה למחול ולהשלים והוא יתברך יתן אליו שכרו ויעניש למרחיקו וזהו שסמך אליו עיני ה' אל צדיקים וגו' פני ה' בעושי רעה וגו' כי כמו שהם רוצים בפירוד כן יהיו הם נכרתים עכ&quot;ל:

ורשב&quot;ם ז&quot;ל כתב הוי מתלמידיו של אהרן וכו' ולפי מדתו של הלל היה רגיל לומר לבריות שהיה ענוותן כמו ששנינו בבמה מדליקין שמגייר האומות ומקרבן לתורה וכן שמעון בן שטח ומאלו השנים אנו למדים בכולם שכל אחד לפי מדותיו ומעשיו היה מזהיר ואומר עכ&quot;ל:

והחסיד ה&quot;ר יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום שיהיה האדם רודף השלום מאהבתו בשלום לא שיהיה כוונתו שישבחו אותו או כדי שיחזיקו לו טובה. ומקרבן לתורה שלא תהיה אוהב את הבריות לאכול ולשתות כ&quot;א אהבה אמתית ומקרבן לתורה ולהנחיל אוהביו יש כי אם תורתנו הקדושה שאין חוץ לתורה אלא שקר והשקר אינו יש כי הוא העדר עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=יב/&gt;


===משנה יג===
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
&lt;b&gt;מאמר &lt;/b&gt;זה הוא מקושר עם הקודם שאמר הוי מתלמידיו של אהרן כו' ואמר כאן כי מי שיהיה אוהב שלום ורודף שלום גם אחרי מותו ימשך שמו הטוב וכמו שהיה באהרן הכהן וכמו שאמרו רז&quot;ל גביה ויבכו אותו כל בית ישראל דמשום שהיה נותן שלום בין איש לאשתו אפי' הנשים בכו אותו וז&quot;ש נגד שמא כלומר אותו שהוא מתלמידיו של אהרן נגד ונמשך שמו הטוב אף אחר שנפטר מן העולם ושאבד שמו מהעולם הזה כענין הצדיק אבד לדורו אבד וכן הוא אומר טוב שם משמן טוב ויותר קונה השם טוב ביום המות ממה שקנה מיום הולדו ועד עתה וז&quot;ש ויום המות מיום הולדו ומי שאינו מוסיף לבכותו ולסופדו ולספר בשבחו אחר שנפטר יכרת מן העולם וז&quot;ש ודלא מוסיף לספר במעשיו הטובים יסף וימות בלא עתו וכמאמרם ז&quot;ל מי שאינו מוריד דמעות על אדם כשר ראוי לקברו בחייו ומי שאינו רוצה להיות מתלמידיו של אהרן ללמוד ממעשיו כדאמרן וז&quot;ש ודלא יליף שאינו רוצה ללמוד מאהרן קטלא חייב, וגם קטלא חייב נמי מי שהוא משתמש בתענוגי העולם הזה ובכבוד המדומה שהכל הוא עובר כצל וז&quot;ש ודאשתמש בתגא חלף כלומר מי שהוא משתמש בכתר העובר שהוא כבוד העולם הזה דמיד חלף והלך לו ג&quot;כ זה חייב קטלא והכל קאי אקטלא חייב דקאמר. ואפשר עוד בשנדקדק השינוי שבא מדברי התנא דמעיקרא אמר שמא ואחר כך אמר שמיה בכינוי אליו והכי היה לו לכתוב נגד שמא אבד שמא או נגד שמיה אבד שמיה הכל בכינוי אליו אלא הכוונה להשמיענו כי אין שם טוב של האדם נמשך עד שישפיל עצמו בתכלית השפלות עד עפר יגיע עד שכל השם שהיה לו עד עתה איבד אותו בשפלותו ואז הקב&quot;ה מקים מעפר דל ומאשפות ירים אותו וימשך לו בעולם שם טוב ושמעו יהיה הולך בכל הארץ. וז&quot;ש נגד שמא כלומר תדע לך אימתי נגד ונמשך שם טוב לאדם וקורא לו שם חדש כשאבד שמיה הקדום בו מקודם ולכן באבד אמר שמיה שהוא בכינוי אליו שמדבר על שמו הקדום לו וגבי נגד אמר שמא סתם שהוא שם טוב חדש שימשך לו עתה מה שלא היה לו מקודם וכן מצינו באברהם שנאמר לו לך לך מארצך וגו' כדי שיאבד ממנו שמו הקדום לו ואחר כך ואעשך וגו' ואגדלה שמך וקורא לך שם חדש:

ואפשר לפרש זה הדרך עצמו על כל כללות האומה הישראלית המשועבדים בזה הגלות כי הנה השם טוב שאנו מקוים בשוב ה' את שיבת ציון כי על אותו הזמן נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגם נאמר וקורא לך שם חדש אותו השם לא ימשך לנו עד שנהיה בתכלית השפלות בין העמים עד שכמעט אבד שמנו מן הארץ וכמו שאמר ועלה מן הארץ וארז&quot;ל בזמן שישראל הם בירידה התחתונה הם עולים ואז נגד שמא וימשך שמם של ישראל כשיחשבו כל העולם שאבד שמיה אז באותו זמן ישקיף וירא ה' משמים, והוא מוסר לאדם אל יתיאש מן הרחמים ואם יתמהמה חכה לו כי כשיהיו בירידה התחתונה הם נגאלים וכמש&quot;ה כי שחה לעפר נפשנו ופי' כי השיחה והנפילה לא היתה כאדם אשר נכשל ונופל לארץ ואז הוא נשען על שתי ידיו נמשל כבהמה נדמה כהולך על ארבע ואז בנפילה כזו הוא מעצמו יכול לקום מבלי מי שיקימהו אמנם כאשר נפל ונדבק לארץ בטנו כי נפל בפישוט ידים ורגלים אוי לזה באשר אין שני להקימו ולז&quot;א כי נפלנו עד שדבקה לארץ בטננו ולכן קומה עזרתה לנו:

ואפשר שאמר ודלא מוסיף יסף ודלא יליף קטלא חייב לפי שהאדם מחוייב בשני דברים שהם עיון ומעשה והתנא הזהיר על שניהם כנגד מעשה המצות שהוא מחויב אמר ודלא מוסיף לעשות במעשה המצות יסף ויכרת וכנגד העיון דהייני לימוד התורה אמר ודלא יליף קטלא חייב ולפי שאפשר לאדם שיקיים שניהם הלימוד והמעשה והכל שלא לשמה כדי להשתרר וע&quot;מ שיקרא רבי והרי זה משתמש בכתר התורה או שהוא לומד בתורה כדי לידע סודות התורה כדי להשתמש אחר כך בשמות הקודש איש כזה איני אומר עליו שהוא מחוייב מיתה אלא הרי הוא חשוב כמת וכמי שכבר חלף הלך לו ונכרת מן העולם וז&quot;ש חלף בלשון עבר כאלו כבר נכרת מן העולם:

והמפרשים פירשו במה שאמר נגד שמא אבד שמיה כי השמיענו שהרודף אחר השררה לקנות שררה ומעלה לא מבעיא שלא ישיג אותה כי אפי' מה שהיה לו עד עתה בורחת ממנו וישאר קרח מכאן ומכאן וז&quot;ש נגד שמא כלומר האיש המושך את השם לעשות לו שם כשם הגדולים לא די שלא ישיגנו אלא שאף השם שהיה לו יאבד ולכן שינה ואמר נגד שמא ובאבד אמר שמיה:

והחסיד ז&quot;ל פירש ודאשתמש בתגא חלף כי מי שאינו עושה כדי שיתנשא שמו אלא שהוא משתמש קצת בתגא כדי חייו לבד הוא מחליף מה שנטל בעוה&quot;ז עם מה שיטול בעולם הבא וזה חלף לשון חליפין עכ&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלשקר ז&quot;ל כתב נגד שמא וכו' כלומר שמתיהר להמשיך שם ושררה אבד שמיה וכלל בזה העונש המתיהר בין במלאכתו בין ברבנות בין שיתיהר ברשות וגם כלל בזה העונש למי שאין כוונתו ללמוד תורה כי אם לנהוג בה רבנות ומזה יתבאר הכתוב אם נבלת בהתנשא כלומר הטעם שבאנבלת לידי ה לפי שהתנהגת עצמך בשררה וזהו בהתנשא:


&lt;b&gt;ודאשתמש בתגא חלף &lt;/b&gt;אזהרה למשתמש בת&quot;ח. ויש מי שפירש זה המשתמש בשמות הקדש או בתגי התורה לפי שכל תג ותג יש לו סוד נעלם עכ&quot;ל:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב נגד שמא שע&quot;י גאותו עשה לו שם כשם הגדולים אבד שמו ודלא מוסיף יסף מי שהוא חכם ואינו משתדל להוסיף חכמה על חכמתו ואומר בלבו כבר חכמתי וראיתי כל דרכי התורה ומה לי ולצרה הזאת לטרוח כל ימי ואמר התנא יהי רצון שזה האיש ימות ויאסף אל עמיו כי למה לו חיים אחר שכבר אינו רוצה ללמוד חייו אינם צריכין כי אדם לעמלה של תורה יולד. ודלא יליף תורה כל עיקר נמשל לבהמה כי למה נברא בעולם ואין ראוי שיחיה כלל עכ&quot;ל.
וה&quot;ר אפרים ז&quot;ל כתב נגד שמא אבד שמיה כיצד מלמד שלא יוציא אדם שם בשררה שכיון שיצא לו שם הורגים אותו ונוטלים את ממונו:

אי נמי המושך שם התורה עליו כדי להתגאות אינו זוכה לשם וכמה דאת אמר אם נבלת בהתנשא אם הגביה עצמו אחריתו יהיה נבל כי כל הרודף אחר השררה וכו'.

&lt;b&gt;ודלא מוסיף יסף &lt;/b&gt;שנו רבותינו שאם אינו מחזר על שמועתו סוף שמשכח את כולו וזהו יסף ששמועתו נספה וכלה הוא בידו כמו וזכרם לא יסוף מזרעם עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב נגד שמא כלומר כל העוסק בתורה ומגמתו נוכח פניו ועיניו לנגד השם וזהו נגד שמא לנגד פרסום השם שלא לשמה אלא להתגדל יאבד שמו:
ויש מפרשים נגד מלשון המשך כל שנמשך שמו ועלה לגדולה יתירה אבד שמיה כי הרבנות מקברת את בעלה והראשון עיקר:


&lt;b&gt;ודאשתמש בתגא חלף &lt;/b&gt;פי' מי שהוא מקבל תשמיש מצורבא מרבנן שהוא נקרא עטרה על שהוא מעטר את מקומו ומהדרו חלף שיהיה לו עונש אלא א&quot;כ הוא תלמידו עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב נגד שמא אבד שמיה וכו' כלומר שאם למד תורה הרבה עד שזכה לשם לא יתגאה לומר כבר יש לי שם ואיני צריך לטרוח עוד בלימוד התורה שאם לא יעסוק עוד יפסיד שמו. וזה שאמר נגד שמא וכו' אע&quot;פ שנמשך שמו בעולם ונתפשט הפסד יהיה לו ולכן ראוי שיתמיד לעולם בו כדי שימשך ולא יפסק. ודאשתמש בתגא יחליפו אותו ממציאות אדם למציאת אחר פחות ממנו שהוא עפר ורמה כמו שהוא עושה שמש ועבד מהדבר שהוא עטרה וכתר דהיינו התורה עכ&quot;ל:

והרב ר' יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב נגד שמא אבד שמיה כי אחרי דרגא תביר עכ&quot;ל:

וה&quot;ר ברוך ן' מלך ז&quot;ל כתב נגד שמא מי שמשתמש בשם המפורש. א&quot;נ כיון דכתיב כי ביה ה' צור עולמים ואמרינן בשתי אותיות ברא הקב&quot;ה שני עולמים העולם הבא ביו&quot;ד והעולם הזה בה&quot;א והן אלו שתי אותיות משמו של הקב&quot;ה ולפיכך כינה אותם שמא וכן פירש נגד שמא נגיד וגדול בעולם הזה ברור לו שאבד שמא כלומר אבד שכרו מן העוה&quot;ב שנברא ביו&quot;ד שהוא שמא וכן למפרע אבד שמא בעולם הזה ברור לו לאדם כי נגיד וגדול יהיה לעולם הבא. אי נמי העושה לו שם גדול בעולם נותנים עליו עיניהם ואבד שמיה כדאמרינן לעולם הוי קבל וקיים פירוש לעולם תהיה בסתר בקבל ובחשך ותהיה קיים לעולם עכ&quot;ל:

והחסיד ה&quot;ר יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב נגד שמא אבד שמיה הגרסא הנכונה היא שניהם שמא בשי&quot;ן מ&quot;ם אל&quot;ף נגד שמא אבד שמא. ודלא מוסיף מי שאינו מוסיף טעם על טעם ומאסף את הטעמים שהוא למד ומחבר אותם אחד אל אחד אלא כשהוא למד טעם הוא נפרד בעינו ואינו מדקדק לחבר אותו ולקשרו עם טעמים אחרים זה יגרום לו לאבד הכל כי ראשון בטל ויסופו כולם מלבם וזכרם יסוף מזרעו ועל כן ישתדל להוסיף טעם על טעם ושלא ישליך הראשון בלמדו השני. ונוכל לפרש ודלא מוסיף מעצמו ומוסיף דבר מתוך דבר מדעתו יסף ויאבד הדבר הראשון מדעתו דוגמת הסריס שלא הוליד בן והקוצר ואינו חוזר לזרוע וזהו ישמע חכם ויוסף הוא לקח מעצמו יוציא דבר מתוך אותו דבר ויחבר הכל ויקנה תחבולות שיקנה בקנוי מה שאינו קנוי וכן אמרו רז&quot;ל ליגמר אינש והדר ליסבר.

&lt;b&gt;ודאשתמש בתגא וכו' &lt;/b&gt;שלא ישתמש אדם בכתרה של תורה ומה שאמר תגא סתם ולא פירש של תורה לפי שסתם כתר כתרה של תורה כי כל הכתרים זולתה אינן כלום עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=יג/&gt;


===משנה יד===
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
&lt;b&gt;לפי &lt;/b&gt;שעיקר העבודה והיראה אל האדם היא בהיותו בחור שיצרו מתגבר עליו ואעפ&quot;כ כובש אותו תחתיו וכענין אשרי איש ירא את ה' בעודו איש כי אז הוא ברשות עצמו לעשות מה שירצה כי אחרי זקנתו כבר אין לו כח בגופו לעשות שום עבירה לכן אמר התנא אם בעת זקנתי שכבר אין אני גובר בגופי ובעצמי אני שב אל אלהי מי ילמד עלי סנגוריא כולם יאמרו שעל שאין בי כח לחטוא לכך אני שב בתשובה וזה שאמר אם אני כבר זקנתי מהיות איש ואין אני גובר בגופי שכבר אפס כחי אם כן כל הטובה שאעשה לא תהיה לי לסניגור וזה שאמר מי לי מי ילמד עלי זכות אבל כשאני עובד את אלהי בעוד שאני בחור שאני לעצמי וברשותי וזה שאמר וכשאני לעצמי ואז אני עובד את בוראי דבר גדול אני עושה וזה שאמר מה אני מלשון מה רב טובך כלומר כמה וכמה טובה אני עושה וכיון שכן ראוי לי לעבוד את בוראי בימי בחרותי שאם לא עכשיו שהם ימי הבחרות אימתי אעבוד כי בימי הזקנה אין עבודתי נחשבת כלום וכדאמרן:

ואפשר עוד שהזהיר התנא שלא יתגאה האדם בעשרו וברוב בניו כי היום או למחר ימות וילך לו בלי חמדה ויעזוב כל אשר לו וזה שאמר אם אין אני לי כדרך קל וחומר אם אין אני דהיינו גופי אם אפילו גופי אינו שלי כי בכל עת ובכל רגע אני מעותד למות ופתאום יבא אידי ולקברי אובל מי הוא הדבר שיקרא שלי לא עשרי ולא בני אינם שלי שאם גופי עצמי אינו שלי כ&quot;ש הדברים שהם חוץ ממני ואם כן היאך אתגאה בהם ואמר וכשאני לעצמי כלומר אם יעלה בדעתי לומר שעדיין אני בחור וכפי טבע העולם עדיין לא הגיע זמני ליפטר מן העולם כי עדיין אני לעצמי שאני בחור עדיין מה אני כמו ונחנו מה כי גם הבחורים מעותדים למיתה כמו הזקנים וא&quot;כ אף שאני בחור אני הבל וריק ואפשר שאמות ואעזוב לאחרים חילי וכיון שאף לבחור המיתה מצויה אם לא אעבוד יוצרי עכשיו אימתי אעבדנו כי אפשר שאמות ולא יהיה לי זמן לעובדו:

ואפשר עוד כי בהיות שמחוייב כל אדם להוכיח את חבירו כעין שאמר הכתוב הוכח תוכיח את עמיתך לא יאמר אדם אחר שחבירי חייבים להוכיח אותי אם יראו בי עון אשר חטא מה לי להזהר עוד ולפשפש במעשי די לי שאני מקבל על עצמי להיות מקבל תוכחת מכל מי שיוכיחני וכל אשר יאמרו אלי אעשה אבל כל עוד שאין שום אדם מוכיח אותי מוכחא מילתא שאין בי שום דופי וכל חבירי לא ימצאו בי עון אשר חטא לז&quot;א אם אין אני מפשפש במעשי ומשתדל בעדי להוכיח ולהיישיר את עצמי מי לי כלו' מי יוכיח אותי כי חבירי אפשר שאינם נותנים לב עלי ובין כה וכה אני מאבד את עצמי לדעת ואמר וכשאני לעצמי ביען צריך לאדם להיות עושה ומעשה זוכה לעצמו ומזכה לאחרים שלא די לו שהוא בעצמו ילך בדרכי יושר כי צריך לו ג&quot;כ שידריך את אחרים ולכן אמר וכשאני משתדל בעדי להיישיר את עצמי מה אני כלומר מה אני עשיתי כלום יצאתי ידי חובתי לא בודאי כי עדיין צריך אני להשתדל להיישיר את אחרים באופן כי צריך לאדם לעשות שני דברים הפכיים אל הנוגע לעצמו יחשוב שאינו מוטל על שום אדם להוכיחו ומוכיח אין בלתו ואל הנוגע לאחרים יחשוב שמוטל עליו להוכיח את חבירו ואם לאו ישא עליו חטא ואמר ואם לא עכשיו אימתי דכיון שמוטל עלי לעשות שני דברים הללו להשתדל בעדי ובעד אחרים א&quot;כ היום קצר והמלאכה מרובה ולכן אם לא עכשיו אימתי:

ואפשר עוד שאמר עם מה שאמרו במגלה פ' בני העיר אמר ריש לקיש ודאשתמש בתגא חלף זה המשתמש בתלמידי חכמים וכן אמרו בנדרים פרק ארבעה נדרים מפני מה נענש אברהם מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שהוציאן למלחמה וירק את חניכיו וכן יש מפרשים נוטריקון תג&quot;א ת&quot;למיד ג&quot;ברא א&quot;חרינא הרי שאסור לאדם להשתמש בתלמידים שאינם שלו וכשם שאין רוכבין על סוסו של מלך ואין משתמשיו בשרביטו כן אסור להשתמש בתלמידי חכמים מפני כבוד מלכו של עולם ולכן ודאשתמש בתגא חלף ולכן סמך לזה ואמר אם אין אני לי מי לי ליתן טעם למה הוא אסור לאדם להשתמש בתלמידי חכמים ועושה ק&quot;ו מגופו עצמו ואמר אם אין אני עצמי רשאי לעבוד את עצמי ולהיות מאבד זמני בעניני העוה&quot;ז לשמש את עצמי לצורך גופי מפני שאני עבדו יתברך כענין שאמר כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם וגו' ולכן צריך אני להיות תמיד עוסק בתורתו יתברך יומם ולילה כענין שאמר והגית בו יומם ולילה ואיני רשאי להניח עבודת בוראי ולהתעסק בצרכי גופי כ&quot;ש ק&quot;ו שאסור לי להשתמש בתלמידים אחרים וזה שאמר מי לי מי יהיה רשאי לעבוד אותי לצרכי גופי כי גם המה עבדיו יתברך הם ואיך אבטל אותם מעבודתו ואמר וכשאני לעצמי כלומר אף אם לא אשתמש ע&quot;י אחרים אלא אני משתמש ע&quot;י עצמי מה אני כלו' אני הבל וריק ואני נחשב כאין לפי שלא נבראתי אלא לשמש את קוני וכיון שאיני עושה מה שהיתה כוונת בריאתי אליה הרי אני הבל וריק וכיון שתכלית בריאתי היתה לעבדו תמיד אם לא אעבוד אותו עכשיו בעוה&quot;ז שהוא עולם המעשה אימתי אעבוד אותו כי בעולם הבא אי אפשר שהוא עולם הגמול ולא עולם המעשה דכיון שאדם מת נעשה חפשי מן המצות:

ואפשר לפרש עוד עם מה שאמרו בספר הזוהר כי מלת מ&quot;י הוא כינוי אליו יתברך וכמו שאמר בפסוק מ&quot;י ברא אלה כי מ&quot;י שהוא הש&quot;י שהם חמשים שערי בינה ברא אלה ובזה אומר כי בהיות שאין אדם רואה חובה לעצמו כי קרוב אדם אצל עצמו ולכן אם יחטא ואשם אינו מכיר בחטאו לשוב אל אלהיו ולבקש רחמים על עונו ולא זו הדרך הצריך לאדם רק צריך לו ליתן לב ולפשפש במעשיו ולראות מום שבו ולא להיות קרוב אצל עצמו אלא נזר יחשב לעצמו ואז יכיר חובותיו וישוב אל אלהיו וירחמהו ואלהי אברהם יהיה בעזרו וזה שאמר אם אין אני לי כלומר אם אין אני קרוב אצל עצמי בלא מכיר מום שבי אז הוא יתב' ידבק בי ויהיה בעזרי וזה שכתוב מ&quot;י שהוא הש&quot;י לי יהיה קרוב לי דכיון שאני לא הייתי קרוב לעצמי הוא יהיה קרוב לי אבל כשאני קרוב אצל עצמי ואיני רואה חובה לעצמי אז מה אני כלומר אני נחשב לכלום ואני הבל וריק כי אז הוא יתברך מתרחק ממני מדה כנגד מדה. וזה הדרך עצמו אפשר לאמרו באופן אחר וזה אם אין אני לי לצרכי גופי בעניני העוה&quot;ז רק לעבוד את בוראי אז מ&quot;י שהוא הש&quot;י יהיה לי בעוזרי אבל כשאני לעצמי וכל מגמתי לצורך גופי אז מה אני מהבל אמעט וכיון שאני מחוייב לעשות רצון קוני אם לא עכשיו אימתי כי לא תדע מה ילד יום ונקט מלת עכשיו ולא אמר ואם לא היום אימתי לומר כי אפי' היום בעצמו הוא בספק אם יחיה אם לאו כי בכל רגע הוא מעותד למיתה כי רגע ימותו ואין לו אלא שעתו ולכן אמר אם לא עכשיו אימתי:

והחסיד ז&quot;ל כתב בשם הר&quot;י ן' שושן ז&quot;ל אם לא עכשיו אימתי לפי שהנני מחוייב לעבוד את אלהי כל ימי חיי מבלי חסרון כלל ולכן אם אתבטל רגע אחד מתי אשלם מה שחסרתי בו כי אין ראוי להתהלל ביום מחר כי הלואי יעמוד על עצמו ויפרע את שלו וכן אמר פרעה כלו מעשיכם דבר יום ביומו ואל תתהללו ביום מחר כי גם הוא מי התירו לכם הלא אתם חייבים לעשות למחר כהיום וא&quot;כ אימתי תמלאו ותשלימו החסרון של היום, ונכון הוא:

עוד כתב הר&quot;י ן' שושן ז&quot;ל ואם לא עכשיו אימתי שאם אנוח רגע זה יהיה עלי לטורח ולעסוק בתורה ברגע העתיד כי ההרגל על כל דבר שלטון עכ&quot;ל:

והרב ר' משה אלשקאר ז&quot;ל כתב אם אין אני לי מי לי לפי שאין מי שיכריח לאדם לעשות טוב או רע והבחירה ביד האדם לכך אמר אם אין אני לי לא יש שר ומושל שיכריח אותי לדרך הטוב ואמר וכשאני לעצמי מה אני כלומר זה שאני לעצמי ובבחירתי אין מי שיכריחני בזה מה אני כמו מה רב טובך לפי שאני נחשב עי&quot;ז יותר מהמלאכים לפי שהמלאכים הם הכרחיים:

או יאמר אע&quot;פ שאני מעורר את עצמי לעבודת השם יתברך איני יכול לעשות אחד מני אלף ממה שאני חייב לעשות לבורא שהפליא עמי הפלא ופלא. ואם לא עכשיו אימתי לפי שימות האדם נחלקים לשלשה חלקים זמן העמידה זמן עליה זמן ירידה ואם לא עכשיו בזמן העליה שהוא הבחרות וכ&quot;ש בזמן העמידה והירידה אימתי. כמו שאמרו בזוהר בפסוק מפני שיבה תקום כלו' קודם בא זמן השיבה עכ&quot;ל:

ורבינו יונה ז&quot;ל כתב אם לא עכשיו בימי הנערות אימתי כי בימי הזקנה לא יוכל לעשות וכן אמר דוד המלך ע&quot;ה אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם ר&quot;ל כי הנטע בעודו קטן יוכל לגדלו שיהיה עצו ישר ולא עקום אך אחר שגדל עקום קשה הוא לתקנו כן האדם בעודו נער נקל הוא לסור מן הרע ולהיות גדל בדרך הטוב אך אם הזקין ברשעתו לא יוכל להניח דרכו הרע וכענין שנאמר חנוך לנער ע&quot;פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב אם אין אני לי מי לי שהבחירה בידי ואין עלי מכריח לי במעשי וכשאני לעצמי אף אם אתעסק במפעל הטוב שהוא לי לבדי איך יספיק לי עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב אם אין אני לי רמז אל זמן שעבר כלומר מי לי בסבותי והתחלותי שיהיה לי שבתחלה אינו אלא בכח. וכשאני לעצמי רמז אל ההוה שיש לו מנגדים רבים ממקרי הזמן. ואם לא עכשיו אימתי רמז אל העתיד שאפשר שלא ישיגנו עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=יד/&gt;


===משנה טו===
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
&lt;b&gt;משום &lt;/b&gt;דרבי שמעון אמר אל תעש תפלתך קבע שהכוונה לא תחשוב שתפלתך היא ראויה להתקבל וקבועה היא לבא עליך כל מה ששאלת וע&quot;כ אמר שמאי כי אף שבתפלה ראוי שלא יחשוב כן בעסק התורה יוכל האדם לחשוב שבשכרה ימלא כל משאלותיו ושהיא קבע לבא עליו כל מה שישאל כי תלמוד תורה כנגד כולם. ואמר אמור מעט ועשה הרבה שיעשה צדקה פעמים הרבה בלי שום נדר קודם אל המעשה ולא ידור אלא פעם ביובל כי טוב שלא תדור וז&quot;ש אמור מעט כלומר תדור פעמים מועטות על צד ההכרח ורוב הפעמים עשה הצדקה בלי נדר וז&quot;ש ועשה הרבה וז&quot;ש הכתוב מוצא שפתיך תשמור הנדר שרוצה לצאת משפתיך שמור אותו שלא יצא אלא עשה הצדקה בלי שום נדר כי טוב אשר לא תדור וא&quot;ת כשאני עושה הצדקה אני נותן פרוטה אחת והנדר כשאני נודר אני נודר הרבה לכן אמר ועשית כאשר נדרת עשה מה שתעשה בלא שום נדר כמו אם היית נודר וז&quot;ש כאשר רדרת וכשם שהיית נודר הרבה כן עשה הרבה מבלי שום נדר שהרי מה שאתה נודר בפיך הוא מה שנדר לבך וז&quot;ש נדבה אשר דברת בפיך כלומר נדבת לבך הוא מה שדברת ונדרת בפיך ולהורות בפני רבים שאתה נדיב לב ובעל צדקה דלאו ברשיעי ושופטני עסקינן וכיון שהוא נדבת לבך לאהבת ה' כן תעשה בלא נדר הרבה כאלו היית נודר:

אי נמי אמר אמור מעט ועשה הרבה כאשר עשה אברהם אבינו לאורחים שאמר תחלה ואקחה פת לחם מעט ואח&quot;כ עשה הרבה ויקח בן בקר רך וטוב ואם אין לך יכולת לעשות להם הרבה על פחות הראה להם פנים צהובות כי זה יהיה חשוב להם יותר מאם נותן להם שור אבוס ופניך כבושות בקרקע. וז&quot;ש והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כלו' אם אין לך ממון הרבה ליתן הרבה לפני האורחים אשר באו לביתך אלא מעט על הפחות הסבר להם פנים:
ויש מי שפירש אמור מעט ועשה הרבה כלומר אף כשתעשה תורתך עיקר הזהר בפיך שלא תוציא בשפתיך לקבוע יום ולילה למודך שאם תעשה כן תצטרך לקיים דבריך ואולי לא תוכל ותמצא מפר נדריך לכן אמור מעט והעשיה תהיה מרובה:


&lt;b&gt;והוי מקבל את כל האדם בשמחה &lt;/b&gt;כלומר אע&quot;פ שתעשה תורתך עיקר ותלמוד תמיד התנהג עם הבריות ביושר ולא מפני הלימוד תפרוש מהם רק קבלם בשמחה ובגילה ומתוך כך ישלמו מעשיך ע&quot;כ:

ואפשר לי עוד לפרש עם מה ששמעתי בפסוק כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה שהוא כפול ויש בו שינויים בתחלה אמר תורת ה' ואח&quot;כ תורתו ובתחלה אמר חפצו ואח&quot;כ אמר יהגה יומם ולילה. אלא לפי שיש בתורה שני מינים. האחד חלק סודות התורה שהוא מה שנגלה לרבי שמעון בן יוחאי וחבירו וחלק זה נקרא תורת ה' ובחלק זה אין יכולת ביד האדם להשיגה ואין האדם יכול לעשות עוד בזה החלק רק להיות חושק ומשתוקק אליה בתשוקה רבה ולכן אמר חפצו שזהו מה שבידו לעשות בזה החלק. ויש חלק אחר בתורה שהוא פשטי הכתובים והדינים שבין אדם לחבירו והאיסור והמותר וחלק זה ביד האדם הוא להשיגה אם ישים אליה לבו רוחו ונשמתו ועל חלק זה אמר ובתורתו מי היא צריכה אליו לידע האסור והמותר לעבוד את בוראו וגם שבידו להשיגה ובזה החלק צריך שיהגה בה יומם ולילה כדי שידע וישיג אותה למען ישמור לעשות ככל הכתוב בה. ועל החלק השני הזה דבר בכאן שמאי במשנה זו וע&quot;כ אמר עשה תורתך קבע כי בחלק הזה שהוא שלך ותורתך כאמור ראוי לך להיות קובע בה תמיד יומם ולילה הרי בחלק הלימוד וכנגד המעשה אמר אמור מעט ועשה הרבה ואמר אף שתהיה שלם בלימוד ובמעשה לא תתגאה ויהיו שאר בני אדם לנגדך כאין רק הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כאלו אתה והם שוים:

והחסיד ז&quot;ל כתב שהשלם הזה כלל במלות מועטות כל השלשה דברים שזכר שמעון הצדיק עם פירושי התנאים הבאים אחריו ואשר פירשו דבריו. באמרו עשה תורתך קבע כלל התורה עם פירושיה יהי ביתך בית ועד לחכמים וכו'. ובאומרו אמור מעט ועשה הרבה כלל העבודה עם פירוש אנטיגנוס ובאמת אין לך עושה הרבה כעושה לשמה כי העושה לשמה מסייעין אותו מן השמים ונמצא עושה יותר ממה שחשב וידוע שהעושה יותר ממה שחשב הוא מאשר גברה בנפשו תשוקת המעשה. ובאומרו והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות כלל גמילות חסדים כפירוש יוסי בן יוחנן איש ירושלים עכ&quot;ל:

והרשב&quot;ם ז&quot;ל כתב שמצא בנוסחא אחרת של אבות דרבי נתן ששנו כך עשה תורתך קבע שלא תקל לעצמך ותחמיר לאחרים ולא תחמיר לעצמך ותקל לאחרים אלא תהא תורתך קבע לך ולאחרים שנא' כי עזרא הכין לבו לדרוש את תורת ה' ולעשות ואחר ללמד את בני ישראל הרי עתה עלה בידינו פירוש אחר בעשה תורתך קבע לקבוע לך ולאחרים בשוה. ואפשר לי עוד לומר שהכוונה שיהיה נאה דורש ונאה מקיים ויזהיר מעט לאדם ויעשה הוא הרבה ואז יהיו דבריו נשמעים וזהו אמור מעט ועשה הרבה דקאמר:

ועוד שמעתי במה שאמר אמור מעט ועשה הרבה שבא להזהיר לאדם שמעולם לא יוציא מפיו הטובה שבלבו לעשות לא יאמר אעשה מצוה זו היום או אלמוד ה' פרקים היום כי בסגולה הוא כשהאדם מוציאה בשפתיו אז אינו לומד מה שאמר כי השטן מקטרג ומביא עליו כמה עכובים דכיון שמוציאו בשפתיו מיד הדבר נשמע בין המקטריגים ומעכבים בידו ולכן אמר לו אמור מעט ובזה תעשה הרבה שאם אתה אומר לעשות הרבה אפי' מעט לא תוכל עשות כדאמרן:

והרב ר' יהודה לירמא ז&quot;ל כתב כל זמנך עסוק בתורה כדי שתהיה בקי בחדרי התורה וזהו עשה תורתך קבע ולא תאמר בלבך כבר קבעתי זמן הרבה ומעתה איני צריך להטריח את עצמי כל כך אלא אמור שמעט קבעת עד עתה ועשה מכאן ואילך קביעות יותר גדול וזהו ועשה הרבה ובשביל שיגעת וקבעת הרבה בתורה אל תמנע מלקבל את כל האדם בסבר פנים יפות באמרך שאינך רוצה להתבטל מקביעתך אפי' רגע אחד אלא קבל אותם בסבר פנים יפות עכ&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב עשה תורתך קבע זכר שלשה שלמיות שזכר ירמיה הנביא ע&quot;ה חכמה גבורה עושר, כנגד מעלת החכמה אמר עשה תורתך קבע ואז אתה יכול להלל עצמך כי בזה יש בך כח ללמוד וללמד ולהועיל מחכמתך לזולתך לא כן אם לא תעשה קבע וז&quot;ש אל יתהלל חכם בחכמתו כלומר שאינו מועיל לזולתו. וכנגד העושר אמר אמור מעט ועשה הרבה וזהו אל יתהלל עשיר בעשרו שאינו רוצה להועיל לזולתו. וכנגד הגבורה אמר והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ואם תמצא אותם בצרה ותוכל להצילם בגבורתך הצילם ואם אין אתה עושה כן החלוש יותר טוב ממך וז&quot;ש ואל יתהלל הגבור בגבורתו שלא תועיל לזולתו:

או יאמר והוי מקבל את כל האדם ולא אמר את כל העולם כלומר מי שהוא במדרגת אדם וישאל שאלת אדם אבל כשישאל שאלת נבלים אין לחוש ממנו וכמ&quot;ש הכתוב אל תען כסיל כאולתו עכ&quot;ל:

ורבינו יונה ז&quot;ל כ' והוי מקבל את כל האדם בשמחה ולא בפנים של זעם שישנאוך וכן אמרו חכמי המוסר רצונך שתחפוץ חפוץ מה שלא תחפוץ כלומר רצונך שיהיו כל העולם חפצים בך תעביר חפצך מפני חפצם ובטל רצונך מפני רצונם עכ&quot;ל:

והחסיד הרב ר' יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב אמור מעט וכן אמר הכתוב מוצא שפתיך תשמור ועשית ולא אמר מוצא שפתיך תעשה אלא תשמור שלא תשכח מה שנדרת כדי שתעשה ואמר שלמה ע&quot;ה שן רועה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה אמר זה על מי שאינו עומד בדבורו ומבטיח לחבירו ואינו עושה כגון שאומר לו לך קנה סחורה פלונית ואני אלוה לך מעות וזה העני בוטח בו וקונה מה שהיה מפחד מלקנות וזה הרשע בוגד בו ונפש הוא חובל כי אליו הוא נושא את נפשו. והכוונה כי מי שיחסר לו שן יזהר שלא ילעוס במקום אותו השן וכן מי שהוא חגר אינו פוסע פסיעה גסה אבל מי שיש לו שן ורגל וסבור ששנו חזק ובא ולעם ונמצא רעועה יסתכן ואולי יחנק וכן הסבור שרגלו רגל ישרה והפסיע ומעדו רגליו כן יקרה לבוטח במבטת בוגד עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=טו/&gt;


===משנה טז===
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
&lt;b&gt;אפשר &lt;/b&gt;שכוונת השלם הזה להזהיר לאדם שלא ילמוד תורה אלא מרב אחד בלבד ולא ליגמר מכולא עלמא שכן מצינו שאחז&quot;ל על רב יהודה שאין לסמוך על שמועתו משום דמכולי עלמא גמר ועל זה הזהיר רבן גמליאל ואמר עשה לך רב אחד לבד ובזה תרויח שתסתלק מן הספק שאם אתה לומד משנים או שלשה רבנים יתערבב שכלך כי לפי מה שקבלת מרב זה תאסור ולפי מה שקבלת מן הרב השני תצטרך להתיר נמצאת שאתה בספק שאין אתה יודע לאיזה צד תהיה נוטה ואיזה הדרך ישכון אור ולכן עשה לך רב אחד ובזה תסתלק מן הספק:

ואמר אל תרבה לעשר אומדות לפי שידוע שלפי שכלו וסברתו ועיון הרב ככה ירגיל התלמיד את שכלו וסברותיו ויעיין כפי דרכי רבו וכאומר דעת הרב כך אומר דעת התלמיד בעיון ובהכרעה ונמצא שאומד דעתו הוא ממש אומד דעת רבו ואם ילמד מאנשים הרבה לא יוכל ללמוד דרכי כולם לפי שאיש לדרכו פנה וזה סיני וזה עוקר הרים ונמצא שהתלמיד הזה הלואי ואולי שיקח עישור אומד דעתו של כל אחד ואחד ולכן אמר מה לך להרבות לעשר אומדות וללמד מעט מזה ומעט מזה:

ובספר לב אבות כתב ז&quot;ל שמעתי אומרים שמכאן והלאה לא הזכיר במדברים לשון קבלה כי לפי שהראשונים לא הוזכר בהם רב ורבי ורבן רק שמם לכן היה צריך שיתאר דבריהם וישבח אותם באמור אלינו שנתקבלו אותם הדברים איש מפי איש מפי מרע&quot;ה מפי הגבורה ואולם מכאן והלאה שיתארם בשם רבי ורבן א&quot;צ עוד לזה. ויקשה בעיני שהואיל והוסכם שגדול מרבן שמו הלא בעבור זה לא יצטרך לזכור קבלה. אלא שעד כאן הוזכרו אלה הזוגות שהיו מקבלים מרבותיהם מובהקים בדרך קבלה ומסורה יותר ממה שהיו הם מפלפלים בעיוניהם ועדיין לא נפלו ביניהם ספקות וקושיות כמו שקרה להם אחרי כן ולכן הזוגות האלה שהיו להם מלמדים מוסרים ונותנים דרך שמועה וקבלה כל התורה שבעל פה היו מזכירים בהם לשון קבלה וגם ליותר שבח ושלמות לא היו מתארים אותם אלא בשם לבד כי קרה להם כמו לנביאים ולזקנים הראשונים. אמנם אחר הלל ושמאי פסקו הזוגות ורבו המחלוקת כמו שאמרו ז&quot;ל משרבו תלמידי הלל ושמאי נעשית תורה כשתי תורות וכן אמרו שאנו מוצאים שהם בחייהם לא נחלקו ומתלמידיהם לא זזה המחלוקת וע&quot;כ משם והלאה תורת כל חכם וחכם לא היתה מוגבלת מקובלת ונמסרת כמו אצל הראשונים כי חודשו ספקות הרבה והיו צריכים הם להחזירם מפלפולם ולהתבונן ולחדש פירושים חלוקים בשמועות וע&quot;כ לא נאמר בהם לשון קבלה וגם בעבור זה הם מתוארים בלשון רב ורבי לפי שלא היו כמו הראשונים בענין השמועה אלא מתחכמים ודורשים מעצמם וזה לא לעזר ולא להועיל כי לבושת וגם לחרפה בעונותינו עכ&quot;ל:
ובזה אפשר שיובן כוונת האדון הזה כי בראותו כי ממנו ואילך פסקו הזוגות ורבו המחלוקת וחודשו הספקות וצריך האדם מכח פלפולו ועיונו והתבוננותו להיות רב ורבי ללמד לעצמו ולסלק ולהסיר מעליו ספק ממכשולות לז&quot;א עשה לך רב כלומר כיון שכבר נפסקה הקבלה צריך שתעשה לעצמך רב ורבי ושתלמד לעצמך מעיונך ומפלפולך ומרוב הפלפול תוציא הדין לאמתו ותוציא לאור משפטו ותסתלק מן הספק וז&quot;ש והסתלק מן הספק. ולפי שכבר אפשר להסתלק מן הספק בלי שום עיון בשיחמיר על עצמו כשהוא בספק בדין איסור והיתר לז&quot;א ואל תרבה לעשר אומדות כלומר לא תעשה כמו האיש כשמוציא מעשרותיו בלא מדה אלא באומד ומפני הספק מרבה ומפריש יותר מן הראוי עד שיראה בעיניו שבודאי פירותיו מתוקנים לא תעשה כן אתה בדין שהוא ספק אצלך שתטה לבך להחמיר כדי להסתלק מן הספק דכחא דהיתרא עדיף וטוב לך להיות יגע ולעיין ולהסתלק מן הספק מכח הפלפול כי דרך זה עדיף יותר:
א&quot;נ שיעשה לו רב ללמוד ממנו אמנם שיהיה רב וחכם גדול שבודאי יוכל ללמוד ממנו ולא יעשה לו רב שיהיה ספק אם הוא חכם גדול יותר מן התלמיד או אם התלמיד יודע יותר מן הרב וז&quot;ש והסתלק מן הספק כלומר הסתלק מלעשות לך רב איש שהוא ספק אם יודע יותר ממך כדי שתוכל ללמוד ממנו:

ובספר לב אבות כתב עשה לך רב כלומר תקבלהו עליך לרב וכדי לקבל תועלת מן הרב צריך שהתלמיד יאמין לו מאז ויסמוך על דבריו וז&quot;ש והסתלק מן הספק כלומר לא תספק כלל בדברי רבך אלא סמוך עליו כי זולת זה לא יועיל לך. ויש מי שפי' שמה שהזהיר השלם הלז על הספק שיסתלק ממנו לפי שעונש הספק מרובה מהודאי שכן מצינו שהאוכל חלב בשוגג לכשיודע לו יביא חטאת שוה מעה כסף ואם הוא ספק אם אכל חלב או שומן מביא אשם תלוי לא פחות משתי סלעים שהם מ&quot;ח מעין. והטעם כי מי שיודע בודאי שחטא נפשו מרה לו ומבקש כפרה ומתחרט ומתפלל אל אלהיו שירחמהו בלב נשבר ונדכה אך מי שהוא בספק אין לבו נשבר בקרבו:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב ר&quot;ג אומר עשה לך רב שאם תרצה להסתלק מן הספק עשה לך רב כלומר עשה עצמך רב שתשתדל בלימוד כדי שתוציא הדבר לאור ואין זה כי אם כשתעשה תורתך קבע כמאמר שמאי כי אינו דומה שונה פרקו וכו':


&lt;b&gt;ואל תרבה לעשר אומדות &lt;/b&gt;כלומר אל תבקש גדולה לעצמך ותראה לאנשים שאתה בקי בהוראה ושאינך צריך לעיין בדין כי אם לפי אומד דעתך אתה מדמה הענינים ותוציא הסברא וההוראה בלשון מעשה כי מלתא אגב אורחיה קמ&quot;ל. והנה ר&quot;ג ג&quot;כ בא לחזק דברי הקבלה. האחד כנגד מה שאמר הוו מתונים בדין אמר עשה לך רב כמו שביארנו. וכנגד מ&quot;ש והעמידו תלמידים הרבה אמר והסתלק מן הספק שבדברי התלמידים יצא הדין לאור. וכנגד ועשו סייג לתורה אמר ואל תרבה לעשר אומדות והוא שיהיה חכם בקי מוציא הדין על פי התורה לא על פי השכל וזה יהיה סיבה שלא תתבזה תורתו וזהו סייג לתורה:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב ר&quot;ג אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק למעלה אמר עשה לך רב לענין הלימוד שתהא חכמתו מקובלת מזולתו אבל בכאן מיירי לענין הוראה שאם בא הוראה לידך מה שאינו מבורר בגמרא ותצטרך להוציאה מן הסברא עשה לך רב כדי שיתברר לך הענין והסתלק אתה מן הספק ולא תהא בוש מלשאול ואף אם לא תמצא גדול ממך תשאל אף לקטן ממך אולי יתברר לו מאיזו שמועה שלמד ואם לא יתברר לשום אחד ותצטרך להורות מן הסברא תצרף עמך כל מה שאפשר כי היכי דלמטינהו שיבא מכשורא והסתלק אתה מן הספק ומקבלת כל העונש. ואל תרבה לעשר אומדות רמז בזה שלא יתמיד להורות במה שלא נתברר בגמ' דרך אומד וסברא אלא יפשפש בהלכות עד שימצא עכ&quot;ל:

ורשב&quot;ם ז&quot;ל כתב ואל תרבה לעשר אומדות ועל התרומות אינו מזהיר שלא לתרום מאומד דאמר מר חטה אחת פוטרת כל הכרי וכן תרומת מעשר אפי' שניתן בה שיעור ניטלת באומד דגמרינן לה מתרומה גדולה כדכתיב ונחשב לכם תרומתכם וגו' כתרומה גדולה הנטלת דגן מן הגורן מה תרומה גדולה נטלת באומד ומחשבה אף כן תרומת מעשר עכ&quot;ל:

והחסיד הרב רבי יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב ואל תרבה לעשר אומדות תימה בעיני למה לא אסר בהחלט מכל וכל שלא לעשר אלא במדה ולימא ואל תעשר אומדות מאי ואל תרבה. ולכו אני אומר שהכוונה שאפי' שתתכוון להרבות במעשר ולתת יותר מן השיעור שמא תטעה באמדן דעתך עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=טז/&gt;


===משנה יז===
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
&lt;b&gt;הרשב&quot;ם &lt;/b&gt;ז&quot;ל פירש שזהו רבן שמעון מהרוגי מלכות ומה שלא אמר רבן שמעון אומר שמא קודם שנסמך נשיא אמר דברים אלו וקבעום על שמו בילדותו שאמרם באותו זמן וכתב ז&quot;ל שקצת קשה לזה שאמר כל ימי ואין אומר כן אלא מי שהוא זקן ושמא לא נתמנה נשיא אלא בסוף ימיו כי אביו רבן גמליאל הזקן האריך ימים וכוונת כל ימי גדלתי בין החכמים לומר לך ראוי לסמוך עלי בזה כי הרבה בדקתיו ונסיתיו ומצאתיו אמת. ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ואפי' שיבזוהו ויחרפוהו ישתוק כמאמר שלמה אל תען כסיל כאולתו ואמר אחד מהחכמים בצותו לבנו מי שאינו סובל דבר אחד ישמע דברים רבים. ואמר אחר לא תוכל להלחם עם נבל כמו שתחריש לו ובזה תכניעו ותשיב צור חרבו ואמרו חז&quot;ל כי השומע חרפתו ואינו משיב עליו הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ודימו שומע חרפתו ואינו משיב לשמש כי כמו שהשמש שמע חרפתו מהלבנה שקטרגה ואמרה א&quot;א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד ואמר לה לכי ומעטי את עצמך כן השומע חרפתו ואינו משיב האיש המחרפו יתמעט והוא יאור באור החיים כמו השמש בגבורתו וכוונת בגבורתו כשיהיה אור השמש שבעתים כאור שבעת הימים שיגדל אורו שלש מאות וארבעים ושלשה פעמים יותר מעכשיו וכמו שתרגם יונתן בן עוזיאל ובהיות השתיקה יפה עד מאד בא להזהיר לתלמידים שהם גדילים בין החכמים כמו שהיה הוא בעודו תלמיד לשתוק בפני רבותיו. אבל הרב מצוה עליו שלא לשתוק רק ללמד לתלמידיו. אמנם יש עליו אזהרה למעט הדברים במה שאין צורך וכמו שאמרו רז&quot;ל לעולם ישנה אדם לתלמידיו בדרך קצרה אמנם בשתיקה לא הזהיר אלא לתלמידים אשר הם גדילים בין החכמים רבותם, ע&quot;כ תורף דבריו ז&quot;ל:

וה&quot;ר משה אלמושנינו ז&quot;ל דרך גם כן דרך זה במה שאמר כל ימי גדלתי בין החכמים ואמר כי החכמים הם החכמים המישרים אל המעשה ואמר שלא מצא לתיקון הגוף טוב מהשתיקה והוא רמז על השמיעה מההקדמות הצריכות להישרת המעשה וזה נרמז במלת שתיקה כי שתיקה לא תאמר רק כאשר יהיה האדם בחברת אחרים שהם מדברים והוא שותק שאם הוא יושב לבדו ואין איש עמו מדבר לא שייך שם שתיקה כלל וביאר כתנא שהשומע ההישרה אל הפעולות הטובות ראוי שישמע מאיש חכם ירא וסר מרע נאה דורש ונאה מקיים ולא זו בלבד אלא שיאמר וידרוש מעט ויעשה הרבה יותר על מה שדורש וזהו אומרו לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ירצה הדורש והמדבר בעניני תיקוני הגוף שהשתיקה טובה לפניו הנה הוא כשיהיה עיקרו המעשה וע&quot;כ המרבה דברים יותר מהמעשה מביא חטא שכשיראו שהוא נאה דורש ואינו מקיים יגרום חטא אל השומעים דבריו שלא יאמינו לשום דבר מדבריו כשיראו שהוא מרבה בדבריו יותר ממה שעושה ובזה יתיישב אומרו המרבה דברים כי הרבוי יהיה יתר על הגבול הידוע ובכאן לא הודיענו גבול כדי לידע מה הוא הרבוי ובכן ע&quot;פ דרך זה יהיה הדבור הרב כאשר יהיה יתר על המעשה ע&quot;כ תורף דבריו. גם פירש לא מצאתי לגוף טוב משתיקה על הסבלנות ששומעים חרפתם ואינם משיבים ואמר שלא המדרש בזה הוא העיקר כשידע שהסבלנות הוא טוב רק הרגל המעשה בסבלנות הנזכר הוא הוא העיקר כי רבים ידעו ויבינו גדולת מעלת תועלת הסבלנות אך לא יפעלו כאשר ידעו והבינו ע&quot;כ מה שיעשה קנין בנפש הוא מעשה ע&quot;כ:

ואפשר לי לפרש בשנדקדק תחלה מה הוא זה שאמר ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה כי הלא הלימוד וההגד' בתורה והעבודה שהיא התפלה לא יעשה בשתיקה כ&quot;א בדבור ומותר האדם מן הבהמה אין כ&quot;א הבדל הדבור והשותק נמשל כבהמה גם מה שאמר ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה מי לא ידע בכל אלה שהמעשה הוא העיקר ואדרבה מי שדורש ואינו מקיים גדול עונו מנשוא, ועוד כי ממה שאמר שלא המדרש הוא העיקר נראה שאף שהמדרש בלא מעשה אינו הוא העיקר על הפחות הטפל אליו הוא ואין הפרש ביניהם אלא שזה עיקר וזה טפלה לו וזה אינו כי המדרש בלא מעשה גדול עונו מנשוא האיש העושה זאת. ועוד דמאי דקאמר וכל המרבה דברים מביא חטא היה יותר צודק אחר לא מצאתי לגוף טוב משתיקה כי שם ביתו. ועוד מה בא ללמדנו כי זיל קרי בי רב הוא ברוב דברים לא יחדל פשע. ולכן אני אומר כי במה שאמר כל ימי גדלתי בין החכמים הודיענו מוסר אחר שהיה בו כדי שאחריו כל אדם ימשוך וזה כי הוא היה נשיא על כל ישראל ועם כל זה היה מקטין עצמו בפני החכמים כאלו הוא הקטן שבכולם וז&quot;ש כל ימי לכלול אפי' אחר שנתמנה נשיא ואמר גדלתי בין החכמים כקטן המתגדל בין ברכיהם כי ידוע כי מי שמגדלין אותו המגדל הוא הגדול והנגדל עמו הוא קטן ממנו וכענין המגדל יתום קטן בתוך ביתו ואמר כי היה שפל בעיניו ומראה לחכמים כאלו הוא טפל אליהם והרי זה לבדו מוסר א'. ואמר עוד מוסר שני ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה לא דבר בכבוד הנוגע אל הנפש כגון לימוד התורה והתפלה וכיוצא כי באלו הדבור טוב מאד אלא בדברים הנוגעים לצרכי הגוף אמר כי בהם טובה השתיקה וזה דקדק במלת לגוף דקאמר דלא קאמר ולא מצאתי טוב משתיקה אלא לא מצאתי לגוף לצרכי הגוף. ודבר ג&quot;כ בנוגע אל הנפש ואמר כי גם בזה לא המדרש והדבור בהם הוא העיקר אלא המעשה והכוונה לפי שלפעמים מתקבצים חכמי העיר לעמוד בפרץ כי ראו שהעם פרצו גדר באיזה איסור ורוצים להוכיח את העם שישובו איש מדרכו הרעה ולתקן להם תיקונים וסייגים כדי שלא יעברו על האיסור ההוא ואח&quot;כ מוציאים כל הזמן בדרשות בהראותם גדולת תהלת חכמתם שישמע העם את דבריהם כי נעמו ועושים מזה העיקר והתיקון אשר היתה אליו הכוונה לא יצא לפועל כי הוציאו זמנם בדרשות ולכן אמר כי לא המדרש הוא העיקר אלא תיקון המעשה אשר אליו היתה הכוונה ואדרבא החכם הזה שהאריך בדרשה והרבה דברים מביא חטא לשתי סבות האחת כי מעתה יכבד ויגדל עונש העוברים על האיסור ההוא כי הם מותרים ועומדים ומוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים ועוד שמזכירין עונותיהם של ישראל לפניו ית' וז&quot;ש מביא חטא כי מביא ומכניס החטא שיקטרג עליהם לפני ית' ולכן העיקר הוא שיעשו התיקון שרצו לעשות ולא יוציאו זמנם בדרשה כי לא המדרש הוא העיקר:

והרב ר' משה אלשקאר ז&quot;ל כ' שמעון בנו אומר וכו'. לפי שאמר אביו עשה לך רב אמר כנגדו אני למדתי מאבי וכל ימי גדלתי בין החכמים. וכנגד מה שכתוב והסתלק מן הספק אמר לא מצאתי לגוף טוב משתיקה והוא שאם היה אדם שואל לי הוראה לא הייתי מורה לפני מי שגדול ממני בחכמה, וכנגד ואל תרבה לעשר אומדות והוא כמ&quot;ש שבשביל שיאמרו עליו שהוא חכם קופץ ומורה כפי מה שיזדמן בפיו אמר לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה והוא שאין שבח שיקראו לך חכם ואין בך מעשה.
ויש מי שפירש ע&quot;ד הלכה לא מצאתי לגוף שיגיע טוב לתלמידים מהשתיקה אמנם הדבור לפני החכם הוא היותר טוב מהשתיקה שאם יסכל ילמדהו ואם ישכיל ישבחוהו:

ויש מי שפירש לא מצאתי וכו' בענין קץ המשיח ומה שתאר קץ המשיח בשם גוף לפי שאז&quot;ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.
ואמר לא המדרש הוא העיקר שלא תאמר איני נזהר בענין השתיקה רק בביה&quot;מ וכמ&quot;ש גם אויל מחריש וגו' אמנם כשאהיה טרוד בעסקי לדבר דברים בדבור המותר אין לי חשש ע&quot;כ אמר לא תחשוב כזה שלא המדרש הוא העיקר כלומר אין עיקר אזהרתי לך בשתיקה בענין כשמצאת בבית המדרש כ&quot;א בענין הדרך ארץ והוא המעשה וע&quot;כ סמך לזה וכל המרבה דברים מביא חטא ובודאי שהוא מדבר ומזהיר בחלק המותר ולא בחלק הנאסר והנמאס כי שם אפי' המיעוט אסור ואיך לא הזהיר כ&quot;א על הרבוי. וגם כי אפשר שמדבר עם החכם שכל מה שיוכל לשתוק ולקצר בדבורו יקצר ויהיו דבריו מעט הכמות ורב האיכות ולכן אמר ולא המדרש הוא העיקר וכו' כלומר התועלת הנמשך מן הדרשה של חכמים הוא המעשה אשר ילמדו ב&quot;א וזה הוא בדברים הפשוטים אבל באלהיים כל המרבה דברים מביא חטא ותקלה לאנשים אשר לא יבינו דבריו וכנגד זה אמר ברוב דברים לא יחדל פשע וגו' ואמר כבוד אלהים הסתר דבר וגו' עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מנחם לבית מאיר ז&quot;ל כתב שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי וכו' בתחלת למודו אמר זה שהיה גדל בין החכמים ושבח השתיקה כדי להטות אזנו ולבו לשמוע הדברים מפי החכמים וחכמי המוסר אמרו טובה עצלות השתיקה מעצלות הדבור ורבים נתבלבלו בביאור המאמר כי עצלות הדבור אצלם שיהיה עצל מלדבר וזו היא השתיקה ולכן פירשוהו שהוא נגזר מלשון ערבי עצלה לשון שתיקות. ואצלי יש עצלה שנמשכת ממנה השתיקה ומיירי בענין הלמוד והחכמות כי מי שיש לו עצלה שלא ללמוד כלל ועיקר מזה נמשך לו להיות שותק כשמדברים בדברי חכמה וגם אויל מחריש חכם יחשב ויש עצלה אחרת שרוצה ללמוד אבל לא לטרוח ולהיות עמל לבא עד תכונת הדברים ולירד לעומקן ומזאת העצלה נמשכת הדבור כשהוא בין החכמים המדברים בדברי חכמה כי הוא חכם בעיניו ומזיק לו ולאחרים הפתאים השומעים את דבריו עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב כל ימי גדלתי בין החכמים ובחנתי כל מוסריהם ולא מצאתי בכולם מוסר יותר מועיל מן השתיקה וכ&quot;ת שצריך לאדם לדבר עם בני אדם כדי שיאהבוהו האנשים מצד ידיעתו ויקרבוהו ויועילוהו לזה השיב כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה ומעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו עכ&quot;ל:

וה&quot;ר יוסף ן' נחמיאש ז&quot;ל כתב כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף לעמי הארץ הנמשלים לגופים טוב לחכם השתיקה בפניהם שלא יגלה להם סתרי תורה. א&quot;נ לגוף ר&quot;ל האיש החומרי אשר כלו גוף טוב לו השתיקה כי בדבריו יגלה חסרונו הפך האיש המשכיל. א&quot;נ אמר לגוף כדי להודיע שבדברים הגופיים הוא מדבר אבל בדברי תורה מצוה לדבר שנא' ודברת בם וכמו שאמרו ז&quot;ל אלם צדק תדברון לעולם יעשה אדם עצמו כאלם יכול בדברי תורה ת&quot;ל צדק תדברון. וכל המרבה דברים מביא חטא הוא סמוך למה שלפניו ולא המדרש הוא העיקר וכו' לומר שכל המרבה דברים אפי' בדברי תורה מביא חטא על דרך שאמרו לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה דברים מעטים מכללים ענינים מרובים עכ&quot;ל:

והחסיד הרב ר' יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב ולא המדרש עיקר אלא המעשה דכתיב לא ימוש ספר התורה וגו' למען תשמור לעשות ככל הכתוב שלא תוסיף ולא תגרע ממנו ואמר ככל הכתוב ולא אמר כל הכתוב אלא בכ&quot;ף הדמיון ללמוד ולכלול כל הטעמים הנכללים בו ודומים אליו אע&quot;פ שאינם כתובים בו והוא תורה שבעל פה עכ&quot;ל:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

===משנה יח===
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
&lt;b&gt;ראוי &lt;/b&gt;לדעת אם השלשה אלה הם הג' שזכר שמעון הצדיק התורה והעבודה וגמילות חסדים או זולתם ואם הם עצמם למה הצריכו פעם שנית בכאן ואיך יסכימו אלה עם אלה. ורבינו יונה חלק ביניהם כי שם אמר עומד וכאן אמר קיים ופירש כי עומד ר&quot;ל שבשבילה נברא העולם כלומר על שבריותיו עתידין להיות לרצון לפניו ע&quot;י עשיית אלו הדברים וכו' ופירש קיים אחר שנברא העולם קיים בקיום אלו. אלו דבריו ז&quot;ל. ויש סעד לזה ממה שמצא ה&quot;ר יהודה לירמא גרסא בספר אשכנזים במשנת שמעון הצדיק דגרסי העולם נברא:

והחסיד ז&quot;ל כתב שדברי רבינו יונה צריכין פירוש שאם בשביל אותם השלשה הנזכרים בראש הפרק נברא והיו סבה להתהוות מכ&quot;ש שיהיו סבה שיתקיים ולא יפסד וא&quot;כ במאי פליגי או מה חדש. ופי' הוא ז&quot;ל דבריו והענין הוא ששמעון הצדיק דבר כפי זמנו שהיה בה&quot;מ קיים ורשב&quot;ג דיבר אחר החרבן שהוא היה נכדו של ר&quot;ג ואמר כי אע&quot;פ שאין אנו יכולים לקיים השלשה דברים שהזכיר שמעון הצדיק על מתכונתם והיה ראוי שיחרב אמר לנו שהוא קיים על אלו השלשה שזכר וזה כי יש הפרש בין שמירת הנמצא להתהוות הנעדר כי המים שקבלו חום חזק באש גדול ישמרו חומם באש שאינו כ&quot;כ חזק ואלו היו קרים לא יקבלו אותו החום החזק באותו האש וכן בכאן אלו היה העולם עתיד להיות על מה שהוא עומד עליו אחר החרבן לא היה נברא אבל למה שצפה השם ית' הזמן שהיה ב&quot;ה קיים כי אז היה לרצון לפניו על המצאם הג' דברים הנזכרים בראש הפרק על מתכונתם וכן הזמן שאנו מקוים בעוה&quot;ב ע&quot;ז ברא עולמו ועכשיו הוא מתקיים אחר שנברא על אלו השלשה דברים אף אם אינם במדרגת השלשה הראשונים ע&quot;כ ופשוט הוא שזו היתה כונתו אלא שקצר במובן:

ומדברי רש&quot;י ז&quot;ל נראה שגם מאמר שמעון הצדיק מדבר על ענין קיום העולם אחר הבריאה שכתב ז&quot;ל ועל העבודה של ב&quot;ה כמו ששנינו בתענית אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ לכך היו קורין במעשה בראשית כל השבוע. ועל ג&quot;ח מלוה מעותיו לעני וכו' וכן הוא אומר וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו ללמדך שבשביל החסד העולם מתקיים עכ&quot;ל. נראה מדבריו שאין הפרש בין עומד לקיים וכן הוא ז&quot;ל במאמר שמעון הצדיק דנקט עומד נקט הוא בדבריו לשון מתקיים ועם זה הדרא קושיין לדוכתא, ולכן אני אומר כי על אלו השלשה דברים אשר זכר שמעון הצדיק העולם מתקיים אפילו אחר שנברא וצריך שאחד מהנה לא נעדרה והנה רשב&quot;ג שהיה אחר החרבן ראה שהעבודה שהיא עבודת הקרבנות חסרה כי התורה וג&quot;ח בכל זמן ישנה בעולם וע&quot;כ כדי להשלים מה שחסר הוצרכו שלשה דברים הללו שהזכיר רשב&quot;ג וכל שלשתן הם למלאות חסרון העבודה משום שהקרבנות יתחלקו בג' חלקים הלא הם. א' חטאות ואשמות הבאים לכפרת עון. והשני נדרים ונדבות. והשלישי זבחי שלמים. והנה כנגד חלק זבחי שלמים אשר היו כדי ליתן שלום בין ישראל לאביהם שבשמים הזהיר רשב&quot;ג על השלום שבין אדם לחבירו כי בהיות האדם אוהב שלום ורודף שלום בינו לחבירו גם הוא יתברך יעשה שלום לו ויהיה עמו בשלום. וכנגד הנדרים והנדבות אמר שצריך האדם להיות זהיר על האמת שיהיה נודר ומקיים מבטיח ועושה ואם ידור נדר לעניים לא יהיה ממחוסרי אמנה ומעלה עליו הכתוב כאלו הקריב קרבן כי הנותן לעני כאלו נותן אליו יתברך כענין מלוה ה' חונן דל. וכנגד החטאות ואשמות שהיו על כפרת עון ואם לא היה הקרבן שמכפר על עונו היה האדם נענש על עונו והקרבן היה מציל אותו מן הדין וע&quot;כ הזהיר על הדין כי כשיש דין למטה אין דין עונש מלמעלה ומתכפרים עונותיהם של ישראל ובזה הוה ליה כאלו כל השלשה דברים שהזהיר שמעון הצדיק קיימים ונעשים אף אחר החרבן ואמר שנאמר אמת ומשפט כי פסוק זה נאמר לזכריה הנביא שהיה בחרבן בית ראשון שאז נתבטלו הקרבנות ובטלה עבודה ולכן צוה על אלו השלשה שיהיו צריכים לקיום העולם והוראה לזה שקיום העולם תלוי על הדין שכאשר בירושלים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם אז נחרבה וזש&quot;ה כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות וגו' כלומר כאשר שמה ישבו כסאות למשפט כל אותו הזמן ג&quot;כ ישבו כסאות לבית דוד ועמדה ירושלים על תלה:

ואפשר עוד שיש הפרש בין עומד לקיים כי עומד יאמר על עמידת הארץ עצמה שלא תתמוטט וכענין והארץ לעולם עומדת וקיים אמר על הדרים בארץ שיהיה להם קיום והארץ לא תשאה שממה ושאו ערים מאין יושב כי הנה העדר אלו השלשה דברים גורם רעה לבני העולם ועל אלו נחרב בית המקדש וגלו ישראל מעל אדמתם. על הדין כמש&quot;ה יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם. על האמת דכתיב ותהי האמת נעדרת וגו' וכל אחד מהם שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. ומצאתי בהרשב&quot;ץ שכתב שאמרו בפרק הבונה כי יש רמז כי העולם קיים על האמת וחרב על השקר כצורת האותיות שצורת אותיות אמת יש להם למטה מקום עמידה ומושב ואותיות שקר הם תלויות כי השי&quot;ן יורדת באלכסון בזוית מחודדת והקו&quot;ף רגלה תלויה והרי&quot;ש אין לה אלא רגל אחד וזהו סימן דקושטא קאי שקרא לא קאי ואם תהפך שקר ויהיה העליון תחתון יתקיים כי לשי&quot;ן שלשה כרעים וקו&quot;ף ורי&quot;ש מושבם למעלה רחב סימן כי השקר בהתהפכו יתקיים שהוא האמת שהוא הפך השקר נמצא שאין קיום לישוב העולם כי אם על האמת וגם בהעדר השלום נאמר חלק לבם עתה יאשמו לכן לקיום ישוב העולם צריך האדם להיות זהיר בשלשה דברים הללו:

ואפשר עוד שכל השלשה דברים מענין הדין הם ויובן עם מה שאחז&quot;ל כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב&quot;ה במעשה בראשית כי יש לדקדק בדבריהם שאם הוא דין אמת פשיטא שהוא לאמתו ומאי לאמתו דקאמר אלא לפי שאף אם ידין הדיין דין אמת הוא רוצה וחפץ שיארע הדין כן לזכות לראובן שהוא אוהבו ושמח הוא במה שיצא דין האמת בזכותו של ראובן לא ינתן לדיין הזה שכר דן דין אמת אפילו שהוא אמת לפי שהוא לא דן אותו לתכלית האמת עצמה כי אם לאהבת ראובן ולכן אמרו כל הדן דין אמת לאמתו כי אינו חפץ בדין ההוא ולא דן אותו לשום כונה אחרת ולא לשום תכלית אחר כי אם לתכלית אמתתו על דין כזה נעשה שותף להקב&quot;ה. וז&quot;ש בכאן על הדין דהיינו לעשות הדין כדין התורה ומלבד זה שיהיה הדיין דן אותו על האמת במה שהוא אמת לא לאהבתו של ראובן וגם על השלום הנמשך מן הדין כי הדיין משים שלום בין אדם לחבירו במה שהוא דן דיניהם ואף כי לפי דרך זה כלם חשובות אחת אמר כי הוא יתברך מעלה עליו כאלו עשה השלשה נפרדים ונותן לו שכר השלשה ולא שכר דבר אחד לבד ומביא ראיה מן הכתוב שיש לדקדק בו כי היה לו לומר אמת ושלום ומשפט שפטו והיה המשפט דבק למלת שפטו אלא הכונה להורות על מה שאמרנו כדי שמלת משפט יהיה נדרש לפניו ולאחריו טם מלת אמת ועם מלת שלום להודיענו כי שניהם מענין המשפט הם ועל שלשתן קאי מלת שפטו דקאמר כי שלשתם מענין המשפט הם:

ואפשר עוד ששלשתם הם מענין הדין באופן זה כי על הדין הוא אזהרה אל הדיין שיהיה דן דין אמת ולא יטה משפט ועל האמת הוא אזהרה לעדים שלא יעידו עדות שקר ועל השלום הוא אזהרה לבעלי דינים שאחר שנגמר ונפסק הדין כדין התורה יקבלו עליהם את הדין בשמחה ובטוב לבב ויעשו שלום ביניהם:

וה&quot;ר משה אלשקאר ז&quot;ל כתב על שלשה דברים וכו' על האמת שכשנכנסו ישראל לארץ אמר שלמה ע&quot;ה אתו מלבנון כל האמת בראשי תיבות וכשהפכו הקערה והפכו האמת אמר תשורי מראש אמנה אמת מהופך מה כתיב בתריה מראש שניר וחרמון רמז שיגלו בין האומות עכ&quot;ל:

וה&quot;ר מתתיה היצהרי ז&quot;ל כתב על הדין ועל האמת לפעמים צריך המנהיג להנהיג על פי הדין הגמור ואף שלא יהיה האמת כההיא דפרק אחד דיני ממונות אמר רבי שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתי אחריו ומצאתי חרב בידו מטפטף דם והרוג מפרכס אמרתי לו רשע מי הרג לזה אני או אתה אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי וכו' ולפעמים צריך לימשך אחר האמת ואפילו שיהיה כנגד הדין כההיא דשמעון בן שטח עצמו שתלה שמונים נשים באשקלון ביום אחד ואין אשה נתלית ורבי אלעזר ברבי שמעון היה הורג בלא עדים ולפעמים צריך להעלים עין משניהם לרדוף אחר השלום כפי מה שיבחון בשכלו שבזה יתקיים הדת והאמונה יותר ועל זה אמרו רז&quot;ל מלכי ישראל לא דן ולא דנין אותו ולא מעידין עליו שגדול השלום שהוא כלי המחזיק כל הברכות שנאמר ה' יברך את עמו בשלום עד כאן לשונו:

ורש&quot;י ז&quot;ל כתב שפטו בשעריכם וכתיב בתריה אולי יחנן ה' צבאות עכ&quot;ל:

והחסיד הרב ר' יוסף ן' שושן ז&quot;ל כתב על דין ועל האמת הפרש גדול יש בין הדין ובין האמת כי יש דין מרומה ואין אמת מרומה ועל כן אמרו חכמי האמת ז&quot;ל הדן דין אמת לאמתו כלומר לאמתו של אותו הדין המאורע שבעלי הדין מדיינין עליו ולא על פי הדין שכתוב בתורה ועל כן חייב כל אדם לשום אל לבו לדעת אמתת הדבר ושלא תפתה אותו ערמימות הטוענים ושישתדל לדעת את אשר בלבבם ולא את אשר בפיהם והדיין שדן בהם שורת הדין הוא עובר על לא תטה משפט והוא מחריב את העולם ועל כזה אמרו לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה וכתוב בתורה צדק צדק תרדוף כלומר תרדוף צדק הצדק לא צדק הטענות ולא אפילו צדק העדויות ואמרו חכמי האמת כי הדיין שהוא מרגיש שיש מרמה בדבר ואומר קולר תלוי בצואר העדים שהוא עובר על מדבר שקר תרחק ואמר ישעיה ע&quot;ה והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח הכונה כי מי שיש בלבו יראת ה' לא ישפוט למראה עיניו כי העינים לפעמים יראו זכות ולא יוכיח למשמע אזניו מן הטוענים ולא מן העדים כי כל כך יבא קול השקר באזנים כמו קול הצדק ולכן לא ידין כי אם בדעת זכה ובלב שלם ירא וחרד על דבר ה' ומי שאינו נוהג כן העיד על עצמו שאין בו רוח יראת ה'. עד כאן לשונו:&lt;קטע סוף=יח/&gt;</text>
      <sha1>qy14tlhwghplfb92wuhp61w4bvsisz4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נימוקי יוסף/בבא מציעא/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>461655</id>
    <revision>
      <id>3018045</id>
      <parentid>1354604</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:18:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף א עמוד א */</comment>
      <origin>3018045</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="193883" sha1="0233gl1o04vcbiw5fudn07k9v56egfn" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|נימוקי יוסף|בבא מציעא||פרק א|פרק ב}}
===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף א עמוד א|דף א עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=א א/&gt;

{{דה מפרש|שנים אוחזין בטלית}} דוקא אוחזין דשניהם מוחזקין בה ואין לזה בה שום כח יותר מזה שאילו היתה ביד אחד לבדו הוי אידך המע&quot;ה [להביא] עדים שהוא שלו ואינו נאמן בשבועה ליטול:

&lt;b&gt;זה אומר כולה שלי.&lt;/b&gt; בגמרא מפרש למאי תנא הני תרתי:

&lt;b&gt;זה ישבע.&lt;/b&gt; מפרש בגמרא שבועה זו למה:

&lt;b&gt;שאין לו בה וכו'.&lt;/b&gt; בגמרא מפרש אמאי תקון כי האי לישנא בהך שבועה:

&lt;b&gt;וזה אומר חציה שלי.&lt;/b&gt; מודה הוא שהחצי של חבירו ואין דנין אלא על חציה הלכך זה האומר כולה שלי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;וכו' נשבעין שניהם שאין לכל א' בו פחות מחצי הדבר שטוענין עליו ונוטל כל אחד חציו:

&lt;b&gt;שלשה חלקים.&lt;/b&gt; וא&quot;ת על החצי שמודה חבירו למה צריך לישבע י&quot;ל שאילו לא היה נשבע אלא על הרביע בלבד שמא היה מתכוין לאותו חלק שמודה לו חברו ואע&quot;פ &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;שכל הנשבע בב&quot;ד על דעת ב&quot;ד הוא נשבע מ&quot;מ יש לדיין להחמיר שיפרש הנשבע בשבועתו כל צד רמאות שיכול לחשוב בלבו ומכאן הוא דשמעינן הכי:

&lt;b&gt;וזה נוטל רביע.&lt;/b&gt; ולא אמרינן לישקול חציה בשבועה מיגו דאי בעי אמר כולה שלי והיה נוטל חציה בשבועה משום דלא אמרינן מיגו אלא בטענות שקולות אבל הכא יותר נוח לו לומר חציה שלי שאינו מעיז פניו בחברו כ&quot;כ מלומר כולה שלי שיצטרך להעיז לגמרי ועוד שאין אומרים מגו אלא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;באותו דבר עצמו שהוא תובע או כופר אבל מדבר לדבר לא ואפילו כשהיו אותן שני דברים שקולים לפי שאפשר שבדבר אחד הוא מעיז ובדבר אחר אע&quot;פ שהוא שקול אינו יכול להעיז ועוד שאילו היה נוטל חציה יותר היה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;נוח לומר חציה ושיטול כל תביעתו מלומר כולה ושלא יטול אלא חציה ולפיכך כשם שאילו אמר כולה שלי אינו נוטל אלא חצי טענתו [אף האומר חציה שלי אינו נוטל אלא חצי טענתו] והיינו דאמרינן בתוספתא כללו של דבר אינו נוטל אלא חצי טענתו בלבד:

&lt;b&gt;גמ' &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;פירוש ליתני חדא דמדקתני זה אומר וכו'.&lt;/b&gt; זה אומר כולה שלי ולא קתני אני מצאתיה וכולה שלי דהוה מצי למימר חדא וקתני הכי משמע דתרי ענייני אתא תנא לאשמועי' ומאי נינהו אי למימר שטוען שהיא כולה שלו ליתני חדא:

&lt;b&gt;סיפא במקח וממכר.&lt;/b&gt; קניתיה מיד פלוני:

&lt;b&gt;וצריכי&lt;/b&gt; תרוייהו דאי תנא מציאה הוה אמינא מציאה הוא דרמו עליה רבנן שבועתא משום דאיכא למיחש דילמא מורי ואמר חבראי לאו מידי חסר בה איזיל ואתפוש ואיפלוג בהדיה אבל מקח וממכר דליכא למיחש להכי דאפי' נתן גם זה המעות כדאוקימנא בסמוך חד מדעתיה וחד בעל כרחיה ולכשיחלוקו יטול זה חצי מעותיו וזה חצי מעותיו אפ&quot;ה חסרון הוא לזה דאי לאו דהוה צריך ליה לא הוה מהדר אבתרה למזבנה וזה שבא לחלוק וליתן חצי דמיה שלא כדין מחסרו וליכא משום מורי ואמר אימא לא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;קמ&quot;ל דאפילו היכא דליכא למיתלי [בהוראה אמרינן] דאין חולקין אלא בשבועה:

&lt;b&gt;ואי תנא מקח וממכר הוה אמינא.&lt;/b&gt; מתני' במקח וממכר דשייכא ביה הוראה כגון דנקט זוזי מתרוייהו הוא דרמו עליה שבועה דמורי ואמר חבראי דמי קא יהיב ואנא נמי דמי קא יהיבנא השתא דצריכא לי אשקלה אנא וחבראי ליזיל וליטרח וליזבין אבל מציאה דליכא למימר חבראי ילך וימצא אחרת זה ודאי מחסרו ממון ולא שייכא ביה הוראה אימא לא קמ&quot;ל דאע&quot;ג דליכא למיתלי בהוראה אין חולקין אלא בשבועה הלכך מתניתן אפילו במקח וממכר דלא ידעינן אי נקט מתרוייהו אי מחד מינייהו מתוקמא אע&quot;ג דליכא הכא דמורי ואמר. ומיהו דוקא כי הכא שכל אחד אומר כולה שלי סתם ואינו מתברר מדבריו מחמת איזה דבר הוא טוען עליה רמו רבנן שבועה עלייהו כיון דליכא ודאי רמאי אבל [דף ג.] היכא דאיכא ודאי רמאי לא אמרינן יחלוקו אלא יהא מונח עד שיבא אליהו:

&lt;b&gt;נחזי [זוזי] ממאן נקט.&lt;/b&gt; נשאל את המוכר ממי קבל דמים דתניא בקדושין (דף עג:) נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי ואע&quot;ג דמסיים בה במה ד&quot;א בזמן שמקחו בידו. מגו דאי בעי יהיב ליה לחד מינייהו. אבל אין מקחו בידו אינו נאמן מ&quot;מ היכא שיאמר לזה מכרתי הוה ליה כעד אחד &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;למיפטריה משבועה דכי היכי דעד א' מחייב שבועה כדאמרינן לא יקום עד אחד וכו' לכל עון וכו' אבל קם הוא לשבועה ולא מוכח קרא טפי שיהא קם לחייבו שבועה מלפוטרו משבועה וכ&quot;ש משבועת התקנה כשבועה דמתני' [וכן דעת ר&quot;ת ז&quot;ל] והרמב&quot;ן ז&quot;ל כתב דעד א' דמחייב בשבועה דאורייתא דין הוא דליפטר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;משבועת התקנה ודעת רבינו מאיר מרוטנבור&quot;ק ז&quot;ל ודעת הרנב&quot;ר ז&quot;ל דלא מיבעיא דמיפטר משבועת התקנה אלא אפילו משבועה שמחייב עד אחד פוטרו ממנה כיון דאיכא עד אחד דמכחישו משוי סהדותיה דראשון כמאן דליתיה וה&quot;מ כשבאו בבת אחת ואע&quot;פ שדנו ב&quot;ד על פי עדות של ראשון כדאמרינן בסוטה פרק מי שקנא (דף לא:) עד אחד אומר נטמאת ופטרוה מלשתות ועד אחד אומר לא נטמאת היתה שותה דכיון שהשני הכחיש הראשון אין בדבריו של ראשון כלום ומטעם דאתו בבת אחת כדאמרינן התם א&quot;נ בזה אחר זה קודם שנעשה מעשה על פיו דראשון דכבת אחת חשיב אבל בשנעשה מעשה על פיו אין בדבריו של שני כלום כיון שבאו בזה אחר זה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;וראיה לדבר מדאמרינן בפ' האשה שלום (דף קיז:) עד אומר מת ונשאת ובא אחר ואמר לא מת לא תצא ומקשינן טעמא דנשאת הא לא נשאת לא תנשא והאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של א' במקום שנים ומתרצינן ה&quot;ק עד א' אומר מת והתירוה להנשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהיתרה הראשון [אלמא] אע&quot;ג דבזה אחר זה עד אחד בהכחשה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;לא כלום הוא [אא&quot;כ] כשנעשה מעשה ע&quot;פ הראשון כגון שהתירוה לינשא וזכתה בעצמה אין הדבר מחוסר מעשה [אבל] כשעד אחד מעיד לחייבו שבועה אפילו חייבוהו ב&quot;ד שבועה על פיו כל שבא עד אחד והכחישו קודם שנשבע כבת אחת הוא כיון שמחוסר מעשה ומיהו היינו דוקא בעד אחד דמשוי ליה לסהדותא דקמא כמאן דליתיה אבל לפטור מי שחייב שבועה של תורה כמודה מקצת א&quot;נ שבועת השומרים לא וכן העלה הרנב&quot;ר ז&quot;ל בחידושיו:&lt;קטע סוף=א א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף א עמוד ב|דף א עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=א ב/&gt;


&lt;b&gt;ולא ידע וכו'.&lt;/b&gt; דכיון דתרוייהו יהבי זוזי שכח ממי קבל מדעתו:

&lt;b&gt;גרסי'&lt;/b&gt; בגמרא ([[בבא מציעא ג א|דף ג.]]) לימא מתני' דלא כר' יוסי דאי ר' יוסי האמר א&quot;כ מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו אפילו תימא ר' יוסי התם ודאי איכא רמאי הכא מי יימר דאיכא רמאי אימא תרוייהו בהדי הדדי אגבהוה ע&quot;כ. פירוש ר' יוסי לקמן בפרק המפקיד (דף לז.) שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי דקאמר ת&quot;ק ינתן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו א&quot;ר יוסי א&quot;כ מה הפסיד הרמאי ולמה יודה הרי קבל את שלו אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו ויפסיד הרמאי ויודה וה&quot;נ נימא יהא מונח דלא מצית אמרת דמתני' דתפסי בה אמר יחלוקו אבל היכא דלא תפסי בה לא מצית למימר יחלוקו ומשום הכי אמרינן יהא מונח דהא ה&quot;נ כאילו תפסי חשיב כיון שהנפקד אינו תופס ממון זה אלא מכח שניהם וכל מה ששניהם יסכימו בו יש לעשות ממנו:

&lt;b&gt;התם ודאי איכא רמאי.&lt;/b&gt; בהא דר' יוסי ומשום הכי אמרינן יהא מונח וה&quot;ה בזה אומר אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה או זה אומר אני מצאתיה היום וזה אומר אני מצאתיה למחר דאיכא ודאי רמאי אמרינן יהא מונח אע&quot;ג דבזה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי אמרינן פ' חזקת הבתים (דף לד:) כל דאלים גבר אע&quot;פ דהתם נמי איכא ודאי רמאי שאני התם דלא תפסי בה אבל הכא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;ששניהם תפסי בה אין לנו להוציא א' מהם מתפיסתו לגמרי ולפיכך אמרינן יהא מונח כדי שתהא יד שניהם שוה בה כיון דא&quot;א לומר יחלוקו דהא איכא ודאי רמאי וכי היכי דמשוינן פלוגתא בדליכא ודאי רמאי בין תפסי ללא תפסי דבדתפסי אמרינן יחלוקו במתני' ובדלא תפסי אמרינן כל דאלים גבר בפרק חזקת הבתים (שם) בההיא ארבא דהוו מינצו עלה בי תרי האי אמר דידי היא והאי אמר דידי היא דאמרינן כל דאלים גבר ואע&quot;ג דאפשר דבמציאה אתאי לידייהו א&quot;נ במקח וממכר כמתני' משום שהיתה מונחת בסימטא או ברשות דיד שניהם שוה אמרינן כל דאלים וכו' כדפירש ר&quot;ח ז&quot;ל הכי נמי בדאיכא ודאי רמאי משוינן פלוגתא בין תפסי ללא תפסי דבדתפסי אמרינן יהא מונח מטעמא דאמרינן בהא דרבי יוסי ובדלא תפסי אמרינן כל דאלים גבר כההיא דזה אומר של אבותי ולא מצית אמרת דההיא דרבי יוסי דיהא מונח לא הוה דיינין ליה הכי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;אלא בכל דאלים כההיא דזה אומר של אבותי אלא משום דלא אפשר דנפקד לא מצי פטר נפשיה בחזרה דכל דאלים דא&quot;כ לא הוה ליה לאקשויי מינה למתני' דלימא דבהא דרבי יוסי נמי הוה לן למימר יחלוקו כמתני' אלא דהכא שאני מפני שהוא ביד שליש &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;אלא ודאי דינא דשליש כדינא דתרוייהו תפסי דיינינן ואמרינן יהא מונח ומטעמא דאמרן וכן כתבו רש&quot;י והראב&quot;ד ז&quot;ל:

&lt;b&gt;ומיהו&lt;/b&gt; הני מילי היכא דאיכא למיקם עלה דמילתא וליכא דררא דממונא למר ולמר אבל אי איכא דררא דממונא אע&quot;ג דלא תפסי לה חולקין בלא שבועה כדמוכח פרק חזקת הבתים (דף לה.) ממתניתין דמחליף פרה בחמור דאמר סומכוס חולקין ואע&quot;ג דקי&quot;ל כרבנן דפליגי עליה ואמרי אוקי ממונא בחזקת מריה קמא מ&quot;מ גמרינן מיניה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;להיכא דליכא לאוקמיה אחזקא דמריה קמא ואי ליכא למיקם עלה דמילתא עבדינן שודא כשמואל דאמר הכי התם [גבי שני שטרות היוצאים ביום אחד דכיון דליכא למיקם עלה דמילתא] בין דאיכא דררא דממונא בין ליכא כן העלה הרנב&quot;ר ז&quot;ל בחידושיו:

&lt;b&gt;ותו&lt;/b&gt; גרסינן בגמ' ([[בבא מציעא ג א|דף ג.]]) א&quot;ר חייא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים [משלם חמשים] וישבע על השאר שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מק&quot;ו מאי ק&quot;ו ומה פיו שאין מחייבו קנס מחייבו שבועה עדים שמחייבין אותו קנס אינו דין שיחייבו אותו שבועה מה לפיו שכן אינו בהכחשה והזמה תאמר בעדים שישנן בהכחשה והזמה [דף ד.] אלא אתיא מגלגול שבועה דעד אחד מה לגלגול שבועה דעד אחד שכן שבועה גוררת שבועה פיו יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שע&quot;י טענה וכפירה הם באים ונשבע אף אני אביא עדים שעל ידי טענה וכפירה הם באים ונשבע ע&quot;כ:

&lt;b&gt;ישבע על השאר.&lt;/b&gt; ולא מיבעיא היכא שהעדים אין מעידים אם פרעו אם לאו [אלא שהוא מתחייב על המקצת בהודאת עצמו] דודאי נשבע שהרי [כיון שאינו גובה מן הלקוחות] אין כאן הודאה בקרקעות אלא אפילו היכא דמסהדי דאוזפיה ולא פרעיה ישבע על השאר ולא אמרינן כיון דמלוה על פה גובה מן הלקוחות חמשים דמסהדי הוי כהודאה בקרקעות ואידך חמשים דליכא עדים הוי ככופר בכלים והודה בקרקעות וכפר בכלים &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;פטור משבועה כדאי' פרק שבועת הדיינין [ד' לח: ודף מ.] דליתא דה&quot;מ לדינא דאורייתא אבל השתא דתקון רבנן דמלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות הרי אין כאן שעבוד קרקעות:

&lt;b&gt;שלא תהא הודאה וכו'.&lt;/b&gt; דהוה מצית אמרת [דף ג.] הודאת פיו הוא דרמא רחמנא עילויה שבועה כרבה דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע. ולא חשבתו משיב אבדה. חזקה אין אדם מעיז פניו בפני מי שיודע האמת כמוהו ובין במלוה ובין בפקדון ליכא מיגו דאי בעי כפר בכולה דכיון שחברו יודע האמת לא היה מעיז. ובכוליה בעי דלודי אלא שאין בידו לפרוע ומשתמיט עד דהוו ליה זוזי ואין זו העזה כדי דנימא דכשכופר במקצת להימניה משום חזקה דאין אדם מעיז ולפיכך ישבע אבל גבי עדים דליכא למימר אישתמוטי אישתמיט שהרי בכל כפר אימא ודאי קושטא קאמר דאי לאו הכי לא מצי כפר דאין אדם מעיז ואע&quot;פ שהוחזק כפרן במקצת נימא דמשטה היה בו מתוך שהיה טוען עליו יותר ממה שהיה לו אצלו ולהימניה בלא שבועה קמ&quot;ל מק&quot;ו שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים ולפיכך הואיל והוחזק כפרן במקצת יצא מחזקתו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;א&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;ובחזקת מעיז פנים הוא ונשבע:&lt;קטע סוף=א ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ב עמוד א|דף ב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;


&lt;b&gt;שאין מחייבו קנס.&lt;/b&gt; דילפינן (ב&quot;ק דף סד:) מקרא דמודה בקנס פטור דכתיב (שמות כ״ב:ח׳) אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו:

&lt;b&gt;אינו בהכחשה.&lt;/b&gt; אם הודה לו במנה ובאו עדים להכחישו שאינו חייב לו כלום אינו נפטר בכך דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי:

&lt;b&gt;מהא&lt;/b&gt; שמעינן דמי שהודה בבית דין וחזר ואמר נזכרתי ואע&quot;פ שהעדים מעידין כדבריו אין משגיחין בו דודאי הכא בכי האי גוונא עסקינן דאי בעומד בדבוריה מאי אולמיה דפיו מתנה הוא דקא יהיב ליה [והיינו] דאמרינן בפרק יש נוחלין [דף קכח:] המוציא שטר חוב על חבירו מלוה אומר לא נפרעתי כלום ולוה אמר פרעתי מחצה והעדים מעידים שפרעו כולו נשבע וגובה מחצה. כלומר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;אפילו חזר לומר כדברי העדים שכיון שהודה בתחלה שלא פרע אלא מחצה אינו יכול לחזור בו אע&quot;פ שהעדים מסייעין אותו והיינו נמי דגרסינן פ' שבועת הדיינין (דף מא:) ההוא דא&quot;ל לחבריה הב לי מאה זוזי דאוזיפתך א&quot;ל לא היו דברים מעולם אתו סהדי ואמרי דאוזפיה ופרעיה רבא אמר כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי אלמא אע&quot;ג דהתם הויא לה הודאה מתוך כפירה אע&quot;ג דאיכא עדים דפרע לא פטרינן ליה כל שכן בהודאה גמורה. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק ז' מהלכות טוען ונטען שמי שהודה בב&quot;ד שהוא חייב לפלוני מנה ואחר כך אמר נזכרתי שפרעתי לו חובי זה שהודיתי לו והרי העדים הרי זו עדות מועלת ועושין על פיהם שהרי לא הכחיש עדות ואינו כאומר לא לויתי מעולם ודברי תימה הם וצריכין עיון כן כתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל. אמר המחבר. נ&quot;ל שהם ז&quot;ל תמהין מפני שבכלל לשון הרב שהרי לא הכחיש עדות וכו' משמע [דאפילו] כי האי גוונא דאמרינן הכא אמר דמ&quot;מ הרי לא הכחיש עדות וכן משמע פשט הלשון ומיהו אפשר לי לומר דהכא כי אמרינן שאינו יכול לחזור בו היינו מפני שאין חוזר בו אלא מפני עדות העדים וכיון שהודה שהיה חייב סמכינן טפי אדבוריה ממאה עדים והכי משמע לישנא דהכא ופרק יש נוחלין ופרק שבועת הדיינין אבל כשהוא עצמו אמר נזכרתי קודם שיעידו העדים וכמו שאמר הרב והרי עדים אין ה&quot;נ דיכול לחזור בו וה&quot;ק שהרי לא הכחיש עדות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;כי הכא שהעדים היו מכחישים אותו ואח&quot;כ כשהוא חוזר לומר כדבריהם הוי מכחיש טענתו וא&quot;כ כשהוא ג&quot;כ חוזר בו מפניהם מכחיש עדותן ואינו כאומר לא לויתי (כלום) גם אינו כההיא דשבועת הדיינין שאע&quot;פ שאין שם הכחשה בעיקר כוונת דבריו דהיינו שאינו חייב לו כלום דבין שלא לוה כמו שאמר בין שלוה ופרע &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;כן הוא שאינו חייב [לו כלום] מ&quot;מ כיון שאמר לא לויתי ועכשיו מפני העדים אומר לויתי ופרעתי הוי כהכחשה ולא מהימן וה&quot;נ מסתברא דאל&quot;כ מי מצית אמרת דאילו אמר תחלה לא לויתי מעולם ואחר כך קודם שיבואו העדים אמר נזכרתי שלויתי ופרעתי שלא יהא נאמן כמו שנראה מפשט לשון הרב שאמר ואינו כאומר לא לויתי מעולם והרי אומר לא לויתי לא גרע מאומר לא פרעתי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואומר לא פרעתי כמודה שחייב והרב כתב שאם הודה שחייב דיוכל לחזור בו ולומר נזכרתי שפרעתי אלא ודאי מה שכתב הרב ואינו כאומר לא לויתי מעולם &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;[ר&quot;ל] ההיא דפ' שבועת הדיינין (דף מא:) שחוזר בו בפני העדים שאז ודאי אינו נאמן ומיהו אה&quot;נ שכן הוא כפשט לשון הרב שלא לויתי אחר שהודה שהוא חייב גרע טפי מפרעתי לפי שהוא מכחיש לגמרי מה שטען אבל פרעתי אינו הכחשה למה שטוען שהיה חייב אלא שנזכר שפרע אבל כשהודה שחייב ואח&quot;כ טוען נזכרתי [שפרעתי] אחר שהכחישוהו עדים אינו יכול לחזור ולטעון כטענת העדים דלא עדיפא הך טענה כיון שהיה בהכחשה דלגבי הכחשת עדות הוא דאמרינן הודאת בעל דין כק' עדים דמי והיינו כסוגיין ואפשר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;שמי שכפר בב&quot;ד כשתובע לו חבירו ואומר לא לויתי מעולם ואח&quot;כ אמר נזכרתי שלויתי ופרעתי והרי עדים שאפ&quot;ה חייב ואע&quot;פ דאומר לא לויתי כאומר לא פרעתי [וה&quot;ל כטוען שחייב] גרע טפי כשטען לא לויתי משהיה טוען שחייב שאע&quot;פ שהכוונה אחת מכל מקום יש הכחשה בדבריו כשאומר לא לויתי וחוזר ואומר לויתי ופרעתי והלכך לא יחזור בו דאומר לא לויתי שהוא כאומר לא פרעתי וחייב משום דסמכינן אעדים במאי דאמרי שלוה [אבל במאי דאמרי שפרע לא סמכינן עלייהו כיון דהכחישן באומר לא לויתי דהוי כאומר לא פרעתי] ולא על דבריו כשחוזר ואומר לויתי ופרעתי ע&quot;כ [לפי שמכחיש דבריו]:

&lt;b&gt;בעדים שישנם [בהכחשה והזמה] וכו'.&lt;/b&gt; אם באו שנים והכחישום או הזימום אין זה משלם על פיהם ממון:

&lt;b&gt;מגלגול שבועה וכו'.&lt;/b&gt; מה עד &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;שאין מחייבו ממון מחייבו שבועה בגלגול עדים שמחייבין ממון אינו דין שמחייבין שבועה. &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;אם נתחייב לו שבועה על ידי עד אחד והיתה לו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;עוד טענה אחרת שלא היתה מוטלת עליו שבועה מגלגלין עליו אותה עם השבועה ונשבע על שניהם דגלגול שבועה דאורייתא הוא דילפינן לה בקדושין בפ&quot;ק (דף כז:) מואמרה האשה אמן אמן והרי על מה שלא העיד העד הוא נשבע דומיא דשבועה הבאה ע&quot;י עדים אלו. מכאן למדו בתוס' דמגלגלין שבועה אע&quot;פ שאין בעל דין תובע ופותחין לו דהא מדמינן גלגול שבועה לעדים ובעדים אמרינן ישבע על השאר דב&quot;ד משביעין ליה אפי' אין בעל דינו תובעו בשבועה דמודה מקצת ועוד דאמן מאיש זה אמן מאיש אחר אע&quot;פ שאין בעלה תובעה אלא מאיש זה שקנא לה שנסתרה מיירי והא דפליגי סוף פרק כל הנשבעין (דף מט.) אי פותחין בגלגול או לא ה&quot;מ בשבועה דרבנן דעלה עסקינן התם אבל בשבועה דאורייתא כ&quot;ע מודו דפותחין בגלגול וכן הסכימו האחרונים ז&quot;ל:

&lt;b&gt;שבועה גוררת שבועה.&lt;/b&gt; כלומר עד אחד מעולם לא חייבו שבועה אלא על מה שהעיד והשבועה גוררת חברתה. תאמר בעדים שמחייבין שבועה על מה שלא העידו בלא גררא דשבועה:

&lt;b&gt;פיו יוכיח.&lt;/b&gt; מודה מקצת שעל מה שכפר ופיו לא הודה הוא נשבע. ושע&quot;י טענה וכפירה. כלומר שיש במקצת הודאת פיו או עדות עד אחד שהוא כעין הודאה. והיינו טענה כלומר שיש כאן רגלים לטענה ויש כפירה גמורה במקצת שאין שם עדות עד אחד כמו דבר שמגלגלין ולא הודאת פיו והא דאמר שע&quot;י טענה כו' לאו טענה דעד אחד כטענה דפיו דאילו טענה דפיו טענת ברי היא וטענה דעד אחד אפי' בטענת שמא נשבעין וכמו שכתב הרב אלפסי ז&quot;ל בפרק הדיינין והסכימו עמו האחרונים ז&quot;ל:

&lt;b&gt;(דף&lt;/b&gt; ד.) אמר רבי חייא מנה לי בידך [והלה אומר אין לך בידי אלא נ' והילך חייב] פסקו הגאונים ז&quot;ל כרב ששת מדקא מקשינן בפ' השואל (דף ק.) בענין היו לו שני עבדים אחד גדול ואחד קטן &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;כו' ועוד הילך הוא אלמא כרב ששת סבירא לן דאמר הילך פטור הלכך הסכימו הגאונים ז&quot;ל דהילך איתיה בין במלוה בין בפקדון. במלוה כל שהם בידו והוא מזומן לתת לתובע הוה ליה הילך ופטור בין שהם אותם מעות בעצמם שהלוה לו [עיין בהג&quot;ה באשר&quot;י] או מעות אחרים כמי שנתנן לו כבר דמי ואין כאן מודה מקצת דבכל השאר כופר בכל הוא. פקדון כל היכא דמודה ליה אע&quot;פ שאינו מזומן בידו אלא עומד באגם ה&quot;ל הילך משום דכל היכא דאיתיה ברשותיה דמריה איתיה (אמר המחבר) וא&quot;ת כיון דקי&quot;ל דהילך פטור היכי תנן בפ' &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;הדיינין אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין כיצד בית מלא מסרתי לך כיס מלא מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור משמע הא דבר שבמדה כגון זה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון אע&quot;פ שלא נאבדו אלא שאמר ליה מה שהנחת אתה נוטל דומיא דרישא חייב ואמאי הילך הוא תירצו המפרשים ז&quot;ל דבשנתעפשו הפירות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;עסקינן דבעי לשלומי ליה דמי קלקולן ומ&quot;מ לא נפחתו מדמן ומש&quot;ה עד החלון חייב דלאו הילך הוא ע&quot;כ. ולענין מי שמודה במקצת הלואה ורוצה ליתן משכון למלוה באותו מקצת אי מיקרי הילך או לא כתב ה&quot;ר יוסף הלוי ז&quot;ל דלא מיקרי הילך והביא ראיה מדאמר פ&quot;ק דקדושין (דף ח.) אמר רבא אמר ר&quot;נ התקדשי לי במנה והניח לה משכון [עליו] אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן ואמרינן נמי התם בני ר' חייא זבין ההיא אמתא בפריטי אותיבו נסכא עילויה אתו לקמיה דר' אמי אמר להו פריטי אין כאן נסכא אין כאן אף כאן מנה אין כאן משכון אין כאן [ואחרים חולקים עליו ודוחים פי' זו] והרנב&quot;ר ז&quot;ל ביאר הדברים כנגד החולקים &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;ופי' דכיון דקי&quot;ל דמלוה אינה קונה כדאמרינן בפרק האיש מקדש (דף מז.) &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;כ&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt;ושוין במכר שזה קנאו &lt;i data-commentator=&quot;Chiddushei Anshei Shem&quot; data-label=&quot;א&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואי מלוה להוצאה ניתנה במה קנאו נמצא שמשכון זה אינו נקנה באותה מלוה דכי אמרינן דבע&quot;ח קונה משכון ה&quot;מ במשכנו בשעת הלואתו משום דקני ליה מעותיו וכדמוכחא ההיא דאמרינן פרק השולח (דף לז.) בשלמא משכנו בשעת הלואתו [משום דקני ליה כדר' יצחק כו' דאלמא בע&quot;ח קנה משכון במשכנו בשעת הלואתו] וטעמא דמילתא מפני שמעותיו קונות לו משכון וא&quot;נ במשכנו שלא בשעת הלואתו קני ליה משום דבגוביינא דבי דינא אתא לידיה וגזרת הכתוב הוא דקני ליה כדר' יצחק דהרי הוא כאילו הגביהו לו ב&quot;ד ומש&quot;ה אמר בפרק המקבל (דף קיד:) דאם מת אינו נעשה מטלטלין אצל בניו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;אלא כשנתן לוה למלוה משכון שלא בשעת הלואתו כיון דמלוה אינה קונה במה קנאו מלוה שמא תאמר אע&quot;פ שמלוה אינה קונה לו קנאו במשיכה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ל&quot; data-order=&quot;12&quot;&gt;&lt;/i&gt;שכשם שאילו הקנהו מלוה ללוה לגמרי נקנה במשיכה כן כשהקנהו לו בתורת משכון משיכה קונה לו זו היא שלמד ה&quot;ר יוסף הלוי ז&quot;ל מההיא דקדושין (פ&quot;ק) שאין המטלטלין נקנין במשיכה למשכון בעלמא כיון שאין כח במעות הראשונות לקנות הלכך משכון לאו הילך הוא עכ&quot;ל ז&quot;ל והלכך חייב בשבועה דמודה במקצת הוא:&lt;קטע סוף=ב א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ב עמוד ב|דף ב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ב ב/&gt;


&lt;b&gt;למאי איצטריך קרא למעוטה משבועה.&lt;/b&gt; דילפינן לה מכלל ופרט במסכת שבועות [ד' מב ב]:

&lt;b&gt;דחפר בה בורות.&lt;/b&gt; דלאו הילך הוא שהרי קלקלה והוא תובע לו דמיה. מכאן נראה שכל תביעה שהיא באה מחמת קרקע אע&quot;פ שעכשיו דמים הוא תובע ולא קרקע הרי הוא כתביעת קרקע ואין נשבעין עליה וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק ה' מהלכות טוען ונטען [וכ&quot;ש אם לא תבעו דמים אלא שתבעו למלאות החפירות כיון דמ&quot;מ בדמים הוא הוא נפטר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;א&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;כתביעת דמים דמי] וזה שלא כדברי הראב&quot;ד ז&quot;ל דאמר שהכא מיירי שתבעו למלאות החפירות אבל תבעו דמים נשבע:

&lt;b&gt;והודה בכלים.&lt;/b&gt; דלאו הילך הוא דאבדו אותן כלים שהודה ואשמועי' דאינו נשבע בכפירות הקרקעות וכתב הריא&quot;ף ז&quot;ל [לקמן סימן רמז] מהא שמעינן היכא דטענו חטין ושעורים והודה לו באחד מהם חייב דאי לא תימא הכי אמאי איצטריך קרא למעוטי הודה בכלים וכפר בקרקעות והא חטין ושעורים נינהו אלא לאו ש&quot;מ טענו חטין ושעורין והודה לו באחד מהן חייב:

&lt;b&gt;תנו רבנן שטר שכתוב בו ([[בבא מציעא ד ב|דף ד:]]) סלעים דינרים.&lt;/b&gt; שטר שכתוב בו סתמא סלעים או דינרים ולא פירש כמה:

&lt;b&gt;אינו אלא כמשיב אבדה.&lt;/b&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;דהוה מצי למימר שתים והשטר מסייעו דכיון דלא פירש נכרין הדברים ששתים הם ולכך לא הוצרך לפרש דמיעוט סלעים שתים ובזה ליכא העזה דכיון דשטר מסייעו ולא דמי למודה מקצת דעלמא דאמרינן חזקה אין אדם מעיז וחייב שבועה:

&lt;b&gt;ואיכא&lt;/b&gt; מ&quot;ד דהאי שטרא דמסייע ליה פוטר אפילו משבועת היסת כאילו עדים מעידין כדבריו של לוה ואיכא מאן דפליג ואמר שאינו כעדות גמורה למפטריה אלא משבועה דאורייתא אבל מהיסת לא וראיה לדבר מדאמרינן פרק המקבל (דף קי.) בההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה אומר שלש ולוה אומר שתים. ואסיקנא דאם קדם מלוה ואכל פירות של שנה שלישית אין מוציאין מידו דפירות בחזקת אוכליהן הם עומדים ואם איתא דעדות מעליא היא למה אין מוציאין מידו אלא ודאי לאו עדות מעליא היא ומידי היסת לא מיפטר וכן דעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל אבל הרשב&quot;א ז&quot;ל כתב שאפשר לדחות ראיה זו דמשום מילתא דעבידא לאיגלויי היא אטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;ולא מפקינן פירי מהיכא דקיימי אבל לגבי שבועה כזו שהיא מן התקנה אפשר דהוי עדות מעליא והרנב&quot;ר ז&quot;ל דחה מדרך אחרת וכתב איפשר דשאני התם דכיון שהניחו לוה למלוה לאכול פירות כל שנה שלישית איתרע ליה סהדותיה דשטר:

&lt;b&gt;(אימר) דה&quot;ל שטר שעבוד קרקעות וכו'.&lt;/b&gt; דשטר שעבוד לקרקעות הוא ואין נשבעין על כפירות שעבוד קרקעות וכשם שאין נשבעין על כפירות שעבוד קרקעות (דף מ:) כך הודאתו אין מביאתו לידי שבועה דקרקע אימעיט מתורת שבועה פרק שבועת הדיינין (דף מ:) הילכך משלם שתים ומשתבע שבועת היסת ומיפטר אבל כי אמר מלוה ה' ולוה אמר ג' איכא כפירה והודאה במה שבתוך השטר [ל' רש&quot;י &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;במה שאין כתוב בשטר]. ומדאצטריך להך טעמא דשעבוד קרקעות למפטריה משבועה שמעינן דמודה מקצת כי האי דא&quot;א לכפור עליו כשתים דהכא חייב שבועה הלכך היכא דטעין איניש מנה לי בידך חמשים אית לי עלייהו חתם ידך &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;וחמשים על פה והלה מודה בחתם ידו וכופר בחמשים אחריני חייב שבועה דאורייתא ואע&quot;ג דלא מצי כפר באותן נ' שבשטר כגון שכתוב בו נאמנות כיון דלאו שעבוד קרקעות הוא ולא מסייע ליה שטרא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;מיחייב שבועה דאוריי' ואצ&quot;ל כשאין בו נאמנות שהרי יכול לכפור באותן נ' שבשטר זה שיכול לומר פרעתי לדעת הגאונים ז&quot;ל אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפ&quot;ד מהלכות טוען ונטען שאין מודה מקצת חייב עד שיודה בדבר שאפשר לו לכפור בו ולפי דבריו ז&quot;ל הא דאיצטריך הכא לטעמא דשעבוד קרקעות לר' חייא דאמר הילך חייב הוא [דמצטרכינן להכי] ולדידיה דבר שאינו יכול לכפור בו כהילך הוא וחייב אבל לרב ששת דקי&quot;ל כוותיה דאמר הילך פטור ה&quot;ה לכל דבר שאינו יכול לכפור בו דכהילך דמי ופטור ולא צריכי לטעמא דשעבוד קרקעות ואין זה מחוור בעיני האחרונים ז&quot;ל:

&lt;b&gt;([[בבא מציעא ה א|דף ה.]]) ההוא רעיא דכל יומא ויומא וכו'.&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;א ז&quot;ל דנקט [הכי] לאשמועינן דלא אמרינן דכיון דכל יומא לא מסרי אלא בסהדי השתא דטעין מפקיד דאפקיד ליה בלא סהדי ריע טענתיה דאנן סהדי דלא אפקיד גביה ואפי' אתו סהדי דאכל תרתי מינייהו דילמא אחריני הוו דדמיין להני וכי הא דאמרינן (כתובות דף טז:) הואיל וכל הנשאת בתולה יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול סהדי שקרי נינהו:

&lt;b&gt;אם איתא לדר' חייא קמייתא.&lt;/b&gt; אע&quot;ג דהלכתא כרבי חייא כדכתבינן לעיל אמר הכי וכיוצא בזה בכתובות (דף ע:) אם איתא לדרב הונא דאמר יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה והלכתא כוותיה. והא דר' חייא קמייתא לעיל ([[בבא מציעא ג א|דף ג.]]) הוא דאמר דעדים מחייבין אותו שבועה מק&quot;ו:

&lt;b&gt;ואם איתא משתבע.&lt;/b&gt; בתמיה. גזלן הוא דפקדון הוא גביה וכבר גזלן וחשוד הוא מעתה לשבועה כמו שתירץ ר&quot;ת ז&quot;ל [גבי האי קושיא דמקשה] הא דאמרינן בעלמא (ב&quot;מ דף ה:) מגו דחשיד [אממונא חשיד] אשבועתא לא אמרינן עם הא דתנן פרק כל הנשבעין (דף מה.) היה אחד מהם משחק בקוביא ומלוה ברבית וכו' שכנגדו נשבע ונוטל דאלמא מאן דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ותירץ ז&quot;ל דודאי דמי שגזל פעם אחת חשוד על השבועה מאותה גזילה ואילך לפי שמחמת שבועה זו שבאה עליו לא ישיב מה שגזל כבר דקשה להשיב גזל הנאכל וכיון דלא ישיב גזל ראשון אף מגזל זה לא ימנע ולא יעשה תשובה לחצאין אבל מי שלא גזל עדיין [אלא דעכשיו בא לגזול אפילו] דחשיד אממונא דלמא גזיל אי רמינן עליה שבועה כיון דאיכא תרי חומרי פריש דהא אפשר ליה למפרש מכולה מילתא דאיסורא ומיהו קי&quot;ל לקמן ([[בבא מציעא ו א|דף ו.]]) דמאן דחשיד אממונא חשיד אשבועתא ומי שלא גזל עדיין לאו חשוד הוא אלא אמרינן שזה שרוצה לעכב לעצמו משום ספק מלוה ישנה דאית ליה גביה הוא וכדאיתא בסמוך:

&lt;b&gt;לשכנגדו.&lt;/b&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;שכנגדו נשבע ונוטל כדאמר בשבועות (שם) שהחשוד על השבועה תקנו חכמים שכנגדו נשבע ונוטל:

&lt;b&gt;השתא נמי כי ליתא לדרבי חייא.&lt;/b&gt; וליכא נמי הודאה במקצת:

&lt;b&gt;ליחייביה.&lt;/b&gt; שבועת היסת:

&lt;b&gt;מדרב נחמן.&lt;/b&gt; וישבע שכנגדו שבועת היסת ויטול [כיון דחשיד]:

&lt;b&gt;היסת.&lt;/b&gt; שבועה שהסיתוהו חכמים להסיתו להודות וטעמא מפרש בשבועות [דף מ:] חזקה אין אדם טוען על חבירו אא&quot;כ יש לו בידו. וכתב הריא&quot;ף ז&quot;ל [לקמן סימן רמט] דמהא שמעינן דמשביעין שבועת היסת [באומר] אין לך בידי כלום ומהכא הוא דפסקינן הכי:

&lt;b&gt;התם תקנה היא.&lt;/b&gt; דהא מדאורייתא לא הוי שבועה עליה. ושכנגדו ישבע ויטול הויא נמי תקנתא. דמן התורה מי שעליו לשלם הוא הנשבע ויפטור מן התשלומין ולשבועת התורה עבוד רבנן תקנתא אבל תקנתא לתקנתא לא עבדינן:

&lt;b&gt;ותפוק לי.&lt;/b&gt; דבלאו הך גזילה פסול לשבועה:

&lt;b&gt;סתם רועה פסול לעדות.&lt;/b&gt; דסתמיה גזלן הוא שמרעה בשדות אחרים:

&lt;b&gt;הא דידיה.&lt;/b&gt; בהמותיו הוא דמרעה [בשדה אחרים בשביל הנאת עצמו] אבל מרעה בהמות אחרים שנוטל שכר לא. אינו חוטא להרעותן [בשביל הנאת אחרים] עד שיגיעו למרעה המופקר לכל:

&lt;b&gt;דאי לא תימא הכי.&lt;/b&gt; דלא אמרו חכמים (אלא) על רועה בהמות דעלמא [דהוי גזלן] כו':

&lt;b&gt;([[בבא מציעא ה ב|דף ה:]]) זה ישבע שאין לו בה וכו'.&lt;/b&gt; על דאית ליה משתבע &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;הבא לישבע וליטול חציה צריך הוא לישבע שיש לו בה חציה או לישבע [שאין לו בה פחות מחציה] שמא אין לו בה כלום וכי משתבע שאין לו בה פחות מחציה באמת הוא נשבע שאין לו בה כלום דבשלמא אם היה לו בה שלישית או רביעית והוא נשבע שאין לו בה פחות מחציה נשבע לשקר שהרי יש לו בה שלישית שהוא פחות מחציה אבל כשאין לו בה כלום נשבע הוא באמת:

&lt;b&gt;שבועה שיש לי בה.&lt;/b&gt; וא&quot;ת שמא שלישית שמא רביעית:

&lt;b&gt;שבועה&lt;/b&gt; שאין חלקי בה פחות מחציה:

&lt;b&gt;מי יהבינן ליה כולה.&lt;/b&gt; הרי גם חברו תפוס בה ואם ישביעוהו על כולה הוי לעז לב&quot;ד מאחר שכולה שלו והם אמרו יחלוקו:

&lt;b&gt;מרע ליה לדבוריה.&lt;/b&gt; דאמר ברישא כולה שלי והשתא אמר בהדיא חציה שלי דמשמע חציה ולא יותר אבל אין לי בה פחות מחציה אינו כל כך לשון מוחלט ואפשר דאית ליה טפי:

&lt;b&gt;דאמר כולה שלי.&lt;/b&gt; תירוצא הוא:

&lt;b&gt;ולדבריכם.&lt;/b&gt; שאין אתם מאמינין לי בכולה שבועה שיש לי בה ואע&quot;ג דאמר כולה שלי לא מצי למימר ולדבריכם חציה שלי דאכתי מרע ליה לדיבוריה דמשמע חציה ולא יותר כדאמרן וכתב הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל שיש לתמוה על הריא&quot;ף ז&quot;ל שלא כתב בהלכות שבועה שיש לי בה וכן הרמב&quot;ם ז&quot;ל [כתב בפ&quot;ט] מהלכות טוען ונטען כל אחד משניהם נשבע בנקיטת חפץ שאין לו בזה הדבר פחות מחציו והוא מן התימה:

&lt;b&gt;תקנת חכמים היא.&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;א מיהו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;בכל דאלים גבר כיון דלא מזקקינן להו לדינא וחלוקה לא מזדקקינן לה לאשבועינהו:

&lt;b&gt;ולימא מיגו דחשיד אממונא.&lt;/b&gt; לרבי יוחנן פריך דאמר חשדו רבנן שמא תקף בטליתו [של חברו] ואמר שלי הוא אם חשוד הוא בכך ליהוי חשוד נמי אשבועה ואמאי משבעינן ליה:

&lt;b&gt;([[בבא מציעא ו א|דף ו.]]) אביי אמר.&lt;/b&gt; טעמא דמתניתין לאו כר' יוחנן דאי הוה חשיד לן אהולך ותוקף בטליתו של חבירו חנם הוה חשיד לן נמי אשבועה אלא חיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו על זה והכיר בה ששכחה ויכפור בה והלך ותקף בטליתו של חבירו ונשבע לו שיש לו בה חציה וטלית זה שלו היא דאפילו גלימא דעל כתפיה שעבד ליה ומשום שאין זה אלא חשש בעלמא דמשום ספק מלוה ישנה הוא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;כופר אמרינן דאי רמינן עליה שבועה פריש א&quot;נ אפילו נודע בעדים שכפר במלוה אימר אשתמוטי הוא דקא משתמיט עד דליהוו ליה זוזי ויפרע ולפיכך לא חשיד אממונא אבל כשהוחזק כפרן בפקדון כיון שפסולו ודאי לא תלינן בספק מלוה ישנה אלא בחזקת פסולו עד שיביא ראיה שמחמת מלוה ישנה כפר דאל&quot;כ אין לך גזלן פסול לשבועה דכולהו איכא למיתלינהו במלוה ישנה וא&quot;ת מאי איכא בין אביי לרבי יוחנן הא בכולהו טענתא שייך למימר בהו ספק מלוה ישנה ולא יהא חשוד לעולם אממונא יש לומר דאיכא בינייהו היכא דמחל לו על כל מלוה ישנה דלאביי חשוד משום מגו דחשיד וכו' ולר' יוחנן כשר וקי&quot;ל כאביי דבתראה הוא וכן פסק הריא&quot;ף ז&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואיכא למידק אשמעתין לאביי אי משום מלוה ישנה תפיס ליטעון ולימא הכי והכי אית לי עליה דנאמן במיגו דלקוח כדאמר בהנהו עיזי דאכלי חושלי בנהרדעא בפ' חזקת (דף לו.) דמה לי אי תפשן ברשות חבירו כי הכא בטלית שתקף או תפשן ברשות עצמו כי התם בהנהו עיזי כיון דהשתא ברשותיה קיימי ואיכא מיגו דבכל ענין נאמן כמו שכתבו הראב&quot;ד והרמב&quot;ן ז&quot;ל וא&quot;כ למה לי למימר כולה שלי ואיכא למימר דדילמא נתן עיניו בטלית &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;כ&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt;ורוצה לתפשו משום מלוה ישנה ולא חשיד אממונא משום הכי [סוף דף ה:] דלא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. והא דאמרינן הכא דכשטוען כולה שלי משום מלוה ישנה לא חשיד אממונא לאו למימר דמצי למעבד הכי לעכובי נפשיה בחוביה ושיהא שלו דמאן שם ליה כדאמרינן פרק אלמנה ניזונית (דף צח.) אלא דאיהו טעי ומורי היתר אבל ודאי מאן דאית ליה זוזי גבי חבריה ונקט מיניה משכון או פקדון יאמר לה למילתא כצורתא בבי דינא וטעין על ההוא פקדונא כל מאי דאית ליה גביה ומהימן בשבועה עד כדי דמיו [אבל במלוה ולוה יכול הוא לתפוס מה שיש לחבירו בידו כנגד חובו ולומר בב&quot;ד שאינו חייב לו כלום דחושבנא בעלמא הוא כ&quot;כ רב האי גאון בתשובה] וכתבו המפרשי' ז&quot;ל דיש חילוק בין מלוה לפקדון דמי שיש לו מלוה אצל חבירו רשאי לתפוס משל חבירו כנגדה ואין כן בפקדון דדלמא ההוא פקדון איתניס ולית ליה גבי חבריה ולא מידי ומיהו אי טעין נפקד להד&quot;ם רשאי המפקיד לתפוס כנגדו ואין לחוש דדילמא איתניסא דהא אמרינן בעובדא דרעיא [דף ה.] דשכנגדו נשבע ונוטל ואמאי ניחוש דלמא נאנסו אלא ש&quot;מ דכל האומר להד&quot;ם כאומר לא נאנסו דמי דאם איתא דנאנסו הוה פטר נפשי' בקושטא דומיא דמאי דאמרינן בפרק שבועת הדיינין [דף מא:] דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי:&lt;קטע סוף=ב ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ג עמוד א|דף ג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;


&lt;b&gt;ספק מלוה ישנה.&lt;/b&gt; דאי ודאי לא רמינן עליה שבועה כיון דאי לא הוה ליה ודאי לא תקף בטליתו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

&lt;b&gt;([[בבא מציעא ה ב|דף ה:]]) אמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות כו'.&lt;/b&gt; במלוה שבאו עדים והחזיקוהו בכפרן שהעידו שהוא חייב לו כשר דמשום דמלוה להוצאה ניתנה ואמרינן משום דלא מצי למפרעיה [דלית ליה זוזי אחריני] והא דקאמר הכי לאשתמוטי מיניה עד דליהוו ליה זוזי למפרע ליה:

&lt;b&gt;בפקדון פסול.&lt;/b&gt; דמאי אשתמוטי איכא הכא הרי לא ניתן להוצאה ובעין הוא ואי אבד יטעון שאבד ויפטר:

&lt;b&gt;דבחישנא.&lt;/b&gt; אחפש:

&lt;b&gt;בעי ר' זירא תקפה אחד בפנינו מהו.&lt;/b&gt; תקפה אחד האי טלית ששניהם אוחזין בו דאמרינן יחלוקו אם הוציאה האחד מידי חבירו בחזקה והרי כולה בידו בפנינו קודם שנשבע:

&lt;b&gt;אי דאישתיק אודויי אודי.&lt;/b&gt; אי דאישתיק בב&quot;ד אע&quot;פ דלבתר דנפק צווח מ&quot;מ כיון ששתק כ&quot;ז שהיה בפני ב&quot;ד ודאי אודויי אודי ליה דאי לא אמאי לא צווח ואי משום דחזו ליה רבנן כיון דרבנן שתקו הוה ליה למצווח:

&lt;b&gt;(ואי קא צווח) [דאישתק].&lt;/b&gt; קודם שיצא מב&quot;ד:

&lt;b&gt;הא קא חזו ליה רבנן.&lt;/b&gt; וכיון דחזא דשתקי ולא עבדי ליה דינא צווח. ומדאמרינן הא קא חזו רבנן איכא מאן דדייק דדוקא בפני ב&quot;ד אבל אם תקפה לפני עדים ושתק [אע&quot;ג דהדר צווח לא משגחינן ביה דודאי] אודויי אודי ליה אבל הרשב&quot;א ז&quot;ל סובר בהפך דדוקא בפני ב&quot;ד בעי למצווח דהוא מקום המשפט אבל שלא בפני ב&quot;ד מימר אמר כי ליכא איניש למידן דיני מאי אצווח דמאן דאית ליה דינא לבי דינא אזיל והתם מגלה טענתיה ובעו הכי מי אמרינן כיון דאישתיק הודאה ודאי הות והאי דצווח אחר כך חזר בו או דלמא אפשר דלא הויא הודאה ומפקינן [מהאי דתפיס לה] כיון דמעיקרא הוה מוחזק בה חברו בההוא פלגא:

&lt;b&gt;בד&quot;א.&lt;/b&gt; הא דתנינן יחלוקו:

&lt;b&gt;אם היתה [טלית] יוצאת.&lt;/b&gt; לפני ב&quot;ד:

&lt;b&gt;עליו הראיה.&lt;/b&gt; בעדים שהיה לו חלק בה:

&lt;b&gt;כדקתני.&lt;/b&gt; שזה לבדו אוחז בה ובא לב&quot;ד:

&lt;b&gt;אלא לאו כגון שתקפה וכו'.&lt;/b&gt; וכדאוקמינן דאישתיק ולבסוף צווח:

&lt;b&gt;השתא אגרתה ניהליה.&lt;/b&gt; וכתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל דאיכא מאן דאמר דדוקא כי טעין הכי הוא דלא מהימן משום דריע טענתיה הא אמר מתקף תקפה מינאי מהימן וטעמא דמילתא דכי היכי דאמר (בב&quot;מ דף קטז.) בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר כל היכא דאיכא ראה דלא מהימן למימר לקוחין הם בידי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;לפי שאין תפישתן מוכחת שהן של תופסן אף טלית זו כיון שבתחלה היו מתעצמין עליה אין תפיסתו של זה עכשיו מוכחת דאודויי אודי ליה לפי שהדבר עשוי שיגבר האחד על חברו ויתקפנה מידו וכיון דאיכא ראיה אינו נאמן לומר אודויי אודי לי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;ומיהו כשטוען אגרתיה וכו' לא מהימנינן ליה במגו דתקפה משום דהוי מגו במקום עדות דאנן סהדי דלא אגרה כיון דחשיד ליה א&quot;נ מגו במקום חזקה ולא איפשיטא פ&quot;ק דב&quot;ב (דף ה:) והלכך הוה ליה קולא לתובע &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;וחומרא לנתבע &lt;i data-commentator=&quot;Chiddushei Anshei Shem&quot; data-label=&quot;א&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;אף על גב דבעלמא אמרינן חומרא לתובע וקולא לנתבע היינו בספק ממונא שהנתבע הוא מוחזק וכדאמרינן בסמוך אבל האי נתבע [ריע] טענתיה והתובע שהממון עכשיו בידו מסתברא טענתיה הוא דאמרינן קולא לדידיה הוא ואיכא מ&quot;ד דאי אמר תקפה מינאי לא מהימן דמימר אמר עד השתא לא תקפה ולא יכיל לך השתא היכי יכיל וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ&quot;ט מהלכות טוען ונטען וכתב הרשב&quot;א ז&quot;ל דאינו נכון. וכתבו הם ז&quot;ל דאם אמר בדמי אגרתיה בפני פלוני ופלוני והלכו להם למד&quot;ה מהימן דלא מצי למימר ליה לא הוה לך לאוגרא ניהליה לעולם:

&lt;b&gt;קא מסריך ביה.&lt;/b&gt; השתא משבאו לפנינו:

&lt;b&gt;לסומכוס.&lt;/b&gt; כלומר אליבא דסומכוס דמיקל בחלוקה ולא מצריך אפילו שבועה הכא איצטריך לאשמועינן דבהאי גונא מודה סומכוס דאפילו בשבועה לא שקיל דהאי לאו ממון המוטל בספק הוא דסירוכא לאו כלום היא ואין שור שחוט לפניך ולא דמי לנמצא עוברה בצדה. וכיון דבעיין לא איפשיטא לא מפקינן מיניה דאימור אודויי אודי ליה ואי הדר אידך ותקפה בפנינו אע&quot;ג דחבריה צווח מתחלה ועד סוף יחלוקו כדינא קמא הרשב&quot;א ז&quot;ל וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל ומשמע משמעתין דדוקא שתק ולבסוף צווח הא צווח מעיקרא מוציאין אותה מידו דמאי דתפיס האי דידיה הוא והכי נמי משמע מהא דתנן [דף ו:] ספק בכורות וכו' דמסקינן דאם תקף כהן בהמה שהיתה ספק בכור בבית ישראל מוציאין אותה מידו שמעינן מהא דכל ספק ממונא דקי&quot;ל חומרא לתובע וקולא לנתבע אי תקפו תובע בפנינו או בפני עדים מפקינן מיניה דאוקי ממונא בחזקת מריה ותקיפה בכה&quot;ג לא מהניא הלכך בכל תיקו שבתלמוד ובכל ספק ממונא תקפו תובע מפקינן מיניה וכן נראין דברי הרי&quot;ף ז&quot;ל שכתב בהלכותיו בההיא בעיא דאיבעיא לן בסוף השוכר את הפועלים (דף צג:) לסטים מזויין כנגד רועה מזויין מאי וסלקא בתיקו וכתב (הרב) [הרי&quot;ף] ז&quot;ל בהלכותיו ואפי' רועה מזויין פטור דס&quot;ל ז&quot;ל שדינו כאילו נפשט ממש לקולא ואפי' תפיס תובע מפקינן מיניה שאם לא כן לא היה לו לכתוב פטור וא&quot;ת היכי אמרינן דבכל ספק ממונא אי תפס תובע מפקינן מיניה והא אמרינן בפרק האשה שנתארמלה (דף טז:) זימנין דתפסה מאתים &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואמרה אנא בתולה הואי והא דלא אעברו קמאי איתנוסי הוא דאיתנוס אלמא דתפיסה בספיקא דממונא מהניא ולא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מריה י&quot;ל התם טעמא דמילתא משום דמילתא דעבידא לאיגלויי הוא דרוב הנישאות כשהן בתולות יש להן קול ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא מפקינן ממונא מרשות התופס כדי להעמידו אחזקה דמריה קמא וראיה לדבר מדאמרינן בפרק המקבל (דף קי.) ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;אומר חמש ולוה אומר ג' מי מהימן. פירוש כגון שקדם מלוה ואכלינהו לפירי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואסיקנא פירות בחזקת אוכליהן הן עומדים ואקשינן והא קי&quot;ל הלכתא כוותיה דרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעלים היא עומדת ומפרקינן התם לאו מילתא דעבידא לאיגלויי היא אבל הכא מילתא דעבידא לאיגלויי היא ואטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן אלמא דבמילתא דעבידא לאיגלויי שבקינן ממונא ברשות דמאן דתפיס ולא מהדרינן ליה למריה קמא. וא&quot;ת דהא אמרינן בפרק האשה שנתארמלה (דף יט:) שנים החתומים על השטר ומתו ובאו שנים אחרים ואמרו כתב ידן הוא זה אבל אנוסים היו קטנים היו נאמנים ואם היה כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנים ואקשינן ומגבינן ביה תרי ותרי נינהו ואסיקנא דלא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה אלא אי תפס לא מפקינן מיניה ואמאי והא התם לאו מילתא דעבידא לאיגלויי הוא דתרי ותרי נינהו ותרי כמאה נינהו והוה לן למימר אוקי ממונא בחזקת מריה ולא מהני ליה תפיסה י&quot;ל דכל תרי ותרי לא אמרינן אוקי ממונא אחזקה קמא משום דבכל תרי מינייהו סמכינן בודאי ואינו בדין שנוציא ממון מרשות התופס כיון ששני עדים מעידין כדבריו ואף לענין איסור הדין כן דכל היכא דאיכא תרי ותרי לא אמרינן אוקי מילתא אחזקתה כדמוכח ההיא דינאי המלך פרק האומר בקידושין (דף סו.) אבל כל ספיקא דממונא דלאו מכח תרי ותרי אתי ולאו מילתא דעבידא לאיגלויי היא אפילו תפס תובע מפקינן מיניה ומיהו ה&quot;מ דתפיס שלא ברשות אבל תפיס ברשות אפילו בכה&quot;ג לא מפקינן מיניה &lt;i data-commentator=&quot;Chiddushei Anshei Shem&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;וראיה לדבר מדאמרינן בסוף פרק השואל (דף קב:) כור בשלשים סאה בסלע אני מוכר לך ראשון ראשון קנה. כלומר דאע&quot;ג דאיכא לספוקי משום לשון ראשון שאמר כור בשלשים שלא היה דעתו שיקנה אלא אחר שימשוך כל הכור ולא ראשון ראשון כיון דמספקא מילתא משום לשון אחרון שאמר סאה בסלע אמרינן דראשון ראשון קנה וטעמא דמילתא משום דברשות תפיס וזהו שפירשו שם (התם) בגמרא התם טעמא מאי משום דתפיס ה&quot;נ הא תפיס כלומר שתופס ברשות והיינו נמי דגרסינן בפרק השוכר את האומנים (דף עט.) השוכר את הספינה ונטבעה לו בחצי הדרך ר' נתן אומר אם נתן לא יטול [ואם לא נתן לא יתן אלמא דאע&quot;ג דמספקא לן מלתא ואמרינן אוקי ממונא בחזקת מאריה ולא מהניא ביה תפיסה שלא ברשות אפ&quot;ה] אם נתן מרצונו אין מוציאין מידו. ומיהו כי אמרינן דבספיקא דממונא תפיסה ברשות מהניא ה&quot;מ במטלטלי אבל במקרקעי אפילו ברשות לא מהניא וראיה לדבר מדקי&quot;ל כרב נחמן דאמר בסוף השואל (דף קב:) דפלוגתייהו דשוכר ומשכיר בחדש העיבור [דאפילו בא בסוף החדש לתבעו בב&quot;ד] כלו למשכיר משום דקרקע בחזקת בעליה עומדת והא התם ברשות תפיס דהתם נמי בגמרא מדמינן לה לכור בשלשים סאה בסלע שהוא תופס [ברשות] וכמו שכתבנו ואפילו הכי אמרינן דקרקע בחזקת בעלים עומדת ולא מהניא בה תפיסה ובזה יפה כח הקרקעות מכח מטלטלין אבל לענין תפיסה שלא ברשות כי היכי דלא מהניא בקרקעות כך לא מהניא במטלטלין. ומיהו היכא דספיקא דממונא איתיה מחמת טענותיהן של בעלי דבר שהם מכחישין זה את זה ולא נתברר לנו האמת בכה&quot;ג אי תפס שלא בעדים מהניא ליה תפיסתו מגו דאי בעי אמר לא היו דברים מעולם אבל היכא שהספק הוא מחמת הדין בעצמו לא מהניא תפיסה אפילו שלא בעדים דהא ליכא למימר מגו. ובכל הני גווני דאמרינן דלא מהניא תפיסה ה&quot;מ בספיקא דממונא שדינן לנתבע לקולא דאיכא למימר אוקי ממונא אחזקת מריה אבל תיקו שדינו שיחלוקו שאין א' מהם מוחזק יותר מחברו אם תפס אחד מהם אין מוציאין מידו וכן כתב הרי&quot;ף ז&quot;ל בהנך בעיי דבריש פרק המפקיד [דף לד:] שעלו בתיקו ופסק בהם הרב ז&quot;ל דחולקין משום דקי&quot;ל דכל ממון המוטל בספק דליכא לאוקמיה אחזקת דמריה קמא חולקים דאם קדם חד מנייהו ותפס לא מפקינן מיניה. אמר המחבר כללא דספיקא דממונא. בספיקא דממונא יש ב' מינין היכא שמוחזק האחד יותר מחברו דקי&quot;ל קולא לנתבע הוא המין האחד והשני היכא שהאחד [אין] מוחזק יותר מחבירו. במין שהאחד מוחזק מחבירו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;יש שני חלקים האחד כשהספק הוא מחמת הדין בעצמו כגון ספק בכור או כור בשלשים וכיוצא בהם והשני הוא שהספק הוא מחמת טענותיהם כגון זה אומר שלי וזה אומר שלי. בחלק שהספק הוא מחמת הדין בעצמו והתובע תפס אי מפקינן מיניה או לא תלוי הדין בד' תנאים במילתא דלא עבידא לאיגלויי ושלא יהו תרי ותרי ושלא יהו ברשות ושיהיו מטלטלי שאם איכא תרי ותרי ואי עבידא לאיגלויי לא מפקינן וכן אם הוא ברשות ובמטלטלי אבל במקרקעי אפילו ברשות מפקינן אבל אין חילוק בין אי תפס בפני עדים או שלא בפני עדים והב' שהספק מחמת טענותיהם יש חלוף בדין בין תפס בפני עדים או תפס שלא בפני עדים משום דשלא בפני עדים איכא מגו. במין שאין האחד מוחזק יותר מחברו יש חילוף בדין בין אין שום אחד תופס בו דאז קדם האחד ותפס בין בפני עדים בין שלא בפני עדים לא מפקינן מיניה ובין אם שניהם תופסין בו דאי קדם האחד ותפסו מחברו והלה צווח מעיקרא מפקינן מיניה [ושתק ולבסוף צווח לא מפקינן מיניה] והכל מפורש בפנים ע&quot;כ:&lt;קטע סוף=ג א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ג עמוד ב|דף ג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ג ב/&gt;


&lt;b&gt;ההיא מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי.&lt;/b&gt; מסותא מרחץ:

&lt;b&gt;שאין יכול להוציאו בדיינין.&lt;/b&gt; והאי נמי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot Chavot Yair&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;דחזינן שאינו יכול להוציא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;שאין לו ראיה בדבר ואין הקדשו הקדש:

&lt;b&gt;הא יכול.&lt;/b&gt; בתמיה:

&lt;b&gt;שאינו ברשותו.&lt;/b&gt; והא סתם גזלה יכול להוציא בדיינין הוא כתב הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל מכאן נראה לי ברור שאין אדם יכול להקדיש מלוה בשטר שיש לו אצל חברו דהא ליתיה ברשותיה ומחוסר גוביאנא ומיהו מטלטלי דפקדון יכול להקדישן דבכל דוכתא ברשותא דידיה נינהו וכמו שכתב הרי&quot;ף משמיה דגאון ז&quot;ל והכי מוכח עובדא דההוא גברא דאייתי קרי דבפרק הספינה (דף פח.):

&lt;b&gt;מסותא מטלטלי.&lt;/b&gt; כגון גיגית:

&lt;b&gt;מסותא מקרקעי.&lt;/b&gt; [דכל היכא דאיתא ברשות מאריה קיימא דקרקע אינה נגזלת] ושפיר פשיט לה מהא דאי הוה ליה ראיה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;עלה הקדשה הקדש:

&lt;b&gt;([[בבא מציעא ז א|דף ז.]]) תאני רב תחליפא בר מערבא.&lt;/b&gt; מארץ ישראל הוה:

&lt;b&gt;מחוי.&lt;/b&gt; מורה באצבעותיו כלפי מעלה כלומר ובשבועה וכתב בה&quot;ג מחוי רבי אבהו ובשבועה חולקין את השאר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם ז&quot;ל ואיפשר דטעמא דמלתא דכיון דמאי דתפיס ליה כמאן דפסיק לגמרי דמי לא נתקנה השבועה בזה ויש לכל א' &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;לגלגל על חברו שכל מה שנטל כדין נטל כן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פ&quot;ט מהלכות טוען ונטען:

&lt;b&gt;בכרכשתא.&lt;/b&gt; בגרדין שבשני ראשיה שקורין פרמיי&quot;ש:

&lt;b&gt;ההיא סודרא.&lt;/b&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;שקונין בו קנין:

&lt;b&gt;שלש על שלש.&lt;/b&gt; דוקא נקט שלש על שלש דכתיב (רות ד) נעלו בחליפין שהוא דבר חשוב ובציר מג' אצבעות לאו בגד הוא כדאשכחן (שבת דף כו:) גבי טומאה:

&lt;b&gt;כמאן דפסיק דמי.&lt;/b&gt; וקנה לו מקנה והמכר קנוי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;ללוקח דקרינא ביה ונתן לרעהו ומיהו אי בעי המקנה למפסק ממש ולמשקל אין שומעין לו דהכי קאמרינן כמאן דפסיק ע&quot;מ להחזיר דמי דקנה ע&quot;מ להקנות הוא כדאמרינן בנדרים פרק השותפין (דף מח:) ר&quot;נ אומר קנה ע&quot;מ להקנות קנה דהא סודרא קנה ע&quot;מ להקנות הוא וקנה ואע&quot;ג דא&quot;ל רב אשי מאן לימא לן דהאי סודרא אי תפיס ליה לא מיתפיס רב אשי ספוקי מספקא ליה ולא שבקינן מאי דפשיט ליה לר&quot;נ במאי דמספקי ליה לרב אשי ועוד דקי&quot;ל דקנה ע&quot;מ להקנות קנה ואמרינן נמי בקדושין בריש פ&quot;ק ([[קידושין ו ב|דף ו:]]) גבי הילך מנה ע&quot;מ שתחזירהו לי בכולהו קני לבר מדאשה שלא יאמרו אשה נקנית בחליפין אלמא בחליפין קנה בע&quot;מ שתחזירהו לי. וכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פ&quot;ה מהלכות מכירה דהיכא דלא נקיט בידיה שלש על שלש אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו שפיר דמי ותמהו עליו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל דדוקא בגט הוא דאמרינן ([[בבא מציעא ז א|דף ז.]]) שהוא חשוב כאילו הוא ביד מי שיכול לנתקו דכריתות בעינן אבל הכא נתינת כלי בעינן וליכא ואפשר שדעת הרב ז&quot;ל לא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;כוון לבגד גדול דאין הכי נמי דבעינן שעור כלי בנתינה ואי לא יהיב ליה שיעור כלי משמע דלא בעי לאקנויי ליה כלי אבל הכא שכל הבגד אינו אלא שלש על שלש ורחמנא אמר ונתן דמשמע ליה מיד ליד והשתא קא ממעט בשיעוריה בשעה שאוחז בו כדי להקנותו לו ועיקר ההקנאה בשעת נתינתו לו ואם כן על כרחך אית לן למימר הכי וגם אין לנו להוציא שום כלי אפילו קטן מקנין חליפין וכבר היה ראוי לתמוה אמאי לא השיגו הראב&quot;ד מדבר פשוט כזה:

&lt;b&gt;גט בידה.&lt;/b&gt; שנתנו לה:

&lt;b&gt;ומשיחה בידו.&lt;/b&gt; שקשור בה בידו:

&lt;b&gt;אם יכול.&lt;/b&gt; אם יש חוזק באותו חוט שיכול לנתקו לגט מידה ולהביאו אצלו אינה מגורשת אלמא לאו נתינה היא:

&lt;b&gt;כריתות.&lt;/b&gt; הבדלה שיהיו מובדלים והרי הם אגודין בחוט זה:

&lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; רבא ואם היתה טלית מוזהבת חולקין (ע&quot;כ לעיל):

&lt;b&gt;ת&quot;ר שנים אדוקין בשטר.&lt;/b&gt; שנים אדוקין המלוה והלוה:

&lt;b&gt;יתקיים השטר וכו'.&lt;/b&gt; כדמפרש ואזיל דאם אינו מקויים אע&quot;פ שהלוה מודה חספא בעלמא הוא:

&lt;b&gt;וגבי ליה כוליה.&lt;/b&gt; המלוה בתמיה משום דקס&quot;ד דהא דקאמר יתקיים השטר לומר שאין השטר כשר עד שיקיימוהו וכשיקיימוהו יגבה כולו ואינו כן כדמפרש ואזיל דלא בעי קיום אלא משום דבלאו קיום לאו כלום הוא אבל כשיקיימנו שהוא שטר מעליא חולקין כדינא דמתני' דטלית:

&lt;b&gt;במקויים.&lt;/b&gt; שכתוב בו הנפק שיצא כבר בב&quot;ד והעידו עדים על כתב ידם וכותבין הדיינים בו שטרא דנן דנפק קדמנא [ומדאסהדו] פלוני ופלוני סהדי על חתימות ידייהו אשרנוהו וקיימנוהו [כדחזי:ואי לא] לא פליג. שאפילו כולו ביד המלוה נאמן לומר הלוה פרעתי כך פרש&quot;י ז&quot;ל אבל אם השטר מקויים אין הלוה נאמן באמירתו לומר פרעתי ואין זוכה בו לוה אלא ע&quot;י חזקה שאדוק בו וחולקין:

&lt;b&gt;ויחלוקו דקא אמרינן (ליה) לדמי.&lt;/b&gt; וה&quot;ה לטלית דהא דתנינן יחלוקו לאו גופו של כלי קאמרינן אלא לדמיו:

&lt;b&gt;וגרסי'&lt;/b&gt; עלה בגמ' אמר מר נפל ליד דיין [לא יוציאו עולמית] [דף ז:] מ&quot;ש ליד דיין אמר רבא ה&quot;ק ואחר שמצא את השטר שנפל ליד הדיין לא יוציא עולמית ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כי לא כתיב ביה הנפק דאיכא למימר כתב ללות ולא לוה אלא אפי' כתב בו הנפק דמקויים לא יחזיר דחיישינן לפרעון ור' יוסי אומר הרי הוא בחזקתו ולא חיישינן לפרעון ולא חייש ר' יוסי לפרעון והתניא מצא שטר כתובה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה ר' יוסי אומר עודה תחת בעלה יחזיר לאשה נתאלמנה או נתגרשה לא יחזיר לא לזה ולא לזה אמר רבינא איפוך וטעמייהו דרבנן התם לאו משום דחיישינן לפרעון אלא משום דחיישינן לשתי כתובות ור' יוסי לשתי כתובות לא חיישינן ע&quot;כ:&lt;קטע סוף=ג ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ד עמוד א|דף ד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;


&lt;b&gt;ליד דיין מ&quot;ש.&lt;/b&gt; דקס&quot;ד דהכי קאמר אם מצאו דיין לא יוציאהו מידו עולמית ומ&quot;ש דיין מאיש אחר:

&lt;b&gt;ואחר.&lt;/b&gt; שאינו לא לוה ולא מלוה:

&lt;b&gt;שמצא שטר שנפל כבר ליד דיין.&lt;/b&gt; ומאי הך נפילה דכתוב ביה הנפק לא יוציאוהו מידו לא ללוה ולא למלוה עד שיבוא אליהו או עדים שראו מיד מי נפל:

&lt;b&gt;דחיישינן לפרעון.&lt;/b&gt; שמא אמת טוען הלוה שפרעו ורבי יוסי לא חייש לפרעון דמאן דאהדרו ליה שטר פרוע לאלתר זהיר ביה לקרעו ולא משהי ליה:

&lt;b&gt;שהבעל מודה.&lt;/b&gt; שלא נתן לה כתובה:

&lt;b&gt;יחזיר לאשה.&lt;/b&gt; וכגון דליכא למיחש &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;לקנוניא שכתוב בה מפורש חוץ מן האחריות:

&lt;b&gt;אין הבעל מודה.&lt;/b&gt; שאומר פרעתיה ומידי נפלה:

&lt;b&gt;עודה תחת בעלה.&lt;/b&gt; שלא גרשה:

&lt;b&gt;יחזיר לאשה.&lt;/b&gt; דלא עביד איניש ליתן כתובה קודם גרושין:

&lt;b&gt;נתארמלה וכו' לא יחזיר.&lt;/b&gt; דחיישינן לפרעון אלמא חייש רבי יוסי לפרעון:

&lt;b&gt;איפוך.&lt;/b&gt; רבי יוסי דאמר הרי הוא בחזקתו לרבנן ורבנן דאמרי לא יוציאו עולמית לרבי יוסי:

&lt;b&gt;וטעמייהו דרבנן.&lt;/b&gt; כלומר וכ&quot;ת מ&quot;מ קשיא דרבנן דאמרי [הרי הוא] בחזקתו [אלמא] דלא חיישינן לפרעון ארבנן דאמרי גבי כתובה דאפילו בעודה תחת בעלה אם אין הבעל מודה לא יחזיר כלומר דחיישינן לפרעון [ליתא] דלאו משום דחיישינן לפרעון היא דמאן דפרע ואהדרו ליה שטרא לאלתר קרע ליה אלא משום שתי כתובות שמא חזר וכתב לה כתובה לאחר שנפלה זו מידה ואין הבעל מודה דקתני לאו באומר פרעתי אלא באומר אל תחזירהו לה שיש בידה אחרת ותוציא על יורשי שטר אחר שטר. כתב ר&quot;ח ז&quot;ל דמסקנא דשמעתתא כרבינא ומפכינן לה למתני' דרבי יוסי חייש לפרעון ורבנן לא חיישי וכרבי יוסי קי&quot;ל אע&quot;ג דיחידאה הוא לגבי רבנן דהכי מוכח סוגיא דלקמן דלפרעון חיישינן ומיהו אע&quot;ג דרבי יוסי חייש לפרעון בעודה תחת בעלה לא חייש וכדקאמר איהו גופיה עודה תחת בעלה יחזיר לאשה וטעמא דמילתא דכיון דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים [לא חיישינן לפרעון כלל] ומש&quot;ה לא איתרע משום נפילה אבל בשטר חוב אמרינן לקמן דאפילו תוך זמן דלא עביד איניש דפרע איתרע משום נפילה ולא יחזיר למלוה דחיישינן לפרעון משום דנתן לגבות בודאי זימנין דמקדים לוה ופרע בגו זימניה הלכך חיישינן אבל לכתובה לא חיישי' כדאמרן והא דתנן (כתובות ד' פו א) נפרעת שלא בפניו והנפרעת מהיתומים לא תפרע אלא בשבועה משום דחיישינן לצררי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;התם טעמא משום דסמוך למיתה או מי שמניח ביתו והולך עביד דמתפיס לה צררי לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב&quot;ד ואפילו במי שקפצה עליו מיתה או ביוצא שלא לדעת אמרינן הכי משום דלא פלוג רבנן אבל בלאו הנך גווני בעודה תחת בעלה ליכא מאן דחייש לפרעון. וכן דעת רי&quot;ף ז&quot;ל בתשובה שנשאלה מלפניו מי שגרש אשתו ותובעת כתובתה ואמר לה פרעתיך או אתפסתך צררי אם יש לו להשביעה על כך או לא והשיב ז&quot;ל טענה זו שטען דאתפסה צררי לכתובתה קודם גרושין אינה טענה לפי שלא נתנה כתובה לגבות מחיים וכן אמרו (ב&quot;ב דף ה.) הקובע זמן לחברו ואמר לו פרעתי בתוך זמני וכו' אלא נותן לה כתובתה ויחרים סתם ומיהו אע&quot;ג דקי&quot;ל כר' יוסי בחשש פרעון כדאמרן בענין דיניה [דרבי יוסי דאמר] יחזיר ולא חיישינן לשתי כתובות לא קי&quot;ל כוותיה אלא כרבנן דפליגי עליה וחיישינן לשתי כתובות דרבים נינהו ועוד דחזינן ליה לרבא דאמר בסוף פרקין [דף כ:] אי משום שטר כתובתה חיישי' לב' כתובות:&lt;קטע סוף=ד א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ד עמוד ב|דף ד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ד ב/&gt;


&lt;b&gt;מתני' היו שנים רוכבים על גבי בהמה או [שהיה] א' רוכב &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;.&lt;/b&gt; שמעינן מהכא דרוכב &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;או מנהיג שניהם שוים לקנות בהמה מן ההפקר בין שהרוכב בועט בה ומנהיגה ברגליו או לא בכל ענין משמע ממתני' דתני לה סתמא:

&lt;b&gt;זה אומר וכו'.&lt;/b&gt; ואם האחד רוכב והאחד מנהיג ובאו לפנינו זה אומר רכבתי בה תחלה ואח&quot;כ בא מנהיג ומנהיג אומר אני הנהגתי תחלה ואח&quot;כ בא רוכב חולקין אותה ביניהם דאפשר דליכא ודאי רמאי דשמא תרוייהו החזיקו בה בבת אחת זה לרכוב וזה להנהיג וכן פסקו הריא&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל פי&quot;ז מהלכות גזלה ואבדה:

&lt;b&gt;בזמן ששניהם מודים.&lt;/b&gt; ששניהם יחד החזיקו בה:

&lt;b&gt;יחלוקו.&lt;/b&gt; שלא בשבועה והא פשיטא אלא [גמרא דף ח.] זאת אומרת דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו. דהא אם לא קנה ה&quot;נ אמאי יחלוקו לא זה יקנה ולא זה יקנה ויכול אחר לחטפה מהם שהרי כששניהם הגביהוה מהני הגבהות כל אחד מהם לחברו אם המגביה מציאה לחבירו לא קנה חברו הרי היא כאילו היתה מונחת עדיין על גבי קרקע:

&lt;b&gt;גרסינן&lt;/b&gt; בגמרא [דף ט. ע&quot;ש] א&quot;ר אבהו א' רוכב חמור ואחד תפיס במוסרה זה קנה חמור וזה קנה מוסרה הואיל ויכול לנתקו ולהביאו אצלו והא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;דרבי אבהו בדותא היא דאי לא תימא הכי טלית שהיתה מונחת חציה ע&quot;ג קרקע וחציה על גבי עמוד ובא אחד והגביה חציה מעל גבי קרקע ובא אחר והגביה חציה מעל גבי עמוד ה&quot;נ דקמא קני הואיל ובידו לנתקה ובתרא לא קני אלא דרבי אבהו בדותא היא ע&quot;כ. פירוש הואיל ויכול זה שתופס במוסרה למשכו בכח וינתק מראש החמור ויביאנו אצלו דהואיל וראש החמור גבוה נוח לו להביאו אצלו בנתיקה אחת:

&lt;b&gt;בדותא היא.&lt;/b&gt; דאע&quot;ג דיכול לנתקו כל כמה דלא נתקיה לאו הגבהה היא:

&lt;b&gt;וחציה על גבי עמוד.&lt;/b&gt; כיון דבמקום גבוה הוא האוחזה בראשה השני נוח לנתקה ולהביאה אצלו דלא מחסר הגבהה:

&lt;b&gt;ה&quot;נ דקמא קני.&lt;/b&gt; דמכי [אגבהה] קנייה כולה משום דיכול לנתק' וא&quot;כ יש חילוק בשנים שהגביהו מציאה זה מכאן וזה מכאן בין מקום גבוה למקום נמוך &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;כ&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt;ואנן לא אשכחן תנא דמפליג בהכי. ומ&quot;מ שמעינן מהכא דאם נתקו מהני שאע&quot;פ שלא הגביהו דאדרבה השפילו כשהביאו אצלו מ&quot;מ כיון שמחמתו הוגבה ג' טפחים מן הקרקע קנה כיון דתפיס ביה בשעה שהוגבה מכחו דאי לא תפיס ביה לא קנה אע&quot;פ שהוגבה מכחו כדאמרינן פרק הגוזל עצים (דף צח.) גבי זורק מטבע של חבירו לים דאי אדוייה אדייה לא קנה ליה אע&quot;פ שהוגבה מכחו ומיהו דוקא הגבהה כי האי שהיא דרך ירידה אבל הגבהה שהיא דרך עלייה הגבהה חשובה היא ואע&quot;ג דלא תפיס כלל מהניא כדמוכח פ' שלוח הקן (דף קמא:) דאמרינן התם זיל טרוף אקן כי היכי דליתגבהו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ל&quot; data-order=&quot;12&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

&lt;b&gt;עוד&lt;/b&gt; גרסינן בגמ' ([[בבא מציעא ט ב|דף ט:]]) בעי רבי אלעזר האומר לחברו משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים או לא אמר רבא ואי א&quot;ל קני בהמה וקנה כלים שעליה מי קנה חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה והלכתא בכפותה:

&lt;b&gt;פירוש משוך בהמה זו וכו'.&lt;/b&gt; הא דאיבעיא ליה במשוך בהמה ולא במשוך כלי זה לקנות כלים שעליו משום דמשיכת כלי אפילו בכלי של מוכר מהניא משיכה לקנות מה שבתוכו כדמוכח פרק הספינה (דף פה:) דמשיכת הכלי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;מ&quot; data-order=&quot;13&quot;&gt;&lt;/i&gt;כנגד משיכה מה שבתוכו אבל משיכת הבהמה בהנהגה וכלים בגרירה ולפיכך בעי אי מהניא משיכה דבהמה לכלים משום דלא דמו משיכות להדדי:

&lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; (ליה) רבא מדאיבעיא לך במשוך בהמה משמע דפשיטא לך דאי א&quot;ל קנה בהמה מהני אף בכלים דאע&quot;ג דמדין משיכה לא מהני משום דלא דמו מהני מיהא מדין חצר ואמאי הא חצר מהלכת היא. &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;(ואמר רבא נמי) [והא] כל שמהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה. והלכתא מסקינן דבכפותה קנה. מדין חצר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;ובכה&quot;ג גופה קא מיבעי לר' אלעזר מי מהניא בבהמה גרירה דלאו דרכה בכך טפי מהנהגה בגמל ומשיכה בחמור דאמרי' [דף ט.] דחד צד מינייהו לא קנייה משום דאין דרכה בכך [והכי נמי] אין דרך בהמה נמי לגרור אותה כפותה ולא איפשטא בעיין. וכתב הר&quot;נ ב&quot;ר דאי משך בכה&quot;ג לא מפקינן מיניה דה&quot;ל תופס ברשות דומיא (ב&quot;מ דף קב:) דכור בל' סאה בסלע דהתם נמי איכא לספוקי במשיכה דשמא לא מהניא דדילמא לא נתכוין להקנות עד שימשוך לוקח כל הכור ואפ&quot;ה אי תפס לא מפקינן מיניה כיון דתפס ברשות וכדפירשנו לעיל:&lt;קטע סוף=ד ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ה עמוד א|דף ה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;


&lt;b&gt;והא דאמרינן וקני כלים וכו'.&lt;/b&gt; אמרינן בגמרא ([[בבא מציעא ט ב|דף ט:]]) דדוקא הכי אבל אי אמר לקנות כלים פשיטא דלא קני משום דמשמע אתה התכוין לקנות אבל אני איני מקנה לך וכתבו האחרונים ז&quot;ל דמכאן משמע דהאומר לחברו משוך חפץ זה לקנותו לא קנאו עד שיאמר לו קנה:

&lt;b&gt;מתני' היה רוכב על גבי בהמה כו' זכה בה.&lt;/b&gt; מסקינן בגמרא ([[בבא מציעא י א|דף י.]]) דכיון דלא א&quot;ל זכה לי לא זכה חבירו משום דלא שווייה שליח אלא ליתנה לו ולא לזכות לו בה בהגבהתו:

&lt;b&gt;לא אמר כלום.&lt;/b&gt; דאפילו תימא דמגביה מציאה לחברו לא קנה חברו האי כיון דיהבה ליה קנייה ממה נפשך דאי קנייה קמא הא קא יהיב ליה במתנה ואי לא קנייה קמא משום דלא היה מתכוין לקנותה הוי ליה הפקר עד דמטי לידא דהאי וקנייה האי במה דעקריה מידיה דקמא:

&lt;b&gt;גרסינן&lt;/b&gt; בגמרא [שם] רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו המגביה מציאה לחברו לא קנה חברו מ&quot;ט הוי תופס לבע&quot;ח במקום שחב לאחרים (וא&quot;ר יוחנן) התופס לבע&quot;ח במקום שחב לאחרים לא קנה איתביה רבא לרב נחמן מציאת פועל לעצמו בד&quot;א בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדור עמי היום אבל אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו לבעל הבית א&quot;ל שאני פועל דכיד בעל הבית הוא והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום א&quot;ל כל כמה דלא הדר ביה [ידו כיד] בעל הבית הוא וכי קא הדר ביה טעמא אחרינא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים א&quot;ר חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן המגביה מציאה לחברו קנה חברו וא&quot;ת משנתנו דא&quot;ל תנה לי ולא א&quot;ל זכה לי [ע&quot;כ]. פירוש הוי תופס לבע&quot;ח וכו'. כאדם הבא לתפוס ממון חבירו בשביל חוב של אחר קודם שיקדם לתפוס אותו ממון בע&quot;ח אחר נמצא תופס זה חב בתפיסתו זאת את הנושים האחרים ואפילו עשאו שליח &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;בתפיסתו זאת לאו כל כמיניה להיות תופס במקום שהוא חובה והפסד לאחרים כדמוכח בכתובות פרק הכותב ([[כתובות פד ב|דף פד:]]) גבי יימר בר חשו כו' מש&quot;ה מדמינן לה למציאה דשווייה שליח וכן [נקטינן] מהשוכר את הפועל נכש לי עמי וכו' דלא נשכר לו אלא לניכוש ועידור וכשהגביה המציאה אין זו ממלאכת הבעל הבית וקנה הפועל וינכה לו משכרו שכר פעולה ניכוש ועדור של שעת הגבהה:

&lt;b&gt;אבל אמר לו עשה וכו'.&lt;/b&gt; כל מלאכות שהוא עושה מלאכת בעל הבית היא וקנה בעל הבית אלמא המגביה מציאה לחברו קנה חברו:

&lt;b&gt;וכי הדר ביה וכו'.&lt;/b&gt; הא דאמרינן דהרשות בידו למהדר לאו משום דאמרינן דעד השתא לאו כיד בעל הבית הוא אלא טעמא אחרינא הוא שאינו לו כעבד שאם בא לעזוב שכרו מכאן ואילך ולחזור בו יכול לחזור:

&lt;b&gt;קנה חברו.&lt;/b&gt; הכי קי&quot;ל כרבי יוחנן דעולא ור' יהושע ב&quot;ל סברי נמי הכי ורמי בר חמא אמר לעיל ([[בבא מציעא ח א|דף ח.]]) זאת אומרת וכו' ואפילו רבא דדחי ליה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;לעיל אותביה הכא לר&quot;נ דאמר לא קנה ממתני' דפועל דאלמא ס&quot;ל נמי דקנה. וא&quot;ת ר' יוחנן דאמר הכא קנה איהו גופיה אמר בכתובות ([[כתובות פד ב|שם]]) דתופס לבע&quot;ח במקום שחב לאחרים לא קנה ובשמעתין מדמינן להו להדדי תירץ ר&quot;ת ז&quot;ל דר' יוחנן ס&quot;ל דלא דמו משום דבמציאה איכא למימר מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה מה שאין כן בתופס לבע&quot;ח ולפי דבריו ז&quot;ל אם היה תופס נושה בו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;קנה חברו דה&quot;נ איכא מיגו. ומיהו במקום שאינו חב לאחרים אפילו לא היה התופס נושה בו לכ&quot;ע קנה וכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל בתשובה דדוקא במקום דאיכא פסידא לבע&quot;ח &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;כגון אי גברא דמפסיד נכסי הוא או עני וירד מנכסיו ונראה לב&quot;ד שיתפסדו נכסים עד שלא יבוא בע&quot;ח &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;דבכה&quot;ג תקנה הוא שהתקינו הא אילו היה ב&quot;ח אמיד ויכול לפרוע לבעל חובו לא אלא הרי זה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;אומר לאו בעל דברים דידי את ושומעים לו וכתב הרשב&quot;א ז&quot;ל דבמקום פסידא אף מדין השבת אבידה יכול לתפוס וכתב הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל דאפילו לא עשאהו שליח לכך אלא דעבד מנפשיה שפיר דמי דזכין לו לאדם [שלא] מדעתו ושלא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;כ&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt;בפניו:

&lt;b&gt;וא&quot;ת משנתנו.&lt;/b&gt; דקתני אני זכיתי בה זכה בה ומשמע לן אני זוכה בה עכשיו זכה בה ואע&quot;ג שהגביהה לצורך חברו:

&lt;b&gt;דא&quot;ל תנה לי ולא א&quot;ל זכה.&lt;/b&gt; אתה לי בהגבהתה נמצא שלא עשאו שליח להקנותה לו בהגבהתה עד שעת נתינה והלא קודם נתינה חוזר בו משליחותו ולא דמי להא דאמר רבי יוחנן גופיה בשלהי פרק קמא דגיטין ([[גיטין יא ב|דף יא:]]) דכל האומר תנו כאומר זכו דמי דהתם דאיכא דעת אחרת מקנה אנן אמדינן לדעתיה כיון שמגלה דעתו שרוצה לשחרר עבדו ניחא ליה דליקני מהשתא ואע&quot;ג דאמר תנו כאומר זכו דמי אבל הכא מגביה גופיה מימר אמר ליה תנה לי אמרת לי ולא נטלתיה על דעת לזכות בה לעצמך אלא על דעת ליתנה לך כמו שאמרת ועכשיו איני רוצה ליתן:

&lt;b&gt;מתני' ראה את המציאה ונפל עליה כו' זכה בה.&lt;/b&gt; ומה שנפל זה עליה לאו כלום הוא להחזיק בה ואי משום דארבע אמות של אדם קונות לו כדאיתא בגמ' ברה&quot;ר דדחקי ביה רבים לא תקון רבנן אי נמי מדנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד' אמות לא ניחא ליה דליקני וזו כיון דתקנת חכמים היא שומעין לו (ב&quot;ק דף ח: וכ&quot;מ) באומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו:

&lt;b&gt;אחר צבי שבור.&lt;/b&gt; דהי דומיא דמציאה שאינו יכול לרוץ ומשתמר בתוך השדה אם לא יטלוהו אחרים:

&lt;b&gt;זכתה לי שדי.&lt;/b&gt; כתב הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ל&quot; data-order=&quot;12&quot;&gt;&lt;/i&gt;דדוקא דאמר הכי שכיון שצבי וגוזלות הללו מהלכים הם כל שהוא מתעורר לקנותם משתמרים הם לו כיון דאי רץ אחריהם מגיען כדאיתא בגמ' ואי לא אפילו עומד בצד שדהו אינה משתמרת לו ואינו דומה לידו דידו משתמרת וזו אינה משתמרת וכן הם דברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק י&quot;ז מהלכות גזילה ואבידה:

&lt;b&gt;גמ' קונות לו.&lt;/b&gt; אם יש סביבותיו דבר הפקר אין אחר רשאי לתופסו:

&lt;b&gt;שדה דעלמא.&lt;/b&gt; שדה דהפקר דאילו שדה דבעל הבית לא וכל היכא שאינו של הפקר שדה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;מ&quot; data-order=&quot;13&quot;&gt;&lt;/i&gt;חברו הוא וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל:

&lt;b&gt;סימטא.&lt;/b&gt; קרן זוית הסמוכה לרשות הרבים והיא הפקר לרבים למשוך לתוכה הצריכים לצאת מפני הדוחק. והא דאמרינן דד' אמות של אדם קונות לו משמע מן הירושלמי דמס' גיטין [פרק ח הלכה ג] דלאו במילי דהפקר בלחוד הוא כגון במציאה ונכסי הגר אלא אפי' במכר ומתנה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;נ&quot; data-order=&quot;14&quot;&gt;&lt;/i&gt;נמי דגרסינן התם מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת אחר הרי זוכה בתוך ד' אמות מתנה שהוא זוכה בה מדעת אחר לא כ&quot;ש וא&quot;ת אם כן למה הוצרכו חכמים לתקן משיכה ומסירה בסימטא יקנה בד' אמות י&quot;ל דלא אמרו בד' אמות אלא בשעומד ונתנו לו בתוך ד' אמותיו הא (קדמו) לו בעלים לא זכו לו שמקום אותו דבר קנוי הוא לבעליו:

&lt;b&gt;ואמר ר&quot;ש ב&quot;ל &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ס&quot; data-order=&quot;15&quot;&gt;&lt;/i&gt;קטנה יש לה חצר ויש לה יד.&lt;/b&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ע&quot; data-order=&quot;16&quot;&gt;&lt;/i&gt;יש לה חצר מדאורייתא לענין גט כדמפרש ואזיל:

&lt;b&gt;ויש לה ד' אמות.&lt;/b&gt; לענין מציאה ואע&quot;ג דענין מציאה ילפינן מגט דידה בגט כתיבא וקי&quot;ל בפ' הזורק (דף עח:) דבגט אין &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;פ&quot; data-order=&quot;17&quot;&gt;&lt;/i&gt;ד' אמות כדאמרינן אלא בכדי שתשוח ותטלנו ואת לא תעבד עובדא עד דמטי גיטא לידה מכל מקום [כיון דגבי גט אית לה חצר] ילפינן מציאה מגט לענין חצר וכיון דאית לה [חצר] במציאה תקון לה רבנן ארבע אמות מדין חצר ויש לה ד' אמות דאמרן במציאה דוקא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;צ&quot; data-order=&quot;18&quot;&gt;&lt;/i&gt;מתקנת חכמים אבל קטן אין לו יד ואין לו חצר מדאורייתא ומיהו במקח וממכר דאיכא דעת אחרת מקנה אית ליה זכייה גמורה מדרבנן למה שתופס בידו דוקא אבל חצר וארבע אמות לא אשכחן דתקון ליה רבנן כלל כדאמר בפרק המקבל (דף סד:) אגוז ונוטלו צרור וזרקו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים ובמציאה דליכא דעת אחרת מקנה תנן [דף יב.] מציאת חרש שוטה וקטן יש בהם גזל משום דרכי שלום אלמא אפילו מדרבנן ליכא אלא מפני דרכי שלום:&lt;קטע סוף=ה א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ה עמוד ב|דף ה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ה ב/&gt;


&lt;b&gt;דכתיב וכתב לה.&lt;/b&gt; ומדלא כתיב [ובידה יתנהו דריש ביה הכי וכתב] לה ונתן ספר כריתות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;בידה משמע ונתן מ&quot;מ לרבות חצרה כדתניא אם כן למה נאמר ידה מה ידה ברשותה אף כל ברשותה וע&quot;כ משום יד איתרבאי ולא משום שליחות כדי דנימא שלא תזכה לה חצרה דאין שליחות לקטנה דהא נפקא לן שליחות מקרא אחרינא דכתיב ושלחה מלמד שהאשה (קדושין דף מא.) עושה שליח ואע&quot;ג דרבי רחמנא חצר [לשליחות] מאם המצא תמצא בידו אע&quot;ג דנפקא לן שליחות מושלח התם הוא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;דאיצטריך לחייב המשלח אם עשה שליח לדבר עבירה כדלקמן אבל שלא לדבר עבירה לא איצטריך רבויא דלא גרע משאר שליחות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;והא דאמרי' דקטנה אית לה יד הני מילי דלית לה אב אי נמי יש לה אלא שכבר נשאת דכיון שנשאת שוב אין לאביה רשות בה אבל אית לה אב ולא נשאת אין לה יד כלל דתנן בפ' המקבל (דף סד:) נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גטה וע&quot;כ לא אמרן היא ואביה אלא בנערה אבל בקטנה אביה ולא היא דאין לה יד בפני עצמה וכן דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל:

&lt;b&gt;וקטן (אין) [הואיל ואין] לו שליחות.&lt;/b&gt; דכי כתיב שליחות בין בגיטין בין בפסח איש כתיב בענין:

&lt;b&gt;גרסי'&lt;/b&gt; בגמרא ([[בבא מציעא י ב|דף י:]]) אמר רבינא כי אמרינן אין שליח לדבר עבירה היכא דשליח בר חיובא הוא אבל חצר דלאו בר חיובא הוא מיחייב שולחו רב סמא בר רקתא קמיה דרבינא משמיה דרב חייא בריה דרב אויא אמר כי אמרינן אין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד אי בעי לא עביד אבל חצר דבעל כרחה מותיב בה מיחייב שולחה:

&lt;b&gt;אין שליח לדבר עבירה.&lt;/b&gt; משום שאף הוא מוזהר על הדבר ואמרינן ליה דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין:

&lt;b&gt;אי בעי עביד.&lt;/b&gt; שיש לו דעת לעשות ואע&quot;ג דלאו בר חיובא הוא כגון אשה בהקפת קטן דכיון שאינה בהשחתת זקן אינה בהקפת הראש אבל איש הוא בהזהרת הקפה ואם הקיף את הקטן חייב ולרבינא חייב המשלח לאשה אבל לרב סמא פטור המשלח כיון דאי בעי עביד שיש לה דעת לעשות או שלא לעשות. ולענין הלכה כתב הרמ&quot;ה ז&quot;ל דהלכתא כלישניה דרב סמא בר רקתא דכיון דאמרה קמיה דרבינא משמיה דרב אויא ושתיק רבינא וקבלה אלמא דהדר ביה ממאי דהוה אמר איהו הילכך לא משכחת שליח לדבר עבירה דהיינו לחייב שולחו אלא בחצר וכן כתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; המחבר ונראה דקטן שאין לו יד כלל כגון שאין מבחין בין צרור לאגוז הוי כחצר לחייב שולחו דהא לא שייך למימר ביה אי בעי לא עביד עד כאן:

&lt;b&gt;ראה אותם רצים וכו' כי עומד בצד שדהו אין.&lt;/b&gt; דעכשיו היא משתמרת על ידו:

&lt;b&gt;וחצר&lt;/b&gt; המשתמרת דלא בעינן שיהא עומד בצד שדהו צריכא טעמא דהא לאו משום יד הוא דמהני כמו בגט דהתם בעי' עומדת בצד חצרה כדלקמן וגם לא מטעם שליחות כדפי' הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל שא&quot;א לזכות לחבירו מתורת שליחות אא&quot;כ נעשה שלוחו של בעל הממון ובמציאה ליכא בעל הממון שיהא זה שלוחו ולא שייך למימר בחצר כדאמרינן גבי מגביה מציאה לחבירו דמיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה וכתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל דאיכא למימר דכל שהיא משתמרת למי שהוא זכות לו כידו היא שאף מה שבא לידו כי ניחא ליה דליקני בחצר המשתמרת הוא נותנו ויד אריכתא היא מה שאין כן לענין גטין דכיון דלא ניחא לה דתקנה חצר המשתמרת אינה כידה שמה שהוא חובה לאדם כשהוא בידו אינו נותנו בחצר המשתמרת אדרבה מוציאו ממנה:

&lt;b&gt;א&quot;ר&lt;/b&gt; ירמיה א&quot;ר יוחנן מתני' והוא שרץ אחריהם ומגיען בעי ר' ירמיה במתנה היאך קבלה מיניה ר' אבא בר כהנא ואמר במתנה אע&quot;פ שרץ אחריהם ואין מגיען מ&quot;ט דדעת אחרת מקנה אותם אמר עולא בגט צריכה שתהא עומדת בצד ביתה ובצד חצרה דאמר רב אשי האי חצר איתרבאי משום יד ולא גרעה משליחות וגבי גט דחוב הוא לה אין חבין לאדם אלא בפניו וגבי מתנה דזכות הוא לה זכין לאדם שלא בפניו:

&lt;b&gt;והוא שרץ אחריהם.&lt;/b&gt; אחר הצבי המהלך והגוזלין מדדין דמתני' דזכתה לו שדהו הכי מיירי כגון שהוא יכול לרוץ אחריהם ומגיען קודם שיצאו משדהו:

&lt;b&gt;בעי ר' ירמיה במתנה היאך.&lt;/b&gt; אם היו גוזלות וצבי של אדם אחד בצד שדה של זה ונתנום בעליהם לבעל השדה במתנה היאך הדין כיון שהוא עומד בצד שדהו מי בעינן נמי שיהא רץ אחריהם ומגיען ואי לא לא קני ומצי נותן למהדר ביה וכן דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל וכן כתב הרמב&quot;ם בפרק ד' מהלכות זכיה ומתנה דאפילו במתנה בשדה שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בצדה [באשר&quot;י לא כתב כן ע&quot;ש גם בתוס' ומרדכי]:

&lt;b&gt;קבלה מיניה.&lt;/b&gt; ר' אבא להך בעיא מר' ירמיה דשפיר היה דן שיש חלוק בין מתנה להפקר:

&lt;b&gt;דעת אחרת וכו'.&lt;/b&gt; מהני שאע&quot;פ שרץ אחריהם ואין מגיען קנאה שדהו כיון שהוא עומד בצדו:

&lt;b&gt;בגט צריכה וכו' ואפילו בחצר המשתמרת.&lt;/b&gt; משום דבגט חצר אתרבאי משום יד הלכך בעינן סמוכה לה דומיא דיד:

&lt;b&gt;ולא גרעה משליחות.&lt;/b&gt; [ודוקא] בחצר המשתמרת דזכי במתנה מדין שליח אפילו אינו עומד בצדה דאילו אינה משתמרת לא דמיא לשליחות שהשליח משמר וזו אינה כן אלא אם היה עומד בצדה וכדפירשנו:

&lt;b&gt;גרסינן&lt;/b&gt; בגמרא ([[בבא מציעא יב א|דף יב.]]) בעי רבא זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחר מהו אויר שאין [סופו] לנוח כמונח דמי או לא [א&quot;ל רב פפא לאו היינו מתני' וכו' ובעא רב ירמיה במתנה היאך וכו' קבלה ר' אבא בר כהנא וכו' אע&quot;פ שרץ אחריהם ואינו מגיען וכו']:

&lt;b&gt;זרק ארנקי.&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י ז&quot;ל והפקירו לכל הקודם וכן נמצא כתוב במקצת ספרים נוסחת מר יהודאי גאון ז&quot;ל:

&lt;b&gt;אויר שאין סופו לנוח.&lt;/b&gt; בתוך האויר:

&lt;b&gt;כמונח דמי.&lt;/b&gt; וקנאו בעה&quot;ב ראשון או לא ולהכי בעי באויר שאין סופו לנוח דאילו [אויר שהוא] סופו לנוח בתוך הבית פשיטא לן דאם קדם איש אחר וקלטו בתוך הבית דלא קנה דמשנכנס לאויר הבית קנאו בעה&quot;ב דתנן במס' גיטין (דף עט.) היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שנכנס לאויר הגג הרי זו מגורשת:

&lt;b&gt;במתנה היאך וכו' ואינו מגיען.&lt;/b&gt; אלמא דבמתגלגלין ויוצאין שאין סופו לנוח קאמר דקנה לו שדהו וכתבו האחרונים ז&quot;ל דמדמוכח ממתנה לומר דקנה ולא מוכח ממציאה איפכא דלא קנה דהא כתבנו לעיל דבעינן רץ אחריהם ומגיען שמעינן דהפקר מדעת כדעת אחרת מקנה אותם &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;דמי ואע&quot;פ שרץ אחריהם ואינו מגיען קנה כדאמרינן &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot Chavot Yair&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;במתני' [במתנה]. אבל לענין בעיין לא איפשטא אם נחלק בין מתגלגל לדבר שעובר דרך אויר לבד או לא והוי ספק ממון &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;ויש לחלק בין מתנה להפקר דמתנה לעולם לא נפקא מרשות נותן עד דאתיא לרשות מקבל בודאי ומפקינן מכל אדם להחזירו לנותן דאוקי ממונא בחזקת מריה דהיינו הנותן אבל הפקר מעידן דאפקריה נפקא ליה מרשותיה כדאיתא בנדרים שלהי אין בין המודר [דף מג:] הלכך כל הקודם זכה בו [הרא&quot;ש לא כתב כן] כיון דליכא למימר אוקי ממונא בחזקת מריה וכן דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שהשמיט [בעיא זו משמע] דס&quot;ל דבעיין לא איפשיט והוי ככל תיקו דממונא וכן כתב הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;מתני' מציאת בנו ובתו הקטנים.&lt;/b&gt; בנו קטן בגמרא מפרש טעמא. בתו קטנה מדינא מציאתה שלה דבנעוריה בית אביה בהפרת נדרים הוא דכתיב כדאמרינן פ&quot;ק דקדושין (דף ג:) וכסף קדושיה דאביה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ט&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt;ממדרש דאין כסף לאדון זה אבל מציאתה של אביה מתקנת חכמים משום איבה שבידו למסרה למנוול ולמוכה שחין ומוכח לקמן בגמ' דאפי' כשאינה סמוכה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;על שולחנו מציאתה שלו:

&lt;b&gt;הכנענים.&lt;/b&gt; שהרי גופן קנוי לו עולמית כדכתיב והתנחלתם וכו':

&lt;b&gt;מציאת אשתו.&lt;/b&gt; רבנן תקינו שתהא שלו כדאיתא בכתובות (דף צו.):

&lt;b&gt;העברים.&lt;/b&gt; בגמרא ([[בבא מציעא יב ב|דף יב:]]) פריך לא יהא אלא פועל הא אמרן לעיל מציאתו לבעל הבית ואוקימנא דההוא דפועל מיירי בששכרו ללקוט מציאות א&quot;נ דמתני' מיירי בעבד נוקב מרגליות שאין רבו רוצה לשנותו שיגביה לו מציאה משום דמציאה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;אינה מעולה בדמים &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;כשכר בטול מלאכתו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;דלא שכיחא הלכך אי אתרמי ואשכח שלו הוא והוא ישלם לרבו שכר בטלתו:&lt;קטע סוף=ה ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ו עמוד א|דף ו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;


&lt;b&gt;גמ' זה הוא קטן.&lt;/b&gt; ומציאתו לאביו משום איבה הלכך הא דתנן בפרק [חלון] (דף עט:) ומזכה וכו' אבל לא ע&quot;י בנו ובתו הקטנים לא דמיא להכא דהתם קטן ממש קאמר דהא ליכא איבה כשהאב מזכה לאחרים משלו על ידו כן כתבו הרשב&quot;א והר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל אע&quot;פ שלא כתב כן רת&quot;ם ז&quot;ל ואיכא מ&quot;ד דכי היכי דאמרינן במציאה שהיא של אביו כן הדין אם נתנו אחרים מתנה לבן שתהיה לאביו וכן אם נתן לו אביו מתנה לא קנה שהרי אין לו יד לזכות לעצמו כלל וכ' הרנב&quot;ר ז&quot;ל דמסתברא שהדין כך הוא בקטן הסמוך על שולחן אביו אבל בגדול לא מחוור דלא גרע מאשתו דקי&quot;ל דבעל שנתן מתנה לאשתו קנתה כדאיתא פרק חזקת הבתים (דף נא.) אע&quot;פ שידה כיד בעלה ממש הוא:

&lt;b&gt;[זהו] גדול.&lt;/b&gt; ואף על פי שהוא קטן זוכה במציאה לעצמו ומדרבנן וכדכתבינן לעיל ודוקא בן אבל בת אפילו אינה סמוכה על שולחן אביה כל שאינה גדולה מציאתה לאביה כדכתבנו במתני':

&lt;b&gt;מגורשת ואינה מגורשת.&lt;/b&gt; כגון זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה ברה&quot;ר:

&lt;b&gt;חייב במזונותיה.&lt;/b&gt; ומש&quot;ה איצטריך לאשמועינן דמציאתה שלה כדמפרש ואזיל הכא טעמא מאי וכו'. בירושלמי אמר שאדם שגרש את אשתו ולא נתן לה כתובה חייב במזונותיה עד שיתן לה פרוטה אחרונה והרי&quot;ף ז&quot;ל דחאה דמדאיצטריך תלמודא דידן לאוקמה חיוב מזונות במגורשת ואינה מגורשת אלמא לית לן האי סברא וכן כתב ז&quot;ל פ' שני דייני גזירות והרב בעל העיטור ז&quot;ל חלק עליו ואמר דמשום דבמגורשת ואינה מגורשת חייב לשלם ואע&quot;פ שפרעה נקטה [אבל מגורשת גמורה אינו חייב במזונותיה עד שיפרענה משלם ולא פליג אגמרא דילן כלל וכן] דעת קצת מן האחרונים ז&quot;ל לסמוך על הירושלמי וכתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל שאין לזוז מדברי הרי&quot;ף ז&quot;ל שדבריו דברי קבלה וכל שכן לאפוקי ממונא:

&lt;b&gt;וכתב&lt;/b&gt; הרא&quot;ה ז&quot;ל דבעלה דוקא הוא שחייב במזונותיה אבל אם מת אין היורשין חייבין לזונה דאין אלמנה ניזונית מן היתומים אלא מתנאי כתובתה כל יומי מיגר אלמנותה בביתה והך כיון דספקא היא דלמא לא אגידה ביה המוציא מחברו עליו הראיה אבל מיניה דידיה כיון שבידו לשלחה שלא תהא אגידה ביה כלל ניזונית מנכסיו עד שיגרשנה לגמרי וכן כתב הרי&quot;ף ז&quot;ל פרק אלמנה:

&lt;b&gt;מתני' מצא שטרי חוב כו' אחריות נכסים.&lt;/b&gt; שעבוד קרקעות שיגבה בהם:

&lt;b&gt;יחזיר ולא יחזיר מפרש טעמא בגמ'.&lt;/b&gt; ואמרי' בגמ' א&quot;ר יוחנן מחלוקת בשחייב מודה דרבי מאיר סבר שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי מבני חרי גבי ורבנן סברי ממשעבדי נמי גבי אבל בשאין חייב מודה דברי הכל לא יחזיר דחיישינן לפרעון &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;(ולקנוניא). מבני חרי גבי. הלכך ליכא למיחש ללקוחות ולפיכך אמר ר&quot;מ יחזיר. ממשעבדי נמי גבי. דאחריות טעות סופר הוא כלומר שאע&quot;פ שלא הזכירוהו מלוה ולוה כלל יש להם לעדים לכותבו בשטר ולפיכך אם לא כתבוהו אין לתלות הדבר אלא בטעותו של סופר והלכך לא יחזיר אפילו חייב מודה דחיישינן לקנוניא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;הא שטען ואמר שלא פרע עצה היא ביניהם של רמאות לטרוף הלקוחות שלקחו ממנו קרקע שלא באחריות ויחלוקו ביניהם:

&lt;b&gt;בשאין חייב מודה.&lt;/b&gt; שאומר שהוא מזוייף:

&lt;b&gt;לא יחזיר.&lt;/b&gt; ואפי' יקיימנו בעדים טענינן בשביל לקוחות דלמא כתב ללות ולא לוה דכיון דנפל איתרע ונאמר דמפני שפסול היה לא נזהר בו וכ&quot;ש אי לא טען מזוייף אלא שטען פרעתיו דחיישינן לפרעון כמו שטען כיון דנפל. והלכתא כחכמים ובין כך ובין כך לא יחזיר אבל אם החזירו שלא כדין כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בסוף הלכות גזלה ואבדה שכל שטרות הנמצאות שדינם שלא יחזיר אם החזיר הרי הם כשרים וגובין מהם ומשמע דדייק לה מדלא קתני פסול ואינה ראיה דכיון דפסול ודאי לא הוי אלא מחששא להכי תנן לא יחזיר וכבר השיג עליו הראב&quot;ד ז&quot;ל דאמר דודאי אם הוחזק נפל בב&quot;ד או אפילו בעדים אין מגבין אותו וכדברי הראב&quot;ד ז&quot;ל נראה מדאמרינן לקמן ([[בבא מציעא יט א|דף יט.]]) בפירקין גבי מצא גט אשה בשוק דאמרינן לה אייתי ראיה אימת אתי גיטא לידך הא בדלא ידעינן לא עכ&quot;ל הרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;תנן כותבין שטר ללוה אע&quot;פ שאין מלוה עמו כו' דהא שעבד נפשיה.&lt;/b&gt; שכיון שקנו ממנו מסתמא נשתעבד אע&quot;פ שלא ילוה שהרי נשתעבדו נכסיו בחליפין ואין צריך שיפרש [שמחייב עצמו] בין ילוה בין לא ילוה [זהו דלא כמשמעות רש&quot;י] שא&quot;כ למה לי הקנאה אפי' בלא קנין נמי אדם יכול לחייב את עצמו אע&quot;פ שלא לוה כל שפירש כן &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;כההיא דאמרינן בריש פ' הנושא את האשה [דף קא:] דחייב אני לך מנה בשטר קנה וכן דעת גדולי ראשונים ז&quot;ל דבשטר הקנאה אע&quot;פ שלא פירש בין ילוה בין לא ילוה משעת קנין זכה. וכתב ר&quot;ח ז&quot;ל דאע&quot;ג דאמרינן דבשטרי אקנייתא אע&quot;פ שלא לוה קנה ה&quot;מ היכא דמטא שטרא לידיה אבל היכא דלא מטא שטרא לידיה דמלוה לא וכן דעת הרי&quot;ף ז&quot;ל בתשובה והביא ראיה מדתנן בפרק יש נוחלין (דף קלה:) נמצאת דייתיקי חגורה לו על יריכו לא עשה ולא כלום ומי לא עסקינן אפילו כתוב בה קנין וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל דההיא אפילו בקנין הוא שכך כתב בפ&quot;ט מהלכות זכיה ומתנה אבל רש&quot;י וה&quot;ר יוסף הלוי והרמב&quot;ן והרשב&quot;א ז&quot;ל והרבה מן האחרונים ז&quot;ל כתבו דאע&quot;ג דלא מטא לידיה דמלוה קנה וכן הוכיחו מתוך דקדוק הלכה אלא שאין כאן מקום להאריך:

&lt;b&gt;אבל בשטרי דלאו הקנאה אין כותבין אלא א&quot;כ מלוה עמו.&lt;/b&gt; ואין צריך שיתן מעות בפניהם [זהו דלא כמשמעות רש&quot;י] דכיון שנמסר שטר ליד המלוה קנה שבמסירת השטר יש בו די להתחייב כדאמרינן בההיא דחייב אני לך מנה בשטר קנה בריש פרק הנושא (דף קא:) וזהו שכתב הרי&quot;ף ז&quot;ל בהלכות אבל שטר שאין בו קנין אין כותבין ללוה עד שיהא מלוה עמו דכיון דשקיל ליה מלוה שטרא אישתעביד ליה לוה מההיא שעתא וכך הם דברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק כ&quot;ג מהלכות מלוה ולוה:&lt;קטע סוף=ו א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ו עמוד ב|דף ו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ו ב/&gt;


&lt;b&gt;וכתב&lt;/b&gt; הר&quot;נ ב&quot;ר ז&quot;ל לפי' נ&quot;ל עוד דאפילו בשטרי דלאו אקנייתא כותבין שטר ללוה אע&quot;פ שאין מלוה עמו ובלבד שיזכו עדים למלוה ושיעמוד השטר בידם מאותה שעה ואילך בשביל המלוה דבכי האי גוונא הרי מלוה עמו דזכין לאדם שלא בפניו ולא באנו למעט בשטרי דלאו אקנייתא אלא שלא יכתבו שטר ללוה ויתנוהו לו או שיעמיד בידן של עדים בעדו עכ&quot;ל:

&lt;b&gt;אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות.&lt;/b&gt; שאם יטרפוה ממנו ישלם לו:

&lt;b&gt;לאישתעויי דינא בהדיה.&lt;/b&gt; דבעל חוב ולסלקו מעל שמעון בכל טענה שיכול לטעון:

&lt;b&gt;ולא מצי אידך למימר ליה לאו בעל דברים דידי את.&lt;/b&gt; ומיהו לאו דינא הוא דליזיל על כרחיה אלא ה&quot;ק דאי אזיל לא מצי אידך למימר ליה וכו' ונפקא מינה אי אזיל ראובן [או לא] להיכא דשוייה [ראובן] לההוא שדה אפותיקי מפורש לבע&quot;ח דידיה דאילו שמעון לא מצי מסלק ליה בזוזי אבל ראובן מצי לסלוקי א&quot;נ נפקא מינה להיכא דלא מסיק ביה שיעור ארעא ושבחא דאילו ראובן משתעי דינא בהדיה לא יטול בע&quot;ח אלא שיעור חובו בלבד ואילו שמעון בע&quot;ח מסלק ליה לגמרי ואפילו משבחא ואינו נותן לו אלא הוצאה בלבד דכיון דשוייה ניהליה (ליה) [לוה] אפותיקי מצי א&quot;ל ללוקח ארעאי אשבח:

&lt;b&gt;עלי [דידי הדר].&lt;/b&gt; מה שאתה מוציא משמעון יחזור עלי:

&lt;b&gt;עסיקין.&lt;/b&gt; עוררין כמו כי התעשקו עמו:

&lt;b&gt;עד שלא החזיק בה וכו'.&lt;/b&gt; לא מחוור לפרש שלא החזיק ושלא נתן נמי מעות דא&quot;כ מאי קמ&quot;ל פשיטא דיכול לחזור בו אלא ודאי מיירי שקנה בא' מן הדרכים שקונים בהם ואפ&quot;ה אם קודם שנשתמש בה יצאו עליה מערערין יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שקודם שנשתמש בה יצאו עליה מערערים. ולפיכך יבטל המקח ויחזיר מוכר את הדמים מתורת מקח טעות אבל כשהחזיק בה כלומר שנשתמש בה קודם שיצאו עליה עסיקין אין זה מקח טעות אלא הרי הוא כאילו יצאו עליה לאחר זמן מרובה דמי דמצי א&quot;ל אחוי טרפך ואשלם לך והשתא אתי שפיר שאע&quot;פ שהחזיק בדרך קניה אכתי בעי מאימתי הויא חזקה כלומר של תשמיש כדאמרינן דאי לאו הכי מאי בעי מאימתי וכו' תנינא לה בהדיא (ב&quot;ב דף מב.) נעל וגדר ופרץ כל שהוא הויא חזקה וכתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל שכן מצא להרמב&quot;ם ז&quot;ל בפי&quot;ט מהלכות מכירה:

&lt;b&gt;חייתא דקטרי.&lt;/b&gt; שק מלא קשרים:

&lt;b&gt;מכי דייש.&lt;/b&gt; מתקן השדה סביב ומגביהו א&quot;נ אית ליה ארעא אחריתי גביה דההיא ארעא ואיכא מצרא בינייהו אי דייש ליה לההיא מצרא דביני ביני ושוינהו לתרוייהו ארעא חדא הרי החזיק בה:

&lt;b&gt;אפילו באחריות.&lt;/b&gt; אם החזיק אמצרי אינו יכול לחזור בו ולומר עתה שהמעות בידי אעכבם שהרי סופך לשלם לי מעותי:

&lt;b&gt;אחוי טרפך.&lt;/b&gt; שעמדת בדין ונתנו לו יכולת לטרוף ממך אבל כל כמה דלא עמדת בדין איני ירא מהם ומכאן נראה להדיא דהא דאמרן לעיל דינא הוא וכו' לאו דליזיל על כרחיה קאמרינן דהא א&quot;ל אחוי טרפך משמע דלא ידע איהו כי אזל חבריה לדינא:&lt;קטע סוף=ו ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ז עמוד א|דף ז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;


&lt;b&gt;אמר שמואל בע&quot;ח גובה את השבח.&lt;/b&gt; בין שבחא דממילא בין שבחא דמחמת הוצאה אלא דבשבחא דממילא כגון דיקלא ואלים ארעא ואסקה שרטון או שהוקר הקרקע בע&quot;ח גובה כל השבח משום דלא חשבינן ליה כדבר שלא בא לעולם אלא כאילו היה בעולם בשעת השעבוד וקנאו לוה למלוה מתחלה ומהאי טעמא גובה אפילו מיורש וממקבל מתנה וכמו שכתב הריא&quot;ף ז&quot;ל ובשבחא דמחמת הוצאה לא שנא שבחא שהוא כנגד הוצאה או שבח שהוא יתר על ההוצאה לא גבי ליה בע&quot;ח כולו אלא חציו וכדכתב ליה דאקנה אבל לא כתב לו דעתיד אנא למקנא לא גבי כלל וראיה לדבר מדאמר פרק מי שמת (דף קנז:) ואי ס&quot;ד דאקנה לא משתעבד כלומר משום דהוי דבר שלא בא לעולם בע&quot;ח אמאי גבי שבחא אלמא לדידן דמשתעבד צריך למיכתב ליה דאקנה דכי קי&quot;ל כשמואל שגובה את השבח בדכתב ליה דאקנה עסקינן וכיון דדוקא בדכתב ליה דאקנה אינו גובה אלא חציו כדאמרינן התם בסוף פרק מי שמת מאי גובה נמי דקתני חצי שבח וטעמא דמילתא משום דהו&quot;ל כלוה ולוה ואח&quot;כ קנה דקי&quot;ל התם דיחלוקו שהרי מוכר זה לוה מראובן שהלוהו ולוה משמעון שמכר לו את השדה שהרי קבל עליו אחריות ונשתעבד לו לאחריותו כאילו לוה ואחר כך קנה את השבח שהשביח שמעון [שאנו רואים שבח זה כאילו קנאו מוכר לפי ששמעון אדעתא למשקליה מיניה דמוכר] השביח כדאמרינן תדע שכך כותב לו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;והוה ליה כאילו קנאו מוכר הלכך יחלוקו בע&quot;ח ולוקח כדין לוה ולוה ואח&quot;כ קנה דכשכתב דאקנה לשניהם חולקין מה שקנה לאחר מכאן לפי שאף שעבודו של ראשון אע&quot;פ שכתב לו לוה דאקנה לא חל עד שקנה לוה ובאותה שעה כבר חייל גם כן שעבודו של שני וה&quot;נ דכוותיה ומיהו הא דאמרי' שגובה בע&quot;ח בשבח ה&quot;מ במאי דאשבח לוקח בחיי מוכר אבל במה שהשביח לאחר מיתת מוכר לא גבי מידי כיון דמשום דאקנה אתינן עלה מה שהשביח לאחר שמת לא קנאו מוכר מעולם והא דאמרי' דמה שגובה בע&quot;ח השבח משום דכתב ליה דאקנה טעמא דמילתא לפי שאנו רואין שבח זה כאילו קנאו מוכר מן הלוקח דהא אדעתא למשקל מיניה השביחו וכאילו מכרו ללוקח שהרי לוקח הוציא מעותיו וה&quot;ל כאילו לוה ולוה ואח&quot;כ קנה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;אבל אילו היינו רואין אותו כאילו היום ברשותו של מוכר &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot HaBach&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;בע&quot;ח היה גובה [חציה] אפילו לא כתב לו לוה דאקנה דמאי דאיתיה ברשות לוה אפילו קנאו אחר שלוה גבי מיניה מלוה ואפילו לא כתב ליה דאקנה כדאמרינן התם בפ' מי שמת גבי דאקנה אי משתעבד או לא א&quot;ל רבא מיניה קאמרת מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה:

&lt;b&gt;תדע וכו'.&lt;/b&gt; שהדין כך הוא שהרי כך כתב לו מוכר ללוקח וטופס שטרות כך הוא ואי לאו דבע&quot;ח גובה למה כותב וכיון שכן לא מצי למימר ליה לוקח לבע&quot;ח אנא אשבחי הב לי שיעור שבחאי דלוקח אדעתא למשקל ממוכר נחת שכך כתב לו ולאו אדעתא למשקל מבעל חוב וה&quot;ל כאילו הקנה לוקח למוכר שהרי בשטר המכר כתוב בו וצבי זבינא דנן שפירושו לוקח כך פרש&quot;י ז&quot;ל וכן הרנב&quot;ר ז&quot;ל:&lt;קטע סוף=ז א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ז עמוד ב|דף ז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ז ב/&gt;


&lt;b&gt;ואשפי.&lt;/b&gt; ואשקיט ודומה לו על הר נשפה (ישעיהו י״ג:ב׳) דמדתרגמינן על טורא שקטא:

&lt;b&gt;ואידכי.&lt;/b&gt; אטהר מכל ערער:

&lt;b&gt;עמליהון.&lt;/b&gt; שבחא דאתי מחמת הוצאה:

&lt;b&gt;ושבחיהון.&lt;/b&gt; שבחא דממילא:

&lt;b&gt;מתנה דלא כתיב בה וכו'.&lt;/b&gt; שאין מקבל אחריות ממה שהוא נותן:

&lt;b&gt;הכי נמי וכו'.&lt;/b&gt; הואיל ולא הדר על הנותן:

&lt;b&gt;יפה ויפה.&lt;/b&gt; דכיון דלא הדר גבי ליה לא מפסדי ליה במידי דלא אפסדיה לב&quot;ח דבשלמא גופה של קרקע א&quot;ל אמאי (זבינתיה) [קבילתיה] מאין אגבה חובי אבל שבחא א&quot;ל מה אפסדתיך כך פרש&quot;י ז&quot;ל. אלמא שבחא דאתי מחמת הוצאה דמקבל מתנה לא שנא כנגד הוצאה או שבח שהוא יתר על ההוצאה לא גבי מיניה בע&quot;ח כלל דמתנה ששבחה מחמת הוצאה אין בע&quot;ח גובה משבח כלום אלא רואין כמה היתה שוה בשעת מתנה וגובה ואם שבחה מאליה בע&quot;ח גובה את כולה. &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;הלך הרב ז&quot;ל בזה כדרך רבו הרי&quot;ף ז&quot;ל שהגיה בזקנותו בהלכות וכתב מסתברא דהאי שבחא דלא טריף ממתנה שבחא דאתי מחמת הוצאה הוא אבל שבח דאתי ממילא טריף. והרנב&quot;ר ז&quot;ל הוכיח דין זה מפרק יש בכור לנחלה [דף נב.] דהתם משמע דבע&quot;ח גובה מיורשים שבחא דממילא אע&quot;ג דליכא למימר שכך כתב לו וה&quot;ה למקבל מתנה [והאשר&quot;י לא כתב כן גם מן התוס' לא מוכח הכי וטעם יפה לחלק בין מתנה ליורשים דכרעא דאבוה הם] ומיהו במתנה נמי אי כתב ליה נותן אנא איקום וכו' גבי ליה בעל חוב מיניה כמכר ובמכר אע&quot;ג דלא כתב ליה עמליהון ושבחיהון נמי גבי כמו דין אחריות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;של גוף המכר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם ז&quot;ל וטעמא דמילתא דכיון שהורגלו לכתוב כן אע&quot;פ שלא כתב כמי שכתב דמי דאחריות אפילו בהא מילתא טעות סופר הוא כ&quot;כ הרנב&quot;ר ז&quot;ל וכבר פירשה דשבחא דממילא הוא דיקלא ואלים ארעא ואסקא שרטון אי נמי נתיקרה ארעא ומיהו הא דאמרי' דבע&quot;ח גובה את השבח דממילא בין מלוקח בין ממקבל מתנה ה&quot;מ בדמסיק ביה שיעור ארעא ושבחא אבל לא מסיק ביה אלא שיעור ארעא לא שאין לך גובה יותר מחובו אלא בדשויה ניהליה אפותיקי דמצי אמר ארעאי אשבח:

&lt;b&gt;תניא המוכר שדה לחבירו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;נוטל את השבח.&lt;/b&gt; הלוקח:

&lt;b&gt;מבעל הקרקע.&lt;/b&gt; המוכר משום דאמר ליה פרעתי את חובך הלכך יטול הלוקח ממנו שבח היתר על ההוצאה:&lt;קטע סוף=ז ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ח עמוד א|דף ח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;


&lt;b&gt;אין לו אלא ההוצאה.&lt;/b&gt; אין לו ללוקח מן ההוצאה שהוציא בה אלא שפורע לו שיעור שבח והשאר מפסיד:

&lt;b&gt;אי בלוקח מגזלן.&lt;/b&gt; והאי בע&quot;ח היינו נגזל:

&lt;b&gt;קשיא רישא.&lt;/b&gt; דקתני נוטל את השבח מבעל הקרקע ושמואל אמר לוקח מגזלן לית ליה שבחא:

&lt;b&gt;אי בב&quot;ח קשיא כולה.&lt;/b&gt; דקתני בע&quot;ח נותן הוצאה ושמואל אמר בע&quot;ח גובה את השבח ואינו נותן כלום:

&lt;b&gt;בלוקח&lt;/b&gt; מגזלן ומתניתא הכי מתוקמא נוטל את השבח מבעל הקרקע דהיינו גזלן והוצאה מנגזל והכי קי&quot;ל דנגזל לא יהיב אלא הוצאה בלבד ונוטל שבח שהוא יתר על ההוצאה דמצי אמר ארעאי אשבח:

&lt;b&gt;וכגון שיש לו קרקע.&lt;/b&gt; לגזלן שמגביהו ללוקח קרקע כנגד הקרן והשבח דהשתא לא מתחזי כרבית דאילו יהיב ליה מעות הוה מחזי כרבית כאילו נוטל שכר מעותיו ואע&quot;ג דדמי לסאה בסאה [דף עה.] דאסור התם בהלואה הוא אבל הכא דזבינא לא גזור:

&lt;b&gt;שקנו מידו.&lt;/b&gt; על השבח דה&quot;ל מחויב משעת המכר קודם שיש שכר המתנת מעות ואע&quot;ג דסאה בסאה אפי' בקנין הוי אסור התם הלואה כדאמרן:

&lt;b&gt;המגיע לכתפים.&lt;/b&gt; קרוב ליקצר אלא שעדיין צריכים לקרקע הוה להו כפירות גמורין לענין שאין בע&quot;ח גובה אותן אם לא נותן הוצאה אבל לאו כגמורין ממש נינהו כיון דצריכים עדיין לקרקע דאילו אין צריכין לקרקע כתלושים דמו וקיימא לן דשבח יש לו לבע&quot;ח [דף יד:] אבל פירות אין לו וקיימא לן דכל העומד לגדור כגדור דמי כדאמרי' בפרק נערה שנתפתתה (דף נא.) גבי הבו ליה מתמרי דעל בודיא:

&lt;b&gt;והא מעשים בכל יום.&lt;/b&gt; דיני טורפי מקח שבאין לפני שמואל ומגבי שבח לבע&quot;ח עם הקרקע ואפילו מגיע לכתפים כל זמן שצריכין לקרקע:

&lt;b&gt;הא דמסיק וכו'.&lt;/b&gt; בהא אמר שמואל גובה את השבח ואינו נותן לו כלום וכדפרישנא לעיל דשבח דממילא גובה כולו ואפילו לא כתב ליה דאקני ובשבח הבא מחמת הוצאה בין כנגד הוצאה בין יתר גובה חציו ובדכתב ליה דאקנה אבל בלא דאקנה אינו גובה כלום מלוקח:

&lt;b&gt;והא דלא מסיק ביה וכו'.&lt;/b&gt; הא דקתני נוטל יציאה מבע&quot;ח בדלא מסיק ביה בע&quot;ח במוכר שיעור ארעא ושבחא הלכך יהיב ליה בע&quot;ח ללוקח שבחיה ומסליק ליה והאי דנקט למילתיה בלשון יציאה ולא נקט הכי נוטל כנגד [חובו] מבעל [הקרקע] והמותר מב&quot;ח לאשמועינן היא גופה אתא דהיכא דהוצאה יתירה על השבח אין לו אלא יציאה שיעור שבח כך פי' רש&quot;י ז&quot;ל משמע דס&quot;ל ז&quot;ל דכיון דאכתי לא מוקמי דשוויה ניהליה אפותיקי לא גבי יותר מחובו כלל אפילו בשבח דממילא דהא לא מצי אמר ארעאי אשבח וכן הסכים הרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;הא ניחא למ&quot;ד וכו'.&lt;/b&gt; פלוגתא היא בכתובות (דף צא:):

&lt;b&gt;אי אית ליה זוזי ללוקח.&lt;/b&gt; לפרועי לא מצי מסלק ליה לוקח לבע&quot;ח בזוזי מן ארעא משום דב&quot;ח קדים:

&lt;b&gt;שפיר.&lt;/b&gt; דמצית למימר דהיכא דיש בקרקע מותר על החוב עם שבח מסלק ליה בע&quot;ח ללוקח בזוזי על כרחיה דלוקח ולא מצי אמר לוקח הב לי מן ארעא גופה שיעור שבחא דא&quot;ל בע&quot;ח כולה דידי היא ואתה ירדת לה שלא ברשות:

&lt;b&gt;הב&quot;ע.&lt;/b&gt; הך ברייתא דלעיל:

&lt;b&gt;דשויה ניהליה להך ארעתא אפותיקי.&lt;/b&gt; והכל מודים בהא דאי הוה ליה זוזי ללוקח לא הוה מצי לסלוקי לבעל חוב אלא בעל חוב מסלק ללוקח בזוזי המותר לו:

&lt;b&gt;וכתב&lt;/b&gt; הרמב&quot;ן ז&quot;ל דכי אמרינן דמסלק ליה בע&quot;ח ללוקח בזוזי היכא דשוייה ניהליה אפותיקי אע&quot;ג דשבחא ממילא טריף בלא זוזי דמצי אמר ארעאי אשבח מיהו נותן לו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;הוצאתו כדאמרינן לקמן בפרק [השואל] (דף קא.) דבשדה העשויה ליטע שמין לו כאריס ולא יכול בעל חוב למימר ליה טול עציך ונטיעותיך אע&quot;ג דביורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות מצי אמר ליה הכי דהתם היינו טעמא משום דשלא ברשות ירד אבל זה כיון שהיה סובר שהיא שלו אע&quot;פ שנמצאת שאינו שלו אין שומעין לו לומר טול עציך ונטיעותיך:

&lt;b&gt;והא&lt;/b&gt; דאמרינן גריוא דארעא כתב הרי&quot;ף ז&quot;ל דכל היכא דהוי דיניה למשקל גריוא דארעא ולא חזייה ליה שקיל לדמי מבע&quot;ח כדאמרינן התם כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו מעלין אותו בדמים. והיכא דלית ליה דמי דיינינן ביה (ב&quot;ב דף יג:) דינא דגוד או איגוד ואף בבעל חוב דעלמא נראה שהדין כן [היכא] דלית ליה ללוה זוזי ואיבעי ליה למלוה לאיפרועי ממקרקעי דאי כנגד חובו לא הוי ראוי אמרינן גוד או איגוד עד דליתן ליה שיעור הראוי:&lt;קטע סוף=ח א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ח עמוד ב|דף ח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ח ב/&gt;


&lt;b&gt;איתמר המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו.&lt;/b&gt; שאינה של מוכר שהיתה גזולה בידו והנגזל בא ומוציאה מיד הלוקח:

&lt;b&gt;יש לו מעות.&lt;/b&gt; ללוקח מן המוכר:

&lt;b&gt;ויש לו שבח.&lt;/b&gt; אם השביח את הקרקע קודם שהוציאה נגזל מידו גובה הלוקח השבח בין שבחא דממילא כגון דיקלא ואלים [ארעא] ואסקא שרטון בין שבחא דמחמת הוצאה במה שהוא יתר על ההוצאה אבל שבח דכנגד הוצאה לא דמנגזל קא שקיל ליה. ואפילו לא השביח אלא מה שהכסיף הגזלן וכגון שכשגזלה היה הקרקע (עמו) משובחת כמו שהיא עכשיו אלא שהגזלן הכסיפה כשגזלה ועכשיו הלוקח החזירו ליושנו בשבחו אפ&quot;ה שקיל אותו שבח מנגזל והדר נגזל ומשתעי דינא בהדי גזלן כ&quot;כ הראב&quot;ד ז&quot;ל אע&quot;פ שאין פרש&quot;י ז&quot;ל כן:

&lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; רבא הלכתא פסק כרב ופריש לנו דהלכתא כוותיה אף בשלא פירש הלוקח לגזלן בשעת מכירה שאם יטרפוה ממנו יתחייב לתת לו השבח שישביח בקרקע. נמצא דהיכא דלא הכיר בה מיחייב מוכר ללוקח באחריות שבחא כשטרפה בע&quot;ח או כשטרפה נגזל ודיניהם שוים לגמרי אלא כשהוזל הקרקע יפה כח האחריות היכא דטריף לה נגזל מהיכא דטריף לה בע&quot;ח שאם מכרה במנה והוזלה ועמדה בחמשים אי טריף לה בעל חוב אינו נותן לו אלא חמשים כשיעור של עכשיו אבל נמצאת שאינה שלו כגון דאיגלאי מילתא שלא היתה מכורה מעולם זוזי הלואה נינהו גביה וכיון שטרפה ממנו מחזיר את כלן:

&lt;b&gt;הכיר בה לוקח.&lt;/b&gt; שהקרקע זו אינו של מוכר שגזולה היא אצלו אפילו הכי לוקחה:

&lt;b&gt;שבח אין לו.&lt;/b&gt; שהמעות שנותן לו ודאי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;דלאו לשום מכירה יהיב להו אלא לשם פקדון גמר ויהיב להו (ולהכי גמר ויהיב להו) ואע&quot;ג שלא הזכיר פקדון כלל אלא מכירה ואי הוה שקיל שבח היה נראה כרבית וכשקיל שכר מעותיו. ומיהו לאו פקדון גמור נינהו שאם נאנסו נאנסו ללוקח דלא גרע ממפקיד מעות אצל שולחני דאמרינן בפרק המפקיד (דף מג.) שישתמש בהן ולפיכך אם נאנסו חייב באחריותן לפי שכל מי שהפקיד מעות אצל חנוני על דעת שיוציאם הוא מפקידם אף כאן לוקח זה על דעת שיוציאם מוכר נתנם לו ורשאי להשתמש בהם הלכך אם נאנסו חייב באחריותן:

&lt;b&gt;ודעת&lt;/b&gt; הרז&quot;ה ודעת הרשב&quot;א ז&quot;ל דכי אמרינן הכא שבח אין לו ה&quot;מ בשאין לו קרקע ולא קנו מידו הא אם קנו מידו או שיש לו קרקע היכא שכתב לו האחריות אפילו שבח יש לו משמע דס&quot;ל ז&quot;ל דכל היכא שיש לו לגזלן קרקע אחר שיגבנו הלוקח כנגד קרקע זה ושבחו שטרפו ממנו הנגזל בכי ה&quot;ג לא מיחזי כרבית כיון דלאו לשום הלואה נתנה לו וכן הדין כשקנו מידו [על השבח דהוי המוכר מיחייב משעת המכר] קודם (שהוא שומר) שכר המתנה במעות [ובכי האי גוונא] לא מיחזי כרבית אלא שהרנב&quot;ר ז&quot;ל כתב שאינו מחוור בעיניו דכיון דהכיר ומעות הללו לפקדון דומיא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;דמלוה יהבינהו [ניהליה] אף על פי שפירש לו את השבח אין לו אלא כמתנה על שכר המעות:

&lt;b&gt;ואחריות טעות סופר וכו'.&lt;/b&gt; לאו דוקא בשטרי הוא דקאמרינן אלא אפילו מוכר שדהו בעדים דקי&quot;ל (ב&quot;ב דף מא:) דגובה מנכסים משועבדים אף על פי שלא פירשו אחריות כלל גובה שאין אחריות צריך לפרש וכמו שכתבנו למעלה וכן כתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל והכי מוכח ההיא דמכר לו בית מכר לו שדה פרק חזקת הבתים [דף מג:] והוי יודע [כי] שלשה מיני אחריות הם אחריות דנפשיה אחריות דמחמתיה אחריות דעלמא אחריות דנפשיה כגון שיש [לו] זכות בקרקע זה שמכר כי ההיא דאמרינן בפרק מי שהיה נשוי (דף צא:) &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ז&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי אמר ליה רבא נהי דאחריות דאימיה לא קביל עלויה אחריות דנפשיה מי לא קביל עלויה וכדאיתא התם. אחריות דמחמתיה כגון בעל חוב דידיה. אחריות דעלמא כגון נמצאת שאינה שלו ושלשה מיני אחריות הללו זה למעלה מזה ולפיכך כתב הרב האי גאון ז&quot;ל בספר המקח דנהי דמסתמא אחריות טעות סופר הוא ואע&quot;פ שלא פירש כולם בכלל היכא שפירש אחד מהם הרי הוא כאילו מיעט אותו שלמעלה ממנו ולפיכך אם פירש לו אחריות דנפשיה הרי הוא כאילו מיעט אותו דמחמתיה ולמעלה ממנו ואם פירש דמחמתיה הרי מיעט דעלמא שהוא למעלה ממנו אבל פירש דעלמא. דמחמתיה ודנפשיה שהם למטה ממנו בכלל ואם פירש דמחמתיה נהי שאין דמעלמא בכללו שהוא למעלה ממנו. דנפשיה שהוא למטה ממנו בכלל שכל מה שהוא למטה ממה שפירש אפילו תאמר שאינו כאילו נתרבה בפירוש [מיהו] לא נתמעטה וחזר הדבר לדינו דאחריות טעות סופר הוא וכאילו לא נכתב כלל אבל במתנה דאחריות לאו טעות סופר הוא צריך לפרש את כולן הא קבל עליו אחד ממיני אחריות שזכרנו אין לך בו אלא פירושו בלבד אבל לא של מעלה ממנו ושלמטה ממנו אלו דברי גאון ז&quot;ל כמו שכתבם הרמב&quot;ן ז&quot;ל וביאר טעמן כדי לישבן ולהולמן הרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;בעא מיניה שמואל מרב חזר ולקחה מבעלים הראשונים מהו.&lt;/b&gt; פירוש חזר ולקחה לוקח קרקע מגזלן שמקחו בטל אם חזר גזלן ולקחה מבעלים הראשונים לאחר שמכרה ללוקח מהו להיות הוא במקום בעלים כאילו לקחה אחר ויוציאנה מן הלוקח:

&lt;b&gt;א&quot;ל&lt;/b&gt; לא מצי לאפוקי &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ח&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt;כשמכרה לו מכר לו כל זכות שתבוא לידו בה וכשלקחה לא לקח אלא לאוקמה קמי לוקח שתהא מקוימת בידו ודוקא בלא הכיר בה הא בהכיר בה לא קנה דלא שייך למימר הני טעמא דלא ניחא ליה וכו' כדלקמן:

&lt;b&gt;מ&quot;ט.&lt;/b&gt; כלומר במה קנאה דהא דבר שלא בא לעולם הוא:&lt;קטע סוף=ח ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ט עמוד א|דף ט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;


&lt;b&gt;דלא ליקרויה גזלנא.&lt;/b&gt; כשיוציאנה הנגזל מידו יקראנו הלוקח גזלן הלכך אנן סהדי דלאוקמה קמי לוקח קא בעי לה וכשקונה אותה מקנה אותה ללוקח ולקמן בעי אפ&quot;ה לוקח במה קנאה ומתרץ תהא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;י&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;במאמינו כדלקמן:

&lt;b&gt;מתנה נמי ניחא ליה וכו'.&lt;/b&gt; הלכך כשחזר ולקח השדה שגזל אין יכול להוציאו מיד המקבל מתנה והכי הלכתא כרב אשי כדפסקו כל המפרשים ז&quot;ל והכי מוכחא הסוגיא בסמוך:

&lt;b&gt;פשיטא זבנה אורתה.&lt;/b&gt; זבנא אורתה הא דאמרן דאם חזר ולקחה מבעלים הראשונים לאוקמה גבי לוקח הוא דקא עביד ולפיכך לא מצי לאפוקה מיניה מיהו אם קודם שלקחה מן הבעלים חזר ומכרה לאיש אחר לבד מן הראשון או [הורישה] לאחד מבניו או יהבה במתנה ואח&quot;כ לקחה מבעלים הא גלי אדעתיה דלאו לאוקמי גבי לוקח ראשון קא בעי ולא ניחא ליה דליקום בהימנותיה שהרי מכרה לשני והראב&quot;ד ז&quot;ל פירש דאף אי זבנה אחר שלקחה כל היכא דזבנה או אורתה מיד שלקחה איגלאי מילתא שלא נתכוין לאוקמה קמי לוקח:

&lt;b&gt;נפלה ליה לגזלן בירושה.&lt;/b&gt; שמתחלה גזלה מאחד ממורישיו ומכרה ואח&quot;כ מת הנגזל ונפלה לפניו בירושה:

&lt;b&gt;ירושה ממילא היא.&lt;/b&gt; כיון דלא טרח בתרה [דלימא] גלי אדעתיה דניחא ליה דליקום בהימנותיה חוזר ותובעה ממנו ונותן לו מעותיו:

&lt;b&gt;גבייה בחובו.&lt;/b&gt; לאחר שגזלה ומכרה נמצא שהיה לו חוב אצל נגזל ואמר לו הגבה לי בחובי קרקע שגזלתיך:

&lt;b&gt;אי אית ליה ארעא אחריני.&lt;/b&gt; לנגזל שיוכל זה לגבות חובו ממנה:

&lt;b&gt;ואמר אנא וכו'.&lt;/b&gt; בזאת שגזלתי אני חפץ הא טרח אבתרה הלכך לאוקמה קמי לוקח בעי:

&lt;b&gt;ואי לא.&lt;/b&gt; שאין לנגזל קרקע [אחרת] שיוכל הגזלן לגבות חובו ממנה הא איכא למימר דמשום חוביה הוא דקא בעי ליה ואין לנו לומר דלאוקמה גבי לוקח הוא דקא בעי:

&lt;b&gt;וכתב&lt;/b&gt; הרנב&quot;ר ז&quot;ל בשם הרשב&quot;א ז&quot;ל דה&quot;ה כל היכא דאיכא טענה בלקיחתה של זו כגון שהיא סמוכה למצר שלו או שהיא עדית וכיוצא בו בכל שאפשר לתלות בדבר יד לוקח על התחתונה דלא אמרו לאוקמה גבי לוקח קא בעי אלא כשטרחו והשתדלותו אחריה מוכיח שהוא רוצה להעמיד בפני זה:

&lt;b&gt;יהבה ליה במתנה.&lt;/b&gt; נגזל לגזלן:

&lt;b&gt;חד אמר מתנה כירושה.&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;א ז&quot;ל והלכתא מתנה כירושה דבכל דוכתא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל כדאי' פרק גיד הנשה (דף צג:) ופרק כיצד צולין (דף עד:) הלכך מוקמינן לה בידיה דגזלן דודאי דידיה הוא דהא ודאי איהו זבנה ואע&quot;ג דתפיס לה לוקח תפיסה בקרקעות לאו כלום וכן כתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל אלא שהוסיף וכתב וז&quot;ל אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פסק בפ&quot;ה מהלכות [גזילה] דמתנה כמכר:

&lt;b&gt;ולהכי טרח קמיה כי היכי דליקום בהימנותיה.&lt;/b&gt; מדנסיב ליה הך טעמא דרב אשי שמעינן דהלכתא כוותיה ואף במתנה אמרינן הכי וכדפסיקנא לעיל:

&lt;b&gt;ועד אימת.&lt;/b&gt; יקחנה מבעלים הראשונים דאמרינן דמשום דניחא ליה דליקום בהימנותיה לקחה:

&lt;b&gt;עד שעת העמדה בדין.&lt;/b&gt; עד שיטרפוה מן הלוקח והעמיד הגזלן בדין אבל משעמד ברשעו עד שהעמידהו הלוקח בדין גלי אדעתיה דלאו מהימן הוא ואם לקחה אחרי כן לאו לאוקומה קמי לוקח בעי:

&lt;b&gt;עד דמטא אדרכתא.&lt;/b&gt; עד שחייבוהו בית דין לפרוע ללוקח מעותיו ועמד במרדו עד שכתבו פסק דין [ונתנו] ללוקח על נכסיו של גזלן שבכל מקום שימצאם יחזיק בהם והיינו תשעים יום לאחר שעמד בדין כדאמרינן בהגוזל (דף קיב:):

&lt;b&gt;עד דמתחלי יומא אכרזתא.&lt;/b&gt; לאחר שמצא זה קרקע משל גזלן ובא לבית דין והם מכריזים שכל מי שרוצה לקנות קרקע יבוא ויקנה כדאמרינן בערכין פרק שום [היתומים] (דף כא:) ופסק הרי&quot;ף כרב פפא והכי פסק רבינו האי ז&quot;ל:

&lt;b&gt;ואמרינן&lt;/b&gt; בגמרא מתקיף לה רמי בר חמא מכדי לוקח במאי קני ליה להאי ארעא בהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא אמר ליה רבא תהא במאמינו בההיא הנאה דלא קאמר ליה מידי וקא סמיך עליה דאזיל וטרח עד דמוקי ליה ברשותיה גמר ומקני ליה. פירוש מתקיף אהא דאמרינן מה מכר לו ראשון לשני וכו':

&lt;b&gt;מכדי לוקח במאי קני.&lt;/b&gt; כלומר דנהי דאמרינן לעיל דמוכר זה כשחוזר ולוקחה להקנותה ללוקח נתכוין אפילו הכי לוקח במאי קני לה שהרי בשביל כוונת המוכר בלבד לא קנה אותה:

&lt;b&gt;בההיא הנאה.&lt;/b&gt; כלומר דהנאה זו שהוא מחזיקו בנאמן וסומך עליו חשובה היא בעיניו ומקנה אותה לו בה כאילו נתן לו דמים כדאמרינן בקדושין (דף ז.) דנתינה [דהויא] באדם חשוב מקודשת דבההיא הנאה דמקבל מיניה מתנה גמרה ומיקניא נפשה וכתבו האחרונים ז&quot;ל דהא דאמרינן תהא במאמינו לאו דוקא שיאמר לו בפירוש אלא סתמא כפירושו דכל לוקח בוטח ומאמין במוכר שיעמיד ממכרו בידו בשופי שאל&quot;כ לא היה לוקחו ממנו ולפי זה לא שייך תהא במאמינו אלא בשלא הכיר בה אבל לא בהכיר וכן נראין דברי הרי&quot;ף ז&quot;ל בהלכות. הרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;תניא מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום.&lt;/b&gt; דאין אדם מקנה מה שלא בא לידו:&lt;קטע סוף=ט א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף ט עמוד ב|דף ט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ט ב/&gt;


&lt;b&gt;משום כבוד אביו.&lt;/b&gt; כשהיה אביו גוסס וצריך מעות לקבורתו ולתכריכין וממהר לכבוד אביו שלא לשהותו בבזיון כך פרש&quot;י ז&quot;ל והגאון ז&quot;ל פירש דדוקא בשאין לאביו תכריכין הא יש לו אין כאן כבוד אביו. ודוקא בכדי שיקנה לו תכריכין הא יתר מכאן לא ומיהו אם לא משכח לזבוני בכדי שיעור מצומצם מוכר עד כדי שיעור שימצא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;שכל זה בכלל כבוד אביו ומשום כדי חייו:

&lt;b&gt;מה שתעלה מצודתי היום.&lt;/b&gt; תקנו חכמים שיהיו דבריו קיימים שמא צריך הוא למזונות ומוכר הוא דבר מועט אבל מה שתעלה מצודתי של חדש או של שנה אין כאן [משום] כדי חייו וכן פירש רבינו האי גאון ז&quot;ל דכדי יום בעלמא קאמרינן ואין להקשות מהא דאמרינן דהפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר משום כדי חייו ואפילו הכי אמרינן בהנזקין (דף נט.) דמתנתו מתנה אפילו מרובה אחת מתנת בריא ואחת מתנת שכיב מרע [שמע מינה] דכיון דתיקון רבנן לא פלוג דתקנת פעוטות לאחשבינהו תקון להו רבנן הכי במתנה כי היכי דליעבדו להו אינשי מילייהו אבל הכא דלאו משום האי טעמא הוא דוקא כדי חיי יום כדברי הגאונים ז&quot;ל אמר המחבר ונראה דה&quot;ה דאין הפעוטות מוכרין אלא כדי חיי יום אם אפשר ע&quot;כ:

&lt;b&gt;גרסינן&lt;/b&gt; בגמרא ([[בבא מציעא טז ב|דף טז:]]) א&quot;ר הונא אמר רב האומר לחבירו שדה שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה ושמעתיה דרב כר' מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמך אינה מקודשת ור&quot;מ אומר מקודשת והא דר&quot;מ ליתא דקי&quot;ל כרבנן דאמרי אין אדם מקנה דשלב&quot;ל:

&lt;b&gt;מעכשיו.&lt;/b&gt; קנויה לך מעכשיו שכשאקחנה לא אוכל לחזור בה קנה. הא דלגבי שדה גרסינן מעכשיו וגבי קידושין לא גרסינן מעכשיו טעמא דמילתא משום דרוב קנינים של קרקע בחזקה או בשטר הן וכיון שכן בעינן מעכשיו [דלא עדיף דבר שלא בא לעולם לר&quot;מ מדבר שבא לרבנן] דהאומר לחבירו שדי קנויה לך בחזקה לאחר שלשים יום לא קנה דכיון דבשעת חזקה לא קנה לאחר שלשים יום נמי לא קנה דהא כלתה לו חזקה וה&quot;ה לשטר אם נשרף או נאבד וכדאמרינן לגבי גט דבהאומר הרי זה גיטך לאחר שלשים יום נשרף או נאבד אינה מגורשת ואילו אמר לה הרי זה גיטך מעכשיו ולאחר שלשים יום ונשרף או נאבד הרי זו מגורשת אבל לגבי קידושין כיון דרוב קידושין בכסף לא צריך מעכשיו וכדתנן בפרק האומר (דף נט.) הרי את מקודשת לי לאחר ל' יום הרי זו מקודשת ואמרינן עלה בגמרא דמקודשת אע&quot;פ שנתאכלו המעות ולענין דינא נפקא לן אליבא דרבנן דקי&quot;ל כותייהו בדבר שבא לעולם כן כתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל:

&lt;b&gt;אמר שמואל המוצא שטר הקנאה בשוק יחזירנו לבעלים.&lt;/b&gt; שטר הקנאה שקנו ממנו שאפילו לא ילוה ממנו המעות:

&lt;b&gt;הא שעבד עצמו.&lt;/b&gt; לשלומי:

&lt;b&gt;מאי איכא למיחש לפרעון סבר שמואל דלפרעון לא חיישינן.&lt;/b&gt; דאם איתא דפרעיה מקרע הוה קרע ליה לשטרא:

&lt;b&gt;ואע&quot;ג&lt;/b&gt; דלית הלכתא כשמואל לגבי ר' יוחנן וקי&quot;ל כר' יוחנן דאמר בסמוך דחיישינן לפרעון מיהו מהא דשמואל דאמר הכא יחזיר גבי נפל שמעינן דבכל שטר אפילו לא נפל כשבא ליפרע בו מן היורשין או מן הלקוחות אע&quot;פ שאינם יכולים לטעון בברי לומר מזויף הוא אפ&quot;ה אין מגבין לו חובו עד שיקיים את שטרו שאם [אי] אתה אומר כן למה יחזיר דכיון דנפל איתרע ליה ואיכא למיחש שמא מזויף הוא ואם אתה אומר יחזיר לאחר זמן כשיגבה בו מן היורשין או מן הלקוחות מי ידע דנפל דנחייביה לקיומיה נמצא שיגבה בו בלא קיום שלא כדין אלא ודאי שכל מי שבא לגבות אמרינן ליה קיים את שטרך וחות לדינא ואע&quot;ג דבעל דבר לא טעין טענינן ליה אנן ואי לא מקיים ליה לא גבי כלל כן דעת הרנב&quot;ר ז&quot;ל ושלא כדברי רבינו יצחק ז&quot;ל:

&lt;b&gt;הנפק.&lt;/b&gt; קיום ב&quot;ד ובית דין אין מקיימין את השטר אלא בפני בעל דין כדאמרינן בהגוזל בתרא (דף קיב:):

&lt;b&gt;דחיישינן לפרעון.&lt;/b&gt; וליכא למימר איבעי ליה למקרע שטרא דלמא משתמיט ליה למימר למחר יהבינן לך דהשתא ליתיה גבאי ואילו שובר לא מהדר אבתריה משום שהיה צריך לשומרו מן העכברים א&quot;נ דטעין ליה השתא לאחר שפרעו שמעכב השטר משום שכר הסופר שעל הלוה ליתן שכר הסופר ופעמים שאין לו מעות:

&lt;b&gt;כל מעשה ב&quot;ד.&lt;/b&gt; והאי נמי מעשה ב&quot;ד הוא:

&lt;b&gt;ירמיה ברי.&lt;/b&gt; דרך חביבות קראו בן ולא היה בנו:

&lt;b&gt;אלא שהוחזק כפרן.&lt;/b&gt; הא דתנן מחזיר מיירי בלוה שהוחזק כפרן פעם אחרת לפיכך אינו נאמן לומר פרעתי:

&lt;b&gt;תו לא פרע כלל.&lt;/b&gt; בתמיה כלומר דאע&quot;ג דאמרינן לקמן דהוחזק כפרן לאותו ממון ותו לא מהימן דריע טענתיה היינו בעלמא אבל הכא כי היכי דריע טענתיה דכפרן הכי נמי ריע טענתא דמלוה כיון דנפל איתרע ליה וכיון דחיישינן לפרעון יש לנו לומר שיפסיד כיון שלא נזהר לשמור שטרו:

&lt;b&gt;בשטרי אחלטתא.&lt;/b&gt; שטר שכתבו ב&quot;ד למוציא שטר על חבירו וחייבוהו לשלם ולא שלם וירדו לנכסיו ושמו לבע&quot;ח אחד מהן וכתבו לו שטר שע&quot;פ ב&quot;ד נחלט לו:

&lt;b&gt;ואדרכתא.&lt;/b&gt; לשון רודף ומשיג כמו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;פרסא (כתובות דף ס:) בחלא ולא אדרכיה ובלשון המקרא (שופטים כ) מנוחה הדריכוהו שלא מצאו לו נכסים עכשיו וכתבו לו שירדוף לחזור על נכסיו ואם ימצא יגבה בהני אמרי' יחזיר דאם איתא דפרעיה איבעי ליה למקרעיה לשטריה וכי תימא דמשתמיט ליה [למחר יהיבנא לך] איבעי ליה למכתב שטרא אחרינא שהוא חוזר למכור ללוה הך שדה שנחלט בידו שראויה היא לכתוב שטר מכירה עליה שהרי קנויה לו לחלוטין על ידי ב&quot;ד ומדינא לא בעיא למיהדר ליה ללוה כשפורע לו מעותיו אלא משום דועשית הישר והטוב הוא דאמור רבנן דהדר ואמרו דשומא הדר לעולם הלכך שפיר איבעי ליה למכתב שטר מכירה ולא מצינן למימר דניחא ליה שימתין שיחזיר לו השטר כדאמרינן בשטר הלואה ומשום דהכא נמי בחזרת השטר חזרה שומתו דכיון דתקון רבנן דשומא הדרא אף כשיגבוהו מתחלה על דעת כן הגבוהו הלכך בחזרת השטר שמסתלק ממנו סגי וכדפירש הרנב&quot;ר ז&quot;ל וכמו שנראה מדברי הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק כ&quot;ב מהלכות מלוה ולוה שכתב מסלקין לו מאותה קרקע וכו' דמשמע שאין צריך קניה אחרת אלא סלוק בעלמא דאפ&quot;ה לא דמי לשטר הלואה דהתם שפיר עביד ליה שימתין שיחזיר לו מלוה השטר דשוב לא מצי מלוה להביא ראיה שהלווהו בשטר כדי לחייבו שאף אם [מלוה מביא ראיה שהלוה בשטר] ונאבד השטר מידו לוה מצי למימר פרעתי ונאמן דהוה ליה כמלוה את חבירו בעדים שאין צריך לפרעו בעדים הלכך נוח לו להמתין [שיחזיר לו] השטר משאם יעשה לו שובר ויהיה צריך לשמרו אבל הכא בשטר אחלטתא אע&quot;פ דבחזרת השטר חזרה שומתו מ&quot;מ צריך הוא לשמור שטר קרוע זה מן העכברים שאם אבד הימנו כיון שהמלוה מביא ראיה בעדים שב&quot;ד הגבו לו שדה זו הרי זו בחזקתו עד שיביא לוה ראיה שחזרה שומתו הלכך כיון שבין שטר זה או שטר זביני סוף סוף צריך הוא לשמור שטרו מן העכברים איבעי ליה למכתב שטר זביני אם איתא דפרעיה ואי לא עבד הכי איהו דאפסיד אנפשיה ולפיכך יחזיר ולא חיישינן לפרעון אבל בשטר הלואה חיישינן לפרעון כדאמרן הלכך לא יחזיר:

&lt;b&gt;וכפרן הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא.&lt;/b&gt; צא תן לו. שפסקו דינו על כך וצוו עליו לתת לו:

&lt;b&gt;חייב אתה.&lt;/b&gt; שלא חייבוהו בפי' לגמרי שצריכין לעיין עוד:

&lt;b&gt;ואמר פרעתי.&lt;/b&gt; לאחר זמן אמר פרעתיו ע&quot;פ ב&quot;ד נאמן ובשבועת היסת:

&lt;b&gt;בא&lt;/b&gt; מלוה לפנינו לכתוב לו אדרכתא עליו אין כותבין ונותנין לו ואע&quot;ג דקי&quot;ל דהעמדה בדין כשטר דמיא כדאמרי' לעיל ([[בבא מציעא טו א|דף טו.]]) מלוה על פה היא ומפרקינן כשעמד בדין ותירץ רבינו אלפסי ז&quot;ל בהלכות דה&quot;מ היכא דלא ציית לדינא אבל היכא דציית לדינא ונפק ליה מבי דינא אדעתא דקבליה עליה לדינא וחזר ואמר פרעתי נאמן ואם בא מלוה לכתבו אין כותבין ונותנין דחיישינן שמא פרע:&lt;קטע סוף=ט ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף י עמוד א|דף י עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=י א/&gt;


&lt;b&gt;והעדים מעידין.&lt;/b&gt; פירשו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל כגון שאמרו העדים לא זזה ידנו מתוך ידו משעה שיצא מב&quot;ד ולא פרעו דכיון שהוחזק כפרן אם אמר אח&quot;כ פרעתי אינו נאמן ורש&quot;י ז&quot;ל פירש כגון שמעידים שבפניהם תבע לפרעו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;וסרב ולא פרע דמדסרב ע&quot;פ ב&quot;ד והעיז הוחזק כפרן דתו לא פרע ואינו מחוור בעיניהם ז&quot;ל:

&lt;b&gt;הוחזק כפרן וכו'.&lt;/b&gt; כתוב במקצת פי' רש&quot;י ז&quot;ל דשכנגדו נשבע ונוטל וכן כתב רבינו סעדיה ז&quot;ל בחבור שטרות אבל הרז&quot;ה ז&quot;ל כתב דנוטל בלא שבועה שאין זה מן הנשבעין ונוטלין השנוים במשנתינו וכן דעת הרשב&quot;א ז&quot;ל דלא דמיא לחשוד בעלמא דשכנגדו אינו נוטל בלא שבועה מן התקנה דהתם הוא דלא ריעא טענתיה בהאי ממונא השתא אבל זה שהוחזק כפרן בממון זה ריע טענתיה ושכנגדו נוטל בלא שבועה ונראה שהרנב&quot;ר ז&quot;ל נוטה לזה:

&lt;b&gt;וכי&lt;/b&gt; אמרינן הוחזק כפרן כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל שלא הוחזק כפרן אא&quot;כ כפר בבית דין וכיון שהוחזק כפרן אינו נאמן לומר חזרתי ופרעתי עד שיפרע בעדים:

&lt;b&gt;לא הוחזק כפרן.&lt;/b&gt; ונאמן אם נשבע שפרעו:

&lt;b&gt;ואשתמוטי הוא וכו'.&lt;/b&gt; אין זה מעיז דכיון דלא פסקו פסק גמור היה נשמט ממנו:

&lt;b&gt;אמר&lt;/b&gt; רבה בר בר חנה א&quot;ר יוחנן מנה לי בידך:

&lt;b&gt;אצטלא.&lt;/b&gt; לבוש:

&lt;b&gt;מילתא.&lt;/b&gt; מין ארגמן. ושמעינן מהא דמטענה לטענה הוחזק כפרן כגון זה שבתחלה כפר ואח&quot;כ טען שפרע:

&lt;b&gt;אמר רבי אבין א&quot;ר אילעא א&quot;ר יוחנן היה חייב שבועה לחבירו בב&quot;ד והעדים מעידין וכו' הוחזק כפרן.&lt;/b&gt; ואם אמר לאחר זמן נשבעתי אינו נאמן עד שנשבע בפני עדים. מהא שמעינן דכל היכא שלא הוחזק כפרן נאמן לומר נשבעתי מיהו ה&quot;מ בנשבעין ולא משלמין אבל בנשבעין ונוטלין לעולם אינו נוטל אלא בראיה גמורה שנשבע ובנשבעין ולא משלמין דנאמן כתב רבינו האי גאון ז&quot;ל בתשובה דכשנתחייב שבועת היסת הוא דנאמן ואין לבעל דינו להשביעו אבל נתחייב שבועת התורה ואמר נשבעתי אינו נאמן אבל נשבע היסת ונאמן וכן הסכים הרמב&quot;ן ז&quot;ל. ונראה דלזה נוטה דעת הרנב&quot;ר ז&quot;ל [ואמרינן בגמרא מסתבר מלתא דרבי אבין כשנתחייב שבועה בב&quot;ד אבל חייב עצמו שבועה עביד איניש דמקרי ואמר]. אבל חייב עצמו. שא&quot;ל אשבע לך בב&quot;ד לאו דין כפרן אע&quot;פ שאמר נשבעתי ועדים מעידין שלא נשבע והלכך אם חזר ואמר פעם אחרת נשבעתי נאמן אם לא באו עדים להכחישו:

&lt;b&gt;דעבד איניש וכו'.&lt;/b&gt; ממה שלא חייבוהו ב&quot;ד אלא הוא בעצמו:

&lt;b&gt;אמר רב אסי א&quot;ר יוחנן המוצא שטר חוב בשוק וזמנו בו ביום.&lt;/b&gt; שביום שנמצא נכתב:

&lt;b&gt;בשחייב מודה.&lt;/b&gt; שלא פרע:

&lt;b&gt;שמעי רבנן וכו'.&lt;/b&gt; שכבר נפרע שטר זה ונמחל שעבודו:

&lt;b&gt;ומפסדי לי.&lt;/b&gt; מלטרוף לקוחות דמלוה על פה הוי וכיון דהמלוה לא מרווח מידי אלא מפסיד לא שביק למעבד הכי:

&lt;b&gt;אמר ר' חייא בר אבא א&quot;ר יוחנן הטוען אחר מעשה ב&quot;ד וכו'.&lt;/b&gt; כגון עיקר כתובה ותנאי כתובה כמזון האשה והבנות ותנאי בנין דיכרין ובנן נוקבין שאע&quot;פ שלא נכתב אינה כמלוה על פה שיוכל לומר פרעתי אלא כמאן דנקיט שטרא בידיה דמי:

&lt;b&gt;וכן&lt;/b&gt; בכלל זה מי שנמחק שטר חובו והעמיד עליו עדים ובא לב&quot;ד וכתבו לו שטר אחר וכן שטר מעשה ב&quot;ד שעשו בפסק דינים הטוען אחריהם פרעתי לא אמר כלום דלא תימא כל שטר שלא נעשה בצוואת בעל דבר אין דין שטר עליו ויכול לומר פרעתי דהא ליתא כן כתב הרנב&quot;ר ז&quot;ל בחידושיו:&lt;קטע סוף=י א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף י עמוד ב|דף י עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=י ב/&gt;


&lt;b&gt;הוציאה גט וכו' גובה כתובתה.&lt;/b&gt; ומתני' במקום שאין כותבין דוקא דאילו במקום שכותבין כתובה לא גביא דריע טענתה שהדבר מוכיח שנפרעה והחזירה לו כתובתה והורע כח מעשה ב&quot;ד. אלא ודאי במקום שאין כותבין וא&quot;כ ע&quot;כ הא דגביא משום הטוען אחר מעשה ב&quot;ד דלא אמר כלום הוא דלא מצית אמר דטעמא דגביא משום דריע טענתה דגט היינו כתובה ואם איתא דפרעה איבעי ליה למקרעיה לגיטא ולמכתב אגביה גיטא דנן דקרענוהו לאו משום דגיטא פסולא הוא אלא כי היכי דלא תהדר ותגבה ביה זימנא אחרינא דהא ליתא דאטו כל דמגבה בבי דינא מגבה ויכול לומר במקום שפרעתי לה לא היה ב&quot;ד שיכתבו לה כך ובפרק הכותב [דף פט.] אוקמה שמואל נמי הכי במקום שאין כותבין ופסק הרי&quot;ף ז&quot;ל כוותיה וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפ' י&quot;ז מהלכות אישות שהאשה שהוציאה גט ואין עמה כתובה אם דרך אותו המקום לכתוב הרי זה נשבע היסת שפרע ונפטר וכן כתב בהלכות הנגיד בשם הגאונים ז&quot;ל. והא דאמרינן הטוען אחר מעשה בית דין היינו דוקא כשהוציאה גט ממש אבל בעדי גט לא גביא דאיתרע ליה מעשה בית דין ואמרינן בבי דינא הגבה וקרעו לגיטא וכן דקדקו האחרונים ז&quot;ל מסיפא דהך מתני' כתובה ואין עמה גט וכו' הרי אלו לא יפרעו וכו'. ולענין מנה מאתים הוא דאמרינן הטוען אחר וכו' אבל לענין תוספת יכול לומר פרעתי דתוספת אינו אלא כמלוה בעדים וכל היכא שלא הוחזק כפרן נאמן לומר פרעתי וכן הוכיחו מהא דשבתאי בר מרינוס דלעיל וכ&quot;ש שהסכימו האחרונים ז&quot;ל כר&quot;ח ז&quot;ל דכתב פרק אף על פי [דף נד:] דתנאי כתובה לאו ככתובה דמיא אלא למאי דפירש התם כגון מוחלת ומוכרת ואינך:

&lt;b&gt;אי לאו דדלאי וכו' מי משכחת מרגניתא.&lt;/b&gt; כלומר לפי שהיה יכול לומר דטעמא דמתניתין דגט היינו כתובה מדהוה ליה לאיקרועי גטא:

&lt;b&gt;מתני'&lt;/b&gt; מצא גיטי נשים:

&lt;b&gt;דאיתיקאות.&lt;/b&gt; מתנת שכיב מרע כדמפרש בגמרא:

&lt;b&gt;גמ' טעמא דנמלך עליהם שלא ליתנן הא אמר תנו.&lt;/b&gt; עכשיו:

&lt;b&gt;נותנין ואף לזמן מרובה.&lt;/b&gt; נמצא משנפל ולא חיישינן שמא גט אחר הוא ששמותיהם שוים ומאדם אחר נפל:

&lt;b&gt;אם מצאו לאלתר.&lt;/b&gt; התם מפרש כדי שתעבור שיירא [ותשרה] דבתוך כך ליכא למימר דמשיירא בעלמא שעברה שם נפל שהרי לא שהה שיעור שתחנה:

&lt;b&gt;במקום שאין השיירות.&lt;/b&gt; וכן פסק הרי&quot;ף ז&quot;ל דלא מהדרינן גט לזמן מרובה אלא במקום שאין השיירות מצויות אבל במקום שהשיירות מצויות לא מהדרינן ואע&quot;ג דלא הוחזקו שני יוסף בן שמעון באותה העיר:

&lt;b&gt;בצד אות פלוני.&lt;/b&gt; דה&quot;ל סימן מובהק ומתירין על ידו איסור אשת איש אבל בנקב בעלמא לא מתירין אסורא דאורייתא. וסימנין אי מדאורייתא אי מדרבנן ספיקא ולפיכך לא שרינן אלא בסימן מובהק:

&lt;b&gt;ת&quot;ר&lt;/b&gt; מצא גט אשה בשוק לא יחזיר ה&quot;מ היכא דלא נתנה האשה סימני הגט אבל היכא דנתנה האשה סימני הגט אע&quot;פ שאין הבעל מודה יחזיר לאשה כדאמרינן לקמן היא אומרת סימני הגט והוא אומר סימני הגט ינתן לה ולא חיישינן שמא כתבו בניסן ולא נתן עד תשרי ואתי למיטרף לקוחות שלקחו פירות נכסי מלוג שלא כדין דהלקוחות אמרי לה תיתי ראיה אימת מטא לידך דכיון דעיקרו לגרושין הוא ולגרושין כשר גמור הוא משום הכי אהדרו לה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;אבל אין ה&quot;נ שאפשר שכתבו קודם שנתנו לה ואין לה למטרף ממנו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;ומהאי טעמא גופא אפילו היכא דודאי כתבו בניסן ואותביה בכיסיה ולא נתנו עד תשרי כשר וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל והסכים עמו הרמב&quot;ן ז&quot;ל דלא דמי לשטר חוב חדא דבגט לא שכיח דמקדים משום דלא מקדים איניש פורענותא לנפשיה ומהאי טעמא תנן דלכתחלה (ב&quot;ב דף קטז.) כותבין גט לאיש אע&quot;פ שאין אשתו עמו ולא חיישינן שיקדימנו ואם כן אי איקרי ועבד הכי לא מיפסל משא&quot;כ בשאר שטרות דעביד איניש דמקדים וכתיב ועוד מטעמא דאמרן דעיקר כתיבת גט לגרושין הוא ולגרושין כשר גמור הוא ומשום חששא דלא שכיחא דלמטרף לא פסל ליה בגרושין אבל שטר חוב עיקר כתיבתו למטרף הלכך כל היכא דאיכא למיחש ראוי הוא שיפסל:

&lt;b&gt;שחרורי עבדים יחזיר לעבד.&lt;/b&gt; וליכא למיחש שמא כתב בניסן ולא נתן עד תשרי וקנה עבדא נכסי בזמן זה ומכרם הרב ואתי בגט זה למטרף לקוחות שלא כדין משום דאמרי ליה אייתי ראיה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;אימת מטא גט שחרור זה לידך:&lt;קטע סוף=י ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף יא עמוד א|דף יא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;


&lt;b&gt;דיאתיקי דא תהא וכו'.&lt;/b&gt; שטר זה יהא זכרון לקום ולהיות ככל הכתוב בו דכל דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:

&lt;b&gt;כל שכתוב בו מהיום וכו'.&lt;/b&gt; אם כתב בפירוש מהיום תהא קנויה לך אם לא אחזור בי כל ימי חיי הוי כמתנת שכיב מרע שאין לו בה כלום לא גוף ולא פירות עד לאחר מיתה &lt;i data-commentator=&quot;Chiddushei Anshei Shem&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

&lt;b&gt;ואי לא לא קני.&lt;/b&gt; בתמיה כ&quot;ש דאי יהב ליה גוף ופירות מעכשיו דקני טפי דהשתא אין הנותן רשאי למכרו וליתנו לאחר אפילו הפירות:

&lt;b&gt;(שאני אומר כתובים היו ונמלך וכו') אפותיקאות.&lt;/b&gt; שעשה שדה אפותיקי למלוה על פה שהיתה ישנה עליו:

&lt;b&gt;לא יחזיר לא לזה וכו'.&lt;/b&gt; שמא כתבה לזה ולא מסרה לו ולא זכה בקרקע וחזר וכתבה לאחר ומסר לו השטר וזכה בקרקע ובא לחזור בו מן השני ורוצה לתתם לראשון וחפץ שימסרו לו שטר זה שיוציאנו בב&quot;ד ונמצא זמן שטרו קודם לשטרו של שני ויוציאנה מידו:

&lt;b&gt;הא ביה הא בבריה.&lt;/b&gt; משום דאידי ואידי בין במתני' בין בברייתא דייתיקאות קתני הוצרך להעמיד כן דלא מצי למימר הא בבריא הא בש&quot;מ אלא כולהו בש&quot;מ:

&lt;b&gt;וניפלוג בהדיה.&lt;/b&gt; ואחלוק עמו בקנוניא זו. וא&quot;ת האי תירוצא דרב זביד ניחא לגבי דייתיקאות דבר מהדר הוא אבל מתנות דמתני' וברייתא קשיין דלאו בר מהדר הוא ותירץ רש&quot;י ז&quot;ל דכיון דמתרצינן משום בר מהדר ממילא שמעינן דכל היכא דלאו בר מהדר הוא איכא למיחש ושאני אומר נמלך וכו' דדייקינן הא אמר תנו נותנין אדייתיקי קאי אבל מתנות דלאו בר מהדר אין נותנים. והקשה הרנב&quot;ר ז&quot;ל היכי חיישינן בבריא ואמאי לא יחזיר נמי אפילו בבריא דאי שטרי הקנאה נינהו משעת הקנאה זכה מקבל מתנה ואע&quot;ג דלא מטא לידיה וכמו שביארנו למעלה ואי בשטרי דלאו הקנאה הא ודאי לית להו לסהדי למכתב לנותן אא&quot;כ מקבל מתנה עמו ומסר ליה לידיה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;דבלאו הכי איכא למיחש שמא כתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי [ואזיל] ויהיב [או מזבין] לאחרינא מניסן ועד תשרי ובתר הכי מימלך בההוא בתרא ויהיב ההוא שטר דכתבו ליה לקמא ופסיד בתרא שלא כדין דהכי אמרן בסוגיין דכל היכא דאי נפל חיישינן &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;לכתחלה נמי אין כותבין ומשום הכי אוקימנא כותבין שטר ללוה אע&quot;פ שאין מלוה עמו דוקא בשטרי אקנייתא ותירץ ז&quot;ל דלעולם הכא מיירי בשטרי דלאו אקנייתא ואפ&quot;ה לכתחלה כותבין משום דמילתא דלא שכיחא ודבר רחוק הוא שיחזור בו נותן בכל הדרך הזה דאמרן ומן הטעם הזה שנינו (ב&quot;ב דף קסז.) כותבין גט לאיש אע&quot;פ שאין אשתו עמו ולא חיישינן למאן דאמר (גיטין דף יז:) שיש לבעל פירות עד שעת נתינה שמא כתב ליתן [בניסן] וימכור פירות נכסי מלוג עד תשרי ויתן לה בתשרי ותוציא מן הלקוחות שלא כדין לפי שחשש רחוק הוא ומילתא דלא שכיחא דלא מקדים איניש &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;[פורענותא לנפשיה] (דכתב ללות &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;ולא לוה עד תשרי):

&lt;b&gt;ת&quot;ר מצא שובר.&lt;/b&gt; שכתבה אשה לבעלה התקבלתי כתובתי ועודה תחתיו:

&lt;b&gt;לא יחזיר לא לזה וכו'.&lt;/b&gt; מטעם דמקשינן לקמן דלמא כתבה וכו' ולא נתנה עד תשרי ואזלה איהי בעודה תחתיו בין ניסן לתשרי וזבינתה לכתובתה לאחר בטובת הנאה כלומר בזול לפי שנותן מעות מספק שאם תמות היא יירשנה בעלה ויפסיד מי שלקחה אבל אם ימות בעלה או שיגרשנה יהא לוקח במקומה ויגבה את כתובתה ושוב לא היה לבעלה לפרוע כתובתה אלא ללוקח ושובר שנכתב בשמה אינו כלום ומפיק לשובר דכתיב בניסן ויקדים לשטרו של לוקח ויחזיק הבעל בקרקע המיוחד לכתובתה שלא כדין:

&lt;b&gt;שמע מינה וכו'.&lt;/b&gt; ומתוך שהיא יכולה למחול נאמנת לומר ששובר זה כתבתו ונתנתו לבעל ואם תאמר הניחא לרבותינו בעלי התוספות דאמרי דחזר ומחלו אינו משלם אלא אותם דמים שקבל וכמו שנכתב גם כן בשמו של רבינו שרירא גאון ז&quot;ל בתשובה שפיר הוי מגו אבל לפר&quot;ח ז&quot;ל שהוא סובר דמוחל דמי שטר מעליא משלם ולא מה שקבל בלבד וכדמשמע מלישנא דפרק הכותב (דף פו.) דאמר מגבי ביה שטרא מעליא וכמו שהסכימו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ז&quot;ל מאי מגו איכא הא ודאי טפי ניחא לה למימר דשובר מעליא הוא משאם תמחול עכשיו שאם מחלה השתא מיחייבא לשלומי ללוקח דמי כולה כתובה כמאי דשויא השתא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ג&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;וכי אמרה דפריעא הוא מעיקרא לא בעיא לשלומי ליה אלא כפי אותו טובת הנאה שקבלה הימנו שהרי לא היתה כאן מכירה כלל. איכא למימר דלאו מדין מגו אתינן עלה אלא דכיון דקא מודה דפריעא היא ושובר מעליא הוא זו היא מחילתה וכמאן דאמרה מחול לך דמי. ואיכא למידק ניחוש דלמא במעמד שלשתן אקנייה ללוקח ושוב אינה יכולה למחול וכדמשמע סוף פרק קמא דגיטין [דף יג: ע&quot;ש תוד&quot;ה תנהו כו'] דבמעמד שלשתן מתחייב לוה ללוקח ומשתעבד לו ושוב אין המלוה יכול למחול דהשתא ליכא טעמא דמצי למחול. לאו קושיא היא דאפשר דבכתובה ליכא למיחש למעמד שלשתן דהא שקלינן וטרינן התם בגיטין מעמד שלשתן אי איתיה דוקא בפקדון או אפילו במלוה ואע&quot;ג דאסיקנא דאפילו במלוה איתיה איכא למימר דהני מילי במלוה העשויה לגבות אבל בכתובה דשמא לא תבא לידי גבייה לא [תקנו] מעמד שלשתן ועוד שאפילו תאמר דאפילו בכתובה תקנו מעמד שלשתן ואינה יכולה למחול אין כאן קושיא כלל דהכא ליכא למיחש דאי איכא עדים כשאקנייה במעמד שלשתן אפילו נקיט שובר דקדים לא מהני ליה ולא מידי דהא אודי דלא פרע ושובר פסולא הוא ואי ליכא עדים הא אי בעי כפר ושובר לא מעלה ולא מוריד ומיהו לדעת הראב&quot;ד ז&quot;ל שכתב דכל שטר שכתוב בו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך לא מצי מחיל ה&quot;נ דוקא בשטר כתובה שאין כתוב בו משעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך ולדידן עכשיו שהורגלנו לכתוב כן היכא שאין שטר כתובה יוצא &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;מתחת ידה מסתמא חוששין לה ואפי' בזמן שהאשה מודה לא יחזיר כן כתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל:&lt;קטע סוף=יא א/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף יא עמוד ב|דף יא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=יא ב/&gt;


&lt;b&gt;מתני' מצא אגרות שום.&lt;/b&gt; ששמו ב&quot;ד נכסי לוה למלוה בחובו:

&lt;b&gt;איגרות מזון.&lt;/b&gt; שקבל עליו לזון את בניו ואת אשתו:

&lt;b&gt;ומיאונין.&lt;/b&gt; קטנה יתומה שהשיאוה אמה או אחיה לדעתה יוצאה ממנו במיאון ואינה צריכה גט אלא אומרת בפני ג' אי אפשי בפלוני בעלי וכותבין לה ב&quot;ד שטר שמיאנה בפניהם להיות לה לעדות שמותרת לינשא:

&lt;b&gt;שטרי בירורין.&lt;/b&gt; בגמ' מפרש:

&lt;b&gt;וכל מעשה בית דין וכו'.&lt;/b&gt; דליכא למיחש לשמא נמלך דהא ב&quot;ד לא כתבום אלא בדבר המקויים ולפרעון נמי ליכא למיחש דבהני שטרות לא שייך בהו פרעון כדאמרינן לעיל ([[בבא מציעא טז ב|דף טז:]]) ואפילו למאן דאמר שומא הדרא איהו דאפסיד אנפשיה כדפירשנו לעיל:

&lt;b&gt;מצא בחפיסה וכו'.&lt;/b&gt; שום שטר:

&lt;b&gt;תכריך של שטרות.&lt;/b&gt; או שמצא תכריך של שטרות בדרך או אגודה ובגמ' מפרש מאי חפיסה ודלוסקמא ותכריך ואגודה:

&lt;b&gt;הרי זה יחזיר.&lt;/b&gt; דדבר שיש לו סימן הוא שהכלי סימן כשיאמרו הבעלים בכלי כך מצאת אותם וכן תכריך ואגודה דבר שיש בו סימן הוא כדמפרש בגמ':

&lt;b&gt;אחד לוה מג'.&lt;/b&gt; אם ג' שטרות הללו [על אדם] אחד היה שלוה מן ג' בני אדם:

&lt;b&gt;יחזירם ללוה.&lt;/b&gt; מי שמצאם דודאי פרעם והחזירום לו ומידו נפלו שאם מידם נפלו מי קבצם למקום אחד:

&lt;b&gt;ג' לווין.&lt;/b&gt; אם ג' לווין הם שלוו מאדם אחד יחזירם המוצאם למלוה דדבר ידוע שממנו נפלו:

&lt;b&gt;מצא שטר.&lt;/b&gt; שאינו שלו:

&lt;b&gt;בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו.&lt;/b&gt; אצלו אם הלוה הפקידו או המלוה או שמא מקצתו פרוע ומסרוהו לו להיות שליש ביניהם ושכחו לא יחזיר לא לזה ולא לזה [ויהא מונח עד שיבא אליהו] וכתב הרשב&quot;א ז&quot;ל דמסתברא דאפילו שניהם מודים שליש זה לא יחזיר למלוה משום דאיכא למיחש לקנוניא וללוה נמי לא יחזיר אלא קרוע דלמא חוזר ונותן למלוה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ה&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;ובלשונו ז&quot;ל כתב והוצרכתי לכתוב כן מפני שראיתי מקצת החכמים שנסתפקו בדבר זה עכ&quot;ל אבל הרא&quot;ש ז&quot;ל כתב שנראה לו דלא חיישינן לקנוניא אלא היכא דנפל דאיתרעאי אבל שטר המופקד לא אית ליה ריעותא אלא שאין הנפקד זכור מכח מי בא לידו ואם שניהם מודים יעשה כמאמרם:

&lt;b&gt;ואם יש עמהן סמפון יעשה מה שבסמפון.&lt;/b&gt; סמפונות שוברות ומילי מילי קתני המוצא בין שטרותיו שובר שנכתב על אחד משטרותיו יעשה מה שבסמפונות וכדאמרינן בגמ' והשטר בחזקת פרוע ואע&quot;פ שהיה שובר זה ראוי להיות מונח ביד הלוה אמרינן האמינו הלוה ואמר מחר תתנו לי ושכח:

&lt;b&gt;גמ' מאי שטרי ברורין שטרי טענתא.&lt;/b&gt; שהיו כותבין הטענות כדי שלא יוכלו לחזור בהם דקודם שנכתב יכולין לחזור מפטור לפטור כגון שאם אמר תחלה לא לויתי חוזר ואומר לויתי ופרעתי אבל משנכתבו טענותיהן אינם רשאין לחזור דכיון שלא חזרו בהן עד שנכתבו ודאי בדוקא הם טוענים והיינו דתנן פרק גט פשוט (דף קסז:) אין כותבין שטרי בירורין אלא מדעת שניהם לפי שאתה חב להם בכתיבה זו דשוב אינם יכולין לחזור:

&lt;b&gt;זה בורר וכו'.&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י שהיו כותבין כן כדי שלא יוכלו לחזור בהן משמע דקודם כתיבה אע&quot;פ שבררו יכולין לחזור ואפשר שדעת הרי&quot;ף ז&quot;ל שכתב בתשובה שיכול לחזור בו עד שיגמר הדין מיירי נמי בשלא נכתב אבל משנכתב לא ואיכא מ&quot;ד דאע&quot;פ שלא נכתב משטענו בפניהם אינם יכולין לחזור בהם ואע&quot;פ שלא קבלו ולא [כתבו] וכן משמע בירושלמי דגרסינן התם בפרק דיני ממונות בתרא (פרק ג הלכה ד) קבל עליו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ו&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;בפני שנים יכול לחזור בו בפני ג' אין יכול לחזור בו ומשמע דקבלה מקרי משהתחילו לטעון בפניהם כן כתבו הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל. ומיהו כל הני מילי בשלא קנו מידם אבל קנו מידם אינם יכולים לחזור ואפילו בפני שנים ואפילו קבל עליו קרוב או פסול דאין לאחר קנין כלום כדאיתא פרק זה בורר (דף כד:):

&lt;b&gt;מצא בחפיסה או בדלוסקמא הרי זה יחזיר.&lt;/b&gt; פירשו המפרשים ז&quot;ל דיחזיר בין ללוה בין למלוה למאן דיהיב סימנא דחפיסה או דלוסקמא דקי&quot;ל [דף כז.] דחמור בסימני אוכף מהדרינן אבל בסימן דגופן דשטרות לא מהדרינן לחד מינייהו שכל אחד מהם בקי מהם:

&lt;b&gt;חמת.&lt;/b&gt; של עור שנותנין בה יין:

&lt;b&gt;טליקא דסבי.&lt;/b&gt; טסקא שהזקנים מצניעין בה כלי תשמישן שלא יצטרכו לחפש אחריהם:

&lt;b&gt;תכריך של שטרות.&lt;/b&gt; פיסקא היא ולא קאי למצא בחפיסה דהכא משום סימן תכריך והאגודה עם סימן המנין ומש&quot;ה אמרינן דתלתא יחזיר ולא תרי דכיון דשטרי מכריז תרי לא הוי סימן דמיעוט שטרות תרי ומנינא לא הוי סימן וכדאמר בגמרא וזה [צריך] שיאמר כך וכך היו וכרוכין היו כך וכדפרש&quot;י ז&quot;ל:

&lt;b&gt;דרמו אהדדי וכו'.&lt;/b&gt; השכיבן זה על זה ארכו על ארכו של חברו. אמר המחבר ונ&quot;ל דלאו דכריכי חד בריש חברי' ודרמו אהדדי הוא דהוו סימן דוקא ולא בכרך אחד אלא דנקטי הני דשכיחי להו ועוד שכרך זו יותר בטוח שלא יתפרדו אחת מחברתה וה&quot;ה כרך אחד דהוי סימן אם בטוח ג&quot;כ שלא יתפרדו אבל אם בקל יכולין להתפרד ה&quot;ל כמעות מפוזרין או משלחפי שלחופי דאמרינן לקמן בפ' שני [דף כה.] דהרי הם של מוצאן משום שנתייאשו הבעלים לפי שסברו לא מצאם איש אחד יחד והלכך אין לו בהם סימן כנ&quot;ל ע&quot;כ:

&lt;b&gt;רשב&quot;ג אומר.&lt;/b&gt; שמעינן מהכא דכל היכא דאיכא למיחש ללוה או למלוה חיישינן ולא יחזיר לא לזה ולא לזה אלא מדעת שניהם. והא דאמרינן יחזיר לאו בכל מעשה ב&quot;ד קאמרינן אלא בהנהו דליכא למיחש לפרעון כדכתיבנא לעיל:&lt;קטע סוף=יא ב/&gt;

===[[רי&quot;ף על הש&quot;ס/בבא מציעא/דף יב עמוד א|דף יב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;


&lt;b&gt;סמפון.&lt;/b&gt; שובר המבטל דבר קרוי סמפון שלו כדאמרינן (כתובות דף נז:) גבי קדושין בקדושי אשה ומכירת עבד שהמום קרוי סמפון מפני שמבטל את המקח:

&lt;b&gt;היוצא מתחת יד מלוה.&lt;/b&gt; שהיה מונח בידו ולא ביד הלוה:

&lt;b&gt;ספרא איתרמי ליה.&lt;/b&gt; וסבר אם יבא בעל חוב לפרעני ואני אין שטרי עכשיו בידי אם לא יהא שובר מוכן לי לא יפרע כלום:

&lt;b&gt;אלא אפילו וכו'.&lt;/b&gt; שיש לומר אם לא שנפרע למה לו לכתוב ולמהר לפני פרעון הואיל ויודע לכתוב:

&lt;b&gt;תנן וכו'.&lt;/b&gt; והא הכא דבמלוה עסקינן דקתני מצא בין שטרותיו:

&lt;b&gt;(כדאמר רב ספרא לקמן בשמעתין)שנמצא השטר.&lt;/b&gt; שהשובר יוצא עליו:

&lt;b&gt;בין שטרות קרועין.&lt;/b&gt; והוא אינו קרוע לפיכך סומכין על השובר שמקום השטר מוכיח עליו שהוא אמת שאם לא נפרע החוב לא היה נותן השטר חוב אצל שטרות קרועים:

&lt;b&gt;סמפון&lt;/b&gt; שיש עליו עדים:

&lt;b&gt;אי אית ביה אשרתא.&lt;/b&gt; דבי דינא לא מקיימי ליה &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot Chavot Yair&quot; data-label=&quot;ב&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;אלא אם כן ראו שפרע:

&lt;b&gt;ואם אין עליו עדים ויוצא וכו'.&lt;/b&gt; לא שאין עדים כלל קאמר דאם כן לא הימניה במידי דחספא בעלמא יהיב ליה אלא בדאית ביה עדים עסקינן אלא שאין בו עדי קיום ומש&quot;ה נאמן:

&lt;b&gt;ומדאיצטריך&lt;/b&gt; למימר דהא הימניה שמעינן דשליש אפילו ליכא מגו נאמן כיון דהימניה דאילו הוה מגו כגון שלא ראו השובר בידו קודם שאמר דנאמן במגו דאי בעי יהיב ליה ללוה לא צריכין לטעמא דהא הימניה דאפי' לא הוה שליש הוה נאמן וכדאמרינן סוף פרק זה בורר [דף לא.] גבי ההיא איתתא דאמרה ידענא בהאי שטרא דפריעא הוא דכיון דאיתחזק בבי דינא מגו דאי בעיא קלתא לא אמרינן כלומר שכיון שראוהו ב&quot;ד בידה קודם שאמרה פרוע הוא שוב אינה נאמנת משום מגו &lt;i data-commentator=&quot;Hagahot MeAlfas Yashan&quot; data-label=&quot;ד&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;כן כ' הרשב&quot;א והרנב&quot;ר ז&quot;ל אבל שליש לעולם מהימן אע&quot;ג דליכא מגו והכי סלקא בעיין בפרק זה בורר:

&lt;b&gt;סליקו להו שנים אוחזין&lt;/b&gt;</text>
      <sha1>0233gl1o04vcbiw5fudn07k9v56egfn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:יום שבת קדש הוא</title>
    <ns>1</ns>
    <id>464137</id>
    <revision>
      <id>3017999</id>
      <parentid>3017537</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:50:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3017999</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1467" sha1="de29solm2x9yreq6310gys87jmnzes1" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>de29solm2x9yreq6310gys87jmnzes1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018004</id>
      <parentid>3017999</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:21:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3018004</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3306" sha1="qtvyt8aayz2z05qmzm36n0p5bbm57e5" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)
:::לגבי שְׁבָחוֹ, זהו כנראה הניקוד הנפוץ. אני חושב שזה תלוי אם המילה היסודית היא שֶׁבַח או שְׁבָח. יתכן שהצורה השניה נפוצה בספרות המסורתית אבל פחות בלשון ימינו ולכן אינטואטיבית ההטייה הזו נראית שגויה. 
:::לגבי &quot;תשיב למין אשר שואל&quot;, בעקבות תוכן השורה מתבקש להניח שהיא השתבשה בעקבות צנזורה. ראיתי בקונטרס זמירות שבת שנערך ע&quot;פ כתבי יד (המחברים: י. י. ינקלביץ וש. קאופמן) שבכתבי יד מופיעות במקום שורה זו המילים &quot;האבנים והנהר&quot;, אבל כמובן שסביר שדווקא מילים אלו באו להחליף שורה מקורית (ולו משום שהמילה &quot;נהר&quot; כבר מופיעה מקודם). היידנהיים ובער גרסו &quot;תשיב למין הנמהר&quot;, וכך גם גרסו בזמירון הנ&quot;ל על פי כתב יד יחיד, וטענו שאין כאן כפילות של ממש עם &quot;רץ ונמהר&quot;, כי פירשו שכאן הכוונה ל&quot;ממהר&quot;, דהיינו לנוצרים הממהרים לשבות בראשון. אני לא בטוח שזה עוזר, כי זו בעצם גם המשמעות של המילה בהופעה הקודמת שלה. ההבדל בין &quot;ממהר&quot; במשמעות של הולך מהר לבין &quot;ממהר&quot; במשמעות של קדימה בזמן הוא דק מידי ולא מספיק לדעתי. אין סיבה שלא להביא את הנוסח הזה כנ&quot;א, אבל כדאי להשאיר את הנוסח הנפוץ כנוסח עיקרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qtvyt8aayz2z05qmzm36n0p5bbm57e5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018008</id>
      <parentid>3018004</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:36:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3018008</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4282" sha1="or26qtu1szk8ncalrtit0hqkt01x3jf" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)
:::לגבי שְׁבָחוֹ, זהו כנראה הניקוד הנפוץ. אני חושב שזה תלוי אם המילה היסודית היא שֶׁבַח או שְׁבָח. יתכן שהצורה השניה נפוצה בספרות המסורתית אבל פחות בלשון ימינו ולכן אינטואטיבית ההטייה הזו נראית שגויה. 
:::לגבי &quot;תשיב למין אשר שואל&quot;, בעקבות תוכן השורה מתבקש להניח שהיא השתבשה בעקבות צנזורה. ראיתי בקונטרס זמירות שבת שנערך ע&quot;פ כתבי יד (המחברים: י. י. ינקלביץ וש. קאופמן) שבכתבי יד מופיעות במקום שורה זו המילים &quot;האבנים והנהר&quot;, אבל כמובן שסביר שדווקא מילים אלו באו להחליף שורה מקורית (ולו משום שהמילה &quot;נהר&quot; כבר מופיעה מקודם). היידנהיים ובער גרסו &quot;תשיב למין הנמהר&quot;, וכך גם גרסו בזמירון הנ&quot;ל על פי כתב יד יחיד, וטענו שאין כאן כפילות של ממש עם &quot;רץ ונמהר&quot;, כי פירשו שכאן הכוונה ל&quot;ממהר&quot;, דהיינו לנוצרים הממהרים לשבות בראשון. אני לא בטוח שזה עוזר, כי זו בעצם גם המשמעות של המילה בהופעה הקודמת שלה. ההבדל בין &quot;ממהר&quot; במשמעות של הולך מהר לבין &quot;ממהר&quot; במשמעות של קדימה בזמן הוא דק מידי ולא מספיק לדעתי. אין סיבה שלא להביא את הנוסח הזה כנ&quot;א, אבל כדאי להשאיר את הנוסח הנפוץ כנוסח עיקרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 28 במאי 2026 (IDT)
::::בנוגע לשבח
::::האמת היא שאני חשדתי בניקוד אחר משתי סיבות. האחת, אני מכיר את צורת שְבח רק בצורת נסמך; השנייה, החריזה מסתדרת יותר טוב עם המילה כרחו. מאותה הסיבה, הניקוד של המילה ונזהרו נראה לי משונה כי ההטעמה שלו יוצרת בעיה בחריזה עם המילה עברו. נראה לי יותר שהצורה תהיה צורת הקשר נִזְהֲרוּ ואולי החטף אמור להיות שווא נע או משהו דומה.
::::בנוגע לחריזה
::::אני ממש שמח לשמוע שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה שבדקת על הנושא. אם אני מבין ממך נכון, אוכל להוסיף כנוסח אחר את הגרסה של היינדהיים ובער? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 23:36, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>or26qtu1szk8ncalrtit0hqkt01x3jf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018009</id>
      <parentid>3018008</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:40:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <origin>3018009</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4177" sha1="ldptj7kifpfxyh8m636v7iibsg46tpz" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)
:::לגבי שְׁבָחוֹ, זהו כנראה הניקוד הנפוץ. אני חושב שזה תלוי אם המילה היסודית היא שֶׁבַח או שְׁבָח. יתכן שהצורה השניה נפוצה בספרות המסורתית אבל פחות בלשון ימינו ולכן אינטואטיבית ההטייה הזו נראית שגויה. 
:::לגבי &quot;תשיב למין אשר שואל&quot;, בעקבות תוכן השורה מתבקש להניח שהיא השתבשה בעקבות צנזורה. ראיתי בקונטרס זמירות שבת שנערך ע&quot;פ כתבי יד (המחברים: י. י. ינקלביץ וש. קאופמן) שבכתבי יד מופיעות במקום שורה זו המילים &quot;האבנים והנהר&quot;, אבל כמובן שסביר שדווקא מילים אלו באו להחליף שורה מקורית (ולו משום שהמילה &quot;נהר&quot; כבר מופיעה מקודם). היידנהיים ובער גרסו &quot;תשיב למין הנמהר&quot;, וכך גם גרסו בזמירון הנ&quot;ל על פי כתב יד יחיד, וטענו שאין כאן כפילות של ממש עם &quot;רץ ונמהר&quot;, כי פירשו שכאן הכוונה ל&quot;ממהר&quot;, דהיינו לנוצרים הממהרים לשבות בראשון. אני לא בטוח שזה עוזר, כי זו בעצם גם המשמעות של המילה בהופעה הקודמת שלה. ההבדל בין &quot;ממהר&quot; במשמעות של הולך מהר לבין &quot;ממהר&quot; במשמעות של קדימה בזמן הוא דק מידי ולא מספיק לדעתי. אין סיבה שלא להביא את הנוסח הזה כנ&quot;א, אבל כדאי להשאיר את הנוסח הנפוץ כנוסח עיקרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 28 במאי 2026 (IDT)
::::בנוגע לשבח
::::האמת היא שאני חשדתי בניקוד אחר כי החריזה מסתדרת יותר טוב עם המילה כרחו. מאותה הסיבה, הניקוד של המילה ונזהרו נראה לי משונה כי ההטעמה שלו יוצרת בעיה בחריזה עם המילה עברו. נראה לי יותר שהצורה תהיה צורת הקשר נִזְהֲרוּ ואולי החטף אמור להיות שווא נע או משהו דומה.
::::בנוגע לחריזה
::::אני ממש שמח לשמוע שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה שבדקת על הנושא. אם אני מבין ממך נכון, אוכל להוסיף כנוסח אחר את הגרסה של היינדהיים ובער? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 23:36, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ldptj7kifpfxyh8m636v7iibsg46tpz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018012</id>
      <parentid>3018009</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:53:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ תגובה</comment>
      <origin>3018012</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4892" sha1="hxubt6wrxa1s94inxr4wlou4ls6j36v" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)
:::לגבי שְׁבָחוֹ, זהו כנראה הניקוד הנפוץ. אני חושב שזה תלוי אם המילה היסודית היא שֶׁבַח או שְׁבָח. יתכן שהצורה השניה נפוצה בספרות המסורתית אבל פחות בלשון ימינו ולכן אינטואטיבית ההטייה הזו נראית שגויה. 
:::לגבי &quot;תשיב למין אשר שואל&quot;, בעקבות תוכן השורה מתבקש להניח שהיא השתבשה בעקבות צנזורה. ראיתי בקונטרס זמירות שבת שנערך ע&quot;פ כתבי יד (המחברים: י. י. ינקלביץ וש. קאופמן) שבכתבי יד מופיעות במקום שורה זו המילים &quot;האבנים והנהר&quot;, אבל כמובן שסביר שדווקא מילים אלו באו להחליף שורה מקורית (ולו משום שהמילה &quot;נהר&quot; כבר מופיעה מקודם). היידנהיים ובער גרסו &quot;תשיב למין הנמהר&quot;, וכך גם גרסו בזמירון הנ&quot;ל על פי כתב יד יחיד, וטענו שאין כאן כפילות של ממש עם &quot;רץ ונמהר&quot;, כי פירשו שכאן הכוונה ל&quot;ממהר&quot;, דהיינו לנוצרים הממהרים לשבות בראשון. אני לא בטוח שזה עוזר, כי זו בעצם גם המשמעות של המילה בהופעה הקודמת שלה. ההבדל בין &quot;ממהר&quot; במשמעות של הולך מהר לבין &quot;ממהר&quot; במשמעות של קדימה בזמן הוא דק מידי ולא מספיק לדעתי. אין סיבה שלא להביא את הנוסח הזה כנ&quot;א, אבל כדאי להשאיר את הנוסח הנפוץ כנוסח עיקרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 28 במאי 2026 (IDT)
::::בנוגע לשבח
::::האמת היא שאני חשדתי בניקוד אחר כי החריזה מסתדרת יותר טוב עם המילה כרחו. מאותה הסיבה, הניקוד של המילה ונזהרו נראה לי משונה כי ההטעמה שלו יוצרת בעיה בחריזה עם המילה עברו. נראה לי יותר שהצורה תהיה צורת הקשר נִזְהֲרוּ ואולי החטף אמור להיות שווא נע או משהו דומה.
::::בנוגע לחריזה
::::אני ממש שמח לשמוע שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה שבדקת על הנושא. אם אני מבין ממך נכון, אוכל להוסיף כנוסח אחר את הגרסה של היינדהיים ובער? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 23:36, 28 במאי 2026 (IDT)
:::::גם לפי התיקונים שאתה מציע החרוז לא יהיה מוצלח במיוחד. שים לב שחריזה משובחת היא לא מה שהשיר הזה מצטיין בו. לכן לדעתי ראוי להשאיר את הצורות האלו מאחר שכך מופיע כמעט בסדר הזמירות הנפוצים. אני אכן בעד להוסיף גם את הנוסח &quot;הנמהר&quot;. אמנם לדעתי בדרך כלל כדאי למעט עם עומס של נוסחאות, אבל כשמדובר בנוסח בעל חשיבות כמו במקרה הזה יש הצדקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:53, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hxubt6wrxa1s94inxr4wlou4ls6j36v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018014</id>
      <parentid>3018012</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:54:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3018014</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4885" sha1="eqkddi0a2lhzux3oxs25qfycps3cj9c" xml:space="preserve">כתיבת השורות לא נכונה.
השיר הוא &quot;משולש&quot;. כל חרוז מופיע שלוש פעמים.
למשל, את הבית הראשון צריך לכתוב:
יום שבת קדש הוא / אשרי האיש שומרהו / ועל היין זוכרהו, 
ואל ישים אל לבו / הכיס ריק ואין בו / ישמח וירוה, ואם לוה, הצור יפרע את חובו.

== ניקוד ==

נדמה לי שהניקוד לא לגמרי מדויק בפיוט זה. האם מישהו מכיר מקור מהימן שאפשר לוודא מולו? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 20:37, 25 במאי 2026 (IDT)

:עשיתי כמה תיקונים. יש עוד ניקוד חשוד? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:14, 25 במאי 2026 (IDT)
::תודה רבה!
::בעיקרון התלבטתי גם על הניקוד של המילה שְׁבָחוֹ. חשבתי שהגיוני מכמה סיבות שיהיה שִׁבְחוֹ.
::בנוסף, בבית הפותח באות ז השורה האחרונה לא מתחרזת עם השורות הרביעית והחמישית בניגוד לכל שאר הבתים. התלבטתי אם יש גרסה נוספת לשיר שבו יכולה להיות חריזה עקבית לכל אורך הבתים. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 22:50, 28 במאי 2026 (IDT)
:::לגבי שְׁבָחוֹ, זהו כנראה הניקוד הנפוץ. אני חושב שזה תלוי אם המילה היסודית היא שֶׁבַח או שְׁבָח. יתכן שהצורה השניה נפוצה בספרות המסורתית אבל פחות בלשון ימינו ולכן אינטואטיבית ההטייה הזו נראית שגויה. 
:::לגבי &quot;תשיב למין אשר שואל&quot;, בעקבות תוכן השורה מתבקש להניח שהיא השתבשה בעקבות צנזורה. ראיתי בקונטרס זמירות שבת שנערך ע&quot;פ כתבי יד (המחברים: י. י. ינקלביץ וש. קאופמן) שבכתבי יד מופיעות במקום שורה זו המילים &quot;האבנים והנהר&quot;, אבל כמובן שסביר שדווקא מילים אלו באו להחליף שורה מקורית (ולו משום שהמילה &quot;נהר&quot; כבר מופיעה מקודם). היידנהיים ובער גרסו &quot;תשיב למין הנמהר&quot;, וכך גם גרסו בזמירון הנ&quot;ל על פי כתב יד יחיד, וטענו שאין כאן כפילות של ממש עם &quot;רץ ונמהר&quot;, כי פירשו שכאן הכוונה ל&quot;ממהר&quot;, דהיינו לנוצרים הממהרים לשבות בראשון. אני לא בטוח שזה עוזר, כי זו בעצם גם המשמעות של המילה בהופעה הקודמת שלה. ההבדל בין &quot;ממהר&quot; במשמעות של הולך מהר לבין &quot;ממהר&quot; במשמעות של קדימה בזמן הוא דק מידי ולא מספיק לדעתי. אין סיבה שלא להביא את הנוסח הזה כנ&quot;א, אבל כדאי להשאיר את הנוסח הנפוץ כנוסח עיקרי. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:21, 28 במאי 2026 (IDT)
::::בנוגע לשבח
::::האמת היא שאני חשדתי בניקוד אחר כי החריזה מסתדרת יותר טוב עם המילה כרחו. מאותה הסיבה, הניקוד של המילה ונזהרו נראה לי משונה כי ההטעמה שלו יוצרת בעיה בחריזה עם המילה עברו. נראה לי יותר שהצורה תהיה צורת הקשר נִזְהֲרוּ ואולי החטף אמור להיות שווא נע או משהו דומה.
::::בנוגע לחריזה
::::אני ממש שמח לשמוע שכיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה שבדקת על הנושא. אם אני מבין ממך נכון, אוכל להוסיף כנוסח אחר את הגרסה של היינדהיים ובער? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 23:36, 28 במאי 2026 (IDT)
:::::גם לפי התיקונים שאתה מציע החרוז לא יהיה מוצלח במיוחד. שים לב שחריזה משובחת היא לא מה שהשיר הזה מצטיין בו. לכן לדעתי ראוי להשאיר את הצורות האלו מאחר שכך מופיע בסדרי הזמירות הנפוצים. אני אכן בעד להוסיף גם את הנוסח &quot;הנמהר&quot;. אמנם לדעתי בדרך כלל כדאי למעט עם עומס של נוסחאות, אבל כשמדובר בנוסח בעל חשיבות כמו במקרה הזה יש הצדקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:53, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>eqkddi0a2lhzux3oxs25qfycps3cj9c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש&quot;ס/ברכות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701644</id>
    <revision>
      <id>3018034</id>
      <parentid>3017170</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T23:58:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ב: */</comment>
      <origin>3018034</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404847" sha1="f0wcxqls6z0w11qeyirwf9e1i4nih7i" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>f0wcxqls6z0w11qeyirwf9e1i4nih7i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018035</id>
      <parentid>3018034</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T23:58:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ב: */</comment>
      <origin>3018035</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404845" sha1="jadzch514e8wd498t9qkdpnnxm8sgir" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>jadzch514e8wd498t9qkdpnnxm8sgir</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018036</id>
      <parentid>3018035</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T23:58:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ב: */</comment>
      <origin>3018036</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404833" sha1="ts9r5rolwk5owwpq4b19uzisdl4ae5c" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>ts9r5rolwk5owwpq4b19uzisdl4ae5c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018037</id>
      <parentid>3018036</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T23:59:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ב: */</comment>
      <origin>3018037</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="404821" sha1="27uwzvh5ixdnm53hc2dizdzhnlq163i" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן כך מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו [ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בתוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים הגרסא פה היא &quot;'''כל''' כך&quot;. ופחות נראה בעיני, אבל אפשר לקיימו.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלהים במה אדע כי א'''['''י''']'''רשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלהי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; (בח)&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל מימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש. אך ע&quot;פ &quot;מושב זקנים&quot; לבעלי התוס' (פרשת לך לך פרק ט&quot;ו), וכן ע&quot;פ &quot;אמרי נעם&quot; לר' יעקב דילישקש (פרשת לך לך), ששאלו וענו את אותם דברים כדברי רבינו ולא הזכירו את ר' יוחנן בדבריהם, אפשר דלא גרסינן ליה כלל.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ, ועוד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכתה&quot;י בגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אדני אלוהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא&lt;sup&gt;{{הערה|אכן בגרסת רש&quot;י בש&quot;ס כת&quot;י שוניצינו-פיזארו הביא את הפסוק הזה ולא את הפסוק שמופיע לפנינו. וכן הביאו התוס' זאת בדף מט. בד&quot;ה ברוך שנתן שבתות וכו'. וכנראה שגרסא אחרת היית לפניהם, או שמא טעות סופר היא כמו שהגיהו שם. מ&quot;מ בכל כתה&quot;י של הגמ' הפסוק הינו כפי שמופיע לפנינו.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. ואין לומר שהמילה היא &quot;דפריש&quot; שהכוונה לפי מה שפורש בגמ', כיון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. ולצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם, אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונם) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום &lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו אם יש ציבור שמתפללים באיזה שהוא מקום בעולם באותה שעה שהוא מתפלל, מועיל דלא מדחי תפילתו.}}&lt;/sup&gt;. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>27uwzvh5ixdnm53hc2dizdzhnlq163i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:ח:מאגר2</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1720283</id>
    <revision>
      <id>3017981</id>
      <parentid>2889411</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:16:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון קישור אתר חדש</comment>
      <origin>3017981</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="486" sha1="6ch503tsshws7r8qugif4b2girqsowr" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;&lt;span class=&quot;noprint&quot; style=&quot;float: left; padding: 3px 10px 5px 5px; margin-bottom: -5px; text-align: center;&quot;&gt;[[תמונה:Knesset legislation database.png|x25px|link=https://main.knesset.gov.il/apps/legislation/main/bills/{{{1}}}|קישור למאגר החקיקה הלאומי]]&lt;div class=&quot;printonly&quot; style=&quot;font-size: 7pt; font-family: Mono; padding-top: 2px;&quot;&gt;{{{1}}}&lt;/div&gt;&lt;/span&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות חוקים|מאגר]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>6ch503tsshws7r8qugif4b2girqsowr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/עמידה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726164</id>
    <revision>
      <id>3018043</id>
      <parentid>3017401</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T07:44:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ניסוח</comment>
      <origin>3018043</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="105227" sha1="7u0xaf3w361bc774qkzke4qtxaonxye" xml:space="preserve">==עמידה לחול==
&lt;קטע התחלה=א כ/&gt;
===אבות===
&lt;קטע סוף=א כ/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|במנחה:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי שם/&gt;כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} &lt;קטע סוף=כי שם/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדני/&gt;אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} &lt;קטע סוף=אדני/&gt;

&lt;קטע התחלה=א א/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=א א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=זכרנו/&gt;זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ&lt;noinclude&gt; (בנעילה: וְחָתְמֵנוּ)&lt;/noinclude&gt; בְּסֵפֶר הַחַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. &lt;קטע סוף=זכרנו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=א מלך/&gt;מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. &lt;קטע סוף=א מלך/&gt;&lt;קטע התחלה=א ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. &lt;קטע סוף=א ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ב כ/&gt;

===גבורות===
&lt;קטע סוף=ב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. &lt;קטע סוף=ב א/&gt;

{{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ב חורף/&gt;מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם. &lt;קטע סוף=ב חורף/&gt;&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;[&lt;span style=&quot;background-color: #F3F6FB; font-family: narkisim;&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;בקיץ ל&lt;קטע התחלה=ב קיץ/&gt;מנהג א&quot;י:&lt;/small&gt;&lt;/span&gt; מוֹרִיד הַטָּל.] &lt;קטע סוף=ב קיץ/&gt;

&lt;קטע התחלה=ב מכלכל/&gt;מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דּוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=ב מכלכל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מי כמוך/&gt;מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=מי כמוך/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ב ונאמן/&gt;וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. &lt;קטע סוף=ב ונאמן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים. &lt;קטע סוף=ב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ג כ/&gt;

===קדושת השם===
&lt;קטע סוף=ג כ/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נקדש/&gt;נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם, כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. &lt;קטע סוף=נקדש/&gt;&lt;קטע התחלה=ככתוב/&gt;כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{ש}}&lt;קטע סוף=ככתוב/&gt;&lt;קטע התחלה=קדוש/&gt;'''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃'''{{ממס|ישעיהו ו ג}}{{ש}}&lt;קטע סוף=קדוש/&gt;&lt;קטע התחלה=לעומתם/&gt;לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:{{ש}}&lt;קטע סוף=לעומתם/&gt;&lt;קטע התחלה=ברוך/&gt;'''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃'''{{ממס|יחזקאל ג יב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=ברוך/&gt;&lt;קטע התחלה=ובדברי/&gt;וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}&lt;קטע סוף=ובדברי/&gt;&lt;קטע התחלה=ימלוך/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}&lt;קטע סוף=ימלוך/&gt;{{ש}}&lt;קטע התחלה=לדור/&gt;לְדֹר וָדֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ, וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ, וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. &lt;קטע סוף=לדור/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. {{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ג א/&gt;אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. &lt;קטע סוף=ג א/&gt;&lt;קטע התחלה=ג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ג ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}}&lt;קטע התחלה=ד כ/&gt;

===חונן הדעת===
&lt;קטע סוף=ד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ד א/&gt;אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. &lt;קטע סוף=ד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אתה חוננתנו/&gt;אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ לְמַדַּע תּוֹרָתֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּבְדֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, הָחֵל עָלֵינוּ הַיָּמִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם, חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא, וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן, וּמְדֻבָּקִים בְּיִרְאָתֶךָ. וְ&lt;קטע סוף=אתה חוננתנו/&gt;חָנֵּנוּ…{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ד חננו/&gt;חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל. &lt;קטע סוף=ד חננו/&gt;&lt;קטע התחלה=ד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. &lt;קטע סוף=ד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ה כ/&gt;
===תשובה===
&lt;קטע סוף=ה כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ה א/&gt;הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. &lt;קטע סוף=ה א/&gt;&lt;קטע התחלה=ה ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בִתְשׁוּבָה. &lt;קטע סוף=ה ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ו כ/&gt;
===סליחה===
&lt;קטע סוף=ו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ו א/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. &lt;קטע סוף=ו א/&gt;
&lt;קטע התחלה=ו כי/&gt;כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אָתָּה. &lt;קטע סוף=ו כי/&gt;{{הור|בקצת קהילות, בתענית ציבור אומרים כאן סליחות בחזרת הש&quot;ץ&lt;noinclude&gt; של שחרית&lt;/noinclude&gt;}} &lt;קטע התחלה=ו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ. &lt;קטע סוף=ו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ז כ/&gt;
===גאולה===
&lt;קטע סוף=ז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ז א/&gt;רְאֵה {{ק|[נָא]}} בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גוֹאֵל חָזָק אָתָּה. &lt;קטע סוף=ז א/&gt;&lt;קטע התחלה=ז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ז ת/&gt;{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=עננו כ/&gt;
===עננו===
&lt;קטע סוף=עננו כ/&gt;{{הור|בחזרת הש&quot;ץ בתענית ציבור:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=עננו א/&gt;עֲנֵנוּ יְיָ עֲנֵנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תֵּפֶן אֶל רִשְׁעֵנוּ, וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ, יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ, טֶרֶם נִקְרָא אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה יְיָ הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה. &lt;קטע סוף=עננו א/&gt;&lt;קטע התחלה=עננו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.&lt;קטע סוף=עננו ת/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=ח כ/&gt;
===רפואה===
&lt;קטע סוף=ח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ח א/&gt;רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵינוּ.&lt;קטע סוף=ח א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|תפילה על חולה:}}{{ש}}{{ק|יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה/לַחוֹלָה {{פבפ|זנ|נ}} בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=ח כי/&gt;כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. &lt;קטע סוף=ח כי/&gt;&lt;קטע התחלה=ח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=ח ת/&gt;&lt;קטע התחלה=ט כ/&gt;

===ברכת השנים===
&lt;קטע סוף=ט כ/&gt;&lt;קטע התחלה=ט א/&gt;בָּרֵךְ עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן &lt;קטע סוף=ט א/&gt;{{ש}}
{{הור|בקיץ:}} &lt;קטע התחלה=ט קיץ/&gt;בְּרָכָה &lt;קטע סוף=ט קיץ/&gt; {{הור|בחורף:}} &lt;קטע התחלה=ט חורף/&gt;טַל וּמָטָר לִבְרָכָה &lt;קטע סוף=ט חורף/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ט על פני/&gt;עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ {{ק|[{{הור|נ&quot;א:}} מִטּוּבָהּ]}}, וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. &lt;קטע סוף=ט על פני/&gt;&lt;קטע התחלה=ט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. &lt;קטע סוף=ט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=י כ/&gt;

===קיבוץ גלויות===
&lt;קטע סוף=י כ/&gt;&lt;קטע התחלה=י א/&gt;תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=י א/&gt;&lt;קטע התחלה=י ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. &lt;קטע סוף=י ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יא כ/&gt;
===משפט===
&lt;קטע סוף=יא כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יא א/&gt;הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא א/&gt;&lt;קטע התחלה=יא ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. &lt;קטע סוף=יא ת/&gt;{{הור1|בעשי&quot;ת|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}}&lt;קטע התחלה=יב כ/&gt;
===ברכת המינים===
&lt;קטע סוף=יב כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יב א/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הערה|נוסח אשכנז הישן: (וְ)לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.{{ש}}
נוסח מצונזר רעדלהיים: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה כְּרֶֽגַע יאבֵֽדוּ, וְכֻלָּם מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.}}&lt;/noinclude&gt;(נוסח מצונזר: וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶגַע תֹּאבֵד, וְכָל אֹיְבֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ, וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.) &lt;קטע סוף=יב א/&gt;&lt;קטע התחלה=יב ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. &lt;קטע סוף=יב ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יג כ/&gt;
===על הצדיקים===
&lt;קטע סוף=יג כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יג א/&gt;עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל זִקְנֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם, וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָטָחְנוּ. &lt;קטע סוף=יג א/&gt;&lt;קטע התחלה=יג ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. &lt;קטע סוף=יג ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יד כ/&gt;
===ולירושלים===
&lt;קטע סוף=יד כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יד א/&gt;וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין. &lt;קטע סוף=יד א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|במנחה של תשעה באב:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=נחם/&gt;נַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ, וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ, וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ, וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי, כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ, כָּאָמוּר: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, '''מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם'''.&lt;קטע סוף=נחם/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יד ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. &lt;קטע סוף=יד ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טו כ/&gt;
===את צמח דוד===
&lt;קטע סוף=טו כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טו א/&gt;אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. &lt;קטע סוף=טו א/&gt;&lt;קטע התחלה=טו ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה. &lt;קטע סוף=טו ת/&gt;&lt;קטע התחלה=טז כ/&gt;
===שומע תפילה===
&lt;קטע סוף=טז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=טז א/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָתָּה. וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ.&lt;קטע סוף=טז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בתפילת לחש במנחה של תענית ציבור:}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו א}}&lt;/noinclude&gt;

{{הור|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ועננו/&gt;וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִם רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. &lt;קטע סוף=ועננו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=טז כי/&gt;כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=טז כי/&gt;&lt;קטע התחלה=טז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=טז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יז כ/&gt;
===עבודה===
&lt;קטע סוף=יז כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יז א/&gt;רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. &lt;קטע סוף=יז א/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בראש חודש ובחול המועד:}}{{ש}}{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יז ותחזינה/&gt;וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=יז ותחזינה/&gt;&lt;קטע התחלה=יז ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.&lt;קטע סוף=יז ת/&gt;&lt;קטע התחלה=יח כ/&gt;
===הודאה===
&lt;קטע סוף=יח כ/&gt;&lt;קטע התחלה=יח א/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. &lt;קטע סוף=יח א/&gt;
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=מודים דרבנן/&gt;מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. &lt;קטע סוף=מודים דרבנן/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחנוכה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=על הנסים/&gt;עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=על הנסים/&gt;&lt;קטע התחלה=בימי מתתיהו/&gt;בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.&lt;קטע סוף=בימי מתתיהו/&gt;

{{הור|בפורים:}}{{ש}}עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, &lt;קטע התחלה=בימי מרדכי/&gt;בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז.{{ממס|לפני=מתוך|אסתר ג יג}} וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.&lt;קטע סוף=בימי מרדכי/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח ועל/&gt;וְעַל כֻּלָּם, יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד, לְעוֹלָם וָעֶד. &lt;קטע סוף=יח ועל/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=וכתוב/&gt;וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָל בְּנֵי בְרִיתֶךָ. &lt;קטע סוף=וכתוב/&gt;{{סוף}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ של ימים נוראים (מנהג אשכנז המזרחי):}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך/&gt;אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רָע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.&lt;קטע סוף=זכור רחמיך/&gt;
{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יח וכל/&gt;וְכֹל הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, וִיהַלְלוּ אֶת שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה. &lt;קטע סוף=יח וכל/&gt;&lt;קטע התחלה=יח ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. &lt;קטע סוף=יח ת/&gt;{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}&lt;קטע התחלה=כהנים כ/&gt;
===ברכת כהנים===
&lt;קטע סוף=כהנים כ/&gt;&lt;קטע התחלה=לברך/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. &lt;קטע סוף=לברך/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|כשאין נשיאת כפים, החזן אומר:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=אלהינו/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אלהינו/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יברכך/&gt;יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר ו/טעמים#ו כד|במדבר ו כד-כו}} &lt;קטע סוף=יברכך/&gt;

&lt;קטע התחלה=אדיר/&gt;אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=אדיר/&gt;{{סוף}}&lt;קטע התחלה=יט כ/&gt;

===שלום===
&lt;קטע סוף=יט כ/&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;בשחרית ו&lt;/noinclude&gt;במנחה של תענית ציבור&lt;noinclude&gt; (ויש נוהגים אף במנחה של שבת)&lt;/noinclude&gt;:}} &lt;קטע התחלה=יט שים/&gt;שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שים/&gt;

{{הור|במנחה ובערבית:}} &lt;קטע התחלה=יט שלום רב/&gt;שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם, כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם. &lt;קטע סוף=יט שלום רב/&gt;

&lt;קטע התחלה=יט וטוב/&gt;וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ. &lt;קטע סוף=יט וטוב/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=בספר חיים/&gt;בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. {{ק|[{{הור1|יש מסיימים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם.}}]}} &lt;קטע סוף=בספר חיים/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יט ת/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.&lt;קטע סוף=יט ת/&gt;&lt;קטע התחלה=אלהי כ/&gt;

===אלוהי נצור===
&lt;קטע סוף=אלהי כ/&gt;[{{הור|יש שאומרים כאן:}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃]

&lt;קטע התחלה=אלהי א/&gt;אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קח ז}}&lt;קטע סוף=אלהי א/&gt;
{{רקע אפור}}&lt;קטע התחלה=תענית יחיד/&gt;{{הור|הרוצה לקבל עליו תענית, אומר במנחה ביום הקודם:}}{{ש}}רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית יָחִיד לְמָחָר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי, וְתַעֲנֶה עֲתִירָתִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

{{הור|ובמנחה של יום התענית אומר:}}{{ש}}
רִבּון כָּל הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן, וְאֵין מַקְרִיבִין מִמֶּנּוּ אֶלָּא חֶלְבּוֹ וְדָמוֹ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מְכַפֵּר. וְעַכְשָׁו יָשַׁבְתִּי בְּתַעֲנִית, וְנִתְמַעֵט חֶלְבִּי וְדָמִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי שֶׁנִּתְמַעֵט הַיּוֹם כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּיו לְפָנֶיךָ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ, וְתִרְצֵנִי.&lt;קטע סוף=תענית יחיד/&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=יהיו לרצון/&gt;{{הור|יש האומרים כאן [[פסוק המתחיל ומסתיים באות|פסוק]] המתחיל ומסתיים באותיות שבהן מתחיל ומסתיים השם הפרטי (פסוק לכל שם שיש לו).}}

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

עֹשֶׂה &lt;קטע סוף=יהיו לרצון/&gt;שָׁלוֹם {{הור1|בעשי&quot;ת|הַשָּׁלוֹם}} &lt;קטע התחלה=במרומיו/&gt;בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.
{{ש}}
וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת׃{{ממס|מלאכי ג ד}}&lt;קטע סוף=במרומיו/&gt;

==קדושה לשבת ויום טוב==
===פיוטים===
{{הור|להלן קטעים קבועים שמוסיפים בפיוטים שלפני קדושה.}}
;א
&lt;קטע התחלה=ואתה/&gt;'''יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃'''{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש}}
'''וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃'''{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}'''אֵל נָא,'''&lt;קטע סוף=ואתה/&gt;
;ב
&lt;קטע התחלה=חי וקיים/&gt;'''חַי וְקַיָּם, נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''&lt;קטע סוף=חי וקיים/&gt;
;ג
&lt;קטע התחלה=אל נא/&gt;אֵל נָא לְעוֹלָם תָּעֳרָץ וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלֹךְ וְתִתְנַשֵּׂא{{ש}}
הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכוּתוֹ {{סי|נֶ}}צַח. {{סי|נ}}וֹרְאוֹתָיו {{סי|שִׂ}}יחוּ. {{סי|סַ}}פְּרוּ {{סי|עֻ}}זּוֹ. {{סי|פָּ}}אֲרוּהוּ {{סי|צְ}}בָאָיו.
{{סי|קַ}}דְּשׁוּהוּ {{סי|ר}}וֹמְמוּהוּ. {{סי|רֹ}}ן {{סי|שִׁ}}יר וָ{{סי|שֶׁ}}בַח. {{סי|תֹּ}}קֶף {{סי|תְּ}}הִלוֹת {{סי|תִּ}}פְאַרְתּוֹ.&lt;קטע סוף=אל נא/&gt;
;ד
{{הור|בשבת וחג:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן1/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן1/&gt;

{{הור|בראש השנה:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן2/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ.'''&lt;קטע סוף=ובכן2/&gt;

{{הור|ביום כיפור:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ובכן3/&gt;'''וּבְכֵן''' &lt;small&gt;וּ&lt;/small&gt;'''לְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ.'''&lt;קטע סוף=ובכן3/&gt;

===שחרית===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=אז/&gt;אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל, מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. &lt;קטע סוף=אז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומך/&gt;מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן, בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכֹּן. תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדֹר וָדֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ, כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ עַל יְדֵי דָוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומך/&gt;
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף===
&lt;קטע התחלה=נעריצך/&gt;נַעֲרִיצְךָ וְנַקְדִישְׁךָ כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ, &lt;קטע סוף=נעריצך/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב|קדוש}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=כבודו/&gt;כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. &lt;קטע סוף=כבודו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}&lt;/noinclude&gt;
&lt;קטע התחלה=ממקומו/&gt;מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים – {{ש}}&lt;קטע סוף=ממקומו/&gt;
&lt;קטע התחלה=שמע/&gt;'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שמע/&gt;
&lt;קטע התחלה=הוא אלהינו/&gt;{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=אֶחָד}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָל חָי: לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם'''׃{{ממס|במדבר טו מא}}{{ש}}&lt;קטע סוף=הוא אלהינו/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום טוב, בר&quot;ה וביו&quot;כ:}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אדיר-אדירנו/&gt;אַדִּיר אַדִּירֵנוּ, יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=אדיר-אדירנו/&gt;{{סוף}}&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובדברי|ימלוך}}&lt;/noinclude&gt;

==ברכה שלישית לראש השנה ויום כיפור==
&lt;noinclude&gt;
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}|| ||{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{סוף}}
|}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ובכן/&gt;וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן &lt;small&gt;[{{הור|נוסח ישן:}} שֶׁהַשִּׁלְטוֹן]&lt;/small&gt; לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ.

וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְיָ לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. &lt;קטע סוף=ובכן/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותמלוך/&gt;וְתִמְלֹךְ אַתָּה יְיָ לְבַדֶּךָ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}}

קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. &lt;קטע סוף=ותמלוך/&gt;
==קדושת היום==
===ערבית לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה קדשת/&gt;אַתָּה קִדַּשְׁתָּ אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁמֶךָ, תַּכְלִית מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וּבֵרַכְתּוֹ מִכָּל הַיָּמִים, וְקִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל הַזְּמַנִּים, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}}&lt;קטע סוף=אתה קדשת/&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה א/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ &lt;קטע סוף=רצה א/&gt;בָהּ &lt;קטע התחלה=רצה ת/&gt;יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. &lt;קטע סוף=רצה ת/&gt;
===שחרית לשבת===
&lt;קטע התחלה=ישמח משה/&gt;יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ לּוֹ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:

וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טו|שמות לא טו-טז}}

וְלֹא נְתַתּוֹ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים, וְגַם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ. עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמח משה/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מנחה לשבת===
&lt;קטע התחלה=אתה אחד/&gt;אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה וַעֲטֶרֶת יְשׁוּעָה, יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ. אַבְרָהָם יָגֵל, יִצְחָק יְרַנֵּן, יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ. מְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שָׁאַתָּה רוֹצֶה בָּהּ. יַכִּירוּ בָנֶיךָ וְיֵדְעוּ כִּי מֵאִתְּךָ הִיא מְנוּחָתָם, וְעַל מְנוּחָתָם יַקְדִּישׁוּ אֶת שְׁמֶךָ. &lt;קטע סוף=אתה אחד/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בָם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;
===מוסף לשבת===
&lt;קטע התחלה=תכנת/&gt;{{סי|תִּ}}כַּנְתָּ {{סי|שַׁ}}בָּת, {{סי|רָ}}צִיתָ {{סי|קָ}}רְבְּנוֹתֶיהָ, {{סי|צִ}}וִּיתָ {{סי|פֵּ}}רוּשֶׁיהָ {{סי|עִ}}ם {{סי|סִ}}דּוּרֵי {{סי|נְ}}סָכֶיהָ. {{סי|מְ}}עַנְּגֶיהָ {{סי|לְ}}עוֹלָם {{סי|כָּ}}בוֹד {{סי|יִ}}נְחָלוּ, {{סי|טֹ}}עֲמֶיהָ {{סי|חַ}}יִּים {{סי|זָ}}כוּ, {{סי|וְ}}גַם {{סי|הָ}}אֹהֲבִים {{סי|דְּ}}בָרֶיהָ {{סי|גְּ}}דֻלָּה {{סי|בָּ}}חָרוּ. {{סי|אָ}}ז מִסִּינַי נִצְטַוּוּ עָלֶיהָ, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב בָּהּ קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת כָּרָאוּי. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=תכנת/&gt;

&lt;קטע התחלה=וביום השבת/&gt;וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ, עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} &lt;קטע סוף=וביום השבת/&gt;

&lt;קטע התחלה=ישמחו/&gt;יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שֹׁמְרֵי שַׁבָּת וְקֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. &lt;קטע סוף=ישמחו/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה א}} בוֹ {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|רצה ת}}&lt;/noinclude&gt;

===מוסף ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=ראשי חדשים/&gt;רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמְּךָ נָתָתָּ, זְמַן כַּפָּרָה לְכָל תּוֹלְדוֹתָם. בִּהְיוֹתָם מַקְרִיבִים לְפָנֶיךָ זִבְחֵי רָצוֹן וּשְׂעִירֵי חַטָּאת לְכַפֵּר בַּעֲדָם. זִכָּרוֹן לְכֻלָּם יִהְיוּ, וּתְשׁוּעַת נַפְשָׁם מִיַּד שׂוֹנֵא. מִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין, וְעוֹלַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֶה עָלָיו, וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּנוּ, וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ הַנִּשְׁמָעִים בְּעִירֶךָ, הָאֲמוּרִים לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ. אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם, וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכֹּר. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסַף יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=ראשי חדשים/&gt;

&lt;קטע התחלה=ובראשי/&gt;וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כח יא}}&lt;קטע סוף=ובראשי/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=חדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, חַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=חדש/&gt;
===מוסף שבת ראש חודש===
&lt;קטע התחלה=אתה יצרת/&gt;אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: &lt;קטע סוף=אתה יצרת/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובראשי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=רצה וחדש/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן {{הור1|בשנה מעוברת עד ר&quot;ח אדר ב'|וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע}}. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. &lt;קטע סוף=רצה וחדש/&gt;
===תפילת יום טוב===
&lt;קטע התחלה=אתה בחרתנו/&gt;אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. &lt;קטע סוף=אתה בחרתנו/&gt;

&lt;קטע התחלה=ותודיענו/&gt;{{רקע אפור}}{{הור|במוצאי שבת:}}{{ש}}וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת, חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים. וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ.{{סוף}}&lt;קטע סוף=ותודיענו/&gt;
&lt;קטע התחלה=ותתן רגלים/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ{{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ{{ש}}
{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן רגלים/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

&lt;קטע התחלה=והשיאנו/&gt;&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}} &lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|שַׁבָּת וּ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי [{{הור|נוסח ישן:}} אוֹהֲבֵי] שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=והשיאנו-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.&lt;קטע סוף=והשיאנו-חול/&gt;&lt;קטע סוף=והשיאנו/&gt;
===מוסף רגלים===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ומפני/&gt;וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶׁךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומפני/&gt;

וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}}{{ש}}
{{הור|בפסח:}} חַג הַמַּצּוֹת {{ש}}
{{הור|בשבועות:}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת {{ש}}
{{הור|בסוכות:}} חַג הַסֻּכּוֹת {{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת:}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת {{ש}}
הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וביום השבת}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
{{הור|ביו&quot;ט ראשון (ושני) של פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח א/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, פֶּסַח לַייָ׃ וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג, שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח#כח טז|במדבר כח טז-יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח א/&gt;

{{הור|בשאר ימי פסח:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים פסח ב/&gt;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד, וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כח יט}} &lt;קטע סוף=פסוקים פסח ב/&gt;

{{הור|בשבועות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שבועות/&gt;וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ, בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד, שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה׃{{ממס|במדבר כח כו|במדבר כח כו-כז}} &lt;קטע סוף=פסוקים שבועות/&gt;

{{הור|ביו&quot;ט של סוכות:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות א/&gt;וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַייָ שִׁבְעַת יָמִים׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ׃{{ממס|במדבר כט#כט יב|במדבר כט יב-יג}} &lt;קטע סוף=פסוקים סוכות א/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים סוכות ב/&gt;{{הור|בחול המועד סוכות (בחו&quot;ל מתחילים מהפסוק של היום הקודם):}}

{{הור|בט&quot;ז בתשרי (בא&quot;י):}} וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט יז}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ז בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כ}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ח בתשרי:}} וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּרִים עֲשָׂרָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כג}}{{ש}}
{{הור|בי&quot;ט בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, פָּרִים תִּשְׁעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כו}}{{ש}}
{{הור|בכ' בתשרי:}} וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, פָּרִים שְׁמֹנָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט כט}}{{ש}}
{{הור|בהושענא רבה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים הו&quot;ר/&gt;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, פָּרִים שִׁבְעָה, אֵילִם שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה אַרְבָּעָה עָשָׂר תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט לב}} &lt;קטע סוף=פסוקים הו&quot;ר/&gt;&lt;קטע סוף=פסוקים סוכות ב/&gt;{{ש}}
{{הור|בשמיני עצרת ושמחת תורה:}} &lt;קטע התחלה=פסוקים שמיני עצרת/&gt;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט#כט לה|במדבר כט לה-לו}} &lt;קטע סוף=פסוקים שמיני עצרת/&gt;

{{הור|בכל הימים:}} &lt;קטע התחלה=ומנחתם/&gt;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם. &lt;קטע סוף=ומנחתם/&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} &lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ישמחו}}&lt;/noinclude&gt;{{סוף}}
&lt;קטע התחלה=מלך רחמן/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה אֵלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ. וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}&lt;קטע סוף=מלך רחמן/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}&lt;/noinclude&gt;

===תפילת ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו|ותודיענו}}&lt;/noinclude&gt;

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}}

&lt;קטע התחלה=מלוך/&gt;&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדֶךָ, וְהִנָּשֵׂא עַל כָּל הָאָרֶץ בִּיקָרֶךָ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ, יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ &lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}&lt;קטע התחלה=מלוך-חול/&gt;יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.&lt;קטע סוף=מלוך-חול/&gt;&lt;קטע סוף=מלוך/&gt;

===תפילת יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-יו&quot;כ/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-יו&quot;כ/&gt;

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}}

&lt;קטע התחלה=מחול/&gt;&lt;קטע התחלה=מחול1/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וּבְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה. מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. כָּאָמוּר: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}} וְנֶאֱמַר: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} וְנֶאֱמַר: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}} {{הור1|בשבת|אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ,}} קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, &lt;קטע סוף=מחול1/&gt;{{הור1|בשבת|וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ / בָם יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ,}} &lt;קטע התחלה=מחול2/&gt;וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחֳלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְלַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמַעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת וְ}}יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפֻּרִים. &lt;קטע סוף=מחול2/&gt;&lt;קטע סוף=מחול/&gt;

===מוסף ראש השנה===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור|בחול:}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;יוֹם תְּרוּעָה, &lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, בְּאַהֲבָה,}} &lt;קטע התחלה=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה2/&gt;&lt;קטע סוף=ותתן-ר&quot;ה1/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

&lt;קטע התחלה=פסוקים ראש השנה/&gt;וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם׃ וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃{{ממס|במדבר כט|במדבר כט א-ב}} 

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם, לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|במדבר כט ו|שם פסוק ו}}&lt;קטע סוף=פסוקים ראש השנה/&gt;&lt;קטע התחלה=מלכויות כ/&gt;
====מלכויות====
&lt;קטע סוף=מלכויות כ/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|עלינו}}

&lt;קטע התחלה=מלכויות א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|על כן}}{{ש}}&lt;קטע סוף=מלכויות א/&gt;
&lt;קטע התחלה=מלכויות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃{{ממס|במדבר כג כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי, עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לג ה}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם׃{{ממס|תהלים כב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד#כד ז|תהלים כד ז-י}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְיָ צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׃{{ממס|ישעיהו מד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}&lt;קטע סוף=מלכויות פס/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות כ/&gt;
====זכרונות====
&lt;קטע סוף=זכרונות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות א/&gt;אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחָד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק זִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל רוּחַ וָנָפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים, וַהֲמוֹן בְּרִיּוֹת לְאֵין תַּכְלִית. מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדָעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}} וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם, אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשֹּׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקָד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. &lt;קטע סוף=זכרונות א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות פס/&gt;וְגַם אֶת נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בַּהֲבִיאֲךָ אֶת מֵי הַמַּבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי רעַ מַעַלְלֵיהֶם. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל, וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. 

כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם׃{{ממס|בראשית ח א}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|שמות ב כד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיא ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה|שם פסוק ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָו׃{{ממס|תהלים קו מה}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְיָ, זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה׃{{ממס|ירמיהו ב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִמוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם׃{{ממס|יחזקאל טז ס}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְיָ׃{{ממס|ירמיהו לא יט}}

&lt;קטע סוף=זכרונות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=זכרונות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַּחֲלָתֶךָ. וְקַיֶּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}} כִּי זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וַעֲקֵדַת יִצְחָק לְזַרְעוֹ (שֶׁל יַעֲקֹב) הַיּוֹם בְּרַחֲמִים תִּזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, זוֹכֵר הַבְּרִית. &lt;קטע סוף=זכרונות ב/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות כ/&gt;
====שופרות====
&lt;קטע סוף=שופרות כ/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות א/&gt;אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ.

&lt;קטע סוף=שופרות א/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות פס/&gt;כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃{{ממס|שמות יט טז}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל׃{{ממס|שמות יט יט|שם פסוק יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק׃{{ממס|שמות כ טו}}

וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, יְיָ בְּקוֹל שׁוֹפָר׃{{ממס|תהלים מז ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃ הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃ הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃ הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃ הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קנ}}

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר:{{ש}}
כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׃{{ממס|ישעיהו יח ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם׃{{ממס|ישעיהו כז יג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַייָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי {{צבע גופן|אפור|יְיִ}} [אֱלֹהִים] בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן׃ יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם.{{ממס|זכריה ט#ט יד|זכריה ט יד-טו}} כֵּן תָּגֵן עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹמֶךָ.

&lt;קטע סוף=שופרות פס/&gt;&lt;קטע התחלה=שופרות ב/&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, כִּמְצֻוָּה עָלֵינוּ בְתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|במדבר י י}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. &lt;קטע סוף=שופרות ב/&gt;

===מוסף יום כיפור===
&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ותתן לנו כיפור/&gt;וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.&lt;קטע סוף=ותתן לנו כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=ואת מוסף כיפור/&gt;וְאֶת {{הור|כשחל בחול:}} מוּסַף {{הור1|בשבת|מוּסְפֵי}} יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:&lt;קטע סוף=ואת מוסף כיפור/&gt;

&lt;קטע התחלה=פסוקים יום כיפור/&gt;וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַייָ רֵיחַ נִיחֹחַ, פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃{{ממס|במדבר כט#כט ז|במדבר כט ז-ח}}

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר, שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.&lt;קטע סוף=פסוקים יום כיפור/&gt;

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}}&lt;/noinclude&gt;

==הערות ושינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>7u0xaf3w361bc774qkzke4qtxaonxye</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר יצר אור וצר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726599</id>
    <revision>
      <id>3017953</id>
      <parentid>3001494</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:31:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017953</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5838" sha1="80jr785id39hdjadu1636r9pyp697j7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים]]}} (מנהג זה מובא בהוספה בכ&quot;י של [[ספר המנהגים]] כמנהג פולין).}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>80jr785id39hdjadu1636r9pyp697j7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017954</id>
      <parentid>3017953</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:32:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3017954</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5892" sha1="qoi25xff1err6t9hehdezf7lg9p8g3a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים]]}} (מנהג זה מובא בהוספה בכ&quot;י של [[ספר המנהגים]] כמנהג פולין).}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qoi25xff1err6t9hehdezf7lg9p8g3a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017955</id>
      <parentid>3017954</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:33:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017955</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5912" sha1="fbgpajzb1igtrto1c45f70o61ty9mer" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים]]}} (מנהג זה מובא בהוספה בכ&quot;י של [[ספר המנהגים]] כמנהג פולין).}}
| ויקיפדיה = אשר יצר אור
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fbgpajzb1igtrto1c45f70o61ty9mer</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017956</id>
      <parentid>3017955</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:34:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017956</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5912" sha1="ntqxagzasvvf0eg4eh9aoorjiusopxa" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים]]}} (מנהג זה מובא בהוספה בכ&quot;י של [[ספר המנהגים]] כמנהג פולין).}}
| ויקיפדיה = אשר יצר אור
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ntqxagzasvvf0eg4eh9aoorjiusopxa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017982</id>
      <parentid>3017956</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:19:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון קישור</comment>
      <origin>3017982</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5925" sha1="som5tv7dgsxz3q5h3m4xenkiw7r6nhh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים נכרתים]]}} (מנהג זה מובא בהוספה בכ&quot;י של [[ספר המנהגים]] כמנהג פולין).}}
| ויקיפדיה = אשר יצר אור
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>som5tv7dgsxz3q5h3m4xenkiw7r6nhh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018052</id>
      <parentid>3017982</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:49:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018052</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6027" sha1="queoao4hvqxnhx1p68hl651vddc4ttq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יצר אור וצר
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד =
| מחבר = [[מחבר:אפרים מרגנשבורג|רבנו אפרים]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אפרים בר רבי יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-8268}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי בשבת שניה של חנוכה ובשבת בהעלותך.{{הערה|בפוזנא אומרים בשני המועדים האלו {{צ|[[שני זיתים נכרתים]]}}.}}
| ויקיפדיה = אשר יצר אור
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''אפרים בר רבי יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יָצַר / אוֹר&lt;noinclude&gt;{{הערה|בכ&quot;י נמצא נוסח &quot;לְאוֹר&quot;, ובאמת ע&quot;פ המשקל צריך להיות כאן [[W:משקל_(שירה)#משקל_יתדות_ותנועות|יתד]].}}&lt;/noinclude&gt; וָצַר / וְנֵר עוֹרְכִים לְךָ לִפְנָי{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֵי יִצְהָר / לְךָ צֹהַר / הֲלֹא מִמְּךָ מְאוֹר עֵינָי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל שֶׁמֶשׁ / לְךָ יְשַׁמֵּשׁ / וּמַה יָּפוּ לְךָ שְׁמָנָי{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרְךָ אוֹר / וּמַה מָּאוֹר / אֲשֶׁר עָרְכוּ לְךָ כֹּהֲנָי{{ש}}
{{סי|הֲ}}לֹא תְּהַלֵּךְ / בְּנֵי מֶלֶךְ / בְּעַמּוּד הָאֵשׁ לְפָנָי
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשׁ / אֲשֶׁר יְחֻדַּשׁ / וּמִמֶּנּוּ אוֹר יְקָרוֹת{{ש}}
{{סי|טַ}}הֵר טֹהַר / וְהַזֹּהַר / לְךָ כַּחֲשֵׁכָה אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ / לְאִישׁ חֲסִידְךָ / בְּלָאוֹתָיו לְךָ מְאִירוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אַהֲבָתְךָ / וְחִבָּתְךָ / תְּצַוֶּה לַעֲרֹךְ נֵרוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ אָיֹם / בְּאִישׁוֹן יוֹם / שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|מְ}}לוֹן שַׁדַּי / בֵּין שָׁדַי / וְהָיָה לְעֵד נֵר מַעֲרָב{{ש}}
{{סי|נְ}}וַת בַּיִת / כְּאוֹר זַיִת / לְנֵר אֱלֹהִים מֶלֶךְ רַב{{ש}}
{{סי|סְ}}פוֹת חֵלֶק / בְּנֵר דּוֹלֵק / וְלֹא יִכְבֶּה כְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכָתוֹ / כְּמִדָּתוֹ / חֲצִי רֹבַע בִּמְשׂוּרָיו{{ש}}
{{סי|פְּ}}נוֹת עֶרֶב / הֲלֹא יְקָרֵב / לְהַדְלִיק בּוֹ בְּכָל חֲבֵרָיו{{ש}}
{{סי|צִ}}בְאוֹתָיו / וְנִפְלְאוֹתָיו / לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|קְ}}נֵה מִקְשָׁה / פְּנֵי שִׁשָּׁה / לְמוּל פּוֹנֶה לְמַעֲרָבוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן הוּא / בְּאוֹרֵהוּ / וְאַחֲרוֹן הוּא בְּהֵטִיבוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בִיעִי עֵד / בְּבֵית מוֹעֵד / לְיִשְׂרָאֵל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלָּה לַכֹּל / וְלֹא יָכוֹל / מְאוֹר נֹגַהּ בְּשַׁלְהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|אֲ}}שֶׁר בֵּרְכוֹ / לְפִי עֶרְכּוֹ / לְהַעֲלוֹת נֵר בְּלֶהָבוֹ{{ש}}
{{סי|פְּ}}לָאוֹתָיו / וְעֵדוֹתָיו / לְבֵן נִבְחַר לוֹ בְּטוּבוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹן שׁוֹכֵן / כְּבֶן סוֹכֵן / אֲשֶׁר אָבִיו לֹא עֲצָבוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיד מְשָׁעֳשַׁע / בְּךָ נוֹשַׁע / כְּיוֹנֵק וְאָבִיו אֲהֵבוֹ{{ש}}
{{סי|מְ}}שֹׁךְ אֵלָיו / חַסְדְּךָ עָלָיו / בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}
{{סי|בְּ}}נֵה אֲרִיאֵל / וְחִישׁ גּוֹאֵל / שְׁלַח אֵלַי מִמְּךָ פְּדוּת{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה וְהַיְצֵא / לְעַמְּךָ פְּצֵה / פְּדֵהוּ מִן יְדֵי עַבְדוּת{{ש}}
{{סי|רְב}}וֹת חַסְדּוֹ / לְבֵן יְדִידוֹ / לְנַהֲגֵהוּ מִכְּבֵדוּת{{ש}}
{{סי|יְ}}חַלְּצֵהוּ / וְיִפְצֵהוּ / יְרִיצֵהוּ מִבּוֹר וָדוּת{{ש}}
{{סי|יְצַ}}ו אוֹרוֹ / לְבֵן בְּכוֹרוֹ / חֲבוֹשׁ מְזוֹרוֹ בְּכָל מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדִים גְּמֹל / כְּמוֹ מִתְּמוֹל / בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְדִידוּת{{ש}}
{{סי|קְ}}נֵי מְנוֹרָה / אֲשֶׁר לְאוֹרָה / עוֹד תִּהְיֶה לִי לְעֵדוּת{{ש}}
אֲנִי מְקֻדָּשׁ / לְאוֹר חָדָשׁ / וְעָלַי יִזְרַח יְיָ
{{רפרן|וּמִי יָאִיר / לְךָ מֵאִיר / וְאַתָּה נֵרִי יְיָ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר המאורות}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>queoao4hvqxnhx1p68hl651vddc4ttq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שני זיתים נכרתים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726603</id>
    <revision>
      <id>3017949</id>
      <parentid>3001495</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T14:34:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017949</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8459" sha1="dce470s0p2oqro4r57dilpnat8f34vk" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:ומשקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובפוזנא גם בשבת שניה, ואף בשבת בהעלותך.{{הערה|בשני מועדים האחרונים אומרים בשאר קילות אשכנז המזרחי {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ולמנהג אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילים {{צ|ממלכה ממושכה}}.
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}
===נוסח קהילות אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>dce470s0p2oqro4r57dilpnat8f34vk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017950</id>
      <parentid>3017949</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T14:52:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>תמונות שבערך בויקיפדיה</comment>
      <origin>3017950</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8843" sha1="o6shlwuika3krgh20j8ri4720tbvdu8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:ומשקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובפוזנא גם בשבת שניה, ואף בשבת בהעלותך.{{הערה|בשני מועדים האחרונים אומרים בשאר קילות אשכנז המזרחי {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ולמנהג אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילים {{צ|ממלכה ממושכה}}.
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח קהילות אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o6shlwuika3krgh20j8ri4720tbvdu8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017951</id>
      <parentid>3017950</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T14:53:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017951</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8854" sha1="q1417j2g8dicnu4gl3sfxmn9zyrugti" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:ומשקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובפוזנא גם בשבת שניה, ואף בשבת בהעלותך.{{הערה|בשני מועדים האחרונים אומרים בשאר קילות אשכנז המזרחי {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ולמנהג אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילים {{צ|ממלכה ממושכה}}.
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|הפיוט שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח קהילות אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>q1417j2g8dicnu4gl3sfxmn9zyrugti</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017952</id>
      <parentid>3017951</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T15:14:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3017952</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8858" sha1="r0rwp3dk7pwk0hckz0obikjbnxc673b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:ומשקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובפוזנא גם בשבת שניה, ואף בשבת בהעלותך.{{הערה|בשני המועדים האחרונים אומרים בשאר קהילות אשכנז המזרחי {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ולמנהג אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילים {{צ|ממלכה ממושכה}}.
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|הפיוט שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח קהילות אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>r0rwp3dk7pwk0hckz0obikjbnxc673b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018050</id>
      <parentid>3017952</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:48:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018050</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9443" sha1="2smhkcqqldeycf6h3qfl3305bm3667m" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:משקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובמגנצא ופוזנא גם בשבת שניה.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז  {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ובשאר קהילות אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל (מנהג וורמייזא יבואר בדף {{צ|[[יום הודו וכבודו]])}}.}} בפוזנא אמרוה אף בשבת בהעלותך.{{הערה|מנהג זה מתועד גם ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], והוא מובא בהוספה בכ&quot;י [[ספר המנהגים]] בשם מנהג פולין. ובשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז כם כן {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילתים {{צ|ממלכה ממושכה}}.{{הערה|[[חות יאיר/רלח|כאן]] התייחס [[יאיר חיים בכרך|בעל החוות יאיר]], שכיהן ברבנות העיר, למנהג מוזר זה.}}
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|הפיוט שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח דפוסי אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2smhkcqqldeycf6h3qfl3305bm3667m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018051</id>
      <parentid>3018050</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:49:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018051</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9445" sha1="8lu8ah0ocsrjfsl5wff28ic3r64oz6u" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שני זיתים נכרתים
| תמונה = [[קובץ:שני זיתים כת&quot;י דרזדן A.46.a עמוד 48א.jpg|ממוזער|224px|תחילת הפיוט שני זיתים, מתוך מחזור דרזדן, כתב יד מן המאה ה-13.]]
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]]
| תת-סוג =
| מועד = 
| מחבר = [[רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה, שלמה
| צורה = [[W:משקל (שירה)#משקל התנועות (משקל הברתי-דקדוקי)|משקל הברות]]
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ש-1960}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בשבת (ראשונה) של חנוכה, ובמגנצא ופוזנא גם בשבת שניה.{{הערה|בשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז  {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}, ובשאר קהילות אשכנז המערבי אין אומרים פיוט מאורה כלל (מנהג וורמייזא יבואר בדף {{צ|[[יום הודו וכבודו]])}}.}} בפוזנא אמרוה אף בשבת בהעלותך.{{הערה|מנהג זה מתועד גם ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], והוא מובא בהוספה בכ&quot;י [[ספר המנהגים]] בשם מנהג פולין. ובשאר קהילות אשכנז המזרחי אומרים אז כם כן {{צ|[[אשר יצר אור וצר]]}}.}}{{ש}}
למנהג וורמייזא אין אומרים את הבתים הראשונים ומתחילתים {{צ|ממלכה ממושכה}}.{{הערה|[[חות יאיר/רלח|כאן]] התייחס [[W:יאיר חיים בכרך|בעל החוות יאיר]], שכיהן ברבנות העיר, למנהג מוזר זה.}}
| ויקיפדיה = שני זיתים
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
[[קובץ:Nuremberg_Machzor_Shny_Zaytim.jpg|שמאל|ממוזער|450px|הפיוט שני זיתים מתוך [[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]], המאה ה-14.]]{{ש}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח מקורי===
{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים/ נִכְרָתִים/ בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִי/ וְאֶפְרָתִי/ שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
{{סי|מ|2}}וּל מְנוֹרָה/ הַטְּהוֹרָה/ כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{סי|הֵ|2}}ן בְּמַשְׂאֵת/ כָּל אִישׁ אֶת/ רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן פֹּרָת/ וְצִיץ יִקְרַת/ אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
וְלַנִּמְשָׁח/ אֲשֶׁר הוּשַׁח/ כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה/ אֲשֶׁר רָאָה/ זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם/ וְהוֹשַׁעֲתָּם/ אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם/ לְהוֹשִׁיעָם/ בְּעֵת תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם/ מְקוֹם אֲבוֹתָם/ הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד/ אִישׁ צַיָּד/ טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה/ מְמֻשָּׁכָה/ לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָה/ בְּרָב-עֲבֻדָּה/ לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה/ וְהַצְּפִירָה/ לְרֹאשׁ דּוֹדָהּ תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת/ מְעֻלֶּפֶת/ לְרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד/ אֲזַי תַּעֲמִיד/ וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח/ אֲשֶׁר לֻקָּח/ וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַקְּטֹרֶת/ מְקֻטֶּרֶת/ לְאַהֲרֹן יַקְטִירֶנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת/ בִּמְנוֹרוֹת/ בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה/ וְהַצְּמֵאָה/ אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תֵילִיל{{ש}}
סְמוֹךְ יָדָהּ/ בְּבֶן דוֹדָהּ/ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְהַכְנִיסֵם/ לְגַן בֹּשֶׂם/ וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְהוֹלִיכֵם/ וְהַמְלִיכֵם/ בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר/ אֲזַי יוּשַׁר/ עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
זְעֹם עֹזְבֵי/ שְׁמָךְ וְאֹהֲבֵי/ חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְעַם פְּרוּכִים/ יְהוּ בְרוּכִים/ כָּל-רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{הערה|צלעית זו סוטה מהמשקל ויש בה שבע הברות.}}{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}
{{הור|ככתוב, יוצר}}

===נוסח דפוסי אשכנז===
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה'''}}

{{סי|שְׁ}}נֵי זֵיתִים / נִכְרָתִים / בְּגַן נָעוּל יַצְהִירוּ{{ש}}
{{סי|לְ|2}}רֹאשׁ קְהָתִים / וְאֶפְרָתִים / שְׁתֵּי עֲטָרוֹת יַכְתִּירוּ{{ש}}
וְעַל {{סי|מְ|2}}נוֹרָה / הַטְּהוֹרָה / כְּמוֹ נֵרוֹת יַזְהִירוּ{{ש}}
{{רפרן|{{סי|הֵ|2}}ן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|לְ|3}}בֵן אֶפְרָת / צִיץ נִכְרַת / אֲשֶׁר הָיָה כְּצִיץ נוֹבֵל{{ש}}
לְבֵן הֻמְשָׁח / אֲשֶׁר הוּשַׁח / כְּמוֹ אֳנִיָּה בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
זְכֹר מַרְאָה / אֲשֶׁר רָאָה / זְכַרְיָהוּ בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
כְּמוֹ זְכַרְתָּם / וְהוֹשַׁעְתָּם / אֲזַי עַל יַד זְרֻבָּבֶל{{ש}}
זְכֹר זַרְעָם / לְהוֹשִׁיעָם / וְגַם תִּקְרָא שְׁנַת יוֹבֵל{{ש}}
וְשִׂים אוֹתָם / מְקוֹם אֲבוֹתָם / הֱיוֹת מוֹשְׁלִים בְּכָל תֵּבֵל{{ש}}
וּמֵעַל יַד / אִישׁ צַיָּד / טַבַּעְתָּם יָסִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|מַ|3}}מְלָכָה / מְמֻשָּׁכָה / לְעִיר צִיּוֹן תְּשִׁיבֶנָּה{{ש}}
וּבַת כְּבוּדָּה / בְּרֹב עֲבֻדָּה / לְבֵית אִמָּהּ תְּבִיאֶנָּה{{ש}}
וְהַגְּבִירָה / וְהַצְּפִירָה / בְּרֹאשׁ דָּוִד תְּשִׂימֶנָּה{{ש}}
וּמִצְנֶפֶת / מְעֻלֶּפֶת / בְּרֹאשׁ אַהֲרֹן תְּקִימֶנָּה{{ש}}
וְהַתָּמִיד / אֲזַי תַּעֲמִיד / וְהַמִּנְחָה תְּרִימֶנָּה{{ש}}
וְהַמֶּרְקָח / אֲשֶׁר לֻקָּח / וְלֹא רְאִיתִיו עַד הֵנָּה{{ש}}
וְהַנֵּרוֹת / בַּמְּנוֹרוֹת / בְּנֵי אַהֲרֹן יַבְעִירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}

{{סי|הַ|3}}נְּכֵאָה / וְהַצְּמֵאָה / אֲשֶׁר תָּמִיד לְךָ תְיֵלִיל{{ש}}
סְמֹךְ יָדָהּ / בְּבֶן דוֹדָהּ / הַנִּקְרָא שְׁמוֹ חַכְלִיל{{ש}}
וְתַכְנִיסֵם / לְגַן בֹּשֶׂם / וְחֻפָּתָם בְּהוֹד תַּכְלִיל{{ש}}
וְתוֹלִיכֵם / וְתַמְלִיכֵם / בְּהַר צִיּוֹן וְהַגָּלִיל{{ש}}
וְחֹק יָשָׁר / אֲזַי יוּשַׁר / עֲלֵי נֵבֶל וְגַם חָלִיל{{ש}}
וְעַם אֹהֲבֵי / שִׁמְךָ וְעֹזְבֵי / חֲזוֹן שֶׁקֶר וְשָׁוְא וֶאֱלִיל{{ש}}
וְאֹם פְּרוּכִים / יְהוּ בְרוּכִים / כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּ{{ש}}
{{רפרן|הֵן בַּמַּחֲנֶה / אֶל מוּל פְּנֵי / הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|אור חדש, יוצר}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי מאורה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת בהעלותך]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8lu8ah0ocsrjfsl5wff28ic3r64oz6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוני פטרי רחמתים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726730</id>
    <revision>
      <id>3018085</id>
      <parentid>3008473</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:56:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* לישע עמך */</comment>
      <origin>3018085</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17597" sha1="c59hscxfikbr1bduef2zcvfnvkasmsh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא לשבת של סדרת {{צ|ויהי בחצי הלילה|}}{{ממס|שמות יב כט}},{{הערה|למנהג ארץ ישראל העתיק, ראה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A_%D7%9C%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D חלוקת התנ&quot;ך לסדרים].}} מאת [[מחבר:יניי|יניי]]. נאמרת למנהג אשכנז המערבי בשבת הגדול.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|א}}וֹנֵי פִּטְרֵי רַחֲמָתַֽיִם{{ש}}
{{סי|בִּ}}תַּֽקְתָּ בִּמְשׁוּלֵי חֲמוֹרוֹתַֽיִם{{ש}}
{{סי|גׇּ}}דְלְךָ פָּסַע בֵּינְתַֽיִם{{ש}}
{{סי|דֶּֽ}}בֶר לְהַמְשִׁיל בֵּינוֹתָֽיִם

{{סי|הֵ}}ן רֶֽגַע יָמֽוּתוּ דִּבַּֽרְתָּ{{ש}}
{{סי|וּ}}גְאוֹנָם בַּדֶּֽבֶר הִדְבַּֽרְתָּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רֽוֹעַ צָר בְּכוֹרָיו שִׁבַּֽרְתָּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}צוֹת לַֽיְלָה שָׁם עָבָֽרְתָּ

{{סי|טְ}}מֵאִים זֶה בָּזֶה נִצִּֽיתָ{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידִים זֶה בָּזֶה רִצִּֽיתָ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כׇּ}}ל בְּכוֹר שֶׁהוּא בְּכִלָּיוֹן מִצִּֽיתָ{{ש}}
{{סי|לַֽ}}יְלָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה בְּעֵת חָצִֽיתָ&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|כיום נוהגים לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַייָ הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה׃{{ממס|שמות יב כט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו י}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: רֶגַע יָמֻתוּ וַחֲצוֹת לָיְלָה יְגֹעֲשׁוּ עָם וְיַעֲבֹרוּ וְיָסִירוּ אַבִּיר לֹא בְיָד׃{{ממס|איוב לד כ}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיָד וּבְיָמִין תִּסְמְכֵֽנוּ
:וּמִנֶּֽגֶף תְּחַסְּכֵֽנוּ{{ש}}
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;[בְּאֶבְרָתְךָ תְּסוֹכְכֵֽנוּ]
:בְּצֵל מָגִנְּךָ תְּגוֹנְנֵֽנוּ.&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}

====מחיה====

&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מֵ}}תִים בְּכׇל בַּֽיִת בְּנֹף כְּנֶחֱנָֽקוּ{{ש}}
{{סי|נַ}}אֲקוֹת חֲלָלִים נָאָֽקוּ{{ש}}
{{סי|סֻ}}כְּרוּ וְלִבּוֹתָם נָמָֽקוּ{{ש}}
{{סי|עֻ}}לְּפוּ וְרוּחוֹתָם נָבָֽקוּ

{{סי|פְּ}}גָרִים מֵתִים לָֽמוֹ עָשִֽׂיתָ{{ש}}
{{סי|צ}}וּרַת כׇּל בְּכוֹר גַּם בִּמְעֵיהֶם לֹא חַֽסְתָּ{{ש}}
{{סי|קֽ}}וּמִי לָךְ לִבְכוֹרְךָ סַֽחְתָּ{{ש}}
{{סי|רָ}}פוֹא וְנָגֹף שָֽׁמָּה שָֽׂמְתָּ

{{סי|שׁ}}וֹאָה וּמְשׁוֹאָה וּבֶהָלָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}מּוֹת וּשְׁאוֹן וְחַלְחָלָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תׇּ}}קְפָה בָהֶם הַיְלָלָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מָּהוֹן קָֽמוּ וְיָצְאוּ בַלָּֽיְלָה&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת׃{{ממס|שמות יב ל}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שֶׁהִכָּה בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה׃{{ממס|תהלים קלה ח}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים׃{{ממס|ישעיהו יט ג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|ישעיהו יט ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְנָגַף יְיָ אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְיָ וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם׃{{ממס|ישעיהו יט כב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה׃{{ממס|איוב ל ג}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
:&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שׁוֹאָה וּמְשׁוֹאָה
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;תַּפִּיל צַר לְשׁוּחָה
:וְנִחְיֶה בְּגֶֽשֶׁם יְשׁוּעָה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור|מחיה המתים}}

====משלש====

&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''יניי'''}}

{{סי|יִ}}שָּׁמַע לֶאֱדוֹם כְּשֵֽׁמַע מִצְרַֽיִם / מַשָּׂא דוּמָה כְּמַשָּׂא מִצְרָֽיִם{{ש}}
{{סי|נִ}}פְרַֽעְתָּ מִפַּתְרוֹס בְּתַכְלִית מַכָּה עֲשִׂירִית / בֶּאֱדוֹם תִּפָּרַע בְּתַכְלִית קֶֽרֶן עֲשִׂירִית{{ש}}
{{סי|יֵ}}רְדוּ רְאֵמִים עִמָּם / בְּכוֹרֵי מַלְכוּת עַמָּם / מִזֵּר תַּעֲרִימֵם / בְּאַף תַּחֲרִימֵם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֶֽ}}שַׁע שָׁמוּר / הוּא לֵיל שִׁמּוּר / אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא קֵץ אַשְׁמוּר&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל׃{{ממס|ישעיהו כא יא}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ׃{{ממס|ישעיהו כא יב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַייָ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר׃{{ממס|זכריה יד ז}}{{ש}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
====לישע עמך====

לְיֶֽשַׁע עַמְּךָ בַּחֲצִי לֵיל יָצָֽאתָ / וּבְעֶֽצֶם הַיּוֹם אוֹתָם הוֹצֵֽאתָ{{ש}}
הַדָּן עַמּוֹ בַּיּוֹם וְעַמִּים בַּלַּֽיְלָה / כִּי לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָֽיְלָה{{ש}}
לַֽיְלָה אֲשֶׁר בּוֹ נִפְדּוּ רִאשׁוֹנִים / שִׁמֻּרִים נַֽמְתָּ יְהִי לָאַחֲרוֹנִים{{ש}}
וּמַה שֶּׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה / הוּא שֶׁיִּהְיֶה לָאַחֲרוֹנָה{{ש}}
כְּשֵֽׁמַע מִצְרַֽיִם תַּשְׁמִֽיעַ לְצֹרִים.{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;תִּצְנַח וְתִצְרַח וְתִצְלַח תִּרְכַּב תִּתְקַע וְתִתְקַף עַל עָם,&lt;קטע סוף=ד/&gt;{{ש}}
'''נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ.'''
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;

====אז תשע מכות====
{{הור|סימן: '''א״ב''' (קטוע)}}

{{סי|אָ}}ז תֵּֽשַׁע מַכּוֹת הָיוּ אֲדוֹנִים קָשֶׁה
:אֲשֶׁר בָּם סִכַּֽרְתָּ גּוֹי לִבּוֹ מַקְשֶׁה.
{{סי|בְּ}}עַזּוּת מֶֽלֶךְ עָז הָיְתָה מַכָּה עֲשִׂירִית
:אֲשֶׁר הִמְשַֽׁלְתָּ בְּנוֹגְשֵׂי בְּנֵי נֻסָּה עֲשִׂירִית.
{{סי|גְּ}}דִיעַת בְּכֹרוֹת הָיְתָה תַכְלִיתָם
:אֲשֶׁר שַֽׁתָּה אַפְּךָ עַל תַּבְלִיתָם.
{{סי|דַּ}}נְתָּ לִפְנֵיהֶם אֶת אֱלֹהֵיהֶם
:וְגַם צוּרָתָם הִפַּֽלְתָּ בְּאָהֳלֵיהֶם.
{{סי|הִ}}כִּיתָ כׇל בְּכוֹר לְכׇל רֹאשׁ מִשְׁפָּחָה
:בְּכוֹר לְאִישׁ וְאִשָּׁה בְּכוֹר לְעֶֽבֶד וְשִׁפְחָה.
{{סי|וּ}}בְכוֹר לִבְהֵמָה וּבְכוֹר לְכׇל דָּבָר
:בַּבַּֽיִת וּבַחוּץ דֶּֽבֶר שָׁת לְכׇל דָּבָר.
{{סי|זַֽ}}עַף וְנַֽחַת נִגְלֵֽיתָ נָגֹף וְרָפוֹא
:לִבְכוֹרֵי צָר נָגֹף וּלְבִנְךָ בְכוֹרְךָ רָפוֹא.
{{סי|חֲ}}צוֹת לַֽיְלָה בְּכֵן יוֹדֽוּךָ מוֹדֶֽיךָ
:עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶֽךָ וְעַל צֶֽדֶק אָהֳבֶֽיךָ.
{{סי|טֶֽ}}כֶס אֶצְבָּעֲךָ עָשְׂתָה תֵּֽשַׁע מַכּוֹת
:יָדְךָ עָשְׂתָה מַכַּת בְּכוֹרוֹת.
{{סי|יְ}}מִין עֻזְּךָ טִבְּעָה צָר וַיְרוֹמְמֽוּךָ הַכֹּל
:וּזְרֽוֹעַ קָדְשְׁךָ תִּפְדֵּֽנוּ וְתָרוּם עַל כֹּל. &lt;קטע סוף=ה/&gt;

====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;

====אז רוב נסים====

&lt;קטע התחלה=אז רוב נסים/&gt;{{הור|סימן: '''א״ב'''}}
{|
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה{{ממס|שמות יב כט}}'''}}
|-
|{{סי|אָ}}ז רֹב נִסִּים הִפְלֵֽאתָ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}בַּלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|בְּ}}רֹאשׁ אַשְׁמֹֽרֶת זֶה||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}הַלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|גֵּ}}ר צֶֽדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|דַּֽ}}נְתָּ מֶֽלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}הַלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|הִ}}פְחַֽדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶֽמֶשׁ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|וַ}}יָּֽשַׂר יִשְׂרָאֵל לְמַלְאָךְ וַיּוּכַל לוֹ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|זֶֽ}}רַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס מָחַֽצְתָּ בַּחֲצִי||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}הַלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|חֵ}}ילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}בַּלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|טִ}}יסַת נְגִיד חֲרֹֽשֶׁת סִלִּֽיתָ בְּכוֹכְבֵי||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|יָ}}עַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי, הוֹבַֽשְׁתָּ פְגָרָיו ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}בַּלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|כָּ}}רַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|לְ}}אִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|מִ}}שְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹֽדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}בַּלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|נ}}וֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
|{{סי|שִׂ}}נְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}בַּלַּֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|ע}}וֹרַֽרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶֽדֶד שְׁנַת ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|פּ}}וּרָה תִדְרֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}מִלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|צָ}}רַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח: אָתָה בֹּֽקֶר וְגַם ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|-
|{{סי|קָ}}רֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|רָ}}ם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}הַלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כׇּל הַיּוֹם וְכׇל ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}הַלַּֽיְלָה}}
|-
|{{סי|תָּ}}אִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת ||{{שמאל|{{ש-רווח|1em}}לַֽיְלָה}}
|-
| colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה'''}}}}
|}&lt;קטע סוף=אז רוב נסים/&gt;&lt;includeonly&gt;

====סדר====

{{הור2|בהרבה קהילות מדלגים פיוט זה וממשיכים &quot;ובכן לך תעלה קדושה&quot; ([[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)|ואומרים פיוט זה במוסף]]).{{ש}}וברוב הקהילות מדלגים פיוט זה רק כאשר חלה שבת הגדול בערב פסח ([[סידור/נוסח אשכנז/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק&quot;ק בשבת הגדול (מערבי)|ואז אומרים אותו במוסף השבת שלפניה]]).}}

&lt;קטע התחלה=אדיר דר מתוחים/&gt;{{:אדיר דר מתוחים}}&lt;קטע סוף=אדיר דר מתוחים/&gt;&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ו/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור2|בהרבה קהילות מוסיפים כאן 'סדר' {{צ|[[אדיר דר מתוחים]]}} בעניין הלכות פסח,{{הערה|כן מנהג פרנקפורט ומגנצא ועוד קהילות. בוורמייזא ופיורדא ואיטליה ושאר קהילות אומרים אותו למוסף.}} למעט כשחלה שבת הגדול בערב פסח.{{הערה|ואז נוהגים להקדים את הסדר למוסף של השבת הקודמת (ז' בניסן).}}}}&lt;/noinclude&gt;

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וּבְכֵן כִּי אֵין לְפָנֶֽיךָ לַֽיְלָה / וְהַכֹּל לְפָנֶֽיךָ יוֹם / וְיוֹם לְיוֹם יַבִּֽיעַ אֹֽמֶר / וְלַֽיְלָה לְּלַֽיְלָה דַּעַת יוֹדִֽיעַ.{{ש}}
וְחֹֽשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּֽךָּ / וּנְהוֹרָא שְׁרֵא עִמְּךָ / בְּקָרִים יַגִּֽידוּ חַסְדֶּֽךָ / וְלֵילוֹת יְשַׁנְנוּ אֱמוּנָתֶֽךָ.{{ש}}
וְשַֽׁחַר וָבֹֽקֶר וְצָהֳרַֽיִם וָנֹֽגַהּ / וְעַרְבַּֽיִם וָנֶֽשֶׁף וָלַֽיְלָה / וְכׇל עֵת וְעִדָּן וּזְמָן וָרֶֽגַע / יַזְכִּֽירוּ נִסֵּי פְלָאֶֽיךָ / וְיַגִּֽידוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ.{{ש}}
הַמְחַדֵּשׁ יְשׁוּעוֹת / וּמַפְלִיא פְלָאוֹת / וְעֹשֶׂה נוֹרָאוֹת / הַסּוֹפֵר יָמִים / וּמֹנֶה עִתִּים.{{ש}}
וְיוֹמְךָ אֶֽלֶף שָׁנִים / וּשְׁנוֹתֶֽיךָ לֹא יִתַּֽמּוּ / כִּי הַכֹּל כָּלֶה / וְאַתָּה לֹא כָלֶה.{{ש}}
וְכַאֲשֶׁר אַתָּה חַי כֵּן מְשָׁרְתֶֽיךָ חַיִּים / טָהוֹר וְהֵם טְהוֹרִים / קָדוֹשׁ וְהֵם קְדוֹשִׁים / וּקְדֻשָּׁה לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים וּמְשַׁלְּשִׁים. &lt;קטע סוף=ז/&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}{{סוף}}

==קישורים והערות==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ובכן ויהי בחצי הלילה}}
[[קטגוריה:קדושתאות]]
[[קטגוריה:יניי]]
[[קטגוריה:שבת הגדול]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>c59hscxfikbr1bduef2zcvfnvkasmsh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אמונה עזרה הבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726967</id>
    <revision>
      <id>3017975</id>
      <parentid>2972887</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:30:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:פיוטי סליחות]]; הוספת [[קטגוריה:שלישייה (סליחות)]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3017975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5465" sha1="7rdb2rq6qcnaonz0x6yivj6aby2749b" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=25}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב אפרים'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}ל אֱמוּנָה עֶזְרָה הָבָה / לְעַמְּךָ כֻּלָּם הֵטִיבָה / יַחְדָּו לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה.{{ממס|ישעיהו מא א}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לִבּוֹת כֻּלָּם / מוֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עוֹלָם / יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם.{{ממס|קהלת יב יד}}
{{סי|גָּ}}בוֹהַּ בַּמִּשְׁפָּט הָאֵל / נִקְדַּשׁ בְּצִדְקוֹתָיו כְּהַרְרֵי אֵל / וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים לג כא}}
{{סי|דְּ}}לֵה מֵעֹנֶשׁ נְשֹוּאֶיךָ / בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת מְנַשְּׂאֶיךָ / צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ.{{ממס|תהלים פט טו}}
{{סי|הַ}}יְשַׁר לְפָנֶיךָ לֵב עָקֹב / דִּינְךָ הָהָר יִקֹּב / מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.{{ממס|תהלים פא ה}}
{{סי|וְ}}יֹשֶׁר מִדּוֹתֶיךָ נֶחֱמָדוּ / יוֹשְׁבֵי תֵבֵל צֶדֶק לָמְדוּ / לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ.{{ממס|תהלים קיט צא}}
{{סי|זְ}}קוּקָה צְרוּפָה חוֹתֶמֶת / בְּפֹעַל אָדָם נֶחְתֶּמֶת / מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת.{{ממס|תהלים יט י}}
{{סי|חָ}}רֵד כֹּל מִדִּין בּוֹדֵק / טוֹחֵן וְשׁוֹחֵק הָדֵק / מִשְׁפָּט וָצֶדֶק.{{ממס|תהלים קיט קכא}}
{{סי|ט}}וֹב לְמָעוֹז כְּנָאֳמוֹ / יוֹם זֶה יְשַׁכַּח זַעְמוֹ / לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַמּוֹ{{ממס|מ&quot;א ח נט}}
{{סי|יְ}}חַלּוּ בְצָקוּן דְּבֵקֶיךָ / יְסַלְסְלוּ בְשִׁלּוּם חֻקֶּיךָ / עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.{{ממס|תהלים קיט סב}}
{{סי|כַּ}}לֵּה פֶּשַׁע נִכְתָּם / וְאַל יֵבוֹשׁוּ מְיַחֲלֶיךָ בְּמַבָּטָם / וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.{{ממס|מ&quot;א ח מה}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ הוּקַמְנוּ / לִבְרִית עוֹלָם הוּשַֹמְנוּ / ווְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ בִּקְדוֹשֵׁי עֶרֶץ / בְּרַחֲמָיו יִגְדֹּר פֶּרֶץ / בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ.{{ממס|משלי כט ד}}
{{סי|נְ}}גִינוֹתַי כָּל הַיּוֹם יְאַשְּׁרוּהוּ / שַֹגִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנוּהוּ / כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא.{{ממס|דברים א יז}}
{{סי|סַ}}גֵּב חַסְדְּךָ לְעַמֶּךָ / לְשַׁוְעָתָם פְּתַח שָׁמֶיךָ / כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים קיט קלב}}
{{סי|עָ}}לֶיךָ נַשְׁלִיךְ כָּל יְהָבִים / כַּף צֶדֶק תַּכְרִיעַ בַּאֲהָבִים / כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים.{{ממס|תהלים קיט לט}} 
{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר לִמְחִילָתִי / בְּבִצְעִי אַל תְּכַבֶּה גַחֲלָתִי /  כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי.{{ממס|תהלים קיט מג}}
{{סי|צַ}}דְּקֵנִי כְּאַחַת חֲטִיבָה / חָשְֹכֵנִי מִלַּהַט הַיּוֹם הַבָּא / מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה.{{ממס|תהלים לו ז}}
{{סי|קָ}}רֵב יֶשַׁע שְׁבָטֶיךָ / אֲחוּזִים בְּחַבְלֵי שְׁפָטֶיךָ / וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט קלז}}
{{סי|רֶ}}נֶן מִלֵּב וּבָשָֹר וּנְשָׁמָה / יַעֲלֶה לְךָ הַשָּׁמַיְמָה / מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה.{{ממס|קהלת ג טז}}
{{סי|שׁ}}וֹפְטֵנוּ מְחוֹקְקֵנוּ בְּכַפֶּיךָ / לַמֵּד דְּרָכֶיךָ מְצַפֶּיךָ / וְכָל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט יג}}
{{סי|תַּ}}שְׁפִּיעַ חַסְדְּךָ דַּיֵּנוּ / תִּגְבֹּרֶת רַחֲמֶיךָ לְמַאֲוָיֵינוּ / כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}
{{סי|אַפִּרְי|1}}וֹן לְעִי הַשָּׂדֶה / מַהֵר לְשַׁכְלֵל יְסוֹדָהּ / צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה.{{ממס|ישעיהו א כז}}
{{סי|מֵ|1}}אוֹיְבַי אִנָּקְמָה פִּזְּרוּנִי / גַּדַּע קַרְנוֹת זֵרוּנִי /  וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרֻנִי.{{ממס|תהלים קיט קעה}}
&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:שלישייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>7rdb2rq6qcnaonz0x6yivj6aby2749b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמירות שבת ממחזור ויטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727418</id>
    <revision>
      <id>3017996</id>
      <parentid>2950130</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:30:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים. שינוי תבניות.</comment>
      <origin>3017996</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29360" sha1="tsz9gmthfdr3llkxso6c5c3jel8g45a" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
=זמירות שבת ממחזור ויטרי=
==לליל שבת==
===יקר יום שבת תגדיל (קנח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה לוי}} (ריה״ל)}}
{{רן|
{{סי|יְ}}קָר יוֹם שַׁבָּת תַּגְדִיל / בִּבְרִית שָׁלוֹם וְחַיִּים
וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם

{{סי|הָ}}אֹמְרִים אַךְ דְּבַר לָשׁוֹן / לְדַמּוֹת יְמֵיהֶם לְיוֹם קׇדְשִׁי
[אֱדוֹם] מִקֶּֽדֶם לְיוֹם רִאשׁוֹן / עֲרָב מֵאָחוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי
תַּעְתּֽוּעַ קֵדָר וְדִישׁוֹן / אֵיךְ בַּעֲלֵי הָאֱמֶת יַשִּׁיא
יְדַמּוּ עִדִּים לַעֲדָיִם / וְהַמֵּתִים אֶל הַחַיִּים
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|וּ}}מַה לִּשְׁכֵנַי הַמְבַקְשִׁים / לַעֲלוֹת לְכִסֵּא מַמְלָכָה
מְנוּחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים / וְשָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה
תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֳדָשִׁים / מִימֵי בְרֵאשִׁית נִמְשָׁכָה
פְּרִי מִצְוָתוֹ עֵץ חַיִּים / בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|דְּ}}גוּלָה לְשִׁמְךָ מְכַהֶֽנֶת / וְשִׁמְךָ בְּיָדָהּ לְמִשְׁעֶֽנֶת
הָיְתָה בְּחֵיקְךָ מְקֻנֶּֽנֶת / וְעַל שֻׁלְחָנְךָ מְרַנֶּֽנֶת
שְׂבֵעָה בַמָּן מְעֻדֶּֽנֶת / וְעוֹד הוֹתִירָה צִנְצֶֽנֶת
מוּדַֽעַת זֹאת בָּאִיִּים / וְיָצָא לָהּ שֵׁם בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|ה}}וֹסֵף אֵל יָדְךָ שֵׁנִית / לְחַדֵּשׁ מְלוּכָה קַדְמוֹנִית
{{סי|לַ}}הֹלֶֽכֶת קְדֹרַנִּית / פְּזוּרָה שְׂמָאלִית וִימָנִית
{{סי|וְ}}תֵבוֹשׁ עֲרָבִית וִיוָנִית / וְהָשֵׁב כְּהֻנָּה אַהֲרוֹנִית
{{תיקון גירסה|וְתֻקְדַּשׁ|{{סי|יִ}}תְקַדַּשׁ}} בְּמַחֲנֵה הַלְוִיִּם / שִׁמְךָ הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}}}

===כל מקדש שביעי (קנט)===
{{הור|סימן: {{מודגש|משה}}, {{מודגש|א״ב}}}}

&lt;קטע התחלה=כל מקדש/&gt;כׇּל {{סי|מְ}}קַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ{{ש}}
כָׇּל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ{{ש}}
שְׂכָרוֹ {{סי|הַ}}רְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ
:אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.{{ממס|במדבר א יב}}

{{סי|א}}וֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים לְבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}יוֹם שַׁבָּת שִֽׂישׂוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן דָּת נַחֲלִיאֵל{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל
:בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ&quot;א ח נו}}

{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי יְיָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}מְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא{{ש}}
{{סי|וּ}}שְׂמֵחִים לְשׇׁמְרוֹ וְלַעֲרֹב מַעֲרָבוֹ
:זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי כְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}רוּתָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין שְׁתֵּי רֵעוֹתֶֽיהָ מְשֻׁבָּצָה{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יִירָשֽׁוּהָ וִיקַדְּשֽׁוּהָ כְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָשָׂה
:וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית ב ב}}

{{סי|י}}וֹם זֶה קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}}
{{סי|כׇּ}}ל יִשְׂרָאֵל כַּבְּדֽוּהוּ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּֽלֶךְ וְדָתוֹ{{ש}}
{{סי|לָ}}נֽוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹֽחַ בְּתַעֲנוּג שַׁבָּת אָכוֹל וְשָׁתֹה
:כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.{{ממס|שמות יב מז}}

{{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיוֹדְעֶֽךָ, אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטְרֵי יוֹם שְׁבִיעִי בְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם וְאוֹר פָּנֶֽיךָ תַּבְהִיקֵם
:יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם.{{ממס|תהלים לו ט}}

{{סי|עֲ}}זֹר שׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר לְעוֹלָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה וְסוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתָם תַּזְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים
:יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָֽבָה תָמִים.{{ממס|ש&quot;א יד מא}}

{{סי|קַ}}דְּשֵׁם בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶֽצֶם הַשָּׁמַֽיִם לָטֹֽהַר{{ש}}
{{סי|ר}}וּחֲךָ תְּנִיחֵֽמוֹ כַּבְּהֵמָה תֵּרֵד בַּבִּקְעָה מִן הָהָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְטֵיהֶם {{סי|תְּ}}שַׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסַּֽהַר
:כִּנְחָלִים נִטָּֽיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר.{{ממס|במדבר כד ו}}&lt;קטע סוף=כל מקדש/&gt;

===על אהבתך (קס)===
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

עַל אַהֲבָתֶֽךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי / שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי

שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדֻדִים{{ש}}
כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם כְּיָמִים אֲחָדִים{{ש}}
מֵאַהֲבָתִי בָךְ יוֹם מַרְגוֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה{{ש}}
לַעֲרֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת הַמַּעֲרָכָה{{ש}}
כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה{{ש}}
אַתָּה לְבַד חֶלְקִי מִכׇּל יְגִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי{{ש}}
שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים קִוּוּ לְשִׁמְשִׁי{{ש}}
מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי{{ש}}
יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב בְּיוֹם חֲמִישִׁי{{ש}}
כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}}
בֹּֽקֶר לַעֲבוֹדָתִי עֶֽרֶב לַחׇפְשִׁי{{ש}}
קָרוּי עֲלֵי שֻׁלְחָן מַלְכִּי וְרֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶמְצָא בְיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה{{ש}}
כִּי קָרְבָה אֵלַי יוֹם הַמְּנוּחָה{{ש}}
אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ לִמְצֹא רְוָחָה{{ש}}
עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח כׇּל נֹדִי וְנֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מַה נָּעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}}
לִרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}}
בֹּֽאוּ בְּתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישוֹת{{ש}}
זֶה יוֹם מָנֽוֹחַ זֶה דוֹדִי וְרֵעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת שִׁיר אֶל יְדִידוֹת{{ש}}
כִּי יָאֲתָה לָךְ אַתְּ יוֹם חֲמוּדוֹת{{ש}}
יוֹם תַּעֲנוּגִים גַּם שָׁלֹש סְעוּדוֹת{{ש}}
תַּעֲנוּג לְשֻׁלְחָנִי תַּעֲנוּג יְצוּעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

==ליום השבת==
===ברוך ה׳ יום יום (קצד)===
{{הור|סימן: {{מודגש|שמעון בר יצחק}}}}

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם{{ש}}
יַעֲמׇס לָֽנוּ יֶֽשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כׇּל הַיּוֹם{{ש}}
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן{{ש}}
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֲשֶׁר גְּמָלָֽנוּ{{ש}}
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָֽנוּ{{ש}}
כָּאֵֽלֶּה וְכָאֵֽלֶּה יוֹסֵף עִמָּֽנוּ{{ש}}
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}}
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}}
מִכׇּל אֹם גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ{{ש}}
לָכֵן בְּלֵב וּבְנֶֽפֶשׁ וּבִמְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת{{ש}}
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת{{ש}}
וּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם בְּעֹז יְדִידוּת{{ש}}
וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹֽמֶק בּוֹר וָדוּת{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ממס|תהלים קל ז}}

{{סי|מַ}}ה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵֽמוֹ{{ש}}
בְּגָלוּת בָּבֶֽלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵֽמוֹ{{ש}}
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵֽימוֹ{{ש}}
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵֽימוֹ{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א יב כב}}

{{סי|עֵ}}ילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל לִידִידָיו{{ש}}
וּלְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו{{ש}}
מֵעֲבֹר בַּשֶּֽׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו{{ש}}
קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו{{ש}}
כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.{{ממס|איכה ג לב}}

{{סי|וּ}}צְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עִצּוּמָיו{{ש}}
גַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ {{תיקון גירסה|מִמְּקוֹמְמָיו|מִמְּקוֹמָיו}}{{ש}}
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו{{ש}}
וְעַל יַד כֹּהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו{{ש}}
חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָֽמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}

{{סי|נִ}}סְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רָעֵי מְדָנַי{{ש}}
שֶׁבְּכָל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹךְ אֶת אֲדָנַי{{ש}}
וְלֹא נְטָשַֽׁנִי כׇּל יְמֵי עִדָּנַי{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|איכה ג לא}}

{{סי|בְּ}}בֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}}
זֶֽבַח לוֹ בְּבׇצְרָה וְטֶֽבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים{{ש}}
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים{{ש}}
בְּכֹחוֹ יִבְצֹר רֽוּחַ נְגִידִים{{ש}}
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.{{ממס|ישעיהו כז ח}}

{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי כֵן הָאֲדֹמִי הָעוֹצֵר{{ש}}
יַחְשֹׁב לוֹ בׇּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶֽצֶר{{ש}}
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר{{ש}}
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט תֵּעָצֵר{{ש}}
אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כׇּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר.{{ממס|תהלים לא כד}}

{{סי|יְצַ}}וֶּה יְיָ {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קְ}}הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}}
וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}}
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָֽנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}}
וְאִתָּֽנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ש}}
וְיָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ל ג}}

כַּכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}

===דרור יקרא (קצה)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דרור יקרא/&gt;{{סי|דְּ}}רוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת{{ש}}
{{סי|וְ}}יִנְצׇרְכֶם כְּמוֹ בָבַת{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּ וְנֽוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי{{ש}}
{{סי|נְ}}טַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת בַּת עַמִּי

{{סי|דְּ}}רֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בׇּצְרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}גַם בֶּאֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא

אֱלֹהַי תֵּן לְמִדְבַּר הָר{{ש}}
הֲדַס וְשִׁטָּה בְּרוֹשׁ וְתִדְהָר{{ש}}
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר{{ש}}
נְטֵה שְׁלוֹמִים כְּמֵי נָהָר

הֲדֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא{{ש}}
בְּמוֹג לֵבָב וּבַמְּגִנָּה{{ש}}
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֵּא[־נָא]{{ש}}
לְשׁוֹנֵֽנוּ לְךָ רִנָּה

אֱדוֹם עַקֵּר אֲשֶׁר עִקֵּר{{ש}}
עֲדֵי אֹבֵד נְטַע כַּנָּה{{ש}}
וְגַם הַקְדֵּר פְּנֵי קֵדָר{{ש}}
אֲשֶׁר אוֹתִי מְאֹד עִנָּה

וְתַצְמִֽיחַ צִדְקֵֽנוּ{{ש}}
וְיִשְׁעֵֽנוּ כְּמוֹ גַנָּה{{ש}}
וְתִבְנֶה עִיר מְשׂוֹשֵֽׂנוּ{{ש}}
וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה

אֶֽבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים{{ש}}
תְּשִׂימֶֽנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן{{ש}}
וּבָֽאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&lt;קטע סוף=דרור יקרא/&gt;

===דלה שובב (קצו)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דלה שובב/&gt;{{סי|דְּ}}לֵה שׁוֹבָב מִתּוֹךְ פַּֽחַת{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָמוּת לַשַּֽׁחַת{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ עַלְוָן וּמָנַֽחַת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פוֹ הַשְׁפֵּל וּבְנֵי נַֽחַת

רְאֵה כִּי צַר לְבֵן נֶעְצָר{{ש}}
וְיֵֽשַׁע עֹז תְּנָה מִבְצָר{{ש}}
שְׁמַע קוֹלִי מִן הַמֵּצָר{{ש}}
הָֽבָה לָּֽנוּ עֶזְרָה מִצָּר

וּמְרוֹם הַר וְהַלְּבָנוֹן{{ש}}
חַדֵּשׁ חִישׁ הֲרֹס פִּינֹן{{ש}}
כְּבוֹדְךָ חֻס וְהָכֵן גָּנוֹן{{ש}}
יֶֽשַׁע הָבֵא שְׁלַח יִנּוֹן

צְבִי שָׁלֵם וְהָאֲדָנִים{{ש}}
עַמּוּד בֹּֽעַז וְסַהֲרֹנִים{{ש}}
דְּבִיר הָקֵם וּפַעֲמֹנִים{{ש}}
מְנַחֵם שְׁלַח לַבָּנִים

{{סי|דְּ}}עֵה חׇכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}טֹר מִצְוָה לְדוֹרְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ&lt;קטע סוף=דלה שובב/&gt;

===כי אשמרה שבת (קצז)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי{{ש}}
אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי

{{סי|אָ}}סוּר מְצֹא חֵֽפֶץ לַעְשׂוֹת דְּרָכִים{{ש}}
גַּם בּוֹ לְדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים{{ש}}
דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים{{ש}}
אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|בּ}}וֹ אֶמְצָא תָמִיד נֹֽחַ לְנַפְשִׁי{{ש}}
הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי{{ש}}
מוֹפֵת בְּתֵת לֶֽחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי{{ש}}
כָּֽכָה בְּכׇל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|רָ}}שַׁם בְּדָת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו{{ש}}
בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶֽחֶם תָּמִיד לְפָנָיו{{ש}}
עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו{{ש}}
אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֺנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|הֵ}}ן יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים{{ש}}
לֶֽחֶם וְיַֽיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים{{ש}}
מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים{{ש}}
כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|מֵ}}חֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית{{ש}}
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי כְּבוֹרִית{{ש}}
אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית{{ש}}
מוּסָף וְגַם מִנְחָה וְיַעֲנֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

===אשיר במישרים את שיר ה׳ (קצח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}
{{רן|
אָשִׁיר בְּמֵישָׁרִים / אֶת שִׁיר יְיָ
קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ

{{סי|אֶ}}ת סוֹד שְׁמוֹ גִּלָּה / אֶל עַם קְרוֹבוֹ
יוֹם מַעֲשָׂיו כִּלָּה / בוֹ, כִּי אֲהֵבוֹ
וְלִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה / יׇפְיוֹ וְטוּבוֹ
כִּי הַבְּרָכָה בּוֹ / צִוָּה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|בֹּֽ}}קֶר בְּהִתְנַשְּׁאָהּ / שֶֽׁמֶשׁ וְזָרְחָה
מִכׇּל אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ / תָּסִיר אֲנָחָה
אֶֽמֶשׁ בְּעֵת בּוֹאָהּ / נַפְשִׁי שְׁמֵחָה
אֲזַי עָלַי נָֽחָה / רֽוּחַ יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן לְכׇל מוֹעֵד / הוּא בַתְּעוּדוֹת
יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד / שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת
הָבֵא לְאוֹת וּלְעֵד / אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת
כִּי אִם לְבַד הוֹדוֹת / אֶת שֵׁם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|הַ}}קּוֹל מְאֹד עָרֵב / נִשְׁמַע בְּאׇזְנֵי
בָּנִים, רְאוּ קָרֵב / לַֽיְלָה, וְהִנֵּה
נֵר בַּעֲרוּ, עוֹרֵב / צוֹעֵק וְעוֹנֶה
הִתְקַדְּשׁוּ לִפְנֵי / בֹּא יוֹם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|מַ}}בְדִּיל בְּאַחְרִיתוֹ / עָשִׁיר וּמִסְכֵּן
הֵן רָם בְּצִדְקָתוֹ / סוֹכוֹ יְתַקֵּן
וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ / הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן / יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}}}

==זמירות מכתב יד==
{{הור2|2 זמירות לשבת מכתב יד NY JTS 8092 של מחזור ויטרי. הן מובאות שם בתוך הזמירות למוצ״ש. הראשונה לרבינו אפרים מרגנשבורג (תוקנה ע״פ מקורות נוספים), והשנייה לרבי יום טוב הקדוש.}}
===אשר לו ים ויבשת===
{{הור|סימן: {{מודגש|אפרים}}}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר לוֹ יָם וְיַבֶּֽשֶׁת{{ש}}
וְכׇל מַעֲשֵׁה יְמֵי שֵֽׁשֶת{{ש}}
וְצָפְנַת לוֹ {{תיקון גירסה|משולשת|מְפֻלֶּֽשֶׁת}}{{ש}}
וְכׇל נַעֲשָׂה בְמַרְחֶֽשֶׁת

{{סי|פְּ}}דֵה עֵֽדֶר אֲשֶׁר נִשְׁבָּה{{ש}}
{{תיקון גירסה|בני|בְּנֵה}} הָעִיר אֲשֶׁר {{ק|(ל)}}חָרְבָה{{ש}}
וְעֵת לְחֶנְנָהּ וּמוֹעֵד בָּא{{ש}}
וְתִקָּרֵא לְחֶפְצִי־בָהּ

{{סי|רְ}}עֵה עַמְּךָ לְךָ כֹסֵף{{ש}}
נְהֹג כַּצֹּאן בֵּית יוֹסֵף{{ש}}
גְּאֹל נִמְכַּר {{תיקון גירסה|ללא בכסף|בְּלֹא כֶֽסֶף}}{{ש}}
{{תיקון גירסה|ללא|הֲלֹא}} הָעֵת {{תיקון גירסה|יאסף|לְהֵאָסֵף}}

{{סי|י}}וֹם שִׁלּוּם וְיוֹם נָקָם{{ש}}
לְצָרַי חִישׁ לְתוֹךְ חֵיקָם{{ש}}
וּלְבִנְךָ הַעֲנֵיק חֶלְקָם{{ש}}
לֹא תְשַׁלְּחֶֽנּוּ רֵיקָם

מְאוֹרִי זְרַח וְלֹא יָבֹא{{ש}}
וְלֹא יֵדַע מַעֲרָבוֹ{{ש}}
וְיֵבוֹשׁ אֱלִיל וְעוֹבֵד נְבוֹ{{ש}}
מַה יׇּפְיוֹ וּמַה טוּבוֹ

{{תיקון גירסה|הדוך|{{סי|חֲז}}וֹת}} {{סי|קִ}}רְיַת אוּלָמוֹ{{ש}}
יוֹם כֻּלּוֹ לִכְבוֹד שְׁמוֹ{{ש}}
מְנוּחָה הִיא בְּעוֹלָמוֹ{{ש}}
הָאֶֽלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה

===יום שבת קודש נתן צור ישעי===
{{הור|סימן: {{מודגש|יום טוב ברבי יצחק חזק ואמץ אמן}}}}

{{סי|יוֹם}} שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ נָתַן צוּר יִשְׁעִי{{ש}}
{{סי|טוֹב}} דּוֹרֵשׁ לְעַמּוֹ שָׁלוֹם לְכׇל זַרְעִי{{ש}}
קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי{{ש}}
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.{{ממס|בראשית ב ג}}

{{סי|בִּרְב}}וֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶֽיהָ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ{{ש}}
שְׁמֹר שַׁבָּת וְכׇל אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶֽיהָ{{ש}}
תָּמִיד לֹא אֶחְסַר כִּי יְיָ רֹעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כג א}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|יְצִ}}יאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּֽיִם וְהֵן אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|חֲק}}וּקוֹת עַל לִבִּי אֶל מִסְפַּר רֹֽבַע{{ש}}
לַֽיְלָה וְגַם יוֹמָם אֵל אֲבָרֶכְךָ שֶֽׁבַע{{ש}}
לָֽמָה שְׁכַחְתָּֽנִי אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מב י}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|חֻ}}קִּים וּמִשְׁפָּטִים צִוַּנִי בְּסִינַי{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְמֵי חַיַּי בָּם יְהִי לִבִּי וְעֵינָי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי יֵבֽוֹשׁוּ וַאֲנִי בַּייָ{{ש}}
אֲצַפֶּה, אוֹחִֽילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|וְ}}אָשׁוּב לְהַר צִיּוֹן זֶה בּוֹ שָׁכַֽנְתָּ{{ש}}
{{סי|אֶמְצָ}}אֲךָ שָֽׁמָּה לְכִסֵּא הֵכַֽנְתָּ{{ש}}
שִׁבְתִּי וְקוּמִי וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּֽנְתָּה{{ש}}
אַתָּה זֵרִֽיתָ כׇּל אׇרְחִי וְרִבְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלט ג}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|אִמָּנַ}}ע מִבֶּֽכִי מֶֽלֶךְ כִּי תַמְלִיךְ{{ש}}
מִקְּרוֹבַי וְיוֹעֲצַי צָר שׁוֹלָל תּוֹלִיךְ{{ש}}
מוֹאָב סִיר רַחְצִי וְגַם עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ{{ש}}
נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶֽשֶׁת הִתְרֹעָֽעִי.{{ממס|תהלים ס י}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים{{ש}}
גְּדִידָה וּשְׂרִיטָה מְנַע מִידִידִים{{ש}}
לְהִתְעַנֵּג בְּמַעֲדָן שְׁתוּ וּרְווּ דּוֹדִים{{ש}}
אֵלַי קֹרֵא זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי.{{ממס|שה&quot;ש ה טז}}
{{רפרן|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]</text>
      <sha1>tsz9gmthfdr3llkxso6c5c3jel8g45a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018006</id>
      <parentid>3017996</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:29:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבניות</comment>
      <origin>3018006</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29673" sha1="dorexsbonde0rgouo78ort03sig0otg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=זמירות שבת ממחזור ויטרי=
==לליל שבת==
===יקר יום שבת תגדיל (קנח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה לוי}} (ריה״ל)}}

{{סי|יְ}}קָר יוֹם שַׁבָּת תַּגְדִיל / בִּבְרִית שָׁלוֹם וְחַיִּים{{ש}}
וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם

{{סי|הָ}}אֹמְרִים אַךְ דְּבַר לָשׁוֹן / לְדַמּוֹת יְמֵיהֶם לְיוֹם קׇדְשִׁי{{ש}}
[אֱדוֹם] מִקֶּֽדֶם לְיוֹם רִאשׁוֹן / עֲרָב מֵאָחוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי{{ש}}
תַּעְתּֽוּעַ קֵדָר וְדִישׁוֹן / אֵיךְ בַּעֲלֵי הָאֱמֶת יַשִּׁיא{{ש}}
יְדַמּוּ עִדִּים לַעֲדָיִם / וְהַמֵּתִים אֶל הַחַיִּים
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|וּ}}מַה לִּשְׁכֵנַי הַמְבַקְשִׁים / לַעֲלוֹת לְכִסֵּא מַמְלָכָה{{ש}}
מְנוּחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים / וְשָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה{{ש}}
תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֳדָשִׁים / מִימֵי בְרֵאשִׁית נִמְשָׁכָה{{ש}}
פְּרִי מִצְוָתוֹ עֵץ חַיִּים / בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|דְּ}}גוּלָה לְשִׁמְךָ מְכַהֶֽנֶת / וְשִׁמְךָ בְּיָדָהּ לְמִשְׁעֶֽנֶת{{ש}}
הָיְתָה בְּחֵיקְךָ מְקֻנֶּֽנֶת / וְעַל שֻׁלְחָנְךָ מְרַנֶּֽנֶת{{ש}}
שְׂבֵעָה בַמָּן מְעֻדֶּֽנֶת / וְעוֹד הוֹתִירָה צִנְצֶֽנֶת{{ש}}
מוּדַֽעַת זֹאת בָּאִיִּים / וְיָצָא לָהּ שֵׁם בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|ה}}וֹסֵף אֵל יָדְךָ שֵׁנִית / לְחַדֵּשׁ מְלוּכָה קַדְמוֹנִית{{ש}}
{{סי|לַ}}הֹלֶֽכֶת קְדֹרַנִּית / פְּזוּרָה שְׂמָאלִית וִימָנִית{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבוֹשׁ עֲרָבִית וִיוָנִית / וְהָשֵׁב כְּהֻנָּה אַהֲרֹנִית{{ש}}
{{תיקון גירסה|וְתֻקְדַּשׁ|{{סי|יִ}}תְקַדַּשׁ}} בְּמַחֲנֵה הַלְוִיִּם / שִׁמְךָ הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

===כל מקדש שביעי (קנט)===
{{הור|סימן: {{מודגש|משה}}, {{מודגש|א״ב}}}}

&lt;קטע התחלה=כל מקדש/&gt;כׇּל {{סי|מְ}}קַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ{{ש}}
כָׇּל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ{{ש}}
שְׂכָרוֹ {{סי|הַ}}רְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ{{ר1}}
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.{{ממס|במדבר א יב}}

{{סי|א}}וֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים לְבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}יוֹם שַׁבָּת שִֽׂישׂוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן דָּת נַחֲלִיאֵל{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל{{ר1}}
בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ&quot;א ח נו}}

{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי יְיָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}מְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא{{ש}}
{{סי|וּ}}שְׂמֵחִים לְשׇׁמְרוֹ וְלַעֲרֹב מַעֲרָבוֹ{{ר1}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי כְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}רוּתָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין שְׁתֵּי רֵעוֹתֶֽיהָ מְשֻׁבָּצָה{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יִירָשֽׁוּהָ וִיקַדְּשֽׁוּהָ כְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָשָׂה{{ר1}}
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית ב ב}}

{{סי|י}}וֹם זֶה קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}}
{{סי|כׇּ}}ל יִשְׂרָאֵל כַּבְּדֽוּהוּ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּֽלֶךְ וְדָתוֹ{{ש}}
{{סי|לָ}}נֽוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹֽחַ בְּתַעֲנוּג שַׁבָּת אָכוֹל וְשָׁתֹה{{ר1}}
כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.{{ממס|שמות יב מז}}

{{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיוֹדְעֶֽךָ, אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטְרֵי יוֹם שְׁבִיעִי בְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם וְאוֹר פָּנֶֽיךָ תַּבְהִיקֵם{{ר1}}
יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם.{{ממס|תהלים לו ט}}

{{סי|עֲ}}זֹר שׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר לְעוֹלָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה וְסוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתָם תַּזְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים{{ר1}}
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָֽבָה תָמִים.{{ממס|ש&quot;א יד מא}}

{{סי|קַ}}דְּשֵׁם בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶֽצֶם הַשָּׁמַֽיִם לָטֹֽהַר{{ש}}
{{סי|ר}}וּחֲךָ תְּנִיחֵֽמוֹ כַּבְּהֵמָה תֵּרֵד בַּבִּקְעָה מִן הָהָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְטֵיהֶם {{סי|תְּ}}שַׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסַּֽהַר{{ר1}}
כִּנְחָלִים נִטָּֽיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר.{{ממס|במדבר כד ו}}&lt;קטע סוף=כל מקדש/&gt;

===על אהבתך (קס)===
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

עַל אַהֲבָתֶֽךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי / שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי

שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדֻדִים{{ש}}
כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם כְּיָמִים אֲחָדִים{{ש}}
מֵאַהֲבָתִי בָךְ יוֹם מַרְגוֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה{{ש}}
לַעֲרֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת הַמַּעֲרָכָה{{ש}}
כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה{{ש}}
אַתָּה לְבַד חֶלְקִי מִכׇּל יְגִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי{{ש}}
שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים קִוּוּ לְשִׁמְשִׁי{{ש}}
מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי{{ש}}
יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב בְּיוֹם חֲמִישִׁי{{ש}}
כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}}
בֹּֽקֶר לַעֲבוֹדָתִי עֶֽרֶב לַחׇפְשִׁי{{ש}}
קָרוּי עֲלֵי שֻׁלְחָן מַלְכִּי וְרֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶמְצָא בְיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה{{ש}}
כִּי קָרְבָה אֵלַי יוֹם הַמְּנוּחָה{{ש}}
אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ לִמְצֹא רְוָחָה{{ש}}
עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח כׇּל נֹדִי וְנֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מַה נָּעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}}
לִרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}}
בֹּֽאוּ בְּתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישוֹת{{ש}}
זֶה יוֹם מָנֽוֹחַ זֶה דוֹדִי וְרֵעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת שִׁיר אֶל יְדִידוֹת{{ש}}
כִּי יָאֲתָה לָךְ אַתְּ יוֹם חֲמוּדוֹת{{ש}}
יוֹם תַּעֲנוּגִים גַּם שָׁלֹש סְעוּדוֹת{{ש}}
תַּעֲנוּג לְשֻׁלְחָנִי תַּעֲנוּג יְצוּעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

==ליום השבת==
===ברוך ה׳ יום יום (קצד)===
{{הור|סימן: {{מודגש|שמעון בר יצחק}}}}

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם{{ש}}
יַעֲמׇס לָֽנוּ יֶֽשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כׇּל הַיּוֹם{{ש}}
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן{{ש}}
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֲשֶׁר גְּמָלָֽנוּ{{ש}}
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָֽנוּ{{ש}}
כָּאֵֽלֶּה וְכָאֵֽלֶּה יוֹסֵף עִמָּֽנוּ{{ש}}
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}}
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}}
מִכׇּל אֹם גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ{{ש}}
לָכֵן בְּלֵב וּבְנֶֽפֶשׁ וּבִמְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ר1}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת{{ש}}
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת{{ש}}
וּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם בְּעֹז יְדִידוּת{{ש}}
וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹֽמֶק בּוֹר וָדוּת{{ר1}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ממס|תהלים קל ז}}

{{סי|מַ}}ה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵֽמוֹ{{ש}}
בְּגָלוּת בָּבֶֽלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵֽמוֹ{{ש}}
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵֽימוֹ{{ש}}
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵֽימוֹ{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ר1}}
בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א יב כב}}

{{סי|עֵ}}ילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל לִידִידָיו{{ש}}
וּלְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו{{ש}}
מֵעֲבֹר בַּשֶּֽׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו{{ש}}
קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו{{ר1}}
כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.{{ממס|איכה ג לב}}

{{סי|וּ}}צְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עִצּוּמָיו{{ש}}
גַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ {{תיקון גירסה|מִמְּקוֹמְמָיו|מִמְּקוֹמָיו}}{{ש}}
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו{{ש}}
וְעַל יַד כֹּהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו{{ר1}}
חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָֽמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}

{{סי|נִ}}סְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רָעֵי מְדָנַי{{ש}}
שֶׁבְּכָל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹךְ אֶת אֲדָנַי{{ש}}
וְלֹא נְטָשַֽׁנִי כׇּל יְמֵי עִדָּנַי{{ר1}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|איכה ג לא}}

{{סי|בְּ}}בֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}}
זֶֽבַח לוֹ בְּבׇצְרָה וְטֶֽבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים{{ש}}
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים{{ש}}
בְּכֹחוֹ יִבְצֹר רֽוּחַ נְגִידִים{{ר1}}
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.{{ממס|ישעיהו כז ח}}

{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי כֵן הָאֲדֹמִי הָעוֹצֵר{{ש}}
יַחְשֹׁב לוֹ בׇּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶֽצֶר{{ש}}
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר{{ש}}
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט תֵּעָצֵר{{ר1}}
אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כׇּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר.{{ממס|תהלים לא כד}}

{{סי|יְצַ}}וֶּה יְיָ {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קְ}}הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}}
וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}}
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָֽנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}}
וְאִתָּֽנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ר1}}
וְיָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ל ג}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}
{{סוף}}
===דרור יקרא (קצה)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דרור יקרא/&gt;{{סי|דְּ}}רוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת{{ש}}
{{סי|וְ}}יִנְצׇרְכֶם כְּמוֹ בָבַת{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּ וְנֽוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי{{ש}}
{{סי|נְ}}טַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת בַּת עַמִּי

{{סי|דְּ}}רֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בׇּצְרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}גַם בֶּאֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא

אֱלֹהַי תֵּן לְמִדְבַּר הָר{{ש}}
הֲדַס וְשִׁטָּה בְּרוֹשׁ וְתִדְהָר{{ש}}
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר{{ש}}
נְטֵה שְׁלוֹמִים כְּמֵי נָהָר

הֲדֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא{{ש}}
בְּמוֹג לֵבָב וּבַמְּגִנָּה{{ש}}
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֵּא[־נָא]{{ש}}
לְשׁוֹנֵֽנוּ לְךָ רִנָּה

אֱדוֹם עַקֵּר אֲשֶׁר עִקֵּר{{ש}}
עֲדֵי אֹבֵד נְטַע כַּנָּה{{ש}}
וְגַם הַקְדֵּר פְּנֵי קֵדָר{{ש}}
אֲשֶׁר אוֹתִי מְאֹד עִנָּה

וְתַצְמִֽיחַ צִדְקֵֽנוּ{{ש}}
וְיִשְׁעֵֽנוּ כְּמוֹ גַנָּה{{ש}}
וְתִבְנֶה עִיר מְשׂוֹשֵֽׂנוּ{{ש}}
וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה

אֶֽבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים{{ש}}
תְּשִׂימֶֽנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן{{ש}}
וּבָֽאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&lt;קטע סוף=דרור יקרא/&gt;

===דלה שובב (קצו)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דלה שובב/&gt;{{סי|דְּ}}לֵה שׁוֹבָב מִתּוֹךְ פַּֽחַת{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָמוּת לַשַּֽׁחַת{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ עַלְוָן וּמָנַֽחַת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פוֹ הַשְׁפֵּל וּבְנֵי נַֽחַת

רְאֵה כִּי צַר לְבֵן נֶעְצָר{{ש}}
וְיֵֽשַׁע עֹז תְּנָה מִבְצָר{{ש}}
שְׁמַע קוֹלִי מִן הַמֵּצָר{{ש}}
הָֽבָה לָּֽנוּ עֶזְרָה מִצָּר

וּמְרוֹם הַר וְהַלְּבָנוֹן{{ש}}
חַדֵּשׁ חִישׁ הֲרֹס פִּינֹן{{ש}}
כְּבוֹדְךָ חֻס וְהָכֵן גָּנוֹן{{ש}}
יֶֽשַׁע הָבֵא שְׁלַח יִנּוֹן

צְבִי שָׁלֵם וְהָאֲדָנִים{{ש}}
עַמּוּד בֹּֽעַז וְסַהֲרֹנִים{{ש}}
דְּבִיר הָקֵם וּפַעֲמֹנִים{{ש}}
מְנַחֵם שְׁלַח לַבָּנִים

{{סי|דְּ}}עֵה חׇכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}טֹר מִצְוָה לְדוֹרְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ&lt;קטע סוף=דלה שובב/&gt;

===כי אשמרה שבת (קצז)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי{{ש}}
אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי

{{סי|אָ}}סוּר מְצֹא חֵֽפֶץ לַעְשׂוֹת דְּרָכִים{{ש}}
גַּם בּוֹ לְדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים{{ש}}
דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים{{ש}}
אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|בּ}}וֹ אֶמְצָא תָמִיד נֹֽחַ לְנַפְשִׁי{{ש}}
הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי{{ש}}
מוֹפֵת בְּתֵת לֶֽחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי{{ש}}
כָּֽכָה בְּכׇל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|רָ}}שַׁם בְּדָת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו{{ש}}
בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶֽחֶם תָּמִיד לְפָנָיו{{ש}}
עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו{{ש}}
אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֺנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|הֵ}}ן יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים{{ש}}
לֶֽחֶם וְיַֽיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים{{ש}}
מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים{{ש}}
כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|מֵ}}חֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית{{ש}}
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי כְּבוֹרִית{{ש}}
אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית{{ש}}
מוּסָף וְגַם מִנְחָה וְיַעֲנֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

===אשיר במישרים את שיר ה׳ (קצח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

אָשִׁיר בְּמֵישָׁרִים / אֶת שִׁיר יְיָ{{ש}}
קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ

{{סי|אֶ}}ת סוֹד שְׁמוֹ גִּלָּה / אֶל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
יוֹם מַעֲשָׂיו כִּלָּה / בוֹ, כִּי אֲהֵבוֹ{{ש}}
וְלִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה / יׇפְיוֹ וְטוּבוֹ{{ש}}
כִּי הַבְּרָכָה בּוֹ / צִוָּה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|בֹּֽ}}קֶר בְּהִתְנַשְּׁאָהּ / שֶֽׁמֶשׁ וְזָרְחָה{{ש}}
מִכׇּל אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ / תָּסִיר אֲנָחָה{{ש}}
אֶֽמֶשׁ בְּעֵת בּוֹאָהּ / נַפְשִׁי שְׁמֵחָה{{ש}}
אֲזַי עָלַי נָֽחָה / רֽוּחַ יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן לְכׇל מוֹעֵד / הוּא בַתְּעוּדוֹת{{ש}}
יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד / שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת{{ש}}
הָבֵא לְאוֹת וּלְעֵד / אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת{{ש}}
כִּי אִם לְבַד הוֹדוֹת / אֶת שֵׁם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|הַ}}קּוֹל מְאֹד עָרֵב / נִשְׁמַע בְּאׇזְנֵי{{ש}}
בָּנִים, רְאוּ קָרֵב / לַֽיְלָה, וְהִנֵּה{{ש}}
נֵר בַּעֲרוּ, עוֹרֵב / צוֹעֵק וְעוֹנֶה{{ש}}
הִתְקַדְּשׁוּ לִפְנֵי / בֹּא יוֹם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|מַ}}בְדִּיל בְּאַחְרִיתוֹ / עָשִׁיר וּמִסְכֵּן{{ש}}
הֵן רָם בְּצִדְקָתוֹ / סוֹכוֹ יְתַקֵּן{{ש}}
וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ / הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן{{ש}}
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן / יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

==זמירות מכתב יד==
{{הור2|2 זמירות לשבת מכתב יד NY JTS 8092 של מחזור ויטרי. הן מובאות שם בתוך הזמירות למוצ״ש. הראשונה לרבינו אפרים מרגנשבורג (תוקנה ע״פ מקורות נוספים), והשנייה לרבי יום טוב הקדוש.}}
===אשר לו ים ויבשת===
{{הור|סימן: {{מודגש|אפרים}}}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר לוֹ יָם וְיַבֶּֽשֶׁת{{ש}}
וְכׇל מַעֲשֵׁה יְמֵי שֵֽׁשֶת{{ש}}
וְצָפְנַת לוֹ {{תיקון גירסה|משולשת|מְפֻלֶּֽשֶׁת}}{{ש}}
וְכׇל נַעֲשָׂה בְמַרְחֶֽשֶׁת

{{סי|פְּ}}דֵה עֵֽדֶר אֲשֶׁר נִשְׁבָּה{{ש}}
{{תיקון גירסה|בני|בְּנֵה}} הָעִיר אֲשֶׁר {{ק|(ל)}}חָרְבָה{{ש}}
וְעֵת לְחֶנְנָהּ וּמוֹעֵד בָּא{{ש}}
וְתִקָּרֵא לְחֶפְצִי־בָהּ

{{סי|רְ}}עֵה עַמְּךָ לְךָ כֹסֵף{{ש}}
נְהֹג כַּצֹּאן בֵּית יוֹסֵף{{ש}}
גְּאֹל נִמְכַּר {{תיקון גירסה|ללא בכסף|בְּלֹא כֶֽסֶף}}{{ש}}
{{תיקון גירסה|ללא|הֲלֹא}} הָעֵת {{תיקון גירסה|יאסף|לְהֵאָסֵף}}

{{סי|י}}וֹם שִׁלּוּם וְיוֹם נָקָם{{ש}}
לְצָרַי חִישׁ לְתוֹךְ חֵיקָם{{ש}}
וּלְבִנְךָ הַעֲנֵיק חֶלְקָם{{ש}}
לֹא תְשַׁלְּחֶֽנּוּ רֵיקָם

מְאוֹרִי זְרַח וְלֹא יָבֹא{{ש}}
וְלֹא יֵדַע מַעֲרָבוֹ{{ש}}
וְיֵבוֹשׁ אֱלִיל וְעוֹבֵד נְבוֹ{{ש}}
מַה יׇּפְיוֹ וּמַה טוּבוֹ

{{תיקון גירסה|הדוך|{{סי|חֲז}}וֹת}} {{סי|קִ}}רְיַת אוּלָמוֹ{{ש}}
יוֹם כֻּלּוֹ לִכְבוֹד שְׁמוֹ{{ש}}
מְנוּחָה הִיא בְּעוֹלָמוֹ{{ש}}
הָאֶֽלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה

===יום שבת קודש נתן צור ישעי===
{{הור|סימן: {{מודגש|יום טוב ברבי יצחק חזק ואמץ אמן}}}}

{{סי|יוֹם}} שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ נָתַן צוּר יִשְׁעִי{{ש}}
{{סי|טוֹב}} דּוֹרֵשׁ לְעַמּוֹ שָׁלוֹם לְכׇל זַרְעִי{{ש}}
קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי{{ר1}}
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.{{ממס|בראשית ב ג}}

{{סי|בִּרְב}}וֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶֽיהָ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ{{ש}}
שְׁמֹר שַׁבָּת וְכׇל אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶֽיהָ{{ר1}}
תָּמִיד לֹא אֶחְסַר כִּי יְיָ רֹעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כג א}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|יְצִ}}יאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּֽיִם וְהֵן אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|חֲק}}וּקוֹת עַל לִבִּי אֶל מִסְפַּר רֹֽבַע{{ש}}
לַֽיְלָה וְגַם יוֹמָם אֵל אֲבָרֶכְךָ שֶֽׁבַע{{ר1}}
לָֽמָה שְׁכַחְתָּֽנִי אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מב י}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|חֻ}}קִּים וּמִשְׁפָּטִים צִוַּנִי בְּסִינַי{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְמֵי חַיַּי בָּם יְהִי לִבִּי וְעֵינָי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי יֵבֽוֹשׁוּ וַאֲנִי בַּייָ{{ר1}}
אֲצַפֶּה, אוֹחִֽילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|וְ}}אָשׁוּב לְהַר צִיּוֹן זֶה בּוֹ שָׁכַֽנְתָּ{{ש}}
{{סי|אֶמְצָ}}אֲךָ שָֽׁמָּה לְכִסֵּא הֵכַֽנְתָּ{{ש}}
שִׁבְתִּי וְקוּמִי וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּֽנְתָּה{{ר1}}
אַתָּה זֵרִֽיתָ כׇּל אׇרְחִי וְרִבְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלט ג}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|אִמָּנַ}}ע מִבֶּֽכִי מֶֽלֶךְ כִּי תַמְלִיךְ{{ש}}
מִקְּרוֹבַי וְיוֹעֲצַי צָר שׁוֹלָל תּוֹלִיךְ{{ש}}
מוֹאָב סִיר רַחְצִי וְגַם עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ{{ר1}}
נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶֽשֶׁת הִתְרֹעָֽעִי.{{ממס|תהלים ס י}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים{{ש}}
גְּדִידָה וּשְׂרִיטָה מְנַע מִידִידִים{{ש}}
לְהִתְעַנֵּג בְּמַעֲדָן שְׁתוּ וּרְווּ דּוֹדִים{{ר1}}
אֵלַי קֹרֵא זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי.{{ממס|שה&quot;ש ה טז}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]</text>
      <sha1>dorexsbonde0rgouo78ort03sig0otg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהבת עזז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727817</id>
    <revision>
      <id>3017972</id>
      <parentid>2984810</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:18:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הנוסח במקורות הקדומים</comment>
      <origin>3017972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4071" sha1="a5ag94sehjwdk93p9yge2q2uf2zkuvu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''בנימן בן זרח'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אַ}}הֲבַת עֶזֶז {{נוא|עִזּוּז}} וְתֹקֶף חִבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִית נְעוּרִים זְכֹר וְחֶסֶד תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}דֵר מְשׂוּכָה בְּמַסְלוּל נְתִיבָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ אָב וְרָדַף בִּפְרִישׁוּת אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|ה}}וּעַר מִקֶּדֶם וּמִמִּזְרָח הוּבָא{{ש}}
{{סי|וְ}}צֶדֶק לְרַגְלָיו נִקְרָא וְנִתְוָה{{ש}}
{{סי|זִ}}הֵר תּוֹעִים מִדֶּרֶךְ תּוֹעֵבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}שָׂכָם מֵאֵשׁ וּמִלֶּהָבָה{{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת בָּתִּים מָאַס מִלְּיַשְּׁבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}תֵדוֹת אֹהָלִים הִסִּיעַ בַּעֲרָבָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ רֹב יָמָיו בְּאֶפֶס תִּקְוָה{{ש}}
{{סי|לְ}}מֶשֶׁק בֶּן בַּיִת כִּזְקַן בֵּיתוֹ לְהִתְחַשְּׁבָה{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲמָר בְּבוֹא וּפְקִידָה בְּהִתְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חֱנַט שְׂרִיג יֹשֶׁר וּמִשְׁעֶנֶת שֵׂיבָה{{ש}}
{{סי|שֶׂ}}בֶר תּוֹחַלְתּוֹ מִמְּךָ לֹא נִכְזָבָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׁת מַחְשַׁבְתּוֹ אֵלֶיךָ הוּשָׁבָה{{ש}}
{{סי|פֶּ}}קֶד בְּחִינָתוֹ בְּעֵת לְפָנֶיךָ קָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתוֹ עַל חֵשֶׁק תַּאֲוָתוֹ לְךָ לְהַקְרִיבָה{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ וְהַעֲלֵהוּ לִנְדָבָה{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיתִיו חֲשַׁקְתִּיו לְרֵיחַ נִיחֹחַ לְהִתְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ פְּעִירָתוֹ בְּרֶגֶן וּתְנוּאוֹת לֹא הִרְבָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עַן מְזִמּוֹתָיו לֹא הֵשִׁיב בִּתְשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}קַּע עֵצִים וּמַעֲרֶכֶת שִׁוָּה{{ש}}
{{סי|נִ}}ין עָקַד בִּרְצוֹן תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו קָשַׁר בְּעִנּוּד וַעֲנִיבָה{{ש}}
פֶּן בְּפִרְכּוּס יִפָּסֵל עֹלַת חוֹבָה{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲכֶלֶת לְשַׁחֲטוֹ יָד כְּשָׁלַח בְּנֶפֶשׁ רָוָה{{ש}}
{{סי|נַ}}עַר אַל תִּשְׁחַט, קוֹל אֵלָיו בָּא{{ש}}
{{סי|בִּ}}י {{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי עֵקֶב אֲשֶׁר עַל יְחִידְךָ נַפְשְׁךָ לֹא עָצְבָה{{ש}}
{{סי|זַרְ}}עֲךָ אָשִׁית כְּצִמְחֵי רְבָבָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י הוּא וְאֶפְרוֹ לְפָנַי צָבוּר וּמוּבָא{{ש}}
{{סי|חָ}}שׁוּב הוּא לְפָנַי כְּטָבוּחַ בְּמוֹקֵד אַחֲוָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּתוֹ הַמְצִיאֵנוּ בַּהֲרִיחֲךָ קְטֹרֶת הָעֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף שַׁכֵּךְ וְחֵמָה תַשְׁבִּית מִבַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
וְכַאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ יֵצֶר וּשְׁנֵיהֶם עָקְדוּ לֵב הַתַּאֲוָה{{ש}}
כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מִמְּשׁוּבָה{{ש}}
וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֵלֶיהָ שׁוּבָה{{ש}}
וְתֹאמַר שׁוּבָה מְשׁוּבָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:בנימין בן זרח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a5ag94sehjwdk93p9yge2q2uf2zkuvu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017973</id>
      <parentid>3017972</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:18:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אהבת עזוז]] לשם [[אהבת עזז]]</comment>
      <origin>3017972</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4071" sha1="a5ag94sehjwdk93p9yge2q2uf2zkuvu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''בנימן בן זרח'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אַ}}הֲבַת עֶזֶז {{נוא|עִזּוּז}} וְתֹקֶף חִבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}רִית נְעוּרִים זְכֹר וְחֶסֶד תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|גָּ}}דֵר מְשׂוּכָה בְּמַסְלוּל נְתִיבָה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַךְ אָב וְרָדַף בִּפְרִישׁוּת אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|ה}}וּעַר מִקֶּדֶם וּמִמִּזְרָח הוּבָא{{ש}}
{{סי|וְ}}צֶדֶק לְרַגְלָיו נִקְרָא וְנִתְוָה{{ש}}
{{סי|זִ}}הֵר תּוֹעִים מִדֶּרֶךְ תּוֹעֵבָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}שָׂכָם מֵאֵשׁ וּמִלֶּהָבָה{{ש}}
{{סי|טִ}}ירוֹת בָּתִּים מָאַס מִלְּיַשְּׁבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}תֵדוֹת אֹהָלִים הִסִּיעַ בַּעֲרָבָה{{ש}}
{{סי|כָּ}}לוּ רֹב יָמָיו בְּאֶפֶס תִּקְוָה{{ש}}
{{סי|לְ}}מֶשֶׁק בֶּן בַּיִת כִּזְקַן בֵּיתוֹ לְהִתְחַשְּׁבָה{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲמָר בְּבוֹא וּפְקִידָה בְּהִתְקָרְבָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}חֱנַט שְׂרִיג יֹשֶׁר וּמִשְׁעֶנֶת שֵׂיבָה{{ש}}
{{סי|שֶׂ}}בֶר תּוֹחַלְתּוֹ מִמְּךָ לֹא נִכְזָבָה{{ש}}
{{סי|עֶ}}שֶׁת מַחְשַׁבְתּוֹ אֵלֶיךָ הוּשָׁבָה{{ש}}
{{סי|פֶּ}}קֶד בְּחִינָתוֹ בְּעֵת לְפָנֶיךָ קָרְבָה{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתוֹ עַל חֵשֶׁק תַּאֲוָתוֹ לְךָ לְהַקְרִיבָה{{ש}}
{{סי|קַ}}ח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ וְהַעֲלֵהוּ לִנְדָבָה{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיתִיו חֲשַׁקְתִּיו לְרֵיחַ נִיחֹחַ לְהִתְעָרְבָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ פְּעִירָתוֹ בְּרֶגֶן וּתְנוּאוֹת לֹא הִרְבָּה{{ש}}
{{סי|תַּ}}עַן מְזִמּוֹתָיו לֹא הֵשִׁיב בִּתְשׁוּבָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}קַּע עֵצִים וּמַעֲרֶכֶת שִׁוָּה{{ש}}
{{סי|נִ}}ין עָקַד בִּרְצוֹן תַּאֲוָה{{ש}}
{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו קָשַׁר בְּעִנּוּד וַעֲנִיבָה{{ש}}
פֶּן בְּפִרְכּוּס יִפָּסֵל עֹלַת חוֹבָה{{ש}}
{{סי|מַ}}אֲכֶלֶת לְשַׁחֲטוֹ יָד כְּשָׁלַח בְּנֶפֶשׁ רָוָה{{ש}}
{{סי|נַ}}עַר אַל תִּשְׁחַט, קוֹל אֵלָיו בָּא{{ש}}
{{סי|בִּ}}י {{סי|נִ}}שְׁבַּעְתִּי עֵקֶב אֲשֶׁר עַל יְחִידְךָ נַפְשְׁךָ לֹא עָצְבָה{{ש}}
{{סי|זַרְ}}עֲךָ אָשִׁית כְּצִמְחֵי רְבָבָה{{ש}}
{{סי|חַ}}י הוּא וְאֶפְרוֹ לְפָנַי צָבוּר וּמוּבָא{{ש}}
{{סי|חָ}}שׁוּב הוּא לְפָנַי כְּטָבוּחַ בְּמוֹקֵד אַחֲוָה{{ש}}
{{סי|זְ}}כוּתוֹ הַמְצִיאֵנוּ בַּהֲרִיחֲךָ קְטֹרֶת הָעֲרֵבָה{{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶף שַׁכֵּךְ וְחֵמָה תַשְׁבִּית מִבַּת הַשּׁוֹבֵבָה{{ש}}
וְכַאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ יֵצֶר וּשְׁנֵיהֶם עָקְדוּ לֵב הַתַּאֲוָה{{ש}}
כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעַסְךָ מִמְּשׁוּבָה{{ש}}
וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֵלֶיהָ שׁוּבָה{{ש}}
וְתֹאמַר שׁוּבָה מְשׁוּבָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:עקידה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:בנימין בן זרח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a5ag94sehjwdk93p9yge2q2uf2zkuvu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אלהים אצעקה במילולי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727885</id>
    <revision>
      <id>3017983</id>
      <parentid>2992075</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:21:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמת האקרוסטיכון</comment>
      <origin>3017983</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12475" sha1="eaqwg9p2odw03z48y8qsgq0owmsqegc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.'''

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''מנחם בר רבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים אֶצְעֲקָה בְּמִלּוּלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שָּׂא כַפַּי עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה כַמַּיִם לִבִּי עָלַי{{ר1}}
אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.{{ממס|תהלים עז ב}}

אֵלַי עָנִי וְכוֹאֵב יַאֲזִין בְּחֶמְלָתוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
יִתֵּן בְּיָמֵינוּ נִקְמָתוֹ{{ר1}}
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים נה כא}}

{{סי|בְּ}}רִיתוֹ לַעֲזֹב יַחַד עָלַי חָבָרוּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב עֲשָׂרָה מֶנִּי בָּחָרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}תוֹרַת אֵל וּבְמִצְוֹתָיו נֶאֱזָרוּ{{ר1}}
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.{{ממס|ש&quot;ב א כג}}

{{סי|גָּ}}בְרוּ לִסְבֹּל דִּין הָאֵל בְּאָמְרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוֹת מֵהֶם שְׂטִימַת אָח וּמִמְכָּרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלֵי עוֹלָם נִבְחֲנוּ לְכַבְּדוֹ וּלְפָאֲרוֹ{{ר1}}
מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{סי|דְּ}}בָרוֹ יָצָא וְהַמְּצוּקִים פָּחֲדוּ וְרָהוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}בְקוּ אַחֲרֵי מַלְכָּם וַיִּנָּהוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת שִׂפְתֵי כֹהֵן דָּרְשׁוּ מִפִּיהוּ{{ר1}}
כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא.{{ממס|מלאכי ב ז}}

{{סי|ה}}וּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹנוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְהִתְפָּאֲרָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}יכָלוֹת וּרְקִיעִים גְּלוּיִם לוֹ לְסָקְרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}זְכִּיר גַּם עַתָּה מִתּוֹךְ צָרָה{{ר1}}
אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים כח נח}}

{{סי|וְ}}הַנּוֹרָא וּפַמִּלְיָתוֹ חָקַר כִּי נִמְסְרוּ לָאֶבַח{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים כַּאֲחֵי יוֹסֵף מְצָאָם בָּשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶל מִדַּת הַדִּין נְתָנָם לָטֶבַח{{ר1}}
חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}}

{{סי|זֶ}}בַח הִגִּיד לְרֵעָיו וְחָרְדוּ חֲמוּדָיו{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ וְנִטַּהֲרוּ בְּנִקָּיוֹן וָטֹהַר עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|זֻ}}וְּגוּ הַנָּשִׂיא וְהַמְשָׁרֵת בְּיוֹמוֹ יַחְדָּו{{ר1}}
הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו.{{ממס|תהלים קמט ט}}

{{סי|חֲ}}סִידָיו הָגְרְלוּ לַהֲרֹג וְקִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בִּזְכִיָּה{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב הַנָּשִׂיא וְקָדַם שָׁעָה לַעֲלִיָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוֹ הַמְכַהֵן וְנָשַׁק רֹאשׁוֹ בְּקוֹל הַבְּכִיָּה{{ר1}}
פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.{{ממס|ישעיהו א ו}}

{{סי|טְ}}רִיָּה הִסְפִּיד אֵיךְ נִהְיְתָה בְּנָשִׂיא מְמֻנֶּה{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרָה וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּפִיו שׁוֹנֶה{{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן בֶּעָפָר כְּגוֹנֵב וּמְחַלֵּל הִנֵּה{{ר1}}
אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא.{{ממס|איכה ד א}}

{{סי|יִ}}שְׁנֶא הַכֶּתֶם נֵזֶר כְּהֻנָּה בְּחַלְּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי הַדְרַת צוּרָתוֹ הִפְשִׁיטוּ בְּמָעֲלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׂישׂ הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם{{ר1}}
כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|קהלת ט יא}}

{{סי|כֻּ}}לָּם מַכְאוֹבָם סְבָלָם וְנָתַן דֳּמִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַגִּיעַ לְטוֹטָפוֹת צָעַק הֲזֹאת אוֹת בְּקַיְּמִי{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר פָּץ אַכֶּה כַפַּי וְאַחֲרִיב עוֹלָמִי{{ר1}}
לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי.{{ממס|מלאכי ב ב}}

{{סי|לִ}}שְׁמִי הַנִּקְרָא הַלְלוּ וְלוּלֵי כְּבָר נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עֲזַבְתִּים בְּיַד עַלִּיזֵי גַאֲוָתָם{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן יְקַבְּלוּ מוּסָר וְלַדּוֹרוֹת תַּעֲמֹד צִדְקָתָם{{ר1}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.{{ממס|תהלים קמט ה}}

{{סי|מִ}}שְׁכְּבֹתָם וּשְׁנָתָם נָדְדָה אִם נִגְזְרָה גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחֲדוֹ סָמַר בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת וּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּקֻדָּשִׁים הֵחֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּכְיִרְאָתוֹ עֶבְרָה{{ר1}}
לְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מְאֹד וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נ ג}}

{{סי|נִ}}סְעֲרָה בְּשָׁפְטָם רַבִּי עֲקִיבָה הַדָּרְשָׁן מִיתָה מָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ דְּבָרִים מֵאִיר כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלָם וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ לְחָקְרָה{{ר1}}
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ.{{ממס|משלי לא יח}}

{{סי|סַ}}חֲרָהּ מְפַלְפֵּל לְכָל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וְשׁוֹקֵל וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמִּגְדָּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפוֹ הָיוּ שׁוֹקְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַקּוֹלִים{{ר1}}
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|ע}}וֹלִים הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קוֹשֵׁר זִיו אוֹתִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְשָׁאַל מִי יְבָאֵר רָזֵי עֲלִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}נָהוּ עָתִיד עֲקִיבָה בְּסוֹף כַּמֶּה דּוֹרוֹת לִהְיוֹת{{ר1}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.{{ממס|תהלים קמט ו}}

{{סי|פִּ}}יפִיּוֹת וּמִגְזְרֵי בַרְזֶל נָדוֹן אַחֲרֵי זֹאת רָאָהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}לַּץ בְּמִיתָתוֹ הֲזֹאת תּוֹרָה וּשְׂכָרָהּ בְּלָמְדֵהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}קַּד אַל תְּהַרְהַר אַחַר אָרְחֵהוּ{{ר1}}
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב לא}}

{{סי|צְ}}רָפַתְהוּ אִמְרָתוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּקְּשָׁה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר בְּיַחֲדוֹ יָצְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתוֹ אָחַז עַד מִצּוּי נַפְשׁוֹ לְדָרְשָׁהּ{{ר1}}
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|קָ}}שָׁה יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ לַחֲסִידָיו הַמָּוְתָה{{ש}}
{{סי|קְ}}בָרוּהוּ אֵלִיָּהוּ וִיהוֹשֻׁעַ הַגִּרְסִי בְּפַחַד וְאֵימָתָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּל שְׂכָרוֹ מָה רַב טוּבְךָ צָפַנְתָּ{{ר1}}
אֱלֹהִים זוּלָתְךָ עַיִן לֹא רָאָתָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ג}}

{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינֵי אַהֲבַת מַלְכִּי הַמְחֻטֶּבֶת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּהִדָּבְקוֹ בַּתּוֹרָה הַנֶּאֱהֶבֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּמֶיהָ בָּרַבִּים דָּרַשׁ וְנִשְׂרְפָה עִמּוֹ מְשֻׁלֶּבֶת{{ר1}}
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת גְּוִילֶיהָ נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוּ סְפוּגִין עַל לִבּוֹ לְהַעֲצִימָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשֻׁעֵי יוֹמַיִם תִּבְעִי עֶלְבּוֹנֵךְ לְהִנָּקְמָה{{ר1}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}}

{{סי|תְּ}}מִימָה {{סי|מַ}}כָּתִי אֲנוּשָׁה בְּיַד אַכְזָר{{ש}}
{{סי|נַחְ}}לָה מְאֹד בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית וְרַבִּי אֶלְעָזָר{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ יַחֲקֹר אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם מְנֻזָּר{{ר1}}
וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.{{ממס|תהלים מד כא}}

זָר {{סי|בֵּרַ}}ר {{סי|בִּי}} לְבַטֵּל אֶשְׁכּוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|יַעַ}}ן {{סי|קָ}}צַר {{סי|בְּ}}צִירִי עִם הָעֹלֵלֹת{{ש}}
בַּהֲזִידוֹ לַהֲרֹג רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָי וְרַבִּי יֶשֶׁבָב לְכַלּוֹת{{ר1}}
כְּבוֹצֵר עַל כְּבוֹצֵר עַל  סַלְסִלּוֹת.{{ממס|ירמיהו ו ט}}

{{סי|חֲ}}סִידַי בְּהַפִּילוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּחַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|זָקֵ}}ן כְּבֶן שִׁבְעִים לֹא טָעַם שֵׁנַת סוּס עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִתְעַנָּה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְשֵׁם מִשְׂגַבּוֹ{{ר1}}
גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ.{{ממס|קהלת ב כג}}

לִבּוֹ {{סי|אִמֵּץ}} צָר בְּהָרְגוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא{{ש}}
כְּהַתְחִילוֹ לִשְׁבֹּת וּלְקַדֵּשׁ קוֹל לְהָרִימָה{{ש}}
בַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ בִּנְעִימָה{{ר1}}
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}

מִלְחָמָה יִפְקֹד עַל רִשְׁעָה וְעַל שָׂרָהּ{{ש}}
יְכַסֶּנָּה הֶעָנָן שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים לְצַעֲרָהּ{{ש}}
יְנַגְּעֶנָּה בְּבַהֶרֶת יְרַדֶּנָּה אַף וְעֶבְרָה{{ר1}}
כִּי זֶבַח לַייָ בְּבָצְרָה.{{ממס|ישעיהו לד ו}}

בְּבָצְרָה הֶעֱמִידָה מֶלֶךְ תַּפִּיל בְּהִנָּקְמֶךָ{{ש}}
תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
וְאָז תְּעוֹרֵר רַחֲמִים עַל רְחוּמֶיךָ{{ר1}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ.{{ממס|תהלים מ יב}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>eaqwg9p2odw03z48y8qsgq0owmsqegc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017995</id>
      <parentid>3017983</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:29:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>השלמת מילה חסרה</comment>
      <origin>3017995</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12496" sha1="igoqzzyhj3hdfd4ccqxfwmq3zh4klvc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''מנחם בר רבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים אֶצְעֲקָה בְּמִלּוּלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שָּׂא כַפַּי עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה כַמַּיִם לִבִּי עָלַי{{ר1}}
אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.{{ממס|תהלים עז ב}}

אֵלַי עָנִי וְכוֹאֵב יַאֲזִין בְּחֶמְלָתוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
יִתֵּן בְּיָמֵינוּ נִקְמָתוֹ{{ר1}}
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים נה כא}}

{{סי|בְּ}}רִיתוֹ לַעֲזֹב יַחַד עָלַי חָבָרוּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב עֲשָׂרָה מֶנִּי בָּחָרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}תוֹרַת אֵל וּבְמִצְוֹתָיו נֶאֱזָרוּ{{ר1}}
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.{{ממס|ש&quot;ב א כג}}

{{סי|גָּ}}בְרוּ לִסְבֹּל דִּין הָאֵל בְּאָמְרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוֹת מֵהֶם שְׂטִימַת אָח וּמִמְכָּרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלֵי עוֹלָם נִבְחֲנוּ לְכַבְּדוֹ וּלְפָאֲרוֹ{{ר1}}
מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{סי|דְּ}}בָרוֹ יָצָא וְהַמְּצוּקִים פָּחֲדוּ וְרָהוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}בְקוּ אַחֲרֵי מַלְכָּם וַיִּנָּהוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת שִׂפְתֵי כֹהֵן דָּרְשׁוּ מִפִּיהוּ{{ר1}}
כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא.{{ממס|מלאכי ב ז}}

{{סי|ה}}וּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹנוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְהִתְפָּאֲרָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}יכָלוֹת וּרְקִיעִים גְּלוּיִם לוֹ לְסָקְרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}זְכִּיר גַּם עַתָּה מִתּוֹךְ צָרָה{{ר1}}
אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים כח נח}}

{{סי|וְ}}הַנּוֹרָא וּפַמִּלְיָתוֹ חָקַר כִּי נִמְסְרוּ לָאֶבַח{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים כַּאֲחֵי יוֹסֵף מְצָאָם בָּשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶל מִדַּת הַדִּין נְתָנָם לָטֶבַח{{ר1}}
חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}}

{{סי|זֶ}}בַח הִגִּיד לְרֵעָיו וְחָרְדוּ חֲמוּדָיו{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ וְנִטַּהֲרוּ בְּנִקָּיוֹן וָטֹהַר עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|זֻ}}וְּגוּ הַנָּשִׂיא וְהַמְשָׁרֵת בְּיוֹמוֹ יַחְדָּו{{ר1}}
הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו.{{ממס|תהלים קמט ט}}

{{סי|חֲ}}סִידָיו הָגְרְלוּ לַהֲרֹג וְקִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בִּזְכִיָּה{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב הַנָּשִׂיא וְקָדַם שָׁעָה לַעֲלִיָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוֹ הַמְכַהֵן וְנָשַׁק רֹאשׁוֹ בְּקוֹל הַבְּכִיָּה{{ר1}}
פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.{{ממס|ישעיהו א ו}}

{{סי|טְ}}רִיָּה הִסְפִּיד אֵיךְ נִהְיְתָה בְּנָשִׂיא מְמֻנֶּה{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרָה וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּפִיו שׁוֹנֶה{{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן בֶּעָפָר כְּגוֹנֵב וּמְחַלֵּל הִנֵּה{{ר1}}
אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא.{{ממס|איכה ד א}}

{{סי|יִ}}שְׁנֶא הַכֶּתֶם נֵזֶר כְּהֻנָּה בְּחַלְּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי הַדְרַת צוּרָתוֹ הִפְשִׁיטוּ בְּמָעֲלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׂישׂ הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם{{ר1}}
כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|קהלת ט יא}}

{{סי|כֻּ}}לָּם מַכְאוֹבָם סְבָלָם וְנָתַן דֳּמִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַגִּיעַ לְטוֹטָפוֹת צָעַק הֲזֹאת אוֹת בְּקַיְּמִי{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר פָּץ אַכֶּה כַפַּי וְאַחֲרִיב עוֹלָמִי{{ר1}}
לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי.{{ממס|מלאכי ב ב}}

{{סי|לִ}}שְׁמִי הַנִּקְרָא הַלְלוּ וְלוּלֵי כְּבָר נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עֲזַבְתִּים בְּיַד עַלִּיזֵי גַאֲוָתָם{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן יְקַבְּלוּ מוּסָר וְלַדּוֹרוֹת תַּעֲמֹד צִדְקָתָם{{ר1}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.{{ממס|תהלים קמט ה}}

{{סי|מִ}}שְׁכְּבֹתָם וּשְׁנָתָם נָדְדָה אִם נִגְזְרָה גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחֲדוֹ סָמַר בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת וּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּקֻדָּשִׁים הֵחֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּכְיִרְאָתוֹ עֶבְרָה{{ר1}}
לְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מְאֹד וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נ ג}}

{{סי|נִ}}סְעֲרָה בְּשָׁפְטָם רַבִּי עֲקִיבָה הַדָּרְשָׁן מִיתָה מָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ דְּבָרִים מֵאִיר כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלָם וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ לְחָקְרָה{{ר1}}
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ.{{ממס|משלי לא יח}}

{{סי|סַ}}חֲרָהּ מְפַלְפֵּל לְכָל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וְשׁוֹקֵל וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמִּגְדָּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפוֹ הָיוּ שׁוֹקְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַקּוֹלִים{{ר1}}
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|ע}}וֹלִים הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קוֹשֵׁר זִיו אוֹתִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְשָׁאַל מִי יְבָאֵר רָזֵי עֲלִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}נָהוּ עָתִיד עֲקִיבָה בְּסוֹף כַּמֶּה דּוֹרוֹת לִהְיוֹת{{ר1}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.{{ממס|תהלים קמט ו}}

{{סי|פִּ}}יפִיּוֹת וּמִגְזְרֵי בַרְזֶל נָדוֹן אַחֲרֵי זֹאת רָאָהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}לַּץ בְּמִיתָתוֹ הֲזֹאת תּוֹרָה וּשְׂכָרָהּ בְּלָמְדֵהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}קַּד אַל תְּהַרְהַר אַחַר אָרְחֵהוּ{{ר1}}
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב לא}}

{{סי|צְ}}רָפַתְהוּ אִמְרָתוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּקְּשָׁה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר בְּיַחֲדוֹ יָצְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתוֹ אָחַז עַד מִצּוּי נַפְשׁוֹ לְדָרְשָׁהּ{{ר1}}
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|קָ}}שָׁה יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ לַחֲסִידָיו הַמָּוְתָה{{ש}}
{{סי|קְ}}בָרוּהוּ אֵלִיָּהוּ וִיהוֹשֻׁעַ הַגִּרְסִי בְּפַחַד וְאֵימָתָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּל שְׂכָרוֹ מָה רַב טוּבְךָ צָפַנְתָּ{{ר1}}
אֱלֹהִים זוּלָתְךָ עַיִן לֹא רָאָתָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ג}}

{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינֵי אַהֲבַת מַלְכִּי הַמְחֻטֶּבֶת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּהִדָּבְקוֹ בַּתּוֹרָה הַנֶּאֱהֶבֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּמֶיהָ בָּרַבִּים דָּרַשׁ וְנִשְׂרְפָה עִמּוֹ מְשֻׁלֶּבֶת{{ר1}}
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת גְּוִילֶיהָ נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוּ סְפוּגִין עַל לִבּוֹ לְהַעֲצִימָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשֻׁעֵי יוֹמַיִם תִּבְעִי עֶלְבּוֹנֵךְ לְהִנָּקְמָה{{ר1}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}}

{{סי|תְּ}}מִימָה {{סי|מַ}}כָּתִי אֲנוּשָׁה בְּיַד אַכְזָר{{ש}}
{{סי|נַחְ}}לָה מְאֹד בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית וְרַבִּי אֶלְעָזָר{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ יַחֲקֹר אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם מְנֻזָּר{{ר1}}
וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.{{ממס|תהלים מד כא}}

זָר {{סי|בֵּרַ}}ר {{סי|בִּי}} לְבַטֵּל אֶשְׁכּוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|יַעַ}}ן {{סי|קָ}}צַר {{סי|בְּ}}צִירִי עִם הָעֹלֵלֹת{{ש}}
בַּהֲזִידוֹ לַהֲרֹג רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָי וְרַבִּי יֶשֶׁבָב לְכַלּוֹת{{ר1}}
כְּבוֹצֵר עַל כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת.{{ממס|ירמיהו ו ט}}

סַלְסִלּוֹת {{סי|חֲ}}סִידַי בְּהַפִּילוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּחַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|זָקֵ}}ן כְּבֶן שִׁבְעִים לֹא טָעַם שֵׁנַת סוּס עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִתְעַנָּה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְשֵׁם מִשְׂגַבּוֹ{{ר1}}
גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ.{{ממס|קהלת ב כג}}

לִבּוֹ {{סי|אִמֵּץ}} צָר בְּהָרְגוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא{{ש}}
כְּהַתְחִילוֹ לִשְׁבֹּת וּלְקַדֵּשׁ קוֹל לְהָרִימָה{{ש}}
בַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ בִּנְעִימָה{{ר1}}
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}

מִלְחָמָה יִפְקֹד עַל רִשְׁעָה וְעַל שָׂרָהּ{{ש}}
יְכַסֶּנָּה הֶעָנָן שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים לְצַעֲרָהּ{{ש}}
יְנַגְּעֶנָּה בְּבַהֶרֶת יְרַדֶּנָּה אַף וְעֶבְרָה{{ר1}}
כִּי זֶבַח לַייָ בְּבָצְרָה.{{ממס|ישעיהו לד ו}}

בְּבָצְרָה הֶעֱמִידָה מֶלֶךְ תַּפִּיל בְּהִנָּקְמֶךָ{{ש}}
תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
וְאָז תְּעוֹרֵר רַחֲמִים עַל רְחוּמֶיךָ{{ר1}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ.{{ממס|תהלים מ יב}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>igoqzzyhj3hdfd4ccqxfwmq3zh4klvc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017998</id>
      <parentid>3017995</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:47:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מחיקת מילים כפולות</comment>
      <origin>3017998</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12470" sha1="rz8uk37fencnvds6kywyrj505kt7qos" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''מנחם בר רבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים אֶצְעֲקָה בְּמִלּוּלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שָּׂא כַפַּי עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה כַמַּיִם לִבִּי עָלַי{{ר1}}
אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי.{{ממס|תהלים עז ב}}

אֵלַי עָנִי וְכוֹאֵב יַאֲזִין בְּחֶמְלָתוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
יִתֵּן בְּיָמֵינוּ נִקְמָתוֹ{{ר1}}
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ.{{ממס|תהלים נה כא}}

{{סי|בְּ}}רִיתוֹ לַעֲזֹב יַחַד עָלַי חָבָרוּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב עֲשָׂרָה מֶנִּי בָּחָרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}תוֹרַת אֵל וּבְמִצְוֹתָיו נֶאֱזָרוּ{{ר1}}
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ.{{ממס|ש&quot;ב א כג}}

{{סי|גָּ}}בְרוּ לִסְבֹּל דִּין הָאֵל בְּאָמְרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוֹת מֵהֶם שְׂטִימַת אָח וּמִמְכָּרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלֵי עוֹלָם נִבְחֲנוּ לְכַבְּדוֹ וּלְפָאֲרוֹ{{ר1}}
מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{סי|דְּ}}בָרוֹ יָצָא וְהַמְּצוּקִים פָּחֲדוּ וְרָהוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}בְקוּ אַחֲרֵי מַלְכָּם וַיִּנָּהוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת שִׂפְתֵי כֹהֵן דָּרְשׁוּ מִפִּיהוּ{{ר1}}
כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת הוּא.{{ממס|מלאכי ב ז}}

{{סי|ה}}וּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹנוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְהִתְפָּאֲרָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}יכָלוֹת וּרְקִיעִים גְּלוּיִם לוֹ לְסָקְרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}זְכִּיר גַּם עַתָּה מִתּוֹךְ צָרָה{{ר1}}
אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים כח נח}}

{{סי|וְ}}הַנּוֹרָא וּפַמִּלְיָתוֹ חָקַר כִּי נִמְסְרוּ לָאֶבַח{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים כַּאֲחֵי יוֹסֵף מְצָאָם בָּשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶל מִדַּת הַדִּין נְתָנָם לָטֶבַח{{ר1}}
חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח.{{ממס|תהלים נ ה}}

{{סי|זֶ}}בַח הִגִּיד לְרֵעָיו וְחָרְדוּ חֲמוּדָיו{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ וְנִטַּהֲרוּ בְּנִקָּיוֹן וָטֹהַר עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|זֻ}}וְּגוּ הַנָּשִׂיא וְהַמְשָׁרֵת בְּיוֹמוֹ יַחְדָּו{{ר1}}
הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו.{{ממס|תהלים קמט ט}}

{{סי|חֲ}}סִידָיו הָגְרְלוּ לַהֲרֹג וְקִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בִּזְכִיָּה{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב הַנָּשִׂיא וְקָדַם שָׁעָה לַעֲלִיָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוֹ הַמְכַהֵן וְנָשַׁק רֹאשׁוֹ בְּקוֹל הַבְּכִיָּה{{ר1}}
פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה.{{ממס|ישעיהו א ו}}

{{סי|טְ}}רִיָּה הִסְפִּיד אֵיךְ נִהְיְתָה בְּנָשִׂיא מְמֻנֶּה{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרָה וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּפִיו שׁוֹנֶה{{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן בֶּעָפָר כְּגוֹנֵב וּמְחַלֵּל הִנֵּה{{ר1}}
אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא.{{ממס|איכה ד א}}

{{סי|יִ}}שְׁנֶא הַכֶּתֶם נֵזֶר כְּהֻנָּה בְּחַלְּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי הַדְרַת צוּרָתוֹ הִפְשִׁיטוּ בְּמָעֲלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׂישׂ הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם{{ר1}}
כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|קהלת ט יא}}

{{סי|כֻּ}}לָּם מַכְאוֹבָם סְבָלָם וְנָתַן דֳּמִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַגִּיעַ לְטוֹטָפוֹת צָעַק הֲזֹאת אוֹת בְּקַיְּמִי{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר פָּץ אַכֶּה כַפַּי וְאַחֲרִיב עוֹלָמִי{{ר1}}
לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי.{{ממס|מלאכי ב ב}}

{{סי|לִ}}שְׁמִי הַנִּקְרָא הַלְלוּ וְלוּלֵי כְּבָר נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עֲזַבְתִּים בְּיַד עַלִּיזֵי גַאֲוָתָם{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן יְקַבְּלוּ מוּסָר וְלַדּוֹרוֹת תַּעֲמֹד צִדְקָתָם{{ר1}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.{{ממס|תהלים קמט ה}}

{{סי|מִ}}שְׁכְּבֹתָם וּשְׁנָתָם נָדְדָה אִם נִגְזְרָה גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחֲדוֹ סָמַר בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת וּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּקֻדָּשִׁים הֵחֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּכְיִרְאָתוֹ עֶבְרָה{{ר1}}
לְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מְאֹד וּסְבִיבָיו נִשְׂעָרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נ ג}}

{{סי|נִ}}סְעֲרָה בְּשָׁפְטָם רַבִּי עֲקִיבָה הַדָּרְשָׁן מִיתָה מָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ דְּבָרִים מֵאִיר כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלָם וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ לְחָקְרָה{{ר1}}
טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ.{{ממס|משלי לא יח}}

{{סי|סַ}}חֲרָהּ מְפַלְפֵּל לְכָל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וְשׁוֹקֵל וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמִּגְדָּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפוֹ הָיוּ שׁוֹקְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַקּוֹלִים{{ר1}}
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|ע}}וֹלִים הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קוֹשֵׁר זִיו אוֹתִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְשָׁאַל מִי יְבָאֵר רָזֵי עֲלִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}נָהוּ עָתִיד עֲקִיבָה בְּסוֹף כַּמֶּה דּוֹרוֹת לִהְיוֹת{{ר1}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.{{ממס|תהלים קמט ו}}

{{סי|פִּ}}יפִיּוֹת וּמִגְזְרֵי בַרְזֶל נָדוֹן אַחֲרֵי זֹאת רָאָהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}לַּץ בְּמִיתָתוֹ הֲזֹאת תּוֹרָה וּשְׂכָרָהּ בְּלָמְדֵהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}קַּד אַל תְּהַרְהַר אַחַר אָרְחֵהוּ{{ר1}}
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ צְרָפָתְהוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב לא}}

{{סי|צְ}}רָפַתְהוּ אִמְרָתוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּקְּשָׁה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר בְּיַחֲדוֹ יָצְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתוֹ אָחַז עַד מִצּוּי נַפְשׁוֹ לְדָרְשָׁהּ{{ר1}}
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|קָ}}שָׁה יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ לַחֲסִידָיו הַמָּוְתָה{{ש}}
{{סי|קְ}}בָרוּהוּ אֵלִיָּהוּ וִיהוֹשֻׁעַ הַגִּרְסִי בְּפַחַד וְאֵימָתָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּל שְׂכָרוֹ מָה רַב טוּבְךָ צָפַנְתָּ{{ר1}}
אֱלֹהִים זוּלָתְךָ עַיִן לֹא רָאָתָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ג}}

{{סי|רָ}}אֲתָה עֵינֵי אַהֲבַת מַלְכִּי הַמְחֻטֶּבֶת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּהִדָּבְקוֹ בַּתּוֹרָה הַנֶּאֱהֶבֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּמֶיהָ בָּרַבִּים דָּרַשׁ וְנִשְׂרְפָה עִמּוֹ מְשֻׁלֶּבֶת{{ר1}}
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|שַׁ}}לְהֶבֶת גְּוִילֶיהָ נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוּ סְפוּגִין עַל לִבּוֹ לְהַעֲצִימָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשֻׁעֵי יוֹמַיִם תִּבְעִי עֶלְבּוֹנֵךְ לְהִנָּקְמָה{{ר1}}
תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה.{{ממס|תהלים יט ח}}

{{סי|תְּ}}מִימָה {{סי|מַ}}כָּתִי אֲנוּשָׁה בְּיַד אַכְזָר{{ש}}
{{סי|נַחְ}}לָה מְאֹד בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית וְרַבִּי אֶלְעָזָר{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ יַחֲקֹר אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם מְנֻזָּר{{ר1}}
וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר.{{ממס|תהלים מד כא}}

זָר {{סי|בֵּרַ}}ר {{סי|בִּי}} לְבַטֵּל אֶשְׁכּוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|יַעַ}}ן {{סי|קָ}}צַר {{סי|בְּ}}צִירִי עִם הָעֹלֵלֹת{{ש}}
בַּהֲזִידוֹ לַהֲרֹג רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָי וְרַבִּי יֶשֶׁבָב לְכַלּוֹת{{ר1}}
כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת.{{ממס|ירמיהו ו ט}}

סַלְסִלּוֹת {{סי|חֲ}}סִידַי בְּהַפִּילוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּחַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|זָקֵ}}ן כְּבֶן שִׁבְעִים לֹא טָעַם שֵׁנַת סוּס עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִתְעַנָּה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְשֵׁם מִשְׂגַבּוֹ{{ר1}}
גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ.{{ממס|קהלת ב כג}}

לִבּוֹ {{סי|אִמֵּץ}} צָר בְּהָרְגוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא{{ש}}
כְּהַתְחִילוֹ לִשְׁבֹּת וּלְקַדֵּשׁ קוֹל לְהָרִימָה{{ש}}
בַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ בִּנְעִימָה{{ר1}}
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}

מִלְחָמָה יִפְקֹד עַל רִשְׁעָה וְעַל שָׂרָהּ{{ש}}
יְכַסֶּנָּה הֶעָנָן שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים לְצַעֲרָהּ{{ש}}
יְנַגְּעֶנָּה בְּבַהֶרֶת יְרַדֶּנָּה אַף וְעֶבְרָה{{ר1}}
כִּי זֶבַח לַייָ בְּבָצְרָה.{{ממס|ישעיהו לד ו}}

בְּבָצְרָה הֶעֱמִידָה מֶלֶךְ תַּפִּיל בְּהִנָּקְמֶךָ{{ש}}
תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
וְאָז תְּעוֹרֵר רַחֲמִים עַל רְחוּמֶיךָ{{ר1}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ.{{ממס|תהלים מ יב}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rz8uk37fencnvds6kywyrj505kt7qos</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018000</id>
      <parentid>3017998</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:52:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עיצוב</comment>
      <origin>3018000</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12796" sha1="4oanuhmhsoodzl945my784q206rcy2t" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''מנחם בר רבי יעקב חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֶ}}ל אֱלֹהִים אֶצְעֲקָה בְּמִלּוּלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שָּׂא כַפַּי עַל נֶפֶשׁ עוֹלָלַי{{ש}}
{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה כַמַּיִם לִבִּי עָלַי{{ר1}}
אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין '''אֵלָי'''.{{ממס|תהלים עז ב}}

'''אֵלַי''' עָנִי וְכוֹאֵב יַאֲזִין בְּחֶמְלָתוֹ{{ש}}
בַּעֲבוּר הֶעֱרוּ נַפְשָׁם לַמָּוֶת בְּאַהֲבָתוֹ{{ש}}
יִתֵּן בְּיָמֵינוּ נִקְמָתוֹ{{ר1}}
שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל '''בְּרִיתוֹ'''.{{ממס|תהלים נה כא}}

{{סי|בְּ}}'''רִיתוֹ''' לַעֲזֹב יַחַד עָלַי חָבָרוּ{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵי לֵבָב עֲשָׂרָה מֶנִּי בָּחָרוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}תוֹרַת אֵל וּבְמִצְוֹתָיו נֶאֱזָרוּ{{ר1}}
מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת '''גָּבֵרוּ'''.{{ממס|ש&quot;ב א כג}}

{{סי|גָּ}}'''בְרוּ''' לִסְבֹּל דִּין הָאֵל בְּאָמְרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוֹת מֵהֶם שְׂטִימַת אָח וּמִמְכָּרוֹ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דוֹלֵי עוֹלָם נִבְחֲנוּ לְכַבְּדוֹ וּלְפָאֲרוֹ{{ר1}}
מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי '''דְבָרוֹ'''.{{ממס|תהלים קג כ}}

{{סי|דְּ}}'''בָרוֹ''' יָצָא וְהַמְּצוּקִים פָּחֲדוּ וְרָהוּ{{ש}}
{{סי|דָּ}}בְקוּ אַחֲרֵי מַלְכָּם וַיִּנָּהוּ{{ש}}
{{סי|דַּ}}עַת שִׂפְתֵי כֹהֵן דָּרְשׁוּ מִפִּיהוּ{{ר1}}
כִּי מַלְאַךְ יְיָ צְבָאוֹת '''הוּא'''.{{ממס|מלאכי ב ז}}

{{סי|ה}}'''וּא''' רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹנוֹ מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְהִתְפָּאֲרָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}יכָלוֹת וּרְקִיעִים גְּלוּיִם לוֹ לְסָקְרָה{{ש}}
{{סי|הִ}}זְכִּיר גַּם עַתָּה מִתּוֹךְ צָרָה{{ר1}}
אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד '''וְהַנּוֹרָא'''.{{ממס|דברים כח נח}}

{{סי|וְ}}'''הַנּוֹרָא''' וּפַמִּלְיָתוֹ חָקַר כִּי נִמְסְרוּ לָאֶבַח{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיקִים כַּאֲחֵי יוֹסֵף מְצָאָם בָּשֶׁבַח{{ש}}
{{סי|וְ}}אֶל מִדַּת הַדִּין נְתָנָם לָטֶבַח{{ר1}}
חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי '''זָבַח'''.{{ממס|תהלים נ ה}}

{{סי|זֶ}}'''בַח''' הִגִּיד לְרֵעָיו וְחָרְדוּ חֲמוּדָיו{{ש}}
{{סי|זֹ}}רְזוּ וְנִטַּהֲרוּ בְּנִקָּיוֹן וָטֹהַר עֲבָדָיו{{ש}}
{{סי|זֻ}}וְּגוּ הַנָּשִׂיא וְהַמְשָׁרֵת בְּיוֹמוֹ יַחְדָּו{{ר1}}
הָדָר הוּא לְכָל '''חֲסִידָיו'''.{{ממס|תהלים קמט ט}}

{{סי|חֲ}}'''סִידָיו''' הָגְרְלוּ לַהֲרֹג וְקִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בִּזְכִיָּה{{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּב הַנָּשִׂיא וְקָדַם שָׁעָה לַעֲלִיָּה{{ש}}
{{סי|חִ}}בְּקוֹ הַמְכַהֵן וְנָשַׁק רֹאשׁוֹ בְּקוֹל הַבְּכִיָּה{{ר1}}
פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה '''טְרִיָּה'''.{{ממס|ישעיהו א ו}}

{{סי|טְ}}'''רִיָּה''' הִסְפִּיד אֵיךְ נִהְיְתָה בְּנָשִׂיא מְמֻנֶּה{{ש}}
{{סי|טַ}}עֲמֵי תוֹרָה וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּפִיו שׁוֹנֶה{{ש}}
{{סי|טָ}}מוּן בֶּעָפָר כְּגוֹנֵב וּמְחַלֵּל הִנֵּה{{ר1}}
אֵיכָה יוּעַם זָהָב '''יִשְׁנֶא'''.{{ממס|איכה ד א}}

{{סי|יִ}}'''שְׁנֶא''' הַכֶּתֶם נֵזֶר כְּהֻנָּה בְּחַלְּלָם{{ש}}
{{סי|יְ}}פִי הַדְרַת צוּרָתוֹ הִפְשִׁיטוּ בְּמָעֲלָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שִׂישׂ הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם{{ר1}}
כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת '''כֻּלָּם'''.{{ממס|קהלת ט יא}}

{{סי|כֻּ}}'''לָּם''' מַכְאוֹבָם סְבָלָם וְנָתַן דֳּמִי{{ש}}
{{סי|כְּ}}הַגִּיעַ לְטוֹטָפוֹת צָעַק הֲזֹאת אוֹת בְּקַיְּמִי{{ש}}
{{סי|כַּ}}בִּיר פָּץ אַכֶּה כַפַּי וְאַחֲרִיב עוֹלָמִי{{ר1}}
לָתֵת כָּבוֹד '''לִשְׁמִי'''.{{ממס|מלאכי ב ב}}

{{סי|לִ}}'''שְׁמִי''' הַנִּקְרָא הַלְלוּ וְלוּלֵי כְּבָר נֶחְתָּם{{ש}}
{{סי|לֹ}}א עֲזַבְתִּים בְּיַד עַלִּיזֵי גַאֲוָתָם{{ש}}
{{סי|לָ}}כֵן יְקַבְּלוּ מוּסָר וְלַדּוֹרוֹת תַּעֲמֹד צִדְקָתָם{{ר1}}
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל '''מִשְׁכְּבוֹתָם'''.{{ממס|תהלים קמט ה}}

{{סי|מִ}}'''שְׁכְּבוֹתָם''' וּשְׁנָתָם נָדְדָה אִם נִגְזְרָה גְזֵרָה{{ש}}
{{סי|מִ}}פַּחֲדוֹ סָמַר בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת וּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|מִ}}מְּקֻדָּשִׁים הֵחֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדוֹ וּכְיִרְאָתוֹ עֶבְרָה{{ר1}}
לְדַקְדֵּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מְאֹד וּסְבִיבָיו '''נִשְׂעָרָה'''.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נ ג}}

{{סי|נִ}}'''שְׂעֲרָה''' בְּשָׁפְטָם רַבִּי עֲקִיבָה הַדָּרְשָׁן מִיתָה מָרָה{{ש}}
{{סי|נֹ}}גַהּ דְּבָרִים מֵאִיר כְּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}עְלָם וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ לְחָקְרָה{{ר1}}
טָעֲמָה כִּי טוֹב '''סַחְרָהּ'''.{{ממס|משלי לא יח}}

{{סי|סַ}}'''חֲרָהּ''' מְפַלְפֵּל לְכָל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפֵר וְשׁוֹקֵל וְדוֹרֵשׁ אֶת הַמִּגְדָּלִים{{ש}}
{{סי|ס}}וֹפוֹ הָיוּ שׁוֹקְלִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַקּוֹלִים{{ר1}}
וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים '''עֹלִים'''.{{ממס|בראשית כח יב}}

{{סי|עֹ}}'''לִים''' הֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה קוֹשֵׁר זִיו אוֹתִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}מַד וְשָׁאַל מִי יְבָאֵר רָזֵי עֲלִיּוֹת{{ש}}
{{סי|עָ}}נָהוּ עָתִיד עֲקִיבָה בְּסוֹף כַּמֶּה דּוֹרוֹת לִהְיוֹת{{ר1}}
רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב '''פִּיפִיּוֹת'''.{{ממס|תהלים קמט ו}}

{{סי|פִּ}}'''יפִיּוֹת''' וּמִגְזְרֵי בַרְזֶל נָדוֹן אַחֲרֵי זֹאת רָאָהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}לַּץ בְּמִיתָתוֹ הֲזֹאת תּוֹרָה וּשְׂכָרָהּ בְּלָמְדֵהוּ{{ש}}
{{סי|פֻּ}}קַּד אַל תְּהַרְהַר אַחַר אָרְחֵהוּ{{ר1}}
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְיָ '''צְרָפָתְהוּ'''.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כב לא}}

{{סי|צְ}}'''רָפַתְהוּ''' אִמְרָתוֹ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר לְהִתְבַּקְּשָׁה{{ש}}
{{סי|צ}}וּר בְּיַחֲדוֹ יָצְתָה נַפְשׁוֹ בְּאֶחָד בִּקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתוֹ אָחַז עַד מִצּוּי נַפְשׁוֹ לְדָרְשָׁהּ{{ר1}}
כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה '''קָשָׁה'''.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|קָ}}'''שָׁה''' יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ לַחֲסִידָיו הַמָּוְתָה{{ש}}
{{סי|קְ}}בָרוּהוּ אֵלִיָּהוּ וִיהוֹשֻׁעַ הַגִּרְסִי בְּפַחַד וְאֵימָתָה{{ש}}
{{סי|קִ}}בּוּל שְׂכָרוֹ מָה רַב טוּבְךָ צָפַנְתָּ{{ר1}}
אֱלֹהִים זוּלָתְךָ עַיִן לֹא '''רָאָתָה'''.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ג}}

{{סי|רָ}}'''אֲתָה''' עֵינֵי אַהֲבַת מַלְכִּי הַמְחֻטֶּבֶת{{ש}}
{{סי|רַ}}בִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן בְּהִדָּבְקוֹ בַּתּוֹרָה הַנֶּאֱהֶבֶת{{ש}}
{{סי|רְ}}שׁוּמֶיהָ בָּרַבִּים דָּרַשׁ וְנִשְׂרְפָה עִמּוֹ מְשֻׁלֶּבֶת{{ר1}}
רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ '''שַׁלְהֶבֶת'''.{{ממס|שה&quot;ש ח ו}}

{{סי|שַׁ}}'''לְהֶבֶת''' גְּוִילֶיהָ נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|שָׂ}}מוּ סְפוּגִין עַל לִבּוֹ לְהַעֲצִימָה{{ש}}
{{סי|שַׁ}}עֲשֻׁעֵי יוֹמַיִם תִּבְעִי עֶלְבּוֹנֵךְ לְהִנָּקְמָה{{ר1}}
תּוֹרַת יְיָ '''תְּמִימָה'''.{{ממס|תהלים יט ח}}

{{סי|תְּ}}'''מִימָה''' {{סי|מַ}}כָּתִי אֲנוּשָׁה בְּיַד אַכְזָר{{ש}}
{{סי|נַחְ}}לָה מְאֹד בַּהֲרִיגַת רַבִּי חֻצְפִּית וְרַבִּי אֶלְעָזָר{{ש}}
{{סי|מַ}}לְכֵּנוּ יַחֲקֹר אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם מְנֻזָּר{{ר1}}
וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל '''זָר'''.{{ממס|תהלים מד כא}}

'''זָר''' {{סי|בֵּרַ}}ר {{סי|בִּי}} לְבַטֵּל אֶשְׁכּוֹלוֹת{{ש}}
{{סי|יַעַ}}ן {{סי|קָ}}צַר {{סי|בְּ}}צִירִי עִם הָעֹלֵלֹת{{ש}}
בַּהֲזִידוֹ לַהֲרֹג רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָי וְרַבִּי יֶשֶׁבָב לְכַלּוֹת{{ר1}}
כְּבוֹצֵר עַל '''סַלְסִלּוֹת'''.{{ממס|ירמיהו ו ט}}

'''סַלְסִלּוֹת''' {{סי|חֲ}}סִידַי בְּהַפִּילוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא בְּחַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|זָקֵ}}ן כְּבֶן שִׁבְעִים לֹא טָעַם שֵׁנַת סוּס עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִתְעַנָּה עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ לְשֵׁם מִשְׂגַבּוֹ{{ר1}}
גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב '''לִבּוֹ'''.{{ממס|קהלת ב כג}}

'''לִבּוֹ''' {{סי|אִמֵּץ}} צָר בְּהָרְגוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא{{ש}}
כְּהַתְחִילוֹ לִשְׁבֹּת וּלְקַדֵּשׁ קוֹל לְהָרִימָה{{ש}}
בַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים הִשְׁלִים נַפְשׁוֹ בִּנְעִימָה{{ר1}}
אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי '''מִלְחָמָה'''.{{ממס|ש&quot;ב א כז}}

'''מִלְחָמָה''' יִפְקֹד עַל רִשְׁעָה וְעַל שָׂרָהּ{{ש}}
יְכַסֶּנָּה הֶעָנָן שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים לְצַעֲרָהּ{{ש}}
יְנַגְּעֶנָּה בְּבַהֶרֶת יְרַדֶּנָּה אַף וְעֶבְרָה{{ר1}}
כִּי זֶבַח לַייָ '''בְּבָצְרָה'''.{{ממס|ישעיהו לד ו}}

'''בְּבָצְרָה''' הֶעֱמִידָה מֶלֶךְ תַּפִּיל בְּהִנָּקְמֶךָ{{ש}}
תִּמְחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ בְּזַעְמֶךָ{{ש}}
וְאָז תְּעוֹרֵר רַחֲמִים עַל רְחוּמֶיךָ{{ר1}}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ.{{ממס|תהלים מ יב}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:חטאנו (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:רבי מנחם בן יעקב]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4oanuhmhsoodzl945my784q206rcy2t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים טו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728682</id>
    <revision>
      <id>3017945</id>
      <parentid>3017939</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T12:18:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017945</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14432" sha1="mbir2sq6exvdju1tajej16e7xsq0ubd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומאי מדבריהם''' -  דר' מאיר:

'''מדברי ר' חנינא''' -  דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן:

'''ארשב&quot;ל''' -  לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר&quot;מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה:

'''שנולד''' -  שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע:

'''התורפה''' -  הפקר:

'''יניחנה במקום המוצנע''' -  עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור:

'''יניחנה במקום התורפה''' -  כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה:

'''חבית של תרומה בגת העליונה''' -  היינו עדשים של גת שקורין מייט&quot;י {{קטן|(מיי&quot;ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}}  שהענבי' בתוכה:

'''והתחתונה''' -  היינו בור שהיין יורד לתוכו:

'''טמאין''' -  חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה&quot;ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר:

'''מודה ר&quot;א ור' יהושע''' -  אע&quot;פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג:

'''יציל''' -  יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע&quot;פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין:

'''ואם לאו''' -  שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ&quot;כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף:

'''ממחלוקתן למדנו''' -  שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב&quot;מ (דף נט:):

'''דיקא נמי''' -  דר&quot;מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר&quot;א ורבי יהושע בזו ש&quot;מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה:

'''א&quot;ר יוסי''' -  לר&quot;מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן:

'''זה טמא וזה טמא''' -  שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא:

'''שמא יבא אליהו''' -  לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]]
'''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר&quot;י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל דמ&quot;מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דרבנן]]
''' ולד''' טומאה דרבנן. פ&quot;ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע&quot;ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע&quot;ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש&quot;י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר&quot;י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע&quot;ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור&quot;י דלמ&quot;ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר&quot;י למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א&quot;כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א&quot;כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור&quot;י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א&quot;נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר&quot;ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע&quot;ג דר&quot;ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט:

''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר&quot;י הניחא למ&quot;ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע&quot;ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ&quot;מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א&quot;כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי&quot;ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א&quot;כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור&quot;י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני:

''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר&quot;ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע&quot;י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ&quot;ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע&quot;י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר&quot;ל הוא דבעי בפ&quot;ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר&quot;ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א&quot;נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר&quot;א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר&quot;מ מדבריו של רבי יהושע: 

'''מדברי''' ר&quot;א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור&quot;ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר&quot;מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך:

''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}}</text>
      <sha1>mbir2sq6exvdju1tajej16e7xsq0ubd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017946</id>
      <parentid>3017945</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T14:02:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017946</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14602" sha1="2i4cr1tf88xr4fjlazjhjdegsvvpeny" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומאי מדבריהם''' -  דר' מאיר:

'''מדברי ר' חנינא''' -  דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן:

'''ארשב&quot;ל''' -  לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר&quot;מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה:

'''שנולד''' -  שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע:

'''התורפה''' -  הפקר:

'''יניחנה במקום המוצנע''' -  עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור:

'''יניחנה במקום התורפה''' -  כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה:

'''חבית של תרומה בגת העליונה''' -  היינו עדשים של גת שקורין מייט&quot;י {{קטן|(מיי&quot;ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}}  שהענבי' בתוכה:

'''והתחתונה''' -  היינו בור שהיין יורד לתוכו:

'''טמאין''' -  חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה&quot;ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר:

'''מודה ר&quot;א ור' יהושע''' -  אע&quot;פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג:

'''יציל''' -  יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע&quot;פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין:

'''ואם לאו''' -  שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ&quot;כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף:

'''ממחלוקתן למדנו''' -  שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב&quot;מ (דף נט:):

'''דיקא נמי''' -  דר&quot;מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר&quot;א ורבי יהושע בזו ש&quot;מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה:

'''א&quot;ר יוסי''' -  לר&quot;מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן:

'''זה טמא וזה טמא''' -  שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא:

'''שמא יבא אליהו''' -  לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]]
'''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר&quot;י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל דמ&quot;מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דרבנן]]
''' ולד''' טומאה דרבנן. פ&quot;ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע&quot;ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע&quot;ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש&quot;י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר&quot;י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע&quot;ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור&quot;י דלמ&quot;ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר&quot;י למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א&quot;כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א&quot;כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור&quot;י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א&quot;נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר&quot;ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע&quot;ג דר&quot;ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט:
[[File:תוס פסחים 1 טו א דמדאורייתא טהור מעליא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_דמדאורייתא טהור מעליא הוא]]
''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר&quot;י הניחא למ&quot;ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע&quot;ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ&quot;מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א&quot;כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי&quot;ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א&quot;כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור&quot;י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני:

''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר&quot;ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע&quot;י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ&quot;ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע&quot;י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר&quot;ל הוא דבעי בפ&quot;ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר&quot;ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א&quot;נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר&quot;א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר&quot;מ מדבריו של רבי יהושע: 

'''מדברי''' ר&quot;א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור&quot;ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר&quot;מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך:

''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}}</text>
      <sha1>2i4cr1tf88xr4fjlazjhjdegsvvpeny</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017959</id>
      <parentid>3017946</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:13:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017959</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14746" sha1="fnm0r2m5hds0f80jbr0aeykaww5xd11" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומאי מדבריהם''' -  דר' מאיר:

'''מדברי ר' חנינא''' -  דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן:

'''ארשב&quot;ל''' -  לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר&quot;מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה:

'''שנולד''' -  שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע:

'''התורפה''' -  הפקר:

'''יניחנה במקום המוצנע''' -  עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור:

'''יניחנה במקום התורפה''' -  כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה:

'''חבית של תרומה בגת העליונה''' -  היינו עדשים של גת שקורין מייט&quot;י {{קטן|(מיי&quot;ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}}  שהענבי' בתוכה:

'''והתחתונה''' -  היינו בור שהיין יורד לתוכו:

'''טמאין''' -  חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה&quot;ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר:

'''מודה ר&quot;א ור' יהושע''' -  אע&quot;פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג:

'''יציל''' -  יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע&quot;פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין:

'''ואם לאו''' -  שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ&quot;כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף:

'''ממחלוקתן למדנו''' -  שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב&quot;מ (דף נט:):

'''דיקא נמי''' -  דר&quot;מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר&quot;א ורבי יהושע בזו ש&quot;מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה:

'''א&quot;ר יוסי''' -  לר&quot;מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן:

'''זה טמא וזה טמא''' -  שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא:

'''שמא יבא אליהו''' -  לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]]
'''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר&quot;י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל דמ&quot;מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דרבנן]]
''' ולד''' טומאה דרבנן. פ&quot;ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע&quot;ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע&quot;ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש&quot;י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר&quot;י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע&quot;ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור&quot;י דלמ&quot;ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר&quot;י למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א&quot;כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א&quot;כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור&quot;י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א&quot;נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר&quot;ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע&quot;ג דר&quot;ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט:
[[File:תוס פסחים 1 טו א דמדאורייתא טהור מעליא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_דמדאורייתא טהור מעליא הוא]]
''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר&quot;י הניחא למ&quot;ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע&quot;ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ&quot;מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א&quot;כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי&quot;ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א&quot;כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור&quot;י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דאורייתא]]
''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר&quot;ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע&quot;י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ&quot;ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע&quot;י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר&quot;ל הוא דבעי בפ&quot;ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר&quot;ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א&quot;נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר&quot;א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר&quot;מ מדבריו של רבי יהושע: 

'''מדברי''' ר&quot;א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור&quot;ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר&quot;מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך:

''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}}</text>
      <sha1>fnm0r2m5hds0f80jbr0aeykaww5xd11</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017965</id>
      <parentid>3017959</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:25:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017965</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14888" sha1="48rezkm45flb5ys39nbp08l6bc4dz89" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומאי מדבריהם''' -  דר' מאיר:

'''מדברי ר' חנינא''' -  דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן:

'''ארשב&quot;ל''' -  לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר&quot;מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה:

'''שנולד''' -  שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע:

'''התורפה''' -  הפקר:

'''יניחנה במקום המוצנע''' -  עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור:

'''יניחנה במקום התורפה''' -  כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה:

'''חבית של תרומה בגת העליונה''' -  היינו עדשים של גת שקורין מייט&quot;י {{קטן|(מיי&quot;ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}}  שהענבי' בתוכה:

'''והתחתונה''' -  היינו בור שהיין יורד לתוכו:

'''טמאין''' -  חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה&quot;ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר:

'''מודה ר&quot;א ור' יהושע''' -  אע&quot;פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג:

'''יציל''' -  יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע&quot;פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין:

'''ואם לאו''' -  שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ&quot;כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף:

'''ממחלוקתן למדנו''' -  שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב&quot;מ (דף נט:):

'''דיקא נמי''' -  דר&quot;מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר&quot;א ורבי יהושע בזו ש&quot;מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה:

'''א&quot;ר יוסי''' -  לר&quot;מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן:

'''זה טמא וזה טמא''' -  שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא:

'''שמא יבא אליהו''' -  לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]]
'''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר&quot;י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל דמ&quot;מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דרבנן]]
''' ולד''' טומאה דרבנן. פ&quot;ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע&quot;ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע&quot;ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש&quot;י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר&quot;י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע&quot;ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור&quot;י דלמ&quot;ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר&quot;י למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א&quot;כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א&quot;כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור&quot;י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א&quot;נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר&quot;ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע&quot;ג דר&quot;ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט:
[[File:תוס פסחים 1 טו א דמדאורייתא טהור מעליא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_דמדאורייתא טהור מעליא הוא]]
''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר&quot;י הניחא למ&quot;ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע&quot;ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ&quot;מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א&quot;כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי&quot;ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א&quot;כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור&quot;י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דאורייתא]]
''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר&quot;ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע&quot;י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ&quot;ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע&quot;י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר&quot;ל הוא דבעי בפ&quot;ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר&quot;ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א&quot;נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר&quot;א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר&quot;מ מדבריו של רבי יהושע: 
[[File:תוס פסחים 1 טו א מדברי ר&quot;א ור' יהושע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_מדברי ר&quot;א ור' יהושע]]
'''מדברי''' ר&quot;א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור&quot;ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר&quot;מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך:

''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}}</text>
      <sha1>48rezkm45flb5ys39nbp08l6bc4dz89</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017967</id>
      <parentid>3017965</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:42:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017967</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15048" sha1="ey8y3zx5w2dn9rz6p9ms1rhk3umdq4i" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|א|יד ב|טו ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד א] ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ריש לקיש משום בר קפרא: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא, ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. הי רבי יהושע? אילימא הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנולד לה ספק טומאה, רבי אליעזר אומר: אם היתה מונחת במקום התורפה - יניחנה במקום המוצנע, ואם היתה מגולה - יכסנה. רבי יהושע אומר: אם היתה מונחת במקום המוצנע - יניחנה במקום התורפה, ואם היתה מכוסה - יגלנה. מי דמי? התם - גרמא בעלמא, הכא - בידים. אלא - הא רבי יהושע, דתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ותחתונה חולין טמאין, מודה רבי אליעזר ורבי יהושע }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה - יציל. ואם לאו, רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד, רבי יהושע אומר: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אף יטמאנה ביד. אי הכי, האי מדבריהם? מדבריו מיבעי ליה! - הכי קאמר: ממחלוקתן של רבי אליעזר ורבי יהושע למדנו. דיקא נמי, דקתני: מודה רבי אליעזר ורבי יהושע, שמע מינה. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דאורייתא. ומאי מדבריהם - מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע. איתיביה רבא לרב נחמן: אמר רבי יוסי: אין הנדון דומה לראיה, שכשהעידו רבותינו על מה העידו - אם על הבשר שנטמא בוולד הטומאה ששורפין אותו עם הבשר שנטמא באב הטומאה - זה טמא וזה טמא; אם על השמן שנפסל בטבול יום שמדליקין אותו בנר שנטמא בטמא מת - זה פסול וזה טמא. אף אנו מודים בתרומה שנטמאת בוולד הטומאה, ששורפין אותה עם התרומה שנטמאת באב הטומאה. אבל היאך נשרף התלויה עם הטמאה? שמא יבא אליהו ויטהרנה. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ומאי מדבריהם''' -  דר' מאיר:

'''מדברי ר' חנינא''' -  דתרומה טהורה בשש שעות דמיא לההוא דשלישי דטהור דאורייתא וטמא דרבנן והא נמי שריא מדאוריי' עד תחילת שבע ואסירא מדרבנן וכיון דאשמעינן ר' חנינא דמטמינן טומאה דרבנן בטומאה דאורייתא דמטמא ליה מדרבנן אוכל את אוכל מטמינן נמי תרומה טהורה דאסירא מדרבנן בטומאה דתרומה טמאה דאורייתא דלא מטמיא לה אלא מדרבנן דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן:

'''ארשב&quot;ל''' -  לא תדחק לאוקמא הכי דמאי מדבריהן דקאמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע קאמר ולאו אמתני' קאי ר&quot;מ אלא בעלמא קאי והכי קאמר מדברי סופרים שמענו ששורפין כו' ומאן נינהו סופרים רבי אליעזר ור' יהושע והאי עדות דר' חנינא ורבי עקיבא לא שייך גבי פסח ואיידי דבעי לאורויי ששורפים קדש טהור עם הטמא נקט לה:

'''שנולד''' -  שאירע כגון שנכנס אדם טמא לשם ספק נגע בה ספק לא נגע:

'''התורפה''' -  הפקר:

'''יניחנה במקום המוצנע''' -  עדיין מוזהר על שמירתה וטעמא מפרש בבכורות בפ' (עד כמה) את משמרת תרומתי שתים במשמע אחת טהורה ואחת תלויה ואמר רחמנא עביד לה שימור:

'''יניחנה במקום התורפה''' -  כלומר אם רצה יכול לגרום לה טומאה דקסבר יש אם למסורת ותרומתי כתיב אלמא שמעינן ליה לרבי יהושע דכיון דאינה ראויה אלא להדלקה יכול לגרום לה טומאה והא נמי אפי' טהורה בת ביעור היא ומטמאין אותה:

'''חבית של תרומה בגת העליונה''' -  היינו עדשים של גת שקורין מייט&quot;י {{קטן|(מיי&quot;ט: עֲרֵבָה (חלק של הגת, שבו מניחים את הענבים))}}  שהענבי' בתוכה:

'''והתחתונה''' -  היינו בור שהיין יורד לתוכו:

'''טמאין''' -  חולין טמאין יש בה וראויין לו בימי טומאתו או למי שאינו אוכל חולין בטהרה ואם תפול תרומה זו לתוכו ה&quot;ל מדומע טמא ולא חזי לישראל משום תרומה ואפי' טהורה ולא למכור לכהן דכיון דטמאה היא אסורה ביבמות בהערל (דף ענ:) נפקא לן שהאוכל תרומה טמאה עובר בעשה בשעריך תאכלנו לזה הטמא והטהור יחדו ולא לאחר:

'''מודה ר&quot;א ור' יהושע''' -  אע&quot;פ שנחלקו באין יכול בסיפא מודין ושוין הן בכך שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה אם יכול לחזר אחר כלים טהורין ולקבל קודם שתרד כולה לתוך הטמאין ויקבל הימנה רביעית הלוג:

'''יציל''' -  יחזר אחריהן ואל יקבלנה בכלים טמאין כדי להציל את החולין שלא יתערב ממנה בהן ויאסרו ואע&quot;פ שבתוך כך ירד ממנה לתוכם ויפסדם לא מטמאינן לה לתרומה משום הצלת חולין:

'''ואם לאו''' -  שלא ימצא כלי טהור וסוף סוף לטומאה אזלא כולה בזו נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע דר' אליעזר אומר אעפ&quot;כ תרד ותטמא מאליו ויפסיד החולין ואל יטמאנה ביד כדי להצילן ר' יהושע אומר יטמאנה ביד אלמא לרבי יהושע כיון דסופה לאיבוד שרי לטמוייה ביד ובפסח נמי לא שנא ור' מאיר מדרבי יהושע יליף:

'''ממחלוקתן למדנו''' -  שהרי הלכה כרבי יהושע בטהרות דרבי אליעזר נמנו עליו שלא לקבוע הלכה כמותו מפני תנורו של עכנאי בב&quot;מ (דף נט:):

'''דיקא נמי''' -  דר&quot;מ מדרבי יהושע יליף מדקא מהדר ליה רבי יוסי אינה היא מן המדה דמודה ר&quot;א ורבי יהושע בזו ש&quot;מ מינייהו הוה יליף לה ולקמיה פריך אמאי אינה היא המדה:

'''א&quot;ר יוסי''' -  לר&quot;מ אין הנדון דומה לראיה נדון שריפת חמץ בפסח שאתה דן ולמד מאלו אינו דומה לדברים שאתה מביא ראיה מהן עליו על מה העידו שתוכל ללמוד מהן:

'''זה טמא וזה טמא''' -  שלישי בקודש טמא הוא והראשון שהוא נשרף עמו טמא הוא:

'''שמא יבא אליהו''' -  לאחר זמן ויאמר טהורה היתה ונמצא למפרע שטימאנו תרומה בידים אף על פי שהיא טעונה שריפה מפני איסור חמץ אסור לטמאה בידים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 טו א באב הטומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_באב הטומאה דאורייתא]]
'''באב''' הטומאה דאורייתא. נראה לר&quot;י דלהכי נקט דאורייתא משום דאיכא אב הטומאה דרבנן כגון מעת לעת שבנדה ובית הפרס וארץ העמים והרבה כיוצא בהן והא דנקט דאורייתא לא נפקא מינה מידי למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל דמ&quot;מ לא מטמא אלא מדרבנן ולא נקט דאורייתא אלא משום דבעי למימר ולד טומאה דרבנן דהוי דווקא דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דרבנן]]
''' ולד''' טומאה דרבנן. פ&quot;ה כגון כלי שנטמא במשקין והק' ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ היכי יליף רבי מאיר מדברי ר' חנינא הא בשר קודש שנטמא מכלי שנטמא במשקין אינו נשרף אלא בעיבור צורה כדמוכח במס' חגיגה (דף כב. ושם) ובפ' על אלו מומין (בכורות דף לח. ושם) דקאמר כלי שנטמא במשקין מאחוריו תוכו ואזנו ואוגנו וידיו טהורין דעבוד בהו רבנן היכרא דלא לישרוף עליה תרומה וקדשים ומאחר שנעש' נותר אפי' היה טהור לגמרי מותר לשורפו עם הטמא' כדמוכח לקמן (ע&quot;ב) מיהו אי עיבור צורה היינו לינה בעלמא אע&quot;ג דלא הוי נותר לא קשה מידי ולפרש&quot;י אינה היא מן המדה דר' יוסי היינו דלא מדמינן איסור דרבנן לטומאה דרבנן ונראה לר&quot;י דוולד טומאה דרבנן היינו כדמפרש ר' ירמיה הכא בבשר שנטמא במשקין ור' מאיר לטעמיה וכו' ור' יוסי לטעמיה דאמר טומאת משקים לטמא אחרים דאורייתא אע&quot;ג דבכלי שנטמא במשקין אין שורפין קדשים אלא בעיבור צורה בשאר טומאה דרבנן שורפין דלא כל הטומאות שוות ואור&quot;י דלמ&quot;ד אוכל מטמא אוכל לא איצטריך לאוקמא לעיל בולד ולד אלא לרבי יוסי דאמר משקין לטמא אחרים דאורייתא והוי ולד טומאה דאורייתא אבל לרבי מאיר דהוי ולד טומאה דרבנן בלא ולד ולד איכא תוספת טומאה דמעיקרא טמא דרבנן והשתא כששורפין טמא דאורייתא הקשה ר&quot;י למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל מדאוריי' א&quot;כ לר' יוסי לא משכחת שלישי דאורייתא אלא שנגע שלישי במשקין שנגעו באוכל ראשון א&quot;כ מאי תוספת טומאה איכא כששורפו עם הבשר שנטמא באב הטומאה דכיון דאין אוכל מטמא אוכל לא הוי שני אלא מדרבנן ובלאו הכי הוי שני דרבנן כיון שנטמא מן המשקין דהוי תחלה ואור&quot;י דאכתי לא נגזרה גזירה דכל הפוסל התרומה מטמא משקין להיות תחלה כדפי' לעיל א&quot;נ דהאי שלישי נטמא בעצים ולבונה כדפירש ר&quot;ת לקמן גבי רביעי בקדש וסבירא ליה השתא דחיבת הקודש מהני למימני ביה ראשון ושני אע&quot;ג דר&quot;ל בעי לה (לקמן דף כ.) ולא איפשיט:
[[File:תוס פסחים 1 טו א דמדאורייתא טהור מעליא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_דמדאורייתא טהור מעליא הוא]]
''' דמדאורייתא''' טהור מעליא הוא. הקשה ר&quot;י הניחא למ&quot;ד אוכל מטמא אוכל יליף שפיר איסור דרבנן לעשותו שני משלישי מדרבנן אע&quot;ג דאיסור הוי כמו פסול ולעיל משמע דטמא ופסול אינם שוין דחשיב ליה הוסיף מ&quot;מ בטומאה דרבנן לא משמע ליה לחלק אלא למאן דסבר אין אוכל מטמא אוכל מדאורייתא מאי קסבר אי קסבר דיש להשוותם א&quot;כ בלא שום ראיה יהא איסור דרבנן מותר לעשותו שני דרבנן ואי קסבר דאין להשוותם אם כן היכי יליף משלישי וי&quot;ל דלא יליף טפי אלא מכיון דחזינא דשלישי שהוא מקולקל דרבנן מותר לעשותו שני א&quot;כ אין לחלק בין דרבנן לדאורייתא וילפינן איסורא דרבנן מפסול דאורייתא לרבי עקיבא דמותר לעשותו טמא ואור&quot;י דהא דשרי ר' יהושע במתני' לשרוף תלויה עם הטמאה לר' יוסי היינו תלויה דאורייתא דלדידיה שלישי דרבנן אסור לעשות שני:
[[File:תוס פסחים 1 טו א ולד טומאה דאורייתא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_ולד טומאה דאורייתא]]
''' ולד''' טומאה דאורייתא. הכא דקיימינן אליבא דר&quot;ל לא אשכחן שלישי דאורייתא למ&quot;ד אין אוכל מטמא אוכל אלא ע&quot;י משקין ואז הוי שני דרבנן ומאי תוספת איכא וצ&quot;ל דלא נגזרה גזרה עדיין דכל הפוסל וכו' כדפי' וע&quot;י עצים ולבונה ליכא לאוקמא דר&quot;ל הוא דבעי בפ&quot;ב דחולין {{הפניה-גמ|חולין|לו|א}} אי מהני חיבת הקודש למימני ביה ראשון ושני והא דנקט ר&quot;ל ולד טומאה דאורייתא כלומר אפי' אם נאמר בולד טומאה דאורייתא איכא לפרושי מדבריהם דר' אליעזר ור' יהושע א&quot;נ נקט דאורייתא לאוקמא אפי' לר&quot;א אבל לר' יהושע אפי' שלישי דרבנן מותר לעשותו שני וכן חמץ בשש שעות שהוא איסור דרבנן יליף ר&quot;מ מדבריו של רבי יהושע: 
[[File:תוס פסחים 1 טו א מדברי ר&quot;א ור' יהושע.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_מדברי ר&quot;א ור' יהושע]]
'''מדברי''' ר&quot;א ור' יהושע. והא דתני במתני' מילתיה דר' חנינא ור&quot;ע משום. דר' יוסי קטעי וסבר דר&quot;מ מר' חנינא סגן הכהנים קאמר כדקאמר בסמוך:
[[File:תוס פסחים 1 טו א חבית שנולד לה ספק טומאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_א_חבית שנולד לה ספק טומאה]]
''' חבית''' שנולד לה ספק טומאה. פירש הקונטרס כגון שנכנס שם אדם טמא&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|א}}</text>
      <sha1>ey8y3zx5w2dn9rz6p9ms1rhk3umdq4i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים טו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728683</id>
    <revision>
      <id>3017978</id>
      <parentid>2939037</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T18:21:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017978</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14995" sha1="ai1d1azcoij097b0miznx8anq71jgkk" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|ב|טו א|טז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד ב] הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשרפין כאחת. ואי סלקא דעתך רבי מאיר מדברי רבי יהושע קאמר - אמאי מהדר ליה רבי יוסי מדרבי חנינא סגן הכהנים? - אמר ליה רב נחמן: רבי יוסי לאו אדעתיה, דהוא סבר: רבי מאיר מדרבי חנינא סגן הכהנים קאמר ליה, ואמר ליה: אנא מדרבי יהושע קאמינא. ואמר ליה: ואפילו לרבי יהושע נמי אינה היא המדה, דהא מודה רבי אליעזר ורבי יהושע ששורף זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. - ואמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - שאני התם, דאיכא הפסד חולין. מתקיף לה רב ירמיה: מתניתין נמי איכא הפסד דעצים! - אמר ליה ההוא סבא: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מחלוקת - בשש, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל בשבע - דברי הכל שורפין. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: נימא קסבר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. ומחלוקת בשש, אבל בשבע - דברי הכל שורפין. לימא מסייע ליה: הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: נשרפין כאחת. - שאני התם, דאית להו טומאה מדרבנן. דתנן: הפיגול והנותר - מטמאין את הידים. לימא מסייע ליה: הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם, והכלב יכול לאכלה - מטמאה טומאת אוכלין בכביצה, ונשרפת עם הטמאה בפסח. - שאני התם, דעפרא בעלמא הוא. - אי הכי, מאי מודה? - הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו לרבי יהושע דמיקל, כי מיקל - בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. - אי הכי, אמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - אמר רבי ירמיה: הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ, ואזדא רבי מאיר לטעמיה ורבי יוסי לטעמיה; רבי מאיר לטעמיה, דאמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|טומאת משקין לטמא אחרים - דרבנן, ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא, דתניא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הפיגול''' -  לא צריך הכא אלא מסיים הברייתא:

'''הפיגול והנותר''' -  של קדשים:

'''והטמא''' -  בשר קודש שנטמא דקיימא לן בפ' אחרון (ד' קכ:) דגזרו עליהן שיטמאו את הידים ואע&quot;פ שאין אוכל מטמא אדם גזרו עליהן לטמא מיהת את הידים ולא לטמא את הגוף משום חשדי כהונה ועצלי כהונה כדמפרשין התם ואפילו הכי דאית עלייהו טומאה דרבנן אמרי ב&quot;ש דאין שורפין פיגול ונותר שאין טמאים מן התורה עם הטמאה שהוא טמא מן התורה וכ&quot;ש בתרומה טהורה וטמאה ואפי' ב&quot;ה לא קשרו אלא משום דאית לפיגול ונותר טומא' דרבנן:

'''וא&quot;ל''' -  רבי יוסי לרבי מאיר כי ילפת ליה מדרבי יהושע נמי אינה היא המדה דמודין הן בזו ולקמן פריך אמאי אינה היא המדה:

'''מדה ומדה היא''' -  דהא טהורה גמורה היא החבית הזאת ומשום דסופה לאיבוד שרי לטמויי בידים:

'''דעצים''' -  שצריך להיסק שתי היסקות:

'''מחלוקת בשש''' -  שעדיין אין על הטהורה אלא איסור דרבנן אבל בשבע שנאסרה כבר מן התורה אין לך טומאה גדולה מזו ודברי הכל אף לר' יוסי שורפין:

'''נימא קסבר ר' יוחנן''' -  דמתני' דרבי חנינא בולד הטומאה דרבנן ור&quot;מ מיניה יליף ודוקא נקט שש רבי יוחנן ומשום דאית עליה איסור דרבנן הוא טעמא דר' מאיר אבל אם בא לשורפ' בחמש וארבע מודה רבי מאיר דאין שורפין ואע&quot;ג דסופה לאיבוד דלאו מדרבי יהושע קא יליף דטעמי' דרבי יהושע התם משום הפסד חולין או דילמא לר' יוחנן נמי ר' מאיר מדרבי יהושע יליף וטעמא דרבי מאיר לאו משום איסורא דרבנן הוא דהוא הדין נמי לחמש וארבע והאי דקאמר ר' יוחנן שש אורחא דמילתא נקט:

'''א&quot;ל אין''' -  ודווקא שש קאמר ולקמיה פריך אמאי קאמר ר' יוסי אינה היא המדה:

'''נימא מסייע ליה''' -  דבשבע מודה ר' יוסי:

'''הפיגול ונותר כו'''' -  רבי יוסי א&quot;ל לעיל וקאמר ליה לר' מאיר בהא הוא דאמרי בית הלל נשרפין כאחת משום דפיגול ונותר אסירי מדאורייתא אבל באיסורא דרבנן לא שרו לטמויי בידים שמעינן מינה מיהא דבאיסור דאורייתא מודה רבי יוסי ואע&quot;ג דליכא שם טומאה עליה:

'''שאני התם כו'''' -  מהא לא מיסתייעא לר' יוחנן ואפי' בשבע אימא לך דפליג ר' יוסי ואע&quot;ג דאסירא הואיל ואין עליה ' שם טומאה לא מטמינן ליה והא דמודה בפיגול ונותר משום דאית עלייהו שם טומאה דרבנן:

'''מטמאה טומאת אוכלין''' -  הואיל ומתחלה נראית לאדם ירדה לה תורת טומאה ואין עולה ממנה עד שתפסל מאכילת כלב:

'''ונשרפת עם הטמאה בפסח''' -  ואפילו היא תרומה טהורה והא ודאי ר' יוסי קאמר לה דאי ר' מאיר אפילו פת מעלייתא שרי וש&quot;מ דמודה ר' יוסי היכא דלאו בת אכילה היא והוא הדין לפת מעלייתא בשבע שעות:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף מאי מודה ר' אליעזר דקאמר ליה ר' יוסי הא קא יליף רבי מאיר מדרבי חנינא מהדר ליה איהו מדרבי אליעזר ורבי יהושע:

'''הכי קאמר ליה''' -  הא דקא ילפת מדרבי חנינא אינה היא מן המדה כדמפרש לקמיה ואפילו לרבי יהושע נמי דשמעינן ליה דמיקל טפי גבי חבית דקאמר יטמאנה ביד מודה בשריפה בפסח דאין שורפין דהתם משום הפסד חולין הוא וכי איכא למימר דמיקל בשריפה בתלויה וטמאה הוא דאיכא למימר דמיקל כדשמען ליה גבי חבית שנולד לה ספק טומאה דאמר יגלנה ותנא גרמא והוא הדין בידים אבל בטהורה ליכא למימר דמיקל:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא דהא בשש איכא איסורא דרבנן על הטהורה כי התם דאיכא טומאה דרבנן והא ר' יוסי לא שני ליה בין שם טומאה לשם איסור דהא אמרת דמודה רבי יוסי בשבע הואיל ואיכא איסור דאורייתא ואע&quot;פ דליכא עלה שם טומאה אלמא לא שני ליה וכיון דלא שני ליה שפיר יליף רבי מאיר מדרבי חנינא דאמר דמטמאינן טומאה מדרבנן בטומאה דאורייתא הכא נמי מטמינן איסור דרבנן בטמא טומאה דאורייתא:

'''א&quot;ר ירמיה הכא''' -  בבשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא במשקין שנטמאו בשרץ:

'''ואזדא ר' מאיר לטעמיה''' -  דאמר משקין אין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן והוה ליה מדאורייתא טהור מעליא ושרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה דטמא מדאורייתא וגבי תרומה טהורה בשש דאיכא נמי איסור דרבנן עלה לא שנא:

'''ורבי יוסי לטעמיה''' -  דמשקין טימאוהו לבשר זה מדאורייתא הלכך אינה היא מן המדה דטמא וטמא הוא ולר' ירמיה איכא לאקשויי א&quot;כ בין לר&quot;מ בין לר' יוסי מאי מוסיפין לו טומאתו קא מסהיד ר' חנינא מעיקרא בראשון נגע וה&quot;ל שני והשתא נמי בהדי ראשון שרפינן להו ונראה בעיני דרבי ירמיה אוולד וולד דקאמר רב יהודה סמיך ולא חש למידק כולי האי ונקט מילתיה בתר לישנא דמתני' דתני בוולד הטומאה ולעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמא בכלי שנטמא בשרץ דהוו להו משקין שניים והוא שלישי ואשמעינן דשלישי מותר לעשותו שני. ואכתי איכא לאקשויי סוף סוף כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן מאי קא מהני ליה האי בשר ראשון לבשר שלישי אי לשוויה שני מדרבנן מעיקרא נמי שני מדרבנן הוה דאילו משקין שנגע בהן תחלה היו מדרבנן דהא נגע בראשון ואפי' ע&quot;י שני הן נעשין תחלה אלא על כרחך ר' ירמיה כרב אדא או כאביי ס&quot;ל דאמרי קדשים עושין טומאה כיוצא בהן ואשמעינן ר' חנינא דשני דרבנן עבדינן ליה שני דאורייתא ולר' מאיר שמעינן מינה דשני דרבנן דהוא טהור מעליא דאורייתא מותר לעשותו שני דאורייתא והוא הדין לתרומה טהורה שנשרפת עם הטמאה ולר' יוסי אשמעינן דשני דרבנן דהוא שלישי דאורייתא עבדינן שני דאורייתא הלכך אינה היא מן המדה ורבינא דאית ליה מקרא מלא דבר הכתוב לא ס&quot;ל דרבי ירמיה ומוקי לה לתוספת טומאה דרבנן דמתניתין כדאוקימנא ברישא ומאי מדבריהן מדברי ר' אליעזר ורבי יהושע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;ולא ידעינן אי נגע אי לא נגע וקשה לריב&quot;א אי ברה&quot;י ספיקו טמא ואי ברה&quot;ר ספיקו טהור ונראה לר&quot;י לפרש כגון שתי חביות ברה&quot;י ונגע באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע דהשתא שתיהן תלויות דבר תורה דלא ילפינן מסוטה דברשות היחיד ספקו טמא אלא דבר שיכול להיות אמת כעין סוטה אבל הכא דודאי אחת מהן טהורה אין לטמאות שתיהן מספק כדתנן בפרק שני נזירים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|נז|א}} ב' נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שנטמא מביאין קרבן טומאה וטהרה ומפרש בגמ' דהוי ספק טומאה ברה&quot;י ואפ&quot;ה לא אמרי' דכל אחד יביא קרבן טומאה משום דודאי לא נטמא רק אחד מהן:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא]]
''' נימא''' קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא. פ&quot;ה דמשמע ליה מדקאמר מחלוקת בשש דאי מדרבי יהושע מאי איריא בשש אפי' בד' וה' נמי כיון דאזיל לאיבוד ואין .. נראה לר&quot;י דדילמא הא דנקט שש לאו למעוטי ד' וה' אלא משום דבעי למימר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ועוד דבד' וה' לא אזיל לאיבוד דכיון דשרי באכילה ימצא להן אוכלין הרבה ונראה לר&quot;י דדייק מדקאמר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ואי מדברי רבי יהושע קאמר א&quot;כ מנלן דבז' שורפין לרבי יוסי כיון דסבירא ליה דהתם שאני דאיכא הפסד חולין אבל בעלמא לא אע&quot;ג דאזיל לאיבוד א&quot;כ אפי' בז' לא ישרפו עם הטמא וא&quot;ת הא דבז' שורפין אפילו לרבי יוסי משום דיליף מדברי רבי עקיבא דשרי לשרוף פסול עם הטמא וי&quot;ל כיון דמדרבי יהושע יליף ולא מצינו דר&quot;מ יליף איסור מטומאה מסברא אין לנו ללמוד איסור מטמא אבל אי מדבריה' היינו מדברי רבי חנינא ויליף ר&quot;מ איסור מטמא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה משום דסבירא ליה ולד טומאה דאורייתא ולא ילפינן מיניה איסור דרבנן דהיינו בשש אבל בז' איסור דאורייתא ילפינן מיניה:

''' ונשרפת''' עם הטמאה. נראה לו לדמות האי דאזיל לאיבוד לז' אבל בו' אין שורפין כיון דלא אזיל לאיבוד אלא משום גזירה דרבנן:

''' רבי''' יוסי לטעמיה. קשה רבי יוסי גופיה אית ליה לקמן (דף יח:) טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן והא דאית ליה הכא דאורייתא בשיטת ר' עקיבא רבו אמר ואין זה לטעמיה ועוד&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|ב}}</text>
      <sha1>ai1d1azcoij097b0miznx8anq71jgkk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017997</id>
      <parentid>3017978</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:41:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3017997</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15127" sha1="gcx5xj6uxolgjy5jkyqfybgx01pmqmg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|ב|טו א|טז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד ב] הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשרפין כאחת. ואי סלקא דעתך רבי מאיר מדברי רבי יהושע קאמר - אמאי מהדר ליה רבי יוסי מדרבי חנינא סגן הכהנים? - אמר ליה רב נחמן: רבי יוסי לאו אדעתיה, דהוא סבר: רבי מאיר מדרבי חנינא סגן הכהנים קאמר ליה, ואמר ליה: אנא מדרבי יהושע קאמינא. ואמר ליה: ואפילו לרבי יהושע נמי אינה היא המדה, דהא מודה רבי אליעזר ורבי יהושע ששורף זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. - ואמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - שאני התם, דאיכא הפסד חולין. מתקיף לה רב ירמיה: מתניתין נמי איכא הפסד דעצים! - אמר ליה ההוא סבא: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מחלוקת - בשש, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל בשבע - דברי הכל שורפין. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: נימא קסבר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. ומחלוקת בשש, אבל בשבע - דברי הכל שורפין. לימא מסייע ליה: הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: נשרפין כאחת. - שאני התם, דאית להו טומאה מדרבנן. דתנן: הפיגול והנותר - מטמאין את הידים. לימא מסייע ליה: הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם, והכלב יכול לאכלה - מטמאה טומאת אוכלין בכביצה, ונשרפת עם הטמאה בפסח. - שאני התם, דעפרא בעלמא הוא. - אי הכי, מאי מודה? - הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו לרבי יהושע דמיקל, כי מיקל - בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. - אי הכי, אמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - אמר רבי ירמיה: הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ, ואזדא רבי מאיר לטעמיה ורבי יוסי לטעמיה; רבי מאיר לטעמיה, דאמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|טומאת משקין לטמא אחרים - דרבנן, ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא, דתניא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הפיגול''' -  לא צריך הכא אלא מסיים הברייתא:

'''הפיגול והנותר''' -  של קדשים:

'''והטמא''' -  בשר קודש שנטמא דקיימא לן בפ' אחרון (ד' קכ:) דגזרו עליהן שיטמאו את הידים ואע&quot;פ שאין אוכל מטמא אדם גזרו עליהן לטמא מיהת את הידים ולא לטמא את הגוף משום חשדי כהונה ועצלי כהונה כדמפרשין התם ואפילו הכי דאית עלייהו טומאה דרבנן אמרי ב&quot;ש דאין שורפין פיגול ונותר שאין טמאים מן התורה עם הטמאה שהוא טמא מן התורה וכ&quot;ש בתרומה טהורה וטמאה ואפי' ב&quot;ה לא קשרו אלא משום דאית לפיגול ונותר טומא' דרבנן:

'''וא&quot;ל''' -  רבי יוסי לרבי מאיר כי ילפת ליה מדרבי יהושע נמי אינה היא המדה דמודין הן בזו ולקמן פריך אמאי אינה היא המדה:

'''מדה ומדה היא''' -  דהא טהורה גמורה היא החבית הזאת ומשום דסופה לאיבוד שרי לטמויי בידים:

'''דעצים''' -  שצריך להיסק שתי היסקות:

'''מחלוקת בשש''' -  שעדיין אין על הטהורה אלא איסור דרבנן אבל בשבע שנאסרה כבר מן התורה אין לך טומאה גדולה מזו ודברי הכל אף לר' יוסי שורפין:

'''נימא קסבר ר' יוחנן''' -  דמתני' דרבי חנינא בולד הטומאה דרבנן ור&quot;מ מיניה יליף ודוקא נקט שש רבי יוחנן ומשום דאית עליה איסור דרבנן הוא טעמא דר' מאיר אבל אם בא לשורפ' בחמש וארבע מודה רבי מאיר דאין שורפין ואע&quot;ג דסופה לאיבוד דלאו מדרבי יהושע קא יליף דטעמי' דרבי יהושע התם משום הפסד חולין או דילמא לר' יוחנן נמי ר' מאיר מדרבי יהושע יליף וטעמא דרבי מאיר לאו משום איסורא דרבנן הוא דהוא הדין נמי לחמש וארבע והאי דקאמר ר' יוחנן שש אורחא דמילתא נקט:

'''א&quot;ל אין''' -  ודווקא שש קאמר ולקמיה פריך אמאי קאמר ר' יוסי אינה היא המדה:

'''נימא מסייע ליה''' -  דבשבע מודה ר' יוסי:

'''הפיגול ונותר כו'''' -  רבי יוסי א&quot;ל לעיל וקאמר ליה לר' מאיר בהא הוא דאמרי בית הלל נשרפין כאחת משום דפיגול ונותר אסירי מדאורייתא אבל באיסורא דרבנן לא שרו לטמויי בידים שמעינן מינה מיהא דבאיסור דאורייתא מודה רבי יוסי ואע&quot;ג דליכא שם טומאה עליה:

'''שאני התם כו'''' -  מהא לא מיסתייעא לר' יוחנן ואפי' בשבע אימא לך דפליג ר' יוסי ואע&quot;ג דאסירא הואיל ואין עליה ' שם טומאה לא מטמינן ליה והא דמודה בפיגול ונותר משום דאית עלייהו שם טומאה דרבנן:

'''מטמאה טומאת אוכלין''' -  הואיל ומתחלה נראית לאדם ירדה לה תורת טומאה ואין עולה ממנה עד שתפסל מאכילת כלב:

'''ונשרפת עם הטמאה בפסח''' -  ואפילו היא תרומה טהורה והא ודאי ר' יוסי קאמר לה דאי ר' מאיר אפילו פת מעלייתא שרי וש&quot;מ דמודה ר' יוסי היכא דלאו בת אכילה היא והוא הדין לפת מעלייתא בשבע שעות:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף מאי מודה ר' אליעזר דקאמר ליה ר' יוסי הא קא יליף רבי מאיר מדרבי חנינא מהדר ליה איהו מדרבי אליעזר ורבי יהושע:

'''הכי קאמר ליה''' -  הא דקא ילפת מדרבי חנינא אינה היא מן המדה כדמפרש לקמיה ואפילו לרבי יהושע נמי דשמעינן ליה דמיקל טפי גבי חבית דקאמר יטמאנה ביד מודה בשריפה בפסח דאין שורפין דהתם משום הפסד חולין הוא וכי איכא למימר דמיקל בשריפה בתלויה וטמאה הוא דאיכא למימר דמיקל כדשמען ליה גבי חבית שנולד לה ספק טומאה דאמר יגלנה ותנא גרמא והוא הדין בידים אבל בטהורה ליכא למימר דמיקל:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא דהא בשש איכא איסורא דרבנן על הטהורה כי התם דאיכא טומאה דרבנן והא ר' יוסי לא שני ליה בין שם טומאה לשם איסור דהא אמרת דמודה רבי יוסי בשבע הואיל ואיכא איסור דאורייתא ואע&quot;פ דליכא עלה שם טומאה אלמא לא שני ליה וכיון דלא שני ליה שפיר יליף רבי מאיר מדרבי חנינא דאמר דמטמאינן טומאה מדרבנן בטומאה דאורייתא הכא נמי מטמינן איסור דרבנן בטמא טומאה דאורייתא:

'''א&quot;ר ירמיה הכא''' -  בבשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא במשקין שנטמאו בשרץ:

'''ואזדא ר' מאיר לטעמיה''' -  דאמר משקין אין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן והוה ליה מדאורייתא טהור מעליא ושרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה דטמא מדאורייתא וגבי תרומה טהורה בשש דאיכא נמי איסור דרבנן עלה לא שנא:

'''ורבי יוסי לטעמיה''' -  דמשקין טימאוהו לבשר זה מדאורייתא הלכך אינה היא מן המדה דטמא וטמא הוא ולר' ירמיה איכא לאקשויי א&quot;כ בין לר&quot;מ בין לר' יוסי מאי מוסיפין לו טומאתו קא מסהיד ר' חנינא מעיקרא בראשון נגע וה&quot;ל שני והשתא נמי בהדי ראשון שרפינן להו ונראה בעיני דרבי ירמיה אוולד וולד דקאמר רב יהודה סמיך ולא חש למידק כולי האי ונקט מילתיה בתר לישנא דמתני' דתני בוולד הטומאה ולעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמא בכלי שנטמא בשרץ דהוו להו משקין שניים והוא שלישי ואשמעינן דשלישי מותר לעשותו שני. ואכתי איכא לאקשויי סוף סוף כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן מאי קא מהני ליה האי בשר ראשון לבשר שלישי אי לשוויה שני מדרבנן מעיקרא נמי שני מדרבנן הוה דאילו משקין שנגע בהן תחלה היו מדרבנן דהא נגע בראשון ואפי' ע&quot;י שני הן נעשין תחלה אלא על כרחך ר' ירמיה כרב אדא או כאביי ס&quot;ל דאמרי קדשים עושין טומאה כיוצא בהן ואשמעינן ר' חנינא דשני דרבנן עבדינן ליה שני דאורייתא ולר' מאיר שמעינן מינה דשני דרבנן דהוא טהור מעליא דאורייתא מותר לעשותו שני דאורייתא והוא הדין לתרומה טהורה שנשרפת עם הטמאה ולר' יוסי אשמעינן דשני דרבנן דהוא שלישי דאורייתא עבדינן שני דאורייתא הלכך אינה היא מן המדה ורבינא דאית ליה מקרא מלא דבר הכתוב לא ס&quot;ל דרבי ירמיה ומוקי לה לתוספת טומאה דרבנן דמתניתין כדאוקימנא ברישא ומאי מדבריהן מדברי ר' אליעזר ורבי יהושע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;ולא ידעינן אי נגע אי לא נגע וקשה לריב&quot;א אי ברה&quot;י ספיקו טמא ואי ברה&quot;ר ספיקו טהור ונראה לר&quot;י לפרש כגון שתי חביות ברה&quot;י ונגע באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע דהשתא שתיהן תלויות דבר תורה דלא ילפינן מסוטה דברשות היחיד ספקו טמא אלא דבר שיכול להיות אמת כעין סוטה אבל הכא דודאי אחת מהן טהורה אין לטמאות שתיהן מספק כדתנן בפרק שני נזירים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|נז|א}} ב' נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שנטמא מביאין קרבן טומאה וטהרה ומפרש בגמ' דהוי ספק טומאה ברה&quot;י ואפ&quot;ה לא אמרי' דכל אחד יביא קרבן טומאה משום דודאי לא נטמא רק אחד מהן:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא]]
''' נימא''' קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא. פ&quot;ה דמשמע ליה מדקאמר מחלוקת בשש דאי מדרבי יהושע מאי איריא בשש אפי' בד' וה' נמי כיון דאזיל לאיבוד ואין .. נראה לר&quot;י דדילמא הא דנקט שש לאו למעוטי ד' וה' אלא משום דבעי למימר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ועוד דבד' וה' לא אזיל לאיבוד דכיון דשרי באכילה ימצא להן אוכלין הרבה ונראה לר&quot;י דדייק מדקאמר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ואי מדברי רבי יהושע קאמר א&quot;כ מנלן דבז' שורפין לרבי יוסי כיון דסבירא ליה דהתם שאני דאיכא הפסד חולין אבל בעלמא לא אע&quot;ג דאזיל לאיבוד א&quot;כ אפי' בז' לא ישרפו עם הטמא וא&quot;ת הא דבז' שורפין אפילו לרבי יוסי משום דיליף מדברי רבי עקיבא דשרי לשרוף פסול עם הטמא וי&quot;ל כיון דמדרבי יהושע יליף ולא מצינו דר&quot;מ יליף איסור מטומאה מסברא אין לנו ללמוד איסור מטמא אבל אי מדבריה' היינו מדברי רבי חנינא ויליף ר&quot;מ איסור מטמא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה משום דסבירא ליה ולד טומאה דאורייתא ולא ילפינן מיניה איסור דרבנן דהיינו בשש אבל בז' איסור דאורייתא ילפינן מיניה:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב ונשרפת עם הטמאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_ונשרפת עם הטמאה]]
''' ונשרפת''' עם הטמאה. נראה לו לדמות האי דאזיל לאיבוד לז' אבל בו' אין שורפין כיון דלא אזיל לאיבוד אלא משום גזירה דרבנן:

''' רבי''' יוסי לטעמיה. קשה רבי יוסי גופיה אית ליה לקמן (דף יח:) טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן והא דאית ליה הכא דאורייתא בשיטת ר' עקיבא רבו אמר ואין זה לטעמיה ועוד&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|ב}}</text>
      <sha1>gcx5xj6uxolgjy5jkyqfybgx01pmqmg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018007</id>
      <parentid>3017997</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:31:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018007</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15259" sha1="k2a9nejw7iilyp6t0vplwz5wkk0a8gr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טו|ב|טו א|טז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טו עמוד ב] הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|נשרפין כאחת. ואי סלקא דעתך רבי מאיר מדברי רבי יהושע קאמר - אמאי מהדר ליה רבי יוסי מדרבי חנינא סגן הכהנים? - אמר ליה רב נחמן: רבי יוסי לאו אדעתיה, דהוא סבר: רבי מאיר מדרבי חנינא סגן הכהנים קאמר ליה, ואמר ליה: אנא מדרבי יהושע קאמינא. ואמר ליה: ואפילו לרבי יהושע נמי אינה היא המדה, דהא מודה רבי אליעזר ורבי יהושע ששורף זו בפני עצמה וזו בפני עצמה. - ואמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - שאני התם, דאיכא הפסד חולין. מתקיף לה רב ירמיה: מתניתין נמי איכא הפסד דעצים! - אמר ליה ההוא סבא: להפסד מרובה - חששו, להפסד מועט - לא חששו. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מחלוקת - בשש, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אבל בשבע - דברי הכל שורפין. אמר ליה רבי זירא לרבי אסי: נימא קסבר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. אמר ליה: אין. איתמר נמי, אמר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן, ומאי מדבריהם - מדברי רבי חנינא סגן הכהנים. ומחלוקת בשש, אבל בשבע - דברי הכל שורפין. לימא מסייע ליה: הפיגול והנותר והטמא, בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת, ובית הלל אומרים: נשרפין כאחת. - שאני התם, דאית להו טומאה מדרבנן. דתנן: הפיגול והנותר - מטמאין את הידים. לימא מסייע ליה: הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם, והכלב יכול לאכלה - מטמאה טומאת אוכלין בכביצה, ונשרפת עם הטמאה בפסח. - שאני התם, דעפרא בעלמא הוא. - אי הכי, מאי מודה? - הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי מאיר: אפילו לרבי יהושע דמיקל, כי מיקל - בתלויה וטמאה, אבל בטהורה וטמאה - לא. - אי הכי, אמאי אינה היא המדה? מדה ומדה היא! - אמר רבי ירמיה: הכא בבשר שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ, ואזדא רבי מאיר לטעמיה ורבי יוסי לטעמיה; רבי מאיר לטעמיה, דאמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|טומאת משקין לטמא אחרים - דרבנן, ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים - דאורייתא, דתניא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''הפיגול''' -  לא צריך הכא אלא מסיים הברייתא:

'''הפיגול והנותר''' -  של קדשים:

'''והטמא''' -  בשר קודש שנטמא דקיימא לן בפ' אחרון (ד' קכ:) דגזרו עליהן שיטמאו את הידים ואע&quot;פ שאין אוכל מטמא אדם גזרו עליהן לטמא מיהת את הידים ולא לטמא את הגוף משום חשדי כהונה ועצלי כהונה כדמפרשין התם ואפילו הכי דאית עלייהו טומאה דרבנן אמרי ב&quot;ש דאין שורפין פיגול ונותר שאין טמאים מן התורה עם הטמאה שהוא טמא מן התורה וכ&quot;ש בתרומה טהורה וטמאה ואפי' ב&quot;ה לא קשרו אלא משום דאית לפיגול ונותר טומא' דרבנן:

'''וא&quot;ל''' -  רבי יוסי לרבי מאיר כי ילפת ליה מדרבי יהושע נמי אינה היא המדה דמודין הן בזו ולקמן פריך אמאי אינה היא המדה:

'''מדה ומדה היא''' -  דהא טהורה גמורה היא החבית הזאת ומשום דסופה לאיבוד שרי לטמויי בידים:

'''דעצים''' -  שצריך להיסק שתי היסקות:

'''מחלוקת בשש''' -  שעדיין אין על הטהורה אלא איסור דרבנן אבל בשבע שנאסרה כבר מן התורה אין לך טומאה גדולה מזו ודברי הכל אף לר' יוסי שורפין:

'''נימא קסבר ר' יוחנן''' -  דמתני' דרבי חנינא בולד הטומאה דרבנן ור&quot;מ מיניה יליף ודוקא נקט שש רבי יוחנן ומשום דאית עליה איסור דרבנן הוא טעמא דר' מאיר אבל אם בא לשורפ' בחמש וארבע מודה רבי מאיר דאין שורפין ואע&quot;ג דסופה לאיבוד דלאו מדרבי יהושע קא יליף דטעמי' דרבי יהושע התם משום הפסד חולין או דילמא לר' יוחנן נמי ר' מאיר מדרבי יהושע יליף וטעמא דרבי מאיר לאו משום איסורא דרבנן הוא דהוא הדין נמי לחמש וארבע והאי דקאמר ר' יוחנן שש אורחא דמילתא נקט:

'''א&quot;ל אין''' -  ודווקא שש קאמר ולקמיה פריך אמאי קאמר ר' יוסי אינה היא המדה:

'''נימא מסייע ליה''' -  דבשבע מודה ר' יוסי:

'''הפיגול ונותר כו'''' -  רבי יוסי א&quot;ל לעיל וקאמר ליה לר' מאיר בהא הוא דאמרי בית הלל נשרפין כאחת משום דפיגול ונותר אסירי מדאורייתא אבל באיסורא דרבנן לא שרו לטמויי בידים שמעינן מינה מיהא דבאיסור דאורייתא מודה רבי יוסי ואע&quot;ג דליכא שם טומאה עליה:

'''שאני התם כו'''' -  מהא לא מיסתייעא לר' יוחנן ואפי' בשבע אימא לך דפליג ר' יוסי ואע&quot;ג דאסירא הואיל ואין עליה ' שם טומאה לא מטמינן ליה והא דמודה בפיגול ונותר משום דאית עלייהו שם טומאה דרבנן:

'''מטמאה טומאת אוכלין''' -  הואיל ומתחלה נראית לאדם ירדה לה תורת טומאה ואין עולה ממנה עד שתפסל מאכילת כלב:

'''ונשרפת עם הטמאה בפסח''' -  ואפילו היא תרומה טהורה והא ודאי ר' יוסי קאמר לה דאי ר' מאיר אפילו פת מעלייתא שרי וש&quot;מ דמודה ר' יוסי היכא דלאו בת אכילה היא והוא הדין לפת מעלייתא בשבע שעות:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף מאי מודה ר' אליעזר דקאמר ליה ר' יוסי הא קא יליף רבי מאיר מדרבי חנינא מהדר ליה איהו מדרבי אליעזר ורבי יהושע:

'''הכי קאמר ליה''' -  הא דקא ילפת מדרבי חנינא אינה היא מן המדה כדמפרש לקמיה ואפילו לרבי יהושע נמי דשמעינן ליה דמיקל טפי גבי חבית דקאמר יטמאנה ביד מודה בשריפה בפסח דאין שורפין דהתם משום הפסד חולין הוא וכי איכא למימר דמיקל בשריפה בתלויה וטמאה הוא דאיכא למימר דמיקל כדשמען ליה גבי חבית שנולד לה ספק טומאה דאמר יגלנה ותנא גרמא והוא הדין בידים אבל בטהורה ליכא למימר דמיקל:

'''אי הכי''' -  דרבי מאיר מדרבי חנינא יליף אמאי אינה היא המדה מדה ומדה היא דהא בשש איכא איסורא דרבנן על הטהורה כי התם דאיכא טומאה דרבנן והא ר' יוסי לא שני ליה בין שם טומאה לשם איסור דהא אמרת דמודה רבי יוסי בשבע הואיל ואיכא איסור דאורייתא ואע&quot;פ דליכא עלה שם טומאה אלמא לא שני ליה וכיון דלא שני ליה שפיר יליף רבי מאיר מדרבי חנינא דאמר דמטמאינן טומאה מדרבנן בטומאה דאורייתא הכא נמי מטמינן איסור דרבנן בטמא טומאה דאורייתא:

'''א&quot;ר ירמיה הכא''' -  בבשר שנטמא בוולד הטומאה דקתני כגון שנטמא במשקין שנטמאו בשרץ:

'''ואזדא ר' מאיר לטעמיה''' -  דאמר משקין אין מטמאין אחרים ואפילו אוכלין אלא מדרבנן והוה ליה מדאורייתא טהור מעליא ושרפי ליה בהדי בשר שנטמא באב הטומאה דטמא מדאורייתא וגבי תרומה טהורה בשש דאיכא נמי איסור דרבנן עלה לא שנא:

'''ורבי יוסי לטעמיה''' -  דמשקין טימאוהו לבשר זה מדאורייתא הלכך אינה היא מן המדה דטמא וטמא הוא ולר' ירמיה איכא לאקשויי א&quot;כ בין לר&quot;מ בין לר' יוסי מאי מוסיפין לו טומאתו קא מסהיד ר' חנינא מעיקרא בראשון נגע וה&quot;ל שני והשתא נמי בהדי ראשון שרפינן להו ונראה בעיני דרבי ירמיה אוולד וולד דקאמר רב יהודה סמיך ולא חש למידק כולי האי ונקט מילתיה בתר לישנא דמתני' דתני בוולד הטומאה ולעולם בבשר שנטמא במשקין שנטמא בכלי שנטמא בשרץ דהוו להו משקין שניים והוא שלישי ואשמעינן דשלישי מותר לעשותו שני. ואכתי איכא לאקשויי סוף סוף כיון דאין אוכל מטמא אוכל אלא מדרבנן מאי קא מהני ליה האי בשר ראשון לבשר שלישי אי לשוויה שני מדרבנן מעיקרא נמי שני מדרבנן הוה דאילו משקין שנגע בהן תחלה היו מדרבנן דהא נגע בראשון ואפי' ע&quot;י שני הן נעשין תחלה אלא על כרחך ר' ירמיה כרב אדא או כאביי ס&quot;ל דאמרי קדשים עושין טומאה כיוצא בהן ואשמעינן ר' חנינא דשני דרבנן עבדינן ליה שני דאורייתא ולר' מאיר שמעינן מינה דשני דרבנן דהוא טהור מעליא דאורייתא מותר לעשותו שני דאורייתא והוא הדין לתרומה טהורה שנשרפת עם הטמאה ולר' יוסי אשמעינן דשני דרבנן דהוא שלישי דאורייתא עבדינן שני דאורייתא הלכך אינה היא מן המדה ורבינא דאית ליה מקרא מלא דבר הכתוב לא ס&quot;ל דרבי ירמיה ומוקי לה לתוספת טומאה דרבנן דמתניתין כדאוקימנא ברישא ומאי מדבריהן מדברי ר' אליעזר ורבי יהושע:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;ולא ידעינן אי נגע אי לא נגע וקשה לריב&quot;א אי ברה&quot;י ספיקו טמא ואי ברה&quot;ר ספיקו טהור ונראה לר&quot;י לפרש כגון שתי חביות ברה&quot;י ונגע באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע דהשתא שתיהן תלויות דבר תורה דלא ילפינן מסוטה דברשות היחיד ספקו טמא אלא דבר שיכול להיות אמת כעין סוטה אבל הכא דודאי אחת מהן טהורה אין לטמאות שתיהן מספק כדתנן בפרק שני נזירים {{הפניה-גמ|מסכת=כן|נזיר|נז|א}} ב' נזירים שאמר להם אחד ראיתי אחד מכם שנטמא מביאין קרבן טומאה וטהרה ומפרש בגמ' דהוי ספק טומאה ברה&quot;י ואפ&quot;ה לא אמרי' דכל אחד יביא קרבן טומאה משום דודאי לא נטמא רק אחד מהן:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_נימא קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא]]
''' נימא''' קסבר ר' יוחנן כו' מדברי ר' חנינא. פ&quot;ה דמשמע ליה מדקאמר מחלוקת בשש דאי מדרבי יהושע מאי איריא בשש אפי' בד' וה' נמי כיון דאזיל לאיבוד ואין .. נראה לר&quot;י דדילמא הא דנקט שש לאו למעוטי ד' וה' אלא משום דבעי למימר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ועוד דבד' וה' לא אזיל לאיבוד דכיון דשרי באכילה ימצא להן אוכלין הרבה ונראה לר&quot;י דדייק מדקאמר אבל בז' ד&quot;ה שורפין ואי מדברי רבי יהושע קאמר א&quot;כ מנלן דבז' שורפין לרבי יוסי כיון דסבירא ליה דהתם שאני דאיכא הפסד חולין אבל בעלמא לא אע&quot;ג דאזיל לאיבוד א&quot;כ אפי' בז' לא ישרפו עם הטמא וא&quot;ת הא דבז' שורפין אפילו לרבי יוסי משום דיליף מדברי רבי עקיבא דשרי לשרוף פסול עם הטמא וי&quot;ל כיון דמדרבי יהושע יליף ולא מצינו דר&quot;מ יליף איסור מטומאה מסברא אין לנו ללמוד איסור מטמא אבל אי מדבריה' היינו מדברי רבי חנינא ויליף ר&quot;מ איסור מטמא ורבי יוסי דאמר אינה היא המדה משום דסבירא ליה ולד טומאה דאורייתא ולא ילפינן מיניה איסור דרבנן דהיינו בשש אבל בז' איסור דאורייתא ילפינן מיניה:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב ונשרפת עם הטמאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_ונשרפת עם הטמאה]]
''' ונשרפת''' עם הטמאה. נראה לו לדמות האי דאזיל לאיבוד לז' אבל בו' אין שורפין כיון דלא אזיל לאיבוד אלא משום גזירה דרבנן:
[[File:תוס פסחים 1 טו ב רבי יוסי לטעמיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טו_ב_רבי יוסי לטעמיה]]
''' רבי''' יוסי לטעמיה. קשה רבי יוסי גופיה אית ליה לקמן (דף יח:) טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן והא דאית ליה הכא דאורייתא בשיטת ר' עקיבא רבו אמר ואין זה לטעמיה ועוד&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טו ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טו|ב}}</text>
      <sha1>k2a9nejw7iilyp6t0vplwz5wkk0a8gr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים טז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728684</id>
    <revision>
      <id>3018038</id>
      <parentid>2939038</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T05:28:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018038</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14288" sha1="himr9w9x1dz6veo75iawudt1etuwg9m" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|א|טו ב|טז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף טז עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ספק משקין ליטמא - טמא, לטמא אחרים - טהור, דברי רבי מאיר; וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו. רבי יהודה אומר: לכל טמא. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וסבר רבי אלעזר משקין אית להו טומאה בעולם? והתניא, רבי אלעזר אומר: אין טומאה למשקין כל עיקר. תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [רבי יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ועל משקין בית מטבחיא דכן. הניחא לשמואל, דאמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן - שפיר. אלא לרב, דאמר דכן ממש - מאי איכא למימר? - אמר רב נחמן בר יצחק: אחדא. - והא כדבריו קאמר דנפישי, ועוד: והא וכן קתני! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גופא, רב אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכן ממש, ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. רב אמר דכן ממש, קסבר: טומאת משקין דרבנן, וכי גזרו רבנן - במשקין דעלמא, ובמשקין בית מטבחיא לא גזור. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. קסבר: טומאת משקין עצמן דאורייתא, לטמא אחרים - דרבנן. וכי גזור רבנן - במשקין דעלמא, במשקין בית מטבחיא - לא גזור. וכי לא גזור רבנן - לטמויי אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא, רמי ליה: מי אמר שמואל דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן, קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל! - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מידי דהוה ארביעי בקדש. - מתקיף לה רב אשי: רביעי בקדש - לא איקרי טמא, האי - איקרי טמא! קשיא. תא שמע וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא! - מאי יטמא - הכשיר. - הכשיר? - מרישא דקרא שמעת ליה מכל האכל אשר יאכל וגו'! - חד בתלושין וחד במחוברין. וצריכי, דאי אשמעינן בתלושין - משום דאחשבינהו, אבל מחוברין - אימא לא. ואי תנא מחוברין - משום דקיימי בדוכתייהו חשיבי, אבל תלושין - אימא לא, צריכי. תא שמע: אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור! - מאי יהיה טהור - מטומאתו. ותלושין מי מכשירין? והאמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משקין בית מטבחיא, לא דיין שהן דכן - אלא שאין מכשירין! - תירגמא על דם. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרים טהור''' -  כשנולד ספק במשקה בתחילת טומאתו כגון טמא שפשט רגלו במשקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע זהו ספק משקה ליטמא שנולד לו ספק טומאה טמא מן הספק דקסבר טומאת משקין להיות עצמן טמאין דאוריית' היא דכתיב וכל משקה אשר ישתה וגו' הלכך הויא ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא ספק משקה לטמא אחרים כגון הית' מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין הככרות טהורין ספק נגעה ספק לא נגעה זה הוא ספק משקה לטמא אחרים כך. היא שנויה במסכת טהרות: טהור: אותן הככרות טהורות הן דקסבר משקין לטמא אחרים מדרבנן הוא ולא מדאורייתא ולא דורש יטמא דכתיב גבי משקין בלשון יטמא הלכך. הויא ליה ספיקא דרבנן ולקולא וגירסא הכי איתא ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרי' טהור: רבי אלעזר גרסי':

'''לכל טמא''' -  אספק משקה . לטמא אחרים קאי כשנולד ספק נגיעת שום דבר טהור במשקין טמאין בין שנולד ספק זה בכלים בין שנולד באוכלין הרי הוא טמא מספק דקסבר משקין מטמאין כלים מן התורה ויליף טעמא מאשר ישתה בכל כלי יטמא ודריש יטמא יטמא ומדסמכיה לכלי משמע יטמא את הכלי והכי דרשינן ליה בתורת כהנים הלכך כי הוי ספק הוי ליה ספיקא דאורייתא וברה&quot;י ספיקו טמא: ר' יוסי ור' שמעון אומרים לאוכלין טמאין אם נולד ספק זה באוכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הככרות ספק נגעו ספק לא נגעו טמאין דקא סברי משקין מטמאין אוכלין מדאורייתא הלכך ספק נמי ברשות היחיד טמא:

'''לכלים טהורים''' -  אבל אם נולד ספק זה בכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הכלים ספק נגעו ספק לא נגעו טהורין דקסברי משקין אין מטמאין כלי אלא מדרבנן ועל ספיקו לא גזרו ורבי יוסי ור&quot;ש דרשי יטמא יטמא כרבי יהודה ומיהו כלים לא כדיליף בפירקין יטמא לטמא את האוכלים או אינו אלא לטמא את הכלי אמרת לא כך היה:

'''טומאה בעולם''' -  מדאורייתא ואפילו לטומאת עצמן:

'''ר' אלעזר אומר אין טומאה למשקין''' -  מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן והאי כל משקה אשר ישתה מוקי לה לקמן לענין הכשר בשמעתין:

'''תדע''' -  דאין להם טומאה מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן:

'''שהרי העיד יוסף בן יועזר על איל קמצא דכן''' -  מין חגב שמו איל קמצא דכן שהוא טהור וכשר לאכילה:

'''ועל משקה בית מטבחיא דכן''' -  על משקין של בית . המטבחים שבעזרה כגון הדם והמים שהן דכן שאינן מקבלין טומאה אלמא טומאת משקין דרבנן ובהני לא גזרו משום הפסד קדשים דאי דאורייתא היכי מצו רבנן לטהרינהו:

'''הא ניחא''' -  הא דאמרת לר' אלעזר יש להן טומאה לשמואל דאמר האי דכן דיוסף בן יועזר דכן מלטמא אחרים קאמר אבל טומאת עצמן יש בהן מצית לתרוצי דהאי אין טומאה למשקין דקאמר רבי אלעזר לטמא אחרים קאמר דהא מעדותו דיוסף בן יועזר מביא ראיה לדבריו ויוסף בן יועזר לטמא אחרים קאמר:

'''אלא לרב דאמר דכן ממש''' -  קאמר יוסף בן יועזר ואפי' מטומאת עצמן על כרחך רבי אלעזר נמי מטומאת עצמן קאמר:

'''אחדא''' -  הא דקאמר ר' אלעזר כדבריו דרבי מאיר אלטמא אחרים טהור דרבי מאיר קאי אבל ליטמא טמא לא סבירא ליה כוותיה:

'''ה&quot;ג והא כדבריו דנפישי קאמר ועוד הא וכן קתני קשיא''' -  דנפישי כלומר כדבריו לשון דברים רבים משמע:

'''קסבר''' -  יוסף בן יועזר טומאת משקין אפילו לטומאת עצמן דרבנן:

'''ושמואל אמר כו'''' -  קסבר יוסף בן יועזר טומאת משקין. דאורייתא לעצמן מן וכל משקה אשר ישתה אבל לטמא אחרים דרבנן וכי גזור רבנן לטמא אחרים במשקין בעלמא אבל משקין בית מטבחיא לא גזור לטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן דהא מדאורייתא רמיא עלייהו ולא מצו רבנן למשקליה:

'''קרי כאן והבשר אשר יגע כו'''' -  ונהי דמשקין לא מטמאו אוכלין דחולין מיהו גבי קדשים אשר יגע בכל טמא כתיב וכיון דאמר משקין מטמאין מדאורייתא לעצמן בשר קודש הנוגע בהן הרי נגע בטמא:

'''מידי דהוה ארביעי בקודש''' -  דהוא עצמו פסול ואינו מטמא קודש:

'''רביעי בקודש לא איקרי טמא''' -  ומק&quot;ו הוא דנפיק לן ביה פסולה לקמן. הלכך כי נגע ביה קודש לא קרינן ביה הבשר אשר יגע בכל טמא:

'''ת&quot;ש וכל משקה אשר ישתה כו'''' -  דקא משתעי בכלי חרס שקיבל טומאה מן השרץ וכתב כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל וגו' וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וגו' וקס&quot;ד דהכי קאמר אחד אוכלין שבתוכו ואחד משקין שבתוכו יטמאו ונהי דלא דרשת יטמא יטמא מיהו טומאת עצמן מיהא מיטמו:

'''מאי יטמא הכשר''' -  והכי קאמר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יבא עליו מים או שיבא עליו כל המשקה אשר ישתה בכל כלי הוו הכשר ויטמא האוכל מחמת אויר כלי חרס טמא:

'''בכל כלי''' -  היינו משקין תלושין:

'''דאחשבינהו''' -  הואיל ומלאן גילה דעתו שהוא צריך להם וזהו חשיבתן:

'''אך מעין ובור יהיה טהור''' -  דאשמעינן הואיל ומחוברין נינהו לא מיטמו הא תלושין מקבלין טומאה וקשיא לרב:

'''יהיה טהור מטומאתו''' -  והכי קאמר אם יבא הטמא במעין ובור מקוה מים יהיה טהור הואיל וטבל הא שאובין לא מטהרי ליה:

'''ותלושין מי מכשרי''' -  אמים הוא דמתמה משום דמים תלושין לא חשיבי אבל אשאר משקין לא מתמה דכולהו תלושין נינהו:

'''אלא שאין מכשירים''' -  אלמא הכשר תלושין דרבנן הוא דאי מדאורייתא מאן שקליה ממשקי בית מטבחיא דלא ליכשרו:

'''תירגמא''' -  להא דקתני אין מכשירין אדם דמשקה בית מטבחיא ולא אמים ודם קדשים רחמנא אפקיה דלא ליכשר כדרבי חייא:

'''שנשפך כמים''' -  דם חולין שאין חשין לקבלו בכלי מכשיר דאיתקש למים אבל דם קדשים מתקבל בכלי וצריך ממנו למזבח ואינו נשפך לאיבוד כמים אינו מכשיר דלא איתקש למים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;קשה במה חולקין כיון דר' יוסי אליבא דרבי עקיבא אומר וכי אינו מודה ר' מאיר דלר' עקיבא משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ר' עקיבא דריש בהדיא יטמא יטמא בההיא דבו ביום דרש ר' עקיבא ותי' ה&quot;ר יוסף מירושלים דסבירא לי' לר' מאיר דיטמא דכתיב גבי משקין היינו הכשר ומשקה דמקבל טומאה נפקא ליה מדדריש ר' עקיבא גבי חולין יטמא דשני עושה שלישי ובחולין לכ&quot;ע אין אוכל מטמא אוכל שלישי ע&quot;כ היינו משקין:
[[File:תוס פסחים 1 טז א בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים]]
''' בשלמא''' לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים. אע&quot;ג דרבי אלעזר קאמר אין להן טומאה כל עיקר היינו משום דקאי בת&quot;כ אמילתיה דר' שמעון דאמר לאוכלין טמא לכלים טהור:

''' חד''' בתלושין וחד במחוברין. והא דכתיב ([[ויקרא  יא]]) וכי יותן מים על זרע הא אמרינן בפ&quot;ב דחולין (ד' לו: ושם) דחד במת וחד בשרץ וצריכי וכיון דגלי לן קרא בחד מינייהו דאין חילוק בין תלושין ובין מחוברים ה&quot;ה באידך ומחוברים פי' ריב&quot;א דבשעת חיבורן נדבקו באוכל והעלה האוכל מן המים אבל אם נגע בעודו במים אינו מוכשר דתנן במסכת מכשירין (פ&quot;ד מ&quot;ו) צנון במערה נדה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא:

''' תירגמא''' אדם. בפ&quot;ב דחולין (דף לו:) פריך אהא שינויא והא משקי קאמר ביו&quot;ד דמשמע ב' משקין והכא לא חייש אהאי פירכא משום דמצי לשנויי מאי משקי משקה דעלמא כדאמר (קדושין ד' סד:) בוגרות דעלמא והתם פריך משום דאית ליה שינויא אחרינא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|א}}</text>
      <sha1>himr9w9x1dz6veo75iawudt1etuwg9m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018039</id>
      <parentid>3018038</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T06:07:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14450" sha1="3s0e1otu8oss4xld6hfvx4o0njfx8k8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|א|טו ב|טז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף טז עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ספק משקין ליטמא - טמא, לטמא אחרים - טהור, דברי רבי מאיר; וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו. רבי יהודה אומר: לכל טמא. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וסבר רבי אלעזר משקין אית להו טומאה בעולם? והתניא, רבי אלעזר אומר: אין טומאה למשקין כל עיקר. תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [רבי יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ועל משקין בית מטבחיא דכן. הניחא לשמואל, דאמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן - שפיר. אלא לרב, דאמר דכן ממש - מאי איכא למימר? - אמר רב נחמן בר יצחק: אחדא. - והא כדבריו קאמר דנפישי, ועוד: והא וכן קתני! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גופא, רב אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכן ממש, ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. רב אמר דכן ממש, קסבר: טומאת משקין דרבנן, וכי גזרו רבנן - במשקין דעלמא, ובמשקין בית מטבחיא לא גזור. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. קסבר: טומאת משקין עצמן דאורייתא, לטמא אחרים - דרבנן. וכי גזור רבנן - במשקין דעלמא, במשקין בית מטבחיא - לא גזור. וכי לא גזור רבנן - לטמויי אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא, רמי ליה: מי אמר שמואל דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן, קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל! - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מידי דהוה ארביעי בקדש. - מתקיף לה רב אשי: רביעי בקדש - לא איקרי טמא, האי - איקרי טמא! קשיא. תא שמע וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא! - מאי יטמא - הכשיר. - הכשיר? - מרישא דקרא שמעת ליה מכל האכל אשר יאכל וגו'! - חד בתלושין וחד במחוברין. וצריכי, דאי אשמעינן בתלושין - משום דאחשבינהו, אבל מחוברין - אימא לא. ואי תנא מחוברין - משום דקיימי בדוכתייהו חשיבי, אבל תלושין - אימא לא, צריכי. תא שמע: אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור! - מאי יהיה טהור - מטומאתו. ותלושין מי מכשירין? והאמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משקין בית מטבחיא, לא דיין שהן דכן - אלא שאין מכשירין! - תירגמא על דם. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרים טהור''' -  כשנולד ספק במשקה בתחילת טומאתו כגון טמא שפשט רגלו במשקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע זהו ספק משקה ליטמא שנולד לו ספק טומאה טמא מן הספק דקסבר טומאת משקין להיות עצמן טמאין דאוריית' היא דכתיב וכל משקה אשר ישתה וגו' הלכך הויא ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא ספק משקה לטמא אחרים כגון הית' מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין הככרות טהורין ספק נגעה ספק לא נגעה זה הוא ספק משקה לטמא אחרים כך. היא שנויה במסכת טהרות: טהור: אותן הככרות טהורות הן דקסבר משקין לטמא אחרים מדרבנן הוא ולא מדאורייתא ולא דורש יטמא דכתיב גבי משקין בלשון יטמא הלכך. הויא ליה ספיקא דרבנן ולקולא וגירסא הכי איתא ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרי' טהור: רבי אלעזר גרסי':

'''לכל טמא''' -  אספק משקה . לטמא אחרים קאי כשנולד ספק נגיעת שום דבר טהור במשקין טמאין בין שנולד ספק זה בכלים בין שנולד באוכלין הרי הוא טמא מספק דקסבר משקין מטמאין כלים מן התורה ויליף טעמא מאשר ישתה בכל כלי יטמא ודריש יטמא יטמא ומדסמכיה לכלי משמע יטמא את הכלי והכי דרשינן ליה בתורת כהנים הלכך כי הוי ספק הוי ליה ספיקא דאורייתא וברה&quot;י ספיקו טמא: ר' יוסי ור' שמעון אומרים לאוכלין טמאין אם נולד ספק זה באוכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הככרות ספק נגעו ספק לא נגעו טמאין דקא סברי משקין מטמאין אוכלין מדאורייתא הלכך ספק נמי ברשות היחיד טמא:

'''לכלים טהורים''' -  אבל אם נולד ספק זה בכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הכלים ספק נגעו ספק לא נגעו טהורין דקסברי משקין אין מטמאין כלי אלא מדרבנן ועל ספיקו לא גזרו ורבי יוסי ור&quot;ש דרשי יטמא יטמא כרבי יהודה ומיהו כלים לא כדיליף בפירקין יטמא לטמא את האוכלים או אינו אלא לטמא את הכלי אמרת לא כך היה:

'''טומאה בעולם''' -  מדאורייתא ואפילו לטומאת עצמן:

'''ר' אלעזר אומר אין טומאה למשקין''' -  מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן והאי כל משקה אשר ישתה מוקי לה לקמן לענין הכשר בשמעתין:

'''תדע''' -  דאין להם טומאה מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן:

'''שהרי העיד יוסף בן יועזר על איל קמצא דכן''' -  מין חגב שמו איל קמצא דכן שהוא טהור וכשר לאכילה:

'''ועל משקה בית מטבחיא דכן''' -  על משקין של בית . המטבחים שבעזרה כגון הדם והמים שהן דכן שאינן מקבלין טומאה אלמא טומאת משקין דרבנן ובהני לא גזרו משום הפסד קדשים דאי דאורייתא היכי מצו רבנן לטהרינהו:

'''הא ניחא''' -  הא דאמרת לר' אלעזר יש להן טומאה לשמואל דאמר האי דכן דיוסף בן יועזר דכן מלטמא אחרים קאמר אבל טומאת עצמן יש בהן מצית לתרוצי דהאי אין טומאה למשקין דקאמר רבי אלעזר לטמא אחרים קאמר דהא מעדותו דיוסף בן יועזר מביא ראיה לדבריו ויוסף בן יועזר לטמא אחרים קאמר:

'''אלא לרב דאמר דכן ממש''' -  קאמר יוסף בן יועזר ואפי' מטומאת עצמן על כרחך רבי אלעזר נמי מטומאת עצמן קאמר:

'''אחדא''' -  הא דקאמר ר' אלעזר כדבריו דרבי מאיר אלטמא אחרים טהור דרבי מאיר קאי אבל ליטמא טמא לא סבירא ליה כוותיה:

'''ה&quot;ג והא כדבריו דנפישי קאמר ועוד הא וכן קתני קשיא''' -  דנפישי כלומר כדבריו לשון דברים רבים משמע:

'''קסבר''' -  יוסף בן יועזר טומאת משקין אפילו לטומאת עצמן דרבנן:

'''ושמואל אמר כו'''' -  קסבר יוסף בן יועזר טומאת משקין. דאורייתא לעצמן מן וכל משקה אשר ישתה אבל לטמא אחרים דרבנן וכי גזור רבנן לטמא אחרים במשקין בעלמא אבל משקין בית מטבחיא לא גזור לטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן דהא מדאורייתא רמיא עלייהו ולא מצו רבנן למשקליה:

'''קרי כאן והבשר אשר יגע כו'''' -  ונהי דמשקין לא מטמאו אוכלין דחולין מיהו גבי קדשים אשר יגע בכל טמא כתיב וכיון דאמר משקין מטמאין מדאורייתא לעצמן בשר קודש הנוגע בהן הרי נגע בטמא:

'''מידי דהוה ארביעי בקודש''' -  דהוא עצמו פסול ואינו מטמא קודש:

'''רביעי בקודש לא איקרי טמא''' -  ומק&quot;ו הוא דנפיק לן ביה פסולה לקמן. הלכך כי נגע ביה קודש לא קרינן ביה הבשר אשר יגע בכל טמא:

'''ת&quot;ש וכל משקה אשר ישתה כו'''' -  דקא משתעי בכלי חרס שקיבל טומאה מן השרץ וכתב כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל וגו' וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וגו' וקס&quot;ד דהכי קאמר אחד אוכלין שבתוכו ואחד משקין שבתוכו יטמאו ונהי דלא דרשת יטמא יטמא מיהו טומאת עצמן מיהא מיטמו:

'''מאי יטמא הכשר''' -  והכי קאמר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יבא עליו מים או שיבא עליו כל המשקה אשר ישתה בכל כלי הוו הכשר ויטמא האוכל מחמת אויר כלי חרס טמא:

'''בכל כלי''' -  היינו משקין תלושין:

'''דאחשבינהו''' -  הואיל ומלאן גילה דעתו שהוא צריך להם וזהו חשיבתן:

'''אך מעין ובור יהיה טהור''' -  דאשמעינן הואיל ומחוברין נינהו לא מיטמו הא תלושין מקבלין טומאה וקשיא לרב:

'''יהיה טהור מטומאתו''' -  והכי קאמר אם יבא הטמא במעין ובור מקוה מים יהיה טהור הואיל וטבל הא שאובין לא מטהרי ליה:

'''ותלושין מי מכשרי''' -  אמים הוא דמתמה משום דמים תלושין לא חשיבי אבל אשאר משקין לא מתמה דכולהו תלושין נינהו:

'''אלא שאין מכשירים''' -  אלמא הכשר תלושין דרבנן הוא דאי מדאורייתא מאן שקליה ממשקי בית מטבחיא דלא ליכשרו:

'''תירגמא''' -  להא דקתני אין מכשירין אדם דמשקה בית מטבחיא ולא אמים ודם קדשים רחמנא אפקיה דלא ליכשר כדרבי חייא:

'''שנשפך כמים''' -  דם חולין שאין חשין לקבלו בכלי מכשיר דאיתקש למים אבל דם קדשים מתקבל בכלי וצריך ממנו למזבח ואינו נשפך לאיבוד כמים אינו מכשיר דלא איתקש למים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;קשה במה חולקין כיון דר' יוסי אליבא דרבי עקיבא אומר וכי אינו מודה ר' מאיר דלר' עקיבא משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ר' עקיבא דריש בהדיא יטמא יטמא בההיא דבו ביום דרש ר' עקיבא ותי' ה&quot;ר יוסף מירושלים דסבירא לי' לר' מאיר דיטמא דכתיב גבי משקין היינו הכשר ומשקה דמקבל טומאה נפקא ליה מדדריש ר' עקיבא גבי חולין יטמא דשני עושה שלישי ובחולין לכ&quot;ע אין אוכל מטמא אוכל שלישי ע&quot;כ היינו משקין:
[[File:תוס פסחים 1 טז א בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים]]
''' בשלמא''' לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים. אע&quot;ג דרבי אלעזר קאמר אין להן טומאה כל עיקר היינו משום דקאי בת&quot;כ אמילתיה דר' שמעון דאמר לאוכלין טמא לכלים טהור:
[[File:תוס פסחים 1 טז א חד בתלושין וחד במחוברין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_חד בתלושין וחד במחוברין]]
''' חד''' בתלושין וחד במחוברין. והא דכתיב ([[ויקרא  יא]]) וכי יותן מים על זרע הא אמרינן בפ&quot;ב דחולין (ד' לו: ושם) דחד במת וחד בשרץ וצריכי וכיון דגלי לן קרא בחד מינייהו דאין חילוק בין תלושין ובין מחוברים ה&quot;ה באידך ומחוברים פי' ריב&quot;א דבשעת חיבורן נדבקו באוכל והעלה האוכל מן המים אבל אם נגע בעודו במים אינו מוכשר דתנן במסכת מכשירין (פ&quot;ד מ&quot;ו) צנון במערה נדה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא:

''' תירגמא''' אדם. בפ&quot;ב דחולין (דף לו:) פריך אהא שינויא והא משקי קאמר ביו&quot;ד דמשמע ב' משקין והכא לא חייש אהאי פירכא משום דמצי לשנויי מאי משקי משקה דעלמא כדאמר (קדושין ד' סד:) בוגרות דעלמא והתם פריך משום דאית ליה שינויא אחרינא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|א}}</text>
      <sha1>3s0e1otu8oss4xld6hfvx4o0njfx8k8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018040</id>
      <parentid>3018039</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T06:27:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018040</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14564" sha1="cocbpk9vae5z8aj1c2tu5fuecwvi6zd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|א|טו ב|טז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף טז עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ספק משקין ליטמא - טמא, לטמא אחרים - טהור, דברי רבי מאיר; וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו. רבי יהודה אומר: לכל טמא. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|וסבר רבי אלעזר משקין אית להו טומאה בעולם? והתניא, רבי אלעזר אומר: אין טומאה למשקין כל עיקר. תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [רבי יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן, }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ועל משקין בית מטבחיא דכן. הניחא לשמואל, דאמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן - שפיר. אלא לרב, דאמר דכן ממש - מאי איכא למימר? - אמר רב נחמן בר יצחק: אחדא. - והא כדבריו קאמר דנפישי, ועוד: והא וכן קתני! קשיא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גופא, רב אמר: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דכן ממש, ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. רב אמר דכן ממש, קסבר: טומאת משקין דרבנן, וכי גזרו רבנן - במשקין דעלמא, ובמשקין בית מטבחיא לא גזור. ושמואל אמר: דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. קסבר: טומאת משקין עצמן דאורייתא, לטמא אחרים - דרבנן. וכי גזור רבנן - במשקין דעלמא, במשקין בית מטבחיא - לא גזור. וכי לא גזור רבנן - לטמויי אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן. אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא, רמי ליה: מי אמר שמואל דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן - יש להן, קרי כאן והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל! - אמר רב שישא בריה דרב אידי: מידי דהוה ארביעי בקדש. - מתקיף לה רב אשי: רביעי בקדש - לא איקרי טמא, האי - איקרי טמא! קשיא. תא שמע וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא! - מאי יטמא - הכשיר. - הכשיר? - מרישא דקרא שמעת ליה מכל האכל אשר יאכל וגו'! - חד בתלושין וחד במחוברין. וצריכי, דאי אשמעינן בתלושין - משום דאחשבינהו, אבל מחוברין - אימא לא. ואי תנא מחוברין - משום דקיימי בדוכתייהו חשיבי, אבל תלושין - אימא לא, צריכי. תא שמע: אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור! - מאי יהיה טהור - מטומאתו. ותלושין מי מכשירין? והאמר רבי יוסי ברבי חנינא: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משקין בית מטבחיא, לא דיין שהן דכן - אלא שאין מכשירין! - תירגמא על דם. דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מנין לדם קדשים שאינו מכשיר - שנאמר על הארץ תשפכנו כמים, דם שנשפך כמים - מכשיר, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרים טהור''' -  כשנולד ספק במשקה בתחילת טומאתו כגון טמא שפשט רגלו במשקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע זהו ספק משקה ליטמא שנולד לו ספק טומאה טמא מן הספק דקסבר טומאת משקין להיות עצמן טמאין דאוריית' היא דכתיב וכל משקה אשר ישתה וגו' הלכך הויא ליה ספיקא דאורייתא ולחומרא ספק משקה לטמא אחרים כגון הית' מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין הככרות טהורין ספק נגעה ספק לא נגעה זה הוא ספק משקה לטמא אחרים כך. היא שנויה במסכת טהרות: טהור: אותן הככרות טהורות הן דקסבר משקין לטמא אחרים מדרבנן הוא ולא מדאורייתא ולא דורש יטמא דכתיב גבי משקין בלשון יטמא הלכך. הויא ליה ספיקא דרבנן ולקולא וגירסא הכי איתא ספק משקה ליטמא טמא לטמא אחרי' טהור: רבי אלעזר גרסי':

'''לכל טמא''' -  אספק משקה . לטמא אחרים קאי כשנולד ספק נגיעת שום דבר טהור במשקין טמאין בין שנולד ספק זה בכלים בין שנולד באוכלין הרי הוא טמא מספק דקסבר משקין מטמאין כלים מן התורה ויליף טעמא מאשר ישתה בכל כלי יטמא ודריש יטמא יטמא ומדסמכיה לכלי משמע יטמא את הכלי והכי דרשינן ליה בתורת כהנים הלכך כי הוי ספק הוי ליה ספיקא דאורייתא וברה&quot;י ספיקו טמא: ר' יוסי ור' שמעון אומרים לאוכלין טמאין אם נולד ספק זה באוכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הככרות ספק נגעו ספק לא נגעו טמאין דקא סברי משקין מטמאין אוכלין מדאורייתא הלכך ספק נמי ברשות היחיד טמא:

'''לכלים טהורים''' -  אבל אם נולד ספק זה בכלים כגון משקין טמאין שנשפכו לבין הכלים ספק נגעו ספק לא נגעו טהורין דקסברי משקין אין מטמאין כלי אלא מדרבנן ועל ספיקו לא גזרו ורבי יוסי ור&quot;ש דרשי יטמא יטמא כרבי יהודה ומיהו כלים לא כדיליף בפירקין יטמא לטמא את האוכלים או אינו אלא לטמא את הכלי אמרת לא כך היה:

'''טומאה בעולם''' -  מדאורייתא ואפילו לטומאת עצמן:

'''ר' אלעזר אומר אין טומאה למשקין''' -  מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן והאי כל משקה אשר ישתה מוקי לה לקמן לענין הכשר בשמעתין:

'''תדע''' -  דאין להם טומאה מן התורה כל עיקר ואפילו לטומאת עצמן:

'''שהרי העיד יוסף בן יועזר על איל קמצא דכן''' -  מין חגב שמו איל קמצא דכן שהוא טהור וכשר לאכילה:

'''ועל משקה בית מטבחיא דכן''' -  על משקין של בית . המטבחים שבעזרה כגון הדם והמים שהן דכן שאינן מקבלין טומאה אלמא טומאת משקין דרבנן ובהני לא גזרו משום הפסד קדשים דאי דאורייתא היכי מצו רבנן לטהרינהו:

'''הא ניחא''' -  הא דאמרת לר' אלעזר יש להן טומאה לשמואל דאמר האי דכן דיוסף בן יועזר דכן מלטמא אחרים קאמר אבל טומאת עצמן יש בהן מצית לתרוצי דהאי אין טומאה למשקין דקאמר רבי אלעזר לטמא אחרים קאמר דהא מעדותו דיוסף בן יועזר מביא ראיה לדבריו ויוסף בן יועזר לטמא אחרים קאמר:

'''אלא לרב דאמר דכן ממש''' -  קאמר יוסף בן יועזר ואפי' מטומאת עצמן על כרחך רבי אלעזר נמי מטומאת עצמן קאמר:

'''אחדא''' -  הא דקאמר ר' אלעזר כדבריו דרבי מאיר אלטמא אחרים טהור דרבי מאיר קאי אבל ליטמא טמא לא סבירא ליה כוותיה:

'''ה&quot;ג והא כדבריו דנפישי קאמר ועוד הא וכן קתני קשיא''' -  דנפישי כלומר כדבריו לשון דברים רבים משמע:

'''קסבר''' -  יוסף בן יועזר טומאת משקין אפילו לטומאת עצמן דרבנן:

'''ושמואל אמר כו'''' -  קסבר יוסף בן יועזר טומאת משקין. דאורייתא לעצמן מן וכל משקה אשר ישתה אבל לטמא אחרים דרבנן וכי גזור רבנן לטמא אחרים במשקין בעלמא אבל משקין בית מטבחיא לא גזור לטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן דהא מדאורייתא רמיא עלייהו ולא מצו רבנן למשקליה:

'''קרי כאן והבשר אשר יגע כו'''' -  ונהי דמשקין לא מטמאו אוכלין דחולין מיהו גבי קדשים אשר יגע בכל טמא כתיב וכיון דאמר משקין מטמאין מדאורייתא לעצמן בשר קודש הנוגע בהן הרי נגע בטמא:

'''מידי דהוה ארביעי בקודש''' -  דהוא עצמו פסול ואינו מטמא קודש:

'''רביעי בקודש לא איקרי טמא''' -  ומק&quot;ו הוא דנפיק לן ביה פסולה לקמן. הלכך כי נגע ביה קודש לא קרינן ביה הבשר אשר יגע בכל טמא:

'''ת&quot;ש וכל משקה אשר ישתה כו'''' -  דקא משתעי בכלי חרס שקיבל טומאה מן השרץ וכתב כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל וגו' וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא וגו' וקס&quot;ד דהכי קאמר אחד אוכלין שבתוכו ואחד משקין שבתוכו יטמאו ונהי דלא דרשת יטמא יטמא מיהו טומאת עצמן מיהא מיטמו:

'''מאי יטמא הכשר''' -  והכי קאמר כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יבא עליו מים או שיבא עליו כל המשקה אשר ישתה בכל כלי הוו הכשר ויטמא האוכל מחמת אויר כלי חרס טמא:

'''בכל כלי''' -  היינו משקין תלושין:

'''דאחשבינהו''' -  הואיל ומלאן גילה דעתו שהוא צריך להם וזהו חשיבתן:

'''אך מעין ובור יהיה טהור''' -  דאשמעינן הואיל ומחוברין נינהו לא מיטמו הא תלושין מקבלין טומאה וקשיא לרב:

'''יהיה טהור מטומאתו''' -  והכי קאמר אם יבא הטמא במעין ובור מקוה מים יהיה טהור הואיל וטבל הא שאובין לא מטהרי ליה:

'''ותלושין מי מכשרי''' -  אמים הוא דמתמה משום דמים תלושין לא חשיבי אבל אשאר משקין לא מתמה דכולהו תלושין נינהו:

'''אלא שאין מכשירים''' -  אלמא הכשר תלושין דרבנן הוא דאי מדאורייתא מאן שקליה ממשקי בית מטבחיא דלא ליכשרו:

'''תירגמא''' -  להא דקתני אין מכשירין אדם דמשקה בית מטבחיא ולא אמים ודם קדשים רחמנא אפקיה דלא ליכשר כדרבי חייא:

'''שנשפך כמים''' -  דם חולין שאין חשין לקבלו בכלי מכשיר דאיתקש למים אבל דם קדשים מתקבל בכלי וצריך ממנו למזבח ואינו נשפך לאיבוד כמים אינו מכשיר דלא איתקש למים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;קשה במה חולקין כיון דר' יוסי אליבא דרבי עקיבא אומר וכי אינו מודה ר' מאיר דלר' עקיבא משקין לטמא אחרים דאורייתא הא ר' עקיבא דריש בהדיא יטמא יטמא בההיא דבו ביום דרש ר' עקיבא ותי' ה&quot;ר יוסף מירושלים דסבירא לי' לר' מאיר דיטמא דכתיב גבי משקין היינו הכשר ומשקה דמקבל טומאה נפקא ליה מדדריש ר' עקיבא גבי חולין יטמא דשני עושה שלישי ובחולין לכ&quot;ע אין אוכל מטמא אוכל שלישי ע&quot;כ היינו משקין:
[[File:תוס פסחים 1 טז א בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_בשלמא לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים]]
''' בשלמא''' לשמואל דאמר דכן מלטמא אחרים. אע&quot;ג דרבי אלעזר קאמר אין להן טומאה כל עיקר היינו משום דקאי בת&quot;כ אמילתיה דר' שמעון דאמר לאוכלין טמא לכלים טהור:
[[File:תוס פסחים 1 טז א חד בתלושין וחד במחוברין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_חד בתלושין וחד במחוברין]]
''' חד''' בתלושין וחד במחוברין. והא דכתיב ([[ויקרא  יא]]) וכי יותן מים על זרע הא אמרינן בפ&quot;ב דחולין (ד' לו: ושם) דחד במת וחד בשרץ וצריכי וכיון דגלי לן קרא בחד מינייהו דאין חילוק בין תלושין ובין מחוברים ה&quot;ה באידך ומחוברים פי' ריב&quot;א דבשעת חיבורן נדבקו באוכל והעלה האוכל מן המים אבל אם נגע בעודו במים אינו מוכשר דתנן במסכת מכשירין (פ&quot;ד מ&quot;ו) צנון במערה נדה מדיחתו והוא טהור העלתו כל שהוא מן המים טמא:
[[File:תוס פסחים 1 טז א תירגמא אדם.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_א_תירגמא אדם]]
''' תירגמא''' אדם. בפ&quot;ב דחולין (דף לו:) פריך אהא שינויא והא משקי קאמר ביו&quot;ד דמשמע ב' משקין והכא לא חייש אהאי פירכא משום דמצי לשנויי מאי משקי משקה דעלמא כדאמר (קדושין ד' סד:) בוגרות דעלמא והתם פריך משום דאית ליה שינויא אחרינא:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|א}}</text>
      <sha1>cocbpk9vae5z8aj1c2tu5fuecwvi6zd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים טז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728685</id>
    <revision>
      <id>3018042</id>
      <parentid>2939039</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T06:55:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018042</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14008" sha1="hiviier3eobejo0dhz4hutgcxafkit8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|ב|טז א|יז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טז עמוד ב] דם שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי דם התמצית, דנשפך כמים ואינו מכשיר! - אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאפילו בחולין נמי לא מכשיר. קבלה מיניה רב שמואל בר אמי. דאמר רחמנא רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש, דם שהנפש יוצאה בו - קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו קרוי דם. תא שמע: דם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה! מדרבנן, ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה. תא שמע: על מה הציץ מרצה - על הדם ועל הבשר ועל החלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין ביחיד בין בציבור! - מדרבנן, ודלא (כיוסף) +מסורת הש&quot;ס: [כר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה. תא שמע: ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול - הרי כבר נאמר לא ירצה, אם עון נותר - הרי כבר נאמר לא יחשב, הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. מאי לאו - טומאת דם? - אמר רב פפא: לא, טומאת קמצים. תא שמע: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש) }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דם התמצית''' -  אינו ראוי לזריקה דכתיב כי הדם הוא (הנפש) בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלמא נשפך כמים אינו מכשיר כדרבי יוסי בר חנינא:

'''דאפי' בחולין לא מכשיר''' -  כדמפרש טעמא:

'''קיבלה מיניה ר' שמואל''' -  לפירושא דהאי טעמא מרבי זירא אמאי לא מכשיר דם התמצית לפי שאינו קרוי דם והקרוי דם קרוי משק' כדכתיב ([[במדבר  כג]]) ודם חללים ישתה ומכשיר כדכתיב וכל משקה וגו' ואוקימנא אהכשר ושאינו קרוי דם אינו קרוי משקה:

'''הורצה''' -  קרבן לבעלים דמרצה ציץ כדלקמן:

'''במזיד לא הורצה''' -  להיות בשר קרבן נאכל לכהנים דקנסא הוא אבל בעלים נתכפרו כדאמרינן ביבמות בהאשה רבה (ד' צ.) דכיון דמדאורייתא מרצי נמי אמזיד לא מצו רבנן למימר ליה זיל אייתי חולין לעזרה קתני מיהת דם שנטמא אלמא דם קדשים שהוא משקין בית מטבחיא מקבל טומאה אלמא משקין טומאת עצמן דאורייתא ודכן דיוסף בן יועזר מלטמא אחרים הוא וקשיא לרב:

'''ומשני לעולם טומאת משקין דרבנן''' -  והך טומאת דם דרבנן היא ודקשיא לך הא העיד יוסף בן יועזר דגזירת רבנן לא אגזור אמשקי בית מטבחיא האי תנא לית ליה דיוסף בן יועזר:

'''על הדם ועל הבשר ועל החלב''' -  בין שנטמא הדם בין שנטמא הבשר בין שנטמא החלב הציץ מרצה ולא שיהא בשר טמא נאכל דאין ציץ מטהר ודוחה לא תעשה דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא לר' יהושע איצטריך דאמר בכיצד צולין (לקמן עז.) אם אין בשר אין דם וקאמר הכא ה&quot;מ כשיצא בשר חוץ למחיצתו שאין ציץ מרצה על היוצא או שאבד הבשר אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה:

'''בין בשוגג בין במזיד''' -  והאי דתני לעיל בשוגג הורצה במזיד לא הורצה בכיצד צולין פליגי בה אמוראי חד אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד אבל זריקתו בשוגג אין במזיד לא וחד אמר איפכא:

'''בין ביחיד''' -  בקרבן יחיד מזיד ורצון אחד הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונס תרי מילי נינהו וקתני מיהת על הדם אלמא דם קדשים מקבל טומאה וש&quot;מ טומאת משקין דאורייתא ולא רצו רבנן לטהר משקי בית מטבחיא וקשיא לרב:

'''מדרבנן''' -  וקסבר האי תנא דאמשקי בית מטבחיא נמי גזור . ודלא כיוסף:

'''ונשא אהרן''' -  בציץ כתיב:

'''את עון הקדשים''' -  פסול הקרבן יכשיר וירצה ואינו מכפר על האוכלין אותו טמא דעון הקדשים כתיב ולא עון הכהנים:

'''איזה עון הוא נושא''' -  איזה פסול הוא מכשיר אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה גרסי' בת&quot;כ ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב והכי פי' אם עון פיגול והוא מחשבת חוץ למקומו שנקראת פיגול כדכתיב בקדושים תהיו ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ומוקמינן לה בזבחים בפ&quot;ב (דף כח:) אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו הרי כבר נאמר לא ירצה בקדושים תהיו כדפרשינן ואם עון נותר מחשבת נותר ששחטו על מנת להותיר ולאכלו חוץ לזמנו הרי כבר נאמר לא יחשב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' בפרשת צו את אהרן ואמרינן בזבחים ובתורת כהנים במחשב לאכול שלא בזמנו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב לא יחשב לו אלמא לית ליה תקנתא ורובא גרסי איפכא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב ומוקמינן ליה לפיגול חוץ לזמנו שכן לשונו בכל הגמרא ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה ומוקמי' ליה בנותר ממש ולא יתכן חדא דלא כתב לא ירצה אלא במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד אי נותר ממש למאי לא ירצה אי לאכשורי קרבן הרי כשר ועומד הוא משעה שנעשו עבודות דמו בהכשר כדאמרינן בתורת כהנים או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכי אפשר לומר כן מאחר שהוכשר חוזר ויפסל ואם לא ירצה לא יתכפר האוכל נותר קאמר וכי יש כפרה לחייבי כריתות ועוד לא ירצה הקרבן משמע ותו מי איצטריך למימר דציץ לא מכפר על המחייב כרת והא עון הקדשים כתיב ולא עון האוכלים וכלישנא קמא גרסי' בתורת כהנים ועיקר הוא והאי דקרי ליה להאי פיגול ולהאי נותר משום דתורת כהנים מדרש הוא ונקט לישנא דקרא:

'''הא''' -  כמו הרי כלומר הרי יש לך להבין על כרחך שאין לך עון הקדשים שיוכל ציץ לרצות עליו אלא עון טומאה ומאי שנא טומאה מפסול יוצא ושאר הפסולין:

'''שהותרה מכללה בצבור''' -  דנדחית מפני קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה וכיון דהיקלתה אצלה לכך היקלתה אף ביחיד שלא הותרה אצלו לכתחלה בלא ציץ ירצה הציץ עליה:

'''מאי עון טומאה''' -  לאו טומאת דם דאין מצריך רצוי אלא א&quot;כ נטמא דם שהכפרה תלויה בו אלמא דם מקבל טומאה:

'''לא טומאת קמצין''' -  שהקומץ מתיר את המנחה כדם המתיר את הזבח וכל הכפרה תלויה בו והוא הדין דמצי לשנויי לא בטומאת בשר וחלב ואליבא דר' יהושע בעי ציץ דאמר אם אין בשר אין דם אלא ניחא ליה לאוקמיה כדברי הכל:

'''בשר קדש''' -  שרץ לשון קדש היה בארץ ([[מלכים א  יד]]) טומאה והיה חגי הנביא בודק את הכהנים בשנת שתים לדריוש שהיה בבנין בית שני לידע אם בקיאין בהלכות טומאה לפי שנשתכח מהן בגולה שלא נתעסקו בה בקדשים:

'''ונגע בכנפו''' -  באותו כנף שהשרץ בו כלומר השרץ עצמו ועל כרחך הכי הוא דאי משום כנף שהוא ראשון כוליה בגד נמי ראשון הוי ומאי איריא דנקיט כנף אלא משום שרץ שהשרץ עצמו נגע אל הלחם והלחם אל הנזיד והנזיד אל היין והיין אל השמן או אל כל מאכל היקדש כלום נטמא האחרון הזה שהוא רביעי בקודש דלחם ראשון ונזיד שני ויין שלישי ושמן רביעי נזיד תבשיל כמו ונזיד עדשים ([[בראשית  כה]]) יין ושמן של נסכים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר]]
'''דם''' שאינו נשפך כמים אינו מכשיר. הקשה ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ דם חיה ועוף דטעונים כיסוי לא יהיו מכשירים דכיון דטעונים כיסוי לא חשיב נשפך כמים דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי ומשני אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים ולאו פירכא היא דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה הוקש למים לענין הכשר וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים אי לאו דגלי קרא להדיא:

''' מדרבנן''' ודלא כרבי יוסי בן יועזר. ה&quot;מ לאוקמא מדאורייתא וכמ&quot;ד טומאת משקין דאורייתא אלא ניחא לאוקמא מדרבנן וסבר האי תנא מאי נטמא הכשר כמו שאמר רב:

''' על''' הבשר. בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן לר&quot;א דאמר יש דם אע&quot;פ שאין בשר הציץ מרצה על האכילות למאי הלכתא לאקבועי בפגול ולאפוקי מידי מעילה ודלא כפ&quot;ה דפי' דלא את' אלא כר' יהושע: ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה. דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ&quot;ב דזבחים דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו ורישיה דקרא דכתיב ביום השלישי מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו ובת&quot;כ אהאי קרא דצו איתא האי גירסא ורש&quot;י הגיה איפכא על פי ת&quot;כ דפרש' קדושים דהתם ודאי דריש מקרא זוטא ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים ולכל הפי' ק&quot;ק אמאי נקט עון פיגול ברישא:

''' הא''' אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה. תימה לר&quot;ת למ&quot;ל שהותרה מכללה תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי כדמפרש אי עון פיגול וכו' ואור&quot;ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום דכתיב בסיפא דקרא לרצון להם ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם במנחת כהנים ובמנחת נסכים דתנן בפ' ב&quot;ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו והיינו משום דאלרצון סמיך וה&quot;ק עון שהוא לרצון וא&quot;ת דהתם פריך נמי ואימא עון יוצא דהותר מכללו בבמה ומשני לרצון להם לפני ה' עון דלפני השם הוא נושא ולא יוצא וא&quot;כ בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי ומאי קאמר אם עון פיגול וכו' וי&quot;ל דיוצא ודאי אינו לפני ה' אבל מחשב להוציא לפני השם קרינן ביה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>hiviier3eobejo0dhz4hutgcxafkit8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018054</id>
      <parentid>3018042</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:14:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018054</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14194" sha1="q1w0j0gtqkl3hdld7dzp3ojqb7lq6y5" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|ב|טז א|יז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טז עמוד ב] דם שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי דם התמצית, דנשפך כמים ואינו מכשיר! - אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאפילו בחולין נמי לא מכשיר. קבלה מיניה רב שמואל בר אמי. דאמר רחמנא רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש, דם שהנפש יוצאה בו - קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו קרוי דם. תא שמע: דם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה! מדרבנן, ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה. תא שמע: על מה הציץ מרצה - על הדם ועל הבשר ועל החלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין ביחיד בין בציבור! - מדרבנן, ודלא (כיוסף) +מסורת הש&quot;ס: [כר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה. תא שמע: ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול - הרי כבר נאמר לא ירצה, אם עון נותר - הרי כבר נאמר לא יחשב, הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. מאי לאו - טומאת דם? - אמר רב פפא: לא, טומאת קמצים. תא שמע: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש) }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דם התמצית''' -  אינו ראוי לזריקה דכתיב כי הדם הוא (הנפש) בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלמא נשפך כמים אינו מכשיר כדרבי יוסי בר חנינא:

'''דאפי' בחולין לא מכשיר''' -  כדמפרש טעמא:

'''קיבלה מיניה ר' שמואל''' -  לפירושא דהאי טעמא מרבי זירא אמאי לא מכשיר דם התמצית לפי שאינו קרוי דם והקרוי דם קרוי משק' כדכתיב ([[במדבר  כג]]) ודם חללים ישתה ומכשיר כדכתיב וכל משקה וגו' ואוקימנא אהכשר ושאינו קרוי דם אינו קרוי משקה:

'''הורצה''' -  קרבן לבעלים דמרצה ציץ כדלקמן:

'''במזיד לא הורצה''' -  להיות בשר קרבן נאכל לכהנים דקנסא הוא אבל בעלים נתכפרו כדאמרינן ביבמות בהאשה רבה (ד' צ.) דכיון דמדאורייתא מרצי נמי אמזיד לא מצו רבנן למימר ליה זיל אייתי חולין לעזרה קתני מיהת דם שנטמא אלמא דם קדשים שהוא משקין בית מטבחיא מקבל טומאה אלמא משקין טומאת עצמן דאורייתא ודכן דיוסף בן יועזר מלטמא אחרים הוא וקשיא לרב:

'''ומשני לעולם טומאת משקין דרבנן''' -  והך טומאת דם דרבנן היא ודקשיא לך הא העיד יוסף בן יועזר דגזירת רבנן לא אגזור אמשקי בית מטבחיא האי תנא לית ליה דיוסף בן יועזר:

'''על הדם ועל הבשר ועל החלב''' -  בין שנטמא הדם בין שנטמא הבשר בין שנטמא החלב הציץ מרצה ולא שיהא בשר טמא נאכל דאין ציץ מטהר ודוחה לא תעשה דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא לר' יהושע איצטריך דאמר בכיצד צולין (לקמן עז.) אם אין בשר אין דם וקאמר הכא ה&quot;מ כשיצא בשר חוץ למחיצתו שאין ציץ מרצה על היוצא או שאבד הבשר אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה:

'''בין בשוגג בין במזיד''' -  והאי דתני לעיל בשוגג הורצה במזיד לא הורצה בכיצד צולין פליגי בה אמוראי חד אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד אבל זריקתו בשוגג אין במזיד לא וחד אמר איפכא:

'''בין ביחיד''' -  בקרבן יחיד מזיד ורצון אחד הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונס תרי מילי נינהו וקתני מיהת על הדם אלמא דם קדשים מקבל טומאה וש&quot;מ טומאת משקין דאורייתא ולא רצו רבנן לטהר משקי בית מטבחיא וקשיא לרב:

'''מדרבנן''' -  וקסבר האי תנא דאמשקי בית מטבחיא נמי גזור . ודלא כיוסף:

'''ונשא אהרן''' -  בציץ כתיב:

'''את עון הקדשים''' -  פסול הקרבן יכשיר וירצה ואינו מכפר על האוכלין אותו טמא דעון הקדשים כתיב ולא עון הכהנים:

'''איזה עון הוא נושא''' -  איזה פסול הוא מכשיר אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה גרסי' בת&quot;כ ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב והכי פי' אם עון פיגול והוא מחשבת חוץ למקומו שנקראת פיגול כדכתיב בקדושים תהיו ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ומוקמינן לה בזבחים בפ&quot;ב (דף כח:) אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו הרי כבר נאמר לא ירצה בקדושים תהיו כדפרשינן ואם עון נותר מחשבת נותר ששחטו על מנת להותיר ולאכלו חוץ לזמנו הרי כבר נאמר לא יחשב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' בפרשת צו את אהרן ואמרינן בזבחים ובתורת כהנים במחשב לאכול שלא בזמנו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב לא יחשב לו אלמא לית ליה תקנתא ורובא גרסי איפכא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב ומוקמינן ליה לפיגול חוץ לזמנו שכן לשונו בכל הגמרא ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה ומוקמי' ליה בנותר ממש ולא יתכן חדא דלא כתב לא ירצה אלא במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד אי נותר ממש למאי לא ירצה אי לאכשורי קרבן הרי כשר ועומד הוא משעה שנעשו עבודות דמו בהכשר כדאמרינן בתורת כהנים או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכי אפשר לומר כן מאחר שהוכשר חוזר ויפסל ואם לא ירצה לא יתכפר האוכל נותר קאמר וכי יש כפרה לחייבי כריתות ועוד לא ירצה הקרבן משמע ותו מי איצטריך למימר דציץ לא מכפר על המחייב כרת והא עון הקדשים כתיב ולא עון האוכלים וכלישנא קמא גרסי' בתורת כהנים ועיקר הוא והאי דקרי ליה להאי פיגול ולהאי נותר משום דתורת כהנים מדרש הוא ונקט לישנא דקרא:

'''הא''' -  כמו הרי כלומר הרי יש לך להבין על כרחך שאין לך עון הקדשים שיוכל ציץ לרצות עליו אלא עון טומאה ומאי שנא טומאה מפסול יוצא ושאר הפסולין:

'''שהותרה מכללה בצבור''' -  דנדחית מפני קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה וכיון דהיקלתה אצלה לכך היקלתה אף ביחיד שלא הותרה אצלו לכתחלה בלא ציץ ירצה הציץ עליה:

'''מאי עון טומאה''' -  לאו טומאת דם דאין מצריך רצוי אלא א&quot;כ נטמא דם שהכפרה תלויה בו אלמא דם מקבל טומאה:

'''לא טומאת קמצין''' -  שהקומץ מתיר את המנחה כדם המתיר את הזבח וכל הכפרה תלויה בו והוא הדין דמצי לשנויי לא בטומאת בשר וחלב ואליבא דר' יהושע בעי ציץ דאמר אם אין בשר אין דם אלא ניחא ליה לאוקמיה כדברי הכל:

'''בשר קדש''' -  שרץ לשון קדש היה בארץ ([[מלכים א  יד]]) טומאה והיה חגי הנביא בודק את הכהנים בשנת שתים לדריוש שהיה בבנין בית שני לידע אם בקיאין בהלכות טומאה לפי שנשתכח מהן בגולה שלא נתעסקו בה בקדשים:

'''ונגע בכנפו''' -  באותו כנף שהשרץ בו כלומר השרץ עצמו ועל כרחך הכי הוא דאי משום כנף שהוא ראשון כוליה בגד נמי ראשון הוי ומאי איריא דנקיט כנף אלא משום שרץ שהשרץ עצמו נגע אל הלחם והלחם אל הנזיד והנזיד אל היין והיין אל השמן או אל כל מאכל היקדש כלום נטמא האחרון הזה שהוא רביעי בקודש דלחם ראשון ונזיד שני ויין שלישי ושמן רביעי נזיד תבשיל כמו ונזיד עדשים ([[בראשית  כה]]) יין ושמן של נסכים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר]]
'''דם''' שאינו נשפך כמים אינו מכשיר. הקשה ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ דם חיה ועוף דטעונים כיסוי לא יהיו מכשירים דכיון דטעונים כיסוי לא חשיב נשפך כמים דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי ומשני אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים ולאו פירכא היא דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה הוקש למים לענין הכשר וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים אי לאו דגלי קרא להדיא:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר]]
''' מדרבנן''' ודלא כרבי יוסי בן יועזר. ה&quot;מ לאוקמא מדאורייתא וכמ&quot;ד טומאת משקין דאורייתא אלא ניחא לאוקמא מדרבנן וסבר האי תנא מאי נטמא הכשר כמו שאמר רב:

''' על''' הבשר. בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן לר&quot;א דאמר יש דם אע&quot;פ שאין בשר הציץ מרצה על האכילות למאי הלכתא לאקבועי בפגול ולאפוקי מידי מעילה ודלא כפ&quot;ה דפי' דלא את' אלא כר' יהושע: ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה. דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ&quot;ב דזבחים דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו ורישיה דקרא דכתיב ביום השלישי מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו ובת&quot;כ אהאי קרא דצו איתא האי גירסא ורש&quot;י הגיה איפכא על פי ת&quot;כ דפרש' קדושים דהתם ודאי דריש מקרא זוטא ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים ולכל הפי' ק&quot;ק אמאי נקט עון פיגול ברישא:

''' הא''' אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה. תימה לר&quot;ת למ&quot;ל שהותרה מכללה תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי כדמפרש אי עון פיגול וכו' ואור&quot;ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום דכתיב בסיפא דקרא לרצון להם ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם במנחת כהנים ובמנחת נסכים דתנן בפ' ב&quot;ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו והיינו משום דאלרצון סמיך וה&quot;ק עון שהוא לרצון וא&quot;ת דהתם פריך נמי ואימא עון יוצא דהותר מכללו בבמה ומשני לרצון להם לפני ה' עון דלפני השם הוא נושא ולא יוצא וא&quot;כ בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי ומאי קאמר אם עון פיגול וכו' וי&quot;ל דיוצא ודאי אינו לפני ה' אבל מחשב להוציא לפני השם קרינן ביה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>q1w0j0gtqkl3hdld7dzp3ojqb7lq6y5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018062</id>
      <parentid>3018054</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:51:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018062</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14296" sha1="p6sgnvkoub25zqrlbqtvy9um0gdyfwt" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|ב|טז א|יז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טז עמוד ב] דם שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי דם התמצית, דנשפך כמים ואינו מכשיר! - אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאפילו בחולין נמי לא מכשיר. קבלה מיניה רב שמואל בר אמי. דאמר רחמנא רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש, דם שהנפש יוצאה בו - קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו קרוי דם. תא שמע: דם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה! מדרבנן, ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה. תא שמע: על מה הציץ מרצה - על הדם ועל הבשר ועל החלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין ביחיד בין בציבור! - מדרבנן, ודלא (כיוסף) +מסורת הש&quot;ס: [כר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה. תא שמע: ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול - הרי כבר נאמר לא ירצה, אם עון נותר - הרי כבר נאמר לא יחשב, הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. מאי לאו - טומאת דם? - אמר רב פפא: לא, טומאת קמצים. תא שמע: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש) }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דם התמצית''' -  אינו ראוי לזריקה דכתיב כי הדם הוא (הנפש) בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלמא נשפך כמים אינו מכשיר כדרבי יוסי בר חנינא:

'''דאפי' בחולין לא מכשיר''' -  כדמפרש טעמא:

'''קיבלה מיניה ר' שמואל''' -  לפירושא דהאי טעמא מרבי זירא אמאי לא מכשיר דם התמצית לפי שאינו קרוי דם והקרוי דם קרוי משק' כדכתיב ([[במדבר  כג]]) ודם חללים ישתה ומכשיר כדכתיב וכל משקה וגו' ואוקימנא אהכשר ושאינו קרוי דם אינו קרוי משקה:

'''הורצה''' -  קרבן לבעלים דמרצה ציץ כדלקמן:

'''במזיד לא הורצה''' -  להיות בשר קרבן נאכל לכהנים דקנסא הוא אבל בעלים נתכפרו כדאמרינן ביבמות בהאשה רבה (ד' צ.) דכיון דמדאורייתא מרצי נמי אמזיד לא מצו רבנן למימר ליה זיל אייתי חולין לעזרה קתני מיהת דם שנטמא אלמא דם קדשים שהוא משקין בית מטבחיא מקבל טומאה אלמא משקין טומאת עצמן דאורייתא ודכן דיוסף בן יועזר מלטמא אחרים הוא וקשיא לרב:

'''ומשני לעולם טומאת משקין דרבנן''' -  והך טומאת דם דרבנן היא ודקשיא לך הא העיד יוסף בן יועזר דגזירת רבנן לא אגזור אמשקי בית מטבחיא האי תנא לית ליה דיוסף בן יועזר:

'''על הדם ועל הבשר ועל החלב''' -  בין שנטמא הדם בין שנטמא הבשר בין שנטמא החלב הציץ מרצה ולא שיהא בשר טמא נאכל דאין ציץ מטהר ודוחה לא תעשה דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא לר' יהושע איצטריך דאמר בכיצד צולין (לקמן עז.) אם אין בשר אין דם וקאמר הכא ה&quot;מ כשיצא בשר חוץ למחיצתו שאין ציץ מרצה על היוצא או שאבד הבשר אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה:

'''בין בשוגג בין במזיד''' -  והאי דתני לעיל בשוגג הורצה במזיד לא הורצה בכיצד צולין פליגי בה אמוראי חד אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד אבל זריקתו בשוגג אין במזיד לא וחד אמר איפכא:

'''בין ביחיד''' -  בקרבן יחיד מזיד ורצון אחד הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונס תרי מילי נינהו וקתני מיהת על הדם אלמא דם קדשים מקבל טומאה וש&quot;מ טומאת משקין דאורייתא ולא רצו רבנן לטהר משקי בית מטבחיא וקשיא לרב:

'''מדרבנן''' -  וקסבר האי תנא דאמשקי בית מטבחיא נמי גזור . ודלא כיוסף:

'''ונשא אהרן''' -  בציץ כתיב:

'''את עון הקדשים''' -  פסול הקרבן יכשיר וירצה ואינו מכפר על האוכלין אותו טמא דעון הקדשים כתיב ולא עון הכהנים:

'''איזה עון הוא נושא''' -  איזה פסול הוא מכשיר אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה גרסי' בת&quot;כ ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב והכי פי' אם עון פיגול והוא מחשבת חוץ למקומו שנקראת פיגול כדכתיב בקדושים תהיו ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ומוקמינן לה בזבחים בפ&quot;ב (דף כח:) אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו הרי כבר נאמר לא ירצה בקדושים תהיו כדפרשינן ואם עון נותר מחשבת נותר ששחטו על מנת להותיר ולאכלו חוץ לזמנו הרי כבר נאמר לא יחשב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' בפרשת צו את אהרן ואמרינן בזבחים ובתורת כהנים במחשב לאכול שלא בזמנו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב לא יחשב לו אלמא לית ליה תקנתא ורובא גרסי איפכא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב ומוקמינן ליה לפיגול חוץ לזמנו שכן לשונו בכל הגמרא ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה ומוקמי' ליה בנותר ממש ולא יתכן חדא דלא כתב לא ירצה אלא במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד אי נותר ממש למאי לא ירצה אי לאכשורי קרבן הרי כשר ועומד הוא משעה שנעשו עבודות דמו בהכשר כדאמרינן בתורת כהנים או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכי אפשר לומר כן מאחר שהוכשר חוזר ויפסל ואם לא ירצה לא יתכפר האוכל נותר קאמר וכי יש כפרה לחייבי כריתות ועוד לא ירצה הקרבן משמע ותו מי איצטריך למימר דציץ לא מכפר על המחייב כרת והא עון הקדשים כתיב ולא עון האוכלים וכלישנא קמא גרסי' בתורת כהנים ועיקר הוא והאי דקרי ליה להאי פיגול ולהאי נותר משום דתורת כהנים מדרש הוא ונקט לישנא דקרא:

'''הא''' -  כמו הרי כלומר הרי יש לך להבין על כרחך שאין לך עון הקדשים שיוכל ציץ לרצות עליו אלא עון טומאה ומאי שנא טומאה מפסול יוצא ושאר הפסולין:

'''שהותרה מכללה בצבור''' -  דנדחית מפני קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה וכיון דהיקלתה אצלה לכך היקלתה אף ביחיד שלא הותרה אצלו לכתחלה בלא ציץ ירצה הציץ עליה:

'''מאי עון טומאה''' -  לאו טומאת דם דאין מצריך רצוי אלא א&quot;כ נטמא דם שהכפרה תלויה בו אלמא דם מקבל טומאה:

'''לא טומאת קמצין''' -  שהקומץ מתיר את המנחה כדם המתיר את הזבח וכל הכפרה תלויה בו והוא הדין דמצי לשנויי לא בטומאת בשר וחלב ואליבא דר' יהושע בעי ציץ דאמר אם אין בשר אין דם אלא ניחא ליה לאוקמיה כדברי הכל:

'''בשר קדש''' -  שרץ לשון קדש היה בארץ ([[מלכים א  יד]]) טומאה והיה חגי הנביא בודק את הכהנים בשנת שתים לדריוש שהיה בבנין בית שני לידע אם בקיאין בהלכות טומאה לפי שנשתכח מהן בגולה שלא נתעסקו בה בקדשים:

'''ונגע בכנפו''' -  באותו כנף שהשרץ בו כלומר השרץ עצמו ועל כרחך הכי הוא דאי משום כנף שהוא ראשון כוליה בגד נמי ראשון הוי ומאי איריא דנקיט כנף אלא משום שרץ שהשרץ עצמו נגע אל הלחם והלחם אל הנזיד והנזיד אל היין והיין אל השמן או אל כל מאכל היקדש כלום נטמא האחרון הזה שהוא רביעי בקודש דלחם ראשון ונזיד שני ויין שלישי ושמן רביעי נזיד תבשיל כמו ונזיד עדשים ([[בראשית  כה]]) יין ושמן של נסכים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר]]
'''דם''' שאינו נשפך כמים אינו מכשיר. הקשה ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ דם חיה ועוף דטעונים כיסוי לא יהיו מכשירים דכיון דטעונים כיסוי לא חשיב נשפך כמים דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי ומשני אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים ולאו פירכא היא דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה הוקש למים לענין הכשר וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים אי לאו דגלי קרא להדיא:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר]]
''' מדרבנן''' ודלא כרבי יוסי בן יועזר. ה&quot;מ לאוקמא מדאורייתא וכמ&quot;ד טומאת משקין דאורייתא אלא ניחא לאוקמא מדרבנן וסבר האי תנא מאי נטמא הכשר כמו שאמר רב:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב על הבשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_על הבשר]]
''' על''' הבשר. בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן לר&quot;א דאמר יש דם אע&quot;פ שאין בשר הציץ מרצה על האכילות למאי הלכתא לאקבועי בפגול ולאפוקי מידי מעילה ודלא כפ&quot;ה דפי' דלא את' אלא כר' יהושע: ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה. דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ&quot;ב דזבחים דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו ורישיה דקרא דכתיב ביום השלישי מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו ובת&quot;כ אהאי קרא דצו איתא האי גירסא ורש&quot;י הגיה איפכא על פי ת&quot;כ דפרש' קדושים דהתם ודאי דריש מקרא זוטא ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים ולכל הפי' ק&quot;ק אמאי נקט עון פיגול ברישא:

''' הא''' אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה. תימה לר&quot;ת למ&quot;ל שהותרה מכללה תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי כדמפרש אי עון פיגול וכו' ואור&quot;ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום דכתיב בסיפא דקרא לרצון להם ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם במנחת כהנים ובמנחת נסכים דתנן בפ' ב&quot;ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו והיינו משום דאלרצון סמיך וה&quot;ק עון שהוא לרצון וא&quot;ת דהתם פריך נמי ואימא עון יוצא דהותר מכללו בבמה ומשני לרצון להם לפני ה' עון דלפני השם הוא נושא ולא יוצא וא&quot;כ בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי ומאי קאמר אם עון פיגול וכו' וי&quot;ל דיוצא ודאי אינו לפני ה' אבל מחשב להוציא לפני השם קרינן ביה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>p6sgnvkoub25zqrlbqtvy9um0gdyfwt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018077</id>
      <parentid>3018062</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018077</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14675" sha1="48omz1x8hsisujs0lo8jvbttz0ixmsy" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|ב|טז א|יז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טז עמוד ב] דם שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי דם התמצית, דנשפך כמים ואינו מכשיר! - אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאפילו בחולין נמי לא מכשיר. קבלה מיניה רב שמואל בר אמי. דאמר רחמנא רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש, דם שהנפש יוצאה בו - קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו קרוי דם. תא שמע: דם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה! מדרבנן, ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה. תא שמע: על מה הציץ מרצה - על הדם ועל הבשר ועל החלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין ביחיד בין בציבור! - מדרבנן, ודלא (כיוסף) +מסורת הש&quot;ס: [כר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה. תא שמע: ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול - הרי כבר נאמר לא ירצה, אם עון נותר - הרי כבר נאמר לא יחשב, הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. מאי לאו - טומאת דם? - אמר רב פפא: לא, טומאת קמצים. תא שמע: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש) }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דם התמצית''' -  אינו ראוי לזריקה דכתיב כי הדם הוא (הנפש) בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלמא נשפך כמים אינו מכשיר כדרבי יוסי בר חנינא:

'''דאפי' בחולין לא מכשיר''' -  כדמפרש טעמא:

'''קיבלה מיניה ר' שמואל''' -  לפירושא דהאי טעמא מרבי זירא אמאי לא מכשיר דם התמצית לפי שאינו קרוי דם והקרוי דם קרוי משק' כדכתיב ([[במדבר  כג]]) ודם חללים ישתה ומכשיר כדכתיב וכל משקה וגו' ואוקימנא אהכשר ושאינו קרוי דם אינו קרוי משקה:

'''הורצה''' -  קרבן לבעלים דמרצה ציץ כדלקמן:

'''במזיד לא הורצה''' -  להיות בשר קרבן נאכל לכהנים דקנסא הוא אבל בעלים נתכפרו כדאמרינן ביבמות בהאשה רבה (ד' צ.) דכיון דמדאורייתא מרצי נמי אמזיד לא מצו רבנן למימר ליה זיל אייתי חולין לעזרה קתני מיהת דם שנטמא אלמא דם קדשים שהוא משקין בית מטבחיא מקבל טומאה אלמא משקין טומאת עצמן דאורייתא ודכן דיוסף בן יועזר מלטמא אחרים הוא וקשיא לרב:

'''ומשני לעולם טומאת משקין דרבנן''' -  והך טומאת דם דרבנן היא ודקשיא לך הא העיד יוסף בן יועזר דגזירת רבנן לא אגזור אמשקי בית מטבחיא האי תנא לית ליה דיוסף בן יועזר:

'''על הדם ועל הבשר ועל החלב''' -  בין שנטמא הדם בין שנטמא הבשר בין שנטמא החלב הציץ מרצה ולא שיהא בשר טמא נאכל דאין ציץ מטהר ודוחה לא תעשה דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא לר' יהושע איצטריך דאמר בכיצד צולין (לקמן עז.) אם אין בשר אין דם וקאמר הכא ה&quot;מ כשיצא בשר חוץ למחיצתו שאין ציץ מרצה על היוצא או שאבד הבשר אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה:

'''בין בשוגג בין במזיד''' -  והאי דתני לעיל בשוגג הורצה במזיד לא הורצה בכיצד צולין פליגי בה אמוראי חד אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד אבל זריקתו בשוגג אין במזיד לא וחד אמר איפכא:

'''בין ביחיד''' -  בקרבן יחיד מזיד ורצון אחד הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונס תרי מילי נינהו וקתני מיהת על הדם אלמא דם קדשים מקבל טומאה וש&quot;מ טומאת משקין דאורייתא ולא רצו רבנן לטהר משקי בית מטבחיא וקשיא לרב:

'''מדרבנן''' -  וקסבר האי תנא דאמשקי בית מטבחיא נמי גזור . ודלא כיוסף:

'''ונשא אהרן''' -  בציץ כתיב:

'''את עון הקדשים''' -  פסול הקרבן יכשיר וירצה ואינו מכפר על האוכלין אותו טמא דעון הקדשים כתיב ולא עון הכהנים:

'''איזה עון הוא נושא''' -  איזה פסול הוא מכשיר אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה גרסי' בת&quot;כ ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב והכי פי' אם עון פיגול והוא מחשבת חוץ למקומו שנקראת פיגול כדכתיב בקדושים תהיו ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ומוקמינן לה בזבחים בפ&quot;ב (דף כח:) אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו הרי כבר נאמר לא ירצה בקדושים תהיו כדפרשינן ואם עון נותר מחשבת נותר ששחטו על מנת להותיר ולאכלו חוץ לזמנו הרי כבר נאמר לא יחשב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' בפרשת צו את אהרן ואמרינן בזבחים ובתורת כהנים במחשב לאכול שלא בזמנו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב לא יחשב לו אלמא לית ליה תקנתא ורובא גרסי איפכא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב ומוקמינן ליה לפיגול חוץ לזמנו שכן לשונו בכל הגמרא ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה ומוקמי' ליה בנותר ממש ולא יתכן חדא דלא כתב לא ירצה אלא במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד אי נותר ממש למאי לא ירצה אי לאכשורי קרבן הרי כשר ועומד הוא משעה שנעשו עבודות דמו בהכשר כדאמרינן בתורת כהנים או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכי אפשר לומר כן מאחר שהוכשר חוזר ויפסל ואם לא ירצה לא יתכפר האוכל נותר קאמר וכי יש כפרה לחייבי כריתות ועוד לא ירצה הקרבן משמע ותו מי איצטריך למימר דציץ לא מכפר על המחייב כרת והא עון הקדשים כתיב ולא עון האוכלים וכלישנא קמא גרסי' בתורת כהנים ועיקר הוא והאי דקרי ליה להאי פיגול ולהאי נותר משום דתורת כהנים מדרש הוא ונקט לישנא דקרא:

'''הא''' -  כמו הרי כלומר הרי יש לך להבין על כרחך שאין לך עון הקדשים שיוכל ציץ לרצות עליו אלא עון טומאה ומאי שנא טומאה מפסול יוצא ושאר הפסולין:

'''שהותרה מכללה בצבור''' -  דנדחית מפני קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה וכיון דהיקלתה אצלה לכך היקלתה אף ביחיד שלא הותרה אצלו לכתחלה בלא ציץ ירצה הציץ עליה:

'''מאי עון טומאה''' -  לאו טומאת דם דאין מצריך רצוי אלא א&quot;כ נטמא דם שהכפרה תלויה בו אלמא דם מקבל טומאה:

'''לא טומאת קמצין''' -  שהקומץ מתיר את המנחה כדם המתיר את הזבח וכל הכפרה תלויה בו והוא הדין דמצי לשנויי לא בטומאת בשר וחלב ואליבא דר' יהושע בעי ציץ דאמר אם אין בשר אין דם אלא ניחא ליה לאוקמיה כדברי הכל:

'''בשר קדש''' -  שרץ לשון קדש היה בארץ ([[מלכים א  יד]]) טומאה והיה חגי הנביא בודק את הכהנים בשנת שתים לדריוש שהיה בבנין בית שני לידע אם בקיאין בהלכות טומאה לפי שנשתכח מהן בגולה שלא נתעסקו בה בקדשים:

'''ונגע בכנפו''' -  באותו כנף שהשרץ בו כלומר השרץ עצמו ועל כרחך הכי הוא דאי משום כנף שהוא ראשון כוליה בגד נמי ראשון הוי ומאי איריא דנקיט כנף אלא משום שרץ שהשרץ עצמו נגע אל הלחם והלחם אל הנזיד והנזיד אל היין והיין אל השמן או אל כל מאכל היקדש כלום נטמא האחרון הזה שהוא רביעי בקודש דלחם ראשון ונזיד שני ויין שלישי ושמן רביעי נזיד תבשיל כמו ונזיד עדשים ([[בראשית  כה]]) יין ושמן של נסכים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר]]
'''דם''' שאינו נשפך כמים אינו מכשיר. הקשה ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ דם חיה ועוף דטעונים כיסוי לא יהיו מכשירים דכיון דטעונים כיסוי לא חשיב נשפך כמים דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי ומשני אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים ולאו פירכא היא דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה הוקש למים לענין הכשר וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים אי לאו דגלי קרא להדיא:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר]]
''' מדרבנן''' ודלא כרבי יוסי בן יועזר. ה&quot;מ לאוקמא מדאורייתא וכמ&quot;ד טומאת משקין דאורייתא אלא ניחא לאוקמא מדרבנן וסבר האי תנא מאי נטמא הכשר כמו שאמר רב:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב על הבשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_על הבשר]]
''' על''' הבשר. בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן לר&quot;א דאמר יש דם אע&quot;פ שאין בשר הציץ מרצה על האכילות למאי הלכתא לאקבועי בפגול ולאפוקי מידי מעילה ודלא כפ&quot;ה דפי' דלא את' אלא כר' יהושע: 

[[File:תוס פסחים 1 טז ב ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה]]
'''ה&quot;ג ר&quot;ת''' אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה. דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ&quot;ב דזבחים דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו ורישיה דקרא דכתיב ביום השלישי מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו ובת&quot;כ אהאי קרא דצו איתא האי גירסא ורש&quot;י הגיה איפכא על פי ת&quot;כ דפרש' קדושים דהתם ודאי דריש מקרא זוטא ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים ולכל הפי' ק&quot;ק אמאי נקט עון פיגול ברישא:

''' הא''' אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה. תימה לר&quot;ת למ&quot;ל שהותרה מכללה תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי כדמפרש אי עון פיגול וכו' ואור&quot;ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום דכתיב בסיפא דקרא לרצון להם ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם במנחת כהנים ובמנחת נסכים דתנן בפ' ב&quot;ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו והיינו משום דאלרצון סמיך וה&quot;ק עון שהוא לרצון וא&quot;ת דהתם פריך נמי ואימא עון יוצא דהותר מכללו בבמה ומשני לרצון להם לפני ה' עון דלפני השם הוא נושא ולא יוצא וא&quot;כ בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי ומאי קאמר אם עון פיגול וכו' וי&quot;ל דיוצא ודאי אינו לפני ה' אבל מחשב להוציא לפני השם קרינן ביה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>48omz1x8hsisujs0lo8jvbttz0ixmsy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018101</id>
      <parentid>3018077</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:07:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14893" sha1="aj59el68ll252ouluzf9z3fq2tbpz2z" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|טז|ב|טז א|יז א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף טז עמוד ב] דם שאינו נשפך כמים - אינו מכשיר. מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי דם התמצית, דנשפך כמים ואינו מכשיר! - אמר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית, }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דאפילו בחולין נמי לא מכשיר. קבלה מיניה רב שמואל בר אמי. דאמר רחמנא רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש, דם שהנפש יוצאה בו - קרוי דם, דם שאין הנפש יוצאה בו - אינו קרוי דם. תא שמע: דם שנטמא וזרקו, בשוגג - הורצה, במזיד - לא הורצה! מדרבנן, ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה. תא שמע: על מה הציץ מרצה - על הדם ועל הבשר ועל החלב, שנטמא בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, בין ביחיד בין בציבור! - מדרבנן, ודלא (כיוסף) +מסורת הש&quot;ס: [כר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה. תא שמע: ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא? אם עון פיגול - הרי כבר נאמר לא ירצה, אם עון נותר - הרי כבר נאמר לא יחשב, הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה בציבור. מאי לאו - טומאת דם? - אמר רב פפא: לא, טומאת קמצים. תא שמע: הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא (יקדש) }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''דם התמצית''' -  אינו ראוי לזריקה דכתיב כי הדם הוא (הנפש) בנפש יכפר דם שהנפש יוצאה בו מכפר ושאין הנפש יוצאה בו אינו מכפר אלמא נשפך כמים אינו מכשיר כדרבי יוסי בר חנינא:

'''דאפי' בחולין לא מכשיר''' -  כדמפרש טעמא:

'''קיבלה מיניה ר' שמואל''' -  לפירושא דהאי טעמא מרבי זירא אמאי לא מכשיר דם התמצית לפי שאינו קרוי דם והקרוי דם קרוי משק' כדכתיב ([[במדבר  כג]]) ודם חללים ישתה ומכשיר כדכתיב וכל משקה וגו' ואוקימנא אהכשר ושאינו קרוי דם אינו קרוי משקה:

'''הורצה''' -  קרבן לבעלים דמרצה ציץ כדלקמן:

'''במזיד לא הורצה''' -  להיות בשר קרבן נאכל לכהנים דקנסא הוא אבל בעלים נתכפרו כדאמרינן ביבמות בהאשה רבה (ד' צ.) דכיון דמדאורייתא מרצי נמי אמזיד לא מצו רבנן למימר ליה זיל אייתי חולין לעזרה קתני מיהת דם שנטמא אלמא דם קדשים שהוא משקין בית מטבחיא מקבל טומאה אלמא משקין טומאת עצמן דאורייתא ודכן דיוסף בן יועזר מלטמא אחרים הוא וקשיא לרב:

'''ומשני לעולם טומאת משקין דרבנן''' -  והך טומאת דם דרבנן היא ודקשיא לך הא העיד יוסף בן יועזר דגזירת רבנן לא אגזור אמשקי בית מטבחיא האי תנא לית ליה דיוסף בן יועזר:

'''על הדם ועל הבשר ועל החלב''' -  בין שנטמא הדם בין שנטמא הבשר בין שנטמא החלב הציץ מרצה ולא שיהא בשר טמא נאכל דאין ציץ מטהר ודוחה לא תעשה דוהבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל אלא לר' יהושע איצטריך דאמר בכיצד צולין (לקמן עז.) אם אין בשר אין דם וקאמר הכא ה&quot;מ כשיצא בשר חוץ למחיצתו שאין ציץ מרצה על היוצא או שאבד הבשר אבל נטמא בשר קודם זריקת דם הציץ מרצה עליו להתיר דם לזריקה:

'''בין בשוגג בין במזיד''' -  והאי דתני לעיל בשוגג הורצה במזיד לא הורצה בכיצד צולין פליגי בה אמוראי חד אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד אבל זריקתו בשוגג אין במזיד לא וחד אמר איפכא:

'''בין ביחיד''' -  בקרבן יחיד מזיד ורצון אחד הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונס תרי מילי נינהו וקתני מיהת על הדם אלמא דם קדשים מקבל טומאה וש&quot;מ טומאת משקין דאורייתא ולא רצו רבנן לטהר משקי בית מטבחיא וקשיא לרב:

'''מדרבנן''' -  וקסבר האי תנא דאמשקי בית מטבחיא נמי גזור . ודלא כיוסף:

'''ונשא אהרן''' -  בציץ כתיב:

'''את עון הקדשים''' -  פסול הקרבן יכשיר וירצה ואינו מכפר על האוכלין אותו טמא דעון הקדשים כתיב ולא עון הכהנים:

'''איזה עון הוא נושא''' -  איזה פסול הוא מכשיר אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה גרסי' בת&quot;כ ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב והכי פי' אם עון פיגול והוא מחשבת חוץ למקומו שנקראת פיגול כדכתיב בקדושים תהיו ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה ומוקמינן לה בזבחים בפ&quot;ב (דף כח:) אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו הרי כבר נאמר לא ירצה בקדושים תהיו כדפרשינן ואם עון נותר מחשבת נותר ששחטו על מנת להותיר ולאכלו חוץ לזמנו הרי כבר נאמר לא יחשב ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' בפרשת צו את אהרן ואמרינן בזבחים ובתורת כהנים במחשב לאכול שלא בזמנו ביום השלישי הכתוב מדבר וכתיב לא יחשב לו אלמא לית ליה תקנתא ורובא גרסי איפכא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב ומוקמינן ליה לפיגול חוץ לזמנו שכן לשונו בכל הגמרא ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה ומוקמי' ליה בנותר ממש ולא יתכן חדא דלא כתב לא ירצה אלא במחשבת חוץ למקומו וחוץ לזמנו ועוד אי נותר ממש למאי לא ירצה אי לאכשורי קרבן הרי כשר ועומד הוא משעה שנעשו עבודות דמו בהכשר כדאמרינן בתורת כהנים או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי הכתוב מדבר וכי אפשר לומר כן מאחר שהוכשר חוזר ויפסל ואם לא ירצה לא יתכפר האוכל נותר קאמר וכי יש כפרה לחייבי כריתות ועוד לא ירצה הקרבן משמע ותו מי איצטריך למימר דציץ לא מכפר על המחייב כרת והא עון הקדשים כתיב ולא עון האוכלים וכלישנא קמא גרסי' בתורת כהנים ועיקר הוא והאי דקרי ליה להאי פיגול ולהאי נותר משום דתורת כהנים מדרש הוא ונקט לישנא דקרא:

'''הא''' -  כמו הרי כלומר הרי יש לך להבין על כרחך שאין לך עון הקדשים שיוכל ציץ לרצות עליו אלא עון טומאה ומאי שנא טומאה מפסול יוצא ושאר הפסולין:

'''שהותרה מכללה בצבור''' -  דנדחית מפני קרבן צבור דכתיב במועדו ואפי' בשבת ואפי' בטומאה וכיון דהיקלתה אצלה לכך היקלתה אף ביחיד שלא הותרה אצלו לכתחלה בלא ציץ ירצה הציץ עליה:

'''מאי עון טומאה''' -  לאו טומאת דם דאין מצריך רצוי אלא א&quot;כ נטמא דם שהכפרה תלויה בו אלמא דם מקבל טומאה:

'''לא טומאת קמצין''' -  שהקומץ מתיר את המנחה כדם המתיר את הזבח וכל הכפרה תלויה בו והוא הדין דמצי לשנויי לא בטומאת בשר וחלב ואליבא דר' יהושע בעי ציץ דאמר אם אין בשר אין דם אלא ניחא ליה לאוקמיה כדברי הכל:

'''בשר קדש''' -  שרץ לשון קדש היה בארץ ([[מלכים א  יד]]) טומאה והיה חגי הנביא בודק את הכהנים בשנת שתים לדריוש שהיה בבנין בית שני לידע אם בקיאין בהלכות טומאה לפי שנשתכח מהן בגולה שלא נתעסקו בה בקדשים:

'''ונגע בכנפו''' -  באותו כנף שהשרץ בו כלומר השרץ עצמו ועל כרחך הכי הוא דאי משום כנף שהוא ראשון כוליה בגד נמי ראשון הוי ומאי איריא דנקיט כנף אלא משום שרץ שהשרץ עצמו נגע אל הלחם והלחם אל הנזיד והנזיד אל היין והיין אל השמן או אל כל מאכל היקדש כלום נטמא האחרון הזה שהוא רביעי בקודש דלחם ראשון ונזיד שני ויין שלישי ושמן רביעי נזיד תבשיל כמו ונזיד עדשים ([[בראשית  כה]]) יין ושמן של נסכים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ט ב דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ט_ב_דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר]]
'''דם''' שאינו נשפך כמים אינו מכשיר. הקשה ה&quot;ר יעקב דאורלינ&quot;ש א&quot;כ דם חיה ועוף דטעונים כיסוי לא יהיו מכשירים דכיון דטעונים כיסוי לא חשיב נשפך כמים דאמרינן בפ' כיסוי הדם (חולין פד: ושם) אמריתו חיה בכלל בהמה לסימנים אימא נמי בהמה בכלל חיה לכיסוי ומשני אמר קרא על הארץ תשפכנו כמים אלמא דם חיה לא חשיב נשפך כמים ולאו פירכא היא דכל דם הנשפך כמים לארץ ואין צריך לקבלו בכלי כגון דם חיה הוקש למים לענין הכשר וגם לענין כיסוי היה ראוי להקישו למים אי לאו דגלי קרא להדיא:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_מדרבנן ודלא כרבי יוסי בן יועזר]]
''' מדרבנן''' ודלא כרבי יוסי בן יועזר. ה&quot;מ לאוקמא מדאורייתא וכמ&quot;ד טומאת משקין דאורייתא אלא ניחא לאוקמא מדרבנן וסבר האי תנא מאי נטמא הכשר כמו שאמר רב:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב על הבשר.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_על הבשר]]
''' על''' הבשר. בפ' כיצד צולין (לקמן עח.) אמרינן לר&quot;א דאמר יש דם אע&quot;פ שאין בשר הציץ מרצה על האכילות למאי הלכתא לאקבועי בפגול ולאפוקי מידי מעילה ודלא כפ&quot;ה דפי' דלא את' אלא כר' יהושע: 

[[File:תוס פסחים 1 טז ב ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_ה&quot;ג ר&quot;ת אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה]]
'''ה&quot;ג ר&quot;ת''' אם עון פיגול הוא נושא הרי כבר נאמר לא יחשב ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה. דהכי איתא במסקנא בהדיא בפ&quot;ב דזבחים דדריש תרוייהו מחד קרא אריכא דפרשת צו ורישיה דקרא דכתיב ביום השלישי מוקי למחשב לאוכלו חוץ לזמנו וסיפא במחשב לאוכלו חוץ למקומו ובת&quot;כ אהאי קרא דצו איתא האי גירסא ורש&quot;י הגיה איפכא על פי ת&quot;כ דפרש' קדושים דהתם ודאי דריש מקרא זוטא ואותה בריית' נשנית לפי מה שרצה הגמרא בזבחים בתחל' ללמוד חוץ למקומו מקרא זוטא דקדושים ולכל הפי' ק&quot;ק אמאי נקט עון פיגול ברישא:
[[File:תוס פסחים 1 טז ב הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_טז_ב_הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה]]
''' הא''' אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה. תימה לר&quot;ת למ&quot;ל שהותרה מכללה תיפוק ליה דליכא לאוקמא לקרא אלא בהכי כדמפרש אי עון פיגול וכו' ואור&quot;ת משום דקרא משמע דלא מרצה אלא דבר שיש לו היתר בשום מקום דכתיב בסיפא דקרא לרצון להם ופיגול ונותר נמי הותרו מכללם במנחת כהנים ובמנחת נסכים דתנן בפ' ב&quot;ש (זבחים מג: ושם) דאין חייבים עליהם משום פיגול ועוד דפיגול חוץ למקומו הותר מכללו בבמה וכן משמע בהקומץ רבה (מנחות כה.) דפריך אימא עון שמאל שהותר מכללו ביום הכפורים אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו והיינו משום דאלרצון סמיך וה&quot;ק עון שהוא לרצון וא&quot;ת דהתם פריך נמי ואימא עון יוצא דהותר מכללו בבמה ומשני לרצון להם לפני ה' עון דלפני השם הוא נושא ולא יוצא וא&quot;כ בפיגול דחוץ למקומו נמי נימא הכי ומאי קאמר אם עון פיגול וכו' וי&quot;ל דיוצא ודאי אינו לפני ה' אבל מחשב להוציא לפני השם קרינן ביה:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|טז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|טז|ב}}</text>
      <sha1>aj59el68ll252ouluzf9z3fq2tbpz2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3017964</id>
      <parentid>3017933</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:21:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* יוצרות */</comment>
      <origin>3017964</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="235572" sha1="4u418bde4o2igeinrvzvzqd38l0dhvs" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]
=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ווורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
| 
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''':
**מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''':
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
**[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ)
**[[תכפו עלינו צרות]]
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[כתועים ואין לבקש]]
**[[אם תעינו לא תתענו]]
**[[תאות לב לא השגנו]]
**[[תאמר למחות אשמינו]]
**[[אורך תזריח לחשוכה]]
**[[אופל אלמנה תאיר]]
**[[תתן אחרית לעמך]]
**[[תעינו מאחריך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס)
*[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד&quot;מ))
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
 {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: אמוניך שעה
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
אני עבדך בן אמתך
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}

קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
 {{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ד' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר]]
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי).
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אל למושעות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת=
==זמירות שבת==
===לליל שבת===
*[[שלום עליכם מלאכי השרת]]
*[[אזמר בשבחין]]
*[[כל מקדש שביעי]]
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[מה ידידות]]
*[[מה יפית]]
*[[יום שבת קדש הוא]]
*[[יה ריבון]]
*[[צור משלו]]
*[[צמאה נפשי]]
*[[יום זה לישראל]]
*[[יה אכסוף]]
===ליום השבת===
*[[אסדר לסעודתא]]
*[[חי ה']]
*[[ברוך ה' יום יום]]
*[[ברוך אל עליון]]
*[[יום זה מכובד]]
*[[יום שבתון]]
*[[כי אשמרה]]
*[[שמרו שבתותי]]
*[[דרור יקרא]]
*[[שבת היום לה']]
===סעודה שלישית===
*[[בני היכלא]]
*[[ידיד נפש]]
*[[אל מסתתר]]
===מוצאי שבת===
*[[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*[[חדש ששוני]]
*[[אגיל ואשמח]]
*[[אלהים יסעדנו]]
*[[אלי חיש גואלי]]
*[[אדיר איום ונורא]]
*[[אמר ה' ליעקב]]
*[[איש חסיד]]
*[[אליהו הנביא]]

==ליל הסדר==
*[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
*[[דיינו]]
*[[חסל סידור פסח]]
*[[ויהי בחצי הלילה]]
*[[ואמרתם זבח פסח]]
*[[אדיר במלוכה]]
*[[אדיר הוא]]
*[[אחד מי יודע]]
*[[חד גדיא]]

==חנוכה==
*[[מעוז צור]]
*[[אכלו משמנים]]

==פורים==
* [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]
* [[אגגי קם לאבד ידידים]]

==ל&quot;ג בעומר==
*[[בר יוחאי]]
*[[ואמרתם כה לחי]]
==חתונה==
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
*[[דוי הסר]]
==ברית מילה==
*[[יום ליבשה]]
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
=הערות=</text>
      <sha1>4u418bde4o2igeinrvzvzqd38l0dhvs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין לנו אלהים עוד זולתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736197</id>
    <revision>
      <id>3017960</id>
      <parentid>2996877</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:17:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017960</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8686" sha1="qdn0quu6yxqlqmsm0u1psqj5k4uqphn" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אין לנו עוד אלהים זולתך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|נתחברה על [[W:יהדות_פרנקפורט#ימי_הביניים|גזירת פרנקפורט]] שאירעה בי&quot;ג סיון [[W:ה'א'|ה'א']] (24 במאי [[W:1241|1241]]).}}
| מועד = י&quot;ג סיון
| מחבר = ר' שמואל בר אברהם הלוי
| מיוחס ל =
| שנה = [[W:ה'א'|ה'א']] ([[W:1241|1241]])
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3045}}
| מנהגים = נאמרת בוורמייזא בשבת שאחר י&quot;ג סיון.{{הערה|בכל המקורות נרשמה ל{{צ|שבת י&quot;ג סיון}}, אבל הכוונה בלי שום ספק לשבת שאחריו (ולא לפניו כמו שמבואר במנהגות וורמייזא לר' י&quot;ל קירכהיים), ובפרט שתאריך זה לעולם אינו יכול לחול בשבת.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל אֶפֶס בִּלְתֶּךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}עַמִּים הוֹדַעְתָּ עֹז נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ר1}}
עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|תהלים עד ב}}

{{סי|גָּ}}דוֹל שִׁמְךָ יְיָ מֵאָז מֵעוֹלָם{{ש}}
מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ יָרַדְתָּ לְגָאֳלָם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ לְהַצִּילָם{{ר1}}
אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.{{ממס|תהלים סז ד}}

{{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ מִיַּד מְעַנֵּיהֶם{{ש}}
פְּעָמִים רַבּוֹת הִכְנַעְתָּ צָרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ עַתָּה חֵרְפָם אוֹיְבֵיהֶם{{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י|אחרי=עי&quot;ש}}

{{סי|זְ}}מַנִּים אָרְכוּ וְחָלְפוּ עִדָּנִים{{ש}}
מַה תְּחַכּוּ עוֹד לְיָמִים הַנִּמְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן אָבַד וְעֵצָה מִבָּנִים{{ר1}}
שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים.{{ממס|תהלים קכג ד}}

{{סי|טְ}}רָפָנוּ אַרְיֵה וְהַדֹּב שִׁכְּלָנוּ{{ש}}
וְנָמֵר כִּלָּנוּ וְחָזִיר כִּרְסְמָנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ רְאֵה וְהַבִּיטָה עֲצָתָם לַמָּוֶת עָלֵינוּ{{ר1}}
לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹתֵינוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ט כ}}

{{סי|כָּ}}לָה וְנֶחֱרָצָה יַעֲרִימוּ בְסוֹדָם{{ש}}
הִתְיַעֲצוּ יַחַד וְגַם מִלְאוּ יָדָם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד מִגּוֹי לְהַכְחִידָם{{ר1}}
לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.{{ממס|ישעיהו נט ז}}

{{סי|מִ}}מְּךָ הוֹחַלְתִּי אֶל יֶשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
{{סי|נַ}}חְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ נוֹרָא וְאָיֹם{{ר1}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרִי וְרָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
מִקּוֹל עַנּוֹת וְקוֹל שְׁאוֹן צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|עָ}}זְרוּ לְרָעָה וְכִלּוּ בַּחֶרֶב אַבִּירַי{{ר1}}
נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|פָּ}}נֶיךָ חַנּוּן וְרַחוּם עַד אָנָה הִסְתַּרְתָּ{{ש}}
הֲשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת וְרַחֲמִים אָסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת עֲנָוִים אֵיךְ שָׁמַעְתָּ וְהֶחְרַשְׁתָּ{{ר1}}
בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|קַ}}נֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל מֶלְךְ עוֹלָמִים{{ש}}
הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרִים וְקָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}מִים תִּשְׁפֹּט בִּבְגָדִּים מְאָדָּמִים{{ר1}}
תּוֹרִדֵם לְשַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה כד}}

{{סי|שָׁ}}פְטָה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מִיַּד מְעַנַּי{{ש}}
מִן הֶחָמָס וְהַדַּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב לָהֶם גְּמוּל בְּקֶרֶב שָׁנַי {{ר1}}
אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עט יב}}

{{סי|שִׁ}}לּוּם שָׂפָה וּפָרִים תְּמוּר עוֹלַת מֵחִים{{ש}}
דַּם נֶפֶשׁ וּבָשָׂר וְאֵבָרִים וּנְתָחִים{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְטָר וּמֻגָּשׁ לָךְ לְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים{{ר1}}
נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים.{{ממס|איכה ב כ}}

{{סי|וְ}}עַד אָנָה אֶזְעַק אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ש}}
{{סי|אֶ}}נְקַת דְּמֵי חֲלָלַי צוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה{{ש}}
{{סי|לַ}}שֶּׁמֶשׁ נִשְׁטָחִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה{{ר1}}
וְאֵין מְאַסֵּף וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה.{{ממס|ירמיהו יד טז}}

{{סי|בֵּ}}ית מְעַט מִקְדָּשְׁךָ הָרְסוּ בְּגַאֲוָתָם{{ש}}
יְקָרָה מִפְּנִינִים שָׂרְפוּ וְקָרְעוּ בַּחֲמָתָם{{ש}}
{{סי|רְ}}מָסוּם וּבְסָסוּם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי חוּצוֹתָם{{ר1}}
בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם.{{ממס|תהלים עד ד}}

{{סי|אַ}}יֵּה רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם וַחֲסָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְאוֹתְךָ זֵדִים שׁוֹפְכֵי דַם חֲסִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|ר}}וּמָה יְיָ וְקוּמָה אֵל נְשָׂא יָדֶיךָ{{ר1}}
יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם יְיָ וּרְאֵה מַכְאוֹבַי{{ש}}
{{סי|מָ}}ה רַבּוּ צָרַי וְקָמַי וְאוֹיְבַי{{ש}}
{{סי|הָ}}רְגוּ טוֹבַי וְאִבְּדוּ יְשִׁישַׁי וְרוֹבַי{{ר1}}
הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}

{{סי|לָ}}מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְלָעַד תֶּאֱנַף בָּנוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִם לָנֶצַח לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֵּנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ זְכֹר וְהַבֵּט כִּי עַמְּךָ כֻלָּנוּ{{ר1}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|ישעיהו יב א}}

{{סי|חַזֵּק וְאַמֵּץ|0}} שְׂרִידֶיךָ שְׁבֹר מֹטוֹת עֻלָּם{{ש}}
כִּימֵי עוֹלָמִים קוֹמְמִיּוּת לְנַהֲלָם{{ש}}
לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה כִּי אַתָּה הוּא גֹּאֲלָם{{ר1}}
{{ק|'''עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם}}'''
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:ה' א]]</text>
      <sha1>qdn0quu6yxqlqmsm0u1psqj5k4uqphn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017961</id>
      <parentid>3017960</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:18:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3017961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8686" sha1="b7fouvlc36w93tk9ctozgv5pvzuj41o" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אין לנו אלהים עוד זולתך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|נתחברה על [[W:יהדות_פרנקפורט#ימי_הביניים|גזירת פרנקפורט]] שאירעה בי&quot;ג סיון [[W:ה'א'|ה'א']] (24 במאי [[W:1241|1241]]).}}
| מועד = י&quot;ג סיון
| מחבר = ר' שמואל בר אברהם הלוי
| מיוחס ל =
| שנה = [[W:ה'א'|ה'א']] ([[W:1241|1241]])
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3045}}
| מנהגים = נאמרת בוורמייזא בשבת שאחר י&quot;ג סיון.{{הערה|בכל המקורות נרשמה ל{{צ|שבת י&quot;ג סיון}}, אבל הכוונה בלי שום ספק לשבת שאחריו (ולא לפניו כמו שמבואר במנהגות וורמייזא לר' י&quot;ל קירכהיים), ובפרט שתאריך זה לעולם אינו יכול לחול בשבת.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל אֶפֶס בִּלְתֶּךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}עַמִּים הוֹדַעְתָּ עֹז נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ר1}}
עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|תהלים עד ב}}

{{סי|גָּ}}דוֹל שִׁמְךָ יְיָ מֵאָז מֵעוֹלָם{{ש}}
מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ יָרַדְתָּ לְגָאֳלָם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ לְהַצִּילָם{{ר1}}
אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.{{ממס|תהלים סז ד}}

{{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ מִיַּד מְעַנֵּיהֶם{{ש}}
פְּעָמִים רַבּוֹת הִכְנַעְתָּ צָרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ עַתָּה חֵרְפָם אוֹיְבֵיהֶם{{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י|אחרי=עי&quot;ש}}

{{סי|זְ}}מַנִּים אָרְכוּ וְחָלְפוּ עִדָּנִים{{ש}}
מַה תְּחַכּוּ עוֹד לְיָמִים הַנִּמְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן אָבַד וְעֵצָה מִבָּנִים{{ר1}}
שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים.{{ממס|תהלים קכג ד}}

{{סי|טְ}}רָפָנוּ אַרְיֵה וְהַדֹּב שִׁכְּלָנוּ{{ש}}
וְנָמֵר כִּלָּנוּ וְחָזִיר כִּרְסְמָנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ רְאֵה וְהַבִּיטָה עֲצָתָם לַמָּוֶת עָלֵינוּ{{ר1}}
לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹתֵינוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ט כ}}

{{סי|כָּ}}לָה וְנֶחֱרָצָה יַעֲרִימוּ בְסוֹדָם{{ש}}
הִתְיַעֲצוּ יַחַד וְגַם מִלְאוּ יָדָם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד מִגּוֹי לְהַכְחִידָם{{ר1}}
לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.{{ממס|ישעיהו נט ז}}

{{סי|מִ}}מְּךָ הוֹחַלְתִּי אֶל יֶשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
{{סי|נַ}}חְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ נוֹרָא וְאָיֹם{{ר1}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרִי וְרָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
מִקּוֹל עַנּוֹת וְקוֹל שְׁאוֹן צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|עָ}}זְרוּ לְרָעָה וְכִלּוּ בַּחֶרֶב אַבִּירַי{{ר1}}
נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|פָּ}}נֶיךָ חַנּוּן וְרַחוּם עַד אָנָה הִסְתַּרְתָּ{{ש}}
הֲשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת וְרַחֲמִים אָסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת עֲנָוִים אֵיךְ שָׁמַעְתָּ וְהֶחְרַשְׁתָּ{{ר1}}
בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|קַ}}נֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל מֶלְךְ עוֹלָמִים{{ש}}
הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרִים וְקָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}מִים תִּשְׁפֹּט בִּבְגָדִּים מְאָדָּמִים{{ר1}}
תּוֹרִדֵם לְשַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה כד}}

{{סי|שָׁ}}פְטָה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מִיַּד מְעַנַּי{{ש}}
מִן הֶחָמָס וְהַדַּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב לָהֶם גְּמוּל בְּקֶרֶב שָׁנַי {{ר1}}
אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עט יב}}

{{סי|שִׁ}}לּוּם שָׂפָה וּפָרִים תְּמוּר עוֹלַת מֵחִים{{ש}}
דַּם נֶפֶשׁ וּבָשָׂר וְאֵבָרִים וּנְתָחִים{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְטָר וּמֻגָּשׁ לָךְ לְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים{{ר1}}
נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים.{{ממס|איכה ב כ}}

{{סי|וְ}}עַד אָנָה אֶזְעַק אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ש}}
{{סי|אֶ}}נְקַת דְּמֵי חֲלָלַי צוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה{{ש}}
{{סי|לַ}}שֶּׁמֶשׁ נִשְׁטָחִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה{{ר1}}
וְאֵין מְאַסֵּף וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה.{{ממס|ירמיהו יד טז}}

{{סי|בֵּ}}ית מְעַט מִקְדָּשְׁךָ הָרְסוּ בְּגַאֲוָתָם{{ש}}
יְקָרָה מִפְּנִינִים שָׂרְפוּ וְקָרְעוּ בַּחֲמָתָם{{ש}}
{{סי|רְ}}מָסוּם וּבְסָסוּם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי חוּצוֹתָם{{ר1}}
בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם.{{ממס|תהלים עד ד}}

{{סי|אַ}}יֵּה רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם וַחֲסָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְאוֹתְךָ זֵדִים שׁוֹפְכֵי דַם חֲסִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|ר}}וּמָה יְיָ וְקוּמָה אֵל נְשָׂא יָדֶיךָ{{ר1}}
יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם יְיָ וּרְאֵה מַכְאוֹבַי{{ש}}
{{סי|מָ}}ה רַבּוּ צָרַי וְקָמַי וְאוֹיְבַי{{ש}}
{{סי|הָ}}רְגוּ טוֹבַי וְאִבְּדוּ יְשִׁישַׁי וְרוֹבַי{{ר1}}
הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}

{{סי|לָ}}מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְלָעַד תֶּאֱנַף בָּנוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִם לָנֶצַח לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֵּנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ זְכֹר וְהַבֵּט כִּי עַמְּךָ כֻלָּנוּ{{ר1}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|ישעיהו יב א}}

{{סי|חַזֵּק וְאַמֵּץ|0}} שְׂרִידֶיךָ שְׁבֹר מֹטוֹת עֻלָּם{{ש}}
כִּימֵי עוֹלָמִים קוֹמְמִיּוּת לְנַהֲלָם{{ש}}
לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה כִּי אַתָּה הוּא גֹּאֲלָם{{ר1}}
{{ק|'''עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם}}'''
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:ה' א]]</text>
      <sha1>b7fouvlc36w93tk9ctozgv5pvzuj41o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017962</id>
      <parentid>3017961</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T16:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[אין לנו עוד אלהים זולתך]] לשם [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]: כותרת שאינה כתובה נכון: וכן נוסח אשכנז הישן</comment>
      <origin>3017961</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8686" sha1="b7fouvlc36w93tk9ctozgv5pvzuj41o" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אין לנו אלהים עוד זולתך
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]]
| תת-סוג = זולת של גזרות{{הערה|נתחברה על [[W:יהדות_פרנקפורט#ימי_הביניים|גזירת פרנקפורט]] שאירעה בי&quot;ג סיון [[W:ה'א'|ה'א']] (24 במאי [[W:1241|1241]]).}}
| מועד = י&quot;ג סיון
| מחבר = ר' שמואל בר אברהם הלוי
| מיוחס ל =
| שנה = [[W:ה'א'|ה'א']] ([[W:1241|1241]])
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3045}}
| מנהגים = נאמרת בוורמייזא בשבת שאחר י&quot;ג סיון.{{הערה|בכל המקורות נרשמה ל{{צ|שבת י&quot;ג סיון}}, אבל הכוונה בלי שום ספק לשבת שאחריו (ולא לפניו כמו שמבואר במנהגות וורמייזא לר' י&quot;ל קירכהיים), ובפרט שתאריך זה לעולם אינו יכול לחול בשבת.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שמואל בר אברהם הלוי חזק ואמץ'''}}

{{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ וְגוֹאֵל אֶפֶס בִּלְתֶּךָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}עַמִּים הוֹדַעְתָּ עֹז נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ר1}}
עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ.{{ממס|תהלים עד ב}}

{{סי|גָּ}}דוֹל שִׁמְךָ יְיָ מֵאָז מֵעוֹלָם{{ש}}
מִשְּׁמֵי שָׁמֶיךָ יָרַדְתָּ לְגָאֳלָם{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַכְתָּ בַּיָּם סוּסֶיךָ לְהַצִּילָם{{ר1}}
אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.{{ממס|תהלים סז ד}}

{{סי|ה}}וֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ מִיַּד מְעַנֵּיהֶם{{ש}}
פְּעָמִים רַבּוֹת הִכְנַעְתָּ צָרֵיהֶם{{ש}}
{{סי|וּ}}מַדּוּעַ עַתָּה חֵרְפָם אוֹיְבֵיהֶם{{ר1}}
לָמָּה יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים עט י|אחרי=עי&quot;ש}}

{{סי|זְ}}מַנִּים אָרְכוּ וְחָלְפוּ עִדָּנִים{{ש}}
מַה תְּחַכּוּ עוֹד לְיָמִים הַנִּמְנִים{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן אָבַד וְעֵצָה מִבָּנִים{{ר1}}
שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים.{{ממס|תהלים קכג ד}}

{{סי|טְ}}רָפָנוּ אַרְיֵה וְהַדֹּב שִׁכְּלָנוּ{{ש}}
וְנָמֵר כִּלָּנוּ וְחָזִיר כִּרְסְמָנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ רְאֵה וְהַבִּיטָה עֲצָתָם לַמָּוֶת עָלֵינוּ{{ר1}}
לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹתֵינוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ט כ}}

{{סי|כָּ}}לָה וְנֶחֱרָצָה יַעֲרִימוּ בְסוֹדָם{{ש}}
הִתְיַעֲצוּ יַחַד וְגַם מִלְאוּ יָדָם{{ש}}
{{סי|לַ}}הֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד מִגּוֹי לְהַכְחִידָם{{ר1}}
לָרַע יָרֻצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפֹּךְ דָּם.{{ממס|ישעיהו נט ז}}

{{סי|מִ}}מְּךָ הוֹחַלְתִּי אֶל יֶשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִיּוֹם אֶל יוֹם{{ש}}
{{סי|נַ}}חְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ נוֹרָא וְאָיֹם{{ר1}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם.{{ממס|תהלים מד כג}}

{{סי|סָ}}מַר בְּשָׂרִי וְרָעֲדוּ אֵבָרַי{{ש}}
מִקּוֹל עַנּוֹת וְקוֹל שְׁאוֹן צוֹרְרַי{{ש}}
{{סי|עָ}}זְרוּ לְרָעָה וְכִלּוּ בַּחֶרֶב אַבִּירַי{{ר1}}
נַעַר וְזָקֵן בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|פָּ}}נֶיךָ חַנּוּן וְרַחוּם עַד אָנָה הִסְתַּרְתָּ{{ש}}
הֲשָׁכַחְתָּ חַנּוֹת וְרַחֲמִים אָסַפְתָּ{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת עֲנָוִים אֵיךְ שָׁמַעְתָּ וְהֶחְרַשְׁתָּ{{ר1}}
בְּיוֹם אַפֶּךָ טָבַחְתָּ לֹא חָמָלְתָּ.{{ממס|איכה ב כא}}

{{סי|קַ}}נֵּא לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל מֶלְךְ עוֹלָמִים{{ש}}
הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרִים וְקָמִים{{ש}}
{{סי|רָ}}מִים תִּשְׁפֹּט בִּבְגָדִּים מְאָדָּמִים{{ר1}}
תּוֹרִדֵם לְשַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה כד}}

{{סי|שָׁ}}פְטָה מִשְׁפָּטִי וְדִינִי מִיַּד מְעַנַּי{{ש}}
מִן הֶחָמָס וְהַדַּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ לְעֵינַי{{ש}}
{{סי|תָּ}}שִׁיב לָהֶם גְּמוּל בְּקֶרֶב שָׁנַי {{ר1}}
אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי.{{ממס|תהלים עט יב}}

{{סי|שִׁ}}לּוּם שָׂפָה וּפָרִים תְּמוּר עוֹלַת מֵחִים{{ש}}
דַּם נֶפֶשׁ וּבָשָׂר וְאֵבָרִים וּנְתָחִים{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְטָר וּמֻגָּשׁ לָךְ לְאִשֵּׁי נִיחוֹחִים{{ר1}}
נָשִׁים פִּרְיָם עֹלְלֵי טִפֻּחִים.{{ממס|איכה ב כ}}

{{סי|וְ}}עַד אָנָה אֶזְעַק אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה{{ש}}
{{סי|אֶ}}נְקַת דְּמֵי חֲלָלַי צוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה{{ש}}
{{סי|לַ}}שֶּׁמֶשׁ נִשְׁטָחִים לְבֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה{{ר1}}
וְאֵין מְאַסֵּף וְאֵין מְקַבֵּר לָהֵמָּה.{{ממס|ירמיהו יד טז}}

{{סי|בֵּ}}ית מְעַט מִקְדָּשְׁךָ הָרְסוּ בְּגַאֲוָתָם{{ש}}
יְקָרָה מִפְּנִינִים שָׂרְפוּ וְקָרְעוּ בַּחֲמָתָם{{ש}}
{{סי|רְ}}מָסוּם וּבְסָסוּם כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי חוּצוֹתָם{{ר1}}
בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם.{{ממס|תהלים עד ד}}

{{סי|אַ}}יֵּה רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם וַחֲסָדֶיךָ {{ש}}
{{סי|בִּ}}רְאוֹתְךָ זֵדִים שׁוֹפְכֵי דַם חֲסִידֶיךָ{{ש}}
{{סי|ר}}וּמָה יְיָ וְקוּמָה אֵל נְשָׂא יָדֶיךָ{{ר1}}
יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים עט י}}

{{סי|הַ}}בֵּט מִשָּׁמַיִם יְיָ וּרְאֵה מַכְאוֹבַי{{ש}}
{{סי|מָ}}ה רַבּוּ צָרַי וְקָמַי וְאוֹיְבַי{{ש}}
{{סי|הָ}}רְגוּ טוֹבַי וְאִבְּדוּ יְשִׁישַׁי וְרוֹבַי{{ר1}}
הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי.{{ממס|זכריה יג ו}}

{{סי|לָ}}מָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר וְלָעַד תֶּאֱנַף בָּנוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}אִם לָנֶצַח לֹא תָשׁוּב לְקַחְתֵּנוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ זְכֹר וְהַבֵּט כִּי עַמְּךָ כֻלָּנוּ{{ר1}}
יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|ישעיהו יב א}}

{{סי|חַזֵּק וְאַמֵּץ|0}} שְׂרִידֶיךָ שְׁבֹר מֹטוֹת עֻלָּם{{ש}}
כִּימֵי עוֹלָמִים קוֹמְמִיּוּת לְנַהֲלָם{{ש}}
לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה כִּי אַתָּה הוּא גֹּאֲלָם{{ר1}}
{{ק|'''עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם}}'''
{{הור|עזרת אבותינו}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי זולת]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות]]
[[קטגוריה:ה' א]]</text>
      <sha1>b7fouvlc36w93tk9ctozgv5pvzuj41o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736705</id>
    <revision>
      <id>3018057</id>
      <parentid>2996262</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס]]: לשלמות המהדורה</comment>
      <origin>2996262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1274" sha1="fennf8matbfaxip2fza3foyskdgmvpd" xml:space="preserve">==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות_לימי_התשובה/מנהג_אשכנז_המערבי#סליחות_ליום_כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]</text>
      <sha1>fennf8matbfaxip2fza3foyskdgmvpd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018075</id>
      <parentid>3018057</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:44:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018075</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3497" sha1="0n1k2v0prtegu86dbjy12244i6t8ig8" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]{{הערה|או עלזוז, אלזס}}|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות צבור כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|סליחות לעשרה בטבת]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|סליחות לתענית אסתר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|סליחות לי&quot;ז בתמוז]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>0n1k2v0prtegu86dbjy12244i6t8ig8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018081</id>
      <parentid>3018075</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:52:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018081</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3542" sha1="164gq9aw3sarldpa3f2cc6koxj7rxan" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]&lt;small&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{הערה|או עלזוז, אלזס}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות צבור כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|סליחות לעשרה בטבת]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|סליחות לתענית אסתר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|סליחות לי&quot;ז בתמוז]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>164gq9aw3sarldpa3f2cc6koxj7rxan</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018091</id>
      <parentid>3018081</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3544" sha1="qtgzzvu0urhmzj1ahjsdt0qkgl98g6i" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]&lt;small&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{הערה|או עלזוז, אלזס}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער/|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות/|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות צבור כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|סליחות לעשרה בטבת]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|סליחות לתענית אסתר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|סליחות לי&quot;ז בתמוז]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>qtgzzvu0urhmzj1ahjsdt0qkgl98g6i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018092</id>
      <parentid>3018091</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3526" sha1="o4590wep3jezo8laf60b48ialunzybd" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]&lt;small&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{הערה|או עלזוז, אלזס}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער/|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות/|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות צבור כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|סליחות לעשרה בטבת]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|סליחות לתענית אסתר]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|סליחות לי&quot;ז בתמוז]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>o4590wep3jezo8laf60b48ialunzybd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736711</id>
    <revision>
      <id>3018093</id>
      <parentid>2996382</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]]</comment>
      <origin>2996382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3895" sha1="5div2oqoityndmtewksow8120h15qkb" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===א. סליחה===
{{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ב. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ג. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עׇנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחׇנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנַחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ׃{{ממס|תהלים ז ז}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ישראל עמך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=ד
|פזמון={{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=ה
|חטאנו={{:אדון בינה הגיגנו}}}}</text>
      <sha1>5div2oqoityndmtewksow8120h15qkb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736726</id>
    <revision>
      <id>3018095</id>
      <parentid>2996391</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:06:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שני]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני]]</comment>
      <origin>2996391</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3339" sha1="32gplcezmevfia8fj6y1a4vz8q5fdlm" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===ו. סליחה===
{{:אליך נשואות עינינו}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ז. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים מב ב}}{{ש}}
קַוֹּה קִוִּינוּ יְיָ, וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
קִוִּיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קל ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אין כמדת בשר מדתך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ח. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|דניאל ט יז}}{{ש))

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אזון תחן והסכת עתירה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=ט
|פזמון={{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=י
|חטאנו={{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>32gplcezmevfia8fj6y1a4vz8q5fdlm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תפילות האמוראים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737071</id>
    <revision>
      <id>3018048</id>
      <parentid>2999592</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:34:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>נוסחאות מכתבי יד. תודה לפרוייקט פרידברג</comment>
      <origin>3018048</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12644" sha1="1w455gejbkcktyx0tpu32ijfht9caja" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
===תלמוד בבלי===
([[ברכות טז ב]])

&lt;קטע התחלה=בבלי/&gt;{{הור|רבי אלעזר:&lt;noinclude&gt;{{הערה|בירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד ב|ברכות ד ב]]) מובאת תפילה זו בשינויים קלים בשם רבי יוחנן.}}&lt;/noinclude&gt;}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרֵנוּ אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְתַרְבֶּה גְבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים, וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן עֵדֶן, וְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ, וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה. 

{{הור|רבי יוחנן:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּצִיץ בְּבָשְׁתֵּנוּ וְתַבִּיט בְּרָעָתֵנוּ, וְתִתְלַבֵּשׁ בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְעֻזֶּךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתִתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶךָ, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךְ. 

{{הור|רבי זירא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחֱטָא, וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ. 

{{הור|רבי חייא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. 

{{הור|רב:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. 

{{הור|רבי:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, וּמִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶּן בְּרִית בֵּין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית. 

{{הור|רב ספרא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וּבֵין הַתַּלְמִידִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ, בֵּין עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ בֵּין עוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהוּ עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ. 

{{הור|רבי אלכסנדרי (ואיכא דאמרי רב המנונא:)}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן אוֹרָה וְאַל תַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. 

{{הור|רבי אלכסנדרי (לדעת איכא דאמרי):}}{{ש}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּמִי מְעַכֵּב – שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיוֹת; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ (שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִיָּדָם) [שֶׁתַּכְנִיעֵם מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵנוּ],{{הערה|זהו הנוסח גם בדפוסים הישנים, והשתנה כלפנינו בשל צנזורה. בכ&quot;י מינכן 95 ובכ&quot;י פריס 671 נוסף לאחר &quot;ומאחרינו&quot;: '''וְתַשְׁבִּית יֵצֶר הָרָע מִמֶּנּוּ וְתַכְנִיעֵהוּ מִלִּבֵּנוּ.'''}} וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. 

{{הור|רבא:}}{{ש}}
אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים. 

{{הור|מר בריה דרבינא:}}{{ש}}
אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵאִשָּׁה רָעָה, וּמִכָּל רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם.{{הערה|בכתבי יד רבים נוסף: '''וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְתַשְׁמִידֵם וְתַכְנִיעֵם מִלְּפָנַי. וְתַצִּילֵנִי מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמִצָּרוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַיּוֹצְאוֹת וְהַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם.''' (הנוסח ע&quot;פ כ&quot;י ס. פטרבורג Yevr. III B 871). לעומת זאת, המילים דלעיל: &quot;ותצילני מפגע רע… לבוא בעולם&quot; – חסרות בכתבי היד.}}{{ש}}יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

{{רקע אפור}}
{{הור|תפילת 'ההוא תלמידא' המופיעה בכמה כתבי יד של הגמרא:}}{{הערה|מובא כאן נוסח מעורב ע&quot;פ כתבי היד האלו: מינכן 95, פירנצה 7, פריס 671.}}{{ש}}
אֱלֹהַי, עֲצֹם עֵינַי מֵרְאוֹת בְּרָע וְאָזְנַי מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְלִבִּי מִלְּהַרְהֵר בְּדָבָר רָע וְכִלְיוֹתַי מִלְּחַשֵּׁב עֲבֵרָה וְעָוֹן וְכַפַּי מִתְּמֹךְ בְּשֹׁחַד, וְהַדְרֵךְ רַגְלַי אֶל מִצְוֹתֶיךָ וְצִדְקָתֶךָ, וְיִפְנוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי לִהְיוֹת מִן הַנִּשְׁאָרִים וְהַנּוֹתָרִים וְהַכְּתוּבִים לְחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם.
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=בבלי/&gt;
{{סוף}}
==הערות==

===תלמוד ירושלמי===
([[ירושלמי ברכות ד ב]])

&lt;קטע התחלה=ירושלמי/&gt;{{הור|רבי אלעזר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה שִׂנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא שִׂנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ, וּתְהֵא תוֹרָתְךָ מְלַאכְתֵּנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְיִהְיוּ דְבָרֵינוּ תַּחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ. {{הור|ר' חייא בר אבא מוסיף:}} וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְרַחֲקֵנוּ מִכָּל מַה שֶּׁשָּׂנֵאתָ, וּתְקָרְבֵנוּ לְכָל מַה שֶּׁאָהַבְתָּ, וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

{{הור|דבית ר' ינאי: הנוער משנתו צריך לומר בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְחַיֵּה הַמֵּתִים. רִבּוֹנִי חָטָאתִי לָךְ –}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתִּתֶּן לִי לֵב טוֹב, חֵלֶק טוֹב, יֵצֶר טוֹב, [סֵבֶר טוֹב, שֵׁם טוֹב, עַיִן טוֹבָה] וְנֶפֶשׁ שְׁפֵלָה וְרוּחַ נְמוּכָה. אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָּנוּ, וְאַל תַּעֲשֵׂנוּ שִׂיחָה בְּפִי כָל הַבְּרִיּוֹת. וְאַל תְּהִי
אַחֲרִיתֵנוּ לְהַכְרִית וְלֹא תִקְוָתֵנוּ לְמַפַּח נָפֶשׁ. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וְאַל תִּמְסֹר
מְזוֹנוֹתֵינוּ בִּידֵי בָשָׂר וָדָם, שֶׁמַתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרֻבָּה, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ, הֵיכָלְךָ, עִירְךָ וּמִקְדָּשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

{{הור|רבי חייא בר ווא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ לָעוֹלָם הַבָּא. 

{{הור|ר' תנחום בר איסבלוסטיקא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּשְׁבֹּר וְתַשְׁבִּית עֻלּוֹ שֶׁלַּיֵּצֶר הָרַע מִלִּבֵּנוּ, שֶׁכָּךְ בְּרָאתָנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, [וְאָנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ,] אַתָּה חָפֵץ וְאָנוּ חֲפֵצִים, וּמִי מְעַכֵּב, שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד בּוֹ. אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁבִּיתֵהוּ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ, וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנֵנוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם.&lt;קטע סוף=בבלי/&gt;
[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]</text>
      <sha1>1w455gejbkcktyx0tpu32ijfht9caja</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018049</id>
      <parentid>3018048</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:34:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3018049</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12596" sha1="kph71wce954s14snibl4fmdgekfxcli" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
===תלמוד בבלי===
([[ברכות טז ב]])

&lt;קטע התחלה=בבלי/&gt;{{הור|רבי אלעזר:&lt;noinclude&gt;{{הערה|בירושלמי ([[ירושלמי ברכות ד ב|ברכות ד ב]]) מובאת תפילה זו בשינויים קלים בשם רבי יוחנן.}}&lt;/noinclude&gt;}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרֵנוּ אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְתַרְבֶּה גְבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים, וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה, וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן עֵדֶן, וְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ, וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה. 

{{הור|רבי יוחנן:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּצִיץ בְּבָשְׁתֵּנוּ וְתַבִּיט בְּרָעָתֵנוּ, וְתִתְלַבֵּשׁ בְּרַחֲמֶיךָ וְתִתְכַּסֶּה בְעֻזֶּךָ וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ וְתִתְאַזֵּר בַּחֲנִינוּתֶךָ, וְתָבֹא לְפָנֶיךָ מִדַּת טוּבְךָ וְעִנְוְתָנוּתֶךְ. 

{{הור|רבי זירא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁלֹּא נֶחֱטָא, וְלֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם מֵאֲבוֹתֵינוּ. 

{{הור|רבי חייא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תּוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. 

{{הור|רב:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא לָנוּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. 

{{הור|רבי:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, וּמִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶּן בְּרִית בֵּין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית. 

{{הור|רב ספרא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּבְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וּבֵין הַתַּלְמִידִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ, בֵּין עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ בֵּין עוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסְקִין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהוּ עוֹסְקִין לִשְׁמָהּ. 

{{הור|רבי אלכסנדרי (ואיכא דאמרי רב המנונא:)}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן אוֹרָה וְאַל תַּעֲמִידֵנוּ בְּקֶרֶן חֲשֵׁכָה, וְאַל יִדְוֶה לִבֵּנוּ וְאַל יֶחְשְׁכוּ עֵינֵינוּ. 

{{הור|רבי אלכסנדרי (לדעת איכא דאמרי):}}{{ש}}
רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּמִי מְעַכֵּב – שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה וְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיוֹת; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ (שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִיָּדָם) [שֶׁתַּכְנִיעֵם מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵנוּ],{{הערה|זהו הנוסח גם בדפוסים הישנים, והשתנה כלפנינו בשל צנזורה. בכ&quot;י מינכן 95 ובכ&quot;י פריס 671 נוסף לאחר &quot;ומאחרינו&quot;: '''וְתַשְׁבִּית יֵצֶר הָרָע מִמֶּנּוּ וְתַכְנִיעֵהוּ מִלִּבֵּנוּ.'''}} וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. 

{{הור|רבא:}}{{ש}}
אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מָרֵק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים. 

{{הור|מר בריה דרבינא:}}{{ש}}
אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וּבְמִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רָע, מִיֵּצֶר הָרָע וּמֵאִשָּׁה רָעָה, וּמִכָּל רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם. וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם.{{הערה|בכתבי יד רבים נוסף: '''וְהָשֵׁב גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם, וְתַשְׁמִידֵם וְתַכְנִיעֵם מִלְּפָנַי. וְתַצִּילֵנִי מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמִצָּרוֹת רָעוֹת, וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַיּוֹצְאוֹת וְהַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא בָעוֹלָם.''' (הנוסח ע&quot;פ כ&quot;י ס. פטרבורג Yevr. III B 871). לעומת זאת, המילים דלעיל: &quot;ותצילני מפגע רע… לבוא בעולם&quot; – חסרות בכתבי היד.}}{{ש}}יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}}

{{רקע אפור}}
{{הור|תפילת 'ההוא תלמידא' המופיעה בכמה כתבי יד של הגמרא:}}{{הערה|מובא כאן נוסח מעורב ע&quot;פ כתבי היד האלו: מינכן 95, פירנצה 7, פריס 671.}}{{ש}}
אֱלֹהַי, עֲצֹם עֵינַי מֵרְאוֹת בְּרָע וְאָזְנַי מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְלִבִּי מִלְּהַרְהֵר בְּדָבָר רָע וְכִלְיוֹתַי מִלְּחַשֵּׁב עֲבֵרָה וְעָוֹן וְכַפַּי מִתְּמֹךְ בְּשֹׁחַד, וְהַדְרֵךְ רַגְלַי אֶל מִצְוֹתֶיךָ וְצִדְקָתֶךָ, וְיִפְנוּ רַחֲמֶיךָ עָלַי לִהְיוֹת מִן הַנִּשְׁאָרִים וְהַנּוֹתָרִים וְהַכְּתוּבִים לְחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם.
{{סוף}}
&lt;קטע סוף=בבלי/&gt;
===תלמוד ירושלמי===
([[ירושלמי ברכות ד ב]])

&lt;קטע התחלה=ירושלמי/&gt;{{הור|רבי אלעזר:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא תַעֲלֶה שִׂנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא שִׂנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ, וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם, וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ, וּתְהֵא תוֹרָתְךָ מְלַאכְתֵּנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְיִהְיוּ דְבָרֵינוּ תַּחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ. {{הור|ר' חייא בר אבא מוסיף:}} וּתְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְרַחֲקֵנוּ מִכָּל מַה שֶּׁשָּׂנֵאתָ, וּתְקָרְבֵנוּ לְכָל מַה שֶּׁאָהַבְתָּ, וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

{{הור|דבית ר' ינאי: הנוער משנתו צריך לומר בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְחַיֵּה הַמֵּתִים. רִבּוֹנִי חָטָאתִי לָךְ –}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁתִּתֶּן לִי לֵב טוֹב, חֵלֶק טוֹב, יֵצֶר טוֹב, [סֵבֶר טוֹב, שֵׁם טוֹב, עַיִן טוֹבָה] וְנֶפֶשׁ שְׁפֵלָה וְרוּחַ נְמוּכָה. אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָּנוּ, וְאַל תַּעֲשֵׂנוּ שִׂיחָה בְּפִי כָל הַבְּרִיּוֹת. וְאַל תְּהִי
אַחֲרִיתֵנוּ לְהַכְרִית וְלֹא תִקְוָתֵנוּ לְמַפַּח נָפֶשׁ. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם. וְאַל תִּמְסֹר
מְזוֹנוֹתֵינוּ בִּידֵי בָשָׂר וָדָם, שֶׁמַתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרֻבָּה, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ, הֵיכָלְךָ, עִירְךָ וּמִקְדָּשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

{{הור|רבי חייא בר ווא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ לָעוֹלָם הַבָּא. 

{{הור|ר' תנחום בר איסבלוסטיקא:}}{{ש}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּשְׁבֹּר וְתַשְׁבִּית עֻלּוֹ שֶׁלַּיֵּצֶר הָרַע מִלִּבֵּנוּ, שֶׁכָּךְ בְּרָאתָנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, [וְאָנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ,] אַתָּה חָפֵץ וְאָנוּ חֲפֵצִים, וּמִי מְעַכֵּב, שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד בּוֹ. אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּשְׁבִּיתֵהוּ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ, וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנֵנוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם.&lt;קטע סוף=בבלי/&gt;
[[קטגוריה:תחינות ובקשות]]
==הערות==</text>
      <sha1>kph71wce954s14snibl4fmdgekfxcli</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737167</id>
    <revision>
      <id>3018097</id>
      <parentid>2996385</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:07:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]]</comment>
      <origin>2996385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2721" sha1="gwssrxzv6b5358swvyknnk0107jcabh" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===יא. סליחה===
{{:אך בך מקוה ישראל}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יב. סליחה===
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יג. סליחה===
אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}{{ש}}
קַוֵּה אֶל יְיָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל יְיָ׃{{ממס|תהלים כז יד}}{{ש}}
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד#יד ח|ירמיהו יד ח-ט}}{{ש}}
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}


{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אין מי יקרא בצדק}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=יד
|פזמון={{:מלאכי רחמים|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=טו
|חטאנו={{#בלי קטע:גדול עווני|יו&quot;כ}}}}</text>
      <sha1>gwssrxzv6b5358swvyknnk0107jcabh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737172</id>
    <revision>
      <id>3018099</id>
      <parentid>2996387</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:07:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]]</comment>
      <origin>2996387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3438" sha1="i4s1hhhpgnmtv9cqujxtc3gq50kiepz" xml:space="preserve">==סליחות ליום רביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===טז. סליחה===
{{:אתה מקדם אלהינו אדוננו}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יז. סליחה===
כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנוּ אוֹיְבֵינוּ, אַיֵּה מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ט}}{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|תהלים קטו ב}}{{ש}}
וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתֵנוּ, וְתִקְוָתֵנוּ מִי יְשׁוּרֶנָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יז טו}}{{ש}}
הָיְתָה לָּנוּ דִמְעָתֵנוּ לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה, בְּאָמְרָם אֵלֵינוּ כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֵיכֶם׃{{ממס|תהלים מב ד}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|תהלים לד כג}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:איה כל נפלאותיך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===יח. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים מב ב}}{{ש}}
קַוֹּה קִוִּינוּ יְיָ, וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
קִוִּיתִי יְיָ, קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃{{ממס|תהלים קל ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אויתיך קויתיך מארץ מרחקים}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=יט
|פזמון={{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=כ
|חטאנו={{:יושב בגבהי מרומים|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>i4s1hhhpgnmtv9cqujxtc3gq50kiepz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אי זה מקום בינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739616</id>
    <revision>
      <id>3017989</id>
      <parentid>3017480</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T19:24:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הסרת רווח מיותר</comment>
      <origin>3017989</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109217" sha1="ckdn5wxwvc0xztjncjie1l2zib9jcw5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אי זה מקום בינה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות &lt;סוגריים מזווים&gt;. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}}
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[אזהרות אבן גבירול|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}}
המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם &quot;חתן המים&quot;. ויש שפקפקו במנהג.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
===פתיחה===
{{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''עצרת'''}}

{{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}}
לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}}
וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ

{{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}}
וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}}
קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}}
וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ

{{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}}
אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}}
שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}}
אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה

{{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}}
גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}}
בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}}
עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}}
אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי.
===פזמון===
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}}
לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}}
תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}

{{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}}
וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}}
עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}}
וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}}
לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}}
וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}}
וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}}
וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}}
לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}}
לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}}
מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}}
בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}}
הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}}
שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

{{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}}
נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}}
אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}}
כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}}
בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}}
וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}}
שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}}
שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת
{{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}}

===רשות===
{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}}

{{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}}
{{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}}

{{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}}
{{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}}

{{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}}
{{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}}

{{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}}
{{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}}
{{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}}

{{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}}
{{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}}

{{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}}
{{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}}

{{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}}
{{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}}
{{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}}

{{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}}
{{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}}

{{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}}
{{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}}

{{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}}
{{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}}
{{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}}

{{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}}
חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}}
וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}}
וַעֲמָקִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}}

{{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}}
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}}
לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}}
לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}}

{{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}}
טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}}
כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}}

{{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}}
רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}}
בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}}

{{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}}
שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}}
עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}}
עַתָּה דַּע וּרְאֵה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש&quot;ב כד יג}}

===מצות עשה===
{{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}}
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}}

{{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}}

{{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}}
{{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש&quot;א יח כא}}

{{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}}
{{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}}
{{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}}
אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש&quot;א כ יט}}

{{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}}
{{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}}
{{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}}

{{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}}
{{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש&quot;א כו כה}}

{{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}}
{{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}}
כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ&quot;ב ד כט}}

{{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש&quot;א כט י}}

{{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}}
{{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}}

{{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}}
{{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}}

{{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}}
{{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}}
פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}}

{{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}}
{{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}}
פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}}

{{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}}
{{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}}
{{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}}
אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}}

{{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}}
{{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש&quot;ב יב ג}}

{{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}}
{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת &lt;תְּרוּמוֹת וּ&gt;מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}}
{{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}}

{{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}}
{{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ&quot;א ג כו}}

{{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}}
{{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}}
{{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}}

{{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}}
{{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ &lt;וּבְהֶמְתֶּךָ&gt; לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}}
{{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}}
{{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}}
{{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}}
{{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}}
מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} 

{{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}}

{{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}}
{{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}}
{{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}}

{{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}}
{{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}}

{{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}}
{{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}}
{{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}}
כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}}
{{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}}

{{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}}
{{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}}

{{סי|גְּ}}זֵרַת &lt;פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ&gt;שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן &lt;וּבַשָּׂדֶה&gt; וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}}

{{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}}

{{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] &lt;לְהָבֵר&gt;{{ש}}
{{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}}

{{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר &lt;וּבִעוּר&gt; שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}}

{{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}}
{{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}}

{{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}}
{{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן &lt;גְּזֵרַת&gt; אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}}

{{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}}
{{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}}
וְ&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}}

{{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}}
{{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}}
{{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש&quot;א יז לט}}

{{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}}
{{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת &lt;וְקִדּוּשׁ&gt; יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}}
{{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}}

{{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}}
{{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת &lt;יָד וְ&gt;יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש&quot;א כג כב}}

{{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}}
{{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}}
{{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}}

{{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ&lt;שִׂמְחָה וְ&gt;עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}}

{{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}}

{{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן &lt;הַמִּקְדָּשׁ וּמִן&gt; הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}}
{{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}}
{{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}}
{{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ &lt;בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה&gt; וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}}
{{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}}

{{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש&quot;ב כג ה}}

{{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}}
{{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}}

{{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}}
{{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש&quot;א כ כא}}

{{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] &lt;וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר&gt; לְמַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
{{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש, '''יצחק'''}}

{{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}}
{{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}}

{{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}}
{{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}}

{{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}}
{{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}}

{{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף &lt;וְגוֹנֵב&gt; בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}}

{{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש&quot;א כט ד}}

{{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}}
{{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}}
{{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}}

{{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת &lt;וּשְׁלָמִים&gt; וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}}
{{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}}

{{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}}
{{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}}
{{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}}

{{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת &lt;יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ&gt;בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}}

{{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}}

{{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}}
{{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}}
{{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}}

{{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}}

{{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת &lt;וּבְכוֹרָה&gt; וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}}
{{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש&quot;א ט כ}}

{{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}}

{{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֵר &lt;וּמוֹרֶה&gt; וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}}
{{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ&quot;א כב יז}}

{{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}}
{{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] &lt;בְעָלָיו&gt;{{ש}}
{{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}}

{{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר &lt;וְשׁוֹלַחַת יָד&gt; וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}}
{{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}}

{{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}}
{{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}}

{{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}}
{{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}}

{{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}}

{{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}}
{{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}}

{{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}}

{{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}}
{{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}}
{{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}}
===פזמון===
{{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''יצחק'''}}

{{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}}
יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}}
תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}}
קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}}
כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}}

{{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}}
הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}}
לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}}
לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}}
וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}}
וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}}
שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}}
לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}}
לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}}
וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}}
וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}}
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}}
חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}}
וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}}
וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}}
שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}}
וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}}
וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}}
וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}}
בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}}
שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}}
וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}}
עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}}
כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}}
וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}}
מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}}
כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}}
וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}}
וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}}
וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}}
בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}}
קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}}
בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}}
וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}}

{{רקע אפור}}
תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}}
בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}}
וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}}
יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
{{סוף}}
&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
===מצוות לא תעשה===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (רובו במתכונת אא&quot;ב גג&quot;ד)}}

{{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}}
{{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}}
{{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}}

{{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה &lt;וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה&gt; וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}}

{{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}}
{{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}}

{{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ &lt;וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ&gt; וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}}
{{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}}
{{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת &lt;אֵשׁ&gt; אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}}

{{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}}
{{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}}
{{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש&quot;ב יא כה}}

{{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}}
{{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}}
{{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}}

{{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}}
{{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי הִיא זִמָּה{{ש}}
{{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}}

{{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|מְ}}לֶאכֶת &lt;וּמַאֲכַל&gt; יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}}

{{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}}
{{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}}

{{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}}
{{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}}

{{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים &lt;וּמְחֻסַּר בְּגָדִים&gt; וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}}
{{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}}
{{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}}

{{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}}
{{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}}

{{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}}
{{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}}
{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}}

{{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}}
{{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}}
דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}}

{{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} &lt;בְּשִׁבְעָה&gt; יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}}
{{סי|הַ}}זְהָרַת &lt;רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ&gt;נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ&quot;ב יח לו}}

{{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד &lt;וְלֹא תִתְאַוֶּה&gt; וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}}
{{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}}
{{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}}
לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}}

{{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}}
{{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש&quot;ב טז יא}}

{{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}}
{{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש&quot;ב א י}}

{{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}}
{{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}}
{{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}}

{{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}}
{{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש&quot;א טז ז}}

{{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}}
{{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}}

{{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}}
{{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}}
{{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}}

{{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}}
{{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}}

{{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}}
{{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}}

{{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי &lt;עֹשֶׁק וְ&gt;גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}}

{{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}}
{{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה&quot;ש א י}}

{{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}}
{{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}}
{{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}}

{{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי &lt;וַאֲדוֹמִי&gt; כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}}
{{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}}

{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה &lt;וּכְרוּת שָׁפְכָה&gt; לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}}
{{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}}
{{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}}

{{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}}
{{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}}
דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}}

{{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם &lt;וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט&gt; וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}}

{{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}}
{{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}}

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' משולש}}

{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}}
{{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ&quot;ב יב יג}}

{{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}}
{{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}}
{{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}}

{{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}}
{{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}}
{{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}}

{{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ת עַכּוּ&quot;ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}}

{{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}}
[{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה &lt;וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן&gt; כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}}
{{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}}

{{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}}
{{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}}

{{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}}
{{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}}

{{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}}
{{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}}
{{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}}

{{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}}
{{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}}
{{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש&quot;ב ג כה}}

{{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}}
{{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}}
{{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}}

{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}}
{{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}}
{{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}}

{{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}}
{{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}}

{{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}}
{{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}}
{{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}}

{{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}}
{{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}}
{{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}}

{{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}}
{{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}}

{{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}}
{{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}}

{{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}}
{{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}}

{{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת &lt;וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ&gt; וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}}
{{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}}
{{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}}

{{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}}
{{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}}

{{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}}
{{סי|צִ}}יצִין &lt;וּפִתְחֵי הַדָּת&gt; וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}}
{{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}}

{{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}}
{{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}}

{{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}}
{{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}}
{{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}}

{{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}}
{{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}}

{{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי &lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}}
לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}}

{{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}}
{{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}}
{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
[[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ckdn5wxwvc0xztjncjie1l2zib9jcw5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-31149-04</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743856</id>
    <revision>
      <id>3018073</id>
      <parentid>3017474</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:35:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תענית י ב */ תגובה: {{נחסמת}} (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018073</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="8bqkef3ule49wv248l3gttj0vlgg6w7" xml:space="preserve">
==[[תענית י ב]]==
{{אזהרה|תענית י ב}} [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:54, 25 במאי 2026 (IDT)
: {{נחסמת}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:35, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8bqkef3ule49wv248l3gttj0vlgg6w7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:סיפורי המעשיות - נחמן בן שמחה - לעמבערג - תרסב.pdf/21</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743970</id>
    <revision>
      <id>3018013</id>
      <parentid>3017923</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:54:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */</comment>
      <origin>3018013</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2942" sha1="8zugecw1wk2k9a308av1bohidn4e42e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;ב&quot;/&gt;שיעשו סביב סביב כל העיר מעיינות, כדי שכשאחד ירצה לשתות, לא יצטרך לילך ולשתות, רק כל אחד ימצא מעין אצלו. וצוה, (המלך הנ&quot;ל היינו בת הקיסר), לצייר צורתו אצל כל מעין ומעין, ושיעמדו שומרים וישמרו באם שיבוא אחד ויסתכל ביותר על הצורה ויעשה רוע פנים, (היינו שישתנה פניו כמו מי שמביט היטב על איזה דבר ומשתומם ומצטער), אזי יתפסו אותו בתפיסה. וכן עשו ובאו אלו השלשה הנ&quot;ל. דהיינו בן המלך הראשון שהוא החתן האמת של הבת הקיסר הזאת, [שהיא המלך עכשיו כנ&quot;ל], ובן הסוחר הנ&quot;ל, (שגירשו אביו מחמת הבת הקיסר הזאת שברחה עם הספינה עם כל הסחורה כנ&quot;ל), והמלך שהעבירוהו, (גם כן על ידה כי ברחה ממנו עם האחת עשרה שרות כנ&quot;ל), וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו, (היינו שבאו אצל המעיינות הנ&quot;ל וראו צורתה שהיתה מצויירת שם והכירו אותה והיו מסתכלים ביותר וכו'), ותפסו אותם בתפיסה.

בשעת חתונה צוה המלך, (היינו הבת הקיסר), שיבואו השבויים לפניו. והביאו השלשה הנ&quot;ל, והכירה אותם. והם לא הכירוה מחמת שמלובשת כמו איש. ענתה הבת קיסר ואמרה: אתה מלך, (היינו המלך שהעבירוהו הנ&quot;ל שהוא אחד משלשת השבויים הנ&quot;ל), אותך העבירו בשביל האחת עשרה בנות שרים שנאבדו; הרי לך הבנות שרים, שוב למדינתך ולמלכותך, (כי האחת עשרה בנות שרים היו עמה כאן כנ&quot;ל). אתה סוחר, (היינו בתחילה דיברה להמלך שהעבירוהו הנ&quot;ל עכשיו חזרה פניה ודברה עם הסוחר היינו עם בן הסוחר הנ&quot;ל), אותך גירש אביך בשביל הספינה עם סחורה שנאבדה ממך, (כנ&quot;ל), הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל שנשתהא המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה, (כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ&quot;ל עדיין היה אצלה בשלימות כנ&quot;ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ&quot;ל שהיה עשירות מופלג מאד כפלי כפלים כנ&quot;ל), ואתה בן מלך, (היינו החתן שלה באמת), נלכה ונסעה. ושבו לביתם. בילא&quot;ו:&lt;!-- עד כאן הוגה --&gt;&lt;section end=&quot;ב&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8zugecw1wk2k9a308av1bohidn4e42e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018015</id>
      <parentid>3018013</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T20:55:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */</comment>
      <origin>3018015</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2942" sha1="l3fawbbndtnornsk8d1hgg30wchm7w0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;&lt;section begin=&quot;ב&quot;/&gt;שיעשו סביב סביב כל העיר מעיינות, כדי שכשאחד ירצה לשתות, לא יצטרך לילך ולשתות, רק כל אחד ימצא מעין אצלו. וצוה, (המלך הנ&quot;ל היינו בת הקיסר), לצייר צורתו אצל כל מעין ומעין, ושיעמדו שומרים וישמרו באם שיבוא אחד ויסתכל ביותר על הצורה ויעשה רוע פנים, (היינו שישתנה פניו כמו מי שמביט היטב על איזה דבר ומשתומם ומצטער), אזי יתפסו אותו בתפיסה. וכן עשו ובאו אלו השלשה הנ&quot;ל. דהיינו בן המלך הראשון שהוא החתן האמת של הבת הקיסר הזאת, [שהיא המלך עכשיו כנ&quot;ל], ובן הסוחר הנ&quot;ל, (שגירשו אביו מחמת הבת הקיסר הזאת שברחה עם הספינה עם כל הסחורה כנ&quot;ל), והמלך שהעבירוהו, (גם כן על ידה כי ברחה ממנו עם האחת עשרה שרות כנ&quot;ל), וכל אחד מאלו השלשה הכיר שזה צורתה והסתכלו ונזכרו ונצטערו, (היינו שבאו אצל המעיינות הנ&quot;ל וראו צורתה שהיתה מצויירת שם והכירו אותה והיו מסתכלים ביותר וכו'), ותפסו אותם בתפיסה.

בשעת חתונה צוה המלך, (היינו הבת הקיסר), שיבואו השבויים לפניו. והביאו השלשה הנ&quot;ל, והכירה אותם. והם לא הכירוה מחמת שמלובשת כמו איש. ענתה הבת קיסר ואמרה: אתה מלך, (היינו המלך שהעבירוהו הנ&quot;ל שהוא אחד משלשת השבויים הנ&quot;ל), אותך העבירו בשביל האחת עשרה בנות שרים שנאבדו; הרי לך הבנות שרים, שוב למדינתך ולמלכותך, (כי האחת עשרה בנות שרים היו עמה כאן כנ&quot;ל). אתה סוחר, (היינו בתחילה דיברה להמלך שהעבירוהו הנ&quot;ל עכשיו חזרה פניה ודברה עם הסוחר היינו עם בן הסוחר הנ&quot;ל), אותך גירש אביך בשביל הספינה עם סחורה שנאבדה ממך, (כנ&quot;ל), הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל שנשתהא המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה, (כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ&quot;ל עדיין היה אצלה בשלימות כנ&quot;ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ&quot;ל שהיה עשירות מופלג מאד כפלי כפלים כנ&quot;ל), ואתה בן מלך, (היינו החתן שלה באמת), נלכה ונסעה. ושבו לביתם. בילא&quot;ו:&lt;!-- עד כאן הוגה --&gt;&lt;section end=&quot;ב&quot;/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>l3fawbbndtnornsk8d1hgg30wchm7w0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Frogger10b</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743975</id>
    <revision>
      <id>3017947</id>
      <timestamp>2026-05-28T14:25:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3017947</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="116" sha1="jzjbf5hafkf67dakzalctw3nxop41b0" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:25, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>jzjbf5hafkf67dakzalctw3nxop41b0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Frogger10b</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1743976</id>
    <revision>
      <id>3017948</id>
      <timestamp>2026-05-28T14:25:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3017948</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743977</id>
    <revision>
      <id>3017957</id>
      <timestamp>2026-05-28T16:04:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ט|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3017957</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="267" sha1="mnpcup86gm3855jj23gim4y1uwye9z7" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ט|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>mnpcup86gm3855jj23gim4y1uwye9z7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין לנו עוד אלהים זולתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743978</id>
    <redirect title="אין לנו אלהים עוד זולתך" />
    <revision>
      <id>3017963</id>
      <timestamp>2026-05-28T16:18:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[אין לנו עוד אלהים זולתך]] לשם [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]: כותרת שאינה כתובה נכון: וכן נוסח אשכנז הישן</comment>
      <origin>3017963</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="58" sha1="c0sdqlu4wgddefvecd06bbeuig89pk1" xml:space="preserve">#הפניה [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]</text>
      <sha1>c0sdqlu4wgddefvecd06bbeuig89pk1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר הרקמה/שער לח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743979</id>
    <revision>
      <id>3017969</id>
      <timestamp>2026-05-28T17:02:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שער לח</comment>
      <origin>3017969</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32308" sha1="8asr3rhsltwby75a5d6bcrn6dqvwwlg" xml:space="preserve">=שער לח=
{{גדול-מודגש|בלשון הזכר ולשון הנקבה}}

דע כי רוב השער הזה כבר נכנס בשער הכנוים בעבור השתתפם בכנוים, 
ואנחנו שונים ממנו הנה מה שאנחנו צריכים לזוכרו ומה שלא נוכל לעמוד מבלעדי 
שנותו, כדי שיֵארגו הדברים ויתחברו הענינים. ודע כי לשון הזכר הוא העקר 
{{עמוד|225}}
בשער הזה, וכי לשון הנקבה סעיף נכנס עליו. יורה אותך על זה נפול {{צ|'''דָּבָר'''}} – והוא לשון 
זכר – על הזכר ועל הנקבה, כאשר נאמר {{צ|וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל '''דָּבָר'''}} {{ק|([[שמות ט ד]])}}, 
ר&quot;ל מאומה מבהמתם בין זכר בין נקבה. והוא נופל גם כן על כל מה שיש 
בעולם, כאמרו {{צ|מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר כָּל '''דָּבָר''' אֲשֶׁר בָּאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח י]])}}, 
ועוד {{צ|וְאֵין מַכְלִים '''דָּבָר''' בָּאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח ז|שם פסוק ז]])}}, ועוד {{צ|וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת '''דָּבָר'''}} {{ק|([[דברים כג טו]])}}, 
ענין אלה: מאומה מן הדברים. וכן הוא ה'שַׁי' {{ק|(شيء)}} אצל הערב, שפירושו ה'דבר' לשון 
זכר, והם מפילים אותו על כל זכר וכל נקבה, ומביאים אותו לעד כאשר הביאונו 
אנחנו {{צ|דָּבָר}}. כי הדבר יהיה בתחלה לשון זכר, ואחר כן יבא עליו סימן לשון 
הנקבה, בין שיהיה שם בין שיהיה פעל. תאמר להביא על {{צ|'''אָמַר'''}} לשון נקבה –
{{צ|'''אָמְרָה'''}}, ולהביא על {{צ|'''שָׁמַע'''}} לשון נקבה – {{צ|'''שָׁמְעָה'''}}, על {{צ|'''אָכַל'''}} – {{צ|'''אָכְלָה'''}}, על {{צ|'''אָדוֹם'''}} – {{צ|'''אֲדֻמָּה'''}} {{ק|([[במדבר יט ב]])}},
{{נ|ועָקוּב|ועקב}} – {{צ|'''עֲקֻבָּה'''}} {{ק|([[הושע ו ח]])}}, ו{{צ|'''זָקֵן'''}} – {{צ|'''זְקֵנָה'''}}, ו{{צ|'''חָכָם'''}} – {{צ|'''חֲכָמָה'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יד ב]])}}. והה&quot;א הזאת היא רפה לעולם, כי אם במלות 
ידועות באה בהם נראת על הזרות, כמו {{צ|'''וְתַעֲלֻמָהּ''' יֹצִא אוֹר}} {{ק|([[איוב כח יא]])}}, {{צ|'''כְּבִכּוּרָהּ''' 
בְּטֶרֶם קַיִץ}} {{ק|([[ישעיהו כח ד]])}} וזולתם ממה שהוא נזכר במסורת. ויש שימירו 
הה&quot;א הזאת בת&quot;ו במקומות מבלתי סמיכה, כמו {{צ|'''וּשְׁכֻרַת''' וְלֹא מִיָּיִן}} {{ק|([[ישעיהו נא כא]])}}, 
{{צ|'''שִׁפְעַת''' אֲנִי רֹאֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יז]])}}, {{צ|עֹשֶׂה רָע '''מְאַת'''}} {{ק|([[קהלת ח יב]])}}, {{צ|כִּי '''אָזְלַת''' יָד}} {{ק|([[דברים לב לו]])}}, 
{{צ|'''וְשָׁבַת''' לַנָּשִׂיא}} {{ק|([[יחזקאל מו יז]])}}, {{צ|'''וְחָטָאת''' עַמֶּךָ}} {{ק|([[שמות ה טז]])}}, הוא פעל חולף 
לשון נקבה, והוציא העם בלשון נקבה על דרך הערה. אבל בהסמך אי אפשר 
שלא תהפך הה&quot;א הזאת לת&quot;ו, אלא מה שבא זר, כאשר נאמר {{צ|עַד '''שְׁנַת''' הַדְּרוֹר}} 
{{ק|([[יחזקאל מו יז]])}}, {{צ|'''יוֹנַת''' אֵלֶם}} {{ק|([[תהלים נו א]])}}, {{צ|'''וְחָכְמַת''' הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה}} {{ק|([[קהלת ט טז]])}} והדומה 
לזה. וכאשר תספר על האחד הזכר אשר איננו במעמד בפעל העתיד הגמור או 
בפעל העתיד העטוף בוא&quot;ו השבאית או בו&quot;ו הפתוחה המורה על החליפות, תאמר 
{{צ|'''יֵרֶא''' יְיָ עֲלֵיכֶם}} {{ק|([[שמות ה כא]])}}, {{צ|'''וַיֵּלֶךְ''' אִישׁ מִבֵּית לֵוִי '''וַיִּקַּח''' אֶת בַּת לֵוִי}} {{ק|([[שמות ב א]])}}; ואם תדבר עמו 
תאמר {{צ|אֵלַי '''תָּבוֹא'''}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|אַתָּה '''תֹאכַל''' וְלֹא '''תִשְׂבָּע'''}} {{ק|([[מיכה ו יד]])}}; ואם תספר 
על הנקבה האחת אשר איננה במעמד תאמר {{צ|הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה '''תֵּלֵד'''}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, 
{{צ|{{נ|כִּי עַתָּה|}} '''תָּבוֹא''' אֵלֶיךָ {{נ|וַתֵּלֶא|}}}} {{ק|([[איוב ד ה]])}} רצוני {{צ|'''תָּבוֹא'''}}, {{צ|'''תִּגַּע''' עָדֶיךָ}} {{ק|([[איוב ד ה|שם]])}}, {{צ|'''וְתֵלֵד''' עַל בִּרְכַּי}} {{ק|([[בראשית ל ג]])}}, {{צ|'''וַתִּקְרָא''' 
אֶת שְׁמוֹ}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, {{צ|'''וַתֵּלֶךְ''' הָעַלְמָה}} {{ק|([[שמות ב ח]])}}, ויהיה הלשון הזה שוה עם לשון הדבור 
עם האחד הזכר. ואפשר שמוסיפים בו יו&quot;ד, כאשר אמרו {{צ|{{נ|הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן|}} '''וַתִּזְנִי''' שָׁם}} {{ק|([[ירמיהו ג ו]])}}, {{צ|אֵיךְ 
'''תִּשְׁקֹטִי''' {{נ|וַייָ צִוָּה לָהּ|}}}} {{ק|([[ירמיהו מז ז]])}}, {{צ|אַךְ '''תִּירְאִי''' אוֹתִי '''תִּקְחִי''' מוּסָר וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי 
עָלֶיהָ}} {{ק|([[צפניה ג ז]])}}. וישתוה הנה עוד לשון הספור על הנקבה אשר {{נ|איננה במעמד בלשון הספור על הנקבה אשר|}} היא במעמד בלבד, 
וכאלו הלשון הבטה, וההבטה חלק מחלקי הצחות. ואני נוטה בו יותר אל הענין 
הראשון. וכבר עשו הפך זה, ר&quot;ל שהם הפילו היו&quot;ד מלשון הספור על הנקבה 
הנמצאת במעמד, נאמר {{צ|וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ '''וַתָּבוֹא''' עַד שְׁנוֹתָיִךְ}} {{ק|([[יחזקאל כב ד]])}}, והשתוה 
הלשון הזה עם לשון הספור על הנקבה אשר איננה במעמד. ואם תספר על 
קהל הזכרים אשר אינם נמצאים במעמד תאמר {{צ|וְלֹא '''יֶאְשָׁמוּ'''}} {{ק|([[זכריה יא ה]])}}, {{צ|וְהָאֲנָשִׁים 
'''יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ'''}} {{ק|([[מ&quot;א כ לג]])}}, {{צ|'''וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ'''… '''וַיַּכּוּ'''}} {{ק|([[בראשית יד ז]])}}. ואם תספר על 
קהל הזכרים הנמצאים במעמד תאמר {{צ|'''וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ'''… '''וַתֵּשְׁבוּ'''}} {{ק|([[דברים א#א מה|דברים א מה-מו]])}}. 
{{עמוד|226}}
ואם תספר על קהל הנקבות אשר אינם נמצאות במעמד תאמר {{צ|'''תִּצְדַּקְנָה''' מִמֵּךְ}} {{ק|([[יחזקאל טז נב]])}}, 
{{צ|'''וַתִּרְכַּבְנָה'''… '''וַתֵּלַכְנָה'''}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|'''וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה'''}} {{ק|([[שמות ב טז]])}}, 
ויתקבצו שני סימנין לנקבה, ר&quot;ל הת&quot;ו אשר היתה סימן לנקבה בספור על הנקבה 
האחת, והנו&quot;ן והה&quot;א אשר המה סימן קבוץ הנקבה. ואפשר שיספיק להם בסימן 
הנקבה בת&quot;ו לבדה, ושמו סימן הקבוץ הוא&quot;ו אשר היא סימן קבוץ הזכר, והסכימו 
בלשון הנקבה על הת&quot;ו לבדה, כאשר נאמר {{צ|וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי '''תִּבְטָחוּ'''}} {{ק|([[ירמיהו מט יא]])}}, 
{{צ|'''וַתִּקְרְבוּ''' עֲצָמוֹת}} {{ק|([[יחזקאל לז ז]])}}, {{צ|גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר '''תַּחְשְׁבֻנִי'''}} {{ק|([[איוב יט טו]])}}, 
וזה על יחד האמהות בלבד, {{צ|וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ '''תּוֹכִחֻךְ'''}} {{ק|([[ירמיהו ב יט]])}}. ואפשר שיביאו בזה 
הפעל העתיד {{נ|לזכר|}} האחד ויוסיפו עליו הנו&quot;ן והה&quot;א אשר המה סימן קבוץ הנקבה ויאמרו 
{{צ|מִגּוֹי '''יַעֲמֹדְנָה'''}} {{ק|([[דניאל ח כב]])}}, {{צ|'''וַיִּשַּׁרְנָה''' הַפָּרוֹת}} {{ק|([[ש&quot;א ו יב]])}}, {{צ|'''וַיֵּחַמְנָה''' בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת}} 
{{ק|([[בראשית ל לח]])}}. ואפשר שישימו הספור על זה כספור על הנקבה האחת, כאשר 
נאמר {{צ|חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ '''תַּעֲנֶינָּה'''}} {{ק|([[שופטים ה כט]])}}, {{צ|לֹא '''תִמְעַד''' אֲשֻׁרָיו}} {{ק|([[תהלים לז לא]])}}, 
וההקשה תִּמְעַדְנָה, כמו {{צ|וְהַגְּבָעוֹת '''תֵּלַכְנָה''' חָלָב}} {{ק|([[יואל ד יח]])}}, {{צ|'''תִּכְרַעְנָה''' יַלְדֵיהֶן '''תְּפַלַּחְנָה'''}} 
{{ק|([[איוב לט ג]])}}. והיתה ההקשה ב{{צ|'''תַּעֲנֶינָּה'''}} שיהיה תַּעֲנֶינָה אוֹתָהּ, כמו {{צ|'''וַתַּעֲנֶינָה''' הַנָּשִׁים 
הַמְשַׂחֲקוֹת}} {{ק|([[ש&quot;א יח ז]])}}, ובא על תַּעֲנֶה אוֹתָהּ, וכאשר חבר הכנוי שמהו נו&quot;ן וה&quot;א 
ודגש הנו&quot;ן, כאשר נאמר בזכר {{צ|אֵל '''יִדְּפֶנּוּ''' לֹא אִישׁ}} {{ק|([[איוב לב יג]])}}. ועל זה רוב השער, ר&quot;ל על תִּפְעַלְנָה. 
ואם תספר על קהל הנקבות הנמצאות במעמד יהיה על הלשון ההוא אשר יהיה 
על אשר אינן נמצאות במעמד, ר&quot;ל על תִּפְעַלְנָה, כאשר נאמר {{צ|וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן '''תִּשֶּׂאינָה'''}} 
{{ק|([[יחזקאל כג מט]])}}, זה ספור על הנמצאות במעמד, ונאמר בספור על אשר אינם 
נמצאות במעמד: {{צ|'''וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה''' עָלֵינוּ נֶהִי}} {{ק|([[ירמיהו ט יז]])}}. ונאמר בספור על 
הנמצאות במעמד: {{צ|הָקֵים תָּקִימְנָה… וְעָשֹׂה '''תַעֲשֶׂינָה''' אֶת נִדְרֵיכֶם}} {{ק|([[ירמיהו מד כה]])}}, 
ועל אשר אינם נמצאות במעמד: {{צ|וְלֹא '''תַעֲשֶׂינָה''' כְּזִמַּתְכֶנָה}} {{ק|([[יחזקאל כג מח]])}}. ואם תספר 
על קהל הזכרים בפועל החולף, תאמר {{צ|'''הָלְכוּ'''}}, {{צ|'''אָכְלוּ'''}}, והספור על קהל הנקבות יהיה 
על הלשון ההוא גם כן, כמו {{צ|וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא '''יָדְעוּ'''}} {{ק|([[במדבר לא יח]])}}, {{צ|'''טָווּ''' 
אֶת הָעִזִּים}} {{ק|([[שמות לה כו]])}}, {{צ|וְלֹא נוֹדַע כִּי '''בָאוּ'''}} {{ק|([[בראשית מא כא]])}}, {{צ|'''כּוֹנְנוּ''' יָדֶיךָ}} {{ק|([[שמות טו יז]])}}, 
{{צ|יָדֶיךָ '''עָשׂוּנִי'''}} {{ק|([[תהלים קיט עג]])}}, ובעבור שאמר {{צ|'''עָשׂוּנִי'''}} הנהיג עליו {{צ|'''וַיְכוֹנְנוּנִי'''}}, 
{{צ|עֵינַי '''רָאוּ''' וְלֹא זָר}} {{ק|([[איוב יט כז]])}}, {{צ|בִּרְכֹת אָבִיךָ '''גָּבְרוּ'''}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}, {{צ|וַיְהִי כִּי '''יָרְאוּ''' 
הַמְיַלְּדֹת}} {{ק|([[שמות א כא]])}}, {{צ|וְלֹא '''עָשׂוּ'''}} {{ק|([[שמות א יז|שם פסוק יז]])}}, {{צ|כִּי '''קָמוּ''' עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א יד ד]])}}, {{צ|כִּי '''גָבְהוּ''' בְּנוֹת 
צִיּוֹן}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}. ויש שמספרים על קהל הנקבות בפעל החולף בלשון הספור על 
הנקבה האחת, כאשר נאמר {{צ|חָכְמוֹת '''בָּנְתָה''' בֵיתָהּ '''חָצְבָה''' עַמּוּדֶיהָ}} {{ק|([[משלי ט א]])}} ושאר מה שיש 
בענין ההוא מכמו זה. ועוד {{צ|וְעֵינָיו '''קָמָה'''}} {{ק|([[ש&quot;א ד טו]])}}, {{צ|כִּי '''קָמָה''' עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת 
יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו נא כט]])}}, {{צ|וְחַטֹּאותֵינוּ '''עָנְתָה''' בָּנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נט יב]])}}, וכמו זה {{צ|כִּי מֵאֶתְנַן זֹנָה 
'''קִבָּצָה'''}} {{ק|([[מיכה א ז]])}} כאשר בארתי בספר ההשואה. 

ודע כי {{נ|סימן|}} קבוץ שמות הזכרים הוא -ים, כמו {{צ|'''מְלָכִים'''}}, {{צ|'''עֲבָדִים'''}}, {{צ|'''יְלָדִים'''}}, {{צ|'''חֲמוֹרִים'''}}. 
ואפשר שימירו המ&quot;ם בנו&quot;ן, כאשר נאמר {{צ|אֱלֹהֵי '''צִדֹנִין'''}} {{ק|([[מ&quot;א יא לג]])}}, {{צ|'''חִטִּין''' (ושעורין) [וּשְׂעֹרִים]}} 
{{ק|([[יחזקאל ד ט]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן '''אֲחֵרִין'''}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|וְלֹא יַאֲמִין '''בַּחַיִּין'''}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לַמְחוֹת 
'''מְלָכִין'''}} {{ק|([[משלי לא ג]])}}, {{צ|יֶחְרְדוּ '''הָאִיִּן'''}} {{ק|([[יחזקאל כו יח]])}}, {{צ|לְקֵץ '''הַיָּמִין'''}} {{ק|([[דניאל יב יג]])}}, {{צ|כָּל 
שְׁעָרֶיהָ '''שׁוֹמֵמִין'''}} {{ק|([[איכה א ד]])}}. ואם יהיה הזכר ממה שאין לו דעת יתכן שיקבץ 
{{עמוד|227}}
על לשון זכר ולשון נקבה, כמו {{צ|'''הָר'''}} אשר יקבץ על {{צ|'''הָרִים'''}} ו{{צ|'''הָרוֹת'''}} {{ק|([[עמוס א יג]])}},
ו{{צ|'''יַעַר'''}} על {{צ|'''יְעָרִים'''}} {{ק|([[יחזקאל לד כה]])}} ו{{צ|'''יְעָרוֹת'''}} {{ק|([[תהלים כט ט]])}}, ו{{צ|'''נָהָר'''}} על {{צ|'''נְהָרִים'''}} {{ק|([[ישעיהו יח ז]])}} 
ו{{צ|'''נְהָרוֹת'''}} {{ק|([[ישעיהו יט ו]])}}, ו{{צ|'''קַרְדֹּם'''}} על {{צ|'''קַרְדֻּמִּים'''}} {{ק|([[ש&quot;א יג כא]])}} ו{{צ|'''קַרְדֻּמּוֹת'''}} {{ק|([[תהלים עד ה]])}}. אבל קבוץ 
הנקבה הוא -וֹת, כמו {{צ|'''אָתוֹן'''}} – {{צ|'''אֲתוֹנוֹת'''}} ו{{צ|'''אֶרֶץ'''}} – {{צ|'''אֲרָצוֹת'''}}, ו{{צ|'''קֶשֶׁת'''}} – {{צ|'''קְשָׁתוֹת'''}}. ואפשר שיקבץ 
על לשון הזכר, כמו {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} ו{{צ|'''יָדַיִם'''}} ו{{צ|'''עֵינַיִם'''}} ו{{צ|'''פְּעָמִים'''}}, {{צ|רַגְלֵי עָנִי '''פַּעֲמֵי''' דַלִּים}} {{ק|([[ישעיהו כו ו]])}}, 
{{צ|עִזִּים '''מָאתַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לב טו]])}}. ואם יהיה בנקבה האחת ה&quot;א הנקבה הם ברוב 
דבריהם מואסים לקבץ אותה עם -וֹת אשר הנה סימן קבוץ הנקבה, ומחסרים 
אותה על מָאֳסָם הִקבץ שני סימנים לנקבה, כאשר נאמר בקבוץ {{צ|'''שָׁנָה'''}} – {{צ|'''שְׁנוֹת''' יְמִין 
עֶלְיוֹן}} {{ק|([[תהלים עז יא]])}}, ובקבוץ {{צ|'''חַלָּה'''}} – {{צ|עַל '''חַלֹּת''' לֶחֶם}} {{ק|([[ויקרא ז יג]])}}, ובקבוץ {{צ|'''שִׁפְחָה'''}} – 
{{צ|'''שְׁפָחוֹת'''}}, ו{{צ|'''שָׂרָה'''}} – {{צ|'''שָׂרוֹת'''}}, ו{{צ|'''שָׂדֶה'''}} – {{צ|'''שָׂדוֹת'''}}, וההקשה באלה הקבוצים: שְׁנָתוֹת בהפוך ה&quot;א 
{{צ|'''שָׁנָה'''}} ת&quot;ו, וחֲלָתוֹת ושִׁפְחָתוֹת ושְׂרָתוֹת ושְׂדָתוֹת. ואפשר שידברו בקצתם על ההקשה, 
כאשר נאמר בקבוץ {{צ|'''שָׂפָה'''}} – {{צ|'''שִׂפְתוֹתָיו''' שׁוֹשַׁנִּים}} {{ק|([[שה&quot;ש ה יג]])}}, ואמרו {{צ|חִבְּקוּ '''אַשְׁפַּתּוֹת'''}} 
{{ק|([[איכה ד ה]])}}, והוא קבוץ {{צ|אַשְׁפָּה}} מאין ספק, וכן דברו בו רבותינו ז&quot;ל. וכבר אמרו 
{{צ|'''מֵאַשְׁפֹּת''' יָרִים אֶבְיוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ב ח]])}} על החסרון כמנהג. ודגשות ת&quot;ו {{צ|'''אַשְׁפַּתּוֹת'''}} שלא 
כהקשה, אבל על דעתם בזולתו מן הקבוצים, כמו {{צ|מַטְעַמִּים}} ו{{צ|מַרְבַדִּים}} והדומה לזה. 
ודע כי {{נ|כנוי|כנויי}} קבוץ הזכר אשר איננו נמצא המחובר עם השמות המקבצים 
קבוץ הזכר הוא -הֶם, כמו {{צ|רָאשֵׁיהֶם}}, {{צ|רַגְלֵיהֶם}}, {{צ|יְדֵיהֶם}}, {{צ|עַבְדֵיהֶם}}, {{צ|גְּמַלֵּיהֶם}}. ואפשר שיוסיפו 
אחרי המ&quot;ם ה&quot;א, כאשר נאמר {{צ|וְאֶל '''אֵלֵיהֵמָה''' לִפְנִימָה}} {{ק|([[יחזקאל מ טז]])}}. ואפשר 
שיחסרו הה&quot;א וישימו הכנוי הזה -מוֹ, כמו {{צ|אֲשֶׁר חֵלֶב '''זְבָחֵימוֹ'''}} {{ק|([[דברים לב לח]])}}, {{צ|יֶחֱזוּ '''פָנֵימוֹ'''}} 
{{ק|([[תהלים יא ז]])}}, {{צ|'''נְסִיכֵמוֹ'''}} {{ק|([[תהלים פג יב]])}}, {{צ|'''נְדִיבֵמוֹ'''}} {{ק|([[תהלים פג יב|שם]])}}, {{צ|הֲרָס '''שִׁנֵּימוֹ'''}} {{ק|([[תהלים נח ז]])}}. ואם יתחבר 
עם השמות המקבצים ב-וֹת יהיה ם', כמו {{צ|'''יְדוֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ז לג]])}}, {{צ|'''וְגַבֹּתָם''' מְלֵאֹת עֵינַיִם}} 
{{ק|([[יחזקאל א יח]])}}, {{צ|'''בְּחַרְבוֹתָם'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מ]])}}, {{צ|'''בִּשְׂדֹתָם'''}} {{ק|([[נחמיה יא כה]])}}, {{צ|'''לְמִשְׁפְּחֹתָם'''}} {{ק|([[בראשית י ה]])}}. ויש 
שיהיה -הֶם, כאמרו {{צ|שִׁקּוּצֵיהֶם '''וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל יא כא]])}}, {{צ|אֵת '''גְּוִיֹּתֵיהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, 
{{צ|'''שְׂדוֹתֵיהֶם''' לְיוֹרְשִׁים}} {{ק|([[ירמיהו ח י]])}}, {{צ|וְיַחְרְגוּ '''מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[תהלים יח מו]])}}, {{צ|'''לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם''' 
יָצְאוּ}} {{ק|([[בראשית ח יט]])}}, {{צ|וְכִתְּתוּ '''חַרְבֹתֵיהֶם''' לְאִתִּים '''וַחֲנִיתֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[מיכה ד ג]])}}. אבל כנוי 
קבוץ הזכר המחבר עם השמות הנפרדים או עם הפעלים הוא ם' בלבד, כמו {{צ|וַייָ 
'''בְּרֹאשָׁם'''}} {{ק|([[מיכה ב יג]])}}, {{צ|'''לְשׁוֹנָם'''}}, {{צ|'''צֹאנָם'''}}, {{צ|'''בְּקָרָם'''}}, {{צ|'''אַרְצָם'''}}, {{צ|'''וַיֹּשִׁיבֵם''' לָנֶצַח}} {{ק|([[איוב לו ז]])}}, 
{{צ|אֲשֶׁר '''גְּאָלָם'''}} {{ק|([[תהלים קז ב]])}}. ויש שיוסיפו עליה וא&quot;ו ואומרים {{צ|'''עֲנָקַתְמוֹ''' גַאֲוָה}} {{ק|([[תהלים עג ו]])}}, 
{{צ|'''חֶלְבָּמוֹ''' סָּגְרוּ פִּימוֹ}} {{ק|([[תהלים יז י]])}}, {{צ|הֲרָס שִׁנֵּימוֹ '''בְּפִימוֹ'''}}, {{צ|'''שִׁיתֵמוֹ''' נְדִיבֵמוֹ}}, 
רצוני {{צ|'''שִׁיתֵמוֹ'''}}, {{צ|תְּהֹמֹת '''יְכַסְיֻמוּ'''}} {{ק|([[שמות טו ה]])}}. ואם יתחבר הכנוי הזה בזולת 
השמות והפעלים יהיה גם כן ם', כמו {{צ|לָהֶם '''לְבַדָּם'''}} {{ק|([[איוב טו יט]])}}, {{צ|'''אוֹתָם'''}}, {{צ|'''כֻּלָּם'''}}. ויש שיהיה 
-הם, כמו {{צ|כְּקוֹץ מֻנָד '''כֻּלָּהַם'''}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}}, {{צ|יִשְׁפְּטוּ '''אוֹתְהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מה]])}}, המ&quot;ם הזאת 
תמורת נו&quot;ן, כי הוא מספר על הנקבה, ובא על לשון הזכר. וכנוי קבוץ הנקבה 
אשר אינם נמצאות במעמד נו&quot;ן, כמו {{צ|'''וּשְׁמוֹתָן''' אָהֳלָה}} {{ק|([[יחזקאל כג ד]])}}, {{צ|'''בְּלֶכְתָּן'''}} {{ק|([[יחזקאל א יב]])}}, 
{{צ|'''לְאַרְבַּעְתָּן'''}} {{ק|([[יחזקאל א י|שם פסוק י]])}}, {{צ|'''וַיּוֹשִׁעָן'''}} {{ק|([[שמות ב יז]])}}, והוא השער. ויש שימירו הנו&quot;ן הזאת 
במ&quot;ם, כמו {{צ|'''וַיְגָרְשׁוּם''' וַיַּשְׁקְ אֶת '''צֹאנָם'''}} {{ק|([[שמות ב יז]])}}, {{צ|וְעִם הָאֲמָהוֹת… 
'''עִמָּם''' אִכָּבֵדָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|הִנֵּה בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אוֹצִיאָה נָּא '''אוֹתָם''' וְעַנּוּ '''אוֹתָם'''}} 
{{ק|([[שופטים יט כד]])}}. ויש שיוסיפו על הנו&quot;ן {{נ|ה&quot;א|}}, כמו {{צ|'''לְבַדָּנָה'''}} {{ק|([[בראשית כא כט]])}}, {{צ|אֶל '''קִרְבֶּנָה'''}} {{ק|([[בראשית מא כא]])}},
{{צ|'''כֻלָּנָה'''}} {{ק|([[בראשית מב לו]])}}. ויש שיהיה -הֶן, כמו {{צ|'''לְבַדְּהֶן'''}} {{ק|([[בראשית כא כח]])}}, {{צ|'''עֲלֵיהֶן'''}}, ו'''גְּוִיֹּתֵיהֶן''' {{ק|(ראה [[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} 
{{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|וּבָרֵא '''אוֹתְהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מז]])}}, {{צ|{{נ|הֵמָּה|הם}} יִשְׁפְּטוּ '''אוֹתְהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מה]])}} במ&quot;ם 
תמורת הנו&quot;ן, {{צ|וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם '''בִּנְעוּרֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל כג ג]])}}, {{צ|וְכֹל '''מוֹצָאֵיהֶן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן''' 
{{עמוד|228}}
'''וּכְפִתְחֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל מב יא]])}}. ויש שיוסיפו על הנו&quot;ן הזאת ה&quot;א, כמו {{צ|קֶצֶב אֶחָד '''לְכֻלָּהְנָה'''}} 
{{ק|([[מ&quot;א ז לז]])}}, {{צ|אֵת '''גְּוִיֹּתֵיהֶנָה'''}} {{ק|([[יחזקאל א יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן '''אֹתָנָה'''}} {{ק|([[שמות לה כו]])}}, 
ותוספת הה&quot;א הזאת על {{נ||אותן}} אוֹתְהֶן {{נ|עד|או}} שיהיה אוֹתָהְנָה יתכן גם כן. ואפשר 
שישימו כנוי קבוץ הנקבה – כל שכן אשר איננה אמתית – בכנוי הנקבה האחת, אמרו 
{{צ|רַק '''בְּחַטֹּאות''' יָרָבְעָם בֶּן נְבָט {{נ||(אמרו רק)}} אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק לֹא סָר 
מִמֶּנָּה}} {{ק|([[מ&quot;ב יג ב]])}}, ועוד {{צ|וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל '''חַטֹּאות''' יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא 
סָרוּ מִמֶּנָּה}} {{ק|([[מ&quot;ב יז כב]])}}. וכנוי קבוץ הזכרים המדבר בהם ם', כמו {{צ|'''אֲמַרְתֶּם'''}}, {{צ|'''הֲרַגְתֶּם'''}}, 
{{צ|'''עֲשִׂיתֶם'''}}, {{צ|עֲמַדְתֶּם}}, {{צ|יְדַעְתֶּם}}. ואפשר שימירוה בנו&quot;ן, כמו {{צ|{{נ|עֲמַדְתֶּם|עמדת}} עַל חַרְבְּכֶם '''עֲשִׂיתֶן''' תּוֹעֵבָה}} 
{{ק|([[יחזקאל לג כו]])}}. וזה הכנוי לנקבה {{נ|נו&quot;ן|}}, כמו {{צ|מַדּוּעַ '''עֲשִׂיתֶן''' הַדָּבָר הַזֶּה}} {{ק|([[שמות א יח]])}}, 
{{צ|'''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת הָעִבְרִיּוֹת}} {{ק|([[שמות א טז]])}}, {{צ|'''וְאַתֵּן''' צֹאנִי}} {{ק|([[יחזקאל לד לא]])}}, {{צ|לָמָּה זֶּה '''עֲזַבְתֶּן'''}} 
{{ק|([[שמות ב כ]])}}. ואפשר שיוסיפו הה&quot;א, כמו {{צ|וְאַתֵּנָה '''יְדַעְתֶּן'''}} {{ק|([[בראשית לא ו]])}}, {{צ|'''כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה'''}} {{ק|([[יחזקאל יג כ]])}}, 
{{צ|וּנְפָשׁוֹת '''לָכֶנָה {{נ|תְחַיֶּינָה|תהיינה}}'''}} {{ק|([[יחזקאל יג יח]])}}. ויש שימירו הנו&quot;ן הזאת במ&quot;ם, כמו {{צ|מִקְנֵה 
'''אֲבִיכֶם'''}} {{ק|([[בראשית לא ט]])}}, {{צ|'''בְּכַזֶּבְכֶם''' לְעַמִּי}} {{ק|([[יחזקאל יג יט]])}}. ואם יתקבץ הזכר עם הנקבה 
יגבר הזכר על הנקבה, כאשר נאמר {{צ|וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ '''אֶתְהֶם'''}} {{ק|([[בראשית לב א]])}}, 
ונאמר בנקבה בלבד {{צ|וָאָסִיר '''אֶתְהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז נ]])}}. אבל אׇמרוֹ {{צ|תְּנָה אֶת נָשַׁי 
וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ '''בָּהֵן'''}} {{ק|([[בראשית ל כו]])}}, רצה הנשים לבדן, כי העבודה לא 
היתה כי אם בהן לבדן. 

וכאשר תצוה הנקבה האחת תוסיף יו&quot;ד לנקבה על צווי הזכר. ונהג השער 
כולו על זה ולא היה הפרש בצווי הנקבה הנלקח מן הפעל הקל בין מה שהצווי 
ממנו לזכר פְעוֹל בו&quot;ו המשך ובין מה שהצווי ממנו פְעַל זולת וא&quot;ו, וכלו הוא פְעַל, כי 
אם בעמידה והפסק הדברים, כי אפשר שיהיה הצווי בו לנקבה ממה שהצווי ממנו 
לזכר פְעֹל – פְעוֹלִי. אמרו {{צ|'''אִמְרִי''' לִי אָחִי}} {{ק|([[בראשית כ יג]])}}, {{צ|'''שִׁמְעִי''' בַת '''וּרְאִי וְהַטִּי''' אָזְנֵךְ 
'''וְשִׁכְחִי''' עַמֵּךְ}} {{ק|([[תהלים מה יא]])}}, {{צ|'''הָסֵבִּי''' עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}}, {{צ|'''עִמְדִי''' נָא בַחֲבָרַיִךְ}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, 
כי תצוה הזכר מזה ותאמר אֱמֹר, שְׁמַע, הַטֵּה, הָסֵב, עֲמֹד, ואתה מוסיף יו&quot;ד בצווי 
הנקבה. ואם תצוה קבוץ הנקבות תוסיף -נָה על בנין צווי הזכר האחד: אמרו {{צ|'''שְׁמַעְנָה''' 
נָשִׁים… '''וְלַמֵּדְנָה''' בְנוֹתֵיכֶם}} {{ק|([[ירמיהו ט יט]])}}, {{צ|'''חֲגֹרְנָה''' שַׂקִּים '''סְפֹדְנָה'''}} {{ק|([[ירמיהו מט ג]])}}, {{צ|'''לֵכְנָה 
שֹׁבְנָה'''}} {{ק|([[רות א ח]])}}, {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}} {{ק|([[רות א כ|שם פסוק כ]])}}, {{צ|אֶל שָׁאוּל '''בְּכֶינָה'''}} {{ק|([[ש&quot;ב א כד]])}}. ואפשר שיחסרו 
הה&quot;א, כאשר נאמר {{צ|'''שְׁמַעַן''' קוֹלִי}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, הניעו העי&quot;ן מפני שכבד להקבץ 
שני נחים; ואמרו {{צ|'''קִרְאֶן''' לוֹ}} {{ק|([[שמות ב כ]])}}, בא הצווי הזה על בנין צווי הנקבה האחת, 
והיה משפטו להיות קְרֶאן ברפיות האל&quot;ף, כאשר אמרו {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}}. ואמרו 
{{צ|'''צְאֶינָה''' וּרְאֶינָה}} {{ק|([[שה&quot;ש ג יא]])}} בהנעת האל&quot;ף להצמד הדברים, ואפשר שיהיה 
בנוי על לשון הצווי לנקבה האחת. 

ודע כי ת&quot;ו המדבר בו הזכר {{נ|מונעת|מונעה}} לעולם בקמץ: נאמר {{צ|'''וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ'''}} {{ק|([[דברים טז יב]])}}, 
{{צ|'''וְהָלַכְתָּ'''}}, {{צ|'''וְאָמַרְתָּ'''}}. ואם תדבר עם נקבה תניח הת&quot;ו, כאשר נאמר {{צ|'''אָמַרְתְּ''' לַייָ}} 
{{ק|([[תהלים טז ב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ}} {{ק|([[ישעיהו מט כא]])}}, {{צ|עַד לֹא '''שַׂמְתְּ''' אֵלֶּה}} {{ק|([[ישעיהו מז ז]])}}, 
{{צ|'''וְזָכַרְתְּ''' אֶת דְּרָכַיִךְ '''וְנִכְלַמְתְּ'''}} {{ק|([[יחזקאל טז סא]])}}, זה הוא רוב דבריהם. ואפשר שיוסיפו 
על הת&quot;ו הזאת יו&quot;ד וישתוה לשונו עם לשון המדבר: נאמר {{צ|'''דָּמִיתִי''' בַּת צִיּוֹן}} {{ק|([[ירמיהו ו ב]])}}, 
כי הוא דבור עם הנקבה, ואלו היה בא על המנהג היה דָּמִית בנח הת&quot;ו, 
אבל הוסיפו יו&quot;ד לנחץ לשון הנקבה ולבארו, ודמה לדבר המדבר על עצמו: {{צ|'''דָּמִיתִי''' 
{{עמוד|229}}
לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת}} {{ק|([[תהלים קב ז]])}}. וכמהו עוד אמרו {{צ|וָאָסִיר אֶתְהֶן 
כַּאֲשֶׁר '''רָאִיתִי'''}} {{ק|([[יחזקאל טז נ]])}}, המשפט בו רָאִית בנח הת&quot;ו, כי הוא דבור עם 
הנקבה, ר&quot;ל ירושלים, ורוצה באמרו {{צ|'''אֶתְהֶן'''}} – {{צ|'''סְדֹם'''}} ו{{צ|'''שֹׁמְרוֹן'''}} {{ק|(ראה [[יחזקאל טז מו|שם פסוק מו]])}}. רק הרבה פעמים כותבים 
היו&quot;ד הזאת ואין בוטים בה. אבל כאשר יחברו הלשון הזה, ר&quot;ל לשון הדבור 
עם הנקבה עם כנוי הפעולים, מקיימים היו&quot;ד במבטא, נאמר {{צ|לֹא בַמַּחְתֶּרֶת '''מְצָאתִים'''}} 
{{ק|([[ירמיהו ב לד]])}}, {{צ|'''וּנְתַתִּיהוּ''' לִפְנֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל טז יט]])}}. וישתוה גם כן זה הלשון עם 
לשון המדבר על עצמו, כאשר אמר {{צ|'''הֲרַגְתִּים''' בְּאִמְרֵי פִי}} {{ק|([[הושע ו ה]])}}, {{צ|'''וַהֲשִׂמֹתִיהוּ''' 
לְאוֹת}} {{ק|([[יחזקאל יד ח]])}}. ואם היה הכנוי נפרד היה 'לא במחתרת מצאת אותם', 'ונתת 
אותו לפניהם', בנח התי&quot;ו מכל אחד מהם. ויש שיפילו מכמו זה היו&quot;ד בקצת 
המקומות וישתוה לשונו עם לשון הזכר המדבר בו, כאשר אמרו {{צ|הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ '''וַהֲבֵאתוֹ''' 
אֵלַי}} {{ק|([[ש&quot;ב יד י]])}}, והשתוה הלשון עם לשון הדבור עם הזכר, ר&quot;ל {{צ|'''וַהֲבֵאתָהּ''' אֶל תּוֹךְ 
בֵּיתֶךָ}} {{ק|([[דברים כא יב]])}}, ועוד {{צ|מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר '''הִשְׁבַּעְתָּנוּ'''}} {{ק|([[יהושע ב יז]])}}, {{צ|שֶׁכָּכָה 
'''הִשְׁבַּעְתָּנוּ'''}} {{ק|([[שה&quot;ש ה ט]])}}, ועוד {{צ|בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר '''הוֹרַדְתֵּנוּ''' בוֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, ודמה ללשון הארמית: 
{{צ|דִּי מִלַּת מַלְכָּא '''הוֹדַעְתֶּנָא'''}} {{ק|([[דניאל ב כג]])}}.</text>
      <sha1>8asr3rhsltwby75a5d6bcrn6dqvwwlg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3017970</id>
      <parentid>3017969</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T17:03:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון הדגשה</comment>
      <origin>3017970</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32314" sha1="707flevtj3lt2cbcrpr72sefphvoruk" xml:space="preserve">=שער לח=
{{גדול-מודגש|בלשון הזכר ולשון הנקבה}}

דע כי רוב השער הזה כבר נכנס בשער הכנוים בעבור השתתפם בכנוים, 
ואנחנו שונים ממנו הנה מה שאנחנו צריכים לזוכרו ומה שלא נוכל לעמוד מבלעדי 
שנותו, כדי שיֵארגו הדברים ויתחברו הענינים. ודע כי לשון הזכר הוא העקר 
{{עמוד|225}}
בשער הזה, וכי לשון הנקבה סעיף נכנס עליו. יורה אותך על זה נפול {{צ|'''דָּבָר'''}} – והוא לשון 
זכר – על הזכר ועל הנקבה, כאשר נאמר {{צ|וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל '''דָּבָר'''}} {{ק|([[שמות ט ד]])}}, 
ר&quot;ל מאומה מבהמתם בין זכר בין נקבה. והוא נופל גם כן על כל מה שיש 
בעולם, כאמרו {{צ|מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין שָׁם מַחְסוֹר כָּל '''דָּבָר''' אֲשֶׁר בָּאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח י]])}}, 
ועוד {{צ|וְאֵין מַכְלִים '''דָּבָר''' בָּאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח ז|שם פסוק ז]])}}, ועוד {{צ|וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת '''דָּבָר'''}} {{ק|([[דברים כג טו]])}}, 
ענין אלה: מאומה מן הדברים. וכן הוא ה'שַׁי' {{ק|(شيء)}} אצל הערב, שפירושו ה'דבר' לשון 
זכר, והם מפילים אותו על כל זכר וכל נקבה, ומביאים אותו לעד כאשר הביאונו 
אנחנו {{צ|דָּבָר}}. כי הדבר יהיה בתחלה לשון זכר, ואחר כן יבא עליו סימן לשון 
הנקבה, בין שיהיה שם בין שיהיה פעל. תאמר להביא על {{צ|'''אָמַר'''}} לשון נקבה –
{{צ|'''אָמְרָה'''}}, ולהביא על {{צ|'''שָׁמַע'''}} לשון נקבה – {{צ|'''שָׁמְעָה'''}}, על {{צ|'''אָכַל'''}} – {{צ|'''אָכְלָה'''}}, על {{צ|'''אָדוֹם'''}} – {{צ|'''אֲדֻמָּה'''}} {{ק|([[במדבר יט ב]])}},
{{נ|ועָקוּב|ועקב}} – {{צ|'''עֲקֻבָּה'''}} {{ק|([[הושע ו ח]])}}, ו{{צ|'''זָקֵן'''}} – {{צ|'''זְקֵנָה'''}}, ו{{צ|'''חָכָם'''}} – {{צ|'''חֲכָמָה'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יד ב]])}}. והה&quot;א הזאת היא רפה לעולם, כי אם במלות 
ידועות באה בהם נראת על הזרות, כמו {{צ|'''וְתַעֲלֻמָהּ''' יֹצִא אוֹר}} {{ק|([[איוב כח יא]])}}, {{צ|'''כְּבִכּוּרָהּ''' 
בְּטֶרֶם קַיִץ}} {{ק|([[ישעיהו כח ד]])}} וזולתם ממה שהוא נזכר במסורת. ויש שימירו 
הה&quot;א הזאת בת&quot;ו במקומות מבלתי סמיכה, כמו {{צ|'''וּשְׁכֻרַת''' וְלֹא מִיָּיִן}} {{ק|([[ישעיהו נא כא]])}}, 
{{צ|'''שִׁפְעַת''' אֲנִי רֹאֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יז]])}}, {{צ|עֹשֶׂה רָע '''מְאַת'''}} {{ק|([[קהלת ח יב]])}}, {{צ|כִּי '''אָזְלַת''' יָד}} {{ק|([[דברים לב לו]])}}, 
{{צ|'''וְשָׁבַת''' לַנָּשִׂיא}} {{ק|([[יחזקאל מו יז]])}}, {{צ|'''וְחָטָאת''' עַמֶּךָ}} {{ק|([[שמות ה טז]])}}, הוא פעל חולף 
לשון נקבה, והוציא העם בלשון נקבה על דרך הערה. אבל בהסמך אי אפשר 
שלא תהפך הה&quot;א הזאת לת&quot;ו, אלא מה שבא זר, כאשר נאמר {{צ|עַד '''שְׁנַת''' הַדְּרוֹר}} 
{{ק|([[יחזקאל מו יז]])}}, {{צ|'''יוֹנַת''' אֵלֶם}} {{ק|([[תהלים נו א]])}}, {{צ|'''וְחָכְמַת''' הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה}} {{ק|([[קהלת ט טז]])}} והדומה 
לזה. וכאשר תספר על האחד הזכר אשר איננו במעמד בפעל העתיד הגמור או 
בפעל העתיד העטוף בוא&quot;ו השבאית או בו&quot;ו הפתוחה המורה על החליפות, תאמר 
{{צ|'''יֵרֶא''' יְיָ עֲלֵיכֶם}} {{ק|([[שמות ה כא]])}}, {{צ|'''וַיֵּלֶךְ''' אִישׁ מִבֵּית לֵוִי '''וַיִּקַּח''' אֶת בַּת לֵוִי}} {{ק|([[שמות ב א]])}}; ואם תדבר עמו 
תאמר {{צ|אֵלַי '''תָּבוֹא'''}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|אַתָּה '''תֹאכַל''' וְלֹא '''תִשְׂבָּע'''}} {{ק|([[מיכה ו יד]])}}; ואם תספר 
על הנקבה האחת אשר איננה במעמד תאמר {{צ|הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה '''תֵּלֵד'''}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, 
{{צ|{{נ|כִּי עַתָּה|}} '''תָּבוֹא''' אֵלֶיךָ {{נ|וַתֵּלֶא|}}}} {{ק|([[איוב ד ה]])}} רצוני {{צ|'''תָּבוֹא'''}}, {{צ|'''תִּגַּע''' עָדֶיךָ}} {{ק|([[איוב ד ה|שם]])}}, {{צ|'''וְתֵלֵד''' עַל בִּרְכַּי}} {{ק|([[בראשית ל ג]])}}, {{צ|'''וַתִּקְרָא''' 
אֶת שְׁמוֹ}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, {{צ|'''וַתֵּלֶךְ''' הָעַלְמָה}} {{ק|([[שמות ב ח]])}}, ויהיה הלשון הזה שוה עם לשון הדבור 
עם האחד הזכר. ואפשר שמוסיפים בו יו&quot;ד, כאשר אמרו {{צ|{{נ|הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן|}} '''וַתִּזְנִי''' שָׁם}} {{ק|([[ירמיהו ג ו]])}}, {{צ|אֵיךְ 
'''תִּשְׁקֹטִי''' {{נ|וַייָ צִוָּה לָהּ|}}}} {{ק|([[ירמיהו מז ז]])}}, {{צ|אַךְ '''תִּירְאִי''' אוֹתִי '''תִּקְחִי''' מוּסָר וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי 
עָלֶיהָ}} {{ק|([[צפניה ג ז]])}}. וישתוה הנה עוד לשון הספור על הנקבה אשר {{נ|איננה במעמד בלשון הספור על הנקבה אשר|}} היא במעמד בלבד, 
וכאלו הלשון הבטה, וההבטה חלק מחלקי הצחות. ואני נוטה בו יותר אל הענין 
הראשון. וכבר עשו הפך זה, ר&quot;ל שהם הפילו היו&quot;ד מלשון הספור על הנקבה 
הנמצאת במעמד, נאמר {{צ|וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ '''וַתָּבוֹא''' עַד שְׁנוֹתָיִךְ}} {{ק|([[יחזקאל כב ד]])}}, והשתוה 
הלשון הזה עם לשון הספור על הנקבה אשר איננה במעמד. ואם תספר על 
קהל הזכרים אשר אינם נמצאים במעמד תאמר {{צ|וְלֹא '''יֶאְשָׁמוּ'''}} {{ק|([[זכריה יא ה]])}}, {{צ|וְהָאֲנָשִׁים 
'''יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ'''}} {{ק|([[מ&quot;א כ לג]])}}, {{צ|'''וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ'''… '''וַיַּכּוּ'''}} {{ק|([[בראשית יד ז]])}}. ואם תספר על 
קהל הזכרים הנמצאים במעמד תאמר {{צ|'''וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ'''… '''וַתֵּשְׁבוּ'''}} {{ק|([[דברים א#א מה|דברים א מה-מו]])}}. 
{{עמוד|226}}
ואם תספר על קהל הנקבות אשר אינם נמצאות במעמד תאמר {{צ|'''תִּצְדַּקְנָה''' מִמֵּךְ}} {{ק|([[יחזקאל טז נב]])}}, 
{{צ|'''וַתִּרְכַּבְנָה'''… '''וַתֵּלַכְנָה'''}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|'''וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה'''}} {{ק|([[שמות ב טז]])}}, 
ויתקבצו שני סימנין לנקבה, ר&quot;ל הת&quot;ו אשר היתה סימן לנקבה בספור על הנקבה 
האחת, והנו&quot;ן והה&quot;א אשר המה סימן קבוץ הנקבה. ואפשר שיספיק להם בסימן 
הנקבה בת&quot;ו לבדה, ושמו סימן הקבוץ הוא&quot;ו אשר היא סימן קבוץ הזכר, והסכימו 
בלשון הנקבה על הת&quot;ו לבדה, כאשר נאמר {{צ|וְאַלְמְנֹתֶיךָ עָלַי '''תִּבְטָחוּ'''}} {{ק|([[ירמיהו מט יא]])}}, 
{{צ|'''וַתִּקְרְבוּ''' עֲצָמוֹת}} {{ק|([[יחזקאל לז ז]])}}, {{צ|גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר '''תַּחְשְׁבֻנִי'''}} {{ק|([[איוב יט טו]])}}, 
וזה על יחד האמהות בלבד, {{צ|וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ '''תּוֹכִחֻךְ'''}} {{ק|([[ירמיהו ב יט]])}}. ואפשר שיביאו בזה 
הפעל העתיד {{נ|לזכר|}} האחד ויוסיפו עליו הנו&quot;ן והה&quot;א אשר המה סימן קבוץ הנקבה ויאמרו 
{{צ|מִגּוֹי '''יַעֲמֹדְנָה'''}} {{ק|([[דניאל ח כב]])}}, {{צ|'''וַיִּשַּׁרְנָה''' הַפָּרוֹת}} {{ק|([[ש&quot;א ו יב]])}}, {{צ|'''וַיֵּחַמְנָה''' בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת}} 
{{ק|([[בראשית ל לח]])}}. ואפשר שישימו הספור על זה כספור על הנקבה האחת, כאשר 
נאמר {{צ|חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ '''תַּעֲנֶינָּה'''}} {{ק|([[שופטים ה כט]])}}, {{צ|לֹא '''תִמְעַד''' אֲשֻׁרָיו}} {{ק|([[תהלים לז לא]])}}, 
וההקשה תִּמְעַדְנָה, כמו {{צ|וְהַגְּבָעוֹת '''תֵּלַכְנָה''' חָלָב}} {{ק|([[יואל ד יח]])}}, {{צ|'''תִּכְרַעְנָה''' יַלְדֵיהֶן '''תְּפַלַּחְנָה'''}} 
{{ק|([[איוב לט ג]])}}. והיתה ההקשה ב{{צ|'''תַּעֲנֶינָּה'''}} שיהיה תַּעֲנֶינָה אוֹתָהּ, כמו {{צ|'''וַתַּעֲנֶינָה''' הַנָּשִׁים 
הַמְשַׂחֲקוֹת}} {{ק|([[ש&quot;א יח ז]])}}, ובא על תַּעֲנֶה אוֹתָהּ, וכאשר חבר הכנוי שמהו נו&quot;ן וה&quot;א 
ודגש הנו&quot;ן, כאשר נאמר בזכר {{צ|אֵל '''יִדְּפֶנּוּ''' לֹא אִישׁ}} {{ק|([[איוב לב יג]])}}. ועל זה רוב השער, ר&quot;ל על תִּפְעַלְנָה. 
ואם תספר על קהל הנקבות הנמצאות במעמד יהיה על הלשון ההוא אשר יהיה 
על אשר אינן נמצאות במעמד, ר&quot;ל על תִּפְעַלְנָה, כאשר נאמר {{צ|וַחֲטָאֵי גִלּוּלֵיכֶן '''תִּשֶּׂאינָה'''}} 
{{ק|([[יחזקאל כג מט]])}}, זה ספור על הנמצאות במעמד, ונאמר בספור על אשר אינם 
נמצאות במעמד: {{צ|'''וּתְמַהֵרְנָה וְתִשֶּׂנָה''' עָלֵינוּ נֶהִי}} {{ק|([[ירמיהו ט יז]])}}. ונאמר בספור על 
הנמצאות במעמד: {{צ|הָקֵים תָּקִימְנָה… וְעָשֹׂה '''תַעֲשֶׂינָה''' אֶת נִדְרֵיכֶם}} {{ק|([[ירמיהו מד כה]])}}, 
ועל אשר אינם נמצאות במעמד: {{צ|וְלֹא '''תַעֲשֶׂינָה''' כְּזִמַּתְכֶנָה}} {{ק|([[יחזקאל כג מח]])}}. ואם תספר 
על קהל הזכרים בפועל החולף, תאמר {{צ|'''הָלְכוּ'''}}, {{צ|'''אָכְלוּ'''}}, והספור על קהל הנקבות יהיה 
על הלשון ההוא גם כן, כמו {{צ|וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא '''יָדְעוּ'''}} {{ק|([[במדבר לא יח]])}}, {{צ|'''טָווּ''' 
אֶת הָעִזִּים}} {{ק|([[שמות לה כו]])}}, {{צ|וְלֹא נוֹדַע כִּי '''בָאוּ'''}} {{ק|([[בראשית מא כא]])}}, {{צ|'''כּוֹנְנוּ''' יָדֶיךָ}} {{ק|([[שמות טו יז]])}}, 
{{צ|יָדֶיךָ '''עָשׂוּנִי'''}} {{ק|([[תהלים קיט עג]])}}, ובעבור שאמר {{צ|'''עָשׂוּנִי'''}} הנהיג עליו {{צ|'''וַיְכוֹנְנוּנִי'''}}, 
{{צ|עֵינַי '''רָאוּ''' וְלֹא זָר}} {{ק|([[איוב יט כז]])}}, {{צ|בִּרְכֹת אָבִיךָ '''גָּבְרוּ'''}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}, {{צ|וַיְהִי כִּי '''יָרְאוּ''' 
הַמְיַלְּדֹת}} {{ק|([[שמות א כא]])}}, {{צ|וְלֹא '''עָשׂוּ'''}} {{ק|([[שמות א יז|שם פסוק יז]])}}, {{צ|כִּי '''קָמוּ''' עֵינָיו מִשֵּׂיבוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א יד ד]])}}, {{צ|כִּי '''גָבְהוּ''' בְּנוֹת 
צִיּוֹן}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}. ויש שמספרים על קהל הנקבות בפעל החולף בלשון הספור על 
הנקבה האחת, כאשר נאמר {{צ|חָכְמוֹת '''בָּנְתָה''' בֵיתָהּ '''חָצְבָה''' עַמּוּדֶיהָ}} {{ק|([[משלי ט א]])}} ושאר מה שיש 
בענין ההוא מכמו זה. ועוד {{צ|וְעֵינָיו '''קָמָה'''}} {{ק|([[ש&quot;א ד טו]])}}, {{צ|כִּי '''קָמָה''' עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת 
יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו נא כט]])}}, {{צ|וְחַטֹּאותֵינוּ '''עָנְתָה''' בָּנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נט יב]])}}, וכמו זה {{צ|כִּי מֵאֶתְנַן זֹנָה 
'''קִבָּצָה'''}} {{ק|([[מיכה א ז]])}} כאשר בארתי בספר ההשואה. 

ודע כי {{נ|סימן|}} קבוץ שמות הזכרים הוא -ים, כמו {{צ|'''מְלָכִים'''}}, {{צ|'''עֲבָדִים'''}}, {{צ|'''יְלָדִים'''}}, {{צ|'''חֲמוֹרִים'''}}. 
ואפשר שימירו המ&quot;ם בנו&quot;ן, כאשר נאמר {{צ|אֱלֹהֵי '''צִדֹנִין'''}} {{ק|([[מ&quot;א יא לג]])}}, {{צ|'''חִטִּין''' (ושעורין) [וּשְׂעֹרִים]}} 
{{ק|([[יחזקאל ד ט]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן '''אֲחֵרִין'''}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|וְלֹא יַאֲמִין '''בַּחַיִּין'''}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לַמְחוֹת 
'''מְלָכִין'''}} {{ק|([[משלי לא ג]])}}, {{צ|יֶחְרְדוּ '''הָאִיִּן'''}} {{ק|([[יחזקאל כו יח]])}}, {{צ|לְקֵץ '''הַיָּמִין'''}} {{ק|([[דניאל יב יג]])}}, {{צ|כָּל 
שְׁעָרֶיהָ '''שׁוֹמֵמִין'''}} {{ק|([[איכה א ד]])}}. ואם יהיה הזכר ממה שאין לו דעת יתכן שיקבץ 
{{עמוד|227}}
על לשון זכר ולשון נקבה, כמו {{צ|'''הָר'''}} אשר יקבץ על {{צ|'''הָרִים'''}} ו{{צ|'''הָרוֹת'''}} {{ק|([[עמוס א יג]])}},
ו{{צ|'''יַעַר'''}} על {{צ|'''יְעָרִים'''}} {{ק|([[יחזקאל לד כה]])}} ו{{צ|'''יְעָרוֹת'''}} {{ק|([[תהלים כט ט]])}}, ו{{צ|'''נָהָר'''}} על {{צ|'''נְהָרִים'''}} {{ק|([[ישעיהו יח ז]])}} 
ו{{צ|'''נְהָרוֹת'''}} {{ק|([[ישעיהו יט ו]])}}, ו{{צ|'''קַרְדֹּם'''}} על {{צ|'''קַרְדֻּמִּים'''}} {{ק|([[ש&quot;א יג כא]])}} ו{{צ|'''קַרְדֻּמּוֹת'''}} {{ק|([[תהלים עד ה]])}}. אבל קבוץ 
הנקבה הוא -וֹת, כמו {{צ|'''אָתוֹן'''}} – {{צ|'''אֲתוֹנוֹת'''}} ו{{צ|'''אֶרֶץ'''}} – {{צ|'''אֲרָצוֹת'''}}, ו{{צ|'''קֶשֶׁת'''}} – {{צ|'''קְשָׁתוֹת'''}}. ואפשר שיקבץ 
על לשון הזכר, כמו {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} ו{{צ|'''יָדַיִם'''}} ו{{צ|'''עֵינַיִם'''}} ו{{צ|'''פְּעָמִים'''}}, {{צ|רַגְלֵי עָנִי '''פַּעֲמֵי''' דַלִּים}} {{ק|([[ישעיהו כו ו]])}}, 
{{צ|עִזִּים '''מָאתַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לב טו]])}}. ואם יהיה בנקבה האחת ה&quot;א הנקבה הם ברוב 
דבריהם מואסים לקבץ אותה עם -וֹת אשר הנה סימן קבוץ הנקבה, ומחסרים 
אותה על מָאֳסָם הִקבץ שני סימנים לנקבה, כאשר נאמר בקבוץ {{צ|'''שָׁנָה'''}} – {{צ|'''שְׁנוֹת''' יְמִין 
עֶלְיוֹן}} {{ק|([[תהלים עז יא]])}}, ובקבוץ {{צ|'''חַלָּה'''}} – {{צ|עַל '''חַלֹּת''' לֶחֶם}} {{ק|([[ויקרא ז יג]])}}, ובקבוץ {{צ|'''שִׁפְחָה'''}} – 
{{צ|'''שְׁפָחוֹת'''}}, ו{{צ|'''שָׂרָה'''}} – {{צ|'''שָׂרוֹת'''}}, ו{{צ|'''שָׂדֶה'''}} – {{צ|'''שָׂדוֹת'''}}, וההקשה באלה הקבוצים: שְׁנָתוֹת בהפוך ה&quot;א 
{{צ|'''שָׁנָה'''}} ת&quot;ו, וחֲלָתוֹת ושִׁפְחָתוֹת ושְׂרָתוֹת ושְׂדָתוֹת. ואפשר שידברו בקצתם על ההקשה, 
כאשר נאמר בקבוץ {{צ|'''שָׂפָה'''}} – {{צ|'''שִׂפְתוֹתָיו''' שׁוֹשַׁנִּים}} {{ק|([[שה&quot;ש ה יג]])}}, ואמרו {{צ|חִבְּקוּ '''אַשְׁפַּתּוֹת'''}} 
{{ק|([[איכה ד ה]])}}, והוא קבוץ {{צ|אַשְׁפָּה}} מאין ספק, וכן דברו בו רבותינו ז&quot;ל. וכבר אמרו 
{{צ|'''מֵאַשְׁפֹּת''' יָרִים אֶבְיוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ב ח]])}} על החסרון כמנהג. ודגשות ת&quot;ו {{צ|'''אַשְׁפַּתּוֹת'''}} שלא 
כהקשה, אבל על דעתם בזולתו מן הקבוצים, כמו {{צ|מַטְעַמִּים}} ו{{צ|מַרְבַדִּים}} והדומה לזה. 
ודע כי {{נ|כנוי|כנויי}} קבוץ הזכר אשר איננו נמצא המחובר עם השמות המקבצים 
קבוץ הזכר הוא -הֶם, כמו {{צ|רָאשֵׁיהֶם}}, {{צ|רַגְלֵיהֶם}}, {{צ|יְדֵיהֶם}}, {{צ|עַבְדֵיהֶם}}, {{צ|גְּמַלֵּיהֶם}}. ואפשר שיוסיפו 
אחרי המ&quot;ם ה&quot;א, כאשר נאמר {{צ|וְאֶל '''אֵלֵיהֵמָה''' לִפְנִימָה}} {{ק|([[יחזקאל מ טז]])}}. ואפשר 
שיחסרו הה&quot;א וישימו הכנוי הזה -מוֹ, כמו {{צ|אֲשֶׁר חֵלֶב '''זְבָחֵימוֹ'''}} {{ק|([[דברים לב לח]])}}, {{צ|יֶחֱזוּ '''פָנֵימוֹ'''}} 
{{ק|([[תהלים יא ז]])}}, {{צ|'''נְסִיכֵמוֹ'''}} {{ק|([[תהלים פג יב]])}}, {{צ|'''נְדִיבֵמוֹ'''}} {{ק|([[תהלים פג יב|שם]])}}, {{צ|הֲרָס '''שִׁנֵּימוֹ'''}} {{ק|([[תהלים נח ז]])}}. ואם יתחבר 
עם השמות המקבצים ב-וֹת יהיה ם', כמו {{צ|'''יְדוֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ז לג]])}}, {{צ|'''וְגַבֹּתָם''' מְלֵאֹת עֵינַיִם}} 
{{ק|([[יחזקאל א יח]])}}, {{צ|'''בְּחַרְבוֹתָם'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מ]])}}, {{צ|'''בִּשְׂדֹתָם'''}} {{ק|([[נחמיה יא כה]])}}, {{צ|'''לְמִשְׁפְּחֹתָם'''}} {{ק|([[בראשית י ה]])}}. ויש 
שיהיה -הֶם, כאמרו {{צ|שִׁקּוּצֵיהֶם '''וְתוֹעֲבוֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל יא כא]])}}, {{צ|אֵת '''גְּוִיֹּתֵיהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, 
{{צ|'''שְׂדוֹתֵיהֶם''' לְיוֹרְשִׁים}} {{ק|([[ירמיהו ח י]])}}, {{צ|וְיַחְרְגוּ '''מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[תהלים יח מו]])}}, {{צ|'''לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם''' 
יָצְאוּ}} {{ק|([[בראשית ח יט]])}}, {{צ|וְכִתְּתוּ '''חַרְבֹתֵיהֶם''' לְאִתִּים '''וַחֲנִיתֹתֵיהֶם'''}} {{ק|([[מיכה ד ג]])}}. אבל כנוי 
קבוץ הזכר המחבר עם השמות הנפרדים או עם הפעלים הוא ם' בלבד, כמו {{צ|וַייָ 
'''בְּרֹאשָׁם'''}} {{ק|([[מיכה ב יג]])}}, {{צ|'''לְשׁוֹנָם'''}}, {{צ|'''צֹאנָם'''}}, {{צ|'''בְּקָרָם'''}}, {{צ|'''אַרְצָם'''}}, {{צ|'''וַיֹּשִׁיבֵם''' לָנֶצַח}} {{ק|([[איוב לו ז]])}}, 
{{צ|אֲשֶׁר '''גְּאָלָם'''}} {{ק|([[תהלים קז ב]])}}. ויש שיוסיפו עליה וא&quot;ו ואומרים {{צ|'''עֲנָקַתְמוֹ''' גַאֲוָה}} {{ק|([[תהלים עג ו]])}}, 
{{צ|'''חֶלְבָּמוֹ''' סָּגְרוּ פִּימוֹ}} {{ק|([[תהלים יז י]])}}, {{צ|הֲרָס שִׁנֵּימוֹ '''בְּפִימוֹ'''}}, {{צ|'''שִׁיתֵמוֹ''' נְדִיבֵמוֹ}}, 
רצוני {{צ|'''שִׁיתֵמוֹ'''}}, {{צ|תְּהֹמֹת '''יְכַסְיֻמוּ'''}} {{ק|([[שמות טו ה]])}}. ואם יתחבר הכנוי הזה בזולת 
השמות והפעלים יהיה גם כן ם', כמו {{צ|לָהֶם '''לְבַדָּם'''}} {{ק|([[איוב טו יט]])}}, {{צ|'''אוֹתָם'''}}, {{צ|'''כֻּלָּם'''}}. ויש שיהיה 
-הם, כמו {{צ|כְּקוֹץ מֻנָד '''כֻּלָּהַם'''}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}}, {{צ|יִשְׁפְּטוּ '''אוֹתְהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מה]])}}, המ&quot;ם הזאת 
תמורת נו&quot;ן, כי הוא מספר על הנקבה, ובא על לשון הזכר. וכנוי קבוץ הנקבה 
אשר אינם נמצאות במעמד נו&quot;ן, כמו {{צ|'''וּשְׁמוֹתָן''' אָהֳלָה}} {{ק|([[יחזקאל כג ד]])}}, {{צ|'''בְּלֶכְתָּן'''}} {{ק|([[יחזקאל א יב]])}}, 
{{צ|'''לְאַרְבַּעְתָּן'''}} {{ק|([[יחזקאל א י|שם פסוק י]])}}, {{צ|'''וַיּוֹשִׁעָן'''}} {{ק|([[שמות ב יז]])}}, והוא השער. ויש שימירו הנו&quot;ן הזאת 
במ&quot;ם, כמו {{צ|'''וַיְגָרְשׁוּם''' וַיַּשְׁקְ אֶת '''צֹאנָם'''}} {{ק|([[שמות ב יז]])}}, {{צ|וְעִם הָאֲמָהוֹת… 
'''עִמָּם''' אִכָּבֵדָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|הִנֵּה בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אוֹצִיאָה נָּא '''אוֹתָם''' וְעַנּוּ '''אוֹתָם'''}} 
{{ק|([[שופטים יט כד]])}}. ויש שיוסיפו על הנו&quot;ן {{נ|ה&quot;א|}}, כמו {{צ|'''לְבַדָּנָה'''}} {{ק|([[בראשית כא כט]])}}, {{צ|אֶל '''קִרְבֶּנָה'''}} {{ק|([[בראשית מא כא]])}},
{{צ|'''כֻלָּנָה'''}} {{ק|([[בראשית מב לו]])}}. ויש שיהיה -הֶן, כמו {{צ|'''לְבַדְּהֶן'''}} {{ק|([[בראשית כא כח]])}}, {{צ|'''עֲלֵיהֶן'''}}, ו'''גְּוִיֹּתֵיהֶן''' {{ק|(ראה [[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} 
{{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|וּבָרֵא '''אוֹתְהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מז]])}}, {{צ|{{נ|הֵמָּה|הם}} יִשְׁפְּטוּ '''אוֹתְהֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כג מה]])}} במ&quot;ם 
תמורת הנו&quot;ן, {{צ|וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם '''בִּנְעוּרֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל כג ג]])}}, {{צ|וְכֹל '''מוֹצָאֵיהֶן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן''' 
{{עמוד|228}}
'''וּכְפִתְחֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל מב יא]])}}. ויש שיוסיפו על הנו&quot;ן הזאת ה&quot;א, כמו {{צ|קֶצֶב אֶחָד '''לְכֻלָּהְנָה'''}} 
{{ק|([[מ&quot;א ז לז]])}}, {{צ|אֵת '''גְּוִיֹּתֵיהֶנָה'''}} {{ק|([[יחזקאל א יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן '''אֹתָנָה'''}} {{ק|([[שמות לה כו]])}}, 
ותוספת הה&quot;א הזאת על {{נ||אותן}} אוֹתְהֶן {{נ|עד|או}} שיהיה אוֹתָהְנָה יתכן גם כן. ואפשר 
שישימו כנוי קבוץ הנקבה – כל שכן אשר איננה אמתית – בכנוי הנקבה האחת, אמרו 
{{צ|רַק '''בְּחַטֹּאות''' יָרָבְעָם בֶּן נְבָט {{נ||(אמרו רק)}} אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל דָּבֵק לֹא סָר 
מִמֶּנָּה}} {{ק|([[מ&quot;ב יג ב]])}}, ועוד {{צ|וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל '''חַטֹּאות''' יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא 
סָרוּ מִמֶּנָּה}} {{ק|([[מ&quot;ב יז כב]])}}. וכנוי קבוץ הזכרים המדבר בהם ם', כמו {{צ|'''אֲמַרְתֶּם'''}}, {{צ|'''הֲרַגְתֶּם'''}}, 
{{צ|'''עֲשִׂיתֶם'''}}, {{צ|עֲמַדְתֶּם}}, {{צ|יְדַעְתֶּם}}. ואפשר שימירוה בנו&quot;ן, כמו {{צ|{{נ|עֲמַדְתֶּם|עמדת}} עַל חַרְבְּכֶם '''עֲשִׂיתֶן''' תּוֹעֵבָה}} 
{{ק|([[יחזקאל לג כו]])}}. וזה הכנוי לנקבה {{נ|נו&quot;ן|}}, כמו {{צ|מַדּוּעַ '''עֲשִׂיתֶן''' הַדָּבָר הַזֶּה}} {{ק|([[שמות א יח]])}}, 
{{צ|'''בְּיַלֶּדְכֶן''' אֶת הָעִבְרִיּוֹת}} {{ק|([[שמות א טז]])}}, {{צ|'''וְאַתֵּן''' צֹאנִי}} {{ק|([[יחזקאל לד לא]])}}, {{צ|לָמָּה זֶּה '''עֲזַבְתֶּן'''}} 
{{ק|([[שמות ב כ]])}}. ואפשר שיוסיפו הה&quot;א, כמו {{צ|וְאַתֵּנָה '''יְדַעְתֶּן'''}} {{ק|([[בראשית לא ו]])}}, {{צ|'''כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה'''}} {{ק|([[יחזקאל יג כ]])}}, 
{{צ|וּנְפָשׁוֹת '''לָכֶנָה {{נ|תְחַיֶּינָה|תהיינה}}'''}} {{ק|([[יחזקאל יג יח]])}}. ויש שימירו הנו&quot;ן הזאת במ&quot;ם, כמו {{צ|מִקְנֵה 
'''אֲבִיכֶם'''}} {{ק|([[בראשית לא ט]])}}, {{צ|'''בְּכַזֶּבְכֶם''' לְעַמִּי}} {{ק|([[יחזקאל יג יט]])}}. ואם יתקבץ הזכר עם הנקבה 
יגבר הזכר על הנקבה, כאשר נאמר {{צ|וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ '''אֶתְהֶם'''}} {{ק|([[בראשית לב א]])}}, 
ונאמר בנקבה בלבד {{צ|וָאָסִיר '''אֶתְהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז נ]])}}. אבל אׇמרוֹ {{צ|תְּנָה אֶת נָשַׁי 
וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ '''בָּהֵן'''}} {{ק|([[בראשית ל כו]])}}, רצה הנשים לבדן, כי העבודה לא 
היתה כי אם בהן לבדן. 

וכאשר תצוה הנקבה האחת תוסיף יו&quot;ד לנקבה על צווי הזכר. ונהג השער 
כולו על זה ולא היה הפרש בצווי הנקבה הנלקח מן הפעל הקל בין מה שהצווי 
ממנו לזכר פְעוֹל בו&quot;ו המשך ובין מה שהצווי ממנו פְעַל זולת וא&quot;ו, וכלו הוא פְעַל, כי 
אם בעמידה והפסק הדברים, כי אפשר שיהיה הצווי בו לנקבה ממה שהצווי ממנו 
לזכר פְעֹל – פְעוֹלִי. אמרו {{צ|'''אִמְרִי''' לִי אָחִי}} {{ק|([[בראשית כ יג]])}}, {{צ|'''שִׁמְעִי''' בַת '''וּרְאִי וְהַטִּי''' אָזְנֵךְ 
'''וְשִׁכְחִי''' עַמֵּךְ}} {{ק|([[תהלים מה יא]])}}, {{צ|'''הָסֵבִּי''' עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}}, {{צ|'''עִמְדִי''' נָא בַחֲבָרַיִךְ}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, 
כי תצוה הזכר מזה ותאמר אֱמֹר, שְׁמַע, הַטֵּה, הָסֵב, עֲמֹד, ואתה מוסיף יו&quot;ד בצווי 
הנקבה. ואם תצוה קבוץ הנקבות תוסיף -נָה על בנין צווי הזכר האחד: אמרו {{צ|'''שְׁמַעְנָה''' 
נָשִׁים… '''וְלַמֵּדְנָה''' בְנוֹתֵיכֶם}} {{ק|([[ירמיהו ט יט]])}}, {{צ|'''חֲגֹרְנָה''' שַׂקִּים '''סְפֹדְנָה'''}} {{ק|([[ירמיהו מט ג]])}}, {{צ|'''לֵכְנָה''' 
'''שֹׁבְנָה'''}} {{ק|([[רות א ח]])}}, {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}} {{ק|([[רות א כ|שם פסוק כ]])}}, {{צ|אֶל שָׁאוּל '''בְּכֶינָה'''}} {{ק|([[ש&quot;ב א כד]])}}. ואפשר שיחסרו 
הה&quot;א, כאשר נאמר {{צ|'''שְׁמַעַן''' קוֹלִי}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, הניעו העי&quot;ן מפני שכבד להקבץ 
שני נחים; ואמרו {{צ|'''קִרְאֶן''' לוֹ}} {{ק|([[שמות ב כ]])}}, בא הצווי הזה על בנין צווי הנקבה האחת, 
והיה משפטו להיות קְרֶאן ברפיות האל&quot;ף, כאשר אמרו {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}}. ואמרו 
{{צ|'''צְאֶינָה''' וּרְאֶינָה}} {{ק|([[שה&quot;ש ג יא]])}} בהנעת האל&quot;ף להצמד הדברים, ואפשר שיהיה 
בנוי על לשון הצווי לנקבה האחת. 

ודע כי ת&quot;ו המדבר בו הזכר {{נ|מונעת|מונעה}} לעולם בקמץ: נאמר {{צ|'''וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ'''}} {{ק|([[דברים טז יב]])}}, 
{{צ|'''וְהָלַכְתָּ'''}}, {{צ|'''וְאָמַרְתָּ'''}}. ואם תדבר עם נקבה תניח הת&quot;ו, כאשר נאמר {{צ|'''אָמַרְתְּ''' לַייָ}} 
{{ק|([[תהלים טז ב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ}} {{ק|([[ישעיהו מט כא]])}}, {{צ|עַד לֹא '''שַׂמְתְּ''' אֵלֶּה}} {{ק|([[ישעיהו מז ז]])}}, 
{{צ|'''וְזָכַרְתְּ''' אֶת דְּרָכַיִךְ '''וְנִכְלַמְתְּ'''}} {{ק|([[יחזקאל טז סא]])}}, זה הוא רוב דבריהם. ואפשר שיוסיפו 
על הת&quot;ו הזאת יו&quot;ד וישתוה לשונו עם לשון המדבר: נאמר {{צ|'''דָּמִיתִי''' בַּת צִיּוֹן}} {{ק|([[ירמיהו ו ב]])}}, 
כי הוא דבור עם הנקבה, ואלו היה בא על המנהג היה דָּמִית בנח הת&quot;ו, 
אבל הוסיפו יו&quot;ד לנחץ לשון הנקבה ולבארו, ודמה לדבר המדבר על עצמו: {{צ|'''דָּמִיתִי''' 
{{עמוד|229}}
לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת}} {{ק|([[תהלים קב ז]])}}. וכמהו עוד אמרו {{צ|וָאָסִיר אֶתְהֶן 
כַּאֲשֶׁר '''רָאִיתִי'''}} {{ק|([[יחזקאל טז נ]])}}, המשפט בו רָאִית בנח הת&quot;ו, כי הוא דבור עם 
הנקבה, ר&quot;ל ירושלים, ורוצה באמרו {{צ|'''אֶתְהֶן'''}} – {{צ|'''סְדֹם'''}} ו{{צ|'''שֹׁמְרוֹן'''}} {{ק|(ראה [[יחזקאל טז מו|שם פסוק מו]])}}. רק הרבה פעמים כותבים 
היו&quot;ד הזאת ואין בוטים בה. אבל כאשר יחברו הלשון הזה, ר&quot;ל לשון הדבור 
עם הנקבה עם כנוי הפעולים, מקיימים היו&quot;ד במבטא, נאמר {{צ|לֹא בַמַּחְתֶּרֶת '''מְצָאתִים'''}} 
{{ק|([[ירמיהו ב לד]])}}, {{צ|'''וּנְתַתִּיהוּ''' לִפְנֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל טז יט]])}}. וישתוה גם כן זה הלשון עם 
לשון המדבר על עצמו, כאשר אמר {{צ|'''הֲרַגְתִּים''' בְּאִמְרֵי פִי}} {{ק|([[הושע ו ה]])}}, {{צ|'''וַהֲשִׂמֹתִיהוּ''' 
לְאוֹת}} {{ק|([[יחזקאל יד ח]])}}. ואם היה הכנוי נפרד היה 'לא במחתרת מצאת אותם', 'ונתת 
אותו לפניהם', בנח התי&quot;ו מכל אחד מהם. ויש שיפילו מכמו זה היו&quot;ד בקצת 
המקומות וישתוה לשונו עם לשון הזכר המדבר בו, כאשר אמרו {{צ|הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ '''וַהֲבֵאתוֹ''' 
אֵלַי}} {{ק|([[ש&quot;ב יד י]])}}, והשתוה הלשון עם לשון הדבור עם הזכר, ר&quot;ל {{צ|'''וַהֲבֵאתָהּ''' אֶל תּוֹךְ 
בֵּיתֶךָ}} {{ק|([[דברים כא יב]])}}, ועוד {{צ|מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר '''הִשְׁבַּעְתָּנוּ'''}} {{ק|([[יהושע ב יז]])}}, {{צ|שֶׁכָּכָה 
'''הִשְׁבַּעְתָּנוּ'''}} {{ק|([[שה&quot;ש ה ט]])}}, ועוד {{צ|בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר '''הוֹרַדְתֵּנוּ''' בוֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, ודמה ללשון הארמית: 
{{צ|דִּי מִלַּת מַלְכָּא '''הוֹדַעְתֶּנָא'''}} {{ק|([[דניאל ב כג]])}}.</text>
      <sha1>707flevtj3lt2cbcrpr72sefphvoruk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אהבת עזוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743980</id>
    <redirect title="אהבת עזז" />
    <revision>
      <id>3017974</id>
      <timestamp>2026-05-28T17:18:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[אהבת עזוז]] לשם [[אהבת עזז]]</comment>
      <origin>3017974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31" sha1="b171fotpiebh1d95krp571ik1xhtk6m" xml:space="preserve">#הפניה [[אהבת עזז]]</text>
      <sha1>b171fotpiebh1d95krp571ik1xhtk6m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743981</id>
    <revision>
      <id>3017976</id>
      <timestamp>2026-05-28T17:32:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3017976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51319" sha1="aarnwkik8sxg7l2lzh8plc37eqmzu53" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[-החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1.  אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 2. || : יחס שוטף || .......... || .......... || ..........
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת || .......... || .......... || ..........
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי || .......... || .......... || ..........
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
|-
| || מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
@ : {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} {{מוקטן|[שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]}}

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. מספר (([))ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4.  החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>aarnwkik8sxg7l2lzh8plc37eqmzu53</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018019</id>
      <parentid>3017976</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <origin>3018019</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51317" sha1="2bdl3m1wygl7e6rhuievna22fq7kow7" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[-החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 2. || : יחס שוטף || .......... || .......... || ..........
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת || .......... || .......... || ..........
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי || .......... || .......... || ..........
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
|-
| || מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
@ : {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} {{מוקטן|[שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]}}

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. מספר (([))ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>2bdl3m1wygl7e6rhuievna22fq7kow7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018030</id>
      <parentid>3018019</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T22:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018030</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51303" sha1="n98l8xm4u4as2tim30d2iti20w8nhju" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 2. || : יחס שוטף || .......... || .......... || ..........
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת || .......... || .......... || ..........
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי || .......... || .......... || ..........
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
|-
| || מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
@ : {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. מספר (([))ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====

@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>n98l8xm4u4as2tim30d2iti20w8nhju</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018031</id>
      <parentid>3018030</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T22:37:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018031</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51308" sha1="7qi90vdnf4cl9t6tpileyi31iz04wc8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 2. || : יחס שוטף || .......... || .......... || ..........
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת || .......... || .......... || ..........
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי || .......... || .......... || ..........
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
|-
| || מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
@ : {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. (([))מספר ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;((.))
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====

@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>7qi90vdnf4cl9t6tpileyi31iz04wc8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018056</id>
      <parentid>3018031</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:16:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018056</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51325" sha1="mmh2c7kgih6sif6o685pv1pg9cezam1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| .......... || .......... || ..........
|-
| 2. || : יחס שוטף || .......... || .......... || ..........
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| .......... || .......... || ..........
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת || .......... || .......... || ..........
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי || .......... || .......... || ..........
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
| || || || ||
|-
|-
| || מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
@ : {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. (([))מספר ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;((.))
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====

@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>mmh2c7kgih6sif6o685pv1pg9cezam1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018059</id>
      <parentid>3018056</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T09:27:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018059</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52261" sha1="a4moxl81abl2fcwyb3gy0fli8634y2o" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;דוח כספי מבוקר&quot;, &quot;דוח על הפעילות&quot;, &quot;דוח רווח והפסד&quot;, &quot;דוח על תזרימי המזומנים&quot; - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;דוח כספי&quot; - דוח כספי מבוקר;
:- &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
:- &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
:- &quot;הערת עסק חי&quot; - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
:- &quot;חברה&quot;, &quot;חברה ציבורית&quot; ו&quot;חברה לתועלת הציבור&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות]];
:- &quot;חברה אם&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חברה בת&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
:- &quot;חוות דעת שאינה בנוסח האחיד&quot; - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
:- &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
:- &quot;יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
:- &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
:- &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;מבקש רישיון&quot; - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
:- &quot;מוסד ללא כוונת רווח&quot; - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;נכסים נטו&quot; - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
:- &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
:- &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
:- &quot;סך הכנסות&quot;, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
:- &quot;פסקת הדגש עניין&quot; (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
:- &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים;
:- &quot;רואה חשבון מבקר&quot; - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
:- &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
:- &quot;שותפות&quot; - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;שנה מבוקרת&quot; - שנה שלגביה יש דוח כספי;
:- &quot;תזרים מזומנים מפעילות שוטפת&quot; - לפי דוח על תזרימי המזומנים.

@ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
:: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
:: (2) אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
:: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
:: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
:: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2).

@ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית
: (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]].
: (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל):
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%;
:: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
:: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%;
:: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
: (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]].

@ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח
: מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
: (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
: (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
: (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
:: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
:: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
:: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

@ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה
: תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]].

@ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית
: על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

@ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי
: על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]:
: (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע&quot;מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
: (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
:: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
:: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

@ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות
: (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
: (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]].
: (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

@ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון
: (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]].
: (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]].

@ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון
: (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
: (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
:: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
:: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
: (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

@ 12. בקשה לעיון מחדש
: מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

@ 13. מבקש חדש
: על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
: (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
: (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]].

@ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים
: לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.


@ 15. סודיות
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

@ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]]
: משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ====
=== טופס א' - הצהרה ===

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}

@ : תאריך ...............................
@ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן
@ : אג&quot;נ,

@ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ&quot;ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע&quot;ב-2012]].
@ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
:: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;3&quot; | שם הנתון או היחס !! colspan=&quot;3&quot; | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*
|-
! X₁ !! X₂ !! X₃
|-
! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת ..........
|-
| 1א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
: יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 2. || : יחס שוטף
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 3א. || : לתאגיד (למעט חל&quot;צ ומלכ&quot;ר) ולשותפות
: יחס בין הון עצמי לסך המאזן
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח -
: יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | .................... || style=&quot;text-align: center;&quot; | ....................
|}
:: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}
@ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.
@ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
:: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;
| style=&quot;height: 40px;&quot; | || || || ||
|-
| תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ&quot;ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר של התאגיד
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | || style=&quot;height: 40px;&quot; | || || || rowspan=&quot;2&quot; |
|-
| מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ&quot;ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו&quot;ח לשם זיהוי בלבד}} }}

@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
: {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
: {|
! מס&quot;ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות
|-
| 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• &quot;סך הכנסות&quot; לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות&quot; - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
: • &quot;מחזור פעילות&quot; - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
|-
| 2. || : יחס שוטף
| : • &quot;יחס שוטף&quot; - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
: • &quot;נכסים שוטפים&quot; - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
: • &quot;התחייבויות שוטפות&quot; - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
|-
| 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן
: לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;הון עצמי&quot; - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
: • &quot;יחס בין הון עצמי לסך המאזן&quot; - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;מאזן&quot; - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
: (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
| : • &quot;יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן&quot; - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו&quot; - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה&quot; - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
: • &quot;סך המאזן&quot; - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
: • &quot;צדדים קשורים&quot; - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
|-
| 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
| : • &quot;חוב פיננסי נטו&quot; - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
: • &quot;רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)&quot; - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
: • &quot;רווח תפעולי&quot; - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
: • &quot;הכנסות אחרות&quot; או &quot;הוצאות אחרות&quot; - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
|-
| 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי
| : • &quot;יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
: • &quot;נדל&quot;ן שאינו מלאי עסקי&quot; - כל נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
|}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל&quot;ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל&quot;ן.}}

=== טופס ב' ===
@ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של &quot;אישור&quot; לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח}} {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026]]'''}}
: {{ממורכז|{{מוקטן|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}}}

@ : {{לשמאל|תאריך .....................}}
: לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

@ : אג&quot;נ,
@ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. (([))מספר ח&quot;פ/ש&quot;ר/ע&quot;ר] ............... (להלן - התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;((.))
@ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

@ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים).
@ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו &quot;בעתיד הנראה לעין&quot;, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר &quot;העסק החי&quot; וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.
@ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.
@ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.
@ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }}

@ : {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026.}}
: {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל&quot;ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: &quot;הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת&quot;; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ====

@ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026'''}}
@ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי
@ : החברה הציבורית .............................. ח&quot;צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח&quot;פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.
@ : על החתום בתאריך: ...............................
@ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: ....................................

&lt;פרסום&gt; ב' בסיוון התשפ&quot;ו (18 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי</text>
      <sha1>a4moxl81abl2fcwyb3gy0fli8634y2o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:רועה ישראל האזינה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743982</id>
    <revision>
      <id>3017979</id>
      <timestamp>2026-05-28T19:04:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות המסתיימות בפסוק */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3017979</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1908" sha1="cr6uv3hqwa6utqry05qbckq3qpgbp3h" xml:space="preserve">== סליחות המסתיימות בפסוק ==

שלום {{א|בן עדריאל}}. שמתי לב שסליחות רבות מאד מסתיימות בפסוק, להלן חלק מאלו שמצאתי. חשבתי שיהיה נכון להביא זאת לידי ביטוי בעיצוב, מכיון שהפסוקים האלו מהווים סוג של סיומת לפיוט. מטבע הדברים בפזמונים התופעה לא כל כך נפוצה (אף שיש כמה וכמה עם סיומת מקראית רגילה, כלומר בכל בית), אני לא בטוח שהיא לא קיימת בהם, אבל מודה שאפשר להטיל ספק. אני כותב את זה בכל זאת בכדי להסב את תשומת הלב לתופעה.

#[[אבדו חכמי גזית]]
#[[אדאג מחטאתי]]
#[[אותך אדרוש ולשמך איחל]]
#[[אטתי מטתי]]
#[[איככה אפצה פה]]
#[[אפפו עלי רעות]] (שים לב להיסטוריית העריכה שם)
#[[אין כמדת בשר מדתך]]
#[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]
#[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]]
#[[אלהים בישראל גדול יחודך]]
#[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]
#[[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]
#[[אליך נקרא איום ונורא]]
#[[אמנם אלהי עולם]]
#[[אמנם אנחנו חטאנו]]
#[[אני קראתיך כי תענני אל]]
#[[אפס הוד כבודה]]
#[[אקרא בשמך]]
#[[את הקול קול יעקב נוהם]]
#[[את פני מבין ויודע דין דל]]
#[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]]
#[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
#[[תחרות רוגז הניח]]
#[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
#[[תפלה לקדמך]]
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:04, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>cr6uv3hqwa6utqry05qbckq3qpgbp3h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018087</id>
      <parentid>3017979</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:59:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות המסתיימות בפסוק */ תגובה: כדאי לענ&quot;ד לרכז אותן בקטגוריה.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2065" sha1="ab82iuieyosislbdt03isjwda2udeli" xml:space="preserve">== סליחות המסתיימות בפסוק ==

שלום {{א|בן עדריאל}}. שמתי לב שסליחות רבות מאד מסתיימות בפסוק, להלן חלק מאלו שמצאתי. חשבתי שיהיה נכון להביא זאת לידי ביטוי בעיצוב, מכיון שהפסוקים האלו מהווים סוג של סיומת לפיוט. מטבע הדברים בפזמונים התופעה לא כל כך נפוצה (אף שיש כמה וכמה עם סיומת מקראית רגילה, כלומר בכל בית), אני לא בטוח שהיא לא קיימת בהם, אבל מודה שאפשר להטיל ספק. אני כותב את זה בכל זאת בכדי להסב את תשומת הלב לתופעה.

#[[אבדו חכמי גזית]]
#[[אדאג מחטאתי]]
#[[אותך אדרוש ולשמך איחל]]
#[[אטתי מטתי]]
#[[איככה אפצה פה]]
#[[אפפו עלי רעות]] (שים לב להיסטוריית העריכה שם)
#[[אין כמדת בשר מדתך]]
#[[אל דביר קדשך ידינו נשואות]]
#[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)]]
#[[אלהים בישראל גדול יחודך]]
#[[אלהי עושי יוצרי ונוצרי]]
#[[אליך האל עיני כל יציר תלויות]]
#[[אליך נקרא איום ונורא]]
#[[אמנם אלהי עולם]]
#[[אמנם אנחנו חטאנו]]
#[[אני קראתיך כי תענני אל]]
#[[אפס הוד כבודה]]
#[[אקרא בשמך]]
#[[את הקול קול יעקב נוהם]]
#[[את פני מבין ויודע דין דל]]
#[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]]
#[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה]]
#[[תחרות רוגז הניח]]
#[[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
#[[תפלה לקדמך]]
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:04, 28 במאי 2026 (IDT)
: כדאי לענ&quot;ד לרכז אותן בקטגוריה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:59, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ab82iuieyosislbdt03isjwda2udeli</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:נימוקי יוסף/בבא מציעא/פרק א</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743983</id>
    <revision>
      <id>3018005</id>
      <timestamp>2026-05-28T20:22:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29698-75</username>
        <id>45556</id>
      </contributor>
      <comment>/* שגיאה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018005</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="291" sha1="hhuw5f2sizvqwk555xllco82zvnjyk1" xml:space="preserve">== שגיאה ==

משום מה אני לא מצליח לערוך את הדף, אך שימו לב שהד&quot;ה הראשון לא מודגש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 23:22, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>hhuw5f2sizvqwk555xllco82zvnjyk1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018047</id>
      <parentid>3018005</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T08:18:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3018047</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="433" sha1="m0zxtpeigtrhvcjsonfx8e2mky21nhx" xml:space="preserve">== שגיאה ==

משום מה אני לא מצליח לערוך את הדף, אך שימו לב שהד&quot;ה הראשון לא מודגש [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 23:22, 28 במאי 2026 (IDT)
: תודה רבה. {{בוצע}}. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:18, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>m0zxtpeigtrhvcjsonfx8e2mky21nhx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שלום לבוא שבת</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743984</id>
    <revision>
      <id>3018011</id>
      <timestamp>2026-05-28T20:47:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד ורנן */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018011</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="510" sha1="7ksw5gf4s5mokav9jkfr8rzlhijzoa1" xml:space="preserve">== ניקוד ורנן ==

האם יתכן שבבית האחרון הניקוד אמור להיות בשבח וּרְנַן? אני יודע שבעיקרון הניקוד הזה לא הגיוני, אבל הוא יותר הגיוני מבחינת החריזה ותיתכן גזירה לאחור מהמילה רְנָנִים. מישהו מכיר נוסח כזה? לא כדי לשנות, כדי להוסיף. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 23:47, 28 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7ksw5gf4s5mokav9jkfr8rzlhijzoa1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743985</id>
    <revision>
      <id>3018016</id>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3017976] תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018016</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60241" sha1="dh3ujvh50sxg7i2vsjrzl8xsccd837l" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12408.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 4|4(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 27ו|ו־27ו(א)}} לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 (להלן – החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי מבוקר“, ”דוח על הפעילות“, ”דוח רווח והפסד“, ”דוח על תזרימי המזומנים“ – כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי“ – דוח כספי מבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערת עסק חי“ – הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי־עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“, ”חברה ציבורית“ ו”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת שאינה בנוסח האחיד“ – חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש רישיון“ – מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ללא כוונת רווח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו“ – סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך הכנסות“, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסקת הדגש עניין“ (Emphasis of Matter paragraph) – פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – רואה חשבון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה מבוקרת“ – שנה שלגביה יש דוח כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – לפי דוח על תזרימי המזומנים.

{{ח:סעיף|2|מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק}} (בתקנה זו – הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ שבתוספת הראשונה}}, חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן – לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ד)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ה)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתת|(4)}} אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת הראשונה}} לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן – בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|3|אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה – הניקוד המשוקלל):
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 50%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 33.3%;
{{ח:תתת|(3)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) – 16.7%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 60%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 40%.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
{{ח:תת|(ה)}} הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}.

{{ח:סעיף|4|מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|5|מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|6|ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה}}
{{ח:ת}} תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|7|מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ־60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}, לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

{{ח:סעיף|8|הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 7}}, מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ־12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע״מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לתקנות}}, המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

{{ח:סעיף|9|בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ־60 כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

{{ח:סעיף|10|הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 9}}, מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 11}}, מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|11|יציבות כלכלית של בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ו|בסעיף 27ו(א) לחוק}}, תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 11}} בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה האמורה}} שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|12|בקשה לעיון מחדש}}
{{ח:ת}} מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו – הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה – בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|13|מבקש חדש}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 9}}, מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן – מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 7}} לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים – רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|14|בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים}}
{{ח:ת}} לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|15|סודיות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48 לחוק}}, הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|16|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, בתום חמש שנים מיום תחילתן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(3) ו־(4)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ – הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים – דיור מוגן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ״ר/החברה לתועלת הציבור מס׳ מזהה (ח״פ/ש״ר/ע״ר) . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;שם הנתון או היחס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ־X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח –
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה א׳ מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ ח״פ/ש״ר/ע״ר של התאגיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת רו״ח לשם זיהוי בלבד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם היחס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדרות מתוך התקנות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• ”סך הכנסות“ לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:תת|•}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:תת|•}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו“ – סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:תת|•}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל״ן.}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן – דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של ”אישור“ לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{לשמאל|תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} {{מוקטן|[שם התאגיד/&lt;wbr&gt;השותפות/&lt;wbr&gt;החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר {{ח:הערה|[}}ח״פ/ש״ר/ע״ר] . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הדוחות הכספיים המבוקרים).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו ”בעתיד הנראה לעין“, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר ”העסק החי“ וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי־ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן – ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל״ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: ”הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת“; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א׳.}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה הציבורית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״צ . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״פ . . . . . . . . . . . . . . ., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן – מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} על החתום בתאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)}}
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;שר הרווחה והביטחון החברתי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dh3ujvh50sxg7i2vsjrzl8xsccd837l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018033</id>
      <parentid>3018016</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T23:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018031]</comment>
      <origin>3018033</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60770" sha1="j78su39herh7zkqi8vpttuhv745i5av" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12408.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|4(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|ו־27ו(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} (להלן – החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי מבוקר“, ”דוח על הפעילות“, ”דוח רווח והפסד“, ”דוח על תזרימי המזומנים“ – כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי“ – דוח כספי מבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערת עסק חי“ – הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי־עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“, ”חברה ציבורית“ ו”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת שאינה בנוסח האחיד“ – חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש רישיון“ – מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ללא כוונת רווח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו“ – סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך הכנסות“, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסקת הדגש עניין“ (Emphasis of Matter paragraph) – פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – רואה חשבון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה מבוקרת“ – שנה שלגביה יש דוח כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – לפי דוח על תזרימי המזומנים.

{{ח:סעיף|2|מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}} (בתקנה זו – הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ שבתוספת הראשונה}}, חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן – לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ד)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ה)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתת|(4)}} אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת הראשונה}} לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן – בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|3|אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה – הניקוד המשוקלל):
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 50%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 33.3%;
{{ח:תתת|(3)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) – 16.7%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 60%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 40%.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
{{ח:תת|(ה)}} הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}.

{{ח:סעיף|4|מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|5|מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|6|ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה}}
{{ח:ת}} תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|7|מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ־60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}, לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

{{ח:סעיף|8|הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 7}}, מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ־12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע״מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לתקנות}}, המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

{{ח:סעיף|9|בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ־60 כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

{{ח:סעיף|10|הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 9}}, מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 11}}, מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|11|יציבות כלכלית של בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(א) לחוק}}, תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 11}} בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה האמורה}} שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|12|בקשה לעיון מחדש}}
{{ח:ת}} מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו – הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה – בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|13|מבקש חדש}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 9}}, מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן – מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 7}} לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים – רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|14|בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים}}
{{ח:ת}} לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|15|סודיות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 48|סעיף 48 לחוק}}, הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|16|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, בתום חמש שנים מיום תחילתן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(3) ו־(4)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ – הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים – דיור מוגן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ״ר/החברה לתועלת הציבור מס׳ מזהה (ח״פ/ש״ר/ע״ר) . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;שם הנתון או היחס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ־X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח –
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td&gt;. . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה א׳ מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ ח״פ/ש״ר/ע״ר של התאגיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת רו״ח לשם זיהוי בלבד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם היחס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדרות מתוך התקנות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• ”סך הכנסות“ לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:תת|•}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:תת|•}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו“ – סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:תת|•}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפישהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל״ן.}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן – דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של ”אישור“ לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{לשמאל|תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/&lt;wbr&gt;השותפות/&lt;wbr&gt;החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ח:הערה|[}}מספר ח״פ/ש״ר/ע״ר] . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;{{ח:הערה|.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הדוחות הכספיים המבוקרים).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו ”בעתיד הנראה לעין“, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר ”העסק החי“ וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי־ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן – ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל״ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: ”הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת“; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א׳.}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה הציבורית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״צ . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״פ . . . . . . . . . . . . . . ., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן – מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} על החתום בתאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)}}
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;שר הרווחה והביטחון החברתי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j78su39herh7zkqi8vpttuhv745i5av</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018089</id>
      <parentid>3018033</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T11:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018059]</comment>
      <origin>3018089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="62334" sha1="o9u8uuu9rula4nu9xrotpzlmge5ozki" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2008|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12408.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|4(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|ו־27ו(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} (להלן – החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי מבוקר“, ”דוח על הפעילות“, ”דוח רווח והפסד“, ”דוח על תזרימי המזומנים“ – כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי“ – דוח כספי מבוקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערת עסק חי“ – הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי־עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“, ”חברה ציבורית“ ו”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת שאינה בנוסח האחיד“ – חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש רישיון“ – מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ללא כוונת רווח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו“ – סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך הכנסות“, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסקת הדגש עניין“ (Emphasis of Matter paragraph) – פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – רואה חשבון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה מבוקרת“ – שנה שלגביה יש דוח כספי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – לפי דוח על תזרימי המזומנים.

{{ח:סעיף|2|מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}} (בתקנה זו – הבקשה), את כל המסמכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך;
{{ח:תתת|(3)}} הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ שבתוספת הראשונה}}, חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן – לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ב)}} יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ג)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ד)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתתת|(ה)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס;
{{ח:תתת|(4)}} אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת הראשונה}} לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן – בשנים המבוקרות שמאותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2).

{{ח:סעיף|3|אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית}}
{{ח:תת|(א)}} משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה – הניקוד המשוקלל):
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 50%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 33.3%;
{{ח:תתת|(3)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) – 16.7%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות:
{{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 60%;
{{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 40%.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת.
{{ח:תת|(ה)}} הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}.

{{ח:סעיף|4|מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|5|מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח}}
{{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(3)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות;
{{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות;
{{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות;
{{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות.

{{ח:סעיף|6|ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה}}
{{ח:ת}} תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}.

{{ח:סעיף|7|מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ־60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}, לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה.

{{ח:סעיף|8|הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 7}}, מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ־12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}:
{{ח:תת|(1)}} למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע״מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&amp;P Maalot;
{{ח:תת|(2)}} מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן:
{{ח:תתת|(א)}} נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לתקנות}}, המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה.

{{ח:סעיף|9|בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ־60 כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות.

{{ח:סעיף|10|הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 9}}, מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 11}}, מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|11|יציבות כלכלית של בעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(א) לחוק}}, תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 11}} בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה האמורה}} שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין.

{{ח:סעיף|12|בקשה לעיון מחדש}}
{{ח:ת}} מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו – הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה – בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|13|מבקש חדש}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 9}}, מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן – מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 7}} לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים – רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק}}.

{{ח:סעיף|14|בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים}}
{{ח:ת}} לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון.

{{ח:סעיף|15|סודיות}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 48|סעיף 48 לחוק}}, הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|16|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}}
{{ח:ת}} משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, בתום חמש שנים מיום תחילתן.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(3) ו־(4)}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ – הצהרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים – דיור מוגן

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ״ר/החברה לתועלת הציבור מס׳ מזהה (ח״פ/ש״ר/ע״ר) . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן
(יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;שם הנתון או היחס&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ־X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt; שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;X&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנת . . . . . . . . . .&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח –
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;text-align: center;&quot;&gt;. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת}} {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת.
{{ח:תת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תאריך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה א׳ מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מנכ״ל התאגיד/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מס׳ ח״פ/ש״ר/ע״ר של התאגיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td style=&quot;height: 40px;&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מס׳ זהות של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/&lt;wbr&gt;השותף/&lt;wbr&gt;חבר הוועד המנהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת רו״ח לשם זיהוי בלבד}} }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם היחס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגדרות מתוך התקנות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד;
• ”סך הכנסות“ לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות;
{{ח:תת|•}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס שוטף
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות;
{{ח:תת|•}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס;
{{ח:תת|•}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3א.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן
{{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3ב.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן
{{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו“ – סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע;
{{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת;
{{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי;
{{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|•}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון;
{{ח:תת|•}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt;, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים.
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;1&lt;/sup&gt; כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל״ן.}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן – דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של ”אישור“ לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח}} {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}'''}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוקטן|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{לשמאל|תאריך . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/&lt;wbr&gt;השותפות/&lt;wbr&gt;החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח]

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אג״נ,

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . {{ח:הערה|[}}מספר ח״פ/ש״ר/ע״ר] . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – התאגיד)&lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt;{{ח:הערה|.}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי:

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|1.}} הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; עליהם נחתמה בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הדוחות הכספיים המבוקרים).

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|2.}} חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו ”בעתיד הנראה לעין“, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר ”העסק החי“ וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי־ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|3.}} הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן – ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt;.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:תת|4.}} החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{מוקטן| &lt;sup&gt;2&lt;/sup&gt; נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}}
{{ח:ת}} {{מוקטן|&lt;sup&gt;5&lt;/sup&gt; במקרה של נכס נדל״ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: ”הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת“; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א׳.}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה הציבורית . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״צ . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . ח״פ . . . . . . . . . . . . . . ., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן – מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} על החתום בתאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)}}
* '''חיים כץ'''&lt;br&gt;שר הרווחה והביטחון החברתי
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>o9u8uuu9rula4nu9xrotpzlmge5ozki</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743986</id>
    <redirect title="שיחה:תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)" />
    <revision>
      <id>3018017</id>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3018017</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="85" sha1="igje2q08pn50xkgsc8mz0o7ytx8koiu" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]</text>
      <sha1>igje2q08pn50xkgsc8mz0o7ytx8koiu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743987</id>
    <revision>
      <id>3018018</id>
      <timestamp>2026-05-28T21:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3018018</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:אדיר איום ונורא</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743988</id>
    <revision>
      <id>3018028</id>
      <timestamp>2026-05-28T21:37:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018028</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="593" sha1="ccpil42xccw0n1z0a396o2bt6se0u34" xml:space="preserve">== ניקוד ==

שני דברים שאני לא בטוח בניקוד שלהם הם המילים „עֲזׇר” ו„רֻחָֽמָה”. במילה עזור אני חושד שאולי הניקוד כן נכון והוא כך בגלל חיבור עם המילה נא שבאה אחריו. במילה רוחמה אני גם מתלבט אם הכוונה לצורת ההפסק כמו בשם הבת לא רוחמה או בצורת הקשר. אם מישהו יודע, אשמח לדעת גם. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:37, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ccpil42xccw0n1z0a396o2bt6se0u34</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018079</id>
      <parentid>3018028</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:50:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018079</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="894" sha1="8gey7hvtmq198pd8f9patrzoukxpn6t" xml:space="preserve">== ניקוד ==

שני דברים שאני לא בטוח בניקוד שלהם הם המילים „עֲזׇר” ו„רֻחָֽמָה”. במילה עזור אני חושד שאולי הניקוד כן נכון והוא כך בגלל חיבור עם המילה נא שבאה אחריו. במילה רוחמה אני גם מתלבט אם הכוונה לצורת ההפסק כמו בשם הבת לא רוחמה או בצורת הקשר. אם מישהו יודע, אשמח לדעת גם. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:37, 29 במאי 2026 (IDT)
: במלה &quot;עזר&quot; אכן המלה צריכה להיות מוקפת והקמץ קטן. במלה רוחמה זה כנראה על פי הפסוק ב[[הושע א]] &quot;אמרו לאחותכם רוחמה&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:50, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8gey7hvtmq198pd8f9patrzoukxpn6t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018080</id>
      <parentid>3018079</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:50:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ניקוד */</comment>
      <origin>3018080</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="904" sha1="sicamyf8jy5yviughn094ue13vp29ru" xml:space="preserve">== ניקוד ==

שני דברים שאני לא בטוח בניקוד שלהם הם המילים „עֲזׇר” ו„רֻחָֽמָה”. במילה עזור אני חושד שאולי הניקוד כן נכון והוא כך בגלל חיבור עם המילה נא שבאה אחריו. במילה רוחמה אני גם מתלבט אם הכוונה לצורת ההפסק כמו בשם הבת לא רוחמה או בצורת הקשר. אם מישהו יודע, אשמח לדעת גם. [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 00:37, 29 במאי 2026 (IDT)
: במלה &quot;עזר&quot; אכן המלה צריכה להיות מוקפת והקמץ קטן. במלה רוחמה זה כנראה על פי הפסוק ב[[הושע ב ג]] &quot;אמרו... ולאחותיכם רוחמה&quot;.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:50, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>sicamyf8jy5yviughn094ue13vp29ru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/דפי יסוד/פסוקי דזמרה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743989</id>
    <revision>
      <id>3018029</id>
      <timestamp>2026-05-28T22:06:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31937-81</username>
        <id>45679</id>
      </contributor>
      <comment>/* החלפה לכינו בשמות חול */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018029</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="401" sha1="r30p2jqjlh1x1j1eawudu622vok9u83" xml:space="preserve">== החלפה לכינו בשמות חול ==

כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים = שם חול מובהק.איך למנוע את ההחלפה?

לא מצאתי מידע בינתים (יש תבנית?)
תודה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-31937-81|&amp;#126;2026-31937-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-31937-81|שיחה]] 01:06, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>r30p2jqjlh1x1j1eawudu622vok9u83</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018078</id>
      <parentid>3018029</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:45:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* החלפה לכינו בשמות חול */ תגובה: למחשב אין דרך להבדיל בין שם קודש לשם חול.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018078</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="577" sha1="463xi83gseis8oku40ev2i5uu8bbhv8" xml:space="preserve">== החלפה לכינו בשמות חול ==

כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים = שם חול מובהק.איך למנוע את ההחלפה?

לא מצאתי מידע בינתים (יש תבנית?)
תודה [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-31937-81|&amp;#126;2026-31937-81]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-31937-81|שיחה]] 01:06, 29 במאי 2026 (IDT)
: למחשב אין דרך להבדיל בין שם קודש לשם חול.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:45, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>463xi83gseis8oku40ev2i5uu8bbhv8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:שירת הים/צורות נוספות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743990</id>
    <revision>
      <id>3018032</id>
      <timestamp>2026-05-28T22:45:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-31933-22</username>
        <id>45680</id>
      </contributor>
      <comment>/* צורת שירה ללא טבלה */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018032</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4817" sha1="7e2js7pfa7eqzy0th93l06ku2xvyy0w" xml:space="preserve">== צורת שירה ללא טבלה ==

מצאתי דרך פשוטה יותר. רווח רגיל בין מילים = רווח קשיח; ומרווח של השירה ע&quot;י רווח רגיל, ואח&quot;כ לכפות יישור ל-2 צדדים [CTRL+SHIT+J]. (מה שהייתי צריך לעשות ידנית זה סופי השורות, ולכן אני מצרף כאן סימון* בשביל זה. כמובן ניתן להסיר בקלות ע&quot;י חיפוש והחלפה)
כך:
  אָ֣ז&amp;יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩&amp;וּבְנֵ֨י&amp;יִשְׂרָאֵ֜ל&amp;אֶת־הַשִּׁירָ֤ה&amp;הַזֹּאת֙&amp;לַֽי-הֹוָ֔ה&amp;וַיֹּאמְר֖וּ&amp;|
  לֵאמֹ֑ר  אָשִׁ֤ירָה&amp;לַֽי-הֹוָה֙&amp;כִּֽי־גָאֹ֣ה&amp;גָּאָ֔ה  ס֥וּס|
  &amp;וְרֹכְב֖וֹ&amp;רָמָ֥ה&amp;בַיָּֽם׃    עׇזִּ֤י&amp;וְזִמְרָת֙&amp;יָ֔הּ&amp;וַֽיְהִי־לִ֖י&amp;|
  לִֽישׁוּעָ֑ה  זֶ֤ה&amp;אֵלִי֙&amp;וְאַנְוֵ֔הוּ  אֱ-לֹהֵ֥י&amp;|
  אָבִ֖י&amp;וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃   יְ-הֹוָ֖ה&amp;אִ֣ישׁ&amp;מִלְחָמָ֑ה&amp;יְ-הֹוָ֖ה&amp;|
  שְׁמֽוֹ׃   מַרְכְּבֹ֥ת&amp;פַּרְעֹ֛ה&amp;וְחֵיל֖וֹ&amp;יָרָ֣ה&amp;בַיָּ֑ם  וּמִבְחַ֥ר&amp;|
  שָֽׁלִשָׁ֖יו&amp;טֻבְּע֥וּ&amp;בְיַם־סֽוּף׃    תְּהֹמֹ֖ת&amp;יְכַסְיֻ֑מוּ&amp;יָרְד֥וּ&amp;בִמְצוֹלֹ֖ת&amp;כְּמוֹ־|
  אָֽבֶן׃   יְמִֽינְךָ֣&amp;יְ-הֹוָ֔ה&amp;נֶאְדָּרִ֖י&amp;בַּכֹּ֑חַ  יְמִֽינְךָ֥&amp;|
  יְ-הֹוָ֖ה&amp;תִּרְעַ֥ץ&amp;אוֹיֵֽב׃   וּבְרֹ֥ב&amp;גְּאוֹנְךָ֖&amp;תַּהֲרֹ֣ס&amp;|
  קָמֶ֑יךָ  תְּשַׁלַּח֙&amp;חֲרֹ֣נְךָ֔&amp;יֹאכְלֵ֖מוֹ&amp;כַּקַּֽשׁ׃   וּבְר֤וּחַ&amp;|
  אַפֶּ֙יךָ֙&amp;נֶ֣עֶרְמוּ&amp;מַ֔יִם  נִצְּב֥וּ&amp;כְמוֹ־נֵ֖ד&amp;|
  נֹזְלִ֑ים  קָֽפְא֥וּ&amp;תְהֹמֹ֖ת&amp;בְּלֶב־יָֽם׃   אָמַ֥ר&amp;|
  אוֹיֵ֛ב&amp;אֶרְדֹּ֥ף&amp;אַשִּׂ֖יג  אֲחַלֵּ֣ק&amp;שָׁלָ֑ל&amp;|
  תִּמְלָאֵ֣מוֹ&amp;נַפְשִׁ֔י  אָרִ֣יק&amp;חַרְבִּ֔י&amp;תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ&amp;יָדִֽי׃   נָשַׁ֥פְתָּ&amp;|
  בְרוּחֲךָ֖&amp;כִּסָּ֣מוֹ&amp;יָ֑ם  צָֽלְﬞלוּ֙&amp;כַּֽעוֹפֶ֔רֶת&amp;בְּמַ֖יִם&amp;|
  אַדִּירִֽים׃   מִֽי־כָמֹ֤כָה&amp;בָּֽאֵלִם֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  מִ֥י&amp;|
  כָּמֹ֖כָה&amp;נֶאְדָּ֣ר&amp;בַּקֹּ֑דֶשׁ   נוֹרָ֥א&amp;תְהִלֹּ֖ת&amp;עֹ֥שֵׂה&amp;|
  פֶֽלֶא׃   נָטִ֙יתָ֙&amp;יְמִ֣ינְךָ֔&amp;תִּבְלָעֵ֖מוֹ&amp;אָֽרֶץ׃   נָחִ֥יתָ&amp;|
  בְחַסְדְּךָ֖&amp;עַם־ז֣וּ&amp;גָּאָ֑לְתָּ   נֵהַ֥לְתָּ&amp;בְעׇזְּךָ֖&amp;אֶל־נְוֵ֥ה&amp;|
  קׇדְשֶֽׁךָ׃   שָֽׁמְע֥וּ&amp;עַמִּ֖ים&amp;יִרְגָּז֑וּן  חִ֣יל&amp;|
  אָחַ֔ז&amp;יֹשְׁבֵ֖י&amp;פְּלָֽשֶׁת׃   אָ֤ז&amp;נִבְהֲלוּ֙&amp;אַלּוּפֵ֣י&amp;|
  אֱד֔וֹם  אֵילֵ֣י&amp;מוֹאָ֔ב&amp;יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ&amp;רָ֑עַד  נָמֹ֕גוּ&amp;|
  כֹּ֖ל&amp;יֹשְׁבֵ֥י&amp;כְנָֽעַן׃   תִּפֹּ֨ל&amp;עֲלֵיהֶ֤ם&amp;אֵימָ֙תָה֙|
  &amp;וָפַ֔חַד  בִּגְדֹ֥ל&amp;זְרוֹעֲךָ֖&amp;יִדְּמ֣וּ&amp;כָּאָ֑בֶן  עַד־|
  יַעֲבֹ֤ר&amp;עַמְּךָ֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  עַֽד־יַעֲבֹ֖ר&amp;עַם־ז֥וּ&amp;|
  קָנִֽיתָ׃   תְּבִאֵ֗מוֹ&amp;וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙&amp;בְּהַ֣ר&amp;נַחֲלָֽתְךָ֔  מָכ֧וֹן&amp;|
  לְשִׁבְתְּךָ֛&amp;פָּעַ֖לְתָּ&amp;יְ-הֹוָ֑ה  מִקְּדָ֕שׁ&amp;אֲ-דֹנָ֖י&amp;כּוֹנְנ֥וּ&amp;|
  יָדֶֽיךָ׃   יְ-הֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ&amp;לְעֹלָ֥ם&amp;וָעֶֽד׃   כִּ֣י&amp;|
  בָא֩&amp;ס֨וּס&amp;פַּרְעֹ֜ה&amp;בְּרִכְבּ֤וֹ&amp;וּבְפָרָשָׁיו֙&amp;בַּיָּ֔ם  וַיָּ֧שֶׁב&amp;יְ-הֹוָ֛ה&amp;עֲלֵהֶ֖ם&amp;אֶת־מֵ֣י&amp;|
  הַיָּ֑ם  וּבְנֵ֧י&amp;יִשְׂרָאֵ֛ל&amp;הָלְכ֥וּ&amp;בַיַּבָּשָׁ֖ה&amp;בְּת֥וֹךְ  הַיָּֽם׃

 ראיתי שלא מופיע/נשמר בויקי 'רווח קשיח', לכן,
 אלו ההוראות לשימוש:
  כל תו '&amp;' להחליף ל-: רווח קשיח [CTRL+SHIT+SPACE-רווח]
  כל תו '|' להחליף ל-: ירידת שורה [^11]-בוורד {אני חושה שעדיף מאשר אנטר}

 תנסו בוורד
 זה ממש יפה, רק שצריך לשחק עם השורה הראשונה שיוצאת (ק)צרה מדי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-31933-22|&amp;#126;2026-31933-22]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-31933-22|שיחה]] 01:45, 29 במאי 2026 (IDT)צודק!</text>
      <sha1>7e2js7pfa7eqzy0th93l06ku2xvyy0w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018074</id>
      <parentid>3018032</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:42:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* צורת שירה ללא טבלה */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018074</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5007" sha1="kj4x6zkbalyimtwekxjljgmwabt3s00" xml:space="preserve">== צורת שירה ללא טבלה ==

מצאתי דרך פשוטה יותר. רווח רגיל בין מילים = רווח קשיח; ומרווח של השירה ע&quot;י רווח רגיל, ואח&quot;כ לכפות יישור ל-2 צדדים [CTRL+SHIT+J]. (מה שהייתי צריך לעשות ידנית זה סופי השורות, ולכן אני מצרף כאן סימון* בשביל זה. כמובן ניתן להסיר בקלות ע&quot;י חיפוש והחלפה)
כך:
  אָ֣ז&amp;יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩&amp;וּבְנֵ֨י&amp;יִשְׂרָאֵ֜ל&amp;אֶת־הַשִּׁירָ֤ה&amp;הַזֹּאת֙&amp;לַֽי-הֹוָ֔ה&amp;וַיֹּאמְר֖וּ&amp;|
  לֵאמֹ֑ר  אָשִׁ֤ירָה&amp;לַֽי-הֹוָה֙&amp;כִּֽי־גָאֹ֣ה&amp;גָּאָ֔ה  ס֥וּס|
  &amp;וְרֹכְב֖וֹ&amp;רָמָ֥ה&amp;בַיָּֽם׃    עׇזִּ֤י&amp;וְזִמְרָת֙&amp;יָ֔הּ&amp;וַֽיְהִי־לִ֖י&amp;|
  לִֽישׁוּעָ֑ה  זֶ֤ה&amp;אֵלִי֙&amp;וְאַנְוֵ֔הוּ  אֱ-לֹהֵ֥י&amp;|
  אָבִ֖י&amp;וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃   יְ-הֹוָ֖ה&amp;אִ֣ישׁ&amp;מִלְחָמָ֑ה&amp;יְ-הֹוָ֖ה&amp;|
  שְׁמֽוֹ׃   מַרְכְּבֹ֥ת&amp;פַּרְעֹ֛ה&amp;וְחֵיל֖וֹ&amp;יָרָ֣ה&amp;בַיָּ֑ם  וּמִבְחַ֥ר&amp;|
  שָֽׁלִשָׁ֖יו&amp;טֻבְּע֥וּ&amp;בְיַם־סֽוּף׃    תְּהֹמֹ֖ת&amp;יְכַסְיֻ֑מוּ&amp;יָרְד֥וּ&amp;בִמְצוֹלֹ֖ת&amp;כְּמוֹ־|
  אָֽבֶן׃   יְמִֽינְךָ֣&amp;יְ-הֹוָ֔ה&amp;נֶאְדָּרִ֖י&amp;בַּכֹּ֑חַ  יְמִֽינְךָ֥&amp;|
  יְ-הֹוָ֖ה&amp;תִּרְעַ֥ץ&amp;אוֹיֵֽב׃   וּבְרֹ֥ב&amp;גְּאוֹנְךָ֖&amp;תַּהֲרֹ֣ס&amp;|
  קָמֶ֑יךָ  תְּשַׁלַּח֙&amp;חֲרֹ֣נְךָ֔&amp;יֹאכְלֵ֖מוֹ&amp;כַּקַּֽשׁ׃   וּבְר֤וּחַ&amp;|
  אַפֶּ֙יךָ֙&amp;נֶ֣עֶרְמוּ&amp;מַ֔יִם  נִצְּב֥וּ&amp;כְמוֹ־נֵ֖ד&amp;|
  נֹזְלִ֑ים  קָֽפְא֥וּ&amp;תְהֹמֹ֖ת&amp;בְּלֶב־יָֽם׃   אָמַ֥ר&amp;|
  אוֹיֵ֛ב&amp;אֶרְדֹּ֥ף&amp;אַשִּׂ֖יג  אֲחַלֵּ֣ק&amp;שָׁלָ֑ל&amp;|
  תִּמְלָאֵ֣מוֹ&amp;נַפְשִׁ֔י  אָרִ֣יק&amp;חַרְבִּ֔י&amp;תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ&amp;יָדִֽי׃   נָשַׁ֥פְתָּ&amp;|
  בְרוּחֲךָ֖&amp;כִּסָּ֣מוֹ&amp;יָ֑ם  צָֽלְﬞלוּ֙&amp;כַּֽעוֹפֶ֔רֶת&amp;בְּמַ֖יִם&amp;|
  אַדִּירִֽים׃   מִֽי־כָמֹ֤כָה&amp;בָּֽאֵלִם֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  מִ֥י&amp;|
  כָּמֹ֖כָה&amp;נֶאְדָּ֣ר&amp;בַּקֹּ֑דֶשׁ   נוֹרָ֥א&amp;תְהִלֹּ֖ת&amp;עֹ֥שֵׂה&amp;|
  פֶֽלֶא׃   נָטִ֙יתָ֙&amp;יְמִ֣ינְךָ֔&amp;תִּבְלָעֵ֖מוֹ&amp;אָֽרֶץ׃   נָחִ֥יתָ&amp;|
  בְחַסְדְּךָ֖&amp;עַם־ז֣וּ&amp;גָּאָ֑לְתָּ   נֵהַ֥לְתָּ&amp;בְעׇזְּךָ֖&amp;אֶל־נְוֵ֥ה&amp;|
  קׇדְשֶֽׁךָ׃   שָֽׁמְע֥וּ&amp;עַמִּ֖ים&amp;יִרְגָּז֑וּן  חִ֣יל&amp;|
  אָחַ֔ז&amp;יֹשְׁבֵ֖י&amp;פְּלָֽשֶׁת׃   אָ֤ז&amp;נִבְהֲלוּ֙&amp;אַלּוּפֵ֣י&amp;|
  אֱד֔וֹם  אֵילֵ֣י&amp;מוֹאָ֔ב&amp;יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ&amp;רָ֑עַד  נָמֹ֕גוּ&amp;|
  כֹּ֖ל&amp;יֹשְׁבֵ֥י&amp;כְנָֽעַן׃   תִּפֹּ֨ל&amp;עֲלֵיהֶ֤ם&amp;אֵימָ֙תָה֙|
  &amp;וָפַ֔חַד  בִּגְדֹ֥ל&amp;זְרוֹעֲךָ֖&amp;יִדְּמ֣וּ&amp;כָּאָ֑בֶן  עַד־|
  יַעֲבֹ֤ר&amp;עַמְּךָ֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  עַֽד־יַעֲבֹ֖ר&amp;עַם־ז֥וּ&amp;|
  קָנִֽיתָ׃   תְּבִאֵ֗מוֹ&amp;וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙&amp;בְּהַ֣ר&amp;נַחֲלָֽתְךָ֔  מָכ֧וֹן&amp;|
  לְשִׁבְתְּךָ֛&amp;פָּעַ֖לְתָּ&amp;יְ-הֹוָ֑ה  מִקְּדָ֕שׁ&amp;אֲ-דֹנָ֖י&amp;כּוֹנְנ֥וּ&amp;|
  יָדֶֽיךָ׃   יְ-הֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ&amp;לְעֹלָ֥ם&amp;וָעֶֽד׃   כִּ֣י&amp;|
  בָא֩&amp;ס֨וּס&amp;פַּרְעֹ֜ה&amp;בְּרִכְבּ֤וֹ&amp;וּבְפָרָשָׁיו֙&amp;בַּיָּ֔ם  וַיָּ֧שֶׁב&amp;יְ-הֹוָ֛ה&amp;עֲלֵהֶ֖ם&amp;אֶת־מֵ֣י&amp;|
  הַיָּ֑ם  וּבְנֵ֧י&amp;יִשְׂרָאֵ֛ל&amp;הָלְכ֥וּ&amp;בַיַּבָּשָׁ֖ה&amp;בְּת֥וֹךְ  הַיָּֽם׃

 ראיתי שלא מופיע/נשמר בויקי 'רווח קשיח', לכן,
 אלו ההוראות לשימוש:
  כל תו '&amp;' להחליף ל-: רווח קשיח [CTRL+SHIT+SPACE-רווח]
  כל תו '|' להחליף ל-: ירידת שורה [^11]-בוורד {אני חושה שעדיף מאשר אנטר}

 תנסו בוורד
 זה ממש יפה, רק שצריך לשחק עם השורה הראשונה שיוצאת (ק)צרה מדי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-31933-22|&amp;#126;2026-31933-22]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-31933-22|שיחה]] 01:45, 29 במאי 2026 (IDT)צודק!
: יש לנו בוייקיטקסט תבנית בשביל זה. {{תב|רווח קשיח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:42, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kj4x6zkbalyimtwekxjljgmwabt3s00</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018076</id>
      <parentid>3018074</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:44:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* צורת שירה ללא טבלה */ תוספת: ובשביל ירידת שורה יש {{תב|ש}}.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3018076</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5161" sha1="k9l3s4eejr0g2g5110qjzyyja11che0" xml:space="preserve">== צורת שירה ללא טבלה ==

מצאתי דרך פשוטה יותר. רווח רגיל בין מילים = רווח קשיח; ומרווח של השירה ע&quot;י רווח רגיל, ואח&quot;כ לכפות יישור ל-2 צדדים [CTRL+SHIT+J]. (מה שהייתי צריך לעשות ידנית זה סופי השורות, ולכן אני מצרף כאן סימון* בשביל זה. כמובן ניתן להסיר בקלות ע&quot;י חיפוש והחלפה)
כך:
  אָ֣ז&amp;יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩&amp;וּבְנֵ֨י&amp;יִשְׂרָאֵ֜ל&amp;אֶת־הַשִּׁירָ֤ה&amp;הַזֹּאת֙&amp;לַֽי-הֹוָ֔ה&amp;וַיֹּאמְר֖וּ&amp;|
  לֵאמֹ֑ר  אָשִׁ֤ירָה&amp;לַֽי-הֹוָה֙&amp;כִּֽי־גָאֹ֣ה&amp;גָּאָ֔ה  ס֥וּס|
  &amp;וְרֹכְב֖וֹ&amp;רָמָ֥ה&amp;בַיָּֽם׃    עׇזִּ֤י&amp;וְזִמְרָת֙&amp;יָ֔הּ&amp;וַֽיְהִי־לִ֖י&amp;|
  לִֽישׁוּעָ֑ה  זֶ֤ה&amp;אֵלִי֙&amp;וְאַנְוֵ֔הוּ  אֱ-לֹהֵ֥י&amp;|
  אָבִ֖י&amp;וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃   יְ-הֹוָ֖ה&amp;אִ֣ישׁ&amp;מִלְחָמָ֑ה&amp;יְ-הֹוָ֖ה&amp;|
  שְׁמֽוֹ׃   מַרְכְּבֹ֥ת&amp;פַּרְעֹ֛ה&amp;וְחֵיל֖וֹ&amp;יָרָ֣ה&amp;בַיָּ֑ם  וּמִבְחַ֥ר&amp;|
  שָֽׁלִשָׁ֖יו&amp;טֻבְּע֥וּ&amp;בְיַם־סֽוּף׃    תְּהֹמֹ֖ת&amp;יְכַסְיֻ֑מוּ&amp;יָרְד֥וּ&amp;בִמְצוֹלֹ֖ת&amp;כְּמוֹ־|
  אָֽבֶן׃   יְמִֽינְךָ֣&amp;יְ-הֹוָ֔ה&amp;נֶאְדָּרִ֖י&amp;בַּכֹּ֑חַ  יְמִֽינְךָ֥&amp;|
  יְ-הֹוָ֖ה&amp;תִּרְעַ֥ץ&amp;אוֹיֵֽב׃   וּבְרֹ֥ב&amp;גְּאוֹנְךָ֖&amp;תַּהֲרֹ֣ס&amp;|
  קָמֶ֑יךָ  תְּשַׁלַּח֙&amp;חֲרֹ֣נְךָ֔&amp;יֹאכְלֵ֖מוֹ&amp;כַּקַּֽשׁ׃   וּבְר֤וּחַ&amp;|
  אַפֶּ֙יךָ֙&amp;נֶ֣עֶרְמוּ&amp;מַ֔יִם  נִצְּב֥וּ&amp;כְמוֹ־נֵ֖ד&amp;|
  נֹזְלִ֑ים  קָֽפְא֥וּ&amp;תְהֹמֹ֖ת&amp;בְּלֶב־יָֽם׃   אָמַ֥ר&amp;|
  אוֹיֵ֛ב&amp;אֶרְדֹּ֥ף&amp;אַשִּׂ֖יג  אֲחַלֵּ֣ק&amp;שָׁלָ֑ל&amp;|
  תִּמְלָאֵ֣מוֹ&amp;נַפְשִׁ֔י  אָרִ֣יק&amp;חַרְבִּ֔י&amp;תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ&amp;יָדִֽי׃   נָשַׁ֥פְתָּ&amp;|
  בְרוּחֲךָ֖&amp;כִּסָּ֣מוֹ&amp;יָ֑ם  צָֽלְﬞלוּ֙&amp;כַּֽעוֹפֶ֔רֶת&amp;בְּמַ֖יִם&amp;|
  אַדִּירִֽים׃   מִֽי־כָמֹ֤כָה&amp;בָּֽאֵלִם֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  מִ֥י&amp;|
  כָּמֹ֖כָה&amp;נֶאְדָּ֣ר&amp;בַּקֹּ֑דֶשׁ   נוֹרָ֥א&amp;תְהִלֹּ֖ת&amp;עֹ֥שֵׂה&amp;|
  פֶֽלֶא׃   נָטִ֙יתָ֙&amp;יְמִ֣ינְךָ֔&amp;תִּבְלָעֵ֖מוֹ&amp;אָֽרֶץ׃   נָחִ֥יתָ&amp;|
  בְחַסְדְּךָ֖&amp;עַם־ז֣וּ&amp;גָּאָ֑לְתָּ   נֵהַ֥לְתָּ&amp;בְעׇזְּךָ֖&amp;אֶל־נְוֵ֥ה&amp;|
  קׇדְשֶֽׁךָ׃   שָֽׁמְע֥וּ&amp;עַמִּ֖ים&amp;יִרְגָּז֑וּן  חִ֣יל&amp;|
  אָחַ֔ז&amp;יֹשְׁבֵ֖י&amp;פְּלָֽשֶׁת׃   אָ֤ז&amp;נִבְהֲלוּ֙&amp;אַלּוּפֵ֣י&amp;|
  אֱד֔וֹם  אֵילֵ֣י&amp;מוֹאָ֔ב&amp;יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ&amp;רָ֑עַד  נָמֹ֕גוּ&amp;|
  כֹּ֖ל&amp;יֹשְׁבֵ֥י&amp;כְנָֽעַן׃   תִּפֹּ֨ל&amp;עֲלֵיהֶ֤ם&amp;אֵימָ֙תָה֙|
  &amp;וָפַ֔חַד  בִּגְדֹ֥ל&amp;זְרוֹעֲךָ֖&amp;יִדְּמ֣וּ&amp;כָּאָ֑בֶן  עַד־|
  יַעֲבֹ֤ר&amp;עַמְּךָ֙&amp;יְ-הֹוָ֔ה  עַֽד־יַעֲבֹ֖ר&amp;עַם־ז֥וּ&amp;|
  קָנִֽיתָ׃   תְּבִאֵ֗מוֹ&amp;וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙&amp;בְּהַ֣ר&amp;נַחֲלָֽתְךָ֔  מָכ֧וֹן&amp;|
  לְשִׁבְתְּךָ֛&amp;פָּעַ֖לְתָּ&amp;יְ-הֹוָ֑ה  מִקְּדָ֕שׁ&amp;אֲ-דֹנָ֖י&amp;כּוֹנְנ֥וּ&amp;|
  יָדֶֽיךָ׃   יְ-הֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ&amp;לְעֹלָ֥ם&amp;וָעֶֽד׃   כִּ֣י&amp;|
  בָא֩&amp;ס֨וּס&amp;פַּרְעֹ֜ה&amp;בְּרִכְבּ֤וֹ&amp;וּבְפָרָשָׁיו֙&amp;בַּיָּ֔ם  וַיָּ֧שֶׁב&amp;יְ-הֹוָ֛ה&amp;עֲלֵהֶ֖ם&amp;אֶת־מֵ֣י&amp;|
  הַיָּ֑ם  וּבְנֵ֧י&amp;יִשְׂרָאֵ֛ל&amp;הָלְכ֥וּ&amp;בַיַּבָּשָׁ֖ה&amp;בְּת֥וֹךְ  הַיָּֽם׃

 ראיתי שלא מופיע/נשמר בויקי 'רווח קשיח', לכן,
 אלו ההוראות לשימוש:
  כל תו '&amp;' להחליף ל-: רווח קשיח [CTRL+SHIT+SPACE-רווח]
  כל תו '|' להחליף ל-: ירידת שורה [^11]-בוורד {אני חושה שעדיף מאשר אנטר}

 תנסו בוורד
 זה ממש יפה, רק שצריך לשחק עם השורה הראשונה שיוצאת (ק)צרה מדי [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-31933-22|&amp;#126;2026-31933-22]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-31933-22|שיחה]] 01:45, 29 במאי 2026 (IDT)צודק!
: יש לנו בוייקיטקסט תבנית בשביל זה. {{תב|רווח קשיח}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:42, 29 במאי 2026 (IDT)
:: ובשביל ירידת שורה יש {{תב|ש}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:44, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>k9l3s4eejr0g2g5110qjzyyja11che0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-29698-75</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743991</id>
    <revision>
      <id>3018046</id>
      <timestamp>2026-05-29T08:18:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3018046</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="me0x22rr0t8pi0r1ubn8ou2muqiqwbd" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:18, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>me0x22rr0t8pi0r1ubn8ou2muqiqwbd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743992</id>
    <redirect title="סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס" />
    <revision>
      <id>3018058</id>
      <timestamp>2026-05-29T09:25:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס]]: לשלמות המהדורה</comment>
      <origin>3018058</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66" sha1="p0otvoth4vjosu6t4lga02y4sm1d4su" xml:space="preserve">#הפניה [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס]]</text>
      <sha1>p0otvoth4vjosu6t4lga02y4sm1d4su</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743993</id>
    <revision>
      <id>3018082</id>
      <timestamp>2026-05-29T10:53:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{:אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ}}&quot;</comment>
      <origin>3018082</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89" sha1="h6q739zw5oj4fdtjtfzw6dkw4ciktl7" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{:אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ}}</text>
      <sha1>h6q739zw5oj4fdtjtfzw6dkw4ciktl7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018083</id>
      <parentid>3018082</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:54:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018083</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="88" sha1="6oyulma881p2jlpkkm7ro7jtatxi9a2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{:אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ}}</text>
      <sha1>6oyulma881p2jlpkkm7ro7jtatxi9a2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018086</id>
      <parentid>3018083</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T10:57:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="158" sha1="f8apdlwve1rjed7uevrbtqn2vv8e8r1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}{{:אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}</text>
      <sha1>f8apdlwve1rjed7uevrbtqn2vv8e8r1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743994</id>
    <redirect title="סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון" />
    <revision>
      <id>3018094</id>
      <timestamp>2026-05-29T11:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]]</comment>
      <origin>3018094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99" sha1="swxqo1f701y4l11p27aa1pmxyl1uj9i" xml:space="preserve">#הפניה [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]]</text>
      <sha1>swxqo1f701y4l11p27aa1pmxyl1uj9i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743995</id>
    <redirect title="סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני" />
    <revision>
      <id>3018096</id>
      <timestamp>2026-05-29T11:06:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שני]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני]]</comment>
      <origin>3018096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="95" sha1="1wtx5cjmwin4x7tspbrnwjz3g4js4qb" xml:space="preserve">#הפניה [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני]]</text>
      <sha1>1wtx5cjmwin4x7tspbrnwjz3g4js4qb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743996</id>
    <redirect title="סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי" />
    <revision>
      <id>3018098</id>
      <timestamp>2026-05-29T11:07:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]]</comment>
      <origin>3018098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99" sha1="h0j75zabl89ckjmuaa7amqs7419ccps" xml:space="preserve">#הפניה [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]]</text>
      <sha1>h0j75zabl89ckjmuaa7amqs7419ccps</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743997</id>
    <redirect title="סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי" />
    <revision>
      <id>3018100</id>
      <timestamp>2026-05-29T11:07:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>Yack67 העביר את הדף [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]] לשם [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]]</comment>
      <origin>3018100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99" sha1="a5dve9v39pi5p6436i3iyzzkcceeu9w" xml:space="preserve">#הפניה [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]]</text>
      <sha1>a5dve9v39pi5p6436i3iyzzkcceeu9w</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>