ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>95064</id>
    <revision>
      <id>3018103</id>
      <parentid>886594</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T12:56:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3018103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4049" sha1="b1lm3o75pmezqhnw59jonak05r6xa5e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

:&quot;בהעלותך&quot; - בהרבה מקומות אנו מוצאין שצווה הקב&quot;ה על הנרות, ועל הדלקתן, בשמן זית.
:&quot;ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית&quot; ([[שמות כז כ]])
:וכן הוא אומר: &quot;על המנורה הטהורה יערוך את הנרות&quot; ([[ויקרא כד ד]])
:אף כאן &quot;בהעלותך את הנרות&quot; ([[במדבר ח ב]])
::::::::::{{קטן|([[במדבר רבה טו|במדבר רבה טו, א]])}}

פירוש המהרז&quot;ו על המדרש אומר שחסר ביאור לאיזה עניין נאמר המדרש, ושיש צורך להשלים בו חלק חסר ממדרש תנחומא. ננסה להסביר מה בא מדרש זה להוסיף.

לכאורה ישנה כפילות (משולשת) בפרשה. בפרשיות תצווה ואמור הציווי כמעט זהה, וגם בפרשת בהעלותך ישנה חזרה, ולכך מתייחס המדרש. הוא מדגיש את התוספת שבכל הופעה:

בתצווה - &quot;מאת בני ישראל&quot; - לקיחת השמן (כפי שהודגש במדרש בפסוק &quot;ויקחו אליך&quot;) - &quot;'''בשמן זית'''&quot;.

באמור - &quot;על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה' תמיד&quot;, עריכת הנרות - &quot;'''על הנרות'''&quot;.

בבהעלותך - &quot;בהעלותך את הנרות&quot; - הדלקת הנרות - &quot;'''על הדלקתן'''&quot;.

(ההדגשות בסוף השורות הן ציטוטים מתוך השורה הראשונה במדרש).

המדרש בא להראות שהתורה אמנם חזרה על המצווה שלוש פעמים, אך בכל פעם הדגישה עניין אחר, כדי להראות שיש חשיבות לעשיית כל חלק במצווה. לא רק חשוב שיהיה אור, אלא חשובה גם פעולת הדלקת הנרות והחומרים - בשמן זית. מדוע אם כן, מצווה אחת חולקה כאן לשלוש מצוות?

===הדלקת הנרות כמייצגת את כלל המצוות===
זהו שאמר הכתוב: &quot;ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר&quot; ([[ישעיהו מב]]).

חז&quot;ל תפסו את הדלקת המנורה כמייצגת את כלל המצוות, ובהמשך, פרשה ט&quot;ו במדרש מתייחסת להסברים שונים לשאלה מדוע ה' צריך שנעשה מצוות: &quot;וכי לאורה הוא צריך?&quot;.

כבר ידועה ההשוואה בין נר למצווה (&quot;כי נר מצוה ותורה אור&quot;), ונעיין בדעות המופיעות לגבי הצורך בהדלקת המנורה; מתוכן יוכל המעיין להקיש על הדעות השונות של חכמינו לגבי הצורך בקיום המצוות באופן כללי:

פסקה ב' - לזכותם, להאיר לעולם: &quot;אני מאיר לך אורה גדולה לעתיד לבוא&quot;.

פסקה ד' - &quot;אני משמר נפשותיכם מכל דבר רע&quot;, שכן נמשלו הנפשות לנר.

פסקה ה' - לא שאני צריך לכם, אלא להעלות אתכם בפני האומות, שיהיו אומרים: ראו היאך ישראל מאירים למי שהוא מאיר לכל העולם (משל לפיקח שמבקש מסומא שידליק לו נר, כדי שלא ירגיש חייב על כל הטובה שנעשתה לו).

פסקה ז' - &quot;ואני צריך לאורה?!&quot; - כדי להעלותך.

פסקה ח' - משל למלך ואוהבו, שמעדיף את עשיית אוהבו, אף על פי שאינה המוצלחת ביותר.

[[קטגוריה:פרשת בהעלותך|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
[[קטגוריה:פרשת תצוה|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
[[קטגוריה:פרשת אמור|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
__NOTOC__</text>
      <sha1>b1lm3o75pmezqhnw59jonak05r6xa5e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018104</id>
      <parentid>3018103</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T12:56:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Ori229 העביר את הדף [[ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצווות באופן כללי]] לשם [[ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]</comment>
      <origin>3018103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4049" sha1="b1lm3o75pmezqhnw59jonak05r6xa5e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;

:&quot;בהעלותך&quot; - בהרבה מקומות אנו מוצאין שצווה הקב&quot;ה על הנרות, ועל הדלקתן, בשמן זית.
:&quot;ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית&quot; ([[שמות כז כ]])
:וכן הוא אומר: &quot;על המנורה הטהורה יערוך את הנרות&quot; ([[ויקרא כד ד]])
:אף כאן &quot;בהעלותך את הנרות&quot; ([[במדבר ח ב]])
::::::::::{{קטן|([[במדבר רבה טו|במדבר רבה טו, א]])}}

פירוש המהרז&quot;ו על המדרש אומר שחסר ביאור לאיזה עניין נאמר המדרש, ושיש צורך להשלים בו חלק חסר ממדרש תנחומא. ננסה להסביר מה בא מדרש זה להוסיף.

לכאורה ישנה כפילות (משולשת) בפרשה. בפרשיות תצווה ואמור הציווי כמעט זהה, וגם בפרשת בהעלותך ישנה חזרה, ולכך מתייחס המדרש. הוא מדגיש את התוספת שבכל הופעה:

בתצווה - &quot;מאת בני ישראל&quot; - לקיחת השמן (כפי שהודגש במדרש בפסוק &quot;ויקחו אליך&quot;) - &quot;'''בשמן זית'''&quot;.

באמור - &quot;על המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה' תמיד&quot;, עריכת הנרות - &quot;'''על הנרות'''&quot;.

בבהעלותך - &quot;בהעלותך את הנרות&quot; - הדלקת הנרות - &quot;'''על הדלקתן'''&quot;.

(ההדגשות בסוף השורות הן ציטוטים מתוך השורה הראשונה במדרש).

המדרש בא להראות שהתורה אמנם חזרה על המצווה שלוש פעמים, אך בכל פעם הדגישה עניין אחר, כדי להראות שיש חשיבות לעשיית כל חלק במצווה. לא רק חשוב שיהיה אור, אלא חשובה גם פעולת הדלקת הנרות והחומרים - בשמן זית. מדוע אם כן, מצווה אחת חולקה כאן לשלוש מצוות?

===הדלקת הנרות כמייצגת את כלל המצוות===
זהו שאמר הכתוב: &quot;ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר&quot; ([[ישעיהו מב]]).

חז&quot;ל תפסו את הדלקת המנורה כמייצגת את כלל המצוות, ובהמשך, פרשה ט&quot;ו במדרש מתייחסת להסברים שונים לשאלה מדוע ה' צריך שנעשה מצוות: &quot;וכי לאורה הוא צריך?&quot;.

כבר ידועה ההשוואה בין נר למצווה (&quot;כי נר מצוה ותורה אור&quot;), ונעיין בדעות המופיעות לגבי הצורך בהדלקת המנורה; מתוכן יוכל המעיין להקיש על הדעות השונות של חכמינו לגבי הצורך בקיום המצוות באופן כללי:

פסקה ב' - לזכותם, להאיר לעולם: &quot;אני מאיר לך אורה גדולה לעתיד לבוא&quot;.

פסקה ד' - &quot;אני משמר נפשותיכם מכל דבר רע&quot;, שכן נמשלו הנפשות לנר.

פסקה ה' - לא שאני צריך לכם, אלא להעלות אתכם בפני האומות, שיהיו אומרים: ראו היאך ישראל מאירים למי שהוא מאיר לכל העולם (משל לפיקח שמבקש מסומא שידליק לו נר, כדי שלא ירגיש חייב על כל הטובה שנעשתה לו).

פסקה ז' - &quot;ואני צריך לאורה?!&quot; - כדי להעלותך.

פסקה ח' - משל למלך ואוהבו, שמעדיף את עשיית אוהבו, אף על פי שאינה המוצלחת ביותר.

[[קטגוריה:פרשת בהעלותך|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
[[קטגוריה:פרשת תצוה|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
[[קטגוריה:פרשת אמור|פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]
__NOTOC__</text>
      <sha1>b1lm3o75pmezqhnw59jonak05r6xa5e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3018110</id>
      <parentid>3018088</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:48:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3018110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208735" sha1="1jqj743rwkfheunaqdg969ajb885scq" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לכרכים בודדים ולמידע נוסף על המהדורה ועל הסריקות ראו ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|וויקישיתוף]].}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>1jqj743rwkfheunaqdg969ajb885scq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1710339</id>
    <revision>
      <id>3018111</id>
      <parentid>3007293</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T15:08:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליש קלרמן</username>
        <id>27816</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31335" sha1="lhl60o3x0n2ksaas76aewty0lnfraw8" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>lhl60o3x0n2ksaas76aewty0lnfraw8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018114</id>
      <parentid>3018111</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T15:20:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ תגובה</comment>
      <origin>3018114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31899" sha1="rfdv8ubc8bv9p956n9pbnqv7h4lkst1" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rfdv8ubc8bv9p956n9pbnqv7h4lkst1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018116</id>
      <parentid>3018114</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T15:43:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אליש קלרמן</username>
        <id>27816</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ תגובה</comment>
      <origin>3018116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32079" sha1="ib6113mwkg6nbeo5ypf3pu47xd7lmrv" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)
::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ib6113mwkg6nbeo5ypf3pu47xd7lmrv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018117</id>
      <parentid>3018116</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T16:07:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ תגובה</comment>
      <origin>3018117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32562" sha1="rfjxdonamck49fq433308ufa98pafuz" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)
::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT)
:::על היותה אהבה במקור מעידים לנו העניין (ברכת כהנים) ששייך יותר לאהבה &quot;לברך את עמו ישראל באהבה&quot;, וחרוז אחרון &quot;שמו אהבו לכו שובו לכם אל אהליכם&quot;. בכל זאת גם במחזור נירנברג היא רשומה למאורה בשבת שאחרי שבועות. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:07, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rfjxdonamck49fq433308ufa98pafuz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר יחדיו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726779</id>
    <revision>
      <id>3018113</id>
      <parentid>3017515</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T15:12:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:ברכת כהנים]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3018113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4811" sha1="l7u87cuqf7y0yag84si8xhoh6msbk2k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= אשר יחדיו 
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אהבה|אהבה]]
| תת-סוג =
| מועד = שבת [[פרשת נשא]]
| מחבר = ר' אברהם בן שמואל
| מיוחס ל = ([[W:שמואל החסיד|ר' אברהם בנו של ר' שמואל החסיד]])
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = אברהם בן שמואל
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8250|א-8250]]
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המזרחי. מכיון שפרשת נשא יכולה לחול בשבת שלפני שבועות, שאז כבר אומרים {{צ|[[איומתי יונה יעלת חן]]}} לאהבה (במסגרת האהבות הדיאלוגיות של ספירת העומר), נוהגים אז לאמרה כ[[:קטגוריה:פיוטי מאורה|מאורה]], ורק אם חלה פרשת נשא בשבת שאחר שבועות אומרים אותה כאהבה.{{הערה|ב[[W:מחזור נירנברג|מחזור נירנברג]] היא רשומה כמאורה בשבת שאחר שבועות. וב[[ספר המנהגים]] אינה מוזכרת כלל, ורק נוספה שם בדפוס.}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''אברהם בר שמואל'''}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר יַחְדָּו / עַם יְדִידָיו / עוֹבְדִים לוֹ אֶחָד שְׁכֶם{{ש}}
אֶל יְרֵאָיו / בְּיַד נְבִיאָיו / פָּץ יָרוּם לְרַחֶמְכֶם{{ש}}
אַל תִּירְאוּ / עֵת תִּרְאוּ / מַפָּלַת שׂוֹנְאֵיכֶם{{ש}}
זֶה חֶלְקָם / יוֹם נָקָם / שְׁנַת שִׁלּוּם לְרִיב עִירְכֶם{{ש}}
וְהֶרֶג רַב / בְּגוֹי חָרַב / מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם
:{{ק|'''שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶצַח וַאֲנִי אֲבָרְכֵם'''}}

{{סי|בַּ}}עֲדַת אֵל / יִשְׂרָאֵל / יִשְׂאוּ אֶת קוֹל כֹּהֲנַי{{ש}}
אֱמֹר לָהֶם / לִבְנֵיהֶם / יְבָרֶכְךָ יְיָ{{ש}}
וְיִשְׁמְרֶךָ / מִצָּרְךָ / וְרוֹמֵמָה יְמִין יְיָ{{ש}}
אֵלֶיךָ / בְּאָהֳלֶיךָ / יָאֵר פָּנָיו יְיָ{{ש}}
וִיחֻנֶּךָ / וַעֲוֹנֶיךָ / יִשָּׂא בְרַחֲמָיו יְיָ{{ש}}
וְיוֹם מְהוּמָה / לְמִזָּה וְשַׁמָּה / וּנְקָמָה בְּיַד גֹּאַלְכֶם
:{{ק|'''שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶצַח וַאֲנִי אֲבָרְכֵם'''}}

{{סי|רְ}}בוֹת גָּדְלְךָ / יָשֵׂם לְךָ / שָׁלוֹם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם{{ש}}
לָהֶם נִשְׁבַּע / עַל אַרְבַּע / לְאַב הָמוֹן בְּכָל הָעָם{{ש}}
לָשׂוּם שְׁמוֹ / בְּתוֹךְ עַמּוֹ / מִמְּצוּקוֹת לְהוֹשִׁיעָם{{ש}}
בְּלִי לְהַכְרִית / שׁוֹמְרֵי בְרִית / בְּיוֹם עֶבְרָה וָזַעַם{{ש}}
שְׁמִי יִקְרְאוּ / וְהֵם יִרְאוּ / בִּרְבוֹת כַּחוֹל זַרְעָם{{ש}}
בְּגִיל וְרִנָּה / תְּבִיאֶנָּה / בְּהֵיכַל מֶלֶךְ צוּרְכֶם
:{{ק|'''שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶצַח וַאֲנִי אֲבָרְכֵם'''}}

{{סי|הֶ}}חֱזַקְתִּי / זָעַקְתִּי / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ש}}
פֶּן יַקְשִׁיב / שְׁבוּת לְהָשִׁיב / מְפֻזֶּרֶת בְּמִתְקוֹמְמִים{{ש}}
וּבָא לְכַנֵּס / עֹמֵד לְנֵס / וְנָשָׂא נֵס לָעַמִּים{{ש}}
אָז יֹאמְרוּ / לְכוּ וּבַחֲרוּ / אָרְחוֹת יַעֲקֹב תְּמִימִים{{ש}}
כִּי מַלְכָּם / הִדְרִיכָם / לְהִתְהַלֵּל בַּנְּעִימִים{{ש}}
{{סי|מְ}}עוֹן הָאֵל / {{סי|בְּ}}יִשְׂ{{סי|רָ}}אֵל / מַחְמָד הוּא בְּכָל אֻמִּים{{ש}}
{{סי|שְׁמוֹ אֲ}}הֵבוּ / {{סי|לְ}}כוּ שׁוּבוּ / לָכֶם אֶל אָהֳלֵיכֶם
:{{ק|'''שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶצַח וַאֲנִי אֲבָרְכֵם'''}}&lt;noinclude&gt;
{{הור|ככתוב, הבוחר}}
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי אהבה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי פרשת נשא]]
[[קטגוריה:ברכת כהנים]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>l7u87cuqf7y0yag84si8xhoh6msbk2k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים יז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728686</id>
    <revision>
      <id>3018102</id>
      <parentid>2939040</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T12:44:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11876" sha1="k7bxwsp9c2wmzan863rd7e8niucc49h" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יז|א|טז ב|יז ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יז עמוד א] ואמר רב: אישתבש כהני! - מידי הוא טעמא אלא לרב, רב משקי בית מטבחייא תני, אבל משקי בי מדבחיא - מטמא. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גופא; רב אמר: אישתבש כהני, ושמואל אמר: לא אישתבש כהני. רב אמר: אישתבש כהני, רביעי בקדש בעא מינייהו, ואמרו ליה טהור. ושמואל אמר: לא אישתבש כהני, חמישי בקדש בעא מינייהו ואמרו ליה טהור. בשלמא לרב - היינו דכתיב ארבעה: לחם ונזיד ויין ושמן. אלא לשמואל, חמשה מנא ליה? - מי כתיב ונגע כנפו? ונגע בכנפו כתיב - במה שנגע בכנפו. תא שמע: ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא. בשלמא לשמואל - מדהכא לא אישתבש - התם נמי לא אישתבש. אלא לרב, מאי שנא הכא דאישתבש ומאי שנא התם דלא אישתבש? - אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: בקיאין הן בטומאת מת, ואין בקיאין הן בטומאת שרץ. רבינא אמר: התם רביעי, הכא שלישי. תא שמע: ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם ה' וגו'. בשלמא לרב - היינו דכתיב טמא, אלא לשמואל אמאי טמא? - איתמוהי קא מתמה. - והא וכן כל מעשה ידיהם כתיב! - אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי: מתוך שקלקלו את מעשיהם - מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו בטומאה. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|גופא, רב תני משקי בית מטבחיא ולוי תנא משקי בי מדבחיא. ללוי, הניחא אי סבירא ליה כשמואל, דאמר דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן - משכחת לה, דנגעי כולהו בראשון. אלא אי סבר ליה כרב דאמר דכן ממש היכי משכחת לה? - על כרחך כשמואל סבירא ליה. ולשמואל, הניחא אי סבר לה כרב, דתני משקי בית מטבחיא, אבל משקי בי מדבחיא אחריני נמי מיטמאו - רביעי הוא דלא עביד חמישי, הא שלישי - עביד רביעי. אלא, אי סבר ליה כלוי, דתני משקי בי מדבחיא - מאי איריא רביעי דלא עביד חמישי? אפילו שני ושלישי נמי לא עבדי! - על כרחיך כרב סבירא ליה. תניא כוותיה דרב, תניא כוותיה דלוי. תניא כוותיה דלוי: הדם והיין והשמן והמים, משקי בי מדבחיא, שנטמאו בפנים והוציאן לחוץ - טהורין. נטמאו בחוץ והכניסן בפנים - טמאין. - איני? והאמר רבי יהושע בן לוי: משקי בי מדבחיא, לא אמרו דכן אלא במקומן. מאי לאו - למעוטי נטמאו בפנים והוציאן לחוץ! - לא, למעוטי נטמאו בחוץ והכניסן בפנים. - והא במקומן קאמר! - הכי קאמר: לא אמרו דכן - אלא שנטמאו במקומן. תניא כוותיה דרב: הדם והמים, משקי בית מטבחיא, שנטמאו בין בכלים בין בקרקע - טהורין. }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''ואמר רב''' -  לקמן:

'''אישתבש כהני''' -  שטהרו רביעי בקודש אלמא יין ושמן דמשקי בית מטבחיא נינהו ומיטמאו ואי טומאת משקין דרבנן הא אמרת דלא גזור עלייהו ואי נמי בטומאות דרבנן קא בדיק להו חגי לכהני וכבר נגזר טומאה על המשקין בימי חגי הנביא שהיה מאנשי כנסת הגדולה קשיא לרב דהא אמר דכן ממש וכ&quot;ש אי בדאורייתא קא משתעי קשיא לרב והא ליכא למימר מדרבנן ודלא כיוסף בן יועזר דאקרא לא פליג דמשמע דאית עלייהו טומאה אי דאורייתא אי דרבנן:

'''מידי הוא טעמא אלא לרב''' -  כלום אתה מקשה אלא לרב רב לא קשיא ליה האי לעולם חגי בדרבנן בדיק להו וכבר נגזרה גזירת הטומאה על המשקין ולרב אליבא דיוסף בן יועזר לא תיקשי דרב משקי בי מטבחיא תני בעדותו של יוסף משקה המטבחים דם ומים אבל משקה מדבחיא היין והשמן שהם משקה המזבח גזרו רבנן טומאה עלייהו והיינו דבסדר טומאות דהאי קרא איכא אוכל מטמא אוכל ומשק' מטמא משקה דמדרבנן טומאה עושה כיוצא בה:

'''מי כתיב ונגע כנפו''' -  אל הלחם דמשמע שהשרץ נגע בלחם דלחם הוי ראשון מה שנגע בכנפו נגע ללחם דה&quot;ל לחם שני:

'''טמא נפש''' -  קס&quot;ד טמא מת שהוא אב הטומאה כשרץ:

'''בכל אלה''' -  כסדר שפירשנו טמא מת בלחם ולחם בנזיד וכו':

'''מדהכא לא אישתבש''' -  דאמרו ליה רביעי טמא כדכתיב ויאמרו יטמא הכא נמי לא אישתבש ואיהו במה שנגע בכנפו אמר להו דה&quot;ל שמן חמישי ומשום הכי אמרי ליה טהור אלא לרב דאמר גבי שרץ נמי רביעי בעא מינייהו מאי שנא דאמרו ליה טהור:

'''בקיאין הן בטומאת מת''' -  ויודעים שהשלישי עושה בה רביעי ולא היו בקיאין בטומאת שרץ וסבורין שאין שלישי עושה בה רביעי:

'''רבינא אמר''' -  לא היו בקיאין ברביעי בקודש כלל וגבי מת שלישי בקודש בעא מינייהו דהאי טמא נפש דקרא לאו טמא מת אלא מת ממש כלומר טומאת נפש ומת אבי אבות ולחם אב ונזיד ראשון ויין שני ושמן שלישי:

'''ויען חגי ויאמר וגו'''' -  סיפיה דקרא וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא:

'''בשלמא לרב''' -  דאמר אישתבש כהני היינו דקרי למעשה ידיהם טמא:

'''איתמוהי קא מתמה''' -  מאחר שבקיאין הן בהלכות טומאה וכי כל מעשה ידיהם טמא הוא:

'''וכן''' -  לאו תמיהא משמע:

'''שקלקלו מעשיהם''' -  לאחר זמן היה מתנבא שיקלקלו מעשיהן בבית שני בשאר עבירות:

'''וללוי''' -  דתני מדבחיא והכא כתיב יין ושמן דמטמאו הא ניחא אי סבר ליה בהא מילתא כשמואל דדכן דיוסף בן יועזר דכן מלטמא אחרים הן אבל טומאת עצמן יש בהן משכחת לה להאי דכתיב אם יגע טמא נפש בכל אלה דקאמר יטמא דנגעו כולהו בראשון ולאו אסדרא קמא נקט ולא אישתבש כהני שבתחלה שאלם על הסדר ואמרו לו על האחרון לא יטמא מפני שהיין לא יכול לטמאו לשמן שאין משקין בי מדבחיא מטמאין שום דבר ולבסוף שאלם אם יגע הטמא עצמו בכל אלה כלומר או בזה או בזה ואמרו ליה יטמא:

'''אלא אי סבר ליה כרב דאמר דכן ממש היכי משכחת לה''' -  להאי יטמא דקרא בשלמא לרב גופיה לא קשיא דאיהו תני מטבחיא אלא ללוי קשיא:

'''ולשמואל''' -  דאמר לא אישתבש ופריש למילתיה משום דחמישי הוה השמן דמה שנגע בכנפו כתיב הא אי רביעי הוה האי שמן הוה טמא ואע&quot;ג דמן היין קבלה אלמא משקין מטמאין אחרים:

'''הא ניחא''' -  אי תנא בעדותו של יוסף משקה מטבחיא אבל משקה מדבחיא אפילו אחריני נמי מטמאו היינו דפריש למילתיה לעיל ואמר האי דלא הוי שיבוש משום דחמישי הוה והיין שהוא רביעי לא עביד ליה חמישי הא אי הוה יין שלישי הוה עביד ליה רביעי אלא אי תנא מדבחיא כלוי מאי איריא דפריש לעיל משום דחמישי הוה אפילו אי הוה יין שני שלישי לשמן לא עביד:

'''משקי בי מדבחיא''' -  כלומר כל אלו של קודש נקראין על שם מזבח כגון דם לזריקה ומים ויין לנסך ושמן למנחות:

'''שנטמאו בפנים''' -  בעזרה והוציאן לחוץ ונפסלו ביוצא שאין ראויין עוד למזבח:

'''טהורין''' -  מלטמא אחרים שהרי לא ירדה להן תורת טומאה מתחלה לטמא אחרים והן עצמן ודאי טמאין כנבואת חגי:

'''אבל נטמאו בחוץ''' -  קודם שיהא שם מדבחיא עליהן והכניסן לפנים טמאין ואפילו לטמא אחרים דטומאתן כבר ירדה בהן ומי הפקיעה:

'''איני''' -  ארישא פריך דקתני הוציאן לחוץ טהורין ולא אמרינן תחול טומאתן למפרע:

'''אלא במקומן''' -  בפנים:

'''לא למעוטי נטמאו בחוץ והכניסן לפנים''' -  כדמתרץ לישנא בסיפא דמילתא דהכי משמע אלא כשנטמאו במקומן ומשום דלא סיימיה לפרושא דמילתא פריך ליה והא במקומן קאמר דמשמע כל זמן שהן במקומן טהורין ותו לא:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יז א רביעי בקודש בעא מינייהו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_א_רביעי בקודש בעא מינייהו]]
'''רביעי''' בקודש בעא מינייהו. פ&quot;ה דנגע בכנפו היינו שרץ אל הלחם והלחם אל הנזיד וכו' וקשה לר&quot;ת דמאי שנא דואל כל מאכל יהיה פירוש או אל כל מאכל יותר מכולם ועוד למה דחק שמואל לתרץ במה שנגע בכנפו לימא אל כל מאכל דוקא ועוד למה קורא הכתוב לשרץ כנף ועוד דמפרש רבינא התם רביעי בקדש הכא שלישי שהלחם נעשה אב הטומאה כשנוגע במת והא קיימא לן בהמפלת (נדה כח:) דכל דבר שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אב הטומאה מיהו יש לומר דאין נעשה אב הטומאה היינו דווקא לטמא אדם וכלים אבל לאוכלין ומשקין נעשה אב הטומאה ומפר&quot;ת דהשרץ נגע בכנף ונעשה ראשון והכנף אל הלחם או אל הנזיד וחד מהנך אל היין או אל השמן הרי שלשה ואל כל מאכל הרי ארבעה ונקט סדר כנף מאכל משקה מאכל דלא בעי למינקט שיעשה כיוצא בו ולשמואל דייק מדכתיב בכנפו הרי חמש והשתא אתי שפיר לרבינא דאמר הכא שלישי שהכנף הנוגע במת נעשה אב הטומאה כדין כל הכלים:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יז|א}}</text>
      <sha1>k7bxwsp9c2wmzan863rd7e8niucc49h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים יז ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728687</id>
    <revision>
      <id>3018106</id>
      <parentid>2939041</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T13:32:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12750" sha1="otddpvv7bimbit5njtzwl4i9etmx4tq" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יז|ב|יז א|יח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יז עמוד ב] (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון אומר: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר טומאת משקין דאורייתא - משקי בית מטבחיא }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכתא גמירי לה. אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ואלא הא דאמר רבי אליעזר: אין טומאה למשקין כל עיקר, תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [ר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על משקי בית מטבחיא דכן. ואי הלכתא גמירי לה - מי גמרינן מינה? אמר ליה רבינא לרב אשי: והא רבי שמעון, דאמר טומאת משקין דאורייתא, דתניא, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לכלים - טהורין, לאוכלין - טמאין. והכא קאמר (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. ואי הלכתא היא - מה לי בכלים מה לי בקרקע? קשיא. אמר רב פפא: הא דאמרת בקרקע טהורין - לא שנו }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא מים, אבל דם לא. ומים נמי, לא אמרן אלא דהוי רביעית, דחזי להטביל ביה מחטין וצינורות, אבל }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא הוי רביעית - טמאין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: רבי יהודה אומר: לכל טמא. למימרא דסבר רבי יהודה טומאת משקין לטמא טומאת כלים דאורייתא? והתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הכלים שיש להן אחורים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, נטמא תוכו - נטמא גבו, נטמא גבו - לא נטמא תוכו. אמר רבי יהודה }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במה דברים אמורים - שנטמאו מחמת משקין, אבל נטמאו מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו. ואי סלקא דעתך טומאת משקין לטמא כלים דאורייתא, מה לי נטמא מחמת משקין, מה לי נטמא מחמת שרץ? - אמר רב יהודה אמר שמואל: חזר בו רבי יהודה. רבינא אמר: לעולם לא הדר. הא - במשקין הבאין מחמת ידים, הא - במשקין הבאין מחמת שרץ. אי הכי! אדתני במה דברים אמורים שנטמאו מחמת משקין, ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים - במשקין הבאין מחמת ידים, אבל במשקין הבאין מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו! - אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא: חזר בו רבי יהודה. איבעיא להו: מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה. או דילמא: לגמרי הדר ביה, כרבי מאיר? - אמר רב נחמן בר יצחק: תא שמע, פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''(רבן) שמעון אומר בכלים טמאין''' -  (רבן) שמעון לטעמיה דאמר לעיל טומאת משקין דאוריי' ואפי' לטמא אחרים כדתניא גבי ספק משקה לטמא אחרים (רבן) שמעון אומר באוכלין טמא הלכך במשקי בית מטבחיא לא מצו רבנן לטהורינהו:

'''בקרקע טהורין''' -  ולקמן מתרגם ליה אמים ודאיכא רביעית דאיכא תורת מקוה עלה למחטין וצינורות דמדאורייתא לא מקבלי טומאה כדכתיב ([[ויקרא  יא]]) מקוה מים יהיה טהור ורביעית הויא מקוה מדאוריית' דכי כתיב ארבעים סאה באדם הוא דכתיבי דנפקא לן מאת כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן אבל לכלים קטנים אין צריך אלא כדי שיתכסו במים ובציר מרביעית גמרא גמירי לה דלא חשיב למיהוי מקוה וכיון דבעלמא מדאורייתא לא מיטמו ורבנן הוא דבטלו רביעית דמקוה שלא יטבילו כלים בפחות מארבעים סאה כדאמרינן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|לח|א}} עשר רביעיות הן ופרכינן והא איכא רביעית דמקוה ומשנינן בר מינה דההיא דבטלו רבנן בפרק שלשה מינין ותניא נמי זה הכלל כל שאדם טובל בו ידים וכלים טובלי' בו וגזרו טומאה אף על המשקין שבקרקע כל כמה דהוי בציר מארבעים סאה והכא גבי מטבחיא אוקמוה אדאורייתא וטהורים:

'''הלכתא גמירי לה''' -  מסיני דלא מיטמאו:

'''מי גמרינן מינה''' -  דטומאת שאר משקין לאו דאורייתא הא אמרת אפילו היא דאורייתא גמירי בהני דטהורין והיכי מייתי ר' אליעזר טעם למילתיה מהכא:

'''והא רבי שמעון''' -  דמשום דסבירא ליה טומאת משקין דאורייתא קאמר הכא בכלים טמאין משום דבשאר משקין דאורייתא ובקרקע הוא דטהורין משום דגבי שאר משקין דרבנן אלמא לאו הלכה למשה מסיני הוא וקשיא לרב פפא דאי הלכתא היא מה לי בכלים דגבי שאר משקין דאורייתא מה לי בקרקע:

'''קשיא''' -  גרסינן הא דרב פפא לאו מילתא היא וכי אמרה לאו אדעתיה ולא היה זכור למשניות הללו:

'''א&quot;ר פפא הא דאמרת''' -  לרבי שמעון בקרקע טהורין לא שנו אלא מים דאיכא שם מקוה עליהן במחובר:

'''אבל דם''' -  אין בו חילוק בין קרקע לכלים דטומאה דידיה דאורייתא אף בקרקע ולר&quot;ש כי איתמר דכן דיוסף בן יועזר אמים לחודייהו איתמר דהוי רביעית כדפרשינן:

'''צינורות''' -  שטווין בהם זהב:

'''אבל לית בהו רביעית''' -  דמדאורייתא לא חזו למקוה ומדאוריי' טמאין אף במחובר ה&quot;נ טמאין ודקיימא לן שיעור טומאת משקין ברביעית הני מילי לטמא אחרים אבל לעצמן טמאין בכל שהן כדתנן בטהרות (פ&quot;ג מ&quot;ג) ומייתינן לה בגמרא דכל שעה (דף לג:) טמא מת שסחט כו' כיון שיצתה טפה ראשונה נטמאת בכביצה:

'''אמר מר רבי יהודה אומר''' -  גבי ספק משקה לטמא אחרים לכל טמא ואפילו לכלים אלמא ודאי נגיעתן מטמא כלים מדאורייתא מדמטמינן ספק דידהו:

'''שיש להם אחורים ותוך''' -  שראויין להשתמש בהן בתוכן ובאחוריהן:

'''מרצופין''' -  של עור:

'''שנטמאו במשקין''' -  דטומאתן לאו דאורייתא לכלים ורבנן הוא דגזור בהו משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה ועבדי בהו רבנן היכירא שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כי היכי דלידעי דהך טומאה לאו דאורייתא דלא לשרפו עליה תרומה וקדשים כדאמרינן בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|לח|א}} בעדותו של חזקיה אבי עקש:

'''אבל מחמת שרץ''' -  דטומאתן דאורייתא:

'''חזר בו ר' יהודה''' -  מההיא דלעיל:

'''הא במשקין הבאין מחמת ידים''' -  שגזרו חכמים טומאות שניות על ידים סתם וגזרו עליהן שיטמאו משקין להיות תחלה וההיא דרבנן הוא:

'''אי הכי''' -  הא דתני אבל נטמאו מחמת שרץ וכו' דלא אשכח נטמא גבו נטמא תוכו אלא בנגעו בשרץ עצמו לישמעינן אפילו משקין:

'''אבל באוכלין''' -  כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה דמשקין מטמאין אוכלין מדאורייתא:

'''כרבי מאיר''' -  דאמר לא מיטמא אפי' אוכלין אלא מדרבנן:

'''פרה''' -  של זבח או של חולין:

'''ששתתה מי חטאת''' -  ושחטוה בעודן במעיה:

'''בשרה טמא''' -  שמקבלת טומאה מהן דמי חטאת מטמאין אפי' אדם וכלים כדכתיב ([[במדבר  יט]]) והנוגע במי הנדה וגו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יז ב אבל דם לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_ אבל דם לא]]
'''אבל''' דם לא. וא&quot;ת אדרבה בדם יש לטהר טפי אפי' בכלים דדם קדשים לא איתקש למים כדאמרי' לעיל שאינו נשפך כמים אין מכשיר וי&quot;ל דהכי פי' אבל דם היכא דמטמא כגון דם חולין או בעלי מומין או זבח שנפסל לא:

''' אלא''' דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות. מכאן אומר ר&quot;י שיש לדקדק דמקוה שכולו שאוב אינו פסול אלא מדרבנן דמשקין בית מטבחיא שהן דכן ע&quot;כ הן שאובין מדמפליג בין דם למים ולא מפליג בין שאובין למחוברין ואמר דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות ועוד תניא בתוספתא דמסכת מקוואות (פ&quot;ב) מקוה שהניחו ריקן ומצאו מלא כשר והיינו משום דספיקא דרבנן לקולא וריקן נמי משמע שלא היה בו כלום מדלא קאמר שהניחו חסר והא דתניא בת&quot;כ אך מעין ובור יכול אפילו מלא בכתף תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים צ&quot;ל דאסמכתא בעלמא הוא ואם תאמר כיון דכולו שאוב כשר מדאורייתא אמאי גזרו רבנן בשאיבה כלל ויש לומר דגזרו שאיבה אטו דילמא אתי לאטבולי במנא דבתוך הכלי ודאי אסור לטבול מדאורייתא ואור&quot;י דכי נמי בטלו רביעית דמקוה מכל מקום כל שהוא דמעין לא בטלו מדתנן בת&quot;כ דמעין מטהר בכל שהוא והמקוה בארבעים סאה והא דמקוה במ' סאה היינו לבתר דביטלו רביעית ואפילו הכי קתני דמעין מטהר בכל שהוא הקשה ר&quot;י בשם הרב רבינו שלמה דאמר בפרק חומר בקודש (חגיגה כב.) גבי מקוה שחלקו בסל תדע דבעי' כשפופרת הנוד דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה במקום אחד וארעא חלחולי מחלחלא לא שייך אלא במעין ובעינן ארבעים סאה במקום אחד והתם מיירי בדבר שכל גופו עולה בפחות דאם לא כן מה ראיה צריך:

''' ה&quot;ג''' נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו לא נטמא תוכו. וכן גרס רש&quot;י ואף על גב דכל כלי שטף נמי דינו כן מכל מקום נקט כרים וכסתות ושקין ומרצופין משום דרבי מאיר פליג בהני דווקא דקתני סיפא רבי מאיר אומר כל שיש לו תובראות יש לו אחורים ותוך ושאין לו תובראות וכו' תובראות פירושו תפירות שפה לפיהן סביב כעין מכנסים דאז אין מהפכין אותן להשתמש בצד אחר ויש לו דין אחורים ותוך לענין שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כמו שאר כלי שטף:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יז|ב}}</text>
      <sha1>otddpvv7bimbit5njtzwl4i9etmx4tq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018107</id>
      <parentid>3018106</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12996" sha1="axi2bvqr1bxnirkyp8hfeuszm5seyo8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יז|ב|יז א|יח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יז עמוד ב] (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון אומר: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר טומאת משקין דאורייתא - משקי בית מטבחיא }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכתא גמירי לה. אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ואלא הא דאמר רבי אליעזר: אין טומאה למשקין כל עיקר, תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [ר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על משקי בית מטבחיא דכן. ואי הלכתא גמירי לה - מי גמרינן מינה? אמר ליה רבינא לרב אשי: והא רבי שמעון, דאמר טומאת משקין דאורייתא, דתניא, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לכלים - טהורין, לאוכלין - טמאין. והכא קאמר (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. ואי הלכתא היא - מה לי בכלים מה לי בקרקע? קשיא. אמר רב פפא: הא דאמרת בקרקע טהורין - לא שנו }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא מים, אבל דם לא. ומים נמי, לא אמרן אלא דהוי רביעית, דחזי להטביל ביה מחטין וצינורות, אבל }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא הוי רביעית - טמאין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: רבי יהודה אומר: לכל טמא. למימרא דסבר רבי יהודה טומאת משקין לטמא טומאת כלים דאורייתא? והתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הכלים שיש להן אחורים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, נטמא תוכו - נטמא גבו, נטמא גבו - לא נטמא תוכו. אמר רבי יהודה }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במה דברים אמורים - שנטמאו מחמת משקין, אבל נטמאו מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו. ואי סלקא דעתך טומאת משקין לטמא כלים דאורייתא, מה לי נטמא מחמת משקין, מה לי נטמא מחמת שרץ? - אמר רב יהודה אמר שמואל: חזר בו רבי יהודה. רבינא אמר: לעולם לא הדר. הא - במשקין הבאין מחמת ידים, הא - במשקין הבאין מחמת שרץ. אי הכי! אדתני במה דברים אמורים שנטמאו מחמת משקין, ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים - במשקין הבאין מחמת ידים, אבל במשקין הבאין מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו! - אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא: חזר בו רבי יהודה. איבעיא להו: מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה. או דילמא: לגמרי הדר ביה, כרבי מאיר? - אמר רב נחמן בר יצחק: תא שמע, פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''(רבן) שמעון אומר בכלים טמאין''' -  (רבן) שמעון לטעמיה דאמר לעיל טומאת משקין דאוריי' ואפי' לטמא אחרים כדתניא גבי ספק משקה לטמא אחרים (רבן) שמעון אומר באוכלין טמא הלכך במשקי בית מטבחיא לא מצו רבנן לטהורינהו:

'''בקרקע טהורין''' -  ולקמן מתרגם ליה אמים ודאיכא רביעית דאיכא תורת מקוה עלה למחטין וצינורות דמדאורייתא לא מקבלי טומאה כדכתיב ([[ויקרא  יא]]) מקוה מים יהיה טהור ורביעית הויא מקוה מדאוריית' דכי כתיב ארבעים סאה באדם הוא דכתיבי דנפקא לן מאת כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן אבל לכלים קטנים אין צריך אלא כדי שיתכסו במים ובציר מרביעית גמרא גמירי לה דלא חשיב למיהוי מקוה וכיון דבעלמא מדאורייתא לא מיטמו ורבנן הוא דבטלו רביעית דמקוה שלא יטבילו כלים בפחות מארבעים סאה כדאמרינן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|לח|א}} עשר רביעיות הן ופרכינן והא איכא רביעית דמקוה ומשנינן בר מינה דההיא דבטלו רבנן בפרק שלשה מינין ותניא נמי זה הכלל כל שאדם טובל בו ידים וכלים טובלי' בו וגזרו טומאה אף על המשקין שבקרקע כל כמה דהוי בציר מארבעים סאה והכא גבי מטבחיא אוקמוה אדאורייתא וטהורים:

'''הלכתא גמירי לה''' -  מסיני דלא מיטמאו:

'''מי גמרינן מינה''' -  דטומאת שאר משקין לאו דאורייתא הא אמרת אפילו היא דאורייתא גמירי בהני דטהורין והיכי מייתי ר' אליעזר טעם למילתיה מהכא:

'''והא רבי שמעון''' -  דמשום דסבירא ליה טומאת משקין דאורייתא קאמר הכא בכלים טמאין משום דבשאר משקין דאורייתא ובקרקע הוא דטהורין משום דגבי שאר משקין דרבנן אלמא לאו הלכה למשה מסיני הוא וקשיא לרב פפא דאי הלכתא היא מה לי בכלים דגבי שאר משקין דאורייתא מה לי בקרקע:

'''קשיא''' -  גרסינן הא דרב פפא לאו מילתא היא וכי אמרה לאו אדעתיה ולא היה זכור למשניות הללו:

'''א&quot;ר פפא הא דאמרת''' -  לרבי שמעון בקרקע טהורין לא שנו אלא מים דאיכא שם מקוה עליהן במחובר:

'''אבל דם''' -  אין בו חילוק בין קרקע לכלים דטומאה דידיה דאורייתא אף בקרקע ולר&quot;ש כי איתמר דכן דיוסף בן יועזר אמים לחודייהו איתמר דהוי רביעית כדפרשינן:

'''צינורות''' -  שטווין בהם זהב:

'''אבל לית בהו רביעית''' -  דמדאורייתא לא חזו למקוה ומדאוריי' טמאין אף במחובר ה&quot;נ טמאין ודקיימא לן שיעור טומאת משקין ברביעית הני מילי לטמא אחרים אבל לעצמן טמאין בכל שהן כדתנן בטהרות (פ&quot;ג מ&quot;ג) ומייתינן לה בגמרא דכל שעה (דף לג:) טמא מת שסחט כו' כיון שיצתה טפה ראשונה נטמאת בכביצה:

'''אמר מר רבי יהודה אומר''' -  גבי ספק משקה לטמא אחרים לכל טמא ואפילו לכלים אלמא ודאי נגיעתן מטמא כלים מדאורייתא מדמטמינן ספק דידהו:

'''שיש להם אחורים ותוך''' -  שראויין להשתמש בהן בתוכן ובאחוריהן:

'''מרצופין''' -  של עור:

'''שנטמאו במשקין''' -  דטומאתן לאו דאורייתא לכלים ורבנן הוא דגזור בהו משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה ועבדי בהו רבנן היכירא שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כי היכי דלידעי דהך טומאה לאו דאורייתא דלא לשרפו עליה תרומה וקדשים כדאמרינן בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|לח|א}} בעדותו של חזקיה אבי עקש:

'''אבל מחמת שרץ''' -  דטומאתן דאורייתא:

'''חזר בו ר' יהודה''' -  מההיא דלעיל:

'''הא במשקין הבאין מחמת ידים''' -  שגזרו חכמים טומאות שניות על ידים סתם וגזרו עליהן שיטמאו משקין להיות תחלה וההיא דרבנן הוא:

'''אי הכי''' -  הא דתני אבל נטמאו מחמת שרץ וכו' דלא אשכח נטמא גבו נטמא תוכו אלא בנגעו בשרץ עצמו לישמעינן אפילו משקין:

'''אבל באוכלין''' -  כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה דמשקין מטמאין אוכלין מדאורייתא:

'''כרבי מאיר''' -  דאמר לא מיטמא אפי' אוכלין אלא מדרבנן:

'''פרה''' -  של זבח או של חולין:

'''ששתתה מי חטאת''' -  ושחטוה בעודן במעיה:

'''בשרה טמא''' -  שמקבלת טומאה מהן דמי חטאת מטמאין אפי' אדם וכלים כדכתיב ([[במדבר  יט]]) והנוגע במי הנדה וגו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יז ב אבל דם לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_ אבל דם לא]]
'''אבל''' דם לא. וא&quot;ת אדרבה בדם יש לטהר טפי אפי' בכלים דדם קדשים לא איתקש למים כדאמרי' לעיל שאינו נשפך כמים אין מכשיר וי&quot;ל דהכי פי' אבל דם היכא דמטמא כגון דם חולין או בעלי מומין או זבח שנפסל לא:
[[File:תוס פסחים 1 יז ב אלא דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_אלא דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות]]
''' אלא''' דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות. מכאן אומר ר&quot;י שיש לדקדק דמקוה שכולו שאוב אינו פסול אלא מדרבנן דמשקין בית מטבחיא שהן דכן ע&quot;כ הן שאובין מדמפליג בין דם למים ולא מפליג בין שאובין למחוברין ואמר דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות ועוד תניא בתוספתא דמסכת מקוואות (פ&quot;ב) מקוה שהניחו ריקן ומצאו מלא כשר והיינו משום דספיקא דרבנן לקולא וריקן נמי משמע שלא היה בו כלום מדלא קאמר שהניחו חסר והא דתניא בת&quot;כ אך מעין ובור יכול אפילו מלא בכתף תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים צ&quot;ל דאסמכתא בעלמא הוא ואם תאמר כיון דכולו שאוב כשר מדאורייתא אמאי גזרו רבנן בשאיבה כלל ויש לומר דגזרו שאיבה אטו דילמא אתי לאטבולי במנא דבתוך הכלי ודאי אסור לטבול מדאורייתא ואור&quot;י דכי נמי בטלו רביעית דמקוה מכל מקום כל שהוא דמעין לא בטלו מדתנן בת&quot;כ דמעין מטהר בכל שהוא והמקוה בארבעים סאה והא דמקוה במ' סאה היינו לבתר דביטלו רביעית ואפילו הכי קתני דמעין מטהר בכל שהוא הקשה ר&quot;י בשם הרב רבינו שלמה דאמר בפרק חומר בקודש (חגיגה כב.) גבי מקוה שחלקו בסל תדע דבעי' כשפופרת הנוד דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה במקום אחד וארעא חלחולי מחלחלא לא שייך אלא במעין ובעינן ארבעים סאה במקום אחד והתם מיירי בדבר שכל גופו עולה בפחות דאם לא כן מה ראיה צריך:

''' ה&quot;ג''' נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו לא נטמא תוכו. וכן גרס רש&quot;י ואף על גב דכל כלי שטף נמי דינו כן מכל מקום נקט כרים וכסתות ושקין ומרצופין משום דרבי מאיר פליג בהני דווקא דקתני סיפא רבי מאיר אומר כל שיש לו תובראות יש לו אחורים ותוך ושאין לו תובראות וכו' תובראות פירושו תפירות שפה לפיהן סביב כעין מכנסים דאז אין מהפכין אותן להשתמש בצד אחר ויש לו דין אחורים ותוך לענין שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כמו שאר כלי שטף:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יז|ב}}</text>
      <sha1>axi2bvqr1bxnirkyp8hfeuszm5seyo8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018108</id>
      <parentid>3018107</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:34:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13228" sha1="d3p51ubz0gow63g5u9vnw0kwheevbr7" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יז|ב|יז א|יח א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יז עמוד ב] (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון אומר: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר רב פפא: אפילו למאן דאמר טומאת משקין דאורייתא - משקי בית מטבחיא }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|הלכתא גמירי לה. אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ואלא הא דאמר רבי אליעזר: אין טומאה למשקין כל עיקר, תדע, שהרי העיד (יוסף) +מסורת הש&quot;ס: [ר' יוסי]+ בן יועזר איש צרידה על משקי בית מטבחיא דכן. ואי הלכתא גמירי לה - מי גמרינן מינה? אמר ליה רבינא לרב אשי: והא רבי שמעון, דאמר טומאת משקין דאורייתא, דתניא, רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לכלים - טהורין, לאוכלין - טמאין. והכא קאמר (רבן) +מסורת הש&quot;ס: [רבי]+ שמעון: בכלים - טמאין, בקרקע - טהורין. ואי הלכתא היא - מה לי בכלים מה לי בקרקע? קשיא. אמר רב פפא: הא דאמרת בקרקע טהורין - לא שנו }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אלא מים, אבל דם לא. ומים נמי, לא אמרן אלא דהוי רביעית, דחזי להטביל ביה מחטין וצינורות, אבל }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לא הוי רביעית - טמאין. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אמר מר: רבי יהודה אומר: לכל טמא. למימרא דסבר רבי יהודה טומאת משקין לטמא טומאת כלים דאורייתא? והתנן: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|כל הכלים שיש להן אחורים ותוך, כגון הכרים והכסתות והשקין והמרצופין, נטמא תוכו - נטמא גבו, נטמא גבו - לא נטמא תוכו. אמר רבי יהודה }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|במה דברים אמורים - שנטמאו מחמת משקין, אבל נטמאו מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו. ואי סלקא דעתך טומאת משקין לטמא כלים דאורייתא, מה לי נטמא מחמת משקין, מה לי נטמא מחמת שרץ? - אמר רב יהודה אמר שמואל: חזר בו רבי יהודה. רבינא אמר: לעולם לא הדר. הא - במשקין הבאין מחמת ידים, הא - במשקין הבאין מחמת שרץ. אי הכי! אדתני במה דברים אמורים שנטמאו מחמת משקין, ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים - במשקין הבאין מחמת ידים, אבל במשקין הבאין מחמת שרץ - נטמא תוכו נטמא גבו, נטמא גבו נטמא תוכו! - אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא: חזר בו רבי יהודה. איבעיא להו: מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה. או דילמא: לגמרי הדר ביה, כרבי מאיר? - אמר רב נחמן בר יצחק: תא שמע, פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, }}{{שוליים|ו}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יהודה אומר: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''(רבן) שמעון אומר בכלים טמאין''' -  (רבן) שמעון לטעמיה דאמר לעיל טומאת משקין דאוריי' ואפי' לטמא אחרים כדתניא גבי ספק משקה לטמא אחרים (רבן) שמעון אומר באוכלין טמא הלכך במשקי בית מטבחיא לא מצו רבנן לטהורינהו:

'''בקרקע טהורין''' -  ולקמן מתרגם ליה אמים ודאיכא רביעית דאיכא תורת מקוה עלה למחטין וצינורות דמדאורייתא לא מקבלי טומאה כדכתיב ([[ויקרא  יא]]) מקוה מים יהיה טהור ורביעית הויא מקוה מדאוריית' דכי כתיב ארבעים סאה באדם הוא דכתיבי דנפקא לן מאת כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן אבל לכלים קטנים אין צריך אלא כדי שיתכסו במים ובציר מרביעית גמרא גמירי לה דלא חשיב למיהוי מקוה וכיון דבעלמא מדאורייתא לא מיטמו ורבנן הוא דבטלו רביעית דמקוה שלא יטבילו כלים בפחות מארבעים סאה כדאמרינן בנזיר {{הפניה-גמ|נזיר|לח|א}} עשר רביעיות הן ופרכינן והא איכא רביעית דמקוה ומשנינן בר מינה דההיא דבטלו רבנן בפרק שלשה מינין ותניא נמי זה הכלל כל שאדם טובל בו ידים וכלים טובלי' בו וגזרו טומאה אף על המשקין שבקרקע כל כמה דהוי בציר מארבעים סאה והכא גבי מטבחיא אוקמוה אדאורייתא וטהורים:

'''הלכתא גמירי לה''' -  מסיני דלא מיטמאו:

'''מי גמרינן מינה''' -  דטומאת שאר משקין לאו דאורייתא הא אמרת אפילו היא דאורייתא גמירי בהני דטהורין והיכי מייתי ר' אליעזר טעם למילתיה מהכא:

'''והא רבי שמעון''' -  דמשום דסבירא ליה טומאת משקין דאורייתא קאמר הכא בכלים טמאין משום דבשאר משקין דאורייתא ובקרקע הוא דטהורין משום דגבי שאר משקין דרבנן אלמא לאו הלכה למשה מסיני הוא וקשיא לרב פפא דאי הלכתא היא מה לי בכלים דגבי שאר משקין דאורייתא מה לי בקרקע:

'''קשיא''' -  גרסינן הא דרב פפא לאו מילתא היא וכי אמרה לאו אדעתיה ולא היה זכור למשניות הללו:

'''א&quot;ר פפא הא דאמרת''' -  לרבי שמעון בקרקע טהורין לא שנו אלא מים דאיכא שם מקוה עליהן במחובר:

'''אבל דם''' -  אין בו חילוק בין קרקע לכלים דטומאה דידיה דאורייתא אף בקרקע ולר&quot;ש כי איתמר דכן דיוסף בן יועזר אמים לחודייהו איתמר דהוי רביעית כדפרשינן:

'''צינורות''' -  שטווין בהם זהב:

'''אבל לית בהו רביעית''' -  דמדאורייתא לא חזו למקוה ומדאוריי' טמאין אף במחובר ה&quot;נ טמאין ודקיימא לן שיעור טומאת משקין ברביעית הני מילי לטמא אחרים אבל לעצמן טמאין בכל שהן כדתנן בטהרות (פ&quot;ג מ&quot;ג) ומייתינן לה בגמרא דכל שעה (דף לג:) טמא מת שסחט כו' כיון שיצתה טפה ראשונה נטמאת בכביצה:

'''אמר מר רבי יהודה אומר''' -  גבי ספק משקה לטמא אחרים לכל טמא ואפילו לכלים אלמא ודאי נגיעתן מטמא כלים מדאורייתא מדמטמינן ספק דידהו:

'''שיש להם אחורים ותוך''' -  שראויין להשתמש בהן בתוכן ובאחוריהן:

'''מרצופין''' -  של עור:

'''שנטמאו במשקין''' -  דטומאתן לאו דאורייתא לכלים ורבנן הוא דגזור בהו משום משקה זב וזבה שהן אב הטומאה ועבדי בהו רבנן היכירא שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כי היכי דלידעי דהך טומאה לאו דאורייתא דלא לשרפו עליה תרומה וקדשים כדאמרינן בבכורות {{הפניה-גמ|בכורות|לח|א}} בעדותו של חזקיה אבי עקש:

'''אבל מחמת שרץ''' -  דטומאתן דאורייתא:

'''חזר בו ר' יהודה''' -  מההיא דלעיל:

'''הא במשקין הבאין מחמת ידים''' -  שגזרו חכמים טומאות שניות על ידים סתם וגזרו עליהן שיטמאו משקין להיות תחלה וההיא דרבנן הוא:

'''אי הכי''' -  הא דתני אבל נטמאו מחמת שרץ וכו' דלא אשכח נטמא גבו נטמא תוכו אלא בנגעו בשרץ עצמו לישמעינן אפילו משקין:

'''אבל באוכלין''' -  כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה דמשקין מטמאין אוכלין מדאורייתא:

'''כרבי מאיר''' -  דאמר לא מיטמא אפי' אוכלין אלא מדרבנן:

'''פרה''' -  של זבח או של חולין:

'''ששתתה מי חטאת''' -  ושחטוה בעודן במעיה:

'''בשרה טמא''' -  שמקבלת טומאה מהן דמי חטאת מטמאין אפי' אדם וכלים כדכתיב ([[במדבר  יט]]) והנוגע במי הנדה וגו':&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יז ב אבל דם לא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_ אבל דם לא]]
'''אבל''' דם לא. וא&quot;ת אדרבה בדם יש לטהר טפי אפי' בכלים דדם קדשים לא איתקש למים כדאמרי' לעיל שאינו נשפך כמים אין מכשיר וי&quot;ל דהכי פי' אבל דם היכא דמטמא כגון דם חולין או בעלי מומין או זבח שנפסל לא:
[[File:תוס פסחים 1 יז ב אלא דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_אלא דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות]]
''' אלא''' דהוי רביעית דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות. מכאן אומר ר&quot;י שיש לדקדק דמקוה שכולו שאוב אינו פסול אלא מדרבנן דמשקין בית מטבחיא שהן דכן ע&quot;כ הן שאובין מדמפליג בין דם למים ולא מפליג בין שאובין למחוברין ואמר דחזי להטביל בהו מחטין וצינורות ועוד תניא בתוספתא דמסכת מקוואות (פ&quot;ב) מקוה שהניחו ריקן ומצאו מלא כשר והיינו משום דספיקא דרבנן לקולא וריקן נמי משמע שלא היה בו כלום מדלא קאמר שהניחו חסר והא דתניא בת&quot;כ אך מעין ובור יכול אפילו מלא בכתף תלמוד לומר מעין מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים צ&quot;ל דאסמכתא בעלמא הוא ואם תאמר כיון דכולו שאוב כשר מדאורייתא אמאי גזרו רבנן בשאיבה כלל ויש לומר דגזרו שאיבה אטו דילמא אתי לאטבולי במנא דבתוך הכלי ודאי אסור לטבול מדאורייתא ואור&quot;י דכי נמי בטלו רביעית דמקוה מכל מקום כל שהוא דמעין לא בטלו מדתנן בת&quot;כ דמעין מטהר בכל שהוא והמקוה בארבעים סאה והא דמקוה במ' סאה היינו לבתר דביטלו רביעית ואפילו הכי קתני דמעין מטהר בכל שהוא הקשה ר&quot;י בשם הרב רבינו שלמה דאמר בפרק חומר בקודש (חגיגה כב.) גבי מקוה שחלקו בסל תדע דבעי' כשפופרת הנוד דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה במקום אחד וארעא חלחולי מחלחלא לא שייך אלא במעין ובעינן ארבעים סאה במקום אחד והתם מיירי בדבר שכל גופו עולה בפחות דאם לא כן מה ראיה צריך:
[[File:תוס פסחים 1 יז ב ה&quot;ג נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו לא נטמא תוכו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יז_ב_ה&quot;ג נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו לא נטמא תוכו]]
''' ה&quot;ג''' נטמא תוכו נטמא גבו נטמא גבו לא נטמא תוכו. וכן גרס רש&quot;י ואף על גב דכל כלי שטף נמי דינו כן מכל מקום נקט כרים וכסתות ושקין ומרצופין משום דרבי מאיר פליג בהני דווקא דקתני סיפא רבי מאיר אומר כל שיש לו תובראות יש לו אחורים ותוך ושאין לו תובראות וכו' תובראות פירושו תפירות שפה לפיהן סביב כעין מכנסים דאז אין מהפכין אותן להשתמש בצד אחר ויש לו דין אחורים ותוך לענין שאם נטמא גבו לא נטמא תוכו כמו שאר כלי שטף:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|יז ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יז|ב}}</text>
      <sha1>d3p51ubz0gow63g5u9vnw0kwheevbr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/מאמר מקדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734571</id>
    <revision>
      <id>3018119</id>
      <parentid>3017719</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T20:44:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה, הרחבה</comment>
      <origin>3018119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33982" sha1="rx17bwzorqggzttb53ahrmpgg1diw4t" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=מילון התופת (מהדורה ראשונה 1818)
|שם נוסף=מאמר מקדים
|הבא=
|רישום הבא=
|הקודם=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה
|רישום הקודם=הקדמה
|סוגה=דמונוגרפיה
}}
=== {{צבע גופן|ירוק|מאמר מקדים}} ===
{{ציטוט
|מקור= {{צבע גופן|ירוק|קיקרו, על טבע האלים, כרך 2.}}
|תוכן= {{צבע גופן|ירוק|האמונה הטפלה שנפוצה בין העמים כמעט שהיממה את הדעת בקרב כולם, וניצלה את חולשתם של האנשים.
}}}}

{{צבע גופן|ירוק|
כשאנו מביטים לרגע על פולחני העמים השונים, איננו מוצאים אלא דתות מוקפות באלפי טעויות, אמת מעוותת בשקרים, רעיונות של אלוהות קבורים בתוהו של אמונות טפלות מגוחכות. ואנו זועקים: &quot;האם לנצח יהיו הטעות והספק לנצח חלק מן הטבע האנושי?&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אין אומה כה פראית עד שלא מצאה בליבה, בהרמוניה של הטבע, בכל רחבי היקום היפה הזה, עדות ברורה לקיומו של אל. אך כל אחד, במקום לנסות להכיר אותו, יוצר לו אליל שווא בהתבסס על דמיונו בלבד, וכל אחד משתמש בו כדי לשרת את מאוויו. הנבל עושה ממנו מפלצת, השאפתן עושה אותו שליט, הפחדן עושה אותו ברברי, הקיצוני עושה אותו עריץ שבכל נשימה יש בו רק נקמה, ורק האדם הישר רואה אותו כאב.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
עם זאת, רוב הדתות הן טהורות במקורן. כאן זהו בורא שמציעים לו את ביכורי פירות הארץ, שם זו השמש שסוגדים לה כאבי האור והפוריות, במקום אחר זו השגחה בלתי נראית שהלבבות רוחשים לה כבוד ללא סייג, שחמלה ואהבה היא כל מהותה, שאין לה מנחה טובה מן הסגולות, שהיקום הוא מקדשה, שהטבע מכריז על גדולתה, ומעל לכל על טוב ליבה. אך פולחן כזה הוא פשוט מדי לאדם, ידידם של המופלא והשקרי. נדרשת יצירה של מעשיות, המצאת טקסים, והצעד הראשון הזה שלוכד את הרוח על ידי אובייקטים חיצוניים משכיח את מי שחשבנו לחלוק לו כבוד. ובמהרה המוסר נשחת והחטאים מתפשטים. יש המקדשים אותם ומקדישים אותם לאלוהיהם. אחרים ממציאים רוחות רעות להם הם מייחסים את כל מעשיהם הרעים, תוך שהם שומרים לעצמם את כל הכבוד העל מעט הטוב שהם מסוגלים לעשות. משם מגיעים יופיטר מגלה העריות ורוצח אביו, יונו הנקמנית והקנאית, מרס הנסחף והאכזר, ונוס הזונה, מרקורי הגנב וכו'. משם מגיעים גם אהרימן{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מקור הרוע בדת הזורואסטרית, ראו [[:w:אהרימן|בויקיפדיה.]]&lt;/small&gt;}}, השטן, אטה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: אלת העיוורון המוסרי היוונית. ראו [[:w:en:Ate (mythology)|בויקיפדיה האנגלית]]&lt;/small&gt;}}, המולך{{הערה|ה&lt;small&gt;ערת המתרגם: פולחן העברת הילדים באש בגיא בן-הנום במקרא. ראו [[:w:מולך|בויקיפדיה]]&lt;/small&gt;.}}, אל הרוע של המקסיקנים{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: ייתכן שהכוונה לאל המוות האצטקי [[:w:מיקטלנטקוטלי|מיקטלנטקוטלי]].&lt;/small&gt;}} וכל הג'ינים המרושעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
וכך, כשהוא מוקף בשרי נקמתו האיומים, אלוהים הוא מושא לפחד ולא לאהבה. הוא מתרצה מקורבנות, מקיזים דם על מזבחו כדי לזכות בחסדו, פוערים את חזם של יצורים חיים אחרים, מוכרים לו את החיות שהוא יצר, והאדם מקבל את מה שאינו שייך לו. והאמונות הטפלות שוב מתפשטות הלאה, הן נועצות את הסכין בלב האדם ומגישות לאל כמעשה כפרה את המנחה הנוראית מכולן.{{הערה|[[:w:Cecrops I|קקרופס]], המחוקק הראשון של אתונה, בהמלצתו להגיש לאלים את ביכורי פירותיהם ויבוליהם, אסר במפורש להקריב כל יצור חי: הוא ניבא, כך לפי [[:w:en:Germain-François Poullain de Saint-Foix|סאן-פואה]], שמרגע שיתחילו להקריב חיות, ירצו הכוהנים לבסס את עריצותם ולהפחיד אף את המלכים ובתוך זמן קצר ידרשו קורבנות אדם בטענה שהם מביעים כבוד רב יותר. שלוש מאות שנה מאוחר יותר [[:w:יפתח|יפתח]], [[:w:אגממנון|אגממנון]] ו[[:w:en:Idomeneo|אידומנאו]], שהיו בני אותו דור, הקריבו את ילדיהם.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
גם ישו בבואו להפסיק את דם הקורבנות, התכוון לתקן את השגיאה ואת המנהגים הטפלים. הוא נשאל מה יש לעשות כדי לזכות בשכר תמידי, וענה: &quot;ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך׃ זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ בשתי המצות האלה תלויה כל־התורה והנביאים׃ {{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק כ&quot;ב, הבשורה על פי מרקוס פרק י&quot;ב.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוקים 37-40]], תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} &quot; ובמקום אחר אמר: &quot;אהבו את־אויביכם והתפללו בעד רודפיכם׃ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃&quot;{{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק ה'.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוק 44]]. תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו־להם גם־אתם׃ ותמלאו אחר כל הדברים שיטיל עליכם האל: {{הערה|הבשורה על פי לוקאס, פרק ו' - כשהיה כבר זקן מופלג אמר יוחנן המטביל למאמיניו: &quot;ילדיי, תאהבו איש את־אחיו&quot;, וכשאמרו לו שהוא תמיד חוזר על אותו דבר ענה: &quot;זו מצוותו של ישו הנוצרי &lt;small&gt;(הערת המתרגם: אכן זהו ציטוט מ[[הבשורה על פי יוחנן פרק יג]] פסוק 34)&lt;/small&gt;, ואם נשמור אותה נעשה כל מה שהאל מורה לנו.&quot;}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפסוק האחרון לא נמצא במקורות שהסופר מציין. הפסוק שלפניו הוא אכן מן [[הבשורה על פי לוקאס פרק ו]] פסוק 31. תורגם כאן לפי תרגום דליטש.&lt;/small&gt;}}&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ישו הנוצרי הכריז על אל שאוהב לבבות טהורים, ששונא צביעות, שקורא בין קפלי הנשמה, שבוחן את עומקיה הנסתרים ביותר, שנפגע מפולחן אבסורדי שאינו מכבודו, שבז לטקסי השווא של הפרושים ודומיהם... ועדיין, האמונות הטפלות שולטות בנצרות פנימה, חזקות כתמיד. הן עוטפות אותה בערפל של טעויות שמעמעמות את זוהרה עד שבעיני האדם הפשוט הן הופכות את כל עקרונותיה לבזויים, והוא לא רואה עוד את יופיה שאין שני לו.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
והסיבה צריכה להיות ברורה: האנשים נמשכים לטקסים, לפאר ולכל מה שמפליא אותם. האדם יאמין בהכל באמונה שלמה כל עוד עיניו נשארות עצומות. אך כשהוא שופך אור על הלהטוטנות והפלאות, כשהוא מגלה את השקר במקום בו האמין שימצא את האמת, הוא הופך להיות הרבה יותר ספקן מכל מלומד, כי בהיעדר כושר אבחנה הוא מבלבל בין ה[[:w:דוגמה|דוֹגְמוֹת]] של קיום האל ושל נצחיות הנשמה לבין הניסים של [[:w:en:Holy Ampulla|האמפולה הקדושה]] וסיפורי החייאת המתים. הוא שופט את מצוותיו של ישו הנוצרי על פי התנהגותם של אלו המחללים אותן בעודם מתפארים בכך שהם מקיימים אותן, וכשמתגלה לו טעות אחת הוא חושד בעוד אלף. מכאן שחוסר האמון נובע מתמימות יתר, ואף יש לנו הוכחה עצובה לכך. האמונה הטפלה שנצמדת לכל דת תמיד מביאה בסוף לחורבן שתיהן. היא לבדה רואה בשלטונה הנצחי. המאות חולפות מבלי שתיחלש והזמן לא שובר את שרביט הברזל שלה. היא אוחזת בכל לב ולב, אפילו זה של האתאיסט, זה שלא מאמין עוד באלוהים, אך עדיין מאמין בשדים, באותות ובחלומות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אנו יכולים למצוא את מקור כל האמונות הטפלות באותם ארבעה גורמים אשר לרוב שוכנים באותו לב: בורות, גאווה, קנאות ופחד.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
מחלות לא מוכרות, תאונות יוצאות דופן, מיני תופעות ואירועים שהסיטו ממסלולם את מהלך הדברים הרגיל יוחסו כולם לשדים או לאנשים שהשתמשו בכוחותיהם. קל יותר להאשים יצורים על טבעיים מאשר להודות בבורותך. ניסים התקבלו כל כך טוב שבסופו של דבר כל דבר נחשב לנס. ולמרות שלא היה בכך שמץ של אמת, לדברי ברקליי{{הערה|הערת המתרגם: כנראה [[:w:en:Robert Barclay|רוברט ברקליי הסקוטי]], קוויקר מן המאה ה-17.]}}, נמצא מי שיכתוב אותם ולכן מכבדים אותם, וההערצה מגדילה את כבודם וקדמוניותם מאפשרת זאת. כל הסיפורים הישנים מלאים בהם. [[:w:נמרוד|נמרוד]] אצל ה[[:w:כשדים|כלדיים]], [[:w:מנס|מנס]] אצל המצרים, [[:w:מרדוך|בל]] אצל האשורים, [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ב[[:w:ספרטה|לקדימון]], אינכוס באתונה{{הערה|הערת המתרגם: מדובר בטעות, [[:w:en:Inachus|אינכוס]] היה מלך ב[[:w:ארגוס|ארגוס]], לא באתונה.}}, [[:w:נומה פומפיליוס|נומה]] אצל הרומאים וכו' כולם מוקפים פלאים.{{הערה|בכתבים הסיניים, על פי דיווחו של [[:w:מרטינו מרטיני|הכומר מרטיני]], מסופר שתחת שלטונו של [[:w:הקיסר יאו|יאו]] שהתה השמש עשרה ימים ברצף באופק, מה שגרם לסינים לפחד שהכל יעלה באש. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכומר למעשה שגה בהבנת הסיפור הסיני על עשר השמשות שעלו ביחד ושרפו את התבואה בשדות בתקופתו של יאו, כפי שמופיע בספר [[:w:en:huainanzi|חְווָאיְ נָאן דְזְה]] בפרק 本經訓, [https://ctext.org/huainanzi/ben-jing-xun?searchu=%E7%BE%BF%20%E5%8D%81%E6%97%A5&amp;searchmode=showall#n361775 פיסקה 6 בחלוקת Ctext].)&lt;/small&gt;}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הרצון לשלוט ולהתעלות מעל לאנשים אחרים יצרו את מגידי העתידות ואת האסטרולוגים. הם צפו במסלולי הכוכבים, בקיומם הבלתי-משתנה, בהשפעתם על העונות ועל הטמפרטורה ודמיינו שיש להם אותה שליטה על יצורים חיים ועצמאיים. אז הם למדו את מסלולם ומצאו את גורלו של האדם על כל גרסאותיו רשום באותם גופים דוממים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הכלדיים, שאנו מחשיבים לאסטרולוגים הראשונים, היו מסורים לאסטרולוגיה כבר בימיו של אברהם. &quot;קראתי ברישומי השמיים את כל מה שיקרה לך, לך ולבניך,&quot; אמר [[w:en:Belus (Assyrian)|בל]] לילדיו התמימים, &quot;ואגלה לך את סודות גורלך.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הייחוס של הציטוט לבל מוכר רק מהטקסט שלנו. לפניו הציטוט מוכר מן הספר &quot;[[w:en:Philocalia (Origen)|פילוקליה]]&quot; של [[w:en:אוריגנס|אוריגנס]] מן המאה הרביעית. בפילוקליה הוא מוצג כדבריו של יעקב אבינו בתפילתו על יוסף. הדבר הקרוב ביותר לתפילה שכזו היא ברכת יעקב ליוסף שידועה מספר בראשית פרק מט, אך אין שם טקסט דומה לזה המופיע כאן. ועם זה בהערות השוליים בפילוקליה מצויין במפורש שהמקור של הציטוט הוא ספר &quot;צוואות השבטים&quot;, צוואת אשר פרק 7, שם אכן מופיע המשפט אך במבנה וכוונה אחרת לגמרי: &quot;והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו&quot;. מכאן שמדובר בציטוט שעבר סידרה של סילופים וסילופי ייחוסים עד שקולאן דה פלאנסי נחשף אליו, וייתכן שאף הוא עצמו הוסיף לסלף את הדברים.&lt;/small&gt;}} {{הערה|אטלס ופרומתיאוס, שני אסטרולוגים גדולים, חיו בתקופתו של יוסף. כששיחרר יופיטר את [[:w:פרומתיאוס|פרומתיאוס]] מן העיט או הנשר שהיה אמור לטרוף את קרביו במשך שלושים אלף שנים, לא רצה האל להפר את שבועתו שלא לשחרר אותו לעולם מן הקווקז. לכן הורה לו לענוד על אצבעו טבעת שבה שובץ רסיס מאותו הסלע. וזה, לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]], מקור הטבעות הקסומות. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: זוהי התייחסות למקטע מ[[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 37|כרך 37]] ביצירה [[:w:תולדות הטבע|תולדות הטבע]] של פליניוס. למעשה בספרו פליניוס מסתייג מהדברים. הערת המתרגם 2: [[:fr:Dictionnaire infernal/1re édition, 1818/Tome 1/Texte entier#cite_note-pxvij-6|בויקיטקסט הצרפתי]] ישנו המשך להערה, מדובר בטעות הקלדה, זהו למעשה חלק הערה שנמצא יותר מאוחר, בעמ' 33.)&lt;/small&gt;}} אחרים, שלא חיפשו דברים ארציים באותות השמיים, חזו בחלומות, במעוף הציפורים, במעי הקורבנות, בתנועת המים, בעלים המרשרשים ברוח, בקריאת התרנגול, בכף היד, במראות, ולאחרונה גם במפות, בקמטי המצח, בתווי הפנים, בגבשושיות הגולגולת וכו', את כל הניואנסים של תכונות האדם, את מחשבותיו הכמוסות ביותר ואת סודות היקום שאין להם חקר. כך הפכו, ככביכול, לאלים המחלקים לבני התמותה תקוות ופחדים, וגורלות טובים ורעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו גם רבים שבזו לאמצעים הללו ולא פעלו לפי שום שיטה. חופשיים מכל פיקוח הם טענו שנחו עליהם ההשראה והתנבאו. והאמינו להם: מספרם גדל, יריבות הולידה קנאה והחוזים עצמם האשימו את העמיתים שרצו לעשות לגנאי בסחר עם הגהינום. הפחד שהשרו אותם עמיתים החליף את הכבוד, וכל אלו שרצו להטיל מורא הציגו עצמם כמכשפים. והם התרבו כל כך עד שלפני זמן לא רב עדיין היה לכל כפר מכשף כזה משלו. {{הערה|ישנם עמים שאצלם כל החוזים היו נביאים. מן הסתם כך המצב אצל הטורקים, כי הם מונים מאה עשרים וארבעה נביאים.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אך מלבד המכשפים שהציגו עצמם ככאלו, הבורות יצרה נוספים ללא הפסקה. אנשים נכבדים, מתימטיקאים, אמנים עם טיפה של כשרון ואף בדרנים נחשבו למכשפים או קוסמים. מעשי הכפירה והפילוגים ייצרו המונים מהם. בדת הנוצרית בעיקר התייחסה כל סיעה התייחסה לפלגים האחרים כידידי השטן. בין המואשמים בשימוש בקסם מפתיע למצוא את [[:w:אורפאוס|אורפאוס]], [[:w:נומה פומפילוס|נומה]], [[:w:פיתגורס|פיתגורס]], [[:w:מוחמד|מוחמד]], [[:w:מרטין לותר|לותר]] ואלף אחרים שלא היו אלא מתחזים, ושכמו הכובשים הקדמונים מצאו בתמימותם של האנשים נתיב לשליטה, ואילפו אותם באמצעות פחדים דתיים. אמנם היו מי שלא ניצלו את המשאבים הללו: [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ונומה השתמשו בהם כדי להגביר את אושרם של בני התמותה הבורים. אך מול שתי דוגמאות אלו אפשר להציב אלפי פשעים בהשראת האמונות הטפלות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הקסם הוא כל כך עתיק שקשה לזהות את מקורו. ניתן למצוא קוסמים בתחילתו של כל סיפור, והשפעתם פוחתת רק עם הפיכתם של אנשים לנאורים יותר. אם הולכים בדרכם של התיאולוגים, הקסם היה קיים עוד לפני המבול. חם היה קוסם גדול. פרעה שהתייצב לפני משה עשה קסמים והיה מוקף בקוסמים שרצו להיאבק בשליח האל{{הערה|[[:w:אורגינס|אוריגנס]] בדבריו על ידידיו של איוב אמר שהם נשארו איתו שבעה ימים ושבעה לילות ושהם עבדו את האל באדיקות, לא התייחסו לאותות, לקריאות בגורל, להימנעויות, לקמיעות, לקסמים או לקללות וכו'. יש שאומרים שאיוב חי בתקופתו של משה. [[:w:הירונימוס|הירונימוס]] הקדוש ראה בו בן תקופתו של יוסף, ושייך את ספר איוב ליוצר חמשת חומשי תורה}}. בהיסטוריה של היהודים מופיעים קוסמים ומכשפים על כל צעד ושעל. בקורות הסינים אנו כבר מוצאים קוסם שרוצה לפתות את האנשים באמצעות יוקרתו, הדבר היה בימי שלטונו של [[:w:שאוהאו|שאוהאו]], המלך הרביעי של סין, שיש הטוענים כי הוא חי בימיו של [[:w:נחור|נחור]], סבא-רבא של אברהם. אני יודע שהסיפורים על השליטים הראשונים של הממלכה הזו הם אגדיים, אך מה שתיארתי הוא הוכחה לא פחותה לכך שהיתה אמונה בקוסמים משלב מוקדם מאוד. [[:w:קירקה|קירקה]], [[:w:מדיאה|מדיאה]], [[:w:en:Amphiaraus|אמפינראוס]], [[:w:טירסיאס|טירסיאס]], [[:w:en:Abaris the Hyperborean|אבאריס]], [[:w:הרמס טריסמגיסטוס|טריסמגיסטוס]] ואחרים שגשגו בתרופתם של שופטי ישראל. אורפיאוס, שקדם למלחמת טרויה, נחשב בקרב העוסקים בשדים כיוצר ה[[:w:en:Witches' Sabbath|סבת]]{{הערה|הערת המתרגם: מאחר שמושג ה&quot;שבת מכשפות&quot; שונה מאוד מה&quot;שבת&quot; שמוכרת לקורא העברי, אני מתרגם אותה כ&quot;סבת&quot;.}}, משום שהוא העמיד על מכונם את האורגיות והמשתאות הליליים של [[:w:דיוניסוס|בכחוס]]. [[:w:יואנס צצס|צצס]] טוען שאורפאוס למד במצרים את מדע הקסמים הקטלני שהעריכו שם מאוד, ויותר מכל את אמנות הקסמת הנחשים. כולם מכירים את האגדה על ירידתו אל השאול. [[:w:פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] מסביר זאת כמסע בין ה[[:w:Thesprotide|תספרוטים]], שם באמצעות קסמים תקשרו עם נשמות המתים. בעלה של [[:w:אורידיקה|אורידיקה]] הוטעה בידי רוח רפאים שהוצגה לו למספר רגעים, ומת מצער, או לפחות לפי תיאורי אחרים ויתר לעד על חברתם של בני אדם ופרש להרי תראקיה. [[:w:ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|לקלרק]] טוען שאורפאוס היה קוסם אדיר וששיריו היו זימונים שטניים, ושעל פי [[:w:אפולודורוס|אפולודורוס]] ו[[:w:לוקיאנוס מסאמוסאטה|לוקיאנוס]] הוא זה שהפיץ ביוון את הקסם, את אמנות הקריאה בכוכבים ואת זימון הרוחות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
[[:w:en:Avitus of Vienne|אוויטוס]], בשירו &quot;החטא הקדמון&quot;, מקדים עוד יותר את קיומו של הקסם. &quot;גאווה טפשית&quot; הוא אומר, &quot;והרצון לדעת יותר מדי הרסו את האבות הראשונים שלנו, והפכו את הגזע שלהם לגזע מושחת. בניו של אדם, יורשי סקרנותו המצערת, רצו למהר ולדעת את העתיד בדרכים מגונות. הם התייעצו בכוכבים, יצרו הורוסקופים והמציאו את הקסם.&quot; 
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו כותבים שטענו של[[:w:לאקוניה|לאקדיימונים]] לא היו מכשפים, כי כאשר רצו לפייס את רוחו של [[:w:פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] שננטש למות ברעב במקדש ושהופיע מאז לפני אנשים מסוימים, נאלצו להביא מכשף מאיטליה כדי לגרש את רוחו של הנפטר. אולם אין זו הוכחה, כי ייתכן שהמכשפים של לאקדיימון לא היו מיומנים כמו אלו של איטליה. [[:w:קלאודיוס איליאנוס|איליאנוס]] מספר שהיו מכשפים בלאקדיימון, ושהם לא היו מפספסים את לאקדיימון כי היא היתה מדינה שכנה לתסאליה ובתסאליה היה מספר גדול של מכשפים, ובמיוחד מכשפות, במידה כזו ש&quot;תסאלי&quot; ו&quot;מכשף&quot; הפכו שמות נרדפים.{{הערה|כך לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]] &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכותב מתייחס כאן למשפט מתוך [[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 30|היסטוריה של הטבע כרך 30 פיסקה 2]].)&lt;/small&gt; יש הבדל בין קוסמים לבין מכשפים. הראשונים הם קוסמי קסמים מכובדים. האחרונים אומללים שנמכרו לכוחות האופל.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריה המודרנית הלכה בעקבות ההיסטוריה העתיקה. ההיסטוריות הישנות של ספרד, אלו של גרמניה ואלו של כל ארצות הצפון עטורות מעשיות מגוחכות. אנו יודעים כמה קוסמים ומכשפים הופיעו בחצרו של המלך ארתור. את שלטונם של מלכינו הראשונים, בנפלאותיהם ובגינוני האבירים שלהם, ניתן להשוות לתקופות השיא של יוון ומצריים. הקסם והמכשפים זכו להערכה רבה בצרפת בתקופת הגזע הראשון{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;תקופת הגזע הראשון&quot; היא תקופתן של השושלות [[:w:השושלת המרובינגית|המרובינגית]] ו[[:w:השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]], בהן התחילה ההיסטוריה הצרפתית להיות מתועדת.&lt;/small&gt;}} [[w:en:Aimoin of Fleury|אמואה]] ו[[w:הכרוניקה של פרדגריוס|פרדגריוס]] מציגים את אמו של [[w:כלוביס הראשון|כלוביס]], [[w:בסינה|בסינה]] המפורסמת, כמכשפה, או לכל הפחות כקוסמת. בערב חתונתה, כך הם אומרים, היא הפצירה בבעלה שיתאפק באותו הלילה, ילך לבדו לשער הארמון וידווח לה על מה יראה שם. [[w:כילדריך הראשון|כילדריך]] יצא, ובאותו רגע ראה חיות ענקיות מסתובבות בחצר. היו אלה נמרים, חדי קרן ואריות. למרות שהמחזה היה מעט מפחיד גרמה לו בסינה לצאת פעם שניה וגם שלישית. בתחילה ראה זאבים ודובים ולבסוף כלבים וחיות קטנות אחרות שקרעו זו את זו לגזרים. אז הסבירה לו המלכה את משמעות החזיונות המופלאים הללו. האריות וחדי הרן ייצגו את כלוביס, הזאבים והדובים את ילדיו והכלבים את המלכים האחרונים בשושלתו שיודח יום אחד מכסאו בידי בעלי השררה והעם אותם ייצגו בעלי החיים הקטנים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריונים שלנו מפגינים תכונות רבות מסוג זה. הכינוי &quot;מכשף&quot; או &quot;קוסם&quot; נחשבו לעלבון שאין כמותו בתקופתה של [[w:פרדגונד|פרדגונד]]. [[w:קרל הגדול|קרל הגדול]] הוציא פסק דין נגד [[w:זוהר הקוטב|זוהר הקוטב]] כי התיאולוגים והחוקרים אז טענו שמדובר בחבורה של מכשפים שנשלחו על גבי עננים על ידי הדוכס מבנוונטו כדי לכשף את צרפת{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: נראה שהטענה הזו היא בילבול של אנקדוטות שמופיעות בספר &quot;על ברד ורעם&quot; (De Grandine et Tonitruis) מתחילת המאה ה-9 של [[w:en:Agobard|אגובארד הארכיבישוף מליון]]. שם מסופר בשאט נפש על אמונה של אנשים בקוסמים שמשפיעים על מזג האויר, על אמונה בספינות שמגיעות על גבי עננים, ועל שמועה שתמותת צאן מקורה בסוכנים של [[w:Grimoald IV of Benevento|גרימאלד דוכס בנוונטו]] שפיזרו אבקת רעל בשדות. ראו [[:la:Liber_de_grandine_et_tonitruis|המקור בלטינית]]. &lt;/small&gt;}}.
המכשפים התרבו כל כך במאות ה-14, ה-15 וה-16 שהם נשרפו באלפיהם בכל רחבי אירופה. אך למדורות היתה אותה השפעה כמו לרדיפות והכישוף כובה רק עם הלהבות שהוחזקו בוערות לצורך השמדתו. ועם זאת עדיין חיו מכשפים ושלל שרלטנים בסוף שלטונו של [[w:לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|המלך לואי ה-14]]. נשק הלעג תקף אותם בהצלחה והמחרידים השטניים הפכו לכימרות, ואם כיום עדיין ישנן המון נפשות נחותות שמאמינות במכשפים וברוחות רפאים הרי אלו מסוג האנשים שאינו מפקפק בכלום ומחשיב את שקריהם של הקדמונים כמשהו נכבד ורואה בסיפורי אגדות משהו שאפשרי במציאות ורועד בשמעו סיפורי רוחות וסיפורים אפלים{{הערה|&quot;זה,&quot; אמר [[w:en:Gabriel Naudé|נודה]], &quot;בצדק לועגים לו. הוא הרוצה לשכנע את עצמו ש[[w:en:turnus|טורנוס]], [[w:en:Tydeus|טידאוס]] הקטן ו[[w:en:Rodomonte|רודומונט]] פעם השליכו על אויביהם חתיכות הרים כי כך מבטיחים לנו המשוררים, או שישו הנוצרי עלה השמיימה רכוב על נשר כי כך הוא מוצג בכנסייה אחת בבורדו, או שהשליחים ניגנו במצילתיים בהלוויתה של [[w:מרים, אם ישו|הבתולה]] כי גחמה של איזה צייר גרמה לו לצייר אותם כך&quot;{{הערה|&lt;small&gt;כאן למעשה מסתיים הציטוט (שאגב, לא הובא כאן בצורה מדוייקת) מתוך הספר &quot;התנצלות עבור כל האנשים הגדולים שהואשמו בקסם&quot; ([https://archive.org/details/apologiepourtouslesgrandsperso/page/n53/mode/2up?q=Tyd%C3%A9e Apologie pour tous les grands hommes qui ont este accusez de magie], ראו עמ' 53 מתוך ה355) של גבריאל נודה. דה פלאנסי לא מסמן את תחילתו וסופו של הציטוט וכך מוסיף עליו גם את המקטע על המלך אבגר. &lt;/small&gt;}}, או שהגואל שלח את דיוקנו שנוצר בידי אלוהים עצמו ל[[w:אבגר החמישי, מלך אוסרואנה|מלך אבגר]] משום שאיזה היסטוריון חסר כושר שיפוט דיווח על כך, וכו' למרות שהאמונות הטפלות עדיין מאוד רווחות, אנשים כבר כמעט לא מאמינים למשלים העתיקים הללו, וחוסר האמון השורר כיום בנוגע לדברים מסויימים גורם לאדוקים לומר שאנו חיים במאה מתועבת. ועם זאת מאות שנים של בורות גסה להחריד יצרו גם הן את כופריהן. משה אמר שהזלזול של בני האדם הוא הגורם למבול. דוד, שלמה, הנביאים, השליחים והמועצות נאנחים בראותם את הארץ מלאה ברשעים. אמר גרגוריוס הקדוש בזמנו: &quot;חורבן סדום ועמורה הוא דימוי של הגהינום, עליו אנחנו צוחקים בעולם הזה&quot; וכו'. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: כנראה מדובר על התייחסות של גרגוריוס לפסוק 7 מפרק א' של איגרת יהודה מן הברית החדשה. אך לפחות ב&quot;דיאלוגים&quot; של האפיפיור גרגוריוס לא מופיעה התייחסות כזו.)&lt;/small&gt;)}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;סיפורים אפלים&quot; הם סיפורי עם ללא הסוף הטוב שמאפיין סיפורי אגדות רומנטיים. למעשה קולאן דה פלאנסי עצמו פרסם [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|אוסף בשם &quot;סיפורים אפלים&quot;]] תחת שם העט &quot;J.S.C. de Saint-Albin&quot;.&lt;/small&gt;}}. ואף על פי כן עדיין ניכרים שייריהם המצערים של האמונות הטפלות. השדים והקסם יצרו דואליות. ניתן היה לראות שהרוע נפוץ יותר מן הטוב, והדברים אפילו הגיעו לידי כך שעקרון הרוע, השדים, היו חזקים לפחות כמו אלוהים, שהוא עיקרון הטוב. מספיק שיקול דעת בריא כדי שכל הפרעות העולם הזה לא יוכלו לגרום אפילו לפקפוק רגעי באחדותו של האל, ועם זאת ל[[w:דואליזם|דּוֹגְמָה של שני העקרונות]] היו תומכים רבים. ראשיתה מיוחסת ל[[w:זרתוסטרה|זרתוסטרה]]. ה[[w:מניכאיזם|מניכאים]] הצהירו עליה בגלוי, והיא התפשטה כל כך לאורך מאות בשנים רק משום שהיא נוגעת בחולשה אנושית. לשווא מאמינים כי תפיסה זו עברה מן העולם, היא תתקבל כל עוד יש נפשות חלשות על פני האדמה. רק המילים אינן בשימוש כבר, אך אנו יכולים לספור כיום מליוני דואליסטים שרק השם מניכאים חסר להם.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
חיזויי העתיד הולידה פטליזם: רצון חופשי לא יכול להתקיים אצל מי שמוצאים גורל בלתי נמנע בכל חומר כתוב.
}}

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>rx17bwzorqggzttb53ahrmpgg1diw4t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018120</id>
      <parentid>3018119</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T20:45:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <origin>3018120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33982" sha1="mc1zrhvxfx2f7l535x32y4rjdu5rpc8" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=מילון התופת (מהדורה ראשונה 1818)
|שם נוסף=מאמר מקדים
|הבא=
|רישום הבא=
|הקודם=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה
|רישום הקודם=הקדמה
|סוגה=דמונוגרפיה
}}
=== {{צבע גופן|ירוק|מאמר מקדים}} ===
{{ציטוט
|מקור= {{צבע גופן|ירוק|קיקרו, על טבע האלים, כרך 2.}}
|תוכן= {{צבע גופן|ירוק|האמונה הטפלה שנפוצה בין העמים כמעט שהיממה את הדעת בקרב כולם, וניצלה את חולשתם של האנשים.
}}}}

{{צבע גופן|ירוק|
כשאנו מביטים לרגע על פולחני העמים השונים, איננו מוצאים אלא דתות מוקפות באלפי טעויות, אמת מעוותת בשקרים, רעיונות של אלוהות קבורים בתוהו של אמונות טפלות מגוחכות. ואנו זועקים: &quot;האם לנצח יהיו הטעות והספק לנצח חלק מן הטבע האנושי?&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אין אומה כה פראית עד שלא מצאה בליבה, בהרמוניה של הטבע, בכל רחבי היקום היפה הזה, עדות ברורה לקיומו של אל. אך כל אחד, במקום לנסות להכיר אותו, יוצר לו אליל שווא בהתבסס על דמיונו בלבד, וכל אחד משתמש בו כדי לשרת את מאוויו. הנבל עושה ממנו מפלצת, השאפתן עושה אותו שליט, הפחדן עושה אותו ברברי, הקיצוני עושה אותו עריץ שבכל נשימה יש בו רק נקמה, ורק האדם הישר רואה אותו כאב.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
עם זאת, רוב הדתות הן טהורות במקורן. כאן זהו בורא שמציעים לו את ביכורי פירות הארץ, שם זו השמש שסוגדים לה כאבי האור והפוריות, במקום אחר זו השגחה בלתי נראית שהלבבות רוחשים לה כבוד ללא סייג, שחמלה ואהבה היא כל מהותה, שאין לה מנחה טובה מן הסגולות, שהיקום הוא מקדשה, שהטבע מכריז על גדולתה, ומעל לכל על טוב ליבה. אך פולחן כזה הוא פשוט מדי לאדם, ידידם של המופלא והשקרי. נדרשת יצירה של מעשיות, המצאת טקסים, והצעד הראשון הזה שלוכד את הרוח על ידי אובייקטים חיצוניים משכיח את מי שחשבנו לחלוק לו כבוד. ובמהרה המוסר נשחת והחטאים מתפשטים. יש המקדשים אותם ומקדישים אותם לאלוהיהם. אחרים ממציאים רוחות רעות להם הם מייחסים את כל מעשיהם הרעים, תוך שהם שומרים לעצמם את כל הכבוד העל מעט הטוב שהם מסוגלים לעשות. משם מגיעים יופיטר מגלה העריות ורוצח אביו, יונו הנקמנית והקנאית, מרס הנסחף והאכזר, ונוס הזונה, מרקורי הגנב וכו'. משם מגיעים גם אהרימן{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מקור הרוע בדת הזורואסטרית, ראו [[:w:אהרימן|בויקיפדיה.]]&lt;/small&gt;}}, השטן, אטה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: אלת העיוורון המוסרי היוונית. ראו [[:w:en:Ate (mythology)|בויקיפדיה האנגלית]]&lt;/small&gt;}}, המולך{{הערה|ה&lt;small&gt;ערת המתרגם: פולחן העברת הילדים באש בגיא בן-הנום במקרא. ראו [[:w:מולך|בויקיפדיה]]&lt;/small&gt;.}}, אל הרוע של המקסיקנים{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: ייתכן שהכוונה לאל המוות האצטקי [[:w:מיקטלנטקוטלי|מיקטלנטקוטלי]].&lt;/small&gt;}} וכל הג'ינים המרושעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
וכך, כשהוא מוקף בשרי נקמתו האיומים, אלוהים הוא מושא לפחד ולא לאהבה. הוא מתרצה מקורבנות, מקיזים דם על מזבחו כדי לזכות בחסדו, פוערים את חזם של יצורים חיים אחרים, מוכרים לו את החיות שהוא יצר, והאדם מקבל את מה שאינו שייך לו. והאמונות הטפלות שוב מתפשטות הלאה, הן נועצות את הסכין בלב האדם ומגישות לאל כמעשה כפרה את המנחה הנוראית מכולן.{{הערה|[[:w:Cecrops I|קקרופס]], המחוקק הראשון של אתונה, בהמלצתו להגיש לאלים את ביכורי פירותיהם ויבוליהם, אסר במפורש להקריב כל יצור חי: הוא ניבא, כך לפי [[:w:en:Germain-François Poullain de Saint-Foix|סאן-פואה]], שמרגע שיתחילו להקריב חיות, ירצו הכוהנים לבסס את עריצותם ולהפחיד אף את המלכים ובתוך זמן קצר ידרשו קורבנות אדם בטענה שהם מביעים כבוד רב יותר. שלוש מאות שנה מאוחר יותר [[:w:יפתח|יפתח]], [[:w:אגממנון|אגממנון]] ו[[:w:en:Idomeneo|אידומנאו]], שהיו בני אותו דור, הקריבו את ילדיהם.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
גם ישו בבואו להפסיק את דם הקורבנות, התכוון לתקן את השגיאה ואת המנהגים הטפלים. הוא נשאל מה יש לעשות כדי לזכות בשכר תמידי, וענה: &quot;ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך׃ זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ בשתי המצות האלה תלויה כל־התורה והנביאים׃ {{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק כ&quot;ב, הבשורה על פי מרקוס פרק י&quot;ב.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוקים 37-40]], תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} &quot; ובמקום אחר אמר: &quot;אהבו את־אויביכם והתפללו בעד רודפיכם׃ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃&quot;{{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק ה'.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוק 44]]. תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו־להם גם־אתם׃ ותמלאו אחר כל הדברים שיטיל עליכם האל: {{הערה|הבשורה על פי לוקאס, פרק ו' - כשהיה כבר זקן מופלג אמר יוחנן המטביל למאמיניו: &quot;ילדיי, תאהבו איש את־אחיו&quot;, וכשאמרו לו שהוא תמיד חוזר על אותו דבר ענה: &quot;זו מצוותו של ישו הנוצרי &lt;small&gt;(הערת המתרגם: אכן זהו ציטוט מ[[הבשורה על פי יוחנן פרק יג]] פסוק 34)&lt;/small&gt;, ואם נשמור אותה נעשה כל מה שהאל מורה לנו.&quot;}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפסוק האחרון לא נמצא במקורות שהסופר מציין. הפסוק שלפניו הוא אכן מן [[הבשורה על פי לוקאס פרק ו]] פסוק 31. תורגם כאן לפי תרגום דליטש.&lt;/small&gt;}}&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ישו הנוצרי הכריז על אל שאוהב לבבות טהורים, ששונא צביעות, שקורא בין קפלי הנשמה, שבוחן את עומקיה הנסתרים ביותר, שנפגע מפולחן אבסורדי שאינו מכבודו, שבז לטקסי השווא של הפרושים ודומיהם... ועדיין, האמונות הטפלות שולטות בנצרות פנימה, חזקות כתמיד. הן עוטפות אותה בערפל של טעויות שמעמעמות את זוהרה עד שבעיני האדם הפשוט הן הופכות את כל עקרונותיה לבזויים, והוא לא רואה עוד את יופיה שאין שני לו.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
והסיבה צריכה להיות ברורה: האנשים נמשכים לטקסים, לפאר ולכל מה שמפליא אותם. האדם יאמין בהכל באמונה שלמה כל עוד עיניו נשארות עצומות. אך כשהוא שופך אור על הלהטוטנות והפלאות, כשהוא מגלה את השקר במקום בו האמין שימצא את האמת, הוא הופך להיות הרבה יותר ספקן מכל מלומד, כי בהיעדר כושר אבחנה הוא מבלבל בין ה[[:w:דוגמה|דוֹגְמוֹת]] של קיום האל ושל נצחיות הנשמה לבין הניסים של [[:w:en:Holy Ampulla|האמפולה הקדושה]] וסיפורי החייאת המתים. הוא שופט את מצוותיו של ישו הנוצרי על פי התנהגותם של אלו המחללים אותן בעודם מתפארים בכך שהם מקיימים אותן, וכשמתגלה לו טעות אחת הוא חושד בעוד אלף. מכאן שחוסר האמון נובע מתמימות יתר, ואף יש לנו הוכחה עצובה לכך. האמונה הטפלה שנצמדת לכל דת תמיד מביאה בסוף לחורבן שתיהן. היא לבדה רואה בשלטונה הנצחי. המאות חולפות מבלי שתיחלש והזמן לא שובר את שרביט הברזל שלה. היא אוחזת בכל לב ולב, אפילו זה של האתאיסט, זה שלא מאמין עוד באלוהים, אך עדיין מאמין בשדים, באותות ובחלומות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אנו יכולים למצוא את מקור כל האמונות הטפלות באותם ארבעה גורמים אשר לרוב שוכנים באותו לב: בורות, גאווה, קנאות ופחד.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
מחלות לא מוכרות, תאונות יוצאות דופן, מיני תופעות ואירועים שהסיטו ממסלולם את מהלך הדברים הרגיל יוחסו כולם לשדים או לאנשים שהשתמשו בכוחותיהם. קל יותר להאשים יצורים על טבעיים מאשר להודות בבורותך. ניסים התקבלו כל כך טוב שבסופו של דבר כל דבר נחשב לנס. ולמרות שלא היה בכך שמץ של אמת, לדברי ברקליי{{הערה|הערת המתרגם: כנראה [[:w:en:Robert Barclay|רוברט ברקליי הסקוטי]], קוויקר מן המאה ה-17.]}}, נמצא מי שיכתוב אותם ולכן מכבדים אותם, וההערצה מגדילה את כבודם וקדמוניותם מאפשרת זאת. כל הסיפורים הישנים מלאים בהם. [[:w:נמרוד|נמרוד]] אצל ה[[:w:כשדים|כלדיים]], [[:w:מנס|מנס]] אצל המצרים, [[:w:מרדוך|בל]] אצל האשורים, [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ב[[:w:ספרטה|לקדימון]], אינכוס באתונה{{הערה|הערת המתרגם: מדובר בטעות, [[:w:en:Inachus|אינכוס]] היה מלך ב[[:w:ארגוס|ארגוס]], לא באתונה.}}, [[:w:נומה פומפיליוס|נומה]] אצל הרומאים וכו' כולם מוקפים פלאים.{{הערה|בכתבים הסיניים, על פי דיווחו של [[:w:מרטינו מרטיני|הכומר מרטיני]], מסופר שתחת שלטונו של [[:w:הקיסר יאו|יאו]] שהתה השמש עשרה ימים ברצף באופק, מה שגרם לסינים לפחד שהכל יעלה באש. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכומר למעשה שגה בהבנת הסיפור הסיני על עשר השמשות שעלו ביחד ושרפו את התבואה בשדות בתקופתו של יאו, כפי שמופיע בספר [[:w:en:huainanzi|חְווָאיְ נָאן דְזְה]] בפרק 本經訓, [https://ctext.org/huainanzi/ben-jing-xun?searchu=%E7%BE%BF%20%E5%8D%81%E6%97%A5&amp;searchmode=showall#n361775 פיסקה 6 בחלוקת Ctext].)&lt;/small&gt;}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הרצון לשלוט ולהתעלות מעל לאנשים אחרים יצרו את מגידי העתידות ואת האסטרולוגים. הם צפו במסלולי הכוכבים, בקיומם הבלתי-משתנה, בהשפעתם על העונות ועל הטמפרטורה ודמיינו שיש להם אותה שליטה על יצורים חיים ועצמאיים. אז הם למדו את מסלולם ומצאו את גורלו של האדם על כל גרסאותיו רשום באותם גופים דוממים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הכלדיים, שאנו מחשיבים לאסטרולוגים הראשונים, היו מסורים לאסטרולוגיה כבר בימיו של אברהם. &quot;קראתי ברישומי השמיים את כל מה שיקרה לך, לך ולבניך,&quot; אמר [[w:en:Belus (Assyrian)|בל]] לילדיו התמימים, &quot;ואגלה לך את סודות גורלך.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הייחוס של הציטוט לבל מוכר רק מהטקסט שלנו. לפניו הציטוט מוכר מן הספר &quot;[[w:en:Philocalia (Origen)|פילוקליה]]&quot; של [[w:en:אוריגנס|אוריגנס]] מן המאה הרביעית. בפילוקליה הוא מוצג כדבריו של יעקב אבינו בתפילתו על יוסף. הדבר הקרוב ביותר לתפילה שכזו היא ברכת יעקב ליוסף שידועה מספר בראשית פרק מט, אך אין שם טקסט דומה לזה המופיע כאן. ועם זה בהערות השוליים בפילוקליה מצויין במפורש שהמקור של הציטוט הוא ספר &quot;צוואות השבטים&quot;, צוואת אשר פרק 7, שם אכן מופיע המשפט אך במבנה וכוונה אחרת לגמרי: &quot;והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו&quot;. מכאן שמדובר בציטוט שעבר סידרה של סילופים וסילופי ייחוסים עד שקולאן דה פלאנסי נחשף אליו, וייתכן שאף הוא עצמו הוסיף לסלף את הדברים.&lt;/small&gt;}} {{הערה|אטלס ופרומתיאוס, שני אסטרולוגים גדולים, חיו בתקופתו של יוסף. כששיחרר יופיטר את [[:w:פרומתיאוס|פרומתיאוס]] מן העיט או הנשר שהיה אמור לטרוף את קרביו במשך שלושים אלף שנים, לא רצה האל להפר את שבועתו שלא לשחרר אותו לעולם מן הקווקז. לכן הורה לו לענוד על אצבעו טבעת שבה שובץ רסיס מאותו הסלע. וזה, לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]], מקור הטבעות הקסומות. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: זוהי התייחסות למקטע מ[[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 37|כרך 37]] ביצירה [[:w:תולדות הטבע|תולדות הטבע]] של פליניוס. למעשה בספרו פליניוס מסתייג מהדברים. הערת המתרגם 2: [[:fr:Dictionnaire infernal/1re édition, 1818/Tome 1/Texte entier#cite_note-pxvij-6|בויקיטקסט הצרפתי]] ישנו המשך להערה, מדובר בטעות הקלדה, זהו למעשה חלק הערה שנמצא יותר מאוחר, בעמ' 33.)&lt;/small&gt;}} אחרים, שלא חיפשו דברים ארציים באותות השמיים, חזו בחלומות, במעוף הציפורים, במעי הקורבנות, בתנועת המים, בעלים המרשרשים ברוח, בקריאת התרנגול, בכף היד, במראות, ולאחרונה גם במפות, בקמטי המצח, בתווי הפנים, בגבשושיות הגולגולת וכו', את כל הניואנסים של תכונות האדם, את מחשבותיו הכמוסות ביותר ואת סודות היקום שאין להם חקר. כך הפכו, ככביכול, לאלים המחלקים לבני התמותה תקוות ופחדים, וגורלות טובים ורעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו גם רבים שבזו לאמצעים הללו ולא פעלו לפי שום שיטה. חופשיים מכל פיקוח הם טענו שנחו עליהם ההשראה והתנבאו. והאמינו להם: מספרם גדל, יריבות הולידה קנאה והחוזים עצמם האשימו את העמיתים שרצו לעשות לגנאי בסחר עם הגהינום. הפחד שהשרו אותם עמיתים החליף את הכבוד, וכל אלו שרצו להטיל מורא הציגו עצמם כמכשפים. והם התרבו כל כך עד שלפני זמן לא רב עדיין היה לכל כפר מכשף כזה משלו. {{הערה|ישנם עמים שאצלם כל החוזים היו נביאים. מן הסתם כך המצב אצל הטורקים, כי הם מונים מאה עשרים וארבעה נביאים.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אך מלבד המכשפים שהציגו עצמם ככאלו, הבורות יצרה נוספים ללא הפסקה. אנשים נכבדים, מתימטיקאים, אמנים עם טיפה של כשרון ואף בדרנים נחשבו למכשפים או קוסמים. מעשי הכפירה והפילוגים ייצרו המונים מהם. בדת הנוצרית בעיקר התייחסה כל סיעה התייחסה לפלגים האחרים כידידי השטן. בין המואשמים בשימוש בקסם מפתיע למצוא את [[:w:אורפאוס|אורפאוס]], [[:w:נומה פומפילוס|נומה]], [[:w:פיתגורס|פיתגורס]], [[:w:מוחמד|מוחמד]], [[:w:מרטין לותר|לותר]] ואלף אחרים שלא היו אלא מתחזים, ושכמו הכובשים הקדמונים מצאו בתמימותם של האנשים נתיב לשליטה, ואילפו אותם באמצעות פחדים דתיים. אמנם היו מי שלא ניצלו את המשאבים הללו: [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ונומה השתמשו בהם כדי להגביר את אושרם של בני התמותה הבורים. אך מול שתי דוגמאות אלו אפשר להציב אלפי פשעים בהשראת האמונות הטפלות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הקסם הוא כל כך עתיק שקשה לזהות את מקורו. ניתן למצוא קוסמים בתחילתו של כל סיפור, והשפעתם פוחתת רק עם הפיכתם של אנשים לנאורים יותר. אם הולכים בדרכם של התיאולוגים, הקסם היה קיים עוד לפני המבול. חם היה קוסם גדול. פרעה שהתייצב לפני משה עשה קסמים והיה מוקף בקוסמים שרצו להיאבק בשליח האל{{הערה|[[:w:אורגינס|אוריגנס]] בדבריו על ידידיו של איוב אמר שהם נשארו איתו שבעה ימים ושבעה לילות ושהם עבדו את האל באדיקות, לא התייחסו לאותות, לקריאות בגורל, להימנעויות, לקמיעות, לקסמים או לקללות וכו'. יש שאומרים שאיוב חי בתקופתו של משה. [[:w:הירונימוס|הירונימוס]] הקדוש ראה בו בן תקופתו של יוסף, ושייך את ספר איוב ליוצר חמשת חומשי תורה}}. בהיסטוריה של היהודים מופיעים קוסמים ומכשפים על כל צעד ושעל. בקורות הסינים אנו כבר מוצאים קוסם שרוצה לפתות את האנשים באמצעות יוקרתו, הדבר היה בימי שלטונו של [[:w:שאוהאו|שאוהאו]], המלך הרביעי של סין, שיש הטוענים כי הוא חי בימיו של [[:w:נחור|נחור]], סבא-רבא של אברהם. אני יודע שהסיפורים על השליטים הראשונים של הממלכה הזו הם אגדיים, אך מה שתיארתי הוא הוכחה לא פחותה לכך שהיתה אמונה בקוסמים משלב מוקדם מאוד. [[:w:קירקה|קירקה]], [[:w:מדיאה|מדיאה]], [[:w:en:Amphiaraus|אמפינראוס]], [[:w:טירסיאס|טירסיאס]], [[:w:en:Abaris the Hyperborean|אבאריס]], [[:w:הרמס טריסמגיסטוס|טריסמגיסטוס]] ואחרים שגשגו בתרופתם של שופטי ישראל. אורפיאוס, שקדם למלחמת טרויה, נחשב בקרב העוסקים בשדים כיוצר ה[[:w:en:Witches' Sabbath|סבת]]{{הערה|הערת המתרגם: מאחר שמושג ה&quot;שבת מכשפות&quot; שונה מאוד מה&quot;שבת&quot; שמוכרת לקורא העברי, אני מתרגם אותה כ&quot;סבת&quot;.}}, משום שהוא העמיד על מכונם את האורגיות והמשתאות הליליים של [[:w:דיוניסוס|בכחוס]]. [[:w:יואנס צצס|צצס]] טוען שאורפאוס למד במצרים את מדע הקסמים הקטלני שהעריכו שם מאוד, ויותר מכל את אמנות הקסמת הנחשים. כולם מכירים את האגדה על ירידתו אל השאול. [[:w:פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] מסביר זאת כמסע בין ה[[:w:Thesprotide|תספרוטים]], שם באמצעות קסמים תקשרו עם נשמות המתים. בעלה של [[:w:אורידיקה|אורידיקה]] הוטעה בידי רוח רפאים שהוצגה לו למספר רגעים, ומת מצער, או לפחות לפי תיאורי אחרים ויתר לעד על חברתם של בני אדם ופרש להרי תראקיה. [[:w:ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|לקלרק]] טוען שאורפאוס היה קוסם אדיר וששיריו היו זימונים שטניים, ושעל פי [[:w:אפולודורוס|אפולודורוס]] ו[[:w:לוקיאנוס מסאמוסאטה|לוקיאנוס]] הוא זה שהפיץ ביוון את הקסם, את אמנות הקריאה בכוכבים ואת זימון הרוחות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
[[:w:en:Avitus of Vienne|אוויטוס]], בשירו &quot;החטא הקדמון&quot;, מקדים עוד יותר את קיומו של הקסם. &quot;גאווה טפשית&quot; הוא אומר, &quot;והרצון לדעת יותר מדי הרסו את האבות הראשונים שלנו, והפכו את הגזע שלהם לגזע מושחת. בניו של אדם, יורשי סקרנותו המצערת, רצו למהר ולדעת את העתיד בדרכים מגונות. הם התייעצו בכוכבים, יצרו הורוסקופים והמציאו את הקסם.&quot; 
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו כותבים שטענו של[[:w:לאקוניה|לאקדיימונים]] לא היו מכשפים, כי כאשר רצו לפייס את רוחו של [[:w:פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] שננטש למות ברעב במקדש ושהופיע מאז לפני אנשים מסוימים, נאלצו להביא מכשף מאיטליה כדי לגרש את רוחו של הנפטר. אולם אין זו הוכחה, כי ייתכן שהמכשפים של לאקדיימון לא היו מיומנים כמו אלו של איטליה. [[:w:קלאודיוס איליאנוס|איליאנוס]] מספר שהיו מכשפים בלאקדיימון, ושהם לא היו מפספסים את לאקדיימון כי היא היתה מדינה שכנה לתסאליה ובתסאליה היה מספר גדול של מכשפים, ובמיוחד מכשפות, במידה כזו ש&quot;תסאלי&quot; ו&quot;מכשף&quot; הפכו שמות נרדפים.{{הערה|כך לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]] &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכותב מתייחס כאן למשפט מתוך [[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 30|היסטוריה של הטבע כרך 30 פיסקה 2]].)&lt;/small&gt; יש הבדל בין קוסמים לבין מכשפים. הראשונים הם קוסמי קסמים מכובדים. האחרונים אומללים שנמכרו לכוחות האופל.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריה המודרנית הלכה בעקבות ההיסטוריה העתיקה. ההיסטוריות הישנות של ספרד, אלו של גרמניה ואלו של כל ארצות הצפון עטורות מעשיות מגוחכות. אנו יודעים כמה קוסמים ומכשפים הופיעו בחצרו של המלך ארתור. את שלטונם של מלכינו הראשונים, בנפלאותיהם ובגינוני האבירים שלהם, ניתן להשוות לתקופות השיא של יוון ומצריים. הקסם והמכשפים זכו להערכה רבה בצרפת בתקופת הגזע הראשון{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;תקופת הגזע הראשון&quot; היא תקופתן של השושלות [[:w:השושלת המרובינגית|המרובינגית]] ו[[:w:השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]], בהן התחילה ההיסטוריה הצרפתית להיות מתועדת.&lt;/small&gt;}} [[w:en:Aimoin of Fleury|אמואה]] ו[[w:הכרוניקה של פרדגריוס|פרדגריוס]] מציגים את אמו של [[w:כלוביס הראשון|כלוביס]], [[w:בסינה|בסינה]] המפורסמת, כמכשפה, או לכל הפחות כקוסמת. בערב חתונתה, כך הם אומרים, היא הפצירה בבעלה שיתאפק באותו הלילה, ילך לבדו לשער הארמון וידווח לה על מה יראה שם. [[w:כילדריך הראשון|כילדריך]] יצא, ובאותו רגע ראה חיות ענקיות מסתובבות בחצר. היו אלה נמרים, חדי קרן ואריות. למרות שהמחזה היה מעט מפחיד גרמה לו בסינה לצאת פעם שניה וגם שלישית. בתחילה ראה זאבים ודובים ולבסוף כלבים וחיות קטנות אחרות שקרעו זו את זו לגזרים. אז הסבירה לו המלכה את משמעות החזיונות המופלאים הללו. האריות וחדי הרן ייצגו את כלוביס, הזאבים והדובים את ילדיו והכלבים את המלכים האחרונים בשושלתו שיודח יום אחד מכסאו בידי בעלי השררה והעם אותם ייצגו בעלי החיים הקטנים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריונים שלנו מפגינים תכונות רבות מסוג זה. הכינוי &quot;מכשף&quot; או &quot;קוסם&quot; נחשבו לעלבון שאין כמותו בתקופתה של [[w:פרדגונד|פרדגונד]]. [[w:קרל הגדול|קרל הגדול]] הוציא פסק דין נגד [[w:זוהר הקוטב|זוהר הקוטב]] כי התיאולוגים והחוקרים אז טענו שמדובר בחבורה של מכשפים שנשלחו על גבי עננים על ידי הדוכס מבנוונטו כדי לכשף את צרפת{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: נראה שהטענה הזו היא בילבול של אנקדוטות שמופיעות בספר &quot;על ברד ורעם&quot; (De Grandine et Tonitruis) מתחילת המאה ה-9 של [[w:en:Agobard|אגובארד הארכיבישוף מליון]]. שם מסופר בשאט נפש על אמונה של אנשים בקוסמים שמשפיעים על מזג האויר, על אמונה בספינות שמגיעות על גבי עננים, ועל שמועה שתמותת צאן מקורה בסוכנים של [[w:Grimoald IV of Benevento|גרימאלד דוכס בנוונטו]] שפיזרו אבקת רעל בשדות. ראו [[:la:Liber_de_grandine_et_tonitruis|המקור בלטינית]]. &lt;/small&gt;}}.
המכשפים התרבו כל כך במאות ה-14, ה-15 וה-16 שהם נשרפו באלפיהם בכל רחבי אירופה. אך למדורות היתה אותה השפעה כמו לרדיפות והכישוף כובה רק עם הלהבות שהוחזקו בוערות לצורך השמדתו. ועם זאת עדיין חיו מכשפים ושלל שרלטנים בסוף שלטונו של [[w:לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|המלך לואי ה-14]]. נשק הלעג תקף אותם בהצלחה והמחרידים השטניים הפכו לכימרות, ואם כיום עדיין ישנן המון נפשות נחותות שמאמינות במכשפים וברוחות רפאים הרי אלו מסוג האנשים שאינו מפקפק בכלום ומחשיב את שקריהם של הקדמונים כמשהו נכבד ורואה בסיפורי אגדות משהו שאפשרי במציאות ורועד בשמעו סיפורי רוחות וסיפורים אפלים{{הערה|&quot;זה,&quot; אמר [[w:en:Gabriel Naudé|נודה]], &quot;בצדק לועגים לו. הוא הרוצה לשכנע את עצמו ש[[w:en:turnus|טורנוס]], [[w:en:Tydeus|טידאוס]] הקטן ו[[w:en:Rodomonte|רודומונט]] פעם השליכו על אויביהם חתיכות הרים כי כך מבטיחים לנו המשוררים, או שישו הנוצרי עלה השמיימה רכוב על נשר כי כך הוא מוצג בכנסייה אחת בבורדו, או שהשליחים ניגנו במצילתיים בהלוויתה של [[w:מרים, אם ישו|הבתולה]] כי גחמה של איזה צייר גרמה לו לצייר אותם כך&quot;{{הערה|&lt;small&gt;כאן למעשה מסתיים הציטוט (שאגב, לא הובא כאן בצורה מדוייקת) מתוך הספר &quot;התנצלות עבור כל האנשים הגדולים שהואשמו בקסם&quot; ([https://archive.org/details/apologiepourtouslesgrandsperso/page/n53/mode/2up?q=Tyd%C3%A9e Apologie pour tous les grands hommes qui ont este accusez de magie], ראו עמ' 53 מתוך ה355) של גבריאל נודה. דה פלאנסי לא מסמן את תחילתו וסופו של הציטוט וכך מוסיף עליו גם את המקטע על המלך אבגר. &lt;/small&gt;}}, או שהגואל שלח את דיוקנו שנוצר בידי אלוהים עצמו ל[[w:אבגר החמישי, מלך אוסרואנה|מלך אבגר]] משום שאיזה היסטוריון חסר כושר שיפוט דיווח על כך, וכו' למרות שהאמונות הטפלות עדיין מאוד רווחות, אנשים כבר כמעט לא מאמינים למשלים העתיקים הללו, וחוסר האמון השורר כיום בנוגע לדברים מסויימים גורם לאדוקים לומר שאנו חיים במאה מתועבת. ועם זאת מאות שנים של בורות גסה להחריד יצרו גם הן את כופריהן. משה אמר שהזלזול של בני האדם הוא הגורם למבול. דוד, שלמה, הנביאים, השליחים והמועצות נאנחים בראותם את הארץ מלאה ברשעים. אמר גרגוריוס הקדוש בזמנו: &quot;חורבן סדום ועמורה הוא דימוי של הגהינום, עליו אנחנו צוחקים בעולם הזה&quot; וכו'. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: כנראה מדובר על התייחסות של גרגוריוס לפסוק 7 מפרק א' של איגרת יהודה מן הברית החדשה. אך לפחות ב&quot;דיאלוגים&quot; של האפיפיור גרגוריוס לא מופיעה התייחסות כזו.)&lt;/small&gt;)}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;סיפורים אפלים&quot; הם סיפורי עם ללא הסוף הטוב שמאפיין סיפורי אגדות רומנטיים. למעשה קולאן דה פלאנסי עצמו פרסם [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|אוסף בשם &quot;סיפורים אפלים&quot;]] תחת שם העט &quot;J.S.C. de Saint-Albin&quot;.&lt;/small&gt;}}. ואף על פי כן עדיין ניכרים שייריהן המצערים של האמונות הטפלות. השדים והקסם יצרו דואליות. ניתן היה לראות שהרוע נפוץ יותר מן הטוב, והדברים אפילו הגיעו לידי כך שעקרון הרוע, השדים, היו חזקים לפחות כמו אלוהים, שהוא עיקרון הטוב. מספיק שיקול דעת בריא כדי שכל הפרעות העולם הזה לא יוכלו לגרום אפילו לפקפוק רגעי באחדותו של האל, ועם זאת ל[[w:דואליזם|דּוֹגְמָה של שני העקרונות]] היו תומכים רבים. ראשיתה מיוחסת ל[[w:זרתוסטרה|זרתוסטרה]]. ה[[w:מניכאיזם|מניכאים]] הצהירו עליה בגלוי, והיא התפשטה כל כך לאורך מאות בשנים רק משום שהיא נוגעת בחולשה אנושית. לשווא מאמינים כי תפיסה זו עברה מן העולם, היא תתקבל כל עוד יש נפשות חלשות על פני האדמה. רק המילים אינן בשימוש כבר, אך אנו יכולים לספור כיום מליוני דואליסטים שרק השם מניכאים חסר להם.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
חיזויי העתיד הולידה פטליזם: רצון חופשי לא יכול להתקיים אצל מי שמוצאים גורל בלתי נמנע בכל חומר כתוב.
}}

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>mc1zrhvxfx2f7l535x32y4rjdu5rpc8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018121</id>
      <parentid>3018120</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T20:48:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33971" sha1="i9duyaq137dy3ecar1pejk2ptky332b" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=מילון התופת (מהדורה ראשונה 1818)
|שם נוסף=מאמר מקדים
|הבא=
|רישום הבא=
|הקודם=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה
|רישום הקודם=הקדמה
|סוגה=דמונוגרפיה
}}
=== {{צבע גופן|ירוק|מאמר מקדים}} ===
{{ציטוט
|מקור= {{צבע גופן|ירוק|קיקרו, על טבע האלים, כרך 2.}}
|תוכן= {{צבע גופן|ירוק|האמונה הטפלה שנפוצה בין העמים כמעט שהיממה את הדעת בקרב כולם, וניצלה את חולשתם של האנשים.
}}}}

{{צבע גופן|ירוק|
כשאנו מביטים לרגע על פולחני העמים השונים, איננו מוצאים אלא דתות מוקפות באלפי טעויות, אמת מעוותת בשקרים, רעיונות של אלוהות קבורים בתוהו של אמונות טפלות מגוחכות. ואנו זועקים: &quot;האם לנצח יהיו הטעות והספק לנצח חלק מן הטבע האנושי?&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אין אומה כה פראית עד שלא מצאה בליבה, בהרמוניה של הטבע, בכל רחבי היקום היפה הזה, עדות ברורה לקיומו של אל. אך כל אחד, במקום לנסות להכיר אותו, יוצר לו אליל שווא בהתבסס על דמיונו בלבד, וכל אחד משתמש בו כדי לשרת את מאוויו. הנבל עושה ממנו מפלצת, השאפתן עושה אותו שליט, הפחדן עושה אותו ברברי, הקיצוני עושה אותו עריץ שבכל נשימה יש בו רק נקמה, ורק האדם הישר רואה אותו כאב.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
עם זאת, רוב הדתות הן טהורות במקורן. כאן זהו בורא שמציעים לו את ביכורי פירות הארץ, שם זו השמש שסוגדים לה כאבי האור והפוריות, במקום אחר זו השגחה בלתי נראית שהלבבות רוחשים לה כבוד ללא סייג, שחמלה ואהבה היא כל מהותה, שאין לה מנחה טובה מן הסגולות, שהיקום הוא מקדשה, שהטבע מכריז על גדולתה, ומעל לכל על טוב ליבה. אך פולחן כזה הוא פשוט מדי לאדם, ידידם של המופלא והשקרי. נדרשת יצירה של מעשיות, המצאת טקסים, והצעד הראשון הזה שלוכד את הרוח על ידי אובייקטים חיצוניים משכיח את מי שחשבנו לחלוק לו כבוד. ובמהרה המוסר נשחת והחטאים מתפשטים. יש המקדשים אותם ומקדישים אותם לאלוהיהם. אחרים ממציאים רוחות רעות להם הם מייחסים את כל מעשיהם הרעים, תוך שהם שומרים לעצמם את כל הכבוד העל מעט הטוב שהם מסוגלים לעשות. משם מגיעים יופיטר מגלה העריות ורוצח אביו, יונו הנקמנית והקנאית, מרס הנסחף והאכזר, ונוס הזונה, מרקורי הגנב וכו'. משם מגיעים גם אהרימן{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מקור הרוע בדת הזורואסטרית, ראו [[:w:אהרימן|בויקיפדיה.]]&lt;/small&gt;}}, השטן, אטה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: אלת העיוורון המוסרי היוונית. ראו [[:w:en:Ate (mythology)|בויקיפדיה האנגלית]]&lt;/small&gt;}}, המולך{{הערה|ה&lt;small&gt;ערת המתרגם: פולחן העברת הילדים באש בגיא בן-הנום במקרא. ראו [[:w:מולך|בויקיפדיה]]&lt;/small&gt;.}}, אל הרוע של המקסיקנים{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: ייתכן שהכוונה לאל המוות האצטקי [[:w:מיקטלנטקוטלי|מיקטלנטקוטלי]].&lt;/small&gt;}} וכל הג'ינים המרושעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
וכך, כשהוא מוקף בשרי נקמתו האיומים, אלוהים הוא מושא לפחד ולא לאהבה. הוא מתרצה מקורבנות, מקיזים דם על מזבחו כדי לזכות בחסדו, פוערים את חזם של יצורים חיים אחרים, מוכרים לו את החיות שהוא יצר, והאדם מקבל את מה שאינו שייך לו. והאמונות הטפלות שוב מתפשטות הלאה, הן נועצות את הסכין בלב האדם ומגישות לאל כמעשה כפרה את המנחה הנוראית מכולן.{{הערה|[[:w:Cecrops I|קקרופס]], המחוקק הראשון של אתונה, בהמלצתו להגיש לאלים את ביכורי פירותיהם ויבוליהם, אסר במפורש להקריב כל יצור חי: הוא ניבא, כך לפי [[:w:en:Germain-François Poullain de Saint-Foix|סאן-פואה]], שמרגע שיתחילו להקריב חיות, ירצו הכוהנים לבסס את עריצותם ולהפחיד אף את המלכים ובתוך זמן קצר ידרשו קורבנות אדם בטענה שהם מביעים כבוד רב יותר. שלוש מאות שנה מאוחר יותר [[:w:יפתח|יפתח]], [[:w:אגממנון|אגממנון]] ו[[:w:en:Idomeneo|אידומנאו]], שהיו בני אותו דור, הקריבו את ילדיהם.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
גם ישו בבואו להפסיק את דם הקורבנות, התכוון לתקן את השגיאה ואת המנהגים הטפלים. הוא נשאל מה יש לעשות כדי לזכות בשכר תמידי, וענה: &quot;ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך׃ זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ בשתי המצות האלה תלויה כל־התורה והנביאים׃ {{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק כ&quot;ב, הבשורה על פי מרקוס פרק י&quot;ב.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוקים 37-40]], תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} &quot; ובמקום אחר אמר: &quot;אהבו את־אויביכם והתפללו בעד רודפיכם׃ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃&quot;{{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק ה'.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוק 44]]. תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו־להם גם־אתם׃ ותמלאו אחר כל הדברים שיטיל עליכם האל: {{הערה|הבשורה על פי לוקאס, פרק ו' - כשהיה כבר זקן מופלג אמר יוחנן המטביל למאמיניו: &quot;ילדיי, תאהבו איש את־אחיו&quot;, וכשאמרו לו שהוא תמיד חוזר על אותו דבר ענה: &quot;זו מצוותו של ישו הנוצרי &lt;small&gt;(הערת המתרגם: אכן זהו ציטוט מ[[הבשורה על פי יוחנן פרק יג]] פסוק 34)&lt;/small&gt;, ואם נשמור אותה נעשה כל מה שהאל מורה לנו.&quot;}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפסוק האחרון לא נמצא במקורות שהסופר מציין. הפסוק שלפניו הוא אכן מן [[הבשורה על פי לוקאס פרק ו]] פסוק 31. תורגם כאן לפי תרגום דליטש.&lt;/small&gt;}}&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ישו הנוצרי הכריז על אל שאוהב לבבות טהורים, ששונא צביעות, שקורא בין קפלי הנשמה, שבוחן את עומקיה הנסתרים ביותר, שנפגע מפולחן אבסורדי שאינו מכבודו, שבז לטקסי השווא של הפרושים ודומיהם... ועדיין, האמונות הטפלות שולטות בנצרות פנימה, חזקות כתמיד. הן עוטפות אותה בערפל של טעויות שמעמעמות את זוהרה עד שבעיני האדם הפשוט הן הופכות את כל עקרונותיה לבזויים, והוא לא רואה עוד את יופיה שאין שני לו.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
והסיבה צריכה להיות ברורה: האנשים נמשכים לטקסים, לפאר ולכל מה שמפליא אותם. האדם יאמין בהכל באמונה שלמה כל עוד עיניו נשארות עצומות. אך כשהוא שופך אור על הלהטוטנות והפלאות, כשהוא מגלה את השקר במקום בו האמין שימצא את האמת, הוא הופך להיות הרבה יותר ספקן מכל מלומד, כי בהיעדר כושר אבחנה הוא מבלבל בין ה[[:w:דוגמה|דוֹגְמוֹת]] של קיום האל ושל נצחיות הנשמה לבין הניסים של [[:w:en:Holy Ampulla|האמפולה הקדושה]] וסיפורי החייאת המתים. הוא שופט את מצוותיו של ישו הנוצרי על פי התנהגותם של אלו המחללים אותן בעודם מתפארים בכך שהם מקיימים אותן, וכשמתגלה לו טעות אחת הוא חושד בעוד אלף. מכאן שחוסר האמון נובע מתמימות יתר, ואף יש לנו הוכחה עצובה לכך. האמונה הטפלה שנצמדת לכל דת תמיד מביאה בסוף לחורבן שתיהן. היא לבדה רואה בשלטונה הנצחי. המאות חולפות מבלי שתיחלש והזמן לא שובר את שרביט הברזל שלה. היא אוחזת בכל לב ולב, אפילו זה של האתאיסט, זה שלא מאמין עוד באלוהים, אך עדיין מאמין בשדים, באותות ובחלומות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אנו יכולים למצוא את מקור כל האמונות הטפלות באותם ארבעה גורמים אשר לרוב שוכנים באותו לב: בורות, גאווה, קנאות ופחד.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
מחלות לא מוכרות, תאונות יוצאות דופן, מיני תופעות ואירועים שהסיטו ממסלולם את מהלך הדברים הרגיל יוחסו כולם לשדים או לאנשים שהשתמשו בכוחותיהם. קל יותר להאשים יצורים על טבעיים מאשר להודות בבורותך. ניסים התקבלו כל כך טוב שבסופו של דבר כל דבר נחשב לנס. ולמרות שלא היה בכך שמץ של אמת, לדברי ברקליי{{הערה|הערת המתרגם: כנראה [[:w:en:Robert Barclay|רוברט ברקליי הסקוטי]], קוויקר מן המאה ה-17.]}}, נמצא מי שיכתוב אותם ולכן מכבדים אותם, וההערצה מגדילה את כבודם וקדמוניותם מאפשרת זאת. כל הסיפורים הישנים מלאים בהם. [[:w:נמרוד|נמרוד]] אצל ה[[:w:כשדים|כלדיים]], [[:w:מנס|מנס]] אצל המצרים, [[:w:מרדוך|בל]] אצל האשורים, [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ב[[:w:ספרטה|לקדימון]], אינכוס באתונה{{הערה|הערת המתרגם: מדובר בטעות, [[:w:en:Inachus|אינכוס]] היה מלך ב[[:w:ארגוס|ארגוס]], לא באתונה.}}, [[:w:נומה פומפיליוס|נומה]] אצל הרומאים וכו' כולם מוקפים פלאים.{{הערה|בכתבים הסיניים, על פי דיווחו של [[:w:מרטינו מרטיני|הכומר מרטיני]], מסופר שתחת שלטונו של [[:w:הקיסר יאו|יאו]] שהתה השמש עשרה ימים ברצף באופק, מה שגרם לסינים לפחד שהכל יעלה באש. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכומר למעשה שגה בהבנת הסיפור הסיני על עשר השמשות שעלו ביחד ושרפו את התבואה בשדות בתקופתו של יאו, כפי שמופיע בספר [[:w:en:huainanzi|חְווָאיְ נָאן דְזְה]] בפרק 本經訓, [https://ctext.org/huainanzi/ben-jing-xun?searchu=%E7%BE%BF%20%E5%8D%81%E6%97%A5&amp;searchmode=showall#n361775 פיסקה 6 בחלוקת Ctext].)&lt;/small&gt;}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הרצון לשלוט ולהתעלות מעל לאנשים אחרים יצרו את מגידי העתידות ואת האסטרולוגים. הם צפו במסלולי הכוכבים, בקיומם הבלתי-משתנה, בהשפעתם על העונות ועל הטמפרטורה ודמיינו שיש להם אותה שליטה על יצורים חיים ועצמאיים. אז הם למדו את מסלולם ומצאו את גורלו של האדם על כל גרסאותיו רשום באותם גופים דוממים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הכלדיים, שאנו מחשיבים לאסטרולוגים הראשונים, היו מסורים לאסטרולוגיה כבר בימיו של אברהם. &quot;קראתי ברישומי השמיים את כל מה שיקרה לך, לך ולבניך,&quot; אמר [[w:en:Belus (Assyrian)|בל]] לילדיו התמימים, &quot;ואגלה לך את סודות גורלך.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הייחוס של הציטוט לבל מוכר רק מהטקסט שלנו. לפניו הציטוט מוכר מן הספר &quot;[[w:en:Philocalia (Origen)|פילוקליה]]&quot; של [[w:en:אוריגנס|אוריגנס]] מן המאה הרביעית. בפילוקליה הוא מוצג כדבריו של יעקב אבינו בתפילתו על יוסף. הדבר הקרוב ביותר לתפילה שכזו היא ברכת יעקב ליוסף שידועה מספר בראשית פרק מט, אך אין שם טקסט דומה לזה המופיע כאן. ועם זה בהערות השוליים בפילוקליה מצויין במפורש שהמקור של הציטוט הוא ספר &quot;צוואות השבטים&quot;, צוואת אשר פרק 7, שם אכן מופיע המשפט אך במבנה וכוונה אחרת לגמרי: &quot;והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו&quot;. מכאן שמדובר בציטוט שעבר סידרה של סילופים וסילופי ייחוסים עד שקולאן דה פלאנסי נחשף אליו, וייתכן שאף הוא עצמו הוסיף לסלף את הדברים.&lt;/small&gt;}} {{הערה|אטלס ופרומתיאוס, שני אסטרולוגים גדולים, חיו בתקופתו של יוסף. כששיחרר יופיטר את [[:w:פרומתיאוס|פרומתיאוס]] מן העיט או הנשר שהיה אמור לטרוף את קרביו במשך שלושים אלף שנים, לא רצה האל להפר את שבועתו שלא לשחרר אותו לעולם מן הקווקז. לכן הורה לו לענוד על אצבעו טבעת שבה שובץ רסיס מאותו הסלע. וזה, לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]], מקור הטבעות הקסומות. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: זוהי התייחסות למקטע מ[[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 37|כרך 37]] ביצירה [[:w:תולדות הטבע|תולדות הטבע]] של פליניוס. למעשה בספרו פליניוס מסתייג מהדברים. הערת המתרגם 2: [[:fr:Dictionnaire infernal/1re édition, 1818/Tome 1/Texte entier#cite_note-pxvij-6|בויקיטקסט הצרפתי]] ישנו המשך להערה, מדובר בטעות הקלדה, זהו למעשה חלק הערה שנמצא יותר מאוחר, בעמ' 33.)&lt;/small&gt;}} אחרים, שלא חיפשו דברים ארציים באותות השמיים, חזו בחלומות, במעוף הציפורים, במעי הקורבנות, בתנועת המים, בעלים המרשרשים ברוח, בקריאת התרנגול, בכף היד, במראות, ולאחרונה גם במפות, בקמטי המצח, בתווי הפנים, בגבשושיות הגולגולת וכו', את כל הניואנסים של תכונות האדם, את מחשבותיו הכמוסות ביותר ואת סודות היקום שאין להם חקר. כך הפכו, ככביכול, לאלים המחלקים לבני התמותה תקוות ופחדים, וגורלות טובים ורעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו גם רבים שבזו לאמצעים הללו ולא פעלו לפי שום שיטה. חופשיים מכל פיקוח הם טענו שנחו עליהם ההשראה והתנבאו. והאמינו להם: מספרם גדל, יריבות הולידה קנאה והחוזים עצמם האשימו את העמיתים שרצו לעשות לגנאי בסחר עם הגהינום. הפחד שהשרו אותם עמיתים החליף את הכבוד, וכל אלו שרצו להטיל מורא הציגו עצמם כמכשפים. והם התרבו כל כך עד שלפני זמן לא רב עדיין היה לכל כפר מכשף כזה משלו. {{הערה|ישנם עמים שאצלם כל החוזים היו נביאים. מן הסתם כך המצב אצל הטורקים, כי הם מונים מאה עשרים וארבעה נביאים.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אך מלבד המכשפים שהציגו עצמם ככאלו, הבורות יצרה נוספים ללא הפסקה. אנשים נכבדים, מתימטיקאים, אמנים עם טיפה של כשרון ואף בדרנים נחשבו למכשפים או קוסמים. מעשי הכפירה והפילוגים ייצרו המונים מהם. בדת הנוצרית בעיקר התייחסה כל סיעה התייחסה לפלגים האחרים כידידי השטן. בין המואשמים בשימוש בקסם מפתיע למצוא את [[:w:אורפאוס|אורפאוס]], [[:w:נומה פומפילוס|נומה]], [[:w:פיתגורס|פיתגורס]], [[:w:מוחמד|מוחמד]], [[:w:מרטין לותר|לותר]] ואלף אחרים שלא היו אלא מתחזים, ושכמו הכובשים הקדמונים מצאו בתמימותם של האנשים נתיב לשליטה, ואילפו אותם באמצעות פחדים דתיים. אמנם היו מי שלא ניצלו את המשאבים הללו: [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ונומה השתמשו בהם כדי להגביר את אושרם של בני התמותה הבורים. אך מול שתי דוגמאות אלו אפשר להציב אלפי פשעים בהשראת האמונות הטפלות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הקסם הוא כל כך עתיק שקשה לזהות את מקורו. ניתן למצוא קוסמים בתחילתו של כל סיפור, והשפעתם פוחתת רק עם הפיכתם של אנשים לנאורים יותר. אם הולכים בדרכם של התיאולוגים, הקסם היה קיים עוד לפני המבול. חם היה קוסם גדול. פרעה שהתייצב לפני משה עשה קסמים והיה מוקף בקוסמים שרצו להיאבק בשליח האל{{הערה|[[:w:אורגינס|אוריגנס]] בדבריו על ידידיו של איוב אמר שהם נשארו איתו שבעה ימים ושבעה לילות ושהם עבדו את האל באדיקות, לא התייחסו לאותות, לקריאות בגורל, להימנעויות, לקמיעות, לקסמים או לקללות וכו'. יש שאומרים שאיוב חי בתקופתו של משה. [[:w:הירונימוס|הירונימוס]] הקדוש ראה בו בן תקופתו של יוסף, ושייך את ספר איוב ליוצר חמשת חומשי תורה}}. בהיסטוריה של היהודים מופיעים קוסמים ומכשפים על כל צעד ושעל. בקורות הסינים אנו כבר מוצאים קוסם שרוצה לפתות את האנשים באמצעות יוקרתו, הדבר היה בימי שלטונו של [[:w:שאוהאו|שאוהאו]], המלך הרביעי של סין, שיש הטוענים כי הוא חי בימיו של [[:w:נחור|נחור]], סבא-רבא של אברהם. אני יודע שהסיפורים על השליטים הראשונים של הממלכה הזו הם אגדיים, אך מה שתיארתי הוא הוכחה לא פחותה לכך שהיתה אמונה בקוסמים משלב מוקדם מאוד. [[:w:קירקה|קירקה]], [[:w:מדיאה|מדיאה]], [[:w:en:Amphiaraus|אמפינראוס]], [[:w:טירסיאס|טירסיאס]], [[:w:en:Abaris the Hyperborean|אבאריס]], [[:w:הרמס טריסמגיסטוס|טריסמגיסטוס]] ואחרים שגשגו בתרופתם של שופטי ישראל. אורפיאוס, שקדם למלחמת טרויה, נחשב בקרב העוסקים בשדים כיוצר ה[[:w:en:Witches' Sabbath|סבת]]{{הערה|הערת המתרגם: מאחר שמושג ה&quot;שבת מכשפות&quot; שונה מאוד מה&quot;שבת&quot; שמוכרת לקורא העברי, אני מתרגם אותה כ&quot;סבת&quot;.}}, משום שהוא העמיד על מכונם את האורגיות והמשתאות הליליים של [[:w:דיוניסוס|בכחוס]]. [[:w:יואנס צצס|צצס]] טוען שאורפאוס למד במצרים את מדע הקסמים הקטלני שהעריכו שם מאוד, ויותר מכל את אמנות הקסמת הנחשים. כולם מכירים את האגדה על ירידתו אל השאול. [[:w:פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] מסביר זאת כמסע בין ה[[:w:Thesprotide|תספרוטים]], שם באמצעות קסמים תקשרו עם נשמות המתים. בעלה של [[:w:אורידיקה|אורידיקה]] הוטעה בידי רוח רפאים שהוצגה לו למספר רגעים, ומת מצער, או לפחות לפי תיאורי אחרים ויתר לעד על חברתם של בני אדם ופרש להרי תראקיה. [[:w:ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|לקלרק]] טוען שאורפאוס היה קוסם אדיר וששיריו היו זימונים שטניים, ושעל פי [[:w:אפולודורוס|אפולודורוס]] ו[[:w:לוקיאנוס מסאמוסאטה|לוקיאנוס]] הוא זה שהפיץ ביוון את הקסם, את אמנות הקריאה בכוכבים ואת זימון הרוחות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
[[:w:en:Avitus of Vienne|אוויטוס]], בשירו &quot;החטא הקדמון&quot;, מקדים עוד יותר את קיומו של הקסם. &quot;גאווה טפשית&quot; הוא אומר, &quot;והרצון לדעת יותר מדי הרסו את האבות הראשונים שלנו, והפכו את הגזע שלהם לגזע מושחת. בניו של אדם, יורשי סקרנותו המצערת, רצו למהר ולדעת את העתיד בדרכים מגונות. הם התייעצו בכוכבים, יצרו הורוסקופים והמציאו את הקסם.&quot; 
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו כותבים שטענו של[[:w:לאקוניה|לאקדיימונים]] לא היו מכשפים, כי כאשר רצו לפייס את רוחו של [[:w:פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] שננטש למות ברעב במקדש ושהופיע מאז לפני אנשים מסוימים, נאלצו להביא מכשף מאיטליה כדי לגרש את רוחו של הנפטר. אולם אין זו הוכחה, כי ייתכן שהמכשפים של לאקדיימון לא היו מיומנים כמו אלו של איטליה. [[:w:קלאודיוס איליאנוס|איליאנוס]] מספר שהיו מכשפים בלאקדיימון, ושהם לא היו מפספסים את לאקדיימון כי היא היתה מדינה שכנה לתסאליה ובתסאליה היה מספר גדול של מכשפים, ובמיוחד מכשפות, במידה כזו ש&quot;תסאלי&quot; ו&quot;מכשף&quot; הפכו שמות נרדפים.{{הערה|כך לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]] &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכותב מתייחס כאן למשפט מתוך [[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 30|היסטוריה של הטבע כרך 30 פיסקה 2]].)&lt;/small&gt; יש הבדל בין קוסמים לבין מכשפים. הראשונים הם קוסמי קסמים מכובדים. האחרונים אומללים שנמכרו לכוחות האופל.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריה המודרנית הלכה בעקבות ההיסטוריה העתיקה. ההיסטוריות הישנות של ספרד, אלו של גרמניה ואלו של כל ארצות הצפון עטורות מעשיות מגוחכות. אנו יודעים כמה קוסמים ומכשפים הופיעו בחצרו של המלך ארתור. את שלטונם של מלכינו הראשונים, בנפלאותיהם ובגינוני האבירים שלהם, ניתן להשוות לתקופות השיא של יוון ומצריים. הקסם והמכשפים זכו להערכה רבה בצרפת בתקופת הגזע הראשון{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;תקופת הגזע הראשון&quot; היא תקופתן של השושלות [[:w:השושלת המרובינגית|המרובינגית]] ו[[:w:השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]], בהן התחילה ההיסטוריה הצרפתית להיות מתועדת.&lt;/small&gt;}} [[w:en:Aimoin of Fleury|אמואה]] ו[[w:הכרוניקה של פרדגריוס|פרדגריוס]] מציגים את אמו של [[w:כלוביס הראשון|כלוביס]], [[w:בסינה|בסינה]] המפורסמת, כמכשפה, או לכל הפחות כקוסמת. בערב חתונתה, כך הם אומרים, היא הפצירה בבעלה שיתאפק באותו הלילה, ילך לבדו לשער הארמון וידווח לה על מה יראה שם. [[w:כילדריך הראשון|כילדריך]] יצא, ובאותו רגע ראה חיות ענקיות מסתובבות בחצר. היו אלה נמרים, חדי קרן ואריות. למרות שהמחזה היה מעט מפחיד גרמה לו בסינה לצאת פעם שניה וגם שלישית. בתחילה ראה זאבים ודובים ולבסוף כלבים וחיות קטנות אחרות שקרעו זו את זו לגזרים. אז הסבירה לו המלכה את משמעות החזיונות המופלאים הללו. האריות וחדי הרן ייצגו את כלוביס, הזאבים והדובים את ילדיו והכלבים את המלכים האחרונים בשושלתו שיודח יום אחד מכסאו בידי בעלי השררה והעם אותם ייצגו בעלי החיים הקטנים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריונים שלנו מפגינים תכונות רבות מסוג זה. הכינוי &quot;מכשף&quot; או &quot;קוסם&quot; נחשבו לעלבון שאין כמותו בתקופתה של [[w:פרדגונד|פרדגונד]]. [[w:קרל הגדול|קרל הגדול]] הוציא פסק דין נגד [[w:זוהר הקוטב|זוהר הקוטב]] כי התיאולוגים והחוקרים אז טענו שמדובר בחבורה של מכשפים שנשלחו על גבי עננים על ידי הדוכס מבנוונטו כדי לכשף את צרפת{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: נראה שהטענה הזו היא בילבול של אנקדוטות שמופיעות בספר &quot;על ברד ורעם&quot; (De Grandine et Tonitruis) מתחילת המאה ה-9 של [[w:en:Agobard|אגובארד הארכיבישוף מליון]]. שם מסופר בשאט נפש על אמונה של אנשים בקוסמים שמשפיעים על מזג האויר, על אמונה בספינות שמגיעות על גבי עננים, ועל שמועה שתמותת צאן מקורה בסוכנים של [[w:Grimoald IV of Benevento|גרימאלד דוכס בנוונטו]] שפיזרו אבקת רעל בשדות. ראו [[:la:Liber_de_grandine_et_tonitruis|המקור בלטינית]]. &lt;/small&gt;}}.
המכשפים התרבו כל כך במאות ה-14, ה-15 וה-16 שהם נשרפו באלפיהם בכל רחבי אירופה. אך למדורות היתה אותה השפעה כמו לרדיפות והכישוף כובה רק עם הלהבות שהוחזקו בוערות לצורך השמדתו. ועם זאת עדיין חיו מכשפים ושלל שרלטנים בסוף שלטונו של [[w:לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|המלך לואי ה-14]]. נשק הלעג תקף אותם בהצלחה והמחרידים השטניים הפכו לכימרות, ואם כיום עדיין ישנן המון נפשות נחותות שמאמינות במכשפים וברוחות רפאים הרי אלו מסוג האנשים שאינו מפקפק בכלום ומחשיב את שקריהם של הקדמונים כמשהו נכבד ורואה בסיפורי אגדות משהו שאפשרי במציאות ורועד בשמעו סיפורי רוחות וסיפורים אפלים{{הערה|&quot;זה,&quot; אמר [[w:en:Gabriel Naudé|נודה]], &quot;בצדק לועגים לו. הוא הרוצה לשכנע את עצמו ש[[w:en:turnus|טורנוס]], [[w:en:Tydeus|טידאוס]] הקטן ו[[w:en:Rodomonte|רודומונט]] פעם השליכו על אויביהם חתיכות הרים כי כך מבטיחים לנו המשוררים, או שישו הנוצרי עלה השמיימה רכוב על נשר כי כך הוא מוצג בכנסייה אחת בבורדו, או שהשליחים ניגנו במצילתיים בהלוויתה של [[w:מרים, אם ישו|הבתולה]] כי גחמה של איזה צייר גרמה לו לצייר אותם כך&quot;{{הערה|&lt;small&gt;כאן למעשה מסתיים הציטוט (שאגב, לא הובא כאן בצורה מדוייקת) מתוך הספר &quot;התנצלות עבור כל האנשים הגדולים שהואשמו בקסם&quot; ([https://archive.org/details/apologiepourtouslesgrandsperso/page/n53/mode/2up?q=Tyd%C3%A9e Apologie pour tous les grands hommes qui ont este accusez de magie], ראו עמ' 53 מתוך ה355) של גבריאל נודה. דה פלאנסי לא מסמן את תחילתו וסופו של הציטוט וכך מוסיף עליו גם את המקטע על המלך אבגר. &lt;/small&gt;}}, או שהגואל שלח את דיוקנו שנוצר בידי אלוהים עצמו ל[[w:אבגר החמישי, מלך אוסרואנה|מלך אבגר]] משום שאיזה היסטוריון חסר כושר שיפוט דיווח על כך, וכו' למרות שהאמונות הטפלות עדיין מאוד רווחות, אנשים כבר כמעט לא מאמינים למשלים העתיקים הללו, וחוסר האמון השורר כיום בנוגע לדברים מסויימים גורם לאדוקים לומר שאנו חיים במאה מתועבת. ועם זאת מאות שנים של בורות גסה להחריד יצרו גם הן את כופריהן. משה אמר שהזלזול של בני האדם הוא הגורם למבול. דוד, שלמה, הנביאים, השליחים והמועצות נאנחים בראותם את הארץ מלאה ברשעים. אמר גרגוריוס הקדוש בזמנו: &quot;חורבן סדום ועמורה הוא דימוי של הגהינום, עליו צוחקים בעולם הזה&quot;&lt;small&gt;(הערת המתרגם: כנראה מדובר על התייחסות של גרגוריוס לפסוק 7 מפרק א' של איגרת יהודה מן הברית החדשה. אך לפחות ב&quot;דיאלוגים&quot; של האפיפיור גרגוריוס לא מופיעה התייחסות כזו.)&lt;/small&gt; וכו'. )}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;סיפורים אפלים&quot; הם סיפורי עם ללא הסוף הטוב שמאפיין סיפורי אגדות רומנטיים. למעשה קולאן דה פלאנסי עצמו פרסם [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|אוסף בשם &quot;סיפורים אפלים&quot;]] תחת שם העט &quot;J.S.C. de Saint-Albin&quot;.&lt;/small&gt;}}. ואף על פי כן עדיין ניכרים שייריהן המצערים של האמונות הטפלות. השדים והקסם יצרו דואליות. ניתן היה לראות שהרוע נפוץ יותר מן הטוב, והדברים אפילו הגיעו לידי כך שעקרון הרוע, השדים, היו חזקים לפחות כמו אלוהים, שהוא עיקרון הטוב. מספיק שיקול דעת בריא כדי שכל הפרעות העולם הזה לא יוכלו לגרום אפילו לפקפוק רגעי באחדותו של האל, ועם זאת ל[[w:דואליזם|דּוֹגְמָה של שני העקרונות]] היו תומכים רבים. ראשיתה מיוחסת ל[[w:זרתוסטרה|זרתוסטרה]]. ה[[w:מניכאיזם|מניכאים]] הצהירו עליה בגלוי, והיא התפשטה כל כך לאורך מאות בשנים רק משום שהיא נוגעת בחולשה אנושית. לשווא מאמינים כי תפיסה זו עברה מן העולם, היא תתקבל כל עוד יש נפשות חלשות על פני האדמה. רק המילים אינן בשימוש כבר, אך אנו יכולים לספור כיום מליוני דואליסטים שרק השם מניכאים חסר להם.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
חיזויי העתיד הולידה פטליזם: רצון חופשי לא יכול להתקיים אצל מי שמוצאים גורל בלתי נמנע בכל חומר כתוב.
}}

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>i9duyaq137dy3ecar1pejk2ptky332b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית מז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736056</id>
    <revision>
      <id>3018109</id>
      <parentid>2986355</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T14:35:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור, מקורות, איור</comment>
      <origin>3018109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28353" sha1="ileypty7rfv7fdbz7d5uzhnn9ss6wmc" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מו|מז|בראשית מח}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מז/&gt;&lt;קטע התחלה=בראשית מז (ויגש)/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|מז|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=ב|דיבור=וּמִקְצֵה אֶחָיו}}מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן. אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל: 
:&quot;וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה&quot; {{קטן|([[דברים לג ז|דברים לג, ז]])}}, 
:&quot;וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד&quot; {{קטן|([[דברים לג כ|דברים לג, כ]])}}, 
:&quot;וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי&quot; {{קטן|([[דברים לג כג|דברים לג, כג]])}}, 
:&quot;וּלְדָן אָמַר דָּן&quot; {{קטן|([[דברים לג כב|דברים לג, כב]])}}, 
:וְכֵן לִזְבוּלוּן {{קטן|([[דברים לג יח|דברים לג, יח]])}} 
:וְכֵן לְאָשֵׁר {{קטן|([[דברים לג כד|דברים לג, כד]])}}. 
זֶהוּ לְשׁוֹן בְּרֵאשִׁית רַבָּה,{{הערה|[[בראשית רבה צה ד|צה, ד]]: מפני מה אמר הכתוב &quot;ומקצה אחיו&quot;? ללמדך שלא היו גבורים, ומי היו הללו חמשה אנשים: ראובן לוי בנימין שמעון יששכר [...] כל מי שכפל שמו בברכתו של משה היה גבור ...}} שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּתַּלמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ מָצִינוּ שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה. וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חֲלָשׁוּת, אֶלָּא {{ב|טַעַם|משה ביקש רחמים על עצמותיו}} יֵשׁ בַּדָּבָר כִּדְאִיתָא בְּבָבָא קַמָּא.{{הערה|[[בבא קמא צב א|צ&quot;ב ע&quot;א]]: &quot;ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים&quot; - מאן נינהו חמשה? א&quot;ל: הכי א&quot;ר יוחנן: אותן שהוכפלו בשמות. יהודה נמי איכפולי מיכפל? אמר ליה: למילתיה הוא דאיכפל.}} וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּ&quot;וְזֹאת הַבְּרָכָה&quot;{{הערה|[[ספרי על דברים לג#פסוק יח|ספרי על דברים לג, פסוק יח]]: ולזבולן אמר - למה נאמר? לפי שנא' &quot;ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויציגם לפני פרעה&quot;, ולא נתפרשו שמותם - זה אחד מהם.}} כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=ו|דיבור=אַנְשֵׁי חַיִל}}בְּקִיאִין בְּאוּמָּנוּתָן {{ב|לִרְעוֹת צֹאן|הביטוי &quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot; כאן משמעו 'מוכשרים', ולא כפי שמתפרש ברוב המקרא, 'חזקים', שהרי יוסף שלח דוקא את החלשים, וכן אין צורך באנשים חזקים בשביל &quot;וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי&quot;}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל אֲשֶׁר לִי}}עַל צֹאן שֶׁלִּי.&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=ז|דיבור=וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב}}הִיא שְׁאֵלַת שָׁלוֹם {{ב|כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לִפְרָקִים|כנהוג אצל מי שפוגש מלך לעיתים רחוקות}}, {{לעז|שלודי&quot;ר|saluder|תרגום=לשאול בשלום|מספר=3060|הערה=בניגוד לברכה של [[בראשית מז י|פסוק י']] {{קטן|(ראו מס' 3037)}}, שהיא באמת ברכה.}}.&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|ט}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=ט|דיבור=שְׁנֵי מְגוּרַי}}{{ב|יְמֵי גֵרוּתִי|הימים שבהם חייתי כזר ונודד בארץ שאינה שלי}}. כָּל יָמַי הָיִיתִי גֵר בָּאָרֶץ.{{הערה|בדומה למה שכתב רש&quot;י על [[ביאור:רש&quot;י בראשית לב#ה|לב, ה]]: &quot;עִם לָבָן גַּרְתִּי&quot; - לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב, אֶלָּא גֵר.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְלֹא הִשִּׂיגוּ}}בַּטּוֹבָה.&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|י}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=י|דיבור=וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב}}כְּדֶרֶךְ כָּל {{ב|הַנִּפְטָרִים|נפרדים}} מִלִּפְנֵי שָׂרִים, מְבָרְכִים אוֹתָם וְנוֹטְלִים רְשׁוּת. וּמַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ? שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלָיו, לְפִי שֶׁאֵין אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, אֶלָּא נִילוּס עוֹלָה וּמַשְׁקָה. וּמִבִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וָאֵילַךְ הָיָה פַרְעֹה בָא עַל נִילוּס וְהוּא עוֹלֶה לִקְרָאתוֹ וּמַשְׁקֶה אֶת הָאָרֶץ.{{הערה|תנחומא ישן, נשא, כו: יעקב כשהלך אצל פרעה, לא יצא מאצלו עד שברכו, ומה ברכו? א&quot;ל: יעלה נילוס לרגלו. מנין? שנאמר: ויברך יעקב את פרעה.}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יא|דיבור=רַעְמְסֵס}}מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא.&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יב}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יב|דיבור=לְפִי הַטָּף}}לְפִי הַצָּרִיךְ לְכָל בְּנֵי בֵיתָם.&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יג}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יג|דיבור=וְלֶחֶם אֵין בְּכָל הָאָרֶץ}}חוֹזֵר {{ב|לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן|לנושא הקודם של הרעב הכללי, לאחר שרצף הסיפור נקטע בפרק מב לטובת תיאור הירידה למצרים}}, לִתְחִלַּת שְׁנֵי הָרָעָב.{{הערה|כלומר, פסוק זה מתייחס לשנה הראשונה או השניה של הרעב, שהרי פסוק יח להלן מתייחס לסוף השנה השניה.{{ש}}יתכן שרש&quot;י לומד זאת מהלשון של [[ביאור:עבר רחוק|עבר רחוק]] בפסוקינו, שהרי היה יכול לכתוב בסגנון הנפוץ: &quot;ויחסר לחם בכל הארץ&quot;.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַתֵּלַהּ}}כְּמוֹ &quot;וַתִּלְאֶה&quot;, לְשׁוֹן {{ב|עֲיֵפוּת|תשישות ולאות}}, כְּתַרְגּוּמוֹ.{{הערה|אונקלוס: &quot;וְאִשְׁתַּלְהִי&quot;}}. וְדוֹמֶה לוֹ {{קטן|([[משלי כו יח|משלי כו, יח]])}}: &quot;{{ב|כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיּוֹרֶה זִקִּים|רש&quot;י במשלי: &quot;כמתלהלה&quot; - כמתיגע לירות זיקים של אש}}&quot;.&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יד}}
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יד|דיבור=בַּשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵם שֹׁבְרִים}}{{ב|נוֹתְנִין לוֹ אֶת הַכֶּסֶף|בתמורה לשבר (התבואה) אשר הם קונים, יוסף מקבל כסף}}.&lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=טו|דיבור=אָפֵס}}כְּתַרְגּוּמוֹ: &quot;{{ב|שְׁלִים|נגמר, הסתיים (וכפי שרש&quot;י מפרש למשל ב[[תהלים עז ט]]: &quot;הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ&quot; - שמא כלה חסדו)}}&quot;.&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יז}}
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יז|דיבור=וַיְנַהֲלֵם}}כְּמוֹ &quot;{{ב|וַיְנַהֲגֵם|יוסף הפך כך למנהיג של כל המצרים}}&quot;, וְדוֹמֶה לוֹ:
:&quot;אֵין מְנַהֵל לָהּ&quot; {{קטן|([[ישעיהו נא יח|ישעיהו נא, יח]])}}, 
:&quot;עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי&quot; {{קטן|([[תהלים כג ב|תהלים כג, ב]])}}.&lt;קטע סוף=יז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יח}}
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יח|דיבור=בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית}}לִשְׁנֵי הָרָעָב.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף...}}כִּי אֲשֶׁר תַּם הַכֶּסֶף וְהַמִּקְנֶה וּבָא הַכֹּל אֶל יַד אֲדוֹנִי.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=בִּלְתִּי אִם גְּוִיָּתֵנוּ}}כְּמוֹ &quot;{{ב|אִם לֹא גְוִיָּתֵנוּ|אלא אם כן ניתן לך את גופינו}}&quot;.&lt;קטע סוף=יח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=יט|דיבור=וְתֶן זֶרַע}}{{ב|לִזְרוֹעַ הָאֲדָמָה|ואין לפרש שמדובר על זרעונים לאכילה שהרי נכתב בסוף הפסוק &quot;וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם&quot;, וכן בפסוק כג}}.{{ש}}
וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר יוֹסֵף: &quot;וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר&quot; {{קטן|(לעיל מה, ו)}}, מִכֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם בָּאָה בְרָכָה לְרַגְלָיו, {{נוסח|וְהִתְחִילוּ|ז= וְהִתְחִיל}} לִזְרוֹעַ וְכָלָה הָרָעָב. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה.{{הערה|[[תוספתא/סוטה/י#הלכה ג|י, ג]]: עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב שנא' ([[בראשית מה]]) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו'. משירד מהו אומר ([[בראשית מו]]) הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. א&quot;ר יוסי: כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב ליושנו, שנא' ([[בראשית נ]]) ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם [ואת טפכם וגו'] - נאמר כאן 'כלכול' ונאמר להלן 'כלכול' - מה כלכול האמור להלן רעב אף כלכול האמור כאן רעב.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֹא תֵשָׁם}}לֹא תְהֵא שְׁמָמָה, &quot;לָא תְבוּר&quot;{{הערה|אונקלוס: וְאַרְעָא לָא תְבוּר.}} - {{ב|לְשׁוֹן &quot;שְׂדֵה בוּר&quot;|רש&quot;י מפרש את המילה &quot;תְבוּר&quot; באונקלוס}}, שֶׁאֵינוֹ חָרוּשׁ.&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כ}}
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כ|דיבור=וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה}}קְנוּיָה לוֹ.&lt;קטע סוף=כ/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כא}}
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כא|דיבור=וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר}}יוֹסֵף מֵעִיר לְעִיר,{{הערה|לפי תרגום אונקלוס: &quot;מִקְּרֵי לִקְרֵי&quot;}} {{ב|לְזִכָּרוֹן שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד חֵלֶק בָּאָרֶץ|כדי שיזכרו תמיד שהמקום שהם גרים בו איננו שייך להם}}, וְהוֹשִׁיב שֶׁל עִיר זוֹ בַּחֲבֶרְתָּהּ.{{הערה|כנהוג בימי קדם כאשר העם הכובש הגלה את תושבי הארץ הנכבשת לארצות אחרות, כפי שנעשה לעם ישראל בגלות בבל ועל ידי האימפריה הרומית.}} וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתּוֹב זֹאת, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחוֹ שֶׁל יוֹסֵף: שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר חֶרְפָּה מֵעַל אֶחָיו, שֶׁלֹּא יִהְיוּ קוֹרִין אוֹתָם &quot;גּוֹלִים&quot;.{{הערה|[[חולין ס ב|חולין ס' ע&quot;ב]]: ואת העם העביר אותו לערים - מאי נפקא מינה? דלא ליקרו לאחיו גלוותא.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם...}}כֵּן עָשָׂה לְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם, מִקְצֵה גְבוּלָהּ וְעַד קְצֵה גְבוּלָהּ.&lt;קטע סוף=כא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כב}}
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כב|דיבור=הַכֹּהֲנִים}}הַכּוֹמָרִים.{{הערה|על פי תרגום אונקלוס: &quot;כּוּמְרַיָּא&quot; (בניגוד לשתי המקומות שרש&quot;י מביא להלן, בהם אונקלוס תירגם: &quot;וּלְרַבָּא דְּמִדְיָן&quot;, &quot;רַבָּא דְּאוֹן&quot;)}} כָּל לְשׁוֹן &quot;כֹּהֵן&quot; מְשָׁרֵת לֶאֱלֹהוּת הוּא, חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהֵם לְשׁוֹן גְּדֻלָּה כְּמוֹ: &quot;כֹּהֵן מִדְיָן&quot; {{קטן|([[שמות ב טז|שמות ב, טז]])}}, &quot;כֹּהֵן אוֹן&quot; {{קטן|(לעיל [[בראשית מא מה|מא, מה]])}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חֹק לַכֹּהֲנִים}}חֹק {{ב|כָּךְ וָכָךְ|כמות קצובה וקבועה}} לֶחֶם לְיּוֹם.&lt;קטע סוף=כב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כג}}
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כג|דיבור=הֵא}}כְּמוֹ &quot;הִנֵּה&quot;. כְּמוֹ: &quot;וְגַם אֲנִי הֵא דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשׁ נָתַתִּי&quot; {{קטן|([[יחזקאל טז מג|יחזקאל טז, מג]])}}.&lt;קטע סוף=כג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כד}}
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כד|דיבור=לְזֶרַע הַשָּׂדֶה}}{{ב|שֶׁבְּכָל שָׁנָה|בשנים הבאות (יוסף לא יתן להם זרע כל שנה ושנה)}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם}}וְלֶאֱכוֹל הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְטַפְּכֶם}}בָּנִים קְטַנִּים.&lt;קטע סוף=כד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כה}}
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כה|דיבור=נִמְצָא חֵן}}{{ב|לַעֲשׂוֹת לָנוּ זֹאת כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ|כלומר: אם אכן נמצא חן בעיניך ותתן לנו זרע, אז &quot;וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה&quot;}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה}}לְהַעֲלוֹת לוֹ הַמַּס הַזֶּה בְּכָל שָׁנָה.&lt;קטע סוף=כה/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כו}}
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כו|דיבור=לְחֹק}}{{ב|שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר|כמו דבר חקוק בסלע, שלא משתנה}}.&lt;קטע סוף=כו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כז}}
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כז|דיבור=וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם}}וְהֵיכָן? &quot;בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן&quot;, שֶׁהִיא מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ}}לְשׁוֹן {{ב|אֲחוּזָה|כמו &quot;ארץ אחוזתכם&quot;, שאתם נוחלים אותה ומתיישבים בה (ולא מלשון אחיזה ותפיסה)}}.]
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=[וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ}}קָנוּ בָתִּים וּנְחָלוֹת וְעָשׂוּ אֲחֻזּוֹת.]
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=[וַיִפְרוּ וַיִרְבּוּ}}{{ב|עַל הֶעָתִיד|כפי שיתפתח העם בהמשך, כמסופר בתחילת חומש שמות}}.]&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע סוף=בראשית מז (ויגש)/&gt;


{{הע-שמאל|פרשת ויחי}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מז (ויחי)/&gt;
{{צ-ברשי|בראשית|מז|כח}}
{{איור|Vayechi.JPG|200|פרשת ויחי מתחילה בספר תורה באמצע פסקה}}
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כח|דיבור=וַיְחִי יַעֲקֹב}}לָמָּה {{ב|פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה|פרשת ויחי היא הפרשה היחידה בתורה שבספרי תורה מופיעה ללא רווח לפניה}}? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, {{ב|נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם|הם לא הבחינו בסכנה של ההשתעבדות למצרים, שהתחילה בהדרגה}} שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם.
:דָּבָר אַחֵר: &quot;שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.{{הערה|[[בראשית רבה צו א|צו, א]]: למה פרשה זו סתומה מכל הפרשיות של תורה? אלא כיון שנפטר אבינו יעקב התחילה שעבוד מצרים על ישראל. דבר אחר: למה הוא סתומה? מפני שבקש יעקב אבינו {{ב|לגלות את הקץ|&quot;הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים&quot; - [[ביאור:בראשית מט|לעיל מט, א]], ור' רש&quot;י שם}} ונסתם ממנו.}}&lt;קטע סוף=כח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|כט}}
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=כט|דיבור=וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת}}כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בוֹ &quot;קְרִיבָה לָמוּת&quot;, לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו.{{הערה|[[בראשית רבה צו ד|צו, ד]]: וכל מי שנאמר בו קריבה למות לא הגיע לימי אבותיו. דוד כתיב בו קריבה &quot;ויקרבו ימי דוד למות&quot; - לא הגיע לימי אבותיו בועז ועובד ישי [...] עמרם חיה קל&quot;ז שנה ומשה לא חיה אלא ק&quot;כ שנה [...] אברהם חיה קע&quot;ה שנה יצחק ק&quot;פ ויעקב קמ&quot;ז, לפיכך כתיב בו קריבה, &quot;ויקרבו ימי ישראל&quot;.}}{{ש}}
[יִצְחָק {{נוסח|חַי|ז=חָיָה}} מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְיַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע.{{ש}}
בְּדָוִד נֶאֱמַר &quot;קְרִיבָה&quot; {{קטן|([[מלכים א ב א|מל&quot;א ב, א]])}}: אָבִיו {{נוסח|חַי|ז=חָיָה}} שְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהוּא {{נוסח|חַי|ז=חָיָה}} שִׁבְעִים.]
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף}}לְמִי שֶׁהָיָה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ {{ב|לַעֲשׂוֹת|לבקש מפרעה סוסים ועגלות למסע ההלוויה וכו'}}.{{הערה|[[בראשית רבה צו ה|צו, ה]]: למה לא קרא לא לראובן ולא ליהודה, וראובן הוא הבכור ויהודה הוא המלך, והניחן וקרא ליוסף - למה כן? בשביל שהיה סיפק בידו, לעשות לפיכך &quot;ויקרא לבנו ליוסף&quot;, ולפי שהשעה מסורה לו.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שִׂים נָא יָדְךָ}}וְהִשָּׁבַע.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=חֶסֶד וֶאֱמֶת}}חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל.{{הערה|[[בראשית רבה צו ה|צו, ה]]: וכי יש חסד של שקר שהוא אמר &quot;חסד ואמת&quot; למה כן משל הדיוט אומר: {{ב|מית בריה דרחמך - טעון|מת בנו של חברך - שא בעול: אם הבן של חבר שלך מת, עזור לחברך לשאת בעול הצער וסידורי הקבורה. מדוע? כי החבר שלך עדיין חי ויגמול לך בחזרה}}, {{ב|מת רחמך - פרוק|מת חברך - פרוק את העול, שהאדם שמת כבר לעולם לא יוכל להחזיר לך טובה. אנשים נוטים פחות להתאמץ עבור מי שלא יכול להחזיר להם.}}.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם}}סוֹפָהּ לִהְיוֹת עֲפָרָהּ כִּנִּים וּמְרַחֲשִׁין תַּחַת גּוּפִי,{{ש}}
וְשֶׁאֵין מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ {{ב|חַיִּים|קמים בתחיית המתים}} אֶלָּא בְצַעַר {{ב|גִּלְגּוּל מְחִילוֹת|מעבר הגופה במנהרות מחו&quot;ל לישראל - ר' ב[[W:תחיית המתים|וויקיפדיה]]}},{{ש}}
וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה.{{הערה|[[בראשית רבה צו ה|צו, ה]]: אל נא תקברני במצרים - למה? שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים ויהיו מרחשות בתוך גופי [...] ד&quot;א [...] שלא יעשו אותו עבודת כוכבים שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד [...] למה האבות מחבבין קבורת א&quot;י? שמתי א&quot;י חיים תחלה בימות המשיח [...] מי שמת בח&quot;ל ונקבר שם - שתי מיתות יש בידו [...] לפיכך יעקב אומר ליוסף אל נא תקברני במצרים. א&quot;ר סימון: א&quot;כ הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ? אלא מה הקב&quot;ה עושה עושה להן - מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו והן מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעין לארץ ישראל והקדוש ברוך הוא נותן בהם רוח של חיים והן עומדין. מנין? שכן כתיב ([[יחזקאל לז]]) &quot;הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל&quot; ואחר כך &quot;וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם&quot;.}}&lt;קטע סוף=כט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|ל}}
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=ל|דיבור=וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי}}וָי&quot;ו זוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: &quot;שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי&quot; {{ב|וְהִשָּׁבַע לִי|&quot;ידך תחת ירכי&quot; הוא ביטוי מקראי המתאר טקס של שבועה. ר' רש&quot;י לעיל [[בראשית כד ב|כד, ב]]}}, וַאֲנִי סוֹפִי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי, וְאַתָּה תִּשָּׂאֵנִי מִמִּצְרַיִם.{{ש}}
וְאֵין לוֹמַר: &quot;וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי&quot; – הַשְׁכִּיבֵנִי עִם אֲבוֹתַי בַּמְּעָרָה,
:שֶׁהֲרֵי כְּתִיב אַחֲרָיו &quot;וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם&quot;.
:וְעוֹד: מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן &quot;שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתָיו&quot; הִיא הַגְּוִיעָה וְלֹא הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ: &quot;וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו&quot;, וְאַחַר כָּךְ &quot;וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד&quot; {{קטן|([[מלכים א ב י|מל&quot;א ב, י]])}}.&lt;קטע סוף=ל/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מז|לא}}
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מז|פסוק=לא|דיבור=וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל}}{{ב|תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ|כשהשועל בשעתו - השתחווה לו. כאשר אדם נמצא בעמדת כוח או שהמזל מאיר לו פנים, כדאי לחלוק לו כבוד.}}.{{הערה|[[מגילה טז ב|מגילה ט&quot;ז ע&quot;ב]]: וישתחו ישראל על ראש המטה - אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: תעלא בעידניה סגיד ליה.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה}}{{ב|הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד הַשְּׁכִינָה|יעקב השתחווה לכיוון המקום בו השכינה נמצאת, מעל הראש של המיטה עליה שוכב האדם החולה או הזקן.}}. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה.{{הערה|[[שבת יב ב|שבת י&quot;ב ע&quot;ב]]: הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מִטה {{ב|ולא על גבי כסא|כדי שלא ישב יותר גבוה מהחולה}} אלא {{ב|מתעטף|עם טלית על הראש}} ויושב {{ב|לפניו|של החולה, על הקרקע}}, מפני ששכינה {{ב|למעלה מראשותיו של חולה|ואם ישב מאחורי ראשו נמצא יושב במקום השכינה}}, שנאמר &quot;יְהֹוָה ה' עַל עֶרֶשׂ דְּוָי&quot; (וכן ב[[נדרים מ א]])}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה&quot; – עַל שֶׁהָיְתָה {{ב|מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה|כל ילדיו צדיקים, כל יוצאי חלציו}}, וְלֹא הָיָה בָהּ רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף מֶלֶךְ הוּא, וְעוֹד שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, {{ב|וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ|כשיוסף נשבע ליעקב שיקבור אותו בארץ ישראל, יעקב רואה שחרף כל הניסיונות והשנים במצרים, יוסף נשאר נאמן למסורת האבות ו&quot;עומד בצדקו&quot;}}.&lt;קטע סוף=לא/&gt;
&lt;קטע סוף=בראשית מז (ויחי)/&gt;
&lt;קטע סוף=בראשית מז/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מו|מז|בראשית מח}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית מז]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ileypty7rfv7fdbz7d5uzhnn9ss6wmc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743885</id>
    <revision>
      <id>3018118</id>
      <parentid>3017944</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T19:40:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3018118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1948" sha1="392jovnlce6jc1a62at9k0gl8vpva2w" xml:space="preserve">(ח, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אל תריב עם איש גדול למה תפול בידו:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ח, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;[א]ל [ת]חרש ע[ל] איש לו הון פן ישקל מחירך ואבדת:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח,ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;כי רבים הפחיז זהב והון השגהל[ב נ]דיבים:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ח, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;אל תינץ עם איש לשון ואל תתן על אש ע[ץ:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ח, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אל] תרגיל עם איש אויל פן יבוז לנדיבים:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ח, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;אל תכלים איש שב מפשע זכר כי כלנו חייבים:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(ח, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אל תבייש אנו[ש י]שיש כי ממנו מזקינים:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ח, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;אל תתהלל על גוע זכר כלנו נאספים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[א]ל תטש שיחת חכמים ובחידתיהם התרטש:{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כי ממנו תלמד לקח לתיצב לפני שרים:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אל תמאס בשמועת שבים אשר שמעו מאבתם:{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי ממנו תקח שכח בעת צ[רך] להשיב פתגם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח, י) אל תצלח בגחלת רשע פן תבער בשביב אשו:

(ח, יא) אל תזוח מפני לץ להושיבו כאורב לפיך:

(ח, יב) אל תלוה איש חזק ממך ואם הלוית במאבד:

(ח, יג) אל תערב יתר ממך ואם ערבת כמשלם:

(ח, יד) אל תשפט עם שופט כי כרצונו [ישפט]:
{{לא נשלם}}

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=34 סמנד פרק ח]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>392jovnlce6jc1a62at9k0gl8vpva2w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצווות באופן כללי</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1743998</id>
    <redirect title="ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי" />
    <revision>
      <id>3018105</id>
      <timestamp>2026-05-29T12:56:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>Ori229 העביר את הדף [[ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצווות באופן כללי]] לשם [[ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]</comment>
      <origin>3018105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110" sha1="0vdgvg1qikxuiccoaysp0mgv5nkuno7" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:פרשת הדלקת המנורה כמשל לקיום מצוות באופן כללי]]</text>
      <sha1>0vdgvg1qikxuiccoaysp0mgv5nkuno7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר הרקמה/שער מד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743999</id>
    <revision>
      <id>3018112</id>
      <timestamp>2026-05-29T15:09:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שער מד</comment>
      <origin>3018112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34461" sha1="3jk0eso8drajlaqwt07f10dw1w6wawg" xml:space="preserve">=שער מד=
{{גדול-מודגש|זה שער המספר}}

דע כי כאשר תשנה או תקבץ שם זכר אתה מוסיף שתי תוספות: אחת 
מהנה אות רפה והיא היו&quot;ד, והשנית מ&quot;ם או נו&quot;ן, תאמר {{צ|'''גֶּבֶר'''}} – {{צ|'''גְּבָרִים'''}} וגְּבָרִין – אם 
תרצה – בהמיר המ&quot;ם בנו&quot;ן, ו{{צ|'''קֶבֶר'''}} ו{{צ|'''קְבָרִים'''}} ו{{צ|'''מֶלֶךְ'''}} ו{{צ|'''מְלָכִים'''}} ו{{צ|'''מְלָכִין'''}} – {{צ|לַמְחוֹת '''מְלָכִין'''}} 
{{ק|([[משלי לא ג]])}}. ואם תשנה או תקבץ שם נקבה, בין שיהיה בו סימן הנקבה בין 
שלא יהיה, אתה מוסיף עליו גם כן שתי תוספות, אחת מהנה אות רפה והיא 
{{עמוד|233}}
הו&quot;ו, והאחרת ת&quot;ו, תאמר {{צ|'''אֶרֶץ'''}} ו{{צ|'''אֲרָצוֹת'''}} ו{{צ|'''חֶרֶב'''}} ו{{צ|'''חֲרָבוֹת'''}} ו{{צ|'''לָשׁוֹן'''}} ו{{צ|'''לְשׁוֹנוֹת'''}} ו{{צ|'''שָׁנָה'''}} ו{{צ|'''שְׁנוֹת''' 
יְמִין עֶלְיוֹן}} {{ק|([[תהלים עז יא]])}}. ואפשר {{נ|שיקבצוהו|שיקבצו בו}} 
קבוץ הזכר, כאשר נאמר בקבוץ {{צ|'''שָׁנָה'''}} – {{צ|אִם עוֹד רַבּוֹת '''בַּשָּׁנִים'''}} {{ק|([[ויקרא כה נא]])}}, 
ובקבוץ {{צ|'''מַכָּה'''}} – {{צ|מִן '''הַמַּכִּים''' אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כט]])}}. והיה סימן המשנה 
והקבוץ אחד, כי כל משנה קבוץ, כי כאשר אתה שונה אתה מקבץ אחד אל 
אחד, כאשר אם אתה מקבץ אתה מקבץ מספר אל מספר. 

ודע כי כאשר תזכור האחד ותאמר {{צ|'''אִישׁ'''}} או {{צ|'''גֶּבֶר'''}} או {{צ|'''קֶבֶר'''}} או {{צ|'''חֶרֶב'''}} או זולת 
זה מן האחדים, כבר נקבץ לך באחד ההוא הודעת המספר והודעת המין. וכאשר 
תאמר {{צ|'''שְׁנַיִם''' אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים}} {{ק|([[יהושע ב א]])}} או {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' שָׂרִיגִם}} {{ק|([[בראשית מ י]])}} או 
{{צ|'''אַרְבָּעָה''' חָרָשִׁים}} {{ק|([[זכריה ב ג]])}} או הדומה לזה, לא נקבץ לך ב{{צ|'''שְׁנַיִם'''}} ולא ב{{צ|'''שְׁלֹשָׁה'''}} 
ולא ב{{צ|'''אַרְבָּעָה'''}} ולא בזולתו מן המספר המין עם המספר, ועל כן זכרת המספר 
ואחר כן הכרת המין אשר אתה רוצה להגיד, כי המספר הזה גזור מן המין אשר 
זכרת, ותאמר {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[בראשית יח ב]])}}, {{צ|'''אַרְבָּעָה''' חָרָשִׁים}}. והיתה ההקשה שתאמר 
'אחד אנשים' כאשר תאמר שלשה אישים {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}}, 
אבל בעבור שהיה אפשר שיזכרו {{צ|'''אִישׁ'''}} ויקבצו בו שני הדברים, ר&quot;ל הודעת המספר 
והמין, נאמר {{צ|וַיְהִי '''אִישׁ''' מֵהַר אֶפְרָיִם}} {{ק|([[שופטים יז א]])}}, {{צ|'''אִישׁ''' הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ}} {{ק|([[איוב א א]])}}, 
{{נ|אבל אמרם {{צ|וַיְהִי אִישׁ '''אֶחָד'''}} {{ק|([[שופטים יג ב]])}} איננו על דרך הודעת כמות המספר, אך הוא תאר שאין צריך לו, והראיה על זה אמרם {{צ|וַיְהִי '''אִישׁ''' מֵהַר אֶפְרָיִם}}, {{צ|'''אִישׁ''' הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ}}|}}
מבלי שיזכרו עמו אֶחָד. וכן אמרו {{צ|'''אֶחָד''' נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת}} {{ק|([[במדבר לא כח]])}} 
הוא תאר קודם, ואין אמרו {{צ|'''נֶפֶשׁ'''}} תאר לאמרו {{צ|'''אֶחָד'''}}, כי העצמים לא יהיו תארים, 
כי התארים תכונות והתכונות מקרים. וכאשר יקדם התאר יהיה {{נ|המתואר|המספר}} תמורתו, 
וכאלו הוא עטף הבאור. וכאשר יקבצו אי אפשר שלא יזכרו המספר, כי אין עליו 
ראיה. ואפשר שיקדימו המספר ויאמרו {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}}, {{צ|'''שִׁשָּׁה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}}, {{צ|'''עֲשָׂרָה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[שופטים ו כז]])}}, 
{{צ|'''שְׁתַּיִם''' מַעֲרָכוֹת}} {{ק|([[ויקרא כד ו]])}}; {{נ|ואפשר שיאחרו|[ואפשר שיאחרו]}} אותו ויאמרו {{צ|אֵילִם '''חֲמִשָּׁה''' 
עַתּוּדִים '''חֲמִשָּׁה''' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה '''חֲמִשָּׁה'''}} {{ק|([[במדבר ז יז]])}}. ואין זכרון המספר הנה תאר 
כאשר היה באמרם {{צ|אִישׁ '''אֶחָד'''}}, {{צ|כֶּבֶשׂ '''אֶחָד'''}} {{ק|([[ויקרא יד כא]])}} תאר, כי אי אפשר בלעדיו, כי אין ראיה 
על הכמות הזאת כי אם בזכרו. אבל הוא הגדת המוחל בו, ולא ישלם הדבר כי 
אם בו. ואין דברי זה מונע משיהיה כלשון הזה תאר ומתואר בזולת המקום הזה, 
ר&quot;ל בכמו אמרו {{צ|וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים '''שְׁנָיִם'''}} {{ק|([[ש&quot;ב א א]])}}, כי {{צ|'''שְׁנָיִם'''}} תאר ל{{צ|'''יָמִים'''}}, 
וההפרש בינו ובין {{צ|אֵילִם '''חֲמִשָּׁה'''}}, כי זה הלשון היה ראוי שיוציאוהו בלשון יוֹמַיִם, 
ועל כן היה {{צ|'''שְׁנָיִם'''}} כדבר שאין צריך לו, והיה באור לסימן המשנה. רק דברי 
במקום הזה בלבד ובכמהו, אבל אמרם {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}} או {{צ|'''אַרְבָּעָה''' חָרָשִׁים}} או 
הדומה לזה מן המעט שבמספר הוא סמוך אל הספורות 
{{עמוד|234}}
בענין לא בלשון, כאשר אמר {{צ|וַיְהִי '''כְּאֵיפָה''' שְׂעֹרִים}} {{ק|([[רות ב יז]])}} ולא נראתה הסמיכה 
בלשון אע&quot;פ שהוא סמוך בענין. ויש שסומכים המספר הזה בלשון בהסמכו אל 
השמות הנראים, אמרו {{צ|'''אַרְבַּעַת''' יָמִים}} {{ק|([[שופטים יא מ]])}}, {{צ|'''עֲשֶׂרֶת''' כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים יז י]])}}. 
וממה שמורה על כי אמרם {{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}}, {{צ|'''אַרְבָּעָה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ג]])}} והדומה להם סמוך: אמרם {{צ|אֵת 
'''עֲשָׂרָה''' הַשְּׁבָטִים}} {{ק|([[מ&quot;א יא לא]])}} כאשר אמרו {{צ|אֵת '''עֲשֶׂרֶת''' הַשְּׁבָטִים}} {{ק|([[מ&quot;א יא לה|שם פסוק לה]])}}, והם 
שניהם סמוכים, אלא שסמיכת האחד בלתי גמורה כי איננה בלשון. ואמרו עוד 
{{צ|'''שִׁבְעָה''' שְׁקָלִים '''וַעֲשָׂרָה''' הַכָּסֶף}} {{ק|([[ירמיהו לב ט]])}}, וזה סמוך בענין מבלי ספק, גם כן 
{{צ|'''שְׁלֹשָׁה''' אֲנָשִׁים}} והדומה לו סמוך בענין. אבל כאשר הם סומכים אלה המספרים 
אל הכנויים אי אפשר שלא תראה הסמיכה בלשון {{נ|בהפוך|בהיפוך}} הה&quot;א ת&quot;ו בהכרח, 
כמו שאמרו {{צ|וַיֵּצְאוּ '''שְׁלָשְׁתָּם'''}} {{ק|([[במדבר יב ד]])}}, {{צ|אֶל הַיָּמִין '''לְאַרְבַּעְתָּם'''}} {{ק|([[יחזקאל א י]])}}, 
{{צ|וַיִּפְּלוּ '''שְׁבַעְתָּם'''}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ט]])}}. ואם יטעון עלינו טוען למנוע הסמיכה מן המספר 
הזה במה שאמרו {{צ|'''שְׁתַּיִם''' מַעֲרָכוֹת}} {{ק|([[ויקרא כד ו]])}}, {{צ|'''שְׁנַיִם''' עֵדִים}} {{ק|([[דברים יז ו]])}}, {{צ|'''שְׁנַיִם''' חֳדָשִׁים}} 
{{ק|([[שופטים יא לז]])}}, {{צ|'''וְלִשְׁנַיִם''' הָאֲנָשִׁים}} {{ק|([[יהושע ו כב]])}}, {{נ||פי שנים (דברים כאי ז)}} {{צ|'''שְׁנַיִם''' 
כְּרֻבִים זָהָב}} {{ק|([[שמות כה יח]])}}, נדחה אותו באמרו גם כן {{צ|עַל פִּי '''שְׁנֵי''' עֵדִים}} {{ק|([[דברים יט טו]])}}, 
{{צ|'''שְׁנֵי''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[שמות ב יג]])}}, {{צ|'''שְׁנֵי''' כְרֻבִים}} {{ק|([[שמות לז ז]])}}, {{צ|'''שְׁנֵי''' חֳדָשִׁים}} {{ק|([[שופטים יא לח]])}} – הסמיכה 
בהם נראית. ונאמר במ&quot;ם {{צ|'''שְׁנַיִם''' עֵדִים}} ומ&quot;ם {{צ|'''שְׁתַּיִם''' מַעֲרָכוֹת}} ומ&quot;ם {{צ|'''שְׁנַיִם''' חֳדָשִׁים}} ומ&quot;ם 
{{צ|'''שְׁנַיִם''' כְּרֻבִים}} והדומה להם מה שאמרנוהו במ&quot;ם {{צ|'''סִגִים''' כֶּסֶף}} {{ק|([[יחזקאל כב יח]])}} ומ&quot;ם {{צ|'''בְּאֵילִים''' הַשְּׁעָרִים}} {{ק|([[יחזקאל מ לח]])}} 
{{נ|וזולתם|וזולתה}} {{ק|(עמ' 129)}} – שהיא דחוקה. ומשמושיהם {{נ|ומנהגיהם|וממנהיגיהם}} שידחקוה בסמיכה 
כאשר אתה רואה, ושיחסרו אותה בזולת הסמיכה להקל, כאשר חסרוה 
מן {{צ|הָרוֹדֵד '''עַמִּי''' תַחְתָּי}} {{ק|([[תהלים קמד ב]])}} וזולתו כאשר קדם זכרו בזולת המקום הזה. 
ודע כי אע&quot;פ שלשון המשנֶה והקבוץ ברב דבריהם אחד, לפי שכל משנה קבוץ 
כאשר אמרנו כבר, הם נוהגים בקצת דבריהם במשנה לשון {{נ|בלתי לשון|}} הקבוץ, מורים בו 
כי הספור שנים מבלי שיזכרו המספר, ואפשר שיתקבץ להם במספר ההוא 
הורות על המספר ועל המין כאשר התקבץ להם זה באחד, וזה בכמו אמרם 
{{צ|הוֹאֵל קַח '''כִּכָּרָיִם'''}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כג]])}}, {{צ|חֲמוֹר '''חֲמֹרָתָיִם'''}} {{ק|([[שופטים טו טז]])}}, {{צ|רַחַם '''רַחֲמָתַיִם'''}} 
{{ק|([[שופטים ה ל]])}}, {{צ|'''מָאתַיִם''' לֶחֶם}} {{ק|([[ש&quot;א כה יח]])}}, {{צ|'''שְׁנָתַיִם''' יָמִים}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|וְטָמְאָה 
'''שְׁבֻעַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יב ה]])}}, {{צ|'''לַיַּרְכָתַיִם''' יָמָּה}} {{ק|([[שמות כו כז]])}}, {{צ|'''מִמָּתְנַיִם''' וְעַד '''יְרֵכַיִם'''}} {{ק|([[שמות כח מב]])}}, 
{{צ|בֵּין '''הָעַרְבָּיִם'''}} {{ק|([[שמות יב ו]])}}, {{צ|'''אַלְפַּיִם''' בָּאַמָּה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|אִישׁ '''הַבֵּנַיִם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, 
{{צ|'''וְהַיָּדַיִם''' יְדֵי עֵשָׂו}} {{ק|([[בראשית כז כב]])}}, {{צ|יוֹם אוֹ '''יוֹמַיִם'''}} {{ק|([[שמות כא כא]])}}, {{צ|'''אַמָּתַיִם''' וָחֵצִי}} {{ק|([[שמות כה י]])}}, 
{{צ|'''פַּעֲמָיִם'''}} {{ק|([[במדבר כ יא]])}}, {{צ|הַזְּרֹעַ '''וְהַלְּחָיַיִם'''}} {{ק|([[דברים יח ג]])}}, {{צ|חוֹמָה גְבֹהָה '''דְּלָתַיִם''' וּבְרִיחַ}} 
{{ק|([[דברים ג ה]])}}. והראיה על כי {{צ|'''דְּלָתַיִם'''}} הנה לשון משנה ואיננו קבוץ: שאחד {{צ|'''חוֹמָה'''}} 
ו{{צ|'''בְרִיחַ'''}}, והוא ספור על כל מדינה, כאשר נאמר {{צ|כִּי נִסְגַּר לָבוֹא בְּעִיר '''דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ'''}} 
{{ק|([[ש&quot;א כג ז]])}}. אלא שאיפשר שיעזבו השמוש במשנה הזה בקצת המקומות וישובו אל 
הקבוץ וזכרון שם המספר, ויאמרו {{צ|'''וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת''' לַדְּלָתוֹת}} {{ק|([[יחזקאל מא כד]])}}, 
{{צ|'''יָמִים שְׁנָיִם'''}} {{ק|([[ש&quot;ב א א]])}}, ובמשנָה: {{צ|'''לִשְׁנֵי יָמִים''' וְלַיְלָה אֶחָד}} {{ק|([[זבחים ה ז]])}}. ונאמר {{צ|וַיָּשִׂמוּ 
לָהּ '''יָדַיִם'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יא טז]])}}, כלומר שתי מערכות, ועוד {{צ|'''וְהַיָּדַיִם''' יְדֵי עֵשָׂו}} {{ק|([[בראשית כז כב]])}}, ונאמר 
{{צ|'''שְׁתֵּי יָדוֹת''' לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד}} {{ק|([[שמות כו יז]])}} וקבץ, ואלו היה אומר 'ידים לקרש' היה נכון. ובדברי 
בעל ההלכות {{צ|'''שְׁנֵי אֲלָפִים''' אַמָּה}} &lt;small&gt;([https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=31930#p=29&amp;fitMode=fitwidth&amp;hlts=&amp;ocr= הלכות פסוקות הלכות עירובין])&lt;/small&gt; ותפשו עליו בזה 
אנשים מבעלי הדקדוק ואמרו: אלו היה זה נכון לא אמר הכתוב {{צ|אַלְפַּיִם אַמָּה}} 
{{ק|([[יהושע ג ד]])}} מבלתי 'שני אלפים'. וכבר הראינוך הכתוב שאמר {{צ|אַךְ אִם יוֹם אוֹ 
'''יוֹמַיִם'''}} בלשון המשנה, ואמר גם כן {{צ|'''יָמִים שְׁנָיִם'''}} בלשון הקבוץ. ובמקרא עוד 
{{עמוד|235}}
{{צ|'''דְּלָתַיִם''' וּבְרִיחַ}}, וגם כן {{צ|וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת}} {{ק|([[יחזקאל מא כד]])}}; {{צ|וּכְאַמָּתַיִם}} {{ק|([[במדבר יא לא]])}}, וגם כן {{צ|'''שְׁתַּיִם''' 
'''אַמּוֹת'''}} {{ק|([[יחזקאל מג יד]])}}, ומפני שתפסו עליו בזה הבאתי רוב הדברים האלה לעזור 
לבעל ההלכות. ובעבור שהיה המשנה קבוץ כאשר אמרתי לפנים, היה קל 
בעיני העברים לשמש בלשון המשנה בקצת המקומות בקבוץ, כאשר נאמר {{צ|שִׁבְעָה 
'''עֵינָיִם'''}} {{ק|([[זכריה ג ט]])}}, {{צ|שֵׁשׁ '''כְּנָפַיִם'''}} {{ק|([[ישעיהו ו ב]])}}, {{צ|הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ '''קַרְנָיִם'''}} {{ק|([[עמוס ו יג]])}}, {{צ|וְנֶעְקַשׁ 
'''דְּרָכַיִם'''}} {{ק|([[משלי כח יח]])}}, {{צ|'''בַּעֲצַלְתַּיִם''' יִמַּךְ הַמְּקָרֶה}} {{ק|([[קהלת י יח]])}}, {{צ|וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים 
'''דְּלָתַיִם''' וּבְרִיחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב יד ו]])}} ו{{צ|'''מַיִם'''}} ו{{צ|'''שָׁמַיִם'''}} וזולת אלה מן הקבוצים. 

ודע כי בֹא הה&quot;א במספר הזכר בפחות מעשרה אע&quot;פ שהיא אות הנקבה, 
{{נ|איננו|איננה}} על דרך בואה לנקבה, בכמו {{צ|'''הֹלְכָה''' הִיא}} {{ק|([[ירמיהו ג ו]])}}, {{צ|'''הָאֹמְרָה''' בִּלְבָבָהּ}} 
{{ק|([[ישעיהו מז ח]])}}, כי אם היה כן היה המספר לשון הנקבה נופל על הזכרים, וזה 
מה שלא יתכן, אך בֹאה הנה כבאה ב {{צ|'''בַּלַּיְלָה''' הַהוּא}} {{ק|([[בראשית יט לה]])}} והדומה 
לו ממה שזכרנוהו כבר {{ק|(עמ' 39)}}, וב{{צ|'''מְכַשֵּׁפָה''' לֹא תְחַיֶּה}} {{ק|([[שמות כב יז]])}} שרוצים 
בו הזכר והנקבה, אבל באה עליו הה&quot;א להגעה. ואם {{נ|תפיל|תפול}} המספר על נקבה 
תפילהו בלא ה&quot;א, ותאמר {{צ|שָׁלֹשׁ}} ו{{צ|אַרְבַּע}} ו{{צ|עֶשֶׂר}}, כאשר תאמר {{צ|שֶׁמֶשׁ}} ו{{צ|אֶרֶץ}}, והיתה 
ההקשה לכתוב הה&quot;א במספר הנקבה ולהפילה ממספר הזכר, אך מפני שהביאוה 
במספר הזכר להגעה ולנחץ, ראו להפילה ממספר הנקבה כדי שלא יתדמה 
{{נ|הלשון|בלשון}}. אע&quot;פ שכתבוה במקומות מעטים במספר הנקבה על העקר, וזה באמרם 
{{צ|'''לִשְׁלֹשֶׁת''' אַחְיֹתֵיהֶם}} {{ק|([[איוב א ד]])}}, {{צ|'''וּשְׁלֹשֶׁת''' נְשֵׁי בָנָיו}} {{ק|([[בראשית ז יג]])}}, {{צ|וּמַעֲלוֹת שִׁבְעָה 
עֹלוֹתָיו}} {{ק|([[יחזקאל מ כו]])}}. וכאשר תצא מהקשר הראשון 
תחבר אליו שם ממה שהיה בעקר המספר עד {{נ|שתתשיעהו|שתשיתהו}} ותשימם 
שם אחד, והוא אמרך במספר הזכר {{צ|'''אַחַד עָשָׂר''' יוֹם}} {{ק|([[דברים א ב]])}}, {{צ|'''שְׁנֵים עָשָׂר'''}}, {{צ|'''שְׁלֹשָׁה עָשָׂר'''}}, 
{{צ|'''אַרְבָּעָה עָשָׂר'''}} עד {{צ|'''תִּשְׁעָה עָשָׂר'''}}, תכתוב הה&quot;א אשר הושמה סימן לזכר בתחלה 
ותסירה מן הסוף, כדי שלא יתקבצו שני סמנין לנקבה בשם אחד, אע&quot;פ שאין 
הה&quot;א במספר הזכר לנקבה. ותאמר במספר הנקבה {{צ|וַיְהִי '''בְּאַחַת עֶשְׂרֵה''' שָׁנָה}} 
{{ק|([[יחזקאל לא א]])}}, {{צ|'''בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה''' שָׁנָה}} {{ק|([[יחזקאל לב יז]])}}, {{צ|'''שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה'''}} עד {{צ|'''תְּשַׁע עֶשְׂרֵה'''}}, 
תסיר הה&quot;א מן {{נ|התחִלה|ההתחלה}} כאשר היה בעקר המספר, ותכתבנה בסוף על אמתת 
לשון הנקבה, {{נ|ואמרת|ואמרו}} {{צ|'''אַחַת עֶשְׂרֵה'''}} ו{{צ|'''שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה'''}} וקבצת בין שתי לשונות לנקבה, 
בעבור השתנות השני סימנין, ר&quot;ל שהאחד מהם ת&quot;ו והשני ה&quot;א רפה. ודע כי העקר 
היה ב{{צ|'''אַחַד עָשָׂר'''}} ו{{צ|'''שְׁנֵים עָשָׂר'''}} עד {{צ|'''תִּשְׁעָה עָשָׂר'''}} להיות 'אחד ועשרה' ו'שנים ועשרה' 
ו'שלשה ועשרה' ו'תשעה ועשרה', ומפני שהיה עקר המספר להיות שם אחד מורה 
על כל, כמו {{צ|'''שְׁלֹשָׁה'''}} ו{{צ|'''אַרְבָּעָה'''}} ו{{צ|'''חֲמִשָּׁה'''}}, הרכיבו שני השמות האלה וישימום שם אחד 
וחסרו וא&quot;ו העטוף. ועל כן לא נכתבה ה&quot;א שנית ב{{צ|שְׁלֹשָׁה '''עָשָׂר'''}} וזולתו, כדי שלא 
יתקבצו שני סימנין דומים בשם אחד. ואפשר שימירו הנה עוד הה&quot;א בת&quot;ו, כאשר 
אמרו {{צ|'''כַּחֲמֵשֶׁת''' עָשָׂר אֶלֶף… מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי קֶדֶם}} {{ק|([[שופטים ח י]])}}, ואין הת&quot;ו הזאת 
לסמיכה, כי אין טעם לסמיכה הנה, אבל היא כת&quot;ו {{צ|'''וּשְׁכֻרַת''' וְלֹא מִיָּיִן}} {{ק|([[ישעיהו נא כא]])}} וזולתה. וכאשר 
תִשנה המעט שבקשרים, ר&quot;ל עשרה, תגזור לו משמו מה שיש בו ראיה כי יצאת 
ממנו אל כפלו, והראיה עליו מה שישיגהו מן התוספת, ר&quot;ל היו&quot;ד והמ&quot;ם, והוא 
אמרך {{צ|'''עֶשְׂרִים'''}}. ושנותם תנועת העי&quot;ן ממנו הוא שלא כמנהג בשאר הקשרים, 
והוא שהם גזרו {{צ|'''שְׁלֹשִׁים'''}} מ{{צ|'''שְׁלֹשָׁה'''}} ו{{צ|'''אַרְבָּעִים'''}} מ{{צ|'''אַרְבָּעָה'''}} ו{{צ|'''חֲמִשִּׁים'''}} מ{{צ|'''חֲמִשָּׁה'''}} וכן עד 
{{צ|'''תִּשְׁעִים'''}}, והיה בדין שיגזרו מ{{צ|'''שְׁנַיִם'''}} שם במקום {{צ|'''עֶשְׂרִים'''}}, ולא עשו, אבל שנו העשרה, 
וכאשר שנו ב{{צ|'''עֶשְׂרִים'''}} המנהג בשאר הקשרים, שנו תנועתו להיות ראיה על באו 
{{עמוד|236}}
שלא כמשפטו. ואם יאמר אומר: ולמה לא גזרו מ{{צ|'''שְׁנַיִם'''}} שם במקום {{צ|'''עֶשְׂרִים'''}}? 
התשובה שאם היו רוצים זה היו צריכים לחסר סימן המשנֶה ממנו ולהשיבו לאחדות, 
ולא בא לעולם מתאחד, והמנעם ממנו אם כן כמפני דחק. וכאשר תוסיף על 
העשרים אחד ומעלה או אחת עד הקשר השלישי ואשר אחריו מן הקשרים, 
תאמר {{צ|וּבְיוֹם '''עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה''' {{נ|לַחֹדֶשׁ|}} הַזֶּה}} {{ק|([[נחמיה ט א]])}}, {{צ|'''בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד'''}} {{ק|([[חגי ב א]])}}, {{צ|'''בְּעֶשְׂרִים''' 
'''וְאַרְבָּעָה''' לַתְּשִׁיעִי}} {{ק|([[חגי ב י]])}}, {{צ|בְּיוֹם '''עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה'''}} {{ק|([[זכריה א ז]])}}, {{צ|'''בְּעֶשְׂרִים וָשֶׁבַע''' 
שָׁנָה}} {{ק|([[יחזקאל כט יז]])}}, {{צ|'''בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ''' שָׁנָה}} {{ק|([[יחזקאל מ א]])}}, {{צ|כָּל מְלָכִים '''שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד'''}} 
{{ק|([[יהושע יב כד]])}} וכן עד סוף הקשרים. ואפשר שיפרידו קצת המספרים מקצתם, 
כאשר אמרו {{צ|וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה '''שָׁנָה''' וְעֶשְׂרִים '''שָׁנָה''' וְשֶׁבַע '''שָׁנִים'''}} {{ק|([[בראשית כג א]])}}, {{צ|וּשְׁלֹשִׁים '''יוֹם''' 
וּשְׁלֹשֶׁת '''יָמִים'''}} {{ק|([[ויקרא יב ד]])}}, {{צ|וְשִׁשִּׁים '''יוֹם''' וְשֵׁשֶׁת '''יָמִים'''}} {{ק|([[ויקרא יב ה]])}}. ואפשר שיעטפו הרב על המעט, 
כאשר נאמר {{צ|'''בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים''' יוֹם לַחֹדֶשׁ}} {{ק|([[בראשית ח יד]])}}, {{צ|'''תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים''' שָׁנָה}} 
{{ק|([[בראשית יא כד]])}}, {{צ|'''שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים''' שָׁנָה}} {{ק|([[בראשית יא כ]])}}, {{צ|'''שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת''' שָׁנָה}} {{ק|([[שמות ו טז]])}}, 
{{צ|וְאַהֲרֹן בֶּן '''שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים'''}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. ואפשר שיפרידו בין אלה המספרים גם 
כן, כאשר נאמר {{צ|שֶׁבַע '''שָׁנִים''' וְאַרְבָּעִים וּמְאַת '''שָׁנָה'''}} {{ק|([[בראשית מז כח]])}}. ואם יאמר 
אומר: למה לא בנו אחד ומה שאחריו מן המספרים עם עשרים ויושמו שם אחד, 
כאשר עשו ב{{צ|'''אַחַד עָשָׂר'''}} והדומה לו? נאמר כי נמנעו מזה בעבור סימן הקבוץ 
אשר באחד משני המספרים, כדי שלא יהיה השם משתנה {{נ|בענין|}}. אבל {{צ|'''אַחַד עָשָׂר'''}} 
והדומה לו, על אשר לא היה בו סימן לקבוץ לא היה רע בעיניהם זה בו, ושמוהו 
כמו {{צ|'''אֲבִיעֶזֶר'''}} ו{{צ|'''בֵּית אֵל'''}} ו{{צ|'''בֵּית לֶחֶם'''}}. ואם יטען עלינו טוען ב{{צ|'''שְׁנֵים עָשָׂר'''}}, התשובה 
שלא יכלו לחסר סימן המשנה ממנו והיה שב השם אל האחדות, וזה מה שלא 
דברו בו, הקלו זה בו לבדו. אבל אפשר שיחסרו אחת משתי התוספות אשר הם 
סימן המשנה, והיא המ&quot;ם, ואמרו {{צ|'''שְׁנֵי''' עָשָׂר אִישׁ}} {{ק|([[יהושע ג יב]])}}, {{צ|'''שְׁתֵּי''' עֶשְׂרֵה אֲבָנִים}} 
{{ק|([[יהושע ד ח]])}}, ואין זה על דרך הסמיכה אך להקל, כאשר הקלו זה ב{{צ|'''מֵי''' הַמָּרִים}} 
{{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|'''מַשְׁכִּימֵי''' בַבֹּקֶר}} {{ק|([[ישעיהו ה יא]])}} וזולתם. והיתה הקלות הנה יותר 
צריכה בעבור ארך השם. ואם יאמר: למה לא עטפו עליו 
כאשר עטפו ב{{צ|'''שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים'''}} {{ק|([[במדבר ג לט]])}}? נאמר כי רצו להיות המנהג בכל מה שיש למטה 
מן הקשר הראשון והשני אחד. וכאשר {{נ|תגיע|הגיע}} אל הקשר אשר אחרי העשרים 
יהיה ענינו בכל אשר יקבץ עמו מן המספר כענין העשרים, אלא שגזרתו מ{{צ|'''שְׁלֹשָׁה'''}} 
מפני שהוא לשַלֵש המעט שבקשרים, וכן מה שאחריו עד {{צ|'''תִּשְׁעִים'''}}. וכאשר תגיע 
אל הקשר אשר אחריהם, יהיה לו שם חוץ לשמות האלה, כי מעלתו מעלת {{צ|'''שְׁלֹשִׁים'''}} 
מאשר לפניו ו{{צ|'''אַרְבָּעִים'''}} והדומה להם, ותאמר {{צ|'''מֵאָה'''}}, ולא תגזור לו שם מ{{צ|'''עֲשָׂרָה'''}}, שלא 
ידמה ל{{צ|'''עֶשְׂרִים'''}}. ואמרך {{צ|'''מֵאָה''' שָׁנָה}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}} הוא סמוך בענין אע&quot;פ שאיננו סמוך בלשון. 
ואפשר שיסמכוהו בלשון, כאשר אמרו {{צ|'''מְאַת''' שָׁנָה}} {{ק|([[בראשית כה ז]])}}. וכאשר תגיע 
אל הקשר השני אחרי המאה תאמר {{צ|'''מָאתַיִם'''}}. והיתה ההקשה ב{{צ|'''מָאתַיִם'''}} 'שתי 
מאות', וקצרוהו. וכאשר תגיע אל הקשר השלישי ומעלה תאמר {{צ|'''שְׁלֹשׁ מֵאוֹת'''}} 
ו{{צ|'''אַרְבַּע מֵאוֹת'''}} עד {{צ|'''תְּשַׁע מֵאוֹת'''}}. וכאשר תעבור תשע מאות תגיע אל קשר יהיה 
לשונו {{נ|שונה ממה שלפניו|משונה}}, ותאמר {{צ|'''אֶלֶף'''}}. 

ודע כי מה שאחרי השנים אל העשרה מן הספורות לא יהיה על הרוב כי 
{{עמוד|237}}
אם קבוץ או לשון שהוא מיוחד לקבוץ, כאשר אמרו {{צ|שְׁנֵי '''אֲנָשִׁים''' עִבְרִים נִצִּים}} 
{{ק|([[שמות ב יג]])}}, {{צ|שְׁלֹשָׁה '''גְבִעִים'''}} {{ק|([[שמות כה לג]])}}, {{צ|וְאַרְבָּעָה '''אֲנָשִׁים'''}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ג]])}}, {{צ|חֲמִשָּׁה '''אֲנָשִׁים'''}} 
{{ק|([[בראשית מז ב]])}}, {{צ|תֵּשַׁע '''שָׁנִים'''}} {{ק|([[בראשית יא יט]])}}, {{צ|{{נ||שנים}}עֶשֶׂר '''שָׁנִים'''}} {{ק|([[בראשית ה יד]])}}, {{צ|וְרֹחַב '''עֲשֶׂרֶת''' אֲלָפִים}} {{ק|([[יחזקאל מה ג]])}}, {{צ|חֲמִשָּׁה '''בָקָר'''…
וְאַרְבַּע '''צֹאן'''}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|וּשְׁתֵּי '''צֹאן'''}} {{ק|([[ישעיהו ז כא]])}}, {{צ|שְׁנֵי רֶכֶב '''סוּסִים'''}} {{ק|([[מ&quot;ב ז יד]])}}, 
כי {{צ|'''רֶכֶב'''}} שם לאחד וליותר מאחד מן המרכבות, כאשר עתיד להתבאר זה בשערו 
מספר השרשים. וממה שבא עליו {{צ|'''רֶכֶב'''}} שם לקבוץ, אמרו {{צ|וַעֲשָׂרָה '''רֶכֶב'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יג ז]])}} 
הוא שם לקבוץ כמו {{צ|חֲמִשָּׁה '''בָקָר'''}}, {{צ|וּשְׁתֵּי '''צֹאן'''}}. אלא שכבר אמרו {{צ|שְׁנֵי '''הָעֹמֶר'''}} 
{{ק|([[שמות טז כב]])}}, {{צ|שְׁלֹשֶׁת '''הַנָּפֶת'''}} {{ק|([[יהושע יז יא]])}}, {{צ|וְרֹחַב עֲשָׂרָה '''אָלֶף'''}} {{ק|([[יחזקאל מה א]])}}, 
{{צ|וַעֲשָׂרָה '''הַכָּסֶף'''}} {{ק|([[ירמיהו לב ט]])}}, {{צ|עֲשֶׂרֶת '''כֶּסֶף'''}} {{ק|([[שופטים יז י]])}}, {{צ|שְׁתֵּי 
'''רִבּוֹא'''}} {{ק|([[נחמיה ז עא]])}}, בלשון מאוחד. ויתכן לאסוף {{צ|שְׁנֵי '''רֶכֶב''' סוּסִים}} 
עוד על אלה, וכן {{צ|וַעֲשָׂרָה '''רֶכֶב'''}}, על שלא יהיה שם לקבוץ רק לאחד, 
ויתבאר לך זה בשערו מספר השרשים. והת&quot;ו באמרו {{צ|'''הַנָּפֶת'''}} תמורת ה&quot;א, וקבוצו 
{{צ|{{נ|'''בְנָפוֹת''' דּוֹר|כל נפת דאר}}}} {{ק|([[יהושע יא ב]])}}. ומה שאחר העשרה עד העשרים, ואחר העשרים עד 
התשעים, יש שיהיה מאוחד על דרך ההכרה למין, כאשר אמרו {{צ|אַחַד עָשָׂר '''יוֹם'''… 
בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר '''חֹדֶשׁ'''}} {{ק|([[דברים א ג]])}}, {{צ|לִשְׁנֵים עָשָׂר '''שָׁבֶט'''}} {{ק|([[שמות לט יד]])}}, {{צ|שְׁנֵים הֶעָשָׂר 
'''אִישׁ'''}} {{ק|([[יהושע ד ד]])}}, {{צ|וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה '''מַצֵּבָה'''}} {{ק|([[שמות כד ד]])}}, {{צ|וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה '''שָׁנָה'''}} 
{{ק|([[בראשית יד ה]])}}, {{צ|חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה '''אַמָּה'''}} {{ק|([[בראשית ז כ]])}}, {{צ|תְּשַׁע עֶשְׂרֵה '''שָׁנָה'''}} {{ק|([[בראשית יא כה]])}}, {{צ|תֵּשַׁע 
וְשִׁשִּׁים '''שָׁנָה'''}} {{ק|([[בראשית ה כז]])}}, {{צ|עֶשְׂרִים '''קֶרֶשׁ'''}} {{ק|([[שמות כו יח]])}}, {{צ|שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים '''שָׁנָה'''}} {{ק|([[ויקרא כה י]])}}. 
ויש שיהיה מקובץ על אמתת המספר ואם יהיה להכרה – כי הם מכירים 
בקבוץ כאשר אמרו {{צ|הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ '''עֲנָבִים'''}} {{ק|([[בראשית מ י]])}}, ואמרו {{צ|'''עֲנָבִים'''}} הכרה – 
נאמר {{צ|וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים '''כֹּרִים חִטִּים''' וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים}} {{ק|([[דה&quot;ב כז ה]])}}, אמרו 
{{צ|'''כֹּרִים'''}} הכרה למספר ואמרו {{צ|'''חִטִּים'''}} הכרה למין, ועקר ההכרה להכיר הקבוץ 
באחד כאשר זכרנו כבר, וכמו שנאמר {{צ|אַרְבָּעָה '''טוּרִים אָבֶן'''}} {{ק|([[שמות כח יז]])}}, 
והכיר הקבוץ, ר&quot;ל {{צ|'''טוּרִים'''}}, ב{{צ|'''אָבֶן'''}} והוא אחד. ואמרו במה שהֻכר ממה שאחרי 
העשרה עד התשעים בקבוץ: {{צ|עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה '''יְרִיעֹת'''}} {{ק|([[שמות כו ז]])}}, {{צ|שְׁנֵים עָשָׂר 
'''אֲנָשִׁים'''}} {{ק|([[דברים א כג]])}}, {{צ|שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה '''אֲבָנִים'''}} {{ק|([[יהושע ד ג]])}}, {{צ|עֶשְׂרִים '''קְרָשִׁים'''}} {{ק|([[שמות לו כג]])}}. 
וכן יאוחד מה שאחרי המאה ויקובץ, אמרו {{צ|'''מֵאָה''' שָׁנָה}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|מְאַת '''אֲדָנִים''' 
לִמְאַת '''הַכִּכָּר'''}} {{ק|([[שמות לח כז]])}}, {{צ|מֵאָה '''אֶלֶף'''}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}}. ומה שאחרי האלף גם כן 
מאוחד ומקובץ, אמרו {{צ|אֶלֶף '''גֶּפֶן''' בְּאֶלֶף '''כָּסֶף'''}} {{ק|([[ישעיהו ז כג]])}}, {{צ|עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים '''אִישׁ'''}} 
{{ק|([[שופטים א ד]])}}, {{צ|כִּי '''אֶלֶף''' שָׁנִים}} {{ק|([[תהלים צ ד]])}}, {{צ|מֵאָה אֶלֶף '''כָּרִים''' וּמֵאָה אֶלֶף '''אֵילִים'''}} 
{{ק|([[מ&quot;ב ג ד]])}}. ודעתם בהשתמשם ב{{צ|'''מְאַת''' אֶלֶף}} {{ק|([[במדבר ב ט]])}}, {{צ|'''מְאַת''' כִּכַּר הַכֶּסֶף}} {{ק|([[שמות לח כז]])}} בסמיכה, ו{{צ|'''מֵאָה''' אֶלֶף}} בלא 
סמיכה, הוא דעתם בהשתמשם ב{{צ|'''עֲשֶׂרֶת''' כֶּסֶף}} בסמיכה {{צ|'''וַעֲשָׂרָה''' 
הַכָּסֶף}} בלי סמיכה. 

ודע כי העקר באמרם {{צ|'''עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה''' שָׁנָה}} {{ק|([[מ&quot;ב כה ב]])}} הוא 'על שתי עשרה', כלומר המספר 
אשר קודם שתי עשרה, והוא כנוי לאחת, ר&quot;ל שענין {{צ|'''עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה'''}} הוא ענין 'אחת 
עשרה', וחסרו הלמ&quot;ד להקל ואמרו {{צ|'''עַשְׁתֵּי'''}}, ואמתתו להיות מספר לנקבה בלבד, 
וכאשר חסרו הלמ&quot;ד ובנו שתי המלות מלה אחת, שמוה במעלת מלה בלתי 
{{נ|מורכבת|מורכבות}} כאלו היא מלה בפני עצמה, כאשר עשו באמרם {{צ|אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת '''בְּדָן'''}} 
{{עמוד|238}}
{{ק|([[ש&quot;א יב יא]])}} אשר עקרו 'בן דן' וחסרו הנו&quot;ן ובנו השתי מלות מלה אחת כאילו 
היא {{נ|מלה|}} בפני עצמה. והביאו {{צ|'''עַשְׁתֵּי'''}} על הזכר כאשר הביאוהו 
על הנקבה, ואמרו במספר הנקבה {{צ|עַשְׁתֵּי '''עֶשְׂרֵה''' יְרִיעֹת}} בכתיבת 
הה&quot;א באחרונה על המנהג במספר הנקבה, ואמרו במספר הזכר {{צ|{{צ|בְּעַשְׁתֵּי '''עָשָׂר''' חֹדֶשׁ}} 
{{ק|([[דברים א ג]])}} בחסרון הה&quot;א על המנהג במספר הזכר, ובטחו מן הספק במלה 
הזאת בעבור שכתבו הה&quot;א בסוף המספר לנקבה {{נ|וחסרוה|וחסרו}} ממנו לזכר.</text>
      <sha1>3jk0eso8drajlaqwt07f10dw1w6wawg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744000</id>
    <revision>
      <id>3018115</id>
      <timestamp>2026-05-29T15:31:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==סליחות לתעניות== כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. ~~~~&quot;</comment>
      <origin>3018115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="556" sha1="qq7qtp837lotx8dosyl0bx42b8z77em" xml:space="preserve">==סליחות לתעניות==
כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:31, 29 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qq7qtp837lotx8dosyl0bx42b8z77em</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסיפורים האפלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744001</id>
    <revision>
      <id>3018122</id>
      <timestamp>2026-05-29T21:51:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת |שם-הספר=הסיפורים האפלים |כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים |מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולאן דה פלאנסי) |מתרגם=עופר ולדמן |הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י. }}  ==שער== {{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|גופן=וילנא| הסיפורים  האפלים}}}}  {{יישור טקס...&quot;</comment>
      <origin>3018122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4792" sha1="0lzjhawm4scf6wk0boga5puhmx4pnc8" xml:space="preserve">{{כותרת
|שם-הספר=הסיפורים האפלים
|כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים
|מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולאן דה פלאנסי)
|מתרגם=עופר ולדמן
|הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י.
}}

==שער==
{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|גופן=וילנא|
הסיפורים  האפלים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|או}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|פחדים נפוצים}}}}

&lt;poem&gt;
סיפורים, שירים, הרפתקאות נפלאות, מוזרות ומיוחדות, אנקדוטות שלא פרסמו וכו' על ההתגלויות, השדים, הרוחות, הנשמות, הרפאים, השודדים וכו'
&lt;/poem&gt;

'''{{יישור טקסט|מרכז|מאת ז'. ס. ק. מסנט-אלבן.}}'''


{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}
{{יישור טקסט|מרכז|
&lt;poem&gt;{{עיצוב גופן|גודל=1|
&quot;רוחות, רפאי לילה&lt;br&gt;מפלצות, פלאים, חלומות,&lt;br&gt;ומעלות הקסם והגהינום...&quot;
}}
&lt;/poem&gt;
{{עיצוב גופן|- תרגום של הורציוס -&lt;br&gt;}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}


{{יישור טקסט|מרכז|פריז}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|פ. מונז'יה איינה, מוכר ספרים}}, שדרות פואסון 18.}}

{{יישור טקסט|מרכז|1818}}

== תוכן עניינים ==
== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|כרך א']] ==
[[הסיפורים האפלים#מבוא|מבוא]]
#[[הסיפורים האפלים/אסם השטן|אסם השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/השדונים של רן|השדונים של רן]]
#[[הסיפורים האפלים/זוג האוהבים|זוג האוהבים]]
#[[הסיפורים האפלים/היילוד|היילוד]]
#[[הסיפורים האפלים/הצל של ססיל|הצל של ססיל]]
#[[הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין|סיפורה של מלוסין]]
#[[הסיפורים האפלים/כלוב הברזל|כלוב הברזל]]
#[[הסיפורים האפלים/גשר השטן|גשר השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/ז'ולי היפה|ז'ולי היפה]]
#[[הסיפורים האפלים/האוצר|האוצר]]
#[[הסיפורים האפלים/הרוח של סואסון|הרוח של סואסון]]
#[[הסיפורים האפלים/הפרש חסר הראש|הפרש חסר הראש]]
#[[הסיפורים האפלים/גבריאל מפרובאנס|גבריאל מפרובאנס]]

== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T2.djvu|כרך ב']] ==
#[[הסיפורים האפלים/המכשף אגריפס|המכשף אגריפס]]
#[[הסיפורים האפלים/טירת השטן|טירת השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/הפונדק הבודד|הפונדק הבודד]]
#[[הסיפורים האפלים/פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש|פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/האיילה בעליית הגג|האיילה בעלית הגג]]
#[[הסיפורים האפלים/השד אינקובוס|השד אינקובוס]]
#[[הסיפורים האפלים/חבילת הקש|חבילת הקש]]
#[[הסיפורים האפלים/שתי רוחות הרפאים|שתי רוחות הרפאים]]
#[[הסיפורים האפלים/המסננת שהלכה|המסננת שהלכה]]
#[[הסיפורים האפלים/המשימה|המשימה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש|הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/החולם|החולם]]
#[[הסיפורים האפלים/הבקתה הנטושה|הבקתה הנטושה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבית המכושף|הבית המכושך]]
#[[הסיפורים האפלים/שני השיכורים|שני השיכורים]]
#[[הסיפורים האפלים/הקוסם בובינו|הקוסם בובינו]]
#[[הסיפורים האפלים/התחתונים המקוללים|התחתונים המקוללים]]
#[[הסיפורים האפלים/אודוארד ממונטאלט|אודוארד ממונטאלט]]
#[[הסיפורים האפלים/איש הזאב|איש הזאב]]
#[[הסיפורים האפלים/הקאנונים של באיו|הקאנונים של באיו]]

== מבוא ==
-- עדיין לא תורגם --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הסיפורים האפלים|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]</text>
      <sha1>0lzjhawm4scf6wk0boga5puhmx4pnc8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018124</id>
      <parentid>3018122</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T21:53:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4837" sha1="1zotbibry589ihd2fdqwma5qohn2vb4" xml:space="preserve">{{כותרת
|שם-הספר=הסיפורים האפלים
|כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים
|מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולאן דה פלאנסי)
|מתרגם=עופר ולדמן
|הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י.
}}

==שער==
{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|גופן=וילנא|
הסיפורים  האפלים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|או}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|פחדים נפוצים}}}}

&lt;poem&gt;
סיפורים, שירים, הרפתקאות נפלאות, מוזרות ומיוחדות, אנקדוטות שלא פרסמו וכו' על ההתגלויות, השדים, הרוחות, הנשמות, הרפאים, השודדים וכו'
&lt;/poem&gt;

'''{{יישור טקסט|מרכז|מאת ז'. ס. ק. מסנט-אלבן.}}'''


{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}
{{יישור טקסט|מרכז|
&lt;poem&gt;{{עיצוב גופן|גודל=1|
&quot;רוחות, רפאי לילה&lt;br&gt;מפלצות, פלאים, חלומות,&lt;br&gt;ומעלות הקסם והגהינום...&quot;
}}
&lt;/poem&gt;
{{עיצוב גופן|- תרגום של הורציוס -&lt;br&gt;}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}


{{יישור טקסט|מרכז|פריז}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|פ. מונז'יה איינה, מוכר ספרים}}, שדרות פואסון 18.}}

{{יישור טקסט|מרכז|1818}}

== תוכן עניינים ==
== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|כרך א']] ==
[[הסיפורים האפלים#מבוא|מבוא]]
#[[הסיפורים האפלים/אסם השטן|אסם השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/השדונים של רן|השדונים של רן]]
#[[הסיפורים האפלים/זוג האוהבים|זוג האוהבים]]
#[[הסיפורים האפלים/היילוד|היילוד]]
#[[הסיפורים האפלים/הצל של ססיל|הצל של ססיל]]
#[[הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין|סיפורה של מלוסין]]
#[[הסיפורים האפלים/כלוב הברזל|כלוב הברזל]]
#[[הסיפורים האפלים/גשר השטן|גשר השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/ז'ולי היפה|ז'ולי היפה]]
#[[הסיפורים האפלים/האוצר|האוצר]]
#[[הסיפורים האפלים/הרוח של סואסון|הרוח של סואסון]]
#[[הסיפורים האפלים/הפרש חסר הראש|הפרש חסר הראש]]
#[[הסיפורים האפלים/גבריאל מפרובאנס|גבריאל מפרובאנס]]

== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T2.djvu|כרך ב']] ==
#[[הסיפורים האפלים/המכשף אגריפס|המכשף אגריפס]]
#[[הסיפורים האפלים/טירת השטן|טירת השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/הפונדק הבודד|הפונדק הבודד]]
#[[הסיפורים האפלים/פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש|פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/האיילה בעליית הגג|האיילה בעלית הגג]]
#[[הסיפורים האפלים/השד אינקובוס|השד אינקובוס]]
#[[הסיפורים האפלים/חבילת הקש|חבילת הקש]]
#[[הסיפורים האפלים/שתי רוחות הרפאים|שתי רוחות הרפאים]]
#[[הסיפורים האפלים/המסננת שהלכה|המסננת שהלכה]]
#[[הסיפורים האפלים/המשימה|המשימה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש|הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/החולם|החולם]]
#[[הסיפורים האפלים/הבקתה הנטושה|הבקתה הנטושה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבית המכושף|הבית המכושך]]
#[[הסיפורים האפלים/שני השיכורים|שני השיכורים]]
#[[הסיפורים האפלים/הקוסם בובינו|הקוסם בובינו]]
#[[הסיפורים האפלים/התחתונים המקוללים|התחתונים המקוללים]]
#[[הסיפורים האפלים/אודוארד ממונטאלט|אודוארד ממונטאלט]]
#[[הסיפורים האפלים/איש הזאב|איש הזאב]]
#[[הסיפורים האפלים/הקאנונים של באיו|הקאנונים של באיו]]

== מבוא ==
-- עדיין לא תורגם --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קולן דה פלאנסי]]
[[קטגוריה:הסיפורים האפלים|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]</text>
      <sha1>1zotbibry589ihd2fdqwma5qohn2vb4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018125</id>
      <parentid>3018124</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T21:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שער */ עיצוב</comment>
      <origin>3018125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4876" sha1="1nw9xd8wa5litfu3dnr12gaoz8iso0i" xml:space="preserve">{{כותרת
|שם-הספר=הסיפורים האפלים
|כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים
|מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולאן דה פלאנסי)
|מתרגם=עופר ולדמן
|הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י.
}}

==שער==
{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|גופן=וילנא|
הסיפורים  האפלים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|או}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|פחדים נפוצים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|&lt;poem&gt;
סיפורים, שירים, הרפתקאות נפלאות, מוזרות ומיוחדות,&lt;br&gt;אנקדוטות שלא פרסמו וכו' על ההתגלויות, השדים,&lt;br&gt;הרוחות, הנשמות, הרפאים, השודדים וכו'
&lt;/poem&gt;}}

'''{{יישור טקסט|מרכז|מאת ז'. ס. ק. מסנט-אלבן.}}'''


{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}
{{יישור טקסט|מרכז|
&lt;poem&gt;{{עיצוב גופן|גודל=1|
&quot;רוחות, רפאי לילה&lt;br&gt;מפלצות, פלאים, חלומות,&lt;br&gt;ומעלות הקסם והגהינום...&quot;
}}
&lt;/poem&gt;
{{עיצוב גופן|- תרגום של הורציוס -&lt;br&gt;}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}


{{יישור טקסט|מרכז|פריז}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|פ. מונז'יה איינה, מוכר ספרים}}, שדרות פואסון 18.}}

{{יישור טקסט|מרכז|1818}}

== תוכן עניינים ==
== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|כרך א']] ==
[[הסיפורים האפלים#מבוא|מבוא]]
#[[הסיפורים האפלים/אסם השטן|אסם השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/השדונים של רן|השדונים של רן]]
#[[הסיפורים האפלים/זוג האוהבים|זוג האוהבים]]
#[[הסיפורים האפלים/היילוד|היילוד]]
#[[הסיפורים האפלים/הצל של ססיל|הצל של ססיל]]
#[[הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין|סיפורה של מלוסין]]
#[[הסיפורים האפלים/כלוב הברזל|כלוב הברזל]]
#[[הסיפורים האפלים/גשר השטן|גשר השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/ז'ולי היפה|ז'ולי היפה]]
#[[הסיפורים האפלים/האוצר|האוצר]]
#[[הסיפורים האפלים/הרוח של סואסון|הרוח של סואסון]]
#[[הסיפורים האפלים/הפרש חסר הראש|הפרש חסר הראש]]
#[[הסיפורים האפלים/גבריאל מפרובאנס|גבריאל מפרובאנס]]

== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T2.djvu|כרך ב']] ==
#[[הסיפורים האפלים/המכשף אגריפס|המכשף אגריפס]]
#[[הסיפורים האפלים/טירת השטן|טירת השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/הפונדק הבודד|הפונדק הבודד]]
#[[הסיפורים האפלים/פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש|פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/האיילה בעליית הגג|האיילה בעלית הגג]]
#[[הסיפורים האפלים/השד אינקובוס|השד אינקובוס]]
#[[הסיפורים האפלים/חבילת הקש|חבילת הקש]]
#[[הסיפורים האפלים/שתי רוחות הרפאים|שתי רוחות הרפאים]]
#[[הסיפורים האפלים/המסננת שהלכה|המסננת שהלכה]]
#[[הסיפורים האפלים/המשימה|המשימה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש|הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/החולם|החולם]]
#[[הסיפורים האפלים/הבקתה הנטושה|הבקתה הנטושה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבית המכושף|הבית המכושך]]
#[[הסיפורים האפלים/שני השיכורים|שני השיכורים]]
#[[הסיפורים האפלים/הקוסם בובינו|הקוסם בובינו]]
#[[הסיפורים האפלים/התחתונים המקוללים|התחתונים המקוללים]]
#[[הסיפורים האפלים/אודוארד ממונטאלט|אודוארד ממונטאלט]]
#[[הסיפורים האפלים/איש הזאב|איש הזאב]]
#[[הסיפורים האפלים/הקאנונים של באיו|הקאנונים של באיו]]

== מבוא ==
-- עדיין לא תורגם --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קולן דה פלאנסי]]
[[קטגוריה:הסיפורים האפלים|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]</text>
      <sha1>1nw9xd8wa5litfu3dnr12gaoz8iso0i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018130</id>
      <parentid>3018125</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T23:38:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4874" sha1="6nqhaz1pfpyjrhlhig7wdmxr45d6fi3" xml:space="preserve">{{כותרת
|שם-הספר=הסיפורים האפלים
|כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים
|מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולן דה פלאנסי)
|מתרגם=עופר ולדמן
|הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י.
}}

==שער==
{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|גופן=וילנא|
הסיפורים  האפלים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|או}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|גופן=וילנא|פחדים נפוצים}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|&lt;poem&gt;
סיפורים, שירים, הרפתקאות נפלאות, מוזרות ומיוחדות,&lt;br&gt;אנקדוטות שלא פרסמו וכו' על ההתגלויות, השדים,&lt;br&gt;הרוחות, הנשמות, הרפאים, השודדים וכו'
&lt;/poem&gt;}}

'''{{יישור טקסט|מרכז|מאת ז'. ס. ק. מסנט-אלבן.}}'''


{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}
{{יישור טקסט|מרכז|
&lt;poem&gt;{{עיצוב גופן|גודל=1|
&quot;רוחות, רפאי לילה&lt;br&gt;מפלצות, פלאים, חלומות,&lt;br&gt;ומעלות הקסם והגהינום...&quot;
}}
&lt;/poem&gt;
{{עיצוב גופן|- תרגום של הורציוס -&lt;br&gt;}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|____________________}}


{{יישור טקסט|מרכז|פריז}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|פ. מונז'יה איינה, מוכר ספרים}}, שדרות פואסון 18.}}

{{יישור טקסט|מרכז|1818}}

== תוכן עניינים ==
== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|כרך א']] ==
[[הסיפורים האפלים#מבוא|מבוא]]
#[[הסיפורים האפלים/אסם השטן|אסם השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/השדונים של רן|השדונים של רן]]
#[[הסיפורים האפלים/זוג האוהבים|זוג האוהבים]]
#[[הסיפורים האפלים/היילוד|היילוד]]
#[[הסיפורים האפלים/הצל של ססיל|הצל של ססיל]]
#[[הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין|סיפורה של מלוסין]]
#[[הסיפורים האפלים/כלוב הברזל|כלוב הברזל]]
#[[הסיפורים האפלים/גשר השטן|גשר השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/ז'ולי היפה|ז'ולי היפה]]
#[[הסיפורים האפלים/האוצר|האוצר]]
#[[הסיפורים האפלים/הרוח של סואסון|הרוח של סואסון]]
#[[הסיפורים האפלים/הפרש חסר הראש|הפרש חסר הראש]]
#[[הסיפורים האפלים/גבריאל מפרובאנס|גבריאל מפרובאנס]]

== [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T2.djvu|כרך ב']] ==
#[[הסיפורים האפלים/המכשף אגריפס|המכשף אגריפס]]
#[[הסיפורים האפלים/טירת השטן|טירת השטן]]
#[[הסיפורים האפלים/הפונדק הבודד|הפונדק הבודד]]
#[[הסיפורים האפלים/פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש|פטרוס הקדוש ופאולוס הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/האיילה בעליית הגג|האיילה בעלית הגג]]
#[[הסיפורים האפלים/השד אינקובוס|השד אינקובוס]]
#[[הסיפורים האפלים/חבילת הקש|חבילת הקש]]
#[[הסיפורים האפלים/שתי רוחות הרפאים|שתי רוחות הרפאים]]
#[[הסיפורים האפלים/המסננת שהלכה|המסננת שהלכה]]
#[[הסיפורים האפלים/המשימה|המשימה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש|הבלתי נראים מהר ז'נבייב הקדוש]]
#[[הסיפורים האפלים/החולם|החולם]]
#[[הסיפורים האפלים/הבקתה הנטושה|הבקתה הנטושה]]
#[[הסיפורים האפלים/הבית המכושף|הבית המכושך]]
#[[הסיפורים האפלים/שני השיכורים|שני השיכורים]]
#[[הסיפורים האפלים/הקוסם בובינו|הקוסם בובינו]]
#[[הסיפורים האפלים/התחתונים המקוללים|התחתונים המקוללים]]
#[[הסיפורים האפלים/אודוארד ממונטאלט|אודוארד ממונטאלט]]
#[[הסיפורים האפלים/איש הזאב|איש הזאב]]
#[[הסיפורים האפלים/הקאנונים של באיו|הקאנונים של באיו]]

== מבוא ==
-- עדיין לא תורגם --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קולן דה פלאנסי]]
[[קטגוריה:הסיפורים האפלים|*]]
[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]</text>
      <sha1>6nqhaz1pfpyjrhlhig7wdmxr45d6fi3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסיפורים האפלים של ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744002</id>
    <revision>
      <id>3018123</id>
      <timestamp>2026-05-29T21:52:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול |מחבר=קולן דה פלאנסי |שם ספר=הסיפורים האפלים |שם נוסף=שער |הבא=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה |רישום הבא=הקדמה |סוגה=דמונוגרפיה }}  {{כותרת |שם-הספר=הסיפורים האפלים |כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים |מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולן דה פלאנסי) |מתרגם=עופר ולד...&quot;</comment>
      <origin>3018123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3502" sha1="h6psaoq34b8aq5gqqxtara3e6obco2e" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=הסיפורים האפלים
|שם נוסף=שער
|הבא=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה
|רישום הבא=הקדמה
|סוגה=דמונוגרפיה
}}

{{כותרת
|שם-הספר=הסיפורים האפלים
|כותרת-משנה= או&lt;br&gt;פחדים נפוצים
|מחבר=ז'ס&quot;ק מסנט-אלבן (קולן דה פלאנסי)
|מתרגם=עופר ולדמן
|הערות-נוספות=מהדורת 1818 בשני כרכים, בהוצאת פ. מונז'י.
}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=7|צבע=ירוק|גופן=וילנא|
מילון&lt;br&gt;התופת,}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|צבע=ירוק|גופן=וילנא|או}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|גודל=5|צבע=ירוק|גופן=וילנא|מחקר ואנקדוטות,}}}}

&lt;poem&gt;{{צבע גופן|ירוק|
על השדים, הרוחות, הפנטומים, הספקטרים, השבים מן המתים, אנשי הזאב, הדיבוקים, המכשפים, הסבת, הקוסמים, הסלמנדרות, הסילפים, הגמדים, וכו', החזיונות, החלומות, התהיות, הכישופים, הלחשים, הפלאים הנסתרים, הקמעות וכו'. במילה אחת: כל מה}} {{צבע גופן|ירוק|שקשור}} {{צבע גופן|ירוק|להתגלויות,}} {{צבע גופן|ירוק|לקסם}} {{צבע גופן|ירוק|לעסקי התופת, לניבוי,}} {{צבע גופן|ירוק|למדעי הנסתר,}} {{צבע גופן|ירוק|לאמונות טפלות,}} {{צבע גופן|ירוק|לדברים מסתוריים ועל-טבעיים וכו' וכו'.}}&lt;/poem&gt;

'''{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|ירוק|מאת}} {{עיצוב גופן|צבע=ירוק|ז'. א. ס.}} {{צבע גופן|ירוק|קולן דה פלנסי.}}}}'''


{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|ירוק|____________________}}}}
{{יישור טקסט|מרכז|
&lt;poem&gt;{{עיצוב גופן|צבע=ירוק|גודל=1|
&quot;אין דבר שמפחיד את האדם כמו שמפחידה אותו האמונה הטפלה. 
כי אין פחד מפני הים במי שאינו מפליג, ואין פחד מן הקרב במי
שאינו הולך בעקבות הצבאות. אין פחד מפני השודדים במי שלא
יוצא מביתו, ואין קנאה במי שמנהל את חייו בפרטיות. אין פחד
מרעידות אדמה במי שגר בגאליה, ואין פחד מברק במי ששוכן
באתיופיה.}} {{עיצוב גופן|צבע=ירוק|גודל=1|אך בעל האמונה הטפלה מפחד מן הדברים כולם.
האדמה והים, מהאויר ומהשמיים, מן החושך ומן האור, מן הרעש
ומן הדממה. הוא מפחד אפילו מחלום.&quot;}}&lt;/poem&gt;
{{עיצוב גופן|צבע=ירוק|- פלוטארכוס -&lt;br&gt;}}
}}
{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|ירוק|____________________}}}}


{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|ירוק|כרך ראשון}}}}


{{יישור טקסט|מרכז|{{צבע גופן|ירוק|פריז}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|צבע=ירוק|פ. מונז'יה איינה, מוכר ספרים}}{{צבע גופן|ירוק|, שדרות פואסון 18.}}}}

{{יישור טקסט|מרכז|{{עיצוב גופן|צבע=ירוק|1818}}}}</text>
      <sha1>h6psaoq34b8aq5gqqxtara3e6obco2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסיפורים האפלים/כלוב הברזל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744003</id>
    <revision>
      <id>3018126</id>
      <timestamp>2026-05-29T22:16:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול |מחבר=קולן דה פלאנסי |שם ספר=הסיפורים האפלים |שם נוסף=כלוב הברזל |הקודם=הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין |רישום הקודם=סיפורה של מלוסין |הבא=הסיפורים האפלים/גשר השטן |רישום הבא=גשר השטן |סוגה=אגדות }}  {{יישור טקסט|מרכז| {{עיצוב גופן|גודל=5|כלוב הברזל}}&lt;br...&quot;</comment>
      <origin>3018126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1218" sha1="reyjyedzlk4tfqht84bkjfvkhwfg4ye" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=הסיפורים האפלים
|שם נוסף=כלוב הברזל
|הקודם=הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין
|רישום הקודם=סיפורה של מלוסין
|הבא=הסיפורים האפלים/גשר השטן
|רישום הבא=גשר השטן
|סוגה=אגדות
}}

{{יישור טקסט|מרכז|
{{עיצוב גופן|גודל=5|כלוב הברזל}}&lt;br&gt;
&lt;big&gt;אנקדוטה&lt;/big&gt;
}}

נפח אחד מן העיר בווה השיג לבנו קריאה בהורוסקופ. האסטרולוג, לאחר שצייר את כל הסימנים ובחן זמן רב את הצדדים השונים של הכוכבים, גילה שעל הצאצאים של האיש הטוב מאיים מוות בגיל 15 בקול רעם. הוא גם קבע את החודש, היום והשעה בו עתיד לקרות האירוע המצער, אך הוסיף שכלוב ברזל יציל את האיש הצעיר. לאחר מכן קיבל את התשלום והלך לדרכו מבלי להוסיף דבר.

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הסיפורים האפלים]]</text>
      <sha1>reyjyedzlk4tfqht84bkjfvkhwfg4ye</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018127</id>
      <parentid>3018126</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T22:18:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1224" sha1="omvo1t6uuc8ebuibpcnj3gv97voootw" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=הסיפורים האפלים
|שם נוסף=כלוב הברזל
|הקודם=הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין
|רישום הקודם=סיפורה של מלוסין
|הבא=הסיפורים האפלים/גשר השטן
|רישום הבא=גשר השטן
|סוגה=אגדות
}}

{{יישור טקסט|מרכז|
{{עיצוב גופן|גודל=5|כלוב הברזל}}&lt;br&gt;
&lt;big&gt;אנקדוטה&lt;/big&gt;
}}

נפח אחד מן העיר בּוֹוֵה השיג לבנו קריאה בהורוסקופ. האסטרולוג, לאחר שצייר את כל הסימנים ובחן זמן רב את הצדדים השונים של הכוכבים, גילה שעל הצאצאים של האיש הטוב מאיים מוות בגיל 15 בקול רעם. הוא גם קבע את החודש, היום והשעה בו עתיד לקרות האירוע המצער, אך הוסיף שכלוב ברזל יציל את האיש הצעיר. לאחר מכן קיבל את התשלום והלך לדרכו מבלי להוסיף דבר.

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הסיפורים האפלים]]</text>
      <sha1>omvo1t6uuc8ebuibpcnj3gv97voootw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018128</id>
      <parentid>3018127</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T23:36:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3372" sha1="d8ssjpon7f94lmvc1pt48anudli6yn6" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=הסיפורים האפלים
|שם נוסף=כלוב הברזל
|הקודם=הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין
|רישום הקודם=סיפורה של מלוסין
|הבא=הסיפורים האפלים/גשר השטן
|רישום הבא=גשר השטן
|סוגה=אגדות
}}

{{יישור טקסט|מרכז|
{{עיצוב גופן|גודל=5|כלוב הברזל}}&lt;br&gt;
&lt;big&gt;אנקדוטה&lt;/big&gt;
}}

נפח אחד מן העיר בּוֹוֵה השיג לבנו קריאה בהורוסקופ. האסטרולוג, לאחר שצייר את כל הסימנים ובחן זמן רב את הצדדים השונים של הכוכבים, גילה שעל הצאצאים של האיש הטוב מאיים מוות בגיל 15 בקול רעם. הוא גם קבע את החודש, היום והשעה בו עתיד לקרות האירוע המצער, אך הוסיף שכלוב ברזל יציל את האיש הצעיר. לאחר מכן קיבל את התשלום והלך לדרכו מבלי להוסיף דבר.

כשהגיע הזמן המיועד ייגע האב את מוחו בשאלה כיצד כלוב ברזל יוכל למנוע מבנו מוות כל כך מצער וכל כך בטרם עת. הוא חשב שכוונת החוזה היתה בוודאי לנעול באותו היום את בנו בכלוב ברזל סגור. יהיה זה באמת מעשה שטן אם יפגע בו הרעם, כי הוא יעשה אותו בעובי שיוכל לעצור אפילו כדור של תותח.

מופתע מהתבונה שבתגליתו הוא החל לעבוד במרץ על אותו הכלוב מבלי לדבר על כך עם איש. הרגע הגיע. צורת ענן נראתה בשמיים והוכיחה היטב עד כה את צדקתו של האסטרולוג החוזה. האיש פנה אל בנו וסיפר לו על מה ששמר ממנו בסוד מאז לידתו: שהכוכב שלו גזר עליו להיהרג ברעם קצת לפני הצהריים אלמלא היה מוצא הוא דרך להפחית את השפעתו של הכוכב המרושע. והוא הביא את כלוב הברזל לאמצע החצר וביקש מבנו להיכנס אליו.

אך הוא היה מעט יותר משכיל מאביו, וציין בפניו שכמו שהוא למד מהמורה בבית הספר הכלוב הזה לא רק שלא יגן עליו מהרעם אלא אפילו ימשוך אותו אליו. והוא התנגד לדרישתו של האיש הטוב שרצה בכל מאודו לנעול אותו בתוך הכלוב.

הצעיר הלך, למרות כל מה שנאמר לו, והחל לשנן את הבשורה על פי יוחנן בחדרו. אך העננים התקבצו, מזג האויר נעשה מעונן, הרעם הרעים, והברק הבזיק, היכה בכלוב הברזל ופוצץ אותו לאבק.

הנפח, מופתע ומפוחד, ברך לראשונה בחייו את האל על כך שגרם לבנו להמרות את פיו, אך הוא עדיין האמין שהנבואה התגשמה, והגיע למסקנה שהכלוב בוודאי הטעה את הרעם שהאמין שימצא שם את קורבנו.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הסיפורים האפלים]]</text>
      <sha1>d8ssjpon7f94lmvc1pt48anudli6yn6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018129</id>
      <parentid>3018128</parentid>
      <timestamp>2026-05-29T23:36:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3371" sha1="nx4n3tfnnjc7gkxstgbzuccoiuqs9gc" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=הסיפורים האפלים
|שם נוסף=כלוב הברזל
|הקודם=הסיפורים האפלים/סיפורה של מלוסין
|רישום הקודם=סיפורה של מלוסין
|הבא=הסיפורים האפלים/גשר השטן
|רישום הבא=גשר השטן
|סוגה=אגדות
}}
{{יישור טקסט|מרכז|
{{עיצוב גופן|גודל=5|כלוב הברזל}}&lt;br&gt;
&lt;big&gt;אנקדוטה&lt;/big&gt;
}}

נפח אחד מן העיר בּוֹוֵה השיג לבנו קריאה בהורוסקופ. האסטרולוג, לאחר שצייר את כל הסימנים ובחן זמן רב את הצדדים השונים של הכוכבים, גילה שעל הצאצאים של האיש הטוב מאיים מוות בגיל 15 בקול רעם. הוא גם קבע את החודש, היום והשעה בו עתיד לקרות האירוע המצער, אך הוסיף שכלוב ברזל יציל את האיש הצעיר. לאחר מכן קיבל את התשלום והלך לדרכו מבלי להוסיף דבר.

כשהגיע הזמן המיועד ייגע האב את מוחו בשאלה כיצד כלוב ברזל יוכל למנוע מבנו מוות כל כך מצער וכל כך בטרם עת. הוא חשב שכוונת החוזה היתה בוודאי לנעול באותו היום את בנו בכלוב ברזל סגור. יהיה זה באמת מעשה שטן אם יפגע בו הרעם, כי הוא יעשה אותו בעובי שיוכל לעצור אפילו כדור של תותח.

מופתע מהתבונה שבתגליתו הוא החל לעבוד במרץ על אותו הכלוב מבלי לדבר על כך עם איש. הרגע הגיע. צורת ענן נראתה בשמיים והוכיחה היטב עד כה את צדקתו של האסטרולוג החוזה. האיש פנה אל בנו וסיפר לו על מה ששמר ממנו בסוד מאז לידתו: שהכוכב שלו גזר עליו להיהרג ברעם קצת לפני הצהריים אלמלא היה מוצא הוא דרך להפחית את השפעתו של הכוכב המרושע. והוא הביא את כלוב הברזל לאמצע החצר וביקש מבנו להיכנס אליו.

אך הוא היה מעט יותר משכיל מאביו, וציין בפניו שכמו שהוא למד מהמורה בבית הספר הכלוב הזה לא רק שלא יגן עליו מהרעם אלא אפילו ימשוך אותו אליו. והוא התנגד לדרישתו של האיש הטוב שרצה בכל מאודו לנעול אותו בתוך הכלוב.

הצעיר הלך, למרות כל מה שנאמר לו, והחל לשנן את הבשורה על פי יוחנן בחדרו. אך העננים התקבצו, מזג האויר נעשה מעונן, הרעם הרעים, והברק הבזיק, היכה בכלוב הברזל ופוצץ אותו לאבק.

הנפח, מופתע ומפוחד, ברך לראשונה בחייו את האל על כך שגרם לבנו להמרות את פיו, אך הוא עדיין האמין שהנבואה התגשמה, והגיע למסקנה שהכלוב בוודאי הטעה את הרעם שהאמין שימצא שם את קורבנו.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הסיפורים האפלים]]</text>
      <sha1>nx4n3tfnnjc7gkxstgbzuccoiuqs9gc</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>