עץ חיים/הקדמות/הקדמת ר' חיים ויטאל על שער ההקדמות

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>עץ חיים/הקדמות/הקדמת ר' חיים ויטאל על שער ההקדמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8409</id>
    <revision>
      <id>3018162</id>
      <parentid>2995105</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:17:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nitzotzot</username>
        <id>33374</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* */ הגהה, תקלדה</comment>
      <origin>3018162</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="89471" sha1="32wok7t953n5r319fj6wlgxg96w3m5n" xml:space="preserve">[[ביאור:הקדמת רבי חיים ויטאל לשמונה שערים|מאמר זה במהדורה המבוארת]]

אמר הצעיר מעיר. הדל באלפי, '''חיים ויטאל''' בן לא&quot;א הרב יוסף וויטאל זלה&quot;ה, בהיותי בן שלשים לכח תשש כחי ישבתי משתומם. ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו, לחרבן בית מקדשינו, הנחרב זה היום אלף ות&quot;ק וד' שנים. אוי לנו כי פנה היום, יום אחד של הקב&quot;ה שהוא אלף שנים, וגם נטו צללי ערב, שהם ת&quot;ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא. ונודע את אשר אמרו רז&quot;ל 'כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו'. ואתנה את פני לחקור ולדעת מה זה ועל מה נתארך קיצינו וגלותינו. ומדוע לא בא בן ישי. 

ומצאתי און לי ואנינה בקרבי ולבי דוי. ממאמר אחד הובא בספר התיקונים תיקון ל' דף ע&quot;ג ע&quot;ב. וז&quot;ל, תנינא כתב ורוח אלהי&quot;ם מרחפת וגו' מאי ורוח, אלא בודאי בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא האי רוח נשיב על אינון דמתעסקי באורייתא בגין שכינתא דאשתכחת בינייהו, והאי רוח אתעביד קלא וימא הכי אינון דמיכין דשינתא בחוריהון סתימין עינין אטימי לבא קומו ואתערו לגבי שכינתא דאית לכון לבא בלא סכלתנו למינדע ביה ואיהו בינייכו ורזא דמלה קול אומר קרא. כגון קרא נא היש עונך וגו', והיא אומרה מה אקרא כל הבשר חציר. כלא אינון כבעירה דאכלי חציר. וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדי לגרמייהו הוא דעבדי. ובההוא זמנא מ&quot;כ ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב, דא איהו רוחו של משיח. ווי לון מאן דגרמי דיוזיל ליה מן עלמא. ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו יו&quot;ד מינה ואשתארת בי&quot;ת יבשה, ווי לון דגרמי עניותא וחרבא ובזה והרג ואבדן בעלמא. והאי רוח דאסתלק דאיהו רוחו של משיח כמה דאתמר ואיהו רוה&quot;ק. ואיהו רוח חו&quot;ב. רוח עצה וגבורה. רוח דעת ויראת ה'. פיקודא תנינא ויאמר אלהים יהי אור. ובגין דא אמר הקב&quot;ה השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ כו', דאיהו רחימו בלא פרס ולא על מנת לקבל פרס. ויראה ואהבה על מנת לקבל פרס איהי שפחה ותחת שלש רגזה ארץ וגו'. תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה, עכ&quot;ל:

והנה מ&quot;ש בתחילת דבריו &quot;ואפילו כל אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו&quot; וכו', עם היות שפשטו מבואר, ובפרט בזמנינו זה בעו&quot;ה אשר התורה נעשית קרדום לחתוך בה אצל קצת בעלי תורה אשר עסקם בתורה על מנת לקבל פרס והספקות יתירות, וגם להיותם מכלל ראשי ישיבות, ודייני סנהדראות, להיות שמם וריחם נודף בכל הארץ, ודומים במעשיהם לאנשי דור הפלגה הבונים מגדל וראשו בשמים, ועיקר סיבת מעשיהם היא מה שאמר אחר כך הכתוב &quot;ונעשה לנו שם&quot;. ככתוב בספר הזוהר בפרשת בראשית דף כ&quot;ה ע&quot;ב, וז&quot;ל על פסוק אלה תולדות השמים והארץ. שחמשה מינים יש בערב רב, ומן הג' מינים מהם הוא הנקרא כת גבורים, דעלייהו אתמר &quot;המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם&quot;, ואינון מסטרא דאילין דאיתמר בהון &quot;הבה נבנה לנו עיר ומגדל וגו' ונעשה לנו שם&quot;, בבנין בתי כנסיות ובתי מדרשות, ושוין בהון ספר תורה ועטרה על רישיה, ולא לשמה אלא למעבד לון וכו'. והנה על הכת הזאת אמרו בגמרא &quot;כל העוסק בתורה שלא לשמה, נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לאויר העולם&quot;:

ואמנם האנשים האלה מראים תימה וענוה, באמרם כי כל עסקם בתורה הוא לשמה: &lt;br /&gt;
והנה החכם הגדול התנא רבי מאיר ע&quot;ה העיד עליהם שלא כך הוא, באומרו לשון כללות &quot;כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו', ומגלים לו רזי תורה, ונעשה כנהר שאינו פוסק&quot; והולך, וכמעיין המתגבר מאליו, בלתי הצטרכו לטרוח ולעיין בה ולהוציא טיפין טיפין של מימי התורה מן הסלע. הנה זה יורה שאינו עוסק בתורה לשמה כהלכתה. ומי זה האיש אשר לא יזלו עיניו דמעות בראותו המשנה הזאת ורואה חסרונו ופחיתותו:

האמנם אע&quot;פ שלכאורה אפשר לפרש לשון המאמר על אופן זה [הגהה - אפשר כוונתו על לקנטר כמ&quot;ש התוס' פסחים נ' ע&quot;ב אב&quot;ן ח&quot;ן. ובע&quot;ח כת&quot;י של החסיד בעל יוש&quot;ה גרס אפשר לפרש כו' על ע&quot;ה ולא על ת&quot;ח כו']. עם כל זה דבר קשה מאד מאד לומר, וכי בשופטני עסקינן, ולא בכללות כל התלמידי חכמים העוסקים בתורה, והראיה על זה אומרו דרך כללות, ואפילו 'כל' אינון דמשתדלי באורייתא כל חסד דעבדי לגרמייהו עבדי. ואין לומר דמלת 'כל' היא יתירה ומשבשתא, שהרי מקרא דורש 'וכל חסדו כציץ השדה', שלא נאמר וחסדו אלא וכל חסדו, לרמוז כי כל התלמידי חכמים העוסקים בתורה הנקראת תורת חסד על לשונה, הם דומים בחסד ההוא אל ציץ השדה, משום דלגרמייהו עבדי. אבל ביאור לשון הנז&quot;ל יובן ראשיתו מאחריתו, באומרו &quot;ויראה ואהבה על מנת לקב&quot;פ, איהי שפחה, ותחת שלש רגזה ארץ&quot;:

והענין יובן במ&quot;ש בספר הזוהר בפרשת בראשית דף כ&quot;ז ע&quot;ב. ובג&quot;ד אמר קב&quot;ה לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו דא משנה, איתתא דההוא נער ואיהו שפחה דשכינתא, ואי זכו ישראל איהי עזר לון בגלותא מסטרא דהיתר טהור כשר, ואי לא איהי כנגדו מסטרא דטמא פסול אסור וכו', דלית יחודא עד דערב רב יתמחון מן עלמא, ובג&quot;ד אתקבר משה לבר מארעא קדישא, וקבורתא דיליה איהי משנה דשלטא על מטרוניתא דאיהי קבלה למשה ומלכא ומטרוניתא מתפרשא מבעלה, ובג&quot;ד תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך דא עבדה ידיעה, ושפחה דא משנה, ונבל כי ישבע לחם דא ערב רב:

הנה מבואר כי תורתינו הק' כלולה ונמצאת בכל ד' עולמות אבי&quot;ע, ובהיותה בעולם האצילות אז נקראה קבלה, כי שם היא מופשטת מכל הלבושים הנקרא פשט, מלשון 'פשטתי את כתנתי' שהוא בחינת המלבושים החיצוני, שהוא ע&quot;ג עור אדם המתפשט מעליו לפעמים, וזהו עיקר מלת פשט:

ואמנם בעולם האצילות אשר שם הקב&quot;ה יושב ועוסק בתורה כנזכר במדרשי רז&quot;ל, וגם בדברי המתרגם על פסוק דודי צח ואדום, וכמש&quot;ה ואהיה אצלו אמון וגו' הנדרש לרז&quot;ל על בריאת העולם שהיה הקב&quot;ה מביט בתורה ובורא עולמות, ואין ספק כי לא כמעשה אדה&quot;ר ולא כמעשה דבני חרי&lt;ref&gt;שמא צ&quot;ל &quot;חרן&quot;. ונראה דצריך לנקד &quot;חֹרִי&quot; – ראו [[בראשית לו כ]] ורש&quot;י שם.&lt;/ref&gt; וכמעשה אתונו דבלעם וכיוצא בהם בהיותם כפשוטם היה משתעשע בהם הקב&quot;ה אלפים שנה קודם שנברא העולם ובורא בהם עולמות:

אמנם שעשועות של הקב&quot;ה בתורה והיותו בורא בה את העולמות, היתה בהיותו עוסק בתורה בבחינת הנשמה הפנימית שבה, הנקרא רזי תורה, הנקרא מעשה מרכבה, היא חכמת הקבלה כנודע אל היודעים. וטעם הדבר הוא להיותו עולם האצילות העליון מאד טוב ולא רע, דלא יכיל להתערבא עמיה קליפה, ועליה אתמר 'וכבודי לאחר לא אתן' כנזכר בספר התיקונין דף ס&quot;ו תיקון י&quot;ח, וכן בספר הזוהר בפרשת בראשית דף כ&quot;ח ע&quot;א, ע&quot;ש, ולכן גם התורה אשר שם איננה רק מופשטת מכל לבושי הגופנים, מה שאין כן למטה בעולם היצירה, עולם דמטטרו&quot;ן הנקרא עבד טוב, והוא הנקרא עץ הדעת טוב מסטרא, ומסטרא דסמאל שהוא קליפין דיליה נקרא עבד רע, כי התורה אשר שם הם שית סדרי משנה הנקראים שפחה כנ&quot;ל, וכנזכר בפרשת בראשית שם דף כ&quot;ז ע&quot;א, ולכן נקראת משנה לפי ששם יש שינויים הפוכים, טוב מסטרא דעבד טוב היתר כשר טהור, רע מסטרא דעבד רע איסור טמא פסול. גם הוא מלשון &quot;כי מרדכי היהודי משנה למלך&quot;, שהיה שפחה הנקרא עבד מלך מלך. גם נקרא מלשון שינה כנזכר בפרשת פינחס דף רמ&quot;ד ע&quot;ב, קם זמנא תנינא ואמר מארי מתניתין נשמתין ורוחין ונפשין דילכון אתערו כען ואעברו שינתא מניכון, דאיהו ודאי משנה אורח פשט דהאי עלמא, ואנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עילאין דעלמא דאתי, דאתון בהון לא ינום ולא ישן. וזה יובן במ&quot;ש יותר למעלה שם, ורבנן דמתניתין ואמוראי כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה. ונמצא כי המשנה והש&quot;ס הם הנקרא &quot;גופי תורה&quot;:

'''והנה''' דבריהם כחלום בלי פתרון, ורזיה וסתריה הפנימים הנקרא נשמת התורה הם הם פתרון החלום הנפתר בהקיץ, בסוד 'אני ישנה ולבי ער', וכמ&quot;ש חכמים ז&quot;ל 'במחשכים הושיבני כמתי עולם זה תלמוד בבלי', אשר איננו מאיר אלא על ידי ס&quot;ה, הם הם רזי תורה וסתריה אשר עליהם נאמר 'ותורה אור'. 

ואין ספק כי כמו שהיצירה נקראת עבד ושפחה בערך האצילות, ונקרא קליפין ולבושין דחול, כנזכר בהקדמת ספר התיקונין (ד&quot;ג ע&quot;ב} וז&quot;ל, וביומי דחול לביש עשר כתות דמלאכיא דמשמשי לי&quot;ס דבריאה, ואם כן אין לתמוה כי התורה אשר שם שהיא המשנה תהיה נקרא שפחה וקליפין דתורה דאצילות. 

וזה סוד 'כל הבשר חציר' הנ&quot;ל במאמר הראשון, כי כמו שהחטה שהיא בגימטריא כמנין כ&quot;ב אותיות התורה, הגנוזה תוך כמה קליפין ולבושין שהם הסובין והמורסן והתבן והקש והעשב הנקרא חציר, כן המשנה אצל סודות התורה נקרא חציר. 

וזה נרמז בס&quot;ה פרשת כי תצא בר&quot;מ (דף רע&quot;ה ע&quot;ב) אבל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן דאורייתא ולא ידעי בסתרי אורייתא אלא קלין וחמורין דאורייתא קלין אינון תבן דאורייתא וחמורין אינון חטה דאורייתא ח&quot;ט ה' אלנא דטוב ורע וכו'. 

ואלו באתי להרחיב דרוש זה, לא יספיקו מאה קונטרסין בלי ספק בלי שום גוזמא. האמנם החכם עיניו בראשו כי דברי אמת אני אומר. ואל יתמה האדם בראותו ספר הזוהר איך קורא אל המשנה שפחה וקליפין, כי עסק המשנה כפי פשטיה אין ספק שהם לבושין וקליפין חצונים בתכלית אצל סודות התורה הנגנזים ונרמזים בפנימיותה, כי כל פשטיה הם בעולם הזה בדברים חומרים תחתונים:


'''אמנם''' הם קליפין טובים למאכל כקליפת קנה הבושם, ולכן בהיותם מביני פשטי המשנה כהלכתא בלתי טעות נקרא 'עץ הדעת טוב', אבל כאשר ח&quot;ו שונים בה ומטמאים את הטהור ומכשירין את הפסול ומתירין את האיסור, אז נהפכת ל'עץ הדעת רע' ומר להם:


'''ונחזור''' עתה למאמרינו הראשון ולבאר מה שאמרו ואפילו כל אינון דעסקי באורייתא כל חסד דעבדי וכו', ואמר עוד שם כי המשנה היא שפחה משום דאיהי על מנת לקבל פרס. 

פירוש, כי הנה כל מדותיו יתברך הם מדה כנגד מדה, ולכן העוסקים בפשטיה הגופניים הטובים עליהם נאמר 'בשמאלה עושר וכבוד', הוא הפרס הנתון להם בעולם הזה, כי כן עסקם בתורה הוא בבחינת היותם בעולם הזה בדיני איסור והיתר טומאה וטהרה וכו', והם כנגד העבד העובד את רבו שבודאי על מנת לקבל פרס, וכל חסד דעבדי וכו' כעבדים ושפחות המשמשים את רבם על מנת לקבל פרס. 

אמנם העוסקים ברזי התורה שהם בחינת התורה כפי מה שעוסקים בה בעולם הבא, עליהם נאמר 'אורך ימים בימינה' לעולם שכולו ארוך, כבן הנכנס לפני ולפנים ומשמש לפני אביו שלא על מנת לקבל פרס. ונודע כי ת&quot;ת דאצילות נקרא בן, ומטטרו&quot;ן דיצירה נקרא עבד, ועליהם אנו מתפללים ביום ראש השנה 'אם כבנים אם כעבדים'. 

והנה במדרש קהלת אמרו רז&quot;ל על פסוק 'כי אם שנים הרבה ישמח' וכו', וז&quot;ל, כי אם שנים הרבה וכו', תורה שאדם למד הבל היא לפני תורתו של משיח. ואם כך נאמר על תורתו של משיח שהיא בהיותם בגוף ונפש, כמו שאמרו ז&quot;ל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, והוא בטול מלכות הרשעה קליפה החיצונה הנקרא יצר הרע, כמו שדרשו רז&quot;ל על פסוק 'וגר זאב עם כבש' וכו', וסמיך ליה ומלאה הארץ דעה את ה'. ולכן תורת העולם הזה המתלבשת בקליפין, לסבת היות היצר הרע הנקרא קליפה מצויה בעולם, היא הבל לפני תורתו של משיח שנתפשט קצת מלבושיה וקליפותיה, מאחר שגם בני אדם נתפשטו מקליפת היצר הרע. וקל וחומר בן בנו של ק&quot;ו בהיותינו למעלה בעולם הבא עולם הנשמות, נפשטות מכל מיני לבוש כלל, כי עסק התורה אשר להם איננו רק בנשמת התורה וסודותיה הפנימיים:


'''ואמנם''' אל יאמר אדם אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה מקודם שיעסוק בתורה במשנה ובתלמוד, כי כבר אמרו רבותינו ז&quot;ל אל יכנס אדם לפרדס אלא אם כן מלא כריסו בבשר ויין, והרי זה דומה לנשמה בלתי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון עד היותה מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם מתוקן במצות התורה בתרי&quot;ג מצות. 

וכן בהפך בהיותו עוסק בחכמת המשנה והתלמוד בבלי ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה, כי הרי זה דומה לגוף היושב בחושך בלתי נשמת אדם נר ה' המאירה בתוכה, באופן שהגוף יבש בלתי שואף ממקור חיים, אשר זהו ענין אומרו במ&quot;א ההוא הנ&quot;ל, וז&quot;ל, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה וכו'. 

באופן כי הת&quot;ח העוסקים בתורה לשמה ולא לשמו לעשות לו שם, צריך שיעסוק בתחילה בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד כפי מה שיוכל שכלו לסבול, ואח&quot;כ יעסוק לדעת את קונו בחכמת האמת, וכמו שציוה דוד המלך ע&quot;ה את שלמה בנו 'דע את אלהי אביך ועבדהו'. ואם האיש הזה יהיה כבד וקשה בענין העיון בתלמוד, מוטב לו שיניח את ידו ממנו אחר שבחן מזלו בחכמה זאת ויעסוק בחכמת האמת, וזהו שאמרו כל ת&quot;ח שאינו רואה סימן יפה בתלמוד בחמשה שנים שוב אינו רואה. 

ואמנם כל האיש שהוא קל לעיון, מחויב לתת חלק שעה או ב' שעות ביום בעיון ההלכה, ולכוין ולתרץ הקושיא הנופלת בפשט ההלכה, ויכון כי אין הקליפה הרעה מצד הנחש סמאל עבד רע נאחזת אלא בקליפה הטובה, היא משנה מטטרון עולם היצירה הנקרא עבד ושפחה דמטרוניתא, אבל לא במטרוניתא שהיא המוח הפנימי חכמת האמת ונקרא עץ החיים, ועליו אתמר &quot;אני ה' הוא שמי&quot;, בסוד כל התורה היא שמותיו של הקב&quot;ה, &quot;וכבודי לאחר לא אתן&quot;, דלא יכיל לאתערבא עמה קליפה אלא בעץ הדעת טוב ורע משנה, טמא וטהור אסור ומותר כשר ופסול. ויכון בעיונו להסיר הקליפה הרעה שהיא הגורמת קושיות שלא יבין האדם תרוצים, ויסלקנה מעל גבי עץ הדעת טוב ורע היא המשנה שפחה דמטרוניתא, ואחר כך יכוין לקשט המטרוניתא עצמה שהיא חכמת הקבלה. ודי בזה, כי אין&lt;ref&gt;אין כאן.&lt;/ref&gt; מקום ביאורו של ענין זה:


'''אמר''' עוד במדרש הנ&quot;ל, ובגין דא 'השבעתי אתכם בנות ירושלים' וכו'. פירוש הדברים, כי הנה היתה השבועה הגדולה לאלהי&quot;ם שלא יעוררו את הגאולה עד שאותה האהבה תהיה בחפץ ורצון טוב, כמ&quot;ש 'עד שתחפץ', כבן העובד את אביו ועיין בכל פלטרין דיליה ובכל גניזין דיליה, ולא כעבד העובד במשנה ולוקח השפחה על מנת לקבל פרס. 

וכבר אמרו רז&quot;ל כי זמן השבועה היא עד אלף שנים, כמ&quot;ש ז&quot;ל בברייתא דר' ישמעאל בפרקי היכלות ע&quot;פ דניאל, וז&quot;ל, ואתיהבון בידיה עד עידן ועידנין ופלג עידן, ואיך הראהו הקב&quot;ה ליעקב אבינו שר עולם והוא שרו של בבל ע' עוקין וכו' ע&quot;ש. 

וכן בזהר פרשת וירא (דף קי&quot;ז ע&quot;א) {{ממ זהר|א|קיז|א}} וז&quot;ל, {{צ|אמר ר' יוסי כל דא אריכו זמנא יתיר מכמה דאוקמיה חבריא דאיהו יומא חד גלותא דכנסת ישראל ולא יתיר דכתיב 'נתנני שוממה כל היום דוה'}}. 

עוד מאמר אחר כתוב בפרשת בראשית (דף כ&quot;ו וכ&quot;ז ע&quot;ב וע&quot;א) 'ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים', אילין אינון ארבעה שנכנסו לפרד&quot;ס. חד עאל בפישון פי שונה הלכות&lt;ref&gt;היינו פשט.&lt;/ref&gt;, תנינא עאל בגיחון ודא איהו '''רמז'''. תליתאה עאל בחדקל לישנא חדא וקלילא ל'''דרש'''. רביעאה עאל בפרת דאיהו '''סוד''', מוחא דביה פריה ורביה. בן עזאי ובן זומא ואלישע אחר עאלו בקליפין דאורייתא הוו לקאן בהון, ר&quot;ע דעאל במוחא איתמר ביה נכנס בשלום ויצא בשלום, א&quot;ר אלעזר אבא יומא חד הוינא בבי מדרשא וכו', בגין דאורייתא מתרין לוחין אילין הוה משה נחית לון לישראל ולא זכו בהון ונפלו ואתברו ודא גרם אבודא דבית א' וב', ויהיב לון אחרנין מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, דמתמן אתיהבת אורייתא באסור והיתר מימינא חיי ומשמאלא מותא וכו', דא' 'ונהר יוצא מעדן' בודאי לעילא כעץ החיים וכו', 'להשקות את הגן' דא פרדס דמטטרו&quot;ן דתמן עאלו בן עזאי ובן זומא ואחר, וקליפין דליה מסטרא דא טוב ומסטרא דא רע, ודא איהו איסור והיתר פסול וכשר טומאה וטהרה וכו', כגוונא דא אמרו חבריא מארי מתני' 'וימררו את חייהם בעבודה קשה' דא קושיא, 'בחומר' דא קל וחומר, 'ובלבנים' דא לבון הלכה. 'ובכל עבודה בשדה' דא ברייתא. 'את כל עבודתם' דא משנה. ואי תייבין בתיובתא מה כתיב 'ויורהו ה' עץ' דא עץ החיים וביה 'וימתקו המים'. ודא משיח דאתמר ביה 'ומטה האלהים בידי' וכו', וכולא איהו בגלותא מחמת דיליה. 

הנה נתבאר במ&quot;א הזה כי עון אדם הראשון בעץ הדעת טוב ורע, הוא שלא בחר להתעסק בעץ החיים שהיא חכמת הקבלה, וזהו עצמו עון הערב רב האומרים למשה 'דבר אתה עמנו ונשמעה' בעץ הדעת טוב ורע, 'ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות' בסתרי תורה, כסברת הטועים קצת בני תורה אשר בזמנינו זה המוציאים שם רע על חכמת האמת חיי עולם, ואומרים שכל מי שמתעסק בה ימות בקצרות שנים ח&quot;ו, ולכן נשברו הלוחות הראשונות מסטרא דעץ החיים, ונתנו להם מסטרא דעץ הדעת טוב ורע משנה שפחה דמטרוניתא, וגרם איבודא דחורבן בית א' וב', וגלות האחרון המר והארוך אשר אנו בעו&quot;ה, עד דיתובון בני ישראל בתיובתא ובקשו את ה' אלהיהם להכירו וליודעו ברזי תורה, וידעו את מי הם עובדים ומי הוא מלכם, וכדין יזכו לעסוק בחכמת האמת, כמו שאמר הכתוב 'ויורהו ה' עץ וימתקו' על ידי המשיח, וכמ&quot;ש בפרשת נשא בר&quot;מ (ד' קכ&quot;ד ע&quot;ב) {{ממ זהר|ג|קכד|ב}} וז&quot;ל, ובגין דעתידים ישראל למיטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא וכו', ואילנא דטוב ורע דאיהו איסור והיתר לא שליט על ישראל יתיר וכו', כי אז יהיו כמלאכי עליון עוסקים בחכמת התורה דאצילות, ולא בתורת מטטרו&quot;ן מלובשת במלבושים וספורים גשמיים. עוד אמרו בס&quot;ה תקון ששית&lt;ref&gt;אולי צ&quot;ל ששים.&lt;/ref&gt; וז&quot;ל, {{צ|וכמה בני נשא יתפרנסון לתתא מהאי חבורא דילך בדרא בתראה בסוף יומיא ובגיניה 'וקראתם דרור בארץ'}}:


'''עוד''' מ&quot;א, א&quot;ל אליהו ז&quot;ל לרשב&quot;י וז&quot;ל ר' ר' כמה זכאה אנת דמהאי חבורא יתפרנסון כמה עילאי עד דיתגליא לתתא בסוף יומיא ובגיניה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' הרי מבואר כי חטא זה החל להיות מאדה&quot;ר ועד עתה וכאשר נשוב בתשובה לעסוק מאהבה בחכמה הזאת יגאלו ישראל בב&quot;א. שמוע שמעתי נאקת ירמיהו הנביא מתנודד ומתמרמר במר נפשו באומרו עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר כי אויל עמי אותי לא ידעו וגו' ראיתי את הארץ והנה תוהו וגו' ראיתי והנה הכרמל וגו' כי כה אמר ה' שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה וגו' הציקתני רוח בטני לבאר פסוקים האלו הנאמרים באמת ע&quot;י ירמיה הנביא ע&quot;ה בדרך נבואה על הדור האחרון הזה בהיותו מתמרר על אורך גלותינו נותר משעורו וזהו מ&quot;ש עד מתי אראה נס הוא הנס והדגל של המשיח כנז' בפ' משפטים דף ק&quot;ב ע&quot;א וז&quot;ל ויתון נס דמשיח בן דוד אריה רשים עליה לימינא ונס דמשיח בן יוסף שור רשים עליה לשמאלא וגו' נשמעה קול שופר זה קבוץ גליות העתיד להיות אחר ביאת משיחינו בב&quot;א כנזכר בזהר פרשת תולדות דף קל&quot;ט ע&quot;א וז&quot;ל במדרש הנעלם על פסוק בונה ירושלים ה' ואח&quot;כ נדחה ישראל יכנס וזש&quot;ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' ונתן טעם אל אריכות הקץ כי אויל עמי בלשון נתינת טעם אל האמור עד מתי אראה נס 

וביאור הענין הוא כי הנה עם בני ישראל נחלקים לג' כתות. כת א' מהם הם ע&quot;ה המון העם. כת ב' הם הת&quot;ח העוסקים בפשטי התורה. כת ג' והיא בעלי חכמת האמת. 

והנה כנגד כת א' אמר כי אויל עמי אותי לא ידע ירצה הם המון העם הנקראים עם סתם וכנגד כת הג' הם העוסקים ברזי התורה וסודותיה הנקראים בנים כנזכר בתיקון ד&quot;א ע&quot;ב וז&quot;ל אפרוחים אילין מארי משנה בנים אילין מרי קבלה ועליהם אמר בנים סכלים המה ולא נבונים כי הם עוסקים בחכמת האמת כפי העולה בדעתם הקצרה ובעיונם החלש ואינם יורדים לעומק הענין להבינו על האמיתותו כמ&quot;ש בע&quot;ה וכנגד כת חכמי הפשט אותם אשר הם מואסים לעסוק בחכמת האמת הנקרא עץ החיים וחיי עולם ועוסקים בסיפורים הפשטים בפשוטן בלבד ואומרים שאין בתורה אלא הפשט בלבד ח&quot;ו אשר הוא נקרא עץ הדעת טוב ורע כנ&quot;ל עליהם אמרו חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו כי בסבת היותם מואסים בעץ החיים אין הקב&quot;ה עוזר אותם והם שונים בפשטי עץ הדעת טוב ורע ומהפכים אותו לרע ומטמאים את הטהור ואוסרים את המותר ופוסלים את הכשר ותקלות רבות יוצאות מתחת ידיהם בעו&quot;ה ואחר שכלל אותם הנביא בדרך קצרה חוזר לבארם דרך פרט וכנגד הכת הא' אמר ראיתי את הארץ והנה תהו הם ע&quot;ה אשר נקראים ע&quot;ש הארץ כי משם נפשם חוצבה כמש&quot;ה ורוח הבהמה היורדת היא למטה מן הארץ היא רוח הבהמית אשר להם כמש&quot;ה ותוצא הארץ נפש חיה למינה כי מלבד היות הגוף נחצב עפר מן האדמה גם נפשם חוצבה מן הארץ למינה ממש ונקרא נפש חיה כי בכלל חיה בהמה וכן נדרש בפ' זה במדרש הנעלם בכת&quot;י ע&quot;ש ולהיותם נחצבים מן הארץ כל עסקם הוא בישוב הארץ במשא ומתן בנטיעה ובזריעה ובבנינים דברים שאין בהם תועלת רק אל הגוף ומניחים חיי עולם היא התורה כמש&quot;ה אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ומחזירים העולם לתהו ובהו אשר לסיבה זאת קראם למעלה אוילים באומרו כי אויל עמי כי אין לך אולת גדולה מזו לקיים את גופם ולהחריב נשמתם וכ&quot;ז גרם להם כי אותי לא ידעו ולא נתעסקו בתורה הנקרא עץ החיים לחיותם דרך חיי עה&quot;ב. וכנגד הכת הב' הם הת&quot;ח העוסקים בתורת ה' אשר נפשם חצובה מן השמים ולא מן הארץ אמר ואל השמים ואין אורם כי גם שנפשם חצובה מן השמים אין להם אור בתורתם כמ&quot;ש למעלה בשם רז&quot;ל על פסוק במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי. וחכמת ספר הזהר היא המאירה אותם ומבארת הדברים הנאמרים בתלמוד במלבושים כאלו הם חשובים גשמיים אשר עליהם נאמר ותורה אור. וז&quot;ש ואל השמים ואין אורם. 

וע&quot;ז נתנבא ישעיה הנביא בנחמותיו ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו' כי התורה הפשטיית נודעו במספרם וכמ&quot;ש ר' ישמעאל אומר בי&quot;ג מדות התורה נדרשת וכו' אמנם ל&quot;ב נתיבות החכמה שבהם נברא העולם הנזכר בריש ס&quot;י לא נודעו והנה אלו הל&quot;ב נתיבות החכמת האמת נעלמים תוך י&quot;ג מדות של הפשט וכללות כלם הם ל&quot;ב א' וכמ&quot;ש למעלה בשם הזוהר בפ' פנחס דף רמ&quot;ד ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רמד|ב}} {{צ|ורבנן דמתני' ואמוראי' כל תלמודא דילהון על רזין דאורייתא סדרו ליה}}. ובלי ספק כי העוסקים בתלמוד בבלי בלבד מגששים כעורים קיר בלבושי התורה ואין להם עינים רואות ברזי התורה הנסתרים בו כי לא על חנם כפי רצונם פסקו טמא טהור אסור והיתר כשר ופסול אלא מתוך פנימיות התורה כנודע ליודעי חן וכמו שקראם במ&quot;א הא' שביארי' לעיל סתימין עיינין וכו' וז&quot;ש מי עור כי אם עבדי אבל הכוונה היא למעוטי ולאפוקי חכמי האמת הנקראים בנים אינון מרי קבלה כנ&quot;ל אבל העוסקים במשנה לבדה בלתי הסתכלותם בסודותיה וכפי סודותיה יפסקו הדינים אם אסור ואם מותר כנ&quot;ל הנה אלו עורים בודאי הם וז&quot;ש מי עור כ&quot;א עבדי כי העוסק בפשט נקרא עבד כנ&quot;ל ועליהם נתנבא ישעיה לע&quot;ל שיזכו ללכת בדרך לא ידעו הוא דרך חכמת האמת אשר בעוה&quot;ז ניתן להט החרב והכרובים לשמור את דרך החיים שלא יובנו רזי התורה אלא לזוכים אליה כנזכר בפ' נשא דקכ&quot;ג ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קכג|א}} וז&quot;ל {{צ|ואית נטירין אחרנים כגון נחשים עקרבין ושרפין ונטרין ההוא טוב דלא ליעול תמן מאן דלא איהו ראוי למיעל דאל&quot;ה כל חייביא הוו עאלין ברזא דאורייתא ובג&quot;ד מאן דאיהו חייבא ויעול למנדע רזין דאורייתא וכמה מלאכי חבלה וכו' מבלבלין מחשבותיה וכו'}}. 

וז&quot;ש {{צ|עוד אשים מחשך לפניהם לאור}}, כי התלמוד בבלי שהוא מחשך המספר בפשט העה&quot;ז אשים לפניהם לאור ויסתכלו מתוכו רזין דאורייתא הגנוזים בו הנקרא ותורה אור. גם כל הקושיות שבתלמוד הנאמר עליהם תניא וה&quot;ק חסורי מחסרא והכי קתני ותיק&quot;ו כל אלו נראים בעינינו מעקשים יחזרו למישור ויראו איך הוכרח הלשון להאמר בלשון הזה החסר והמעוקש לסבת רמזי התורה הנסתרים ונרמזים בו. 

ואל יאמר אדם א&quot;כ מעתה אני פטור ומותר מלהתעסק בחכמה הזאת עד לע&quot;ל כי בעוה&quot;ז אין כח ליודעם ולכן אמר הכתוב אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים וארז&quot;ל אעשה אעזבם לא כתיב שכבר עשיתים לר' עקיבא וחביריו וכמ&quot;ש ז&quot;ל על ר&quot;ע שהיה יושב ודורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות וא&quot;כ לא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מכם ואינכם חפצים לידע עם שהוא בידכם ובבחירתכם והרי ר&quot;ע השיג בעוה&quot;ז לסודות אלו והנה זהו הנכון כמ&quot;ש במשנה משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה ופי' המפרשים שהיה יודע להשיב ולדרוש ע&quot;כ קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות וזהו כבוד התורה והדרה ויפיה וזה אצלי פי' המשנה אריב&quot;ל בכל יום ויום ב&quot;ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובספוריה לבדם היא לובשת בגדי אלמנותה ושק הושת כסותה וכל האומות יאמרו לישראל מה דודך מדוד מה תורתכם מתורתינו הלא גם תורתכם ספורים בהבלי העולם אין עלבון תורה גדול מזה ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואינם עוסקים בחכמת הקבלה שהיא נותנת כבוד לתורה כי הם מאריכים הגלות וכל הרעות המתרגשות לבא בעולם כנ&quot;ל במאמר שהתחלנו בהקדמתינו זאת. 

וזה עצמו הוא ב&quot;ק המכריז בכל יום ונרמז בפסוק קול אומר קרא ועל כיוצא בזה אמרו ג&quot;כ בס&quot;ה פ' בהעלותך דקנ&quot;ב ע&quot;א וז&quot;ל רש&quot;א ווי לההוא ב&quot;נ דאמר דהא אתא לאחזאה ספורי' בעלמא ומילי דהדיוטי וכו' ועוד האי מילה דאורייתא לבושא דאורייתא איהי ומאן דחשיב דההוא לבושה איהי אורייתא ממש ולא מלה אחרא תפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי ובג&quot;כ אמר דהע&quot;ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך מה דתחות האי לבושא דאורייתא וכו' טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא יתיר וכו' עוד יש מ&quot;א אחר כיוצא בזה בפרשה הנזכר עצמה דקמ&quot;ט ע&quot;ב וז&quot;ל {{צ|ומ&quot;ד דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספורא בלבד קאתי דאי הכי לאו איהי אורייתא עילאה אורייתא דקשוט וכו'}}. 

והנה בחכמי הפשט עצמם ב' בחי' אם הכת שהם יראי ה' ועוסקים בה לש&quot;ש אלא שנשארו בתוך החשך מנעוריהם ולא למדו סודות התורה ומתייראים לגעת בהם באמרם מי יעלה לנו השמיימה ויקחה לנו ומי עלה שמים וירד ויגידה לנו מה הם רזיה וסודותיה ועל כיוצא בזה ואל השמים ואין אורם כי גם שהם נפשות חצובות מן השמים אין אורם עמהם ובמחשכים ישבו ומשם לא יצאו ועוד יש כת אחרת והם קצת ת&quot;ח חריפים ומפולפלים עוקרי הרים וטוחנן זה בזה בפילפולם בבית המדרש עליהם נאמר ראיתי את ההרים וגו' רועשים ומתייראים לגשת אל מקום אש אוכלה הם רזי התורה דבריהם כגחלי אש להבת שלהבת ומתייראים פן יצרבו בם צרבת כענין ההוא ינוקא דהוה דריש בחשמל ונפק אשא מיניה ואכלתיה ומה טוב ומה נעים חלקם אם עלתה להם כך וישרפו בקדושת שמו יתברך כי אש אוכלה הוא ועל כיוצא באלו נאמר ראמות לאויל חכמות ולכן בשער ע&quot;ס לא יפתח פיהו ובלי ספק כי החושבים כך אוילים הם כי לולי שהם חושבים בעיניהם די להם אותה החכמה הפשוטה שידעו בה וכבר הם חכמים לא היו נמנעים מליכנס מפנימיותה ועל כיוצא בזה נאמר ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ואם שהע&quot;ה אשר עליו נאמר ויחכם מכל האדם וכו' אמר בסוף ימיו בעת שחבר קהלת אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ולא בדעתו כלל לחשוב שכבר נתחכם אלא חשב שאפשר שלעתיד יתחכם כמ&quot;ש אמרתי אחכמה לעתיד ע&quot;י היגיעה ועכ&quot;ז ראה אח&quot;כ כי טעה בזה וכמ&quot;ש והיא רחוקה ממני. 

ומה יעשו הפתאים היתושים אשר בזמנינו זה בהיותם חכמים שמחים בחלקם וששים בעבודתם והרי רז&quot;ל חכמי התלמוד הגדולים והראשונים אמרו אין אנו אפי' כחמורו של ר' פנחס ן' יאיר ואין לתמוה מזה כי הרי מפורש בכתוב ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם עם החמור ודרשו בו רז&quot;ל עם הדומה לחמור ואין כוונתם כי אמר להם כך על היותם נעדרים בלתי חכמה כי הרי הכתוב אמר והעיד על אליעזר שהוא אחד מהם הוא דמשק אליעזר ודרשו חז&quot;ל דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים אמנם כבר ביארו חז&quot;ל עצמם ואמרו הטעם לפי שלא ראו ענן השכינה קשור על ההר ולכן קראם עם הדומה לחמור מה חמור אינו רואה אף אתם כך ואף אם במקום אחר נראה כי קרא כך לאליעזר מפני שהוא עבד והנה הוא קנין כספו כמו בהמתו וחמורו אין זה רק אסמכתא בעלמא כי הרי ישמעאל בנו היה שם והרי ישמעאל ן' אברהם היה והבן הולך אחר משפחת אביו. 

אמר עוד וכל הגבעות התקלקלו כי הגבעות הם הת&quot;ח הבחורים הנקראים גבעות אצל בחי' ההרים הנזכר הנה הגבעות אלו נתקלקלו לגמרי כי בראות התלמידים הקטנים את הגדולים ההרים הרמים רודפים יומם ולילה אחרי הפשטים ואינם עסוקים בחכמה הזאת ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה כנזכר וע&quot;כ גבעות אלו נתקלקלו ולבם שורש פורה ראש ולענה ועלתה בהם חלודת טיט ורפש לכפור בחכמת האמת ואומרים שאין בתורה אלא פשטיה ולבושיה בלבד ע&quot;ד הנ&quot;ל בפ' בהעלותך ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה&quot;ב כנזכר שם בזוהר וכבר נתבאר למעלה הסבה כי תורת עוה&quot;ב איננה כפשטה רק עד שם עוסקים ברזי התורה וסודותיה וזה שלא בחר בה ולא טרח בעוה&quot;ז מע&quot;ש לא יאכל בשבת ועליהם נאמר הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו'. 

וכנגד כת המתעסקים ברזי התורה ובחכמות הזוהר אשר הם נקראים אדם כנזכר בספר התקונין ד&quot;א אפרוחים אילין מארי משנה בנים אילין מארי קבלה עליהם נאמר ראיתי והנה האדם ולא אמר אדם אלא האדם ירצה כי גם שהוא עוסק בחכמה הזאת ולכן נקרא אדם עם כ&quot;ז איננו האדם המיוחד הראוי להתעסק בה כי אין להם שרשים והקדמות להבין דבריו וכמו שבארנו לעיל באומרו בנים סכלים המה ולא נבונים אבל האדם המיוחד איננו בעוה&quot;ז ואנחנו בזאת החכמה מגששים כעורים קיר כי חכמי האמת סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות וכאשר אין האדם הנזכר נמצא ללמד החכמה הנה אז גם עופות השמים אלו התלמידים אשר נגע ה' בלבם החפצים לעוף השמים בלי כנפיים ואומרים מי יתן לנו אבר כיונה נעופה ונשכונה באהלי החכמה הזאת והרי נתבארו כל הכתות אשר בעם בני ישראל אשר כלם כאחד נמנעו מלהחזיק בחכמה הזאת כל אחד כפי סבתו ופנייתו עד שנתקיים בנו בעו&quot;ה אין מנהל לה מכל בנים ילדה וכו' פי' כי עם היותם בנים מרי קבלה עכ&quot;ז נתייאשו מלהתעסק בחכמה הזאת ואין ספק כי דברים אלו בנבואה נאמרו על דורות אלו האחרונים שלא כסברת חכמי דורותינו אלה החושבים בדעתם כי כבר השיגו מה שצריך להם ושמחים בחלקם והנה הכתוב מעיד וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע בלשון שלילה אוי לאזניים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות עדותו יתברך עלינו ואין לנו לב לדעת לחזור ולהתעסק בחכמה הזאת להחזיק יתברך כמ&quot;ש ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך והוא בהיותינו עסוקים בחכמה הזאת כי ע&quot;י תתקרב הגאולה וכביכול ישועתה לשכינת עוזו היינו ממהרים להצמיחה כמ&quot;ש ותושע לי זרועי לי ממש כיבכול וכנ&quot;ל במאמר שהתחלנו בהקדמתינו זאת כי הכל תלוי בעסק החכמה הזאת ומניעתינו ולהתעסק בה היא גורמת איחור ועכוב בנין בית מקדשנו ותפארתינו המכונה ונקרא הדר הכרמל כמש&quot;ה ראשך עליך ככרמל וזמש&quot;ה ראיתי והנה הכרמל מדבר כי לסבות הנ&quot;ל היה הכרמל מדבר שם בעו&quot;ה כנ&quot;ל כי כל דור שלא נבנה ב&quot;ה בימיו הרי הוא כאלו נחרב בימיו וכל עריו הם ערי יהודה נתצו גם הם וכל הרעה הזאת היא מפני ה' מפני חרון אפו פי' מפני החכמה הזאת אשר עסקה להורות כי כל התורה שמותיו של הקב&quot;ה. וז&quot;ש מפני ה' היא החכמה שאין מתעסק בה וגם ומפני חרון אפו פי' כי אין לו להקב&quot;ה קורת רוח בעולמו אלא כאשר עוסקים בחכמה זו וכמ&quot;ש בתלמוד בכל אותם המעשים של ריב&quot;ז ושל ר&quot;א בן ערך ור&quot;י הכהן כשהיו דורשים במעשה מרכבה ירדה אש שכינתו יתברך סבבה כל האילנות משא&quot;כ בהיותם עוסקים בפשטים:


וכמו שאמרו במדרש משלי על פסוק לא ירעיב ה' נפש צדיק וזו לשונם אמר רבי ישמעאל בא וראה כמה קשה יום הדין וכו' היה רבי ישמעאל אומר אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה וכו' בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה וכו' בא מי שיש בידו ב' סדרים וכו', בא מי שיש בידו הלכות וכו' בא מי שיש בידו תורת כהנים וכו' בא מי שיש בידו ה' חומשי תורה וכו' בא מי שיש בידו אגדה , בא מי שיש בידו תלמוד וכו' והקדוש ברוך הוא אומר לו בני הואיל ולא נתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאות שלי, שאין הנאה לי בעולם אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים ומביטים ומציצים ורואים והוגים המון התלמוד הזה. כסא כבודי היאך עומד וכו' חשמל היאך עומד וכו' ברק היאך עומד וכו' כרוב וכו' וגדולה מכלם מצפרני ועד קדקדי וכו' וכי לא זה הוא הדרי, זה הוא גדולתי, זהו הדר יפיי, שבני מכירין את כבודי וכו'. הרי מבואר בפירוש אף בדברי התנאים שאין האדם יוצא ידי חובתו לגמרי בעסק המקרא והמשנה והאגדה והתלמוד בלבד אלא הוא מחוייב לעסוק בכל יכלתו בסתרי תורה ובמעשה מרכבה כי אין הנאה להקב&quot;ה מכל מה שברא בעולמו רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו כי בפשטי התורה ובספוריה ובדיניה ובמצותיה בהיותם כפשטם אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך אדרבה יש בהם מצות וחקים שאין הדעת סובלם וכל אומות העולם מונין את ישראל ואומרים להם וכי מה התורה הזאת אשר צוה אלהיכם אתכם דברים שנראין כחידות ומשלים ליקח קרן ולתקוע בו ביום ראש השנה, ואתם אומרים שעל ידי כך שטן הרוחני המקטרג העליון מתערבב, וכיוצא מדברים אלו כמעט רוב מצות התורה, ובפרט פרטי דיניהם אין השכל סובלם ואם כו היכן הוא הדר התורה ויופיה וגדולתה ועל כיוצא בזה נאמר אם צדקת מה תתן לו ואם חטאת מה תפעל בו כי השכר והעונש אשר עליהם הוא לך לבדך. אמנם בסודות התורה, ובעסק כוונת המצות, על זה נאמר בהפך אם בטובה נאמר תנו עוז לאלהים ואם ברעה נאמר צור ילדך תשי ונאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, בי דיקא, ולא לי, בי ממש כביכול, ודברי אלו מבוארים, לאשר נגע אלהים בלבו. וזה סוד מה שאמרנו לעיל כי הקורא במשנה ובתלמוד נקרא עבד המשמש את רבו על מנת לקבל פרס, מה שאין כן בחכמת האמת, כי הוא מתקן כביכול, ונותן עוז וכוח למעלה וזהו נקרא עוסק בתורה לשמה בלי ספק. ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמוד חכמת הקבלה. אלא שצריך שיהיה גופו נקי בתחלה על ידי המצות המעשיות שכל תכליתן לדבר זה, והם מוכרחים על כל פנים ואחר כך תוכל הנשמה הנקראת נר ה' נשמת אדם להאיר בגוף הזה כנר הנתונה תוך עששית זכוכית ומאירה ונותנת לו כח להבין סתרי התורה ומגלה עמוקות מני חשך וזה סוד מה שאמר הכתוב מצות ה' ברה מאירת עינים רוצה לומר להבין סתרי תורה על ידה שהם תכלית הכל כנזכר בזהר שיר השירים על פסוק הגידה לי שאהבה נפשי וכו' זכאין אינון כל דמשתדלין למנדע בחכמתא דמאריהון, ואינון ידעין ומסתכלים ברזין עילאין בגין דבר נש כד נפיק מהאי עלמא, בהאי איסתלקו מיניה כל דינים דעלמא, ולא עוד אלא דמתפתחאן ליה תריסר תרעי דאפרסמונא דכיא, דכל חכמתא עילאה תליא בהו. ולא עוד אלא שהקב&quot;ה חקיק ליה בהוא פורפירא, דכל דיוקנין גליפן תמן בהאי עלמא ובעלמא דאתי, והקב&quot;ה אישתעשע ביה בגן עדן, ואחסין תרין עלמין ,עלמא דֵין ועלמא דְּאַתֵי. חכמתא דאיצטריך ליה לבר נש למנדע ולאסתכלא ברזין דמַרֵיהּ, חד למנדע ליה לגופֵיה, ולאשתמודעא מַאן איהו, והיך איהו, ותקונא דגופא היך אתתקן, והיאך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכלא. וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין, מאן איהי ההיא נפש דבֵיה, ומֵאַן אתייא, ועל מה אתייא להאי גופא סרוחה, דיומא כאן, ומחר בּבֵיהּ קִבּרֵי. וחד למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא דאיהו בֵיה ועל מה אתתקן ולבתר ברזין עלאין לאשתמודע למארֵיה. וכל דא יסתכל בר נש מגו נהירו דאורייתא. תא חזֵי, כל מַאן דאזל לההוא עלמא בלא ידיעה, אף על גב דאית בֵּיה עובדין טבין סגיאין, מפקין ליה מכל תרעין דההוא עלמא וכו' תא חזֵי מה כתיב, אם לא תדעי לך היפה בנשים, אם אנת אתיא בלא ידיעה, ולא אסתכלת בחכמה, עד דלא אתית להכא, ולא ידעַתְ רזין דעלמא עילאה, אף על גב דְּאַנְת היפה בנשים, במצות ובמעשים טובים, לֵית אנת כדאי למיעל הכא צאי לך וכו' גם בפרשת פקודי דף רמ&quot;ז עמוד א' {{ממ זהר|ב|רמז|א}} וזה לשונו: {{צ|האי חַיוַתא קדישא קימא, כד נשמתא סלקה, ומטאת לגבה כדֵין שאיל לה ברזא דחכמתא דמארה וכפום האי חכמתא דרדיף אבתרא ואַדבַּק, הכי יהביה ליה אגריה ואי יכיל לאדבקא ולא אידבק, דַחֵי ליה לבר, ולא עיילא, וקיימה תחות ההוא היכלא בטמירו בכסיפו, וכד נטלֵי גדפייהו אינון שרפים דתחותא, כדֵין כלהו בטשי בגדפייהו ואוקדון לה וכו', והכי אתדנת בכל יומא נהירת ולא נהירת ואף על גב דעובדין טבין אית ליה, בגין דלית אגרא בההוא עלמא כאינון דמשתדלי בחכמתא לאסתכלא ביקרא דמאריהון, ולית שיעורא דאינון דידעי חכמתא ביקרא דמאריהון}}, עד כאן לשונו. 

ואין ספק כי לכאורה ישתומם האדם בראותו מה שכתוב לעיל בשני המאמרים דאף על גב דאית ליה עובדין טבין סגיאין מפקין ליה מכל תרעא דההוא עלמא ואתדנת בכל יומא אמנם המשכיל בדברי רבן יוחנן בן זכאי רבן של תנאים מארי משנה שראוהו בעת פטירתו שהיה בוכה והשיב שיש לפניו ב' דרכים ולא היה יודע באיזה דרך מוליכים אותו ובמסכת סוכה ספרו עליו גדולות ונפלאות ואמרו עליו שלא הניח לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד וכו' ומעשה מרכבה שיחת דקלים וכו' ועם כל זה היה מתיירא. גם מצינו ברבי אבהו אשר שופרֵיה מעין שופריה דיעקב אבינו עליו השלום כפי קשר נשמתו בו, ואמרו בגמרא כי עליו נאמר זקן ונשוא פנים, הוא הראש, דא רבי אבהו, שהיו נושאים פנים לדורו בעבורו בשמים, והיה אומר בשעת פטירתו, ואני אמרתי לריק יגעתי, לתהו והבל כחי כליתי, וכל בעל שכר יתמה מדברים אלה, ולא יובנו, זולתי במה שכתבנו למעלה ענין הפרש עסק התורה בפשטיה שהם תורת העולם הזה אשר היא הבל לפני תורתו של משיח ותורת העולם הבא, וזה סוד לתהו והבל כחי כליתי. ואִלו באתי להאריך בביאור כל המאמרים האלו יכלה הזמן והמה לא יכלו, אכן נוכל להבין בדרך קצרה כפי הנזכר לעיל, כי שכר מצוֹת ותורה הפשטיית היא בעולם הזה ובגן עדן הארץ, האמנם למיעל לעלמא עילאה, אי אפשר עד שיעסוק האדם כפי יכלתו, כפי אשר תשיג ידו בחכמת הזוהר, ואי לא כדֵין, מפקי ליה מכל תרעין דעלמא עילאה אף על  גב דאיהי יפה במצוֹת ובמעשים טובים. ולכן חלק הנפש והרוח נשארים למטה בגן עדן הארציי. אמנם הנשמה שהיא חלקה בסודות התורה, נענשת, ואתוקדת לבר מהיכלין עילאין דגן עדן העליון כנזכר לעיל. וזהו שאמר הַאי חֵיוַתַא קדישא קיימא כד נשמתא סלקה, ולא אמר כד נפשא, או רוחא, והבן זה, ולא תתבהל, בראותך כמה מאמרי רבותינו זכרונם לברכה חלוקים בענין זה. והנה היה צריך המאמר של שיר השירים ביאור רחב, אבל מי שיעסוק בחבורינו זה, ובפרט בשער ח' בשער הגלגולים, יוכל להבין את דבריו, וכבר נרמז כל זה גם בדברי רבותינו זכרונם לברכה במדרשים וכמו שכתוב בשמות רבה פרשת כי תשא, וכן במדרש תנחומא בפרשת כי תשא על פסוק איפה היית ביׁסדי ארץ וגם על פסוק ראו קרא ה' בשם בצלאל וכו' כי כל הצדיקים וכל באי עולם מזרע ישראל תלוים בגופו של אדם הראשון, זה בגופו וזה בראשו וזה באזנו וזה בצוארו וכו' וכן על דרך זה כל הנפשות תלויות בנפשו וכל הרוחות ברוחו וכל הנשמות בנשמתו .וכמו שגופו של אדם הראשון, כלול מרמ&quot;ח אברים ושס&quot;ה גידים, כן נפשו רוחו ונשמתו. גם כלם תלויים בתורה שיש בה רמ&quot;ח מצות עשה ושס&quot;ה מצות לא תעשה אשר זה סוד מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, אמר לו רבי פלוני אבוך במאי הוה זהיר וכו'. ואל זה רמזו זכרונם לברכה המאמר הזה בשיר השירים במה שכתוב ועל מה אתיא להאי גופה סרוחה וכו' גם כל העולמות כלם הם בחינת אדם אחד כלול מתרי&quot;ג אברים וגידים וכמו שמצינו כנפי הארץ טבור הארץ עין הארץ לב השמים וכיוצא באלו וכנזכר בפרשת הזהר בריש פרשת תולדות דף קל&quot;ד עמוד א' {{ממ זהר|א|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|לית לך כל שייפא ושייפא דקיימא ביה בבר נש דלא הַוֵי לקֹבְלֵיה בִּרְיַה בעלמא, דהא כמה דבר נש איהו מתפליג שייפין וכו', הכי נמי עלמא, כל אינון בִּרְיין כלהו שייפין שייפין קיימין אִילֵין על אילין וכו' ואל זה רמז מה שאמרנו למעלה למינדע ליה לגופא ולאשתמודע מן איהו וכו'}}. 

ואמר עוד, {{צ|וחד למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא דאיהו ביה, ועל מה אתתקן}} - באופן כי האדם צריך להשיג על ידי טרחו בחכמה הזאת עד שידע שורשו ואחיזתו בגוף האדם העליון היכן, וכן ברוחו ונפשו ונשמתו, וכן אחיזתו במצות התורה בפרטות היכן עיקר אחיזתו. ובזה תבין ותשכיל מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה, כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין ימיו ונוחל את הארץ. וכל מי שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין ימיו וכו' במשנה הזאת נתחבטו בה המפרשים, ודי עתה בביאור מאמר זה שאין עתה מקומו. והנה הנביא ירמיה עליו השלום אחר שניבא כל הפסוקים הנזכר סיים בנחמה ואמר כי כה אמר ה' שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה. ואמר כי, בלשון נתינת טעם, והוא כדי לתרץ ענין קושיא אחת, הנולדת מעתה עם האמור, כי הנה למעלה אמר ראיתי והנה אין אדם, רוצה לומר אין מי שיודע בחכמה, ואם כן מעתה האדם פטור, ומותר מלהתעסק בחכמה הזאת, אחר שאין לו מי שילמדנה ויקבלנה, ואם קבלה נקבל, ואם לאו איך נוכל לקבלה, לכן אמר בלשון נתינת טעם, כי אין כך הוא הענין כמו שתחשוב, כי הרי אין הקב&quot;ה בא בטרוניא עם בריותיו כי כה אמר ה' שממה תהיה כל הארץ, ירצה, כי אף על פי אשר עתידה הארץ להיות שממה באין מי שעוסק בחכמה הזאת, עם כל זה וכלה לא אעשה, כי ה' צבאות הותיר לנו שריד, כמעט איש רשום בכל דור ודור, הן רב הן מעט, ואף גם זאת בדור הזה האחרון, לא מְּאסַנו ולא געלנו להפר בריתו אתנו חס ושלום.  וכמו שכתוב בתיקונים בתקונים כנזכר לעיל. דבדרא בתראה בסוף יומיא, יתפרנסון מהאי חִבּוּרַא, ובגינֵיהּ וּקראתם דרור בארץ וגו' כנזכר לעיל. גם בספר הזוהר פרשת ויֵרא דף קי&quot;ח עמוד א' {{ממ זהר|א|קיח|א}} וזה לשונו: {{צ|וכד יהא קריב ליומי משיחא, אפילו הני רַבְיֵי דעלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמתא וכו'}}. הרי מבואר כי עד עתה היו דברי חכמת הזוהר נעלמת ובדרא בתראה תתגלה ותתפרסם חכמה הזאת ויבינו וישכילו ברזי התורה שלא השיגו הקודמים אלינו. ובזה נסתלקה השגת הפתאים, המקשים ואומרים איכשור דרֵי, ואם דורות שלפנינו לא השיגוה איך נדענה אנחנו, ובזה יסַכֵר פיהם. ואמנם עם היות זה פשוט ומבואר כי באלו הדורות האחרונים יתפרנסון מהאי חבורא ותתגלה אליהם החכמה הזאת הנה לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול כי רזי התורה וסתריה לא יתגלה לבני אדם בכח עיונם החומריי, לולי על ידי שפע אלהי המושפע ממרום קדשו על ידי שלוחיו ומלאכיו או על ידי אליהו הנביא זכור לטוב כמו שנבאר בסוף הקדמה זו ונביא ראיה מדברי רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום, בספר התיקונים, ועיין שם. עוד ראיה לזה, כי רוב דברי הרבי שמעון בן יוחאי עליו השלום בספר הזוהר ובתיקונים ובמדרש שיר השירים הכל נגלה אליו על ידי אליהו הנביא זכור לטוב וכו', ועל ידי נשמת הצדיקים, המתגלים אליו בכל דור ודור, אשר זה ענין סִפרא דרעיא מהימנא שכֻלם ויכוח הרבי שמעון בן יוחאי עליו השלום עם נשמת משה רבנו עליו השלום וכנזכר בהקדמת ספר התיקונים עיין שם באורך בהקדמה הב' דף י&quot;ג עמוד א' וזה לשונו:  בההוא זמנא דאתחבר האי חיבורא רשותא אתייהב לאליהו הנביא זכור לטוב לאסכמא עמהון ביה ולכל מארי מתיבתן דלעילא ותתא וכל חיילין דמלאכין עילאין ותתאין ונשמתין עילאין דצדיקים למהוי עמהון באסכמותא וריעותא וכו'. ובזה יסכר פי הדוברי עתק בגאוה ובוז על הקדוש מלאך ה' צבאות רבי שמעון בן יוחאי עליו השלום, וכל ספרו ספר הזוהר, אשר אף בתלמודא דידן, במסכת סוכה בפרק לולב וערבה דף מ&quot;ה עמוד ב' {{ממ|סוכה|מה|ב}}, אמרו שם עליו, אמר רבי חִזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי, יכול אני לפטור את כל העולם כלו מיום הדין כו', ראיתי בני עליה והם מעטים, אם אלף הם, אני ובני מהם. אם מאה הם, אני ובני מהם. אם ב' הם, אני ובני מהם. עם היות שהיו בדורו כל התנאים רבי מאיר שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה ורבי יהודה ורבי יוסֵי עליו השלום וכיוצא בהם ראשי תנאים. וחלילה וחס מלהאמין שהיה משבח את עצמו אף אם אינו כן, כי לא היה נכתב בתוך התלמוד, ובלי ספק לא יסבור זה אלא איזה מין או אפיקורוס. גם בבראשית רבה פרשה ל&quot;ה וזה לשונו:  ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' לדורות עולם. אמר רבי יודן לדרת כתיב וכו' ר' חזקיה מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של רבי שמעון בן יוחאי. ר' חזקיה אמר, כן אמר רבי שמעון בן יוחאי, אי בֵּעֵי אברהם למִקרביה עד גבאי, ואנא מקרבנא מגבאי עד מלכא משיחא. והרוצה לידע זכות דור אנשי כנסת הגדולה, ותכלית מעלתם, יסתכל בפרקי היכלות בפרק ל' ועם כל זה אמר ר' חזקיה מוציא דורם של אנשי כנסת הגדולה ומביא תחתיהן דורו של רבי שמעון בן יוחאי {{קיצור|ז&quot;ל|זכרו לברכה}}. ושם ביאר הטעם כי בזכותו הוא עצמו לא נראתה הקשת כנזכר שם משמיה דאליהו זכור לטוב, דרבי יהושע בן לוי {{קיצור|ז&quot;ל|זכרו לברכה}}. גם איתא בתלמוד ירושלמי וזה לשונו: {{צ|אמר רבי עקיבא לרבי שמעון דייך שאני ובוראך מכירין ערכך}}, עד כאן לשונו. 

והנה יש מוציאי דבה על ספר הזוהר באומרם כי הנה בריש הקדמת התקונים בדף ב' עמוד ב' כתב שם ההוא מאמר של אותו אמורא שהיה נקרא רבה בר בר חנה דהוה קאזל בחדא ספינתא וחזא חד צפור וכו' וכן בפרשת פנחס ברעיא מהימנא דף רפ&quot;ג עמוד ב' {{ממ זהר|ג|רפג|ב}} וזה לשונו: {{צ|והא אתמר דאיהו צִפַּרַא דבר בר חנה וכו'}}. עוד שם בפרשת פנחס דף רי&quot;ו עמוד ב' {{ממ זהר|ג|רטז|ב}} ענין רבי אלעזר בן פדת האמורא וכאלה רבות ומי פתי יסור הנה ישגיח ויראה כי כל דברי הרבי שמעון בן יוחאי עליו השלום הם ברוח הקודש והיה רואה בעיניו כל נשמות החכמים אף אותם העתידים להבראות. וכמעשה שאירע גם לרבי ישמעאל בברייתות דפרקי היכלות עיין שם. וזה גם כן ענין רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום שאמרו עליו שלא הניח מקרא ומשנה וכו' והויות דאביי ורבא עם שהיו אמוראים ושים לבך והבן בדברים אלו. 

וזכור נא מאמר רבי שמעון בן יוחאי עצמו ובאדרא רבא בפרשת נשא דף קל&quot;ב עמוד ב' {{ממ זהר|ג|קלב|ב}} וזה לשונו:  {{צ|אמר רבי שמעון בן יוחאי כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא אסהדנא עלי שמיא עילאין דעילאין וארעא קדישא עילאה דעילאה, דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניניא לטורא דסיני וכו' ועוד דאנא ידענא דאנפי נהירין ומשה לא ידע כי קרן עור פניו וכו'}}. 

ואל יפלא האדם מזה כי עם היות שרבי שמעון בן יוחאי אחרון שבתנאים זכה למעלה כזו כי דברים אלו כבשונו של עולם אין רשות בפה לפרש עניינם הכמוס והחתום אצלינו ועל דרך זה אל תתפלא ממה שנספר בסוף הקדמה זאת מענין החכם הקדוש הנגלה אלינו בזמננו ובדורינו זה ולא אוכל לפרש ואם תרצה תבין מה שאמרו בספר התקונין על דור הולך ודור בא דא משה רעיא מהימנא וכנזכר בתיקונים ס&quot;ט דקי&quot;ב עמוד א' {{צ|אמר רבי שמעון, חברייא בודאי קודשא בריך הוא אסתכם עמנא עילאין ותתאין למהוי בהאי חבורא, זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה דעתיד כוליה האי לאתחדשא על ידא דמשה בדרא בתראה לקיימא קרא מ&quot;ה ש&quot;היה ה&quot;וא שיהיה ואתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד מניינא דס' רבוא וכו'}}. והדברים סתומים וחתומין:

ונחזור לענין הראשון כי אין ספק שדברים אלו לא יובנו בעיון אנושי חומריים אלא בקבלה מפה אל פה או מפי אליהו זכור לטוב או מפי הנשמות המתגלים בכל דור ודור אל הראוים להם והרמב&quot;ן ז&quot;ל אחרון המקובלים קרוב לדורינו כתב בסוף הקדמת ספרו על ביאור התורה בלשון הזה וזה לשונו: ואני הנני מביא בברית נאמנה נותנת עצה הגונה לכל מסתכל בספר הזה לבל יסבור סברא ואל יחשוב מחשבה בדבר מכל הרמזים אשר אני כותב בסתרי התורה כי אני מודיע נאמנה שלא יושגו דברי ולא יודעו כלל בשום שכל ובינה זולת מפי מקובל חכם לאוזן מקבל מבין והסברא בהם אולת ומחשבה רבת הנזקין ומונעת התועלת אל יאמין בשוא נתעה כי לא תבואהו בסברותיו רק דעה כי ידברו אל ה' סרה לא יכלו כפרה אל יהרסו אל ה' לראות וכו' ואם הרמב&quot;ן ז&quot;ל אחרון כל המקובלים הפליג לדבר בזה באומרו שלא יושגו דבריו בענייני הרמזים ובסודות התורה כלל ועיקר איך יעלה בדעת אנושי להבין בעיוני ובשכלו דברי אלהים חיים דברי הרשב&quot;י עליו השלום אשר דברותיו כלהבי אש אוכלה וחתומים וסתומים באלף חותמות הלא תראה כי בעת פטירתו בריש אדרת האזינו לא ניתן רשות לשום אחד מאותם שבעה עיני ה' העומדים אז אצלו לכתוב סתרי הזוהר אלא לר' אבא כנזכר שם וכך אסתדרנא לכו ר' אבא יכתוב ור' אלעזר ברי ילעי ושאר חברייא ירחשון בלבהון ועם שניתן לו רשות לכתוב מצאנו ראינו בפ' משפטים דף קכ&quot;ג עמוד ב' {{ממ זהר|ב|קכג|ב}} וזה לשונו: {{צ|שאל רבי אלעזר לר' אבא כל הני תיקונים אבא גלי לון בגין דלא ליעול בכסופא לעלמא דאתי השתא אמאי צריכי לגלאה אמר לו ר' אבא ההוא דכתבנא אנא מבוצינא קדישא אמינא כתבוהו לגבי חברייא דהא אינון ידעין מילין דהא אתיישבן מילין בלבן ומכאן ולהלאה סתימין מילין}}, ע&quot;כ. 

והנה עם שכבר נתן לו רשות רשב&quot;י לכתוב וגם כי לא למד רק לאותם הז' חברים דעלו ונפקו באדרא קדישא ועכ&quot;ז הקפיד ר' אלעזר בנו ונתכעס על זה וגם הוא עצמו עשיב לו דמכאן ולהלאה להוו מילין סתימין בגוונא אבל לשאר חכמי דורם עם היותם תנאים לבם רחב כפתחו של אולם עם היותם כתובים הם אצלם מילין סתימים ולא אתגליין אלא לחברייא האילין בלחוד ואף גם הם בתוך מחשבות לבם ולא מן הפה ולחוץ וכמו שכתוב סתימיו מילין בגוונא ולא אמר ביננא וכן בפרשת ויחי דף רי&quot;ז עמוד א' {{ממ זהר|א|ריז|א}} אמר שם {{צ|בכה ר' אבא ר' שמעון דטחנין מיניה מנא טבא וכו' ולא אשתאר בעלמא מיניה בר כמה דכתיב קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן וכו' למשמרת לאצנעותא ואלו בהתגלייא לא כתיב והשתא מאן יכיל לגלאה רזין ומאן ינדע לון}}. 

גם בפ' אחרי מות דף ע&quot;ט עמוד א' {{ממ זהר|ג|עט|א}} וזה לשונו:  {{צ|בתר דשכיב רבי שמעון הוו חברייא אמרי אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}. ואין ספק כי לולי שרשב&quot;י הכיר וידע ברוח קדשו כי ר' אבא היה חכם גדול ויודע להלביש ולהעלים הדברים דרך חידה ורמז שלא יבינו אפילו חכמי הדור ההוא לא היה מצוהו שיכתוב כי הנה שם באדרת האזינו עצמה דף רצ&quot;ד עמוד ב' {{ממ זהר|ג|רצד|ב}} אמר {{צ|כל מאן דמגלה רזין בידוע דנשמתיה לאו איהי מגופא דמלכא קדישא ובגין דא כד תיפוק נשמתיה וכו' ווי ליה ווי לנשמתיה זכאה חולקהון דצדיקים דמכסיין רזין עילאין דקב&quot;ה וכו'}}. וכן בפ' פנחס דף רמ&quot;ד עמוד א' {{ממ זהר|ג|רמד|א}} ברעיא מהימנא על פסוק ועשירית האפה סולת וגו' וזה לשונו: {{צ|אמר רעייא מהמנא מאן דמזלזל בפרורין דנהמא וכו' וכל שכן מאן דמסר רזין דאורייתא וסתרי קבלה וסתרי מעשה בראשית אי סתרי אתוון דשמא מפרש לאנשים דלאו אינון הגונים וכו' עליה אתמר נודד הוא ללחם איה ללחמה של תורה ולית מאן דישגח עליה וכו'}}. 

והנה נודע מה שכתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בהקדמת ספר המורה על משנת ולא במרכבה ביחיד וזה לשונו: ואלו ביאור האדם העניינים אלו בספר יהיה כאלו דורשם לאלפים מבני אדם וכו' והטעם לפי שהכתיבה קיימת לדורי דורים להגונים ובלתי הגונים ורשב&quot;י נאה דורש ונאה מקיים והגם שציוה לר' אבא שיכתוב ובהיות שיכתבם בהעלם גדול כאלו לא נכתבו כלל דמי ומעתה יוכל האדם להקשות על דברינו אלה ולומר אם כן ר' אבא טרח על חנם ללא צורך לכתוב דברים סתומים וחתומים אמנם תשובתך בצדך ממאמר אחר תיקונים הנ&quot;ל דבדרא בתראה יתפרנסון מהאי חבורא ועתיד לאתגליא וכו' וכן ממאמרו בתיקון ס&quot;ט דף ק&quot;י עמוד א'  {{צ|דעתיד כוליה האי לאתחדשא על ידא דמשה נביאה בדרא בתראה וכו'}}. וממאמר פרשת וירא דף קי&quot;ז עמוד א' {{ממ זהר|א|קיז|א}} {{צ|וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא רזין טמירין דחכמתא וכו'}}. ולכן בראות רשב&quot;י ז&quot;ל ברוח קדשו ענין זה צוה לר' אבא לכתוב ספר הזוהר בדרך העלם להיותו מוצנא למשמרת עד דרא בתראה קריב ליומיה מלכא משיחא כדי שבזכות המתעסקים בו תצמח הגאולה בימינו בעזרת ה' כנ&quot;ל בפרשת ויחי דף רי&quot;ז עמוד א' {{צ|על דא כתיב קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן וכו' למשמרת לאצנעותא}}. והבן זה מאד:

והנה אין בכל דור ודור שלא נמצאו בו אנשים יחידי סגולה ששרתה עליהם רוח הקודש והיה אליהו הנביא זכור לטוב נגלה עליהם ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת וכמו שנמצא כתוב בספרי המקובלים גם בעל ספר הרקנטי כתב בפרשת נשא בפ' ברכת כהנים וזה לשונו והפירוש הא' הוא דעת החסיד רבינו יצחק בן הרב ז&quot;ל שהיה ג' לאליהו זכור לטוב כי נגלה להראב&quot;ד ולמד לו חכמת הקבלה והוא מסרה להראב&quot;ד בנו וגם נגלה לו והוא מסרה לבנו הר' יצחק סגי נהור שלא ראה מעולם וגם לו נגלה והוא מסרה לב' תלמידיו הא' ר' עזרא שפירש  שיר השירים והב' ר' עזריאל ואחריהם נמשכה להרמב&quot;ן ז&quot;ל והראב&quot;ד עצמו בספר השגותיו להרמב&quot;ם ז&quot;ל על הלכות לולב פרק ח' גבי דין ההדס שנקטם ראשו כשר השיג עליו הראב&quot;ד ז&quot;ל וכתב זה לשונו:  {{צ|אמר אברהם כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא פסול וכו' גם בה' בית הבחירה בפרק ששי במה שכתב הרמב&quot;ם שהנכנס למקדש בזמן הזה חייב כרת השיג עליו וכתב אמר אברהם וכך נגלה לי מסוד ה' ליראיו}}, עד כאן לשונו.


והנה היום אביע חידות ונפלאות תמים דעים כי בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו אל ה' ויאר לנו ע&quot;י השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור כנזכר וגם בדורינו זה אלוהי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל ויקנא לארצו ויחמול על עמו וישלח לנו עיר וקדיש מן שמייא נחית הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי כבוד מורנו הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי זכרו לחיי העולם הבא מלא תורה כרמון במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים והגדות. במעשה בראשית במעשה מרכבה בקי בשיחת אילנות בשיחת עופות בשיחת מלאכים מכיר בחכמת הפרצוף הנזכר כרשב&quot;י בפרשה ואתה תחזה יודע בכל מעשי בני אדם שעשו ושעתידים לעשות יודע במחשבות בני אדם טרם יוציאום מן הכח אל הפועל יודע עתידות וכל הדברים ההווים בכל הארץ ולמה שנגזר תמיד בשמים יודע בחכמת הגלגול מי חדש ומי ישן ואיפת האיש ההוא באיזה מקום תלויה באדם העליון ובאדם הראשון התחתון יודע בשלהבת הנר ולהבת אש דברים נפלאים מסתכל וצופה בעיניו נשמות הצדיקים הראשונים והאחרונים ומתעסק עמהם בחכמת האמת מכיר בריח האדם כל מעשיו על דרך ההוא ינוקא בפרשת בלק וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם ועיני ראו ולא זר דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב&quot;י עליו השלום ועד הנה. וכל זה השיג שלא ע&quot;י שמוש קבלת מעשיות ח&quot;ו כי איסור גדול יש בשמושם אמנם כל זה היה מעצמו ע&quot;י חסידותו ופרישותו אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד ומדבר עמו פה אל פה ולמדו זאת החכמה וכמו שאירע להראב&quot;ד ז&quot;ל כנ&quot;ל בשם הרקאנטי ואף אם פסקה נבואה רוח הקדש על ידי אליהו זכור לטוב לא פסק וכמו שהובא בפסוק נביאים על פסוק ודבורה אשה נביאה תנא דבי אליהו מעיד אני עלי שמים וארץ הן איש או אשה וכו' אפי' עבד אפילו שפחה הכל לפי מעשיו מיד רוח הקדש שורה עליו ועד&quot;ז הזכירו גם כן שם על פסוק ואלה דברי דוד האחרונים עיין שם. גם נזכר בהקדמת התקונין בכתיבת יד וזה לשונו: ואנת אליהו עתיד לאתגלייא בסוף יומיא ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה אפין באפין. ואית מאן דעתיד לאתגלייא ליה בטמירו בעין השכל דיליה וכו' והנה מלבד החקירות והנסיונות והמופתים אשר ראינו בעינינו מן הרב הנזכר זכרו לחיי העולם הבא הנה הדרושים והדברים עצמם אשר בחבורי זה יעידון יגידון וכל רואיהם יכירום כי דברים עמוקים ונפלאים כאלה אין יכולת בשכל אנושי לחברא אם לא בכח השפעת רוח הקודש ע&quot;י אליהו זכור לטוב. ולמען אל ישט לבך אל אשר תמצא בקצת ספרי המקובלים המחברים על פי עיון שכלם האנושי אכין לך הדרך ואשכילך בדרך זו תלך באורח מישור:

הנה החכמה הזאת היתה נגלית באתגלייא עד פטירת הרשב&quot;י עליו השלום ומאז ואילך נסתם חזון כנ&quot;ל מאותו המאמר דפ' ויחי דף רי&quot;ז עמוד א' {{ממ זהר|א|ריז|א}} כאשר ראה בחזיון חלומו ר' יהודה לרשב&quot;י דהוה סליק על ד' גדפין מתתקנן וספר תורה עמיה ולא שבק כל ספרי רזין עילאין ואגדתא דלא סליק לון בהדיה וכו' ואמר ודאי מדשכיב רשב&quot;י חכמתה אסתלקת מארעא וכו' ולא אשתאר בעלמא בר כמה דכתיב קח צנצנת אחת וגו' למשמרת לאצנעותא וכו' וכל אחד מהחכמים היודעים בחכמה הזאת מאז ואילך היו עוסקים בה בהסתר גדול ולא באתגלייא ולא היה מגלה אותה אלא לתלמידו היחיד בדורו ואף זה בראשי פרקים מפה אל פה מגלה טפח ומכסה אלף טפחים והיתה החכמה הזאת מתמוטטת ומתמעטת והולכת מדור לדור עד הרמב&quot;ן ז&quot;ל אחרון המקובלים האמתיים והנה כל ספרי הגאונים כמו רבינו האי גאון ז&quot;ל וחביריו כלם נכוחים למבין אין בהם נפתל ועקש אבל דבריהם בתכלית ההעלם וכן כל דברי אותם החכמים שזכרנו לעיל בשם הרקאנטי שהיה נגלה עליהם אליהו הנביא זכור לטוב כלם דברי אמת וגם הם סתומים בחזקת היד גם פירוש ספר יצירה שמכונה בשם הראב&quot;ד ז&quot;ל עם היות שחברו חכם אחד אשכנזי ואינם דברי הראב&quot;ד עם כל זה דבריו אמיתיים וגם הם סתומים ונעלמים גם ספר הנקראת ברית המנוחה היא נעשה על דרך הנזכר לעיל כענין מורי ורבי {{קיצור|ז&quot;ל|זכרו לברכה}} כי נגלה אליו נשמת צדיק אחד והיה מלמדו וכל דבריו סתומים וחתומים כי נאמן רוח מכסה דבר היה ועמוק עמוק מי ימצאנו גם החיבור שעשה הרמב&quot;ן ז&quot;ל אמת ויציב ונכון וקיים למי שיבינהו כאשר הוא עצמו כתב שם בהקדמת חבורו וזכרנוה אנחנו למעלה והנה כל ספרי המקובלים האחרונים שהיו אחר הרמב&quot;ן {{קיצור|ז&quot;ל|זכרו לברכה}} אל תקרב אליהם כי מן הרמב&quot;ן ואילך נסתרה דרך החכמה הזאת מעיני כל החכמים ולא נשאר בהם כי אם קצת ענפי הקדמות בלתי שרשיהם ועליהם בנו המקובלים האחרונים ז&quot;ל דבריהם בשכל אנושי ומעצמך תוכל לדעת לעמוד על המבחן כי המעיין החריף יוכל לכלול ולידע רוב הקדמותיהם וכלליהם בד' או ה' ימים וכל דבריהם כפל הענין במילות שונות וכל פרי הקדמתם היא היות י' ספירות נמצאות וחברו תלי תלים של ספר' בענין אשר כללות דבריהם יכתבו בב' או בג' קונטריסים ולא כן מצינו בראשונים וכמו שאמרו זכרונם לברכה על פסוק קווצותיו תלתלים שהיה ר' עקיבא דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות גם רבן יוחנן בן זכאי ור' אליעזר ור' יהושע ור' עקיבא היו אומרים אם יהיו כל השמים גוילים וכל הימים דיו וכל הקנים קולמוסים וכל בני אדם לבלרין לא יספיקו לכתוב מה שקבלתי מרבותי ולא חסרתי בהם ככלב המלקק בים וכמכחול בשפופרת וכמריח באתרוג כנזכר במדרש שיר השירים רבה כי הנה התורה שמותיו של הקב&quot;ה ונקרא תורה על שם הוראה שהיא להורות על בוראה יתברך מה הוא ומה ענינו וכמו שהוא יתברך אין לו רשות וסוף כן אין לתורתו קצבה ושיעור וכמו שאמר הכתוב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואנשי לבב שמעו לי אל יהרסו אל ה' לראות בספרי האחרונים הבנוים על פי השכל האנושי ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה ולכן אני הכותב הצעיר חיים וויטאל רציתי לזכות את הרבים בהעלם נמרץ והמשכילים יבינו.

וקראתי שם החבור הזה על שמי '''ספר עץ חיים''', וגם על שם החכמה הזאת העצומה חכמת הזוהר הנקרא עץ חיים ולא עץ הדעת כנ&quot;ל בעבור כי בחכמה הזאת טועמיה חיים זכו ויזכו לארצות החיים הנצחיים ומעץ החיים הזה ממנו תאכל ואכל וחי לעולם ואשכילך ואורך דרך זו תלך דע מן היום אשר מורי זכרו לחיי העולם הבא החל לגלות זאת החכמה לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו {{קיצור|ז&quot;ל|זכרו לברכה}} ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו ואם יש בהם איזה תוספות שאינו חולק עם ספרינו זה אל תשית לבך בקבע אליו כי שום א' מהשומעים את דברי קדשו לא ירדו לעומק דבריו וכוונתו ולא הבינום בלי שום ספק ואם יעלה בדעתך לחשוב שתוכל לברור הטוב ולהניח הרע אל בינתך אל תשען כי אין הדברים האלו מסורים אל לב האדם כפי שכל אנושי והסברא בהם סכנה עצומה ויחשב בכלל קוצץ בנטיעות חס ושלום לכן הזהרתיך ואל תסתכל בשום קונטרסים הנכתבים בשם מורי זכרו לחיי העולם הבא זולתי במה שכתבנו לך בספר הזה ודי לך בהתראה זאת:

'''וראיתי לחלק הספר לב' חלקים וכל חלק מהם יתחלק לד' שערים.''' 
* החלק הא' יתחלק לד' שערים ואלו הם. 
** השער האחד במה שהעתקתי מכתיבת יד מורי זכרו לחיי העולם הבא עצמו שביאר כמה מאמרים וכמה דרושים. 
** השער הב' בהקדמות ששמעתי מפי מורי זכרו לחיי העולם הבא. 
** הג' בביאור כמה מאמרים מן ספר הזוהר וספר התיקונים ושאר מאמרי רבותינו זכרונם לברכה בתלמוד ובאגדות. 
** השער הד' בביאור פסוקים נפרדים בכל הכ&quot;ד ספרים. 
* והחלק הב' גם הוא נחלק לד' שערים. 
** השער הא' בביאור כונת התפילות של החול ושל השבתות וימים טובים וראש חודש וחנוכה ופורים וכל המעשים והמצות הנהוגות בכל זמנים אלו. 
** השער הב' בביאור טעמי קצת מצות וסידרתים כפי מקומם בכל פרשה מס' פרשיות. 
** השער הג' שער רוח הקודש ביחודים והנהגות לקבל ולהשיג רוח הקודש ובקצת כונות ותיקונין על קצת עבירות ודברים אחרים ולהודיע ענין חכמת הפרצוף מה ענינה וכיוצא בה. 
** השער הד' דרוש הגלגול ובה יודיע גם כן שרשי נשמות פרטיים של הנביאים ותנאים ואמוראים. 


ודע כי אף על פי שחלקתי החבור הזה לח' שערים זהו על דרך כללות. אמנם אין לך אות ואות שאין בו הקדמות ואין לך שער ושער שלא נכלל מכל הח' שערים וכמו שתראה בעיניך בעזרת ה' בהקדמת מבוא שערים והם הקדמה כוללות כל הספרים ויהיה נחלקים על דרך א&quot;ב ג&quot;ד ואחר כך יהיה ז' היכלות והן היכל אדם קדמון היכל נקודים היכל כתר היכל אבא ואמא היכל זעיר אנפין היכל נוקבא ולאה ודור המדבר מטה וסלע ומן היכל כללות {{קיצור|אבי&quot;ע|אצילות בריאה יצירה עשיה}} אחר כך כל היכל נחלק לשערי' היכל אדם קדמון שער עצמות שער {{קיצור|אח&quot;ף|אוזן חוטם פה}}  שער העקודים כו'. סליק ההקדמה. 


גם צריך שתדע כי בסוף כל שער ושער כתבתי כמה דרושים שקבלתי ושמעתי מפי קצת תלמידי מורי זכרו לחיי העולם הבא ששמעו מפיו באיזה זמן שאני לא הייתי יושב שם וראיתי לכותבם בכל סוף כל שער ושער כפי עניינו עד כאן הקדמת הרב המחבר זכרו לחיי העולם הבא:
[[קטגוריה:הקדמות]]</text>
      <sha1>32wok7t953n5r319fj6wlgxg96w3m5n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות אישות כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>204114</id>
    <revision>
      <id>3018179</id>
      <parentid>1003876</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T22:12:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-32349-79</username>
        <id>45688</id>
      </contributor>
      <comment>.., הגהה, ויקיזציה</comment>
      <origin>3018179</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10921" sha1="dz1uc5lit9ngmp46buqaqg74b7a579z" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נשים|הלכות אישות|פרק אחד ועשרים|הלכות אישות כ|הלכות אישות כב|4121|4|22|21|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. ומה היא עושה לו הכל כמנהג המדינה. מקום שדרכן לארוג אורגת. לרקום רוקמת. לטוות צמר או פשתים טווה. ואם לא היה דרך נשי העיר לעשות כל המלאכות האלו אינו כופה אלא לטוות הצמר בלבד. שהפשתן מזיק את הפה ואת השפתים והטויה היא המלאכה המיוחדת לנשים שנאמר וכל אשה חכמת לב בידיה טוו.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;דחקה עצמה ועשתה יותר מן הראוי לה המותר לבעל. היה לו ממון הרבה אפילו היה לה כמה שפחות אינה יושבת לבטלה בלא מלאכה שהבטלה מביאה לידי זמה. אבל אין כופין אותה לעשות מלאכה כל היום כולו אלא לפי רוב הממון ממעטת במלאכה.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה כלל יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי זמה. וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו ומוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המטה ועומדת ומשמשת בפני בעלה כגון שתתן לו מים או כלי או תטול מלפניו וכיוצא בדברים אלו. אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;ומלאכות אלו עושה אותן היא בעצמה ואפילו היו לה כמה שפחות אין עושין מלאכות אלו לבעל אלא אשתו.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;יש מלאכות אחרות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהן עניים ואלו הן. אופה הפת בתנור ועזרא תיקן שתהיה אשה משכמת ואופה כדי שתהיה הפת מצויה לעניים ומבשלת את התבשילין ומכבסת את הבגדים ומניקה את בנה ונותנת תבן לפני בהמתו אבל לא לפני בקרו. ומטחנת. כיצד מטחנת יושבת בריחים ומשמרת הקמח ואינה טוחנת. או מחמרת אחר הבהמה כדי שלא יבטלו הרחים. ואם היה דרכן לטחון ברחים של יד טוחנת.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;בד&quot;א בעניים אבל אם הכניסה לו שפחה אחת או נכסים שראוי לקנות מהן שפחה אחת או שהיתה לו שפחה אחת או שהיה לו ממון כדי לקנות ממנו שפחה אחת אינה מטחנת ולא אופה ולא מכבסת ולא נותנת תבן לפני בהמתו. הכניסה לו שתי שפחות או נכסים הראויין לקנות מהן שתי שפחות או שהיו לו שתי שפחות או שהיה ראוי לקנות שתי שפחות אינה מבשלת ואינה מניקה את בנה אלא נותנת אותו לשפחה להניק.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה חמש מלאכות. טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת ומשמשת בפניו. והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות שש מלאכות. מטחנת ומבשלת ואופה ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פניו ידיו ורגליו גזירה משום הרהור שמא יבא לבעול. לפיכך מצעת מטתו כשהיא נדה שלא בפניו ומוזגת את הכוס ואינה נותנת אותו בידו כדרכה תמיד אלא מנחת אותו על הארץ או על הכלי או על השלחן והוא נוטלו.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה פטורה ואין זה מן הדין אלא תקנה שאם אין אתה אומר כן אין שלום בתוך הבית לעולם אלא נמצאת נזהרת ונמנעת מרוב המלאכות ונמצאת קטטה ביניהם.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט. טען הוא שאינה עושה והיא אומרת שאינה נמנעת מלעשות מושיבין אשה ביניהן או שכנים. ודבר זה כפי מה שיראה הדיין שאפשר בדבר.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

[השגת הראב&quot;ד ז&quot;ל]: כל אשה שתמנע וכו'

כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה עד שתכנע. עד כאן לשונו.

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;האשה כל זמן שהיא מניקה את בנה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה יין ודברים שיפין לחלב. פסקו לה מזונות הראויות לה והרי היא מתאוה לאכול יותר או לאכול מאכלות אחרות מפני חלי התאוה שיש לה בבטנה הרי זו אוכלת משלה כל מה שתרצה ואין הבעל יכול לעכב ולומר שאם תאכל יותר מדאי או תאכל מאכלים רעים ימות הולד מפני שצער גופה קודם.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;ילדה תאומים אין כופין אותה להניק שניהם אלא מניקה אחד ושוכר הבעל מניקה לשני. הרי שרצתה האשה להניק בן חבירתה עם בנה הבעל מעכב ואינו מניחה אלא להניק בנו בלבד.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;נדרה שלא להניק את בנה כופה אותה ומניקתו עד שיהיה בן כ&quot;ד חדש אחד הזכר ואחד הנקבה. היא אומרת אני אניק את בני והוא אינו רוצה שתניק אשתו כדי שלא תתנוול אע&quot;פ שיש לה כמה שפחות שומעין לה שצער הוא לה לפרוש מבנה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;היתה ענייה שהיא חייבת להניק את בנה והרי הוא עשיר שראוי לו שלא תניק אשתו אע&quot;פ שאין לו שפחות אם לא רצתה להניק שוכר מניקה או קונה שפחה מפני שהאשה עולה עם בעלה ואינה יורדת.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;היא אומרת ראוי הוא לשכור או לקנות שפחה והוא אומר אינו ראוי. עליה להביא ראיה ואין כאן מקום לשבועה.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק. אלא אם רצתה נותן לה שכרה ומניקתו. ואם לא רצתה נותנת לו את בנו והוא מטפל בו. בד&quot;א שלא הניקה אותו עד שהכירה. אבל אם הכירה ואפי' הוא סומא אין מפרישין אותו מאמו מפני סכנת הולד. אלא כופין אותה ומניקה אותו בשכר עד כ&quot;ד חדש.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;הגרושה אין לה מזונות אע&quot;פ שהיא מניקה את בנה אבל נותן לה יותר על שכרה דברים שהקטן צריך להן מכסות ומאכל ומשקה וסיכה וכיוצא בזה. אבל המעוברת אין לה כלום. שלמו חדשיו וגמלתו אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אמו. ואחר שש שנים יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות ואם הוא אצל אמו לא אתן לו מזונות. והבת אצל אמה לעולם ואפילו לאחר שש.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות אישות כא יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;כיצד היה האב ראוי לצדקה מוציאין ממנו הראוי לו בעל כרחו וזנין אותה והיא אצל אמה ואפילו נשאת האם לאחר בתה אצלה ואביה זן אותה משום צדקה עד שימות האב ותזון מנכסיו אחר מותו בתנאי כתובה והיא אצל אמה. ואם לא רצתה האם שיהיו בניה אצלה אחר שגמלתן אחד זכרים ואחד נקבות הרשות בידה ונותנת אותן לאביהן או משלכת אותן לקהל אם אין להן אב והן מטפלין בהן.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נשים|הלכות אישות|פרק אחד ועשרים|הלכות אישות כ|הלכות אישות כב|4121|4|22|21}}</text>
      <sha1>dz1uc5lit9ngmp46buqaqg74b7a579z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>265104</id>
    <revision>
      <id>3018134</id>
      <parentid>3018110</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:03:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3018134</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208777" sha1="9can8w6o32ruuvldmnp3haqps5wiqnr" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>9can8w6o32ruuvldmnp3haqps5wiqnr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018136</id>
      <parentid>3018134</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:07:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3018136</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208829" sha1="eca3zoengcznwr8maboby3ccgjo3d8o" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|ראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>eca3zoengcznwr8maboby3ccgjo3d8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018137</id>
      <parentid>3018136</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:15:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3018137</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209353" sha1="nh247brtcj72yan1vejnyzt9669eu0z" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ד&quot;ה, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד ב'''[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]'''; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תש&quot;ך-תשכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>nh247brtcj72yan1vejnyzt9669eu0z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018140</id>
      <parentid>3018137</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:21:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים) */</comment>
      <origin>3018140</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209419" sha1="dbs9hvr1s830e0xfswmbe1vaijckseu" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מסתיים באמצע מגילת קֹהלת. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית, וכתב־היד מתחיל במגילת שיר השירים. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>dbs9hvr1s830e0xfswmbe1vaijckseu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018195</id>
      <parentid>3018140</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T08:04:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים */</comment>
      <origin>3018195</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209586" sha1="4326u2fy9cezy94y33ws9kdk44v19dv" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>4326u2fy9cezy94y33ws9kdk44v19dv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018196</id>
      <parentid>3018195</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T08:41:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים */</comment>
      <origin>3018196</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209999" sha1="2v34cuffjls03nljujj06lpuxymw0i1" xml:space="preserve">{{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}}

{{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}}

==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה==

===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא===
'''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.'''

====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''&quot;הכתר&quot;''' או '''כתי&quot;א''' או '''&quot;א&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – ניווט יעיל בצילום האיכותי ביותר של כתב־היד, כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים):
##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו&quot;ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ&quot;ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}}
##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד])
##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע&quot;פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}}
##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא והתנ&quot;ך של ר' שלום שכנא ילין&quot;]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ&quot;ך הזה].
##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע&quot;פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ&quot;ד קאסוטו&quot;]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]).
##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ&quot;וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ&quot; (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}}
##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת&quot;י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע&quot;פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני &quot;תיקונים&quot;).{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב&quot;פורום לתורה&quot;.}}
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

====ב. כתב־יד לנינגרד ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)====
#כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי&quot;ל''' או '''&quot;ל&quot;''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]).
#'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי&quot;ל|מפתח לכתי&quot;ל]]''' – ניווט יעיל בצילום של כתב־היד כדי לדפדף ולעיין בו, וגם מידע על הצילומים שלו.
#למהדורות המקרא המיוסדות על כתי&quot;ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''.

===כתבי־היד לתורה===

ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי&quot;ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו:
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי&quot;ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 (&quot;'''ל{{כתב עילי|1}}'''&quot; אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע&quot;י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}}
#'''[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי&quot;ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 (&quot;'''א'''&quot; אצל גינצבורג, &quot;'''ב'''&quot; אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}}
#'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי&quot;ש]''' (תורה): '''&quot;כתר דמשק&quot;''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 (&quot;'''ש'''&quot; אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&amp;institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}}
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 (&quot;ש1&quot; אצל ייבין ו&quot;שׂ&quot; אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}}
#'''כתי&quot;ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].
#'''[https://collections.museumofthebible.org/artifacts/34293-the-washington-pentateuch?&amp;tab=description כתי&quot;ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ&quot;ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ&quot;ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש&quot;פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר &quot;כתיב&quot;].

'''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים):
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת&quot;י ל3'''] (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י&quot;א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171).
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת&quot;י ל9]''' (תורה): כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט.
#'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת&quot;י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, &quot;כתר לאילאשי&quot; או &quot;חומש לאילאשי&quot; (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}}
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת&quot;י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש&quot;פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך).
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י&quot;א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף.
#[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת&quot;י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס&quot;ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל''', מאה ה-י&quot;א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1.
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת&quot;י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים.
#[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת&quot;י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]).
#[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת&quot;י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע).
#[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880.
#'''כתי&quot;ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן (&quot;'''ל{{כתב עילי|מ}}'''&quot; אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע&quot;י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי&quot;ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס&quot;ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי&quot;ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ&quot;ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד&quot;ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ&quot;ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, &quot;הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת&quot;י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב&quot;, '''לשוננו''' פ (תשע&quot;ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר.

'''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]:
#'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]'''
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}}
#במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן.

'''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]:
#[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''']
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2''']
#'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ&quot;ך ליסבון]'''
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]'''

===כתבי־היד לנביאים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא)
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי&quot;ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב&quot;כתיב&quot; נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ&quot;, '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה&quot;י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל&quot;א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}}
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת&quot;יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת&quot;יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים.

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.

===כתבי־היד לכתובים===

'''כתבי־יד מזרחים:'''
#'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר].
#'''[https://hcanat.us/Tanach.xml כתי&quot;ל]''' (מקרא).
#'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי&quot;ש1]''' (מקרא).
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי&quot;ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ&quot;ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, &quot;כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי&quot;, JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: &lt;https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006&gt;.}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת&quot;י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל&quot;כתיב&quot;: [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה&quot;י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ&quot;י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ&quot;י 247 (דה&quot;י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ&quot;י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, &quot;‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬&quot;, '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע&quot;ו), עמ' תרמא-תרנו.}}
#'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת&quot;י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}}
#[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי&quot;ג''']=הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ&quot;ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה&quot;ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}}

'''כתבי־יד תימנים וספרדים:'''
#'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי&quot;ב1]''', [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3.
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי&quot;ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2.
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית.
#בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]].

===מבחר כתבי־יד תימנים===

====מאפייני כתבי־היד התימנים====

'''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד.

'''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא.

'''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס&quot;ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]].

תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש&quot;י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום.

נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ&quot;ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד:
#רות (תרגום ותפסיר),
#תהלים (תפסיר),
#איוב (תפסיר),
#משלי (תפסיר),
#קֹהלת (תרגום ותפסיר),
#שיר השירים (תרגום ותפסיר),
#איכה (תרגום ותפסיר),
#דניאל (תפסיר),
#אסתר (תרגום ותפסיר),
#עזרא (מקרא בלבד),
#דברי הימים (מקרא בלבד).

יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד.

ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת&quot;י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית).

====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה====

#[https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר.	
#[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש&quot;כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת&quot;י ?] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב בשנת קע&quot;א ליצירה (1411) על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי. כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן].}}
#[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת&quot;ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1041] ('''תפסיר רס&quot;ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת 	א' ת[ת]קס&quot;ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת&quot;י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס&quot;ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ&quot;ט לשטרות שהוא שנת תק&quot;ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת&quot;י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש&quot;י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים====

#[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת&quot;י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע&quot;ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש&quot;ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ&quot;ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת&quot;י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי&quot;א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת&quot;ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ&quot;ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת&quot;י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת&quot;י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה.

====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים====

#[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי&quot;ב1''', הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת&quot;י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ&quot;א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי&quot;ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת&quot;י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ&quot;ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי&quot;ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת&quot;י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים  כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן.
#[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ&quot;ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת&quot;י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק&quot;ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.
#[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת&quot;י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה.

'''&quot;שלוש מגילות&quot; (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש&quot;י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של &quot;שלוש מגילות&quot; המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש&quot;י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני, לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''. ולעתים התרגום מנוקד בניקוד בבלי, כגון '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''. היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית נדפסה לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021047330205171/NLI ירושלים, בשנת תרע&quot;א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש&quot;י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי&quot;ץ]].

===מבחר כתבי־יד ספרדים===

רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח):
#'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ&quot;ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק.
#'''&quot;קודקס היללי&quot;''' או '''כתי&quot;ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a (&quot;'''ה'''&quot; אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל&quot;ד).
#'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater &quot;כתר דמשק&quot;]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ&quot;ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Haverford הפריט באתר &quot;כתיב&quot;]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה].
#'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל&quot;ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280).
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): ספרד, מהמאה ה-12 או ה-13. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום].
#'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס&quot;ו (1306).
#[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''&quot;כתר שם טוב&quot;''' או '''כתי&quot;ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] (&quot;'''ש{{כתב עילי|2}}'''&quot; אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע&quot;ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים.
#[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת&quot;י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}}
#'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ&quot;ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14.
#'''&quot;[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ&quot;ך ליסבון]&quot;''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ&quot;ג (1483). תנ&quot;ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ&quot;ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי&quot;ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא &quot;כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ&quot;ך העברי&quot;. למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת &quot;היד הראשונה&quot; לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}}
#שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ&quot;ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ&quot;ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם).

===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים===

רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה.
#[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה הפשיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}}
#[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי&quot;א-י&quot;ב).
#[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק&quot;צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת&quot;י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ&quot;ו-תתקצ&quot;ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ&quot;ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}}
#'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ&quot;ה [1294]).
#'''תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ&quot;ו-נ&quot;ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&amp;scope=PNX_MANUSCRIPTS&amp;SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית]
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום.
#[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק&quot;ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&amp;id=1521 מידע נוסף].
#'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ&quot;ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק&quot;ג [1343]); ארבעה כרכים.
#[https://library.yu.edu/praguebible תנ&quot;ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש&quot;י בשוליים; שנת רמ&quot;ט [1489]).
#[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט&quot;ו-ט&quot;ז).

'''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש&quot;י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}}
#[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ&quot;ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. 
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י, חמש מגילות עם פירוש רש&quot;י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש&quot;י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש&quot;י שרשם את פירושיו.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש&quot;י בשוליים.
#[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק&quot;ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש&quot;י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש&quot;י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתגוצה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי.

===ספרות המסורה וחומר נוסף===

חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ&quot;ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ&quot;ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם:
#[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר &quot;אׇכְלָה&quot;, &quot;וְאׇכְלָה&quot;''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ&quot;ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע&quot;פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל&quot;ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}}
#[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ&quot;ה)] למישאל בן עוזיאל;
#[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק&quot;י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ&quot;ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ&quot;ט).}}
#[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}}
#[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע&quot;ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש&quot;ל).}}
#[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס&quot;ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ&quot;ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}}
#[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל&quot;א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ&quot;א).}}
#הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל&quot;ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ&quot;ת''' (רעדעלהיים תרי&quot;ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]];
#הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ&quot;א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ&quot;ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}}
#'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}}
#[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס&quot;ו)] לר' פסח פינפר;
#ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ&quot;ט. בכל הפנייה כללית ל&quot;ייבין&quot; הכוונה לספר הזה.}}
#ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות &quot;הנוסח ומקורותיו&quot; שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת &quot;דעת מקרא&quot; (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל&quot;ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ&quot;א ספרים ובספרי אמ&quot;ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש&quot;ן.}}
#המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ&quot;ב);
#רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי&quot;ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו (&quot;עדי&quot; ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]);
#הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי&quot;ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL];
#הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי&quot;ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים &quot;חמש מגילות&quot; ו&quot;עזרא-נחמיה&quot;).{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי&quot;ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}}

לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים:
#'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 &quot;על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן&quot;], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע&quot;א 2011).
#'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה.
#'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, &quot;The Qamāṣ Qāṭān Structures&quot;. ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו.
#'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, &quot;איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ&quot;. '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע&quot;ז, עמ' 361-386.
#'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש&quot;ע).
#'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס&quot;ט).

לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על &quot;פרשה&quot; בוויקיפדיה אנגלית]].

===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים===
במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים:

'''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:'''
#'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ&quot;ט; חורב תשנ&quot;ז; כתר ירושלים תש&quot;ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ&quot;ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ&quot;ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי&quot;ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: &quot;'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי&quot;ח · תל־אביב&quot;. בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי&quot;ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ&quot;ה (&quot;שנת ט&quot;ז לתקומת ישראל&quot;) נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}}
#'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר)
#'''מג&quot;ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע&quot;י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ&quot;ב (רק משנת תשע&quot;ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא])
#'''סימנים'''=תנ&quot;ך סימנים (פלדהיים תשס&quot;ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ&quot;ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}}

'''מהדורות המבוססות על כתי&quot;ל:'''
#'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו.
#'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ&quot;ו; Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]).
#'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי&quot;ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות.

===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)===

במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ&quot;ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי&quot;ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו.
*[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ&quot;ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ&quot;ד-רפ&quot;ו)], &quot;'''ד'''&quot; אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ&quot;ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater תורה אור]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של  ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע&quot;ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע&quot;י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד&quot;ר שלו.}}
*'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ&quot;כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ&quot;ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח &quot;דפוסים&quot; '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ&quot;ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות &quot;'''ד'''&quot; המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים:
*#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה כמה פעמים. מלבד הפעם הראשונה ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268267/NLI '''תורת האלהים'''] שיצא לאור בשנת תקנ&quot;ז, והכיל רק את חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ), בפעמים הבאות הוא חזר והדפיס את החומש מאותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע&quot;י היידנהיים בשנים תקע&quot;ח-תקפ&quot;א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) '''חומש מאור עיניים''' (עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה והפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת&quot;ם); (ב) '''חומש עין הסופר''' (עם הפירוש '''עין הסופר''' בלבד); (ג) '''חומש מודע לבינה''' (עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''הבנת המקרא''' על רש&quot;י מאת היידנהיים); (ד) '''ספר תורת משה''' (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש '''מנחה חדשה'''). גם חומשי רעדעלהיים שיצאו לאור אחרי מותו של היידנהיים מבוססים על נוסח התורה שלו; ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002511577/NLI חומש רעדעלהיים תר&quot;ז] (דפוס חוזר בתרכ&quot;ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר&quot;כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש&quot;י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר&quot;כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ&quot;ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים].
*#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)] וגם [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n5/mode/2up תורה];{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר&quot;ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ&quot;ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848. דפוסים חוזרים נמצאים '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-1868-images/page/n9/mode/2up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''' (שניהם משנת 1868), ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]''' (1878). מהדורה זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}}
*#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&amp;view=1up&amp;seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי&quot;ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע&quot;ה בכרך הראשון ושי&quot;ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ&quot;ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה&quot;מנחת שי&quot; ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה&quot;כ תר&quot;ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ&quot;ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ&quot;ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער &quot;1860&quot;). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר&quot;ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ&quot;ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע&quot;פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&amp;view=1up&amp;seq=5&amp;skin=2021 כאן]''' [תרל&quot;ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ&quot;ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] &quot;בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות&quot; (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ&quot;ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/page/n4/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה&quot;ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה&quot;ל בין השנים תשי&quot;ט-תשכ&quot;ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: &quot;הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ&quot;ך שהוצא ע&quot;י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל.&quot;}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ&quot;ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}}
*#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ&quot;ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר&quot;ך-תרכ&quot;ו]).}}
*#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ&quot;ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}}
*#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ&quot;ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), והשנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ&quot;ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&amp;dq=Christian+David+Ginsburg&amp;hl=iw&amp;sa=X&amp;redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה&quot;ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n6/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע&quot;י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש&quot;ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ&quot;ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע&quot;י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי&quot;ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}}
*'''קורן'''=תנ&quot;ך דפוס קורן (ירושלים תשכ&quot;ב).

===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם===

במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל &quot;דפוסים&quot;]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא המופיע בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס&quot;ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות.
#'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''', רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש&quot;י על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש&quot;י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל&quot;ה [1475]), וזהו '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש&quot;י|כתב רש&quot;י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש&quot;י לתורה, הוא '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI נדפס שוב]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל&quot;ו [1476]), וזה היה '''הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי'''.
#[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב&quot;ן על התורה'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב&quot;ן על התורה, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב&quot;ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ&quot;ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר&quot;ן [1490]).
#[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר&quot;ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על ספר דניאל, והוא אחד מהספרים העבריים שנדפסו אי פעם''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב&quot;ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד.
#'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד&quot;ק]''', בולוניה רל&quot;ז (1477): '''הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד&quot;ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד&quot;ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]) והפסוקים מנוקדים.
#[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב&quot;ג על התורה'''], מנטובה לפני ר&quot;מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג על התורה.''' פירושו של הרלב&quot;ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש&quot;ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום.
#'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ&quot;ב (1482): '''החומש הראשון עם ניקוד וטעמים, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש&quot;י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן].
#[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד&quot;ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ&quot;ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד&quot;ק על חלק מספרי הנביאים.'''
#[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד&quot;ק'''], שונצינו רמ&quot;ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד&quot;ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד&quot;ק במקביל בכתב רש&quot;י.
#'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ&quot;ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים.
#'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ&quot;ך סונצינו]''', רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ&quot;ך שלם) בניקוד וטעמים.'''
#[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ&quot;ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע&quot;ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש&quot;י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש&quot;י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות.
#'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר&quot;ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש&quot;י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ&quot;ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ע)&quot;]].}}
#'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד&quot;ק]''' (ליסבון רנ&quot;ב [1492]).
#[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ&quot;ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד&quot;ק והרלב&quot;ג מסביב (בכתב רש&quot;י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב&quot;ג לספרי הנביאים הראשונים?
#[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' (&quot;ארבעה ועשרים&quot;)], ונציה רע&quot;ח (1518): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, תרגום מנוקד, ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו&quot;יונתן&quot; לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ&quot;ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש&quot;י על התורה, רד&quot;ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש &quot;קב ונקי&quot; על משלי, פירושי הרמב&quot;ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש&quot;י על חמש מגילות, רלב&quot;ג על דניאל, רש&quot;י ושמעוני על עזרא ודברי הימים.
#'''[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס שני]''', ונציה רפ&quot;ב-רפ&quot;ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) מקרא מלא עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (#12) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ&quot;יונתן&quot; על התורה שחסר בו.
#[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז&quot;ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז&quot;ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש&quot;ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע&quot;ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש&quot;י, ראב&quot;ע, רד&quot;ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב&quot;ן. אך הוא גם הציע &quot;טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות&quot; לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת &quot;בעל הטורים&quot;, כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך הפירוש המלא לא יצא עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס&quot;ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ&quot;ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}}
#[https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש&quot;ד-ש&quot;ה (1545), ואחר כך [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי'''], ונציה ש&quot;ו-ש&quot;ח (1546-1548),{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע&quot;י ד&quot;ר צבי בצר.}}
#[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש&quot;י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש&quot;ו (1546), בבית הדפוס של  א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, &quot;תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל&quot; (=תפסיר רס&quot;ג) למעלה, &quot;פרסי&quot; (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש&quot;י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס&quot;ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס&quot;ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס&quot;ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ&quot;ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד (&quot;מדוייק מאד&quot;). אמנם רק בשנים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #24).}}
#[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי&quot;ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק &quot;מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו.&quot;{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ&quot;ד]).}}
#[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], ונציה ש&quot;ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, &quot;תרגום יונתן&quot; ו&quot;תרגום ירושלמי&quot;). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater &quot;תולדות אהרן&quot;]''' (מראה מקומות בתלמוד).
#[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש&quot;י], הנאו שע&quot;א-שע&quot;ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל&quot;ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש&quot;י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש&quot;י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש&quot;י (המכונים רש&quot;י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה &quot;יונתן&quot; בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש &quot;בעל הטורים&quot; (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש&quot;י, והפטרות.
#[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ&quot;ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 &quot;כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו&quot;] '''ספונות''' תשמ&quot;ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור &quot;א(ר)&quot;]].}}
#'''[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up ספר קהלות משה, מקראות גדולות]''', אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18.
#[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' (&quot;ספר ארבעה ועשרים&quot;)], מנטובה תק&quot;ב-תק&quot;ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור &quot;מנחת שי&quot; ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן].
#'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ&quot;ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת&quot;ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער].
#[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק&quot;מ-תקמ&quot;ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי &quot;המצודות&quot; כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר&quot;ך-תרכ&quot;ו [1860-1866]).
#[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש&quot;י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ&quot;ד-תקפ&quot;ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|&quot;הביאור&quot;]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת &quot;נתיבות השלום&quot; ועוד כותרות כגון &quot;דרך סלולה&quot;. לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן].
#[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש&quot;י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ&quot;ו-תרכ&quot;ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי&quot;ם יצאה לאור בשנת תרל&quot;ד בתוספת פירושי ה&quot;מצודות&quot;, והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות.
#[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש&quot;י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל&quot;ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש&quot;י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש&quot;י ועליו &quot;עיקר שפתי חכמים&quot; הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו.
#'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ&quot;ד-תרס&quot;א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס&quot;ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו&quot;דקדוק התרגום&quot;.

'''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|&quot;דפוסים&quot;]].'''

===התרגומים ופירושי המופת על המקרא===

לרוב ספרי התנ&quot;ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. דפים אלה מעידים על כך שדרך המלך בלימוד מקרא, לפחות מאז דורו של רש&quot;י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}}

שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ&quot;ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע&quot;א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות.

על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס&quot;ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש&quot;י, רד&quot;ק ורלב&quot;ג'''.

'''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:'''
#'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש&quot;י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש&quot;י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום &quot;שנים מקרא ואחד תרגום&quot;, היחיד יכול לקרוא &quot;שנים מקרא ואחד פירוש&quot; (=רש&quot;י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש&quot;י לתנ&quot;ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ&quot;ד) , פרק א, &quot;תהליך הקנוניזציה של פירוש רש&quot;י לתורה&quot;, עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש&quot;י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש&quot;י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש&quot;י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש&quot;י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו &quot;מִקְרָא&quot;?|לעיל בפרק א של המבוא]].}}
#'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד&quot;ק, או פירוש רלב&quot;ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד&quot;ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש&quot;י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד&quot;ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד&quot;ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ&quot;ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ&quot;ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ&quot;ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע&quot;ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד&quot;ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע&quot;ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד&quot;ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס&quot;ה [1505]).}} פירושו של רש&quot;י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד&quot;ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל&quot;פשט&quot;, כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד&quot;ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב&quot;ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד&quot;ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ&quot;ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג ביחד.}}
#'''תהלים: פירוש רד&quot;ק.''' פירושו היסודי של רד&quot;ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד&quot;ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל&quot;ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד&quot;ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}}
#'''חמש מגילות: פירוש רש&quot;י.''' פירושיו של רש&quot;י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש&quot;י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}}

'''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:'''
#'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד&quot;ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, ר&quot;י קמחי, ר' משה קמחי, ר&quot;י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ&quot;ז]), ר' מנחם המאירי והרלב&quot;ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ&quot;ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב&quot;ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד&quot;ק ורלב&quot;ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר&quot;ד).}} ר&quot;י אבן כספי, רי&quot;ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|&quot;קב ונקי&quot;]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע&quot;ח (1518); בסלוניקי רפ&quot;ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד&quot;ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ&quot;ד-תפ&quot;ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב&quot;ג ו&quot;קב ונקי&quot;. פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב&quot;ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש &quot;קב ונקי&quot; נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב&quot;ג ועמנואל הרומי).
#'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש&quot;י, רשב&quot;ם, ר&quot;י קרא, ראב&quot;ע, ר&quot;י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב&quot;ן], רלב&quot;ג,{{הערה|פירושו של רלב&quot;ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל&quot;ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ&quot;ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת &quot;דעת מקרא&quot;, כתב עמוס חכם: &quot;גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז&quot;ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים.&quot;}} ר&quot;י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב&quot;ץ (&quot;אוהב משפט&quot;) וספורנו (&quot;משפט צדק&quot;)], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ&quot;ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב&quot;ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו.
#'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב&quot;ג, או פירוש רד&quot;ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב&quot;ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב&quot;ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר&quot;ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב&quot;ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב&quot;ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב&quot;ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ&quot;ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה&quot;תועליוֹת&quot; שהוסיף בו הרלב&quot;ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל&quot;פשט&quot; של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד&quot;ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד.

'''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש&quot;י על התורה, ופירוש רד&quot;ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש&quot;י]]'''.

==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב==

'''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.'''

===התבנית לתיעוד מקומי===
#'''[[תבנית:נוסח]]'''=הערות נוסח משולבות בתוך דף העריכה, שאינן מופיעות בנוסח המקרא עצמו. יש בהן ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבניות באות כתוספות בתוך הקלדת המקרא על בסיס כתבי־היד המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי&quot;ל).

===תבניות לעיצוב כללי===
#[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ&quot;ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר).
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו.
#[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת.
#[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה.
#[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ&quot;ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ&quot;ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד.

===תבניות ניווט===
#'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים).
#[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ&quot;א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט.
#[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה &quot;5&quot; כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים.

===תבניות לראשי ספרים===
#[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח.
#[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]].
#[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]].

===תבניות ל&quot;קרי וכתיב&quot;===

#'''[[תבנית:כו&quot;ק]]:''' &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור ואחר כך &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:קו&quot;כ]] (מיד אחרי מקף):''' &quot;קרי&quot; מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו &quot;כתיב&quot; בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של &quot;קרי וכתיב&quot; במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי).
#'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ&quot;ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ&quot;ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל&quot;ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''.
#'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ&quot;ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ&quot;ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל&quot;ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל&quot;ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
#'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו&quot;ק מיוחד]]:'''
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה&quot;א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה&quot;א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה&quot;א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ&quot;א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ&quot;א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה&quot;ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ&quot;ב ח,ג]] (בנהר &gt; בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר &gt; ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:קו&quot;כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל&quot;ב יח,כז]] (שניהם &gt; מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם &gt; מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ&quot;א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ&quot;ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל&quot;א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ&quot;ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו&quot;ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים.
##'''[[תבנית:מ:כו&quot;ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]].
#'''[[תבנית:קו&quot;כ-אם]]'''=&quot;קרי וכתיב של אֵם קריאה&quot; (לתיוג של &quot;קרי&quot; השונה מה&quot;כתיב&quot; באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו).
#'''[[תבנית:כו&quot;ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל&quot;קרי וכתיב&quot; בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה&quot;קרי&quot; במהדורה זו או את אי-הצגתו ע&quot;י שינוי קל בתבנית.

===תבניות לחלוקת הפרשות===
#[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
#[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
#[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת &quot;וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם...&quot; ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]].
#[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של &quot;　&quot; בתחילת שורה חדשה).
#[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של &quot;　&quot; בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות).
#[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]].
#[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של &quot;　&quot; באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה).
#[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר.
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה).
#[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ&quot;ת]] כנ&quot;ל לפסוקים בספרי אמ&quot;ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ&quot;ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ&quot;ת).

===תבניות לאותיות מיוחדות===
#[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא)
#[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא)
#[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] &quot;רְחֹקָ֜הׄ&quot;)
#[[תבנית:נו&quot;ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]])
#[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]])

===תבניות לעיצוב מיוחד של ניקוד וטעמים===
#[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה &quot;ירושלם&quot; בכתיב חסר יו&quot;ד (ע&quot;י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ).
#[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת (&quot;ירושלמה&quot;) השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל&quot;ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו&quot;ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה&quot;ב לב,ט]] &lt;יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה&gt;).}}
#[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]])
#[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ&quot;ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ&quot;א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ&quot;ת).
#[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;פָּסֵק&quot;)
#[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ&quot;לגרמיה&quot;)
#[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות)
#[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]]
#[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת &quot;זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את&quot; בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]])
#[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]])
#[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף (&quot;־&quot;) בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של &quot;עולה ויורד&quot; ב-50 פסוקי אמ&quot;ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף.

===תבניות לצורת השיר בכ&quot;א הספרים===
#[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ&quot;א הספרים|השירים בכ&quot;א הספרים]] מעוצבים ע&quot;י שיבוץ בתוך טבלאות.
#במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]].
#במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט).

===תבניות לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת===

'''עיצוב הכתיבה השירית ע&quot;פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):'''
#[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
#[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
#[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית פנימית שחוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ&quot;ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר; גם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף)
#[[תבנית:ר4]] (חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש)
#[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)

'''עיצוב נוסף:'''
#[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ&quot;ת
#[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)

==רשימת תיקונים ושינויים==

'''מאז סוף קיץ תש&quot;פ (2020) נרשמים כל התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש&quot;פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} ניתן לעקוב אחרי כל השינויים שנעשו קודם לכן ב'''&quot;גרסאות קודמות&quot;''' לכל פרק במקרא.

לפי תאריכים:
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מאז י' אלול תש&quot;פ (28.08.2020) עד עכשיו '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בגליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב-&quot;version history&quot; הכללי וב-&quot;edit history&quot; לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע&quot;ו''' (2015-2016) מופיעים ב&quot;גרסאות קודמות&quot; של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ&quot;ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ&quot;ך של &quot;מקרא על פי המסורה&quot; ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי.
#כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע&quot;ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''.

==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט==

'''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:'''
#'''תורה;'''
#'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;'''
#'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.'''
'''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.'''

===חלק ראשון: תורה===

'''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.'''

הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים:
*נוסח האותיות תוקן ע&quot;פ נוסח האותיות שבספרי התורה.
*נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי&quot;ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע&quot;פ צילום כתי&quot;ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה.

העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע&quot;א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע&quot;ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע&quot;ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע&quot;ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר &quot;מאורות נתן&quot;. אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|&quot;שער תורה&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה===

'''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי&quot;ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע&quot;פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע&quot;א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע&quot;ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע&quot;ג, ואח&quot;כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע&quot;ד (10.12.14).

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|&quot;תורה על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]'''

===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה===

'''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל&quot;קרי וכתיב&quot; וניקודו של שם הוי&quot;ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע&quot;ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת &quot;כי תצא&quot;, י' באלול תשע&quot;ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי&quot;ה בחולם (בקריאת אדנו&quot;ת ואלהו&quot;ת); סימון &quot;קרי וכתיב&quot; לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי&quot;ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}}

{{קו תחתי|'''ספרי אמ&quot;ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ&quot;ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ&quot;ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ&quot;ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ&quot;ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ&quot;ת]]'''.

'''קישורים:'''
*'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|&quot;שער נביאים&quot;]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|&quot;שער כתובים&quot;]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|&quot;מקרא על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})'''
*'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|&quot;נביאים וכתובים על פי המסורה&quot;]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)'''
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]]
*'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]].

===גיליון הנתונים והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט===

'''בשנת תשע&quot;ה עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]).''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''.

'''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את &quot;מקרא על פי המסורה&quot; אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר &quot;ציטוט&quot; אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט.

גיליון הנתונים הפך להיות המקור העיקרי של הפרויקט מאז שנת תשע&quot;ה. כל תיקון או שינוי מתבצע באופן מקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. גיליון הנתונים גם מאפשר שימוש יותר יעיל בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. כל העבודה (העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים, והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך כדי הוספת קידוד) התבצעה ע&quot;י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]].

===הגהה יסודית של כל המקרא===

מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע&quot;י מחשב בשנת תשע&quot;ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו.

הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן.

החל מקיץ תש&quot;פ ועד תחילת חשון תשפ&quot;א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home &quot;ספריא&quot;]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה.

מחורף תשפ&quot;ד (12.2023) עד חורף תשפ&quot;ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע&quot;י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת &quot;מקרא על פי המסורה&quot; מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל&quot;מקרא על פי המסורה&quot;, אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}}

&lt;קטע התחלה=רשימת המשתתפים/&gt;

==רשימת המשתתפים בפרויקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;==

#[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]]
#[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה
#[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע&quot;ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]
#[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים
#[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש&quot;פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא]

===הקדשה===

עבודתי על מהדורת '''&quot;מקרא על פי המסורה&quot;''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע&quot;ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]])
&lt;קטע סוף=רשימת המשתתפים/&gt;

==יישומים חיצוניים==

#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות &quot;על התורה&quot;]'''.
#'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&amp;lang=he&amp;aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ&quot;א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ&quot;א (20.05.2021).
#'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ &quot;בייס-הספר&quot;]'''.
#עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.

==מהדורה &quot;מנוקדת&quot; ומהדורת &quot;כתיב&quot;==

על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).

'''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.'''

===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)===

מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת.

'''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:'''
*לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה&quot;קרי&quot; בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו &quot;ירושלים&quot; בכתיב מלא יו&quot;ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל.

'''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:'''
#'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות &quot;כָּל&quot; ו&quot;אֶת&quot; כשהן מוקפות, במקום &quot;כֹּל&quot; ו&quot;אֵת&quot;. ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות.
#במקום נקודותיים של &quot;סוף פסוק&quot; ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של &quot;פיסוק מודרני מלא&quot; כולל עיצוב ע&quot;י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&amp;oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
#במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
#עדיף להחליף את שם הוי&quot;ה לכתיב המסורתי &quot;יְיָ&quot; (או לפעמים &quot;יֱיִ&quot;), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב &quot;יְיָ&quot; מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי&quot;ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם &quot;מקרא&quot; מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון &quot;יְדֹוָד&quot; או &quot;יְקֹוָק&quot; וכדומה, וראוי להימנע מכך.
#יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון &quot;אֱלֹקִים&quot; או אפילו &quot;צְבָקוֹת&quot;. במקום זה אפשר להציע &quot;אֱ־לֹהִים&quot; או &quot;אֲ־דֹנָי&quot; במקף.

===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)===

'''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|&quot;תיקון קוראים&quot;]] בשני טורים מקבילים.

ה&quot;כתיב&quot; בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה&quot;קרי&quot; מסומן בתוך [[תבנית:כו&quot;ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו.

===יצירת מהדורות נגזרות===

מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית &quot;חפש-החלף&quot;, וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת &quot;כתיב&quot;. לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.

'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]]</text>
      <sha1>2v34cuffjls03nljujj06lpuxymw0i1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית לח כד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>272556</id>
    <revision>
      <id>3018133</id>
      <parentid>2964746</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T17:55:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>הוֹצִיאוּהָ</comment>
      <origin>3018133</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10483" sha1="4couiztkeyu5dzx2m2b9hiempkp61ly" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף.}}
== וַיֻּגַּד לִיהוּדָה ==
=== וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים ===
כבר אחרי החודש הראשון תמר ידעה שהיא בהריון ולא קיבלה מחזור. גם המלך אחשורוש זכר שהוא לא קרא לאסתר 30 יום, וייתכן שהיא באה לבשר לו משהו חשוב, ובטוח שאין הוא יכול להורגה.
* ליהודה היה זמן לחשוב: הזונה הופיעה ונעלמה. רק אני בקרתי אצלה. היא לא רוצה תשלום ומעדיפה להחזיק עצמים שמזהים אותי. הבטחתי לתת לה גדי עיזים שלי והיא לא רוצה. האם אני לא מקיים את הבטחותי? האם יש גדי אחר שהבטחתי ולא נתתי? אולם יהודה לא הגיע לשלב שהוא יזהה את הגדי כשלה בנו.
* תמר יכלה לשלוח הודעה ליהודה אבל היתה מסתכנת בהתקפת פתא, וגם ייתכן שהיא תפיל בחודשים הראשונים.
* תמר יכלה להזכיר ליהודה את הבטחתו לתת לה את שלה, אבל אז אם שלה היה בא, היא היתה מסתכנת ששלה יעשה כאחיו והיא תהיה תקועה בהריון. 
* תמר חיכתה שלושה חודשים וכך יהודה לא יכול לטעון שהיא נושאת מחלה שהרגה את בניו, הן הוא לא סובל ממחלה ואינו מת.
* בשלושת החודשים הראשונים לא רואים את ההריון, במיוחד עם האישה תלבש בגדים מתאימים. נראה שמשרתים בביתה של תמר הבינו שהיא בהריון בגלל שהיא סבלה מתופעות של הריון, או שתמר עצמה פירסמה שהיא בהריון. 
* קיימת אפשרות שתמר לא היתה בהריון ורק עשתה הצגה, וכאשר יהודה ראה את חפציו והבין שהוא נשא אותה בביאה, הוא שכב איתה ואז היא נכנסה להריון, ומאז והלאה הוא הפסיק לדעת אותה.
* רק יהודה וחירה ידעו שיהודה שכב עם האישה בתקופת הגז ועברו כשלושה חודשים. סביר שיהודה לא פירסם שהוא איבד את חפציו, הן הוא לא רצה להיות לבוז ([[ביאור:בראשית לח כג]]), כך שאנשי ביתו לא ידעו מתי תמר צריכה ללדת.

=== זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים ===
תמר היא כלתו של יהודה, אלמנת בנו ער.  
הודיעו ליהודה הצהרה מעליבה ביותר. אמרו לו שתמר, כלתו, זנתה, והיא כבר בהריון מהזנות שלה. יהודה האמין שהיא בהריון, וכעס מאוד, כפי שרואים את החלטתו לשרוף אותה בעינויים גדולים על הנזק שהיא גרמה לו ולמשפחתו. יהודה אפילו לא הזמין אותה למשפט.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 129 יקשרו אותה ואת האיש ויזרקו לנהר, אולם הבעל יכול לחון את אשתו, ושליט את משרתו. כאן יהודה יכול לחון אותה ואת עצמו.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 155, איש שבחר אישה לבנו, ובנו ידע את אשתו, אם הוא זנה איתה יהרגו את שניהם.
* לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 132, אם זו רק רכילות, היא יכולה להשבע שאין זה כך, וכדי לשמור על כבוד הבעל היא תקפוץ (לא קשורה) למים. כאן תמר לא יכולה להשבע שהיא לא קיימה יחסים, כי היא כבר בהריון.

=== וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף ===
'''מדהים'''. הוא השופט, קיבל רכילות, לא חקר, לא הזמין אותה כנהוג בחוקי חמורבי. כעס עליון.&lt;br&gt;
&quot;הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף&quot; בפומבי, בעינויים כבדים, בלי סיכויים להנצל! &lt;br&gt;
אם באמת תמר זנתה עם זר ועכשו היא אשתו של האיש הזר או שהיא זונה בתשלום, אז היא איבדה את ערכה בעייני יהודה, כי היא כבר לא יכולה להביא זרע לער ממשפחתו. יהודה איבד את בכורו, ואת נכדו מבכורו. בכעס עצום יהודה מעניש את תמר בלי לדעת שהחוק דורש שהיא והאיש יומתו, ושהוא האיש
: '''הוא, שלא נתן לה את שלה, הגדי שלו, כפי שהוא הבטיח, בסוף, במקום הגדי, היא לקחה את האיל - אותו.'''
'''&lt;big&gt;איום ונורא: הוא פקד להעלות אותה לעולה, לזבוח אותה, את כבשת הרש שכל כך השתדלה למענו.&lt;/big&gt;'''

מהכתוב לא ברור אם הקצין שנשלח לשרוף את תמר ידע שהיא בהריון. יהודה פסק &quot;'''הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף'''&quot; - פועל ביחיד - רק תמר תשרף. כאשר תמר אמרה לקצין שבא לשרפה: &quot;לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ, '''אָנֹכִי הָרָה'''&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הוא הבין שהוא ישרוף שני בני אדם (במקרה שלה שלושה), וכאשר הוא ראה את החפצים של אדונו ושמע את טענתה של תמר: &quot;הַכֶּר נָא, לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה&quot; ([[ביאור:בראשית לח כה]]), הקצין הבין שהוא רשאי להפר את פקודת יהודה, וחייב להביא אותה לפני יהודה לברור, לפני שהוא הורג את בנו של אדונו.

סביר שבזמן שיהודה חיכה לקצין לשוב לאחר ביצוע פקודתו, עלתה בדעתו האפשרות שתמר הרתה לשלה מאחורי גבו. במקרה כזה היא לא עברה על החוק. אם כך חשב יהודה, אז הוא לבטח נכנס לבהלה איומה: פקד לעצור את השרפה וקרא לשלה להסביר. אולם אז נוצרה בעיה: במידה ושלה, כדי להציל את תמר, יטען שאכן הוא היה עם תמר. למזלם של כולם, תמר לא הומתה, שלה לא שיקר, ויהודה זכה בבנים ויבום.

=== הוֹצִיאוּהָ === 
&quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; - שורש י-צ-א - העביר מהפנים לחוץ, וגם בהקשר: לחשוף, לפרסם, לבצע בגלוי, הנסתר התגלה, לעבור על החוק והמוסכמות.

מספר דוגמאות להקשר חיי משפחה:
* &quot;וְהִנֵּה רִבְקָה '''יֹצֵאת''' וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית כד מה]]). ואכן רבקה קיבלה שידוך טוב.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר: אֵלַי תָּבוֹא&quot; ([[ביאור:בראשית ל טז]]). ואכן למרות שבמשפחת יעקב נולדו רק בנים, ללאה בכל זאת נולדה בת. כיוון שהיה חשד, היא קראה לה 'דינה' - במשמעות: 'אלוהים ידון אותי', כשם שרחל קראה לבן הראשון של בלהה 'דן'.
* &quot;'''וַתֵּצֵא''' דִינָה בַּת לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית לד א]]). ואכן דינה המסכנה נלקחה ועונתה.
במקרים האלה, 'היציאה' קשורה ליחסי מין, וכך, בעתיד, המילה 'לצאת' נעשתה מילה נרדפת לזונה - יצאנית.

על תמר הלשינו: &quot;זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים&quot;, ולכן יהודה הוסיף את המילה המיותרת &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כרמז, הן מספיק היה להגיד 'שירפוה'!

יהודה השתמש והוסיף את המילה &quot;הוֹצִיאוּהָ&quot; כי הוא חשב שהמילה חשובה מאוד. ייתכן שהוא התכוון: 
* הוציאוה ממשפחתי, היא כבר לא בת משפחה, ואינה ראויה ליבום. היא רצחה את זכר ער ואונן.
* הוציאוה את הזונה מביתה, וממשפחתה. זרקוה לרחוב.
* הוציאוה מבגדיה כדי לשרוף אותה ערומה.
* הוציאוה מהחיים למוות.
עונש איום ונורא פסק יהודה על תמר!

=== יהודה לא היה שופט צדק ===
* יהודה ידע ששלה רשאי לשאת את תמר ולייבם אותה. יהודה לא קרא לשלה לברור האם במקרה הוא מעורב בהריון של תמר. יהודה קפץ למסקנה, ששלה לא יעיז לעשות דבר בלי שהוא יפקוד עליו.
* יהודה לא הזמין שני עדים להוכיח שתמר זנתה, ולחקור אותם כל אחד לחוד איך הם יודעים שהיא זנתה.
* יהודה לא הזמין את תמר לחקירה והסבר, כפי שנדרש '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר A133. הן היא היתה יכולה להאנס, או לשכב עם שלה, או לשכב איתו עצמו.
יהודה היה צריך להתנצל לפני תמר, לאהוב אותה, להודות לאלוהים שתמר עצרה אותו מהשטות שלו. 

יהודה מתואר כמנהיג חכם של האחים. יעקב סמך עליו, ויוסף הקשיב לו. ייתכן שלאחר הנסיון הזה, שבו ראינו את יהודה מתנהג בטפשות, יהודה התבגר ונעשה שקול בדבריו.


{{סיכום על פסוק|בראשית|לח|לח כג|כד|לח כה|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>4couiztkeyu5dzx2m2b9hiempkp61ly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית מג יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>273052</id>
    <revision>
      <id>3018135</id>
      <parentid>1401015</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:04:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים */</comment>
      <origin>3018135</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4128" sha1="o345tivarigpzbc53h49jys16o60c63" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג יז|יח|מג יט|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.}}
== וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים ==
=== הָאֲנָשִׁים === 
הָאֲנָשִׁים הם האחים, והכתוב שם אותם בדרגת האיש האחראי על ביתו של יוסף.

=== &quot;וַיִּירְאוּ&quot; - למה האחים נבהלו? === 
האחים ראו ויראו.
: '''מה הבהיל את האחים לפני ביתו של יוסף?'''
* האחים עמדו בתור לראות את יוסף. יתכן שהם ראו שיוסף ראה אותם.
* איש מכובד מופיע ופוקד עליהם ללכת איתו. לא ברור אם הם ידעו שהוא האיש &quot;אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית מג יז]]) של יוסף.
* הם &quot;הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף&quot;. האחים ראו ארמון מכובד, עם חומה, שער, חצר גדולה, שומרים ומשרתים. לא ברור שהם ידעו לאן הם הולכים.
* האחים חששו ששמעון סבל עינויים וסיפר עליהם דברים. ועכשו הם יוזמנו למשפט.
* האחים יהיו במלכודת בתוך הבית: מוסתרים מרשויות ושוטרים, וחשופים לאלימות בתוך הבית.
* האחים חששו שהם עומדים למשפט בגלל גנבת הכסף שנמצא בשקיהם בביקור הקודם.
* האחים הביאו איתם את בנימין שהיה ילד מיוחד, מוגבל. לפי החוק אסור לאדם כזה להכנס לארמון (או מקדש) כי הוא מטמא את המקום. אדם כזה היה מומת והאנשים איתו נענשים, ולכן יהודה מדבר, כדי שהמשרת יראה את בנימין לפני שהם נכנסים.
: '''האחים חששו והגיעו למסקנה!'''
* &quot;אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ&quot; - להאשים אותנו.
* &quot;וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ&quot; - למצוא אותנו אשמים, ולהתקיף אותנו.
* &quot;וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים&quot; - עונש קשה מאוד, למרות שזה לא מוות.
* &quot;וְאֶת חֲמֹרֵינוּ&quot; – ייתכן שהכסף היה בשקים, ועם אבדן החמורים האחים יאבדו את כל רכושם. הם לא יוכלו לקנות אוכל ולא יוכלו להוביל את האוכל למשפחתם, אפילו אם הם לא יעשו לעבדים. 
עכשו האחים הרגישו כמו יוסף הנער: התגוללו והתנפלו עליו, לקחו לו את כותנתו ומכרו אותו לעבדות.

=== אדם חייב להיות מוכן ===
כאשר יש בעיה:
* עדיף להודות בשגיאה או טעות ולא לנסות להסתיר או לשקר. כך לאיש יש הזדמנות להציג את המצב באור חיובי לעצמו, לפני שרשות הדיבור תלקח ממנו.
* אנשים עושים השלחה של צורת החשיבה שלהם על אנשים אחרים, וכך הם חושפים את אופיים. האחים הראו שהם פוחדים, כלומר הם חשפו שיש להם סיבה לפחד.
* לאדם יכול להיות מספר סיבות לדאוג מאחרים. כאשר הוא מסביר סיבה אחת, ייתכן שהוא לא יצטרך להסביר את שאר הסיבות.
* האחים נזהרו לא להאשים או להעליב את המצרים שכספם הושב להם ברשלנות, ושהם נפגעו מזה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג יז|יח|מג יט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>o345tivarigpzbc53h49jys16o60c63</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018138</id>
      <parentid>3018135</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:16:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>בנימין</comment>
      <origin>3018138</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4170" sha1="m5hrmdn0ai5bbhqhr8jl5idkho9oljj" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג יז|יח|מג יט|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.}}
== וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים ==
=== הָאֲנָשִׁים === 
הָאֲנָשִׁים הם האחים, והכתוב שם אותם בדרגת האיש האחראי על ביתו של יוסף.

=== &quot;וַיִּירְאוּ&quot; - למה האחים נבהלו? === 
האחים ראו ויראו.
: '''מה הבהיל את האחים לפני ביתו של יוסף?'''
* האחים עמדו בתור לראות את יוסף. יתכן שהם ראו שיוסף ראה אותם.
* איש מכובד מופיע ופוקד עליהם ללכת איתו. לא ברור אם הם ידעו שהוא האיש &quot;אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית מג יז]]) של יוסף.
* הם &quot;הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף&quot;. האחים ראו ארמון מכובד, עם חומה, שער, חצר גדולה, שומרים ומשרתים. לא ברור שהם ידעו לאן הם הולכים.
* האחים חששו ששמעון סבל עינויים וסיפר עליהם דברים. ועכשו הם יוזמנו למשפט.
* האחים יהיו במלכודת בתוך הבית: מוסתרים מרשויות ושוטרים, וחשופים לאלימות בתוך הבית.
* האחים חששו שהם עומדים למשפט בגלל גנבת הכסף שנמצא בשקיהם בביקור הקודם.
* האחים הביאו איתם את [[באור:בראשית מג טו|'''בנימין''']] שהיה ילד מיוחד, מוגבל. לפי החוק אסור לאדם כזה להכנס לארמון (או מקדש) כי הוא מטמא את המקום. אדם כזה היה מומת והאנשים איתו נענשים, ולכן יהודה מדבר, כדי שהמשרת יראה את בנימין לפני שהם נכנסים.
: '''האחים חששו והגיעו למסקנה!'''
* &quot;אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ&quot; - להאשים אותנו.
* &quot;וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ&quot; - למצוא אותנו אשמים, ולהתקיף אותנו.
* &quot;וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים&quot; - עונש קשה מאוד, למרות שזה לא מוות.
* &quot;וְאֶת חֲמֹרֵינוּ&quot; – ייתכן שהכסף היה בשקים, ועם אבדן החמורים האחים יאבדו את כל רכושם. הם לא יוכלו לקנות אוכל ולא יוכלו להוביל את האוכל למשפחתם, אפילו אם הם לא יעשו לעבדים. 
עכשו האחים הרגישו כמו יוסף הנער: התגוללו והתנפלו עליו, לקחו לו את כותנתו ומכרו אותו לעבדות.

=== אדם חייב להיות מוכן ===
כאשר יש בעיה:
* עדיף להודות בשגיאה או טעות ולא לנסות להסתיר או לשקר. כך לאיש יש הזדמנות להציג את המצב באור חיובי לעצמו, לפני שרשות הדיבור תלקח ממנו.
* אנשים עושים השלחה של צורת החשיבה שלהם על אנשים אחרים, וכך הם חושפים את אופיים. האחים הראו שהם פוחדים, כלומר הם חשפו שיש להם סיבה לפחד.
* לאדם יכול להיות מספר סיבות לדאוג מאחרים. כאשר הוא מסביר סיבה אחת, ייתכן שהוא לא יצטרך להסביר את שאר הסיבות.
* האחים נזהרו לא להאשים או להעליב את המצרים שכספם הושב להם ברשלנות, ושהם נפגעו מזה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|מג|מג יז|יח|מג יט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>m5hrmdn0ai5bbhqhr8jl5idkho9oljj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3018198</id>
      <parentid>3018020</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T09:25:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3018198</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22902" sha1="5lgm5oxxy42ovu3jio2n00qh6rxobkc" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]
* {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]]
* [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]]</text>
      <sha1>5lgm5oxxy42ovu3jio2n00qh6rxobkc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק ארגון הפיקוח על העבודה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>293722</id>
    <revision>
      <id>3018131</id>
      <parentid>2935264</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T16:42:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-23710-99</username>
        <id>45312</id>
      </contributor>
      <comment>הוראת השעה נכנסה לתוקף ב-28.5.2019 ולכן פקעה ב-28.5.2026</comment>
      <origin>3018131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61291" sha1="crwo56b1zbh8woh2r1xrdqsv9l9oxvb" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי&quot;ד–1954

&lt;מאגר 2000104 תיקון 2204663 תקן 148170 קוד a163Y00000DuD2sQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|2:209135)); ((תשכ&quot;ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשמ&quot;ב, 162|תיקון מס' 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|10:209134)), ((205|ת&quot;ט|ec:10:317275)); ((תשמ&quot;ו, 36|חוק העבירות המינהליות|11:210460)); ((תש&quot;ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|12:210757)); ((תשנ&quot;ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)); ((תשנ&quot;ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ה, 692|תיקון מס' 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|16:299815)); ((תשע&quot;ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)); ((תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|20:320774)), ((1189|תיקון מס׳ 10|20:348535)); ((תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|20:525591)); ((תשפ&quot;ד, 204|תיקון מס' 12|25:3574146)).

__TOC__

== פרק ראשון: שירות הפיקוח ==

@ 1. הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו (תיקון: תשע״ד)
: יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
: (1) לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
: (2) לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
: (3) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
:: ((פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 36); [[חוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]] (י&quot;פ תשנ&quot;ב, 4053; י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960); [[חוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 2960).))

@ 2. מנגנון השירות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
: (ב) שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
: (ג) הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

@ 3. סמכויות מפקח עבודה (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
: (1) להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – [[בפרק זה]] – מקום עבודה);
: (2) לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
: (3) לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
: (4) לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)]], [[+|והסעיפים 3]] [[ו־4 לאותה פקודה]] חלים עליו;
: (5) לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
: (6) ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
: (7) באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
: (8) להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

@ 4. העתק דינים וחשבונות
: לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

@ 5. עזרת מומחים
: היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

@ 6. צווי בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב–2, תשע״ו–2)
: (א) שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
:: (1) להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
:: (2) לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
: (ב) מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
: (ג) צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
: (ד) מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

@ 6א. צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) בסעיף זה –
::- ”אתר בנייה שאינו מוסדר” – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש [[בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
::- ”מחזיק במקום העבודה” – כהגדרתו [[בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]];
::- ”פעילות באתר” – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
::- ”צו הפסקת עבודה” – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
::- ”שכר רגיל” – כהגדרתו [[בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001]].
: (ב) נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
: (ג) נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
: (ד) ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי [[סעיף 6]] [[או 8א]] לשם הבטחת הבטיחות.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
: (ו) המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
: (ז) עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
: (ח) הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
: (ט) נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי [[סעיפים 6]] [[ו־8א]].

@ 7. תוקף צו בטיחות (תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב)
: (א) צו לפי [[סעיף 6]] יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969]] (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
: (ב) נאסר בצו לפי [[סעיף 6]] שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי [[סעיף 6(ד)]].

@ 8. ביצוע צו בטיחות (תיקון: תשע״ו–2)
: (א) ניתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]], רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
: (ב) לא קויים צו שניתן לפי [[סעיף 6]], דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב1)(1) לא קוים צו שניתן לפי [[סעיף 6א(ב)]] או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות [[סעיף 6א(ג)]], דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
:: (2) עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) מתן צו לפי [[סעיף 6]] [[או 6א]] וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

@ 8א. צו שיפור (תיקון: תשמ״ב)
: (א) נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות [[סעיף 6(ג)]] יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
: (ב) המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

@ 8ב. ערעור (תיקון: תשמ״ב)
: המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות [[בסעיף 6(ג)]], ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

@ 8ג. עונשין וקנס מינהלי (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ו)
: (א) מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
:: (1) מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
:: (2) קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) (((בוטל).))
: (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 8ד. תכנית בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט)
: (א) המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
: (ב) תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
:: (1) נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
:: (2) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
: (ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
: (ד) המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
: (ה) מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ו) מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.
: (ז) תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
: (ח) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013]].))

@ 8ה. מידע והכשרה בטיחותית (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 8ו. תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל (תיקון: תשמ״ב, תשס״ה)
: לענין [[סעיפים 3]], [[4]] [[ו־6 עד 8ג]], רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

== פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות ==

@ 9. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב, תשע&quot;ד)
: לענין [[פרק זה]] –
:- „מפעל” – מקום שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]] כולה או חלקה;
:- „המעסיק” – המחזיק במפעל;
:- „נאמן בטיחות” – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח [[הסעיפים 19]] [[או 20]].

@ 10. הקמת ועדות בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
: (ב) לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
: (ג) לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

@ 11. הרכבת ועדת בטיחות (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
: (ב) נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
: (ג) תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 12. הודעה על ועדת בטיחות
: (א) הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
: (ב) העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].

@ 13. סדרי עבודה של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
: (ב) בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
: (ג) מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור [[בפרק השלישי]] רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
: (ד) הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

@ 14. חובות וסמכויות של ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
:: (1) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
:: (2) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
:: (3) לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
:: (4) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
: (ב) לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
: (ג) מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות [[סעיף 8ג]] יחולו בשינויים המחוייבים.

@ 15. קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה (תיקון: תשע״ד)
: (א) מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
: (ב) מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

@ 16. פגיעה בכללי בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: (א) ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
:: (1) ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
:: (2) הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
:: (3) במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
: (ב) סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

@ 17. חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) המעסיק –
:: (1) יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
:: (2) לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
: (ב) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

@ 18. העברת סמכויות (תיקון: תשמ״ב)
: שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי [[סעיף 17(א)]], והודעה על כך תפורסם ברשומות.

@ 19. נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות
: מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

@ 20. נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות
: (א) מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
: (ב) דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960]].))

@ 21. הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו (תיקון: תשע״ד)
: מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

@ 22. חובות וסמכויות של נאמן בטיחות (תיקון: תשע״ד)
: ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
: (1) לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
: (2) להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
: (3) להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
: (4) לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
: (5) להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

@ 23. חובות המעסיק (תיקון: תשע״ד)
: המעסיק –
: (1) יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
: (2) ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

@ 24. הגנה על נאמן בטיחות (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות [[סעיף 17(א)(2)]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

@ 25. ממונה על בטיחות (תיקון: תשמ״ט, תשע״ד)
: (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו [[בסעיף 8ד(ח)]] תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
: (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי [[סעיף 26]].
: (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996]].))

== פרק שני1: עוזרי בטיחות - הוראת שעה (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד) ==
: (((פקע)))

@ 25א. הגדרות – [[פרק שני1]] (תיקון: תשע״ט)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אתר בנייה” – כל אחד מאלה:
:: (1) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים;
:: (2) אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין [[פרק זה]];
:- ”בנייה” ו”בנייה הנדסית” – כהגדרתן [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
:- ”הוראות הבטיחות” – הוראות הדין המפורטות [[בתוספת]];
:- ”מבצע בנייה” – כמשמעותו [[+|בתקנות 1]] [[ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
:- ”מנהל עבודה” – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי [[תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988]];
:- ”עוזר בטיחות” – כמשמעותו [[בסעיף 25ב]];
:- ”פנקס המפעל” – כמשמעותו [[בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה]];
:- ”פקודת הבטיחות בעבודה” – [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970]].

@ 25ב. מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (א) חלה חובה למנות מנהל עבודה באתר בנייה, ימנה מבצע הבנייה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה:
:: (1) בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג;
:: (2) דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
:: (3) הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
:: (4) סיוע למנהל העבודה במעקב אחר תיקון הפרה של הוראת בטיחות שהחובה לקיימה מוטלת על מנהל העבודה.
: (ב) עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות.
: (ג) מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף; לעניין עוזר בטיחות שמונה לפי [[סעיף 25ג(א)(1)]], יכלול רישום המינוי כאמור גם את תיעוד ההדרכה שקיבל ממבצע הבנייה, כאמור [[באותו סעיף]].
: (ד) לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו.
: (ה) מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ([[בפרק זה]] – רשימת תיוג).
:: ((פורסמו [[הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות), התשע״ט–2019]].))

@ 25ג. תנאים למינוי (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: (א) לעוזר בטיחות ימונה אחד מאלה:
:: (1) מי שמתקיים בו אחד מאלה, ובלבד שקיבל ממבצע הבנייה הדרכה בדבר תפקידיו של עוזר בטיחות וסמכויותיו, כאמור [[בסעיף 25ב]]:
::: (א) הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית;
::: (ב) הוא בעל הכישורים להתמנות למנהל עבודה לפי [[תקנה 3(א)(1) או (2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ&quot;ח-1988]], ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי הודעה על מינויו למנהל עבודה באותו אתר בנייה;
::: (ג) הוא בעל כשירות לפי [[תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]], ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר את מינויו לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה;
:: (2) מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
::: (א) הוא בגיר;
::: (ב) בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תוכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 100 ל-150 שעות כפי שיורה מפקח עבודה ראשי, ולעניין בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית - בהיקף שבין 45 ל-100 שעות.
: (ב) מבצע הבנייה יתעד את ההדרכה שניתנה למי מהמנויים בסעיף קטן (א)(1), יחתימו על תיעוד כאמור וישמור את התיעוד בפנקס המפעל.
: (ג) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי השעות האמורים בסעיף קטן (א)(2)(ב).
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית&quot; - הנדסאי רשום כהגדרתו [[בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע&quot;ג-2012]], בענף הנדסה אזרחית;
::- &quot;מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית&quot; - מהנדס רשום כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]], בענף הנדסה אזרחית.

@ 25ד. העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה (תיקון: תשע״ט)
: (א) מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות.
: (ב) עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים [[בסעיף 25ב(א) ו־(ב)]].
: (ג) מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו.

@ 25ה. חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות (תיקון: תשע״ט)
: (א) מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין.
: (ב) מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית.
: (ג) מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 25ו. הגנה על עוזר בטיחות (תיקון: תשע״ט)
: מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות [[פרק זה]], יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו.

@ 25ו1. מרשם (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מוסד לימודים שקיים הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות, כאמור [[בסעיף 25ג(א)(2)(ב)]], יעביר למפקח העבודה הראשי את השם ומספר הזהות של כל מי שקיבל ממוסד הלימודים תעודה המעידה על כך שהוא סיים בהצלחה את תוכנית ההכשרה, ואת המועד שבו סיים את תוכנית ההכשרה.
: (ב) מפקח העבודה הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי עוזרי הבטיחות, שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

@ 25ז. שמירת דינים ואחריות (תיקון: תשע״ט)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה.

@ 25ח. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשע״ט)
: שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 25ט. תוקף (תיקון: תשע״ט, תשפ&quot;ד)
: הוראות [[פרק זה]] [[והתוספת]] יעמדו בתוקפן שבע שנים מיום תחילתו של [[20:525591|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס' 11 - הוראת שעה), התשע&quot;ט-2018]] (((תחילתו של התיקון ביום 25.5.2019))).

== פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות ==

@ 26. המוסד לבטיחות ולגיהות
: (א) מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
: (ב) המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

@ 27. פעולות המוסד
: המוסד –
: (1) ינהל פעולות הסברה;
: (2) יערוך ויפרסם מחקרים;
: (3) יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
: (4) יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
: (5) ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
: (6) יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

@ 28. מועצת המוסד (תיקון: תשע״ד)
: (א) הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
:: ((פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י&quot;פ תשס&quot;א, 869).))
: (ב) חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
: (ג) שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))
: (ד) הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

@ 29. ועדות
: המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

@ 30. יושב ראש המועצה
: שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

@ 31. נוהל
: המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963]].))

@ 32. מינהלת המוסד (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
: (ב) לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
: (ג) המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

@ 33. תקציב המוסד
: (א) המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
: (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
: (ג) שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

@ 34. הכנסות המוסד
: תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

@ 34א. משלוח מסמכים למוסד (תיקון: תשמ״ב)
: לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי [[סעיפים 15(ב)]], [[21]] [[או 23]], ישלח העתק ממנו גם למוסד.

== פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז) ==

@ 34ב. פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (תיקון: תשנ״ז)
: (א) משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994]], או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
:: ((פורסמו [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס&quot;א-2001]].))
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

== פרק רביעי: שונות ==

@ 35. שמירת סוד
: לא יגלה מומחה הפועל מכוח [[סעיף 5]] או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

@ 36. עונשין (תיקון: תשמ״ב, תשע״ד)
: (א) מי שעשה אחד מאלה:
:: (1) הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
:: (2) סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
:: (3) עבר על הוראות [[סעיף 35]];
:: דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
: (ב) מעסיק שעבר על הוראות [[הסעיפים 16(ב)]] [[או 23(2)]] או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי [[סעיף 7(ב)]], למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי [[סעיף 25(א)]], דינו – קנס 500 לירות.
: (ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
: (ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי [[סעיף 3(7)]] או שעבר על הוראות [[סעיף 8ד(א)]], דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
: (ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

@ 37. העברה מכהונה (תיקון: תשע״ד)
: נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

@ 38. משלוח חינם בדואר
: כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה „פיקוח על עבודה”.

@ 39. קיום מינויים
: (א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי [[פקודת מחלקת העבודה, 1943]], רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
: (ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

@ 40. הגבלת תחולה
: בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

@ 41. ביטול
: בטלים –
: (1) ((הנוסח שולב [[בפקודת מחלקת העבודה, 1943]];))
: (2) ((הנוסח שולב [[בפקודת בתי חרושת, 1946]].))

@ 42. שמירת דינים וחובות (תיקון: תשמ״ב)
: (א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
: (ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

@ 43. תקנות
: שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

@ 43א. אגרות (תיקון: תשע״ו)
: (א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
:: (1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
:: (2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
:: (3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
: (ב) בסעיף זה, ”הרשאה” – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

@ 44. הוראות מעבר (תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח)
: (א) [[פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973]] (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי [[סעיף 34ב]], בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
: (ב) בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור [[-|בתקנות]].
: (ג) על אף האמור [[בסעיף 34ב]] ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי [[חוק מס מקביל, התשל״ג–1973]], בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
: (ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

== תוספת (תיקון: תשע״ט) ==
==== ((([[סעיף 25א]]))) ====
=== הוראות הבטיחות ===
: (((פקע)))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).
&lt;חתימות&gt;
* משה שרת, ראש הממשלה
* גולדה מאירסון, שרת העבודה
* יצחק בן־צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>crwo56b1zbh8woh2r1xrdqsv9l9oxvb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק ארגון הפיקוח על העבודה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>294649</id>
    <revision>
      <id>3018132</id>
      <parentid>2883811</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T17:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3018131] הוראת השעה נכנסה לתוקף ב-28.5.2019 ולכן פקעה ב-28.5.2026</comment>
      <origin>3018132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71626" sha1="e47m8k02yd3326mb5bzfu8udrasv096" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי״ד–1954}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000104}} {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 202|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209135.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 78|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 162|תיקון מס׳ 2 לחוק ארגון הפיקוח על עבודה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209134.pdf}}, {{ח:תיבה|205|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 36|חוק העבירות המינהליות|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210460.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 113|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210757.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 44|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 92|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 692|תיקון מס׳ 6 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 603|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 357|תיקון מס׳ 9 לפקודת הבטיחות בעבודה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_320774.pdf}}, {{ח:תיבה|1189|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348535.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 70|תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 204|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3574146.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|הוראות הבטיחות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: שירות הפיקוח}}

{{ח:סעיף|1|הקמת שירות הפיקוח ותפקידיו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} יוקם שירות פיקוח על העבודה (להלן – השירות), שמתפקידו –
{{ח:תת|(1)}} לפקח על קיום כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והשר הטיל על השירות, בהודעה שפורסמה ברשומות, את הפיקוח על קיומו;
{{ח:תת|(2)}} לפקח על הבטיחות בעבודה (להלן – בטיחות), על הגיהות המקצועית (להלן – גיהות) ועל הרווחה במקומות שבהם עובדים בני אדם לצרכי עסק או משלח יד, או במקומות המיועדים לכך, ולהדריך באלה את העובדים ואת המעסיקים;
{{ח:תת|(3)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו שר העבודה בשטח הבטיחות, הגיהות, הרווחה וסידורי העבודה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות המטילות על ארגון הפיקוח על העבודה את הפיקוח על קיומם של החוקים הבאים: {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}} (י״פ תשנ״ב, 36); {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}} (י״פ תשנ״ב, 4053; י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}} (י״פ תשנ״ד, 2960); {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}} (י״פ תשנ״ד, 2960).}}

{{ח:סעיף|2|מנגנון השירות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנגנון השירות יהיה מורכב ממפקחי עבודה שימונו על ידי שר העבודה, דרך כלל או לענפי פעולה מסויימים או לתפקידים מסויימים.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה ימנה מבין מפקחי העבודה מפקח עבודה ראשי (להלן – מפקח עבודה ראשי), סגן מפקח עבודה ראשי ומפקחי עבודה אזוריים (להלן – מפקח עבודה אזורי); מפקח עבודה ראשי רשאי לאצול מסמכויותיו על־פי כל דין לסגן מפקח עבודה ראשי או למפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על כל מינוי לפי סעיף קטן (א) ו־(ב) ועל מענם של מפקחי עבודה אזוריים תפורסם ברשומות; ורשאי השר לקבוע בהודעה את המרחב שיראוהו כתחום פעולתו של מפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|3|סמכויות מפקח עבודה|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} בנוסף לכל סמכות הנתונה למפקח עבודה בכל חיקוק, נתונות לו לשם מילוי תפקידיו סמכויות אלה:
{{ח:תת|(1)}} להיכנס בכל עת לכל מקום שיש לו יסוד להניח כי מועסקים בו בני אדם, או שהם עומדים להיות מועסקים בו, או נעשית בו עבודה לצרכי עסק או משלח יד (להלן – {{ח:פנימי|פרק 1|בפרק זה}} – מקום עבודה);
{{ח:תת|(2)}} לבדוק במקום עבודה את סדרי העבודה ואת סידורי הבטיחות, הגיהות והרווחה, ובין השאר גם את המיתקנים, המכונות, הציוד ותהליכי העבודה;
{{ח:תת|(3)}} לברר את הסיבות והנסיבות של תאונות עבודה;
{{ח:תת|(4)}} לחקור – בין לבדו ובין בפני אדם אחר – בכל ענין שהוא מתפקידי השירות, כל אדם הנמצא במקום עבודה, וכל אדם שיש למפקח יסוד להניח שהוא עובד או עבד במקום עבודה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין הודעה שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|והסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לאותה פקודה}} חלים עליו;
{{ח:תת|(5)}} לבדוק כל פנקס, תעודה, דין וחשבון או מסמך אחר, שניהולם, קיומם או הגשתם היא חובה על פי חיקוק שביצועו בידי שר העבודה, ולהעתיק מהם;
{{ח:תת|(6)}} ליטול דוגמה של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, לאחר שהודיע על כך למחזיק במקום העבודה, וכן לצלם כל חומר, מיתקן, מכונה, מבנה או תהליך עבודה;
{{ח:תת|(7)}} באישור מפקח עבודה אזורי, להורות למחזיק במקום העבודה לערוך בדיקה שיורה עליה, של מוצר, מוצר ביניים או חומר גלמי, ולמסור לו את תוצאות הבדיקה תוך תקופה שיקבע המפקח;
{{ח:תת|(8)}} להיות מלווה על ידי שוטר, אם יש לו יסוד לחשוש להפרעה בביצוע תפקידו.

{{ח:סעיף|4|העתק דינים וחשבונות}}
{{ח:ת}} לא ימסור מפקח עבודה העתק של דין וחשבון שערך, או קטעים ממנו, אלא על דעת מפקח העבודה הראשי.

{{ח:סעיף|5|עזרת מומחים}}
{{ח:ת}} היה מפקח עבודה סבור, כי שלומם או בריאותם של בני אדם העובדים במקום עבודה נתון בסכנה מחמת העבודה או תהליכה, מחמת מצב המכונות או המתקנים או הציוד, או מחמת דרך השימוש בהם, או מכל סיבה אחרת, רשאי הוא להביא מומחה מקצועי לאותו מקום על מנת שיעשה בפניו את הבדיקות שהוא עצמו רשאי לעשותן.

{{ח:סעיף|6|צווי בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי, בין מפעולות עצמו ובין על סמך דין וחשבון של מפקח עבודה, כי טיבם, מבנם או מקומם של מכונה, ציוד, מתקן או חומר המשמשים או העומדים לשמש במקום עבודה יש בהם סכנה לשלומו או לבריאותו של אדם, או כי תהליך או מעשה פלוני או מחדל פלוני במקום עבודה מסכנים שלום אדם או בריאותו, רשאי הוא לעשות, בצו, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להורות על הפסקת העבודה במקום העבודה, לאסור את השימוש במכונה, במתקן, בציוד או בחומר או בחלק מאלה כמפורש בצו, או לאסור את השימוש עד שהורחק גורם הסכנה וניתן על כך אישור מאת מפקח עבודה;
{{ח:תתת|(2)}} לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט, תוך הזמן הנקוב בצו, אמצעים כמפורש בצו לשם הרחקת הסכנה.
{{ח:תת|(ב)}} מקום שאין הסכנה תכופה לא יתן מפקח עבודה אזורי צו לפי סעיף זה, אלא אם נתן למחזיק במקום העבודה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה ייחתם על ידי מפקח עבודה אזורי ויישלח בדואר רשום, או יימסר לידי המחזיק במקום העבודה או יודבק באופן הנראה לעין במקום העבודה. טעות בנקיבת שמו של המחזיק לא תפגע בחוקיות של צו שנמסר או שהודבק כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מפקח עבודה ראשי רשאי להסמיך בכתב מפקח עבודה פלוני בסמכויות הנתונות למפקח עבודה אזורי לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6א|צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה שאינו מוסדר“ – אתר בנייה שלא הוצג בו שלט כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 7|בתקנה 7 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק במקום העבודה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 172א|בסעיף 172א לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעילות באתר“ – למעט עבודה שנעשתה בהתאם להיתר שנתן המפקח לפי סעיף קטן (ה);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו הפסקת עבודה“ – צו שניתן לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר רגיל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע למפקח עבודה על אירוע באתר בנייה שגרם למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, יורה המפקח בצו הפסקת עבודה על סגירת אתר הבנייה ויאסור את המשך הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה; צו הפסקת עבודה יימסר למחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע למחזיק במקום העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר על אירוע באתר בנייה שגרם למוות, יפסיק המחזיק במקום העבודה את הפעילות באתר לשני ימי עבודה ממועד התאונה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן צו הפסקת עבודה, יבדוק מפקח עבודה בתקופת תוקפו של הצו את הבטיחות במקום העבודה, ורשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו בשלושה ימים נוספים, וכן לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} לשם הבטחת הבטיחות.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), ניתן צו הפסקת עבודה, רשאי מפקח עבודה לתת היתר לבצע עבודות לתיקון ליקויי בטיחות באתר הבנייה בתקופת תוקפו של הצו, בתנאים שיורה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הופסקה העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר, רשאי מפקח עבודה לתת היתר כאמור בימי הפסקת הפעילות באתר, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ו)}} המחזיק במקום עבודה שלגביו ניתן צו הפסקת עבודה או הוארך תוקפו רשאי לטעון את טענותיו כלפי הצו בהזדמנות הראשונה לאחר הוצאתו; הוכיח המחזיק במקום העבודה כי עמד בכל הוראות הבטיחות המחייבות – יבוטל הצו; המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על החלטה שלא לבטל את הצו לפני בית דין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה.
{{ח:תת|(ז)}} עובד באתר בנייה שנסגר בצו הפסקת עבודה, שנעדר מהעבודה בשל סגירת האתר, ישלם לו מעסיקו שכר רגיל בעד התקופה שבה אתר הבנייה היה סגור מכוח הצו.
{{ח:תת|(ח)}} הודעה על מתן צו הפסקת עבודה תפורסם במקום בולט במקום העבודה וכן באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה, אולם אין באי־פרסום הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של הצו.
{{ח:תת|(ט)}} נודע למפקח עבודה ראשי על אירוע שגרם למות אדם או לפציעתו הקשה באתר בנייה, יודיע על כך לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}}.

{{ח:סעיף|7|תוקף צו בטיחות|תיקון: תשכ״ט, תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יעמוד בתקפו כל עוד לא בוטל על ידי מפקח עבודה אזורי, או על ידי מפקח העבודה הראשי, או על ידי בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית דין אזורי לעבודה), על פי בקשה שהוגשה על ידי המחזיק במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} נאסר בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} שימוש במכונה, במתקן ובציוד או בחומר עד שהורחק גורם הסכנה והודיע המחזיק במקום העבודה כי הורחק גורם הסכנה, יבחון מפקח עבודה את המצב תוך שני ימים מאז נתקבלה ההודעה על ידי מפקח עבודה אזורי או על ידי מפקח העבודה שנתן את הצו לאחר שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ד)}}.

{{ח:סעיף|8|ביצוע צו בטיחות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}}, רשאי מפקח עבודה, בעזרת המשטרה, להשתמש בכוח במידה הדרושה לביצוע הצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא קויים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דין המחזיק במקום העבודה שניתן עליו הצו – מאסר שנה אחת או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד, וכן קנס נוסף של 50 לירות, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} לא קוים צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}} או לא הפסיק המחזיק במקום העבודה את העבודה באתר בנייה שאינו מוסדר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}}, דין המחזיק במקום העבודה – מאסר שנתיים או הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או שני העונשים כאחד, וכן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}} לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי סעיף זה היא עבירה מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|או 6א}} וביצועו אין בהם כדי לפטור מאחריות פלילית או אזרחית לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8א|צו שיפור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מפקח עבודה אזורי, או מפקח עבודה שהוא הסמיך לענין סעיף זה, כי במקום עבודה פלוני לא מקויימת הוראת חיקוק שעניינה בטיחותם, בריאותם, גיהותם או רווחתם של בני אדם העובדים בו או הנמצאים בו לצורך עיסוקם או משלח ידם, רשאי הוא בצו (להלן – צו שיפור), לחייב את המחזיק במקום העבודה לנקוט בצעדים שיפרט בצו לשם קיומה של אותה הוראת חיקוק תוך תקופה שיקבע בצו ושלא תפחת מארבעה עשר ימים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}} יחולו גם על צו שיפור; היה ביצועו של החיקוק בידי כל שר למעט שר העבודה והרווחה, ימציא המפקח העתק מצו השיפור לאותו שר או למי שהשר מינה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} המחזיק במקום העבודה יודיע בכתב למפקח העבודה האזורי על ביצוע צו השיפור תוך שבעה ימים לאחר תום התקופה שנקבעה בצו לביצועו.

{{ח:סעיף|8ב|ערעור|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} המחזיק במקום העבודה רשאי לערער על צו שיפור לפני בית הדין האזורי לעבודה שבתחומו נמצא מקום העבודה תוך שבעה ימים מיום שנמסר לו הצו באחת הדרכים המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ג)}}, ומשערער כך רשאי הוא לבקש מבית הדין שיורה על דחיית ביצוע הצו, כולו או חלקו.

{{ח:סעיף|8ג|עונשין וקנס מינהלי|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב לקיים צו שיפור, ולא עשה כן, דינו –
{{ח:תתת|(1)}} מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים;
{{ח:תתת|(2)}} קנס נוסף 5,000 שקלים, לכל יום שבו לא קויים צו השיפור.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותו הפלילית של המחזיק במקום עבודה, לפי יתר הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|8ד|תכנית בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק במקום עבודה מסוג שקבע שר העבודה והרווחה בתקנות, יכין תכנית בטיחות של מקום העבודה, תוך תקופה שקבע השר בתקנות, ויעדכנה כל אימת שהדבר יידרש עקב שינויים במקום העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית בטיחות תכלול הוראות בנושאים אלה ובנושאי בטיחות נוספים שייקבעו בתקנות:
{{ח:תתת|(1)}} נוהלי הבטיחות, הגיהות והבריאות התעסוקתית במקום העבודה, ונושאי התפקידים בו בתחומים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות עבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לענין הכנת תכנית בטיחות, פרטיה, עדכון התכנית והבאתה לידיעת העובדים במקום העבודה; הוראות כאמור לגבי גיהות או בריאות תעסוקתית טעונות התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק במקום עבודה ימסור למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו בכתב, העתק של תכנית הבטיחות המעודכנת, במועד שנקבע בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} מצא מפקח עבודה אזורי ליקוי בתכנית בטיחות, רשאי הוא לדרוש הכנת תכנית בטיחות מתוקנת או חדשה, והוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלא קיים דרישה לפי סעיף קטן (ד) או (ה), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ז)}} תקנות על פי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגון מעבידים שלדעת השר הוא ארגון יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מקום עבודה שעיקר עיסוקו ייצור, מילוי, החסנה, הולכה, הובלה או שיווק של גז (להלן – מפעל גז).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע״ג–2013}}.}}

{{ח:סעיף|8ה|מידע והכשרה בטיחותית|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת המחזיק במקום עבודה לספק לעובדים בו מידע והכשרה הדרושים למניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מקומות עבודה, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|8ו|תחולה על מעליות או דרגנועים שאינם במפעל|תיקון: תשמ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6 עד 8ג}}, רואים חצרים שאינם חלק ממפעל ומשתמשים בהם במעלית או בדרגנוע, כאילו היו מקום עבודה, וכאילו היה האדם המשתמש בחצרים או תופש אותם למעשה, המחזיק במקום העבודה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: נאמנים, ועדות וממונים על בטיחות}}

{{ח:סעיף|9|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כולה או חלקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המעסיק“ – המחזיק במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאמן בטיחות“ – מי שנאמן לעניני בטיחות או גיהות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 19|הסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|או 20}}.

{{ח:סעיף|10|הקמת ועדות בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שמעסיקים בו 25 עובדים לפחות תהיה בו ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעסיק שווה בשווה; מפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25 רשאים העובדים והמעסיק להקים ועדת בטיחות לפי הסכם; ואולם רשאי שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר החובה להקים ועדת בטיחות אף במפעל שמספר העובדים בו פחות מ־25, ובלבד שמספר חברי ועדת הבטיחות במפעל כאמור, לא יעלה על ארבעה; תקנות כאמור יכול שיהיו לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבעו שני הצדדים את אחד מהם את נציגיהם לועדת הבטיחות או את מקצתם, רשאי מפקח עבודה אזורי לדרוש בכתב מהצד הנוגע בדבר לקבוע את הנציגים תוך המועד שקבע לכך, ומשעשה כן, ישלח העתק מדרישתו לארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה או לארגון מעבידים שלדעת השר הוא נוגע בדבר, הכל לפי הענין; לא קויימה הדרישה, רשאי המפקח למנות חברים בועדת הבטיחות לפי ראות עיניו, הן מבין עובדי המפעל והן שלא מבין עובדי המפעל, אשר יכהנו עד שייקבעו הנציגים במקומם; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות שיעורי שכר בטלה והוצאות שישלם המעסיק למי שאינו עובד המפעל ומונה כאמור כחבר בועדת הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} לא קבע אחד הצדדים את נציגיו לועדת הבטיחות או את מקצתם, לא יהא בכך כדי לפגוע בכשרה של הועדה לפעול ובתוקף החלטותיה.

{{ח:סעיף|11|הרכבת ועדת בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נציגי העובדים בועדת בטיחות יהיו מעובדי המפעל שייבחרו או יתמנו על ידי העובדים בו או על ידי ועד העובדים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי המעסיק בועדת בטיחות יתמנו על ידי המעסיק, וככל האפשר יהיו ביניהם מנהלי עבודה ואחראים מטעם המעסיק לעניני הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתם של חברי ועדת בטיחות והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינויים ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|12|הודעה על ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} הוקמה ועדת בטיחות, ישלח מזכיר הועדה, בהקדם האפשרי ובמכתב רשום, הודעה על כך למפקח עבודה אזורי ויפרש בה שמות חברי הועדה, היושב ראש והמזכיר; באותה דרך יודיע המזכיר למפקח עבודה אזורי על כל שינוי שחל בפרטים שנמסרו בהודעה על הקמת הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} העתקי הודעות לפי סעיף זה ישלח מזכיר ועדת הבטיחות למוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.

{{ח:סעיף|13|סדרי עבודה של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות תבחר מבין חבריה ברוב קולות יושב ראש הועדה. באין רוב כאמור יהיו לועדת בטיחות שני יושבי ראש, אחד מנציגי המעסיק בועדה שנתמנה על ידיו לכך, והשני מנציגי העובדים בועדה שייבחר על ידי הנציגים; יושבי ראש הועדה ינהלו את ישיבותיה בתורנות שתקבענה הועדה, וכל אחד מהם רשאי לכנסה. ועדת הבטיחות תמנה את מזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל הצבעה בועדת בטיחות יהיו לנציגי כל צד, בהצביעם פה אחד, מספר קולות שקול נגד קולות נציגי הצד השני.
{{ח:תת|(ג)}} מפקח עבודה ונציג המוסד לבטיחות ולגיהות כאמור {{ח:פנימי|פרק 3|בפרק השלישי}} רשאים להשתתף בישיבות ועדת בטיחות ללא זכות הצבעה, בין מיזמתם ובין לפי הזמנת הועדה או חבר בה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות.

{{ח:סעיף|14|חובות וסמכויות של ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אלה חובותיה וסמכויותיה של ועדת בטיחות:
{{ח:תתת|(1)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות העבודה במפעל ולהמליץ על אמצעים למניעתן;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות, להמליץ על שיפורים ולייעץ בקביעת כללי בטיחות;
{{ח:תתת|(3)}} לקבל דין וחשבון מנאמני הבטיחות, לבקר ולתאם את פעולותיהם;
{{ח:תתת|(4)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים מעסיק את המלצותיה של ועדת בטיחות כאמור בפסקאות (1) או (2) לסעיף קטן (א), רשאי מפקח עבודה אזורי להורות לו בצו לעשות כן, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; צו כאמור יעמוד בתקפו כל עוד לא ביטלו מפקח העבודה האזורי, מפקח העבודה הראשי, או בית דין אזורי לעבודה על פי בקשה שהגיש המעסיק.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא קיים צו לפי סעיף קטן (ב), דינו כדין מי שלא קיים צו שיפור, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ג|סעיף 8ג}} יחולו בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|15|קשר בין ועדת הבטיחות לבין מפקח עבודה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה ישלח לועדת הבטיחות ולועד העובדים במפעל העתק של כל כתב ששלח למעסיק בעניני בטיחות וגיהות העלול לסייע לועדה במילוי תפקידיה.
{{ח:תת|(ב)}} מזכיר ועדת הבטיחות ישלח למפקח עבודה אזורי פרוטוקול מישיבות הועדה או תמצית ממנו.

{{ח:סעיף|16|פגיעה בכללי בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת בטיחות רשאית להמליץ לפני המעסיק על אמצעים משמעתיים נגד עובד שאינו מקיים כללי בטיחות, מפורשים או מקובלים, ומעסיק רשאי לנקוט באמצעים שהומלץ עליהם ובכללם אמצעים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניכוי משכרו – אך לא יותר משכר שבוע;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקת עבודתו עד שבועיים ימים;
{{ח:תתת|(3)}} במקרים מיוחדים המצדיקים זאת – העברה לתפקיד מתאים אחר שמידת הסיכון בו קטנה יותר, ובאין אפשרות של העברה – פיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} סכום שניכה מעסיק משכרו של עובד לפי סעיף קטן (א) יעמידו המעסיק לרשות ועדת הבטיחות, על מנת שתשתמש בו לקידום תנאי הבטיחות או לשיפור הגיהות או הרווחה במפעל, שאין המעסיק חייב בהם על פי חיקוק.

{{ח:סעיף|17|חובות המעסיק כלפי ועדת בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המעסיק –
{{ח:תתת|(1)}} יקל על ועדת בטיחות במילוי תפקידה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יפגע בתנאי עבודתו ובמעמדו בעבודה של חבר ועדת בטיחות בשל פעולותיו כחבר הועדה, ולא יפטרו בשל כך; התעוררו חילוקי דעות בין חבר הועדה ובין מעסיק בקשר למעשה של המעסיק כאמור, רשאי חבר הועדה לפנות לשר העבודה והוא יחליט בענין לאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, והחלטתו תהיה סופית; לא ייזקק שר העבודה לפנִיָה של חבר ועדת בטיחות שפוטר כאמור שנעשתה כתום שלושים יום מיום הפיטורין.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרכי סיוע של המעסיק לועדת בטיחות במילוי תפקידיה; תקנות כאמור יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי מפעלים, ענפי עבודה, מקצועות או אזורים.

{{ח:סעיף|18|העברת סמכויות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי להעביר מסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, והודעה על כך תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|19|נאמני בטיחות במפעל שקיימת בו ועדת בטיחות}}
{{ח:ת}} מפעל שקיימת בו ועדת בטיחות, יהיו נציגי העובדים בועדה, וכן עובדים אחרים שמינתה הועדה, הנאמנים לעניני בטיחות וגיהות באותו מפעל.

{{ח:סעיף|20|נאמני בטיחות במפעל שאין בו ועדת בטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל שאין בו ועדת בטיחות רשאים העובדים לבחור מביניהם או למנות נאמנים לעניני בטיחות וגיהות במספר שיאושר על ידי מפקח עבודה אזורי.
{{ח:תת|(ב)}} דרך בחירתם או מינוים של נאמנים לפי סעיף קטן (א), תקופת כהונתם והסגולות שיש להתחשב בהן בבחירתם או במינוים, ייקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות), תשכ״א–1960}}.}}

{{ח:סעיף|21|הודעה על נאמן בטיחות ותחילת כהונתו|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} מי שנבחר או נתמנה נאמן בטיחות וקיבל על עצמו את התפקיד יודיע על כך בכתב למעסיקו, ואם יש ועד עובדים במקום, יאשר הועד את ההודעה; העתק ההודעה יישלח על ידי המעסיק בדואר רשום למפקח עבודה אזורי ותחילת כהונתו של הנאמן תהיה מתאריך מתן ההודעה למעסיק.

{{ח:סעיף|22|חובות וסמכויות של נאמן בטיחות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} ואלה חובותיו וסמכויותיו של נאמן בטיחות:
{{ח:תת|(1)}} לעמוד על תנאי הבטיחות והגיהות ולפעול למען שיפורם;
{{ח:תת|(2)}} להדריך את העובדים ולייעץ להם בכל הנוגע לשיפור הבטיחות והגיהות;
{{ח:תת|(3)}} להודיע בכתב למעסיק או לבא כוחו על ליקויים בשטח הבטיחות והגיהות; העתק מכתב ההודעה יימסר ביד או בדואר רשום למפקח עבודה אזורי;
{{ח:תת|(4)}} לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים לבטיחות ולגיהות שחובה לנהלו, לקיימו או להגישו לפי חיקוק שביצועו ביד שר העבודה;
{{ח:תת|(5)}} להילוות למפקח עבודה בביקוריו במפעל.

{{ח:סעיף|23|חובות המעסיק|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} המעסיק –
{{ח:תת|(1)}} יתן לנאמן הבטיחות את ההקלות הנאותות למילוי תפקידו ויעודד אותו בפעולותיו;
{{ח:תת|(2)}} ינקוט באמצעים מתאימים לתיקון ליקויים שעליהם נמסרה לו הודעה כדין על ידי נאמן בטיחות, ואם לא עשה כן ימסור לנאמן הבטיחות, תוך זמן מתקבל על הדעת, הודעה מנומקת בכתב וישלח העתק הודעתו במכתב רשום למפקח עבודה אזורי.

{{ח:סעיף|24|הגנה על נאמן בטיחות|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:ת}} לא יפגע המעסיק בתנאי עבודתו של נאמן בטיחות ובמעמדו בעבודה ולא יפטרו בשל פעולותיו כנאמן בטיחות; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)(2)}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חילוקי דעות בין נאמן בטיחות לבין מעסיק בקשר למעשי המעסיק כאמור.

{{ח:סעיף|25|ממונה על בטיחות|תיקון: תשמ״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעסיק על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך; הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ד|בסעיף 8ד(ח)}} תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי־מילוי חובותיו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: עוזרי בטיחות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע)}}

{{ח:סעיף|25א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר בנייה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה, ובלבד שמדובר בבנייה של מבנה שגובהו מעל 7 מטרים ושטחו מעל 1,000 מטרים רבועים;
{{ח:תתת|(2)}} אתר שמתבצעות בו עבודות בנייה הנדסית ומפקח עבודה אזורי קבע כי הוא אתר בנייה לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנייה“ ו”בנייה הנדסית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות הבטיחות“ – הוראות הדין המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בנייה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 1|בתקנות 1}} {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 6|ו־6 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל עבודה“ – מי שמבצע הבנייה מינה אותו כמנהל עבודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוזר בטיחות“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס המפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 198|בסעיף 198 לפקודת הבטיחות בעבודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבטיחות בעבודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|25ב|מינוי עוזר בטיחות, תפקידיו וסמכויותיו|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חלה חובה למנות מנהל עבודה באתר בנייה, ימנה מבצע הבנייה עוזר בטיחות שיסייע למנהל העבודה באתר הבנייה, ויבצע לשם כך תפקידים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקה באתר הבנייה של התקיימות הוראות הבטיחות, לפי רשימת תיוג;
{{ח:תתת|(2)}} דיווח למנהל העבודה בעל פה ובכתב על הפרה של הוראות הבטיחות באתר הבנייה, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} הודעה לעובד באתר הבנייה כי הוא מפר הוראת בטיחות או מופרת לגביו הוראת בטיחות, בסמוך ככל הניתן למועד גילויה של ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} סיוע למנהל העבודה במעקב אחר תיקון הפרה של הוראת בטיחות שהחובה לקיימה מוטלת על מנהל העבודה.
{{ח:תת|(ב)}} עוזר בטיחות רשאי לדווח למנהל העבודה על הפרות של חיקוקים אחרים בענייני בטיחות נוסף על הוראות הבטיחות.
{{ח:תת|(ג)}} מינויו של עוזר בטיחות יירשם באופן מיידי בפנקס המפעל, וכל עוד לא נרשם – המינוי לא ייכנס לתוקף; לעניין עוזר בטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ג|סעיף 25ג(א)(1)}}, יכלול רישום המינוי כאמור גם את תיעוד ההדרכה שקיבל ממבצע הבנייה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} לשם מילוי תפקידו, רשאי עוזר בטיחות לעיין בכל פנקס, תעודה, דין וחשבון או כל מסמך אחר הנוגעים להוראות הבטיחות שחובה לנהלם, לקיימם או להגישם, לפי העניין, לפי חיקוק ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח עבודה ראשי יפרסם רשימת תיוג לעניין תפקיד עוזר הבטיחות לפי סעיף קטן (א)(1), ורשאי הוא לפרסם רשימות תיוג שונות לסוגים שונים של מבנים ({{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} – רשימת תיוג).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות)|הוראות ארגון הפיקוח על העבודה (קביעת רשימת תיוג לעניין עוזר בטיחות), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|25ג|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לעוזר בטיחות ימונה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתקיים בו אחד מאלה, ובלבד שקיבל ממבצע הבנייה הדרכה בדבר תפקידיו של עוזר בטיחות וסמכויותיו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב}}:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית או הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל הכישורים להתמנות למנהל עבודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה)#סעיף 3|תקנה 3(א)(1) או (2) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ״ח–1988}}, ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי הודעה על מינויו למנהל עבודה באותו אתר בנייה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל כשירות לפי {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}, ובלבד שלא נמסרה למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר את מינויו לממונה על הבטיחות באותו אתר בנייה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בגיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} בידו תעודה המעידה על כך שסיים בהצלחה הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות בנושא בדיקת התקיימותן של הוראות הבטיחות באתר הבנייה בהתאם לרשימת התיוג, לפי תוכנית שקבע מפקח עבודה ראשי; ההכשרה תבוצע על ידי משרד העבודה או על ידי מוסד לימודים שמפקח עבודה ראשי הכיר בו לביצוע תוכנית ההכשרה, לאחר שהמוסד הוכיח, להנחת דעתו של מפקח עבודה ראשי, את יכולתו לבצע את ההכשרה ברמה נאותה; ההכשרה תהיה בהיקף שבין 100 ל־150 שעות כפי שיורה מפקח עבודה ראשי, ולעניין בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בביצוע עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית – בהיקף שבין 45 ל־100 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} מבצע הבנייה יתעד את ההדרכה שניתנה למי מהמנויים בסעיף קטן (א)(1), יחתימו על תיעוד כאמור וישמור את התיעוד בפנקס המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את היקפי השעות האמורים בסעיף קטן (א)(2)(ב).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי רשום בענף הנדסה אזרחית“ – הנדסאי רשום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים|בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012}}, בענף הנדסה אזרחית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשום בענף הנדסה אזרחית“ – מהנדס רשום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}}, בענף הנדסה אזרחית.

{{ח:סעיף|25ד|העסקת עוזר בטיחות באתר בנייה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מבצע בנייה אחראי לכך שבכל עת שבה מתבצעות עבודות בנייה או עבודות בנייה הנדסית באתר בנייה יהיה נוכח באתר עוזר בטיחות.
{{ח:תת|(ב)}} עוזר הבטיחות יועסק באתר הבנייה רק בתפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 25ב|בסעיף 25ב(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה יציג במקום בולט לעין באתר הבנייה שלט שבו יצוין שמו של עוזר הבטיחות שמונה ותפקידו.

{{ח:סעיף|25ה|חובות דיווח ותיקון הפרות של הוראות הבטיחות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל עבודה ינקוט אמצעים מתאימים העומדים לרשותו לתיקון הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן, ככל שהחובה לקיים את הוראת הבטיחות מוטלת עליו לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל עבודה ידווח למבצע הבנייה, אחת לשבוע, על הפרות של הוראות הבטיחות שעוזר הבטיחות דיווח לו עליהן והן לא תוקנו ועל האמצעים הנדרשים לדעתו לתיקונן; ואולם, דיווח עוזר הבטיחות למנהל העבודה על הפרות כאמור שעלולות לדעת מנהל העבודה לסכן חיי אדם והן לא תוקנו, יודיע על כך מנהל העבודה למבצע הבנייה, בכתב ובעל פה, מיידית.
{{ח:תת|(ג)}} מבצע בנייה ידאג לתיקון ההפרות של הוראות הבטיחות שמנהל העבודה דיווח לו עליהן כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|25ו|הגנה על עוזר בטיחות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מבצע בנייה, מנהל עבודה או מעסיק לא יפגע בתנאי עבודתו של עוזר בטיחות ובמעמדו בעבודה, לא יפטרו או יגרום לפיטוריו בשל מילוי תפקידו כיאות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יעמיד לרשותו את האמצעים הנדרשים למילוי תפקידו ויאפשר לו לבצע את עבודתו.

{{ח:סעיף|25ו1|מרשם|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד לימודים שקיים הכשרה ייעודית לעוזרי בטיחות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג(א)(2)(ב)}}, יעביר למפקח העבודה הראשי את השם ומספר הזהות של כל מי שקיבל ממוסד הלימודים תעודה המעידה על כך שהוא סיים בהצלחה את תוכנית ההכשרה, ואת המועד שבו סיים את תוכנית ההכשרה.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי ינהל מרשם שיכלול את הפרטים לגבי עוזרי הבטיחות, שהועברו אליו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור בדרך של שאילתה שבה יצוינו פרטים מזהים של האדם שלגביו מתבקש המידע.

{{ח:סעיף|25ז|שמירת דינים ואחריות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מהוראות כל דין או לגרוע מחובה או מאחריות המוטלת על מבצע בנייה או מנהל עבודה, בעניין הנוגע לבטיחות באתר הבנייה.

{{ח:סעיף|25ח|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|25ט|תוקף|תיקון: תשע״ט, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}} יעמדו בתוקפן שבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525591.pdf|חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון מס׳ 11 – הוראת שעה), התשע״ט–2018}} {{ח:הערה|(תחילתו של התיקון ביום 25.5.2019)}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: המוסד לבטיחות ולגיהות}}

{{ח:סעיף|26|המוסד לבטיחות ולגיהות}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה מוסד לבטיחות ולגיהות (להלן – המוסד), שמטרתו לקדם את תנאי הבטיחות בעבודה והגיהות המקצועית.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד הוא גוף מואגד ורשאי להתקשר בחוזים, לרכוש, להחזיק ולהעביר נכסים ולהיות צד בכל משא ומתן, בין משפטי ובין אחר.

{{ח:סעיף|27|פעולות המוסד}}
{{ח:ת}} המוסד –
{{ח:תת|(1)}} ינהל פעולות הסברה;
{{ח:תת|(2)}} יערוך ויפרסם מחקרים;
{{ח:תת|(3)}} יסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות, ידריכם ויעודדם בפעולתם, ולפי בקשת ועדת בטיחות או חלק מחבריה ישלח, במידת האפשר, נציג לישיבות הועדה;
{{ח:תת|(4)}} יסייע לשירות הפיקוח בפעולותיו;
{{ח:תת|(5)}} ייעץ לשר העבודה בענינים כלליים הנוגעים לבטיחות ולגיהות;
{{ח:תת|(6)}} יהא רשאי להעניק תעודת הצטיינות למצטיינים בשטח הדאגה לבטיחות ולגיהות במפעל.

{{ח:סעיף|28|מועצת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות העליונה של המוסד היא מועצת המוסד (להלן – המועצה), שחבריה יהיו נציגי העובדים והמעסיקים שווה בשווה, נציגי הממשלה ונציגי מוסדות, שהם, לדעת שר העבודה, נוגעים בדבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפי על המוסדות הנוגעים בדבר (י״פ תשס״א, 869).}}
{{ח:תת|(ב)}} חברי המועצה יתמנו על ידי שר העבודה, ובלבד שנציגי העובדים במועצה יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ונציגי המעסיקים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים של מעבידים, שלדעת השר, הם רפרזנטטיביים ונוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע, בתקנות, הוראות בדבר תקופת כהונתה של המועצה והתנאים להפסקת החברות בה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב מועצת המוסד תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|29|ועדות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית למנות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות קבועות או זמניות, ולקבוע את תפקידיהן ולהעביר להן מסמכויותיה.

{{ח:סעיף|30|יושב ראש המועצה}}
{{ח:ת}} שר העבודה, ובהעדרו – מי שנתמנה לכך על ידיו – יהיה יושב ראש המועצה.

{{ח:סעיף|31|נוהל}}
{{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות), תשכ״ג–1963}}.}}

{{ח:סעיף|32|מינהלת המוסד|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המוסד יתנהל על ידי מינהלה שחבריה יהיו נציגי הממשלה במועצה, שיתמנו למנהלה על ידי שר העבודה, ונציגי עובדים ומעסיקים במועצה שווה בשווה, שמספרם ייקבע על ידי המועצה ושייבחרו למינהלה על ידי נציגי העובדים במועצה ועל ידי נציגי המעסיקים במועצה, כל סוג לחוד ובהצבעה נפרדת.
{{ח:תת|(ב)}} לנציגי הממשלה במינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים פה אחד יהיה מספר קולות שקול כנגד קולות יתר חברי המינהלה הנוכחים בישיבה ומצביעים.
{{ח:תת|(ג)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:סעיף|33|תקציב המוסד}}
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין הצעת תקציב שנתי למוסד ותגישו למועצה בתאריך שתקבע המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעבירה, בצירוף הערותיה והמלצותיה, לאישור שר העבודה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה רשאי לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון, לאחר בירור עם המינהלה.

{{ח:סעיף|34|הכנסות המוסד}}
{{ח:ת}} תקציבו של המוסד יכוסה מהקצבת אוצר המדינה, ומהקצבת ארגוני עובדים ומעבידים שיש להם נציגים במועצה. כן רשאי המוסד לקבל תרומות והכנסות מארגון שוחריו ומפרסומים ומפעולות אחרות.

{{ח:סעיף|34א|משלוח מסמכים למוסד|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} לפי דרישת המוסד, מי שחייב לשלוח למפקח עבודה אזורי מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, ישלח העתק ממנו גם למוסד.

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי 1: פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}

{{ח:סעיף|34ב|פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} משרד העבודה והרווחה יבצע, באמצעות קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, או באמצעות גוף אחר, פעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה (להלן – פעולות), הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבע שר העבודה והרווחה, ובלבד שסך כל ההוצאה הכספית למימון הפעולות לא יעלה בשנת כספים פלונית, על סך של 32 מיליון שקלים חדשים שיוקצו בתקציב משרד העבודה והרווחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (פעולה מונעת), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן בכל שנה לפי מדד השכר הממוצע, המשמש לעדכון תקציב המדינה לענין תחום ביטוח לאומי, ותיווסף לו תוספת בסכום שיוקצה למטרה זו מדי שנה בתקציב משרד העבודה והרווחה.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שונות}}

{{ח:סעיף|35|שמירת סוד}}
{{ח:ת}} לא יגלה מומחה הפועל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

{{ח:סעיף|36|עונשין|תיקון: תשמ״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
{{ח:תתת|(2)}} סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת}} דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 500 לירות, או שני הענשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיפים 16(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23(2)}} או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, למפקח לעבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, דינו – קנס 500 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו – קנס 50 לירות.
{{ח:תת|(ד)}} מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(7)}} או שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8ד|סעיף 8ד(א)}}, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 50,000 שקלים.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר־בני־אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא־כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|37|העברה מכהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

{{ח:סעיף|38|משלוח חינם בדואר}}
{{ח:ת}} כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה ”פיקוח על עבודה“.

{{ח:סעיף|39|קיום מינויים}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנתמנה להיות מפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|פקודת מחלקת העבודה, 1943}}, רואים אותו כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

{{ח:סעיף|40|הגבלת תחולה}}
{{ח:ת}} בהתיעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון.

{{ח:סעיף|41|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מחלקת העבודה|בפקודת מחלקת העבודה, 1943}};}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בתי חרושת|בפקודת בתי חרושת, 1946}}.}}

{{ח:סעיף|42|שמירת דינים וחובות|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

{{ח:סעיף|43|תקנות}}
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|43א|אגרות|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;
{{ח:תתת|(3)}} אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הרשאה“ – הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

{{ח:סעיף|44|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)#פרק ג|פרק ג׳ בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל״ג–1973}} (להלן – התקנות), כנוסחו ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 34ב|סעיף 34ב}}, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997).
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה)|בתקנות}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 34ב|בסעיף 34ב}} ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל־1% מסכום התקבולים שגבה המוסד לפי {{ח:חיצוני|חוק מס מקביל|חוק מס מקביל, התשל״ג–1973}}, בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב׳ בטבת התשנ״ח (31 בדצמבר 1997).
{{ח:תת|(ד)}} המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה׳ בשבט התשנ״ח (1 בפברואר 1998).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}})}}}}
{{ח:קטע3||הוראות הבטיחות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע)}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו באב תשי״ד (25 באוגוסט 1954).}}
* '''משה שרת'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גולדה מאירסון'''&lt;br&gt;שרת העבודה
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>e47m8k02yd3326mb5bzfu8udrasv096</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שופט כל הארץ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337583</id>
    <revision>
      <id>3018148</id>
      <parentid>2958124</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>סיומות</comment>
      <origin>3018148</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2966" sha1="awqp6rpjx390dbqt480aq1gd3vxcy26" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה חזק ואמץ'''}}

{{סי|שׁ}}וֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד{{ש}}
נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד{{ש}}
וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד{{ר1}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת {{מילת קבע|הַתָּמִיד}}.{{ממס|במדבר כח כג}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן{{ש}}
אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן{{ש}}
וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן / לִפְנֵי יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח כט}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד}}}}

{{סי|מַ}}טֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה{{ש}}
עַמְּךָ הַטֵּה לְחֶסֶד גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה{{ש}}
כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה / עַל מִצְחוֹ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח לח}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד}}}}

{{סי|הֵ}}יטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי{{ש}}
וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי{{ש}}
עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי / לְהַעֲלֹת נֵר {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כז כ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד}}}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאַמְּצ}}וּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעֻזּוֹ{{ש}}
וְעֵדֹתָיו כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ{{ש}}
יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ / בַּקְּשׁוּ פָנָיו {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|תהלים קה ד}}
{{רפרן|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>awqp6rpjx390dbqt480aq1gd3vxcy26</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018161</id>
      <parentid>3018148</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:16:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018161</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3046" sha1="4mult56dfhgc3ujmfqxw0e46k142ihs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה חזק ואמץ'''}}

{{סי|שׁ}}וֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד{{ש}}
נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד{{ש}}
וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד{{ר1}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|במדבר כח כג}}

{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן{{ש}}
אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן{{ש}}
וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן / לִפְנֵי יְיָ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח כט}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

{{סי|מַ}}טֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה{{ש}}
עַמְּךָ הַטֵּה לְחֶסֶד גְּמֹל נָא עָלָיו וְחָיָה{{ש}}
כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה / עַל מִצְחוֹ {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כח לח}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

{{סי|הֵ}}יטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי{{ש}}
וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי{{ש}}
עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי / לְהַעֲלֹת נֵר {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|שמות כז כ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=
{{רפרן|כְּעֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}}}

{{סי|חִזְק}}וּ {{סי|וְאַמְּצ}}וּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעֻזּוֹ{{ש}}
וְעֵדֹתָיו כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ{{ש}}
יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ / בַּקְּשׁוּ פָנָיו {{מילת קבע|תָּמִיד}}.{{ממס|תהלים קה ד}}
{{רפרן|{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּעֹלַת|מערבי=עֹלַת}} הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַ{{מילת קבע|תָּמִיד}}}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>4mult56dfhgc3ujmfqxw0e46k142ihs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אליהו רבא כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>358845</id>
    <revision>
      <id>3018145</id>
      <parentid>940909</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:35:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-21378-74</username>
        <id>45224</id>
      </contributor>
      <comment>תקלדה</comment>
      <origin>3018145</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10669" sha1="hcy0r4dxqv4ye4pvfnntoh5cv7vb8e5" xml:space="preserve">'''שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות (איכה ב-יט).''' מכאן אמרו, ישמור אדם על בניו ועל בני ביתו שלא יצא אחד מהם לדבר עבירה חס ושלום ולא לידי דבר מכוער, שנאמר: הקהל את העם האנשים והנשים והטף (דברים לא-יב). ואומר: אספו עם קדשו קהל אספו עוללים ויונקי שדים יצא חתן מחדרו וגו׳ (יואל ב-טז). 

ואין זקנים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו׳ (במדבר יא-טז).

ואין עוללים ויונקי שדיים אלא תינוקות של בית רבן, שנאמר: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהילים ח-ג). 

ואין שדיים אלא תורה, שנאמר: למען תנקו ושבעתם משד תנחומיה וגו׳ (ישעיהו סו-יא). 

'''מאי יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה?'''

זה הנשיא ואב בית דין.

'''מכאן אמרו,''' אפילו חכם כמשה רבינו וחסיד כאהרון לא יאמר הואיל ואני יושב במנוחה בביתי שלום עלייך נפשי. אלא יצא ויכנס עם הציבור בצער. ועליהם הוא אומר: יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה׳ ויאמרו חוסה ה׳ על עמך וגו׳ (יואל ב טז-יז). כשם שהקב״ה יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו וגדלו ושכן עם ישראל בצרת הגלות בשביל התורה שעשו.

'''מכאן אמרו,''' אפילו יש לו לאדם מאה בתים ומאה כרמים ומאה שדות יניח הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל מקום שמחדשים בו תורה. שבשביל דבר זה יהא זוכה לכל מה שחפץ. 

וכן דוד היה אומר: אם אתן שנת לעיני וגו׳ (תהילים קלב-ד). ומתוך כך היה דוד זוכה לדברים גדולים.

'''מכאן אמרו,''' מי שיש לו תלמיד חכם בתוך ביתו ויודע במדתו ומפרנסו עם בני ביתו - ברכה נכנסת לו בתוך מעשה ידיו לעולם.

שכן מצינו ביוסף שהיה בבית פוטיפר נאמר בו: ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף וגו׳ (בראשית לט-ה). 

'''מכאן אמרו, ארבע תכיפות הם: '''

תכף לסמיכה - שחיטה. (תכף כשסמוך ידו על הקרבן ישחט אותו, ישועות יעקב).

תכף לגאולה - תפילה. (כי אחר שמזכיר ומעורר נפשו בבטחון ה׳  לכן ראוי תכף להתפלל וע״י זה יהיה בכוונה שלימה, מאורי אש).

תכף לנטילת ידיים - ברכה. (של מים אחרונים ברכת המזון, י״י). 

תכף לתלמיד חכם - ברכה במעשה ידיו. (תכף שמהנה לתלמיד חכם יהיה הברכה שורה במעשה ידיו, מ״א). 

(מסיים סוף הדברים מיואל שהביא לעיל, ישועות יעקב).
 
'''ויתפללו ויאמרו חוסה ה׳ על עמך''' ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלוקיהם, ה׳ חנון ורחום ומלא רחמים רבים שפתותיך דובבות מישרים שפתותיך דובבות בבינה ובדעת ובחכמה והשכל. כי אתה שומע תפילות עמך ישראל ברחמים כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה׳ אלוקינו בכל קראנו אליו ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת. 

ועליהם אמר דוד: אנה ה׳ מלטה נפשי וגו׳ (תהילים קטז-ד). 

ואף הקב״ה השיבו בתשובה, שנאמר: ויקנא ה׳ לארצו ויחמול על עמו, ויען ה׳ ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אותו. ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. 

'''וכל כך למה?'''

כדי שלא יצאו ישראל מבתיהם ויצאו בעיירות אחרות להביא בר ולחם ומזון לתוך בתיהם, לכך נאמר: חוסה ה׳ על עמך וגו׳ ויען ה׳ ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אותו. ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. 

וכל העכו״ם הנשארים בארץ לימות בן דוד יהיו הולכים לבתיהם ומביאים בר ולחם ומזון לבתיהם של ישראל ומעשרים את ישראל עושר גדול, שנאמר: ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ וגו׳ (מלאכי ג-יב). ואומר: ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם וגו׳ ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ וגו׳ ולא יבשו עמי לעולם (יואל ב כה-כו). 

אלו ארבע מיני אומות שנשתעבדו בהם בישראל (הארבה הילק והחסיל והגזם כנגד ד׳ גלויות, י״י).

'''וכל כך למה?'''

כדי שיהא להם שכר.

'''משלו משל למה הדבר דומה -''' 

למלך שכעס על בנו ותפסו בידו והכניסו לבית רבו וקובל לרבו על בנו, ועמד רבו והכהו מכות גדולות לפני אביו.

ואמר לו רבו: בני אע״פ שהכתיך מכות גדולות אינן אלא קטנות לפניך לפי מעשיך, והמכות האלה הם לטובתיך כדי שתטיב מעשיך ויטיב לך אביך אח״כ על מעשיך הטובים. 

כך ישראל, מתייסרים ביסורים גדולים על מעשיהם הרעים ואינם אלא יסורים קלים לפי מעשיהם. ולא עוד, אלא שהם מקבלים שכר על היסורים שלהם, לכך נאמר: ושלמתי לכם את השנים וגו׳ ולא יבושו עמי לעולם.

'''פעם אחת''' הייתי עובר ממקום למקום מצאני זקן אחד ואמר לי: רבי, מפני מה חילק הקב״ה את עולמו לשני גוים ולשני ממלכות?

ואמרתי לו: כדי לשמור את ישראל.

'''משלו משל למה הדבר דומה -'''

לתינוקות של בית רבן משמר הרבה אותם שלא יצאו ויטבעו בנהר, וכדי שלא יבואו ויכו זה את זה, וכדי שלא תכה אותם החמה. כך הקב״ה משמר לישראל שלא יחטאו שלא יהיו כעולי מצרים, שנאמר: כה אמר ה׳ הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף וגו׳ (ירמיהו מז-ב).

'''וכל כך למה?'''

כדי לקדש שמו הגדול, שנאמר:  ה׳ שופטנו ה׳ מחוקקנו ה׳ מלכנו  הוא יושיענו (ישעיהו לג-כב). ואומר: ואכלתם אכול ושבוע וגו׳ (יואל ב-כו). ואין שבוע אלא תורה, שנאמר: צדיק אוכל לשובע נפשו (משלי יג-כה). לכך נאמר: ואכלתם אכול ושבוע. 

'''מאי כתיב בתריה?'''

והללתם את שם ה׳ אלוקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם.

'''מאי להפליא?'''

בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים בגיהנום.


'''מאי ולא יבושו עמי לעולם?'''

לפי שכל אחד ואחד לפי שכרו של אדם אחר בעולם.

לא גלגל הקב״ה להביא אברהם לעולם אלא בשכרו של שם שנתנבא ארבע מאות שנה על כל הארצות שבעולם ולא קבלו ממנו.

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות יוון בעולם אלא בשכרו של יפת שכיסה את ערות אביו. 

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות אדם בעולם שהחריבו את בית המקדש והגלו את ישראל מארצם אלא בשכרו של עשו שהיה בוכה ומתאנח בשעה שבירך יצחק את יעקב אבינו.

ולא גלגל הקב״ה והביא סנחריב לעולם אלא בשכרו של אשור שהיה איש כשר ובו היה עצתו של אברהם אבינו.

ולא גלגל הקב״ה והביא נבוכדנצר לעולם אלא בשכרו של אויל מרודך בנו מפני שנהג כבוד לאביו שבשמים.

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות פרס ומדי לעולם אלא בשכרו של כורש שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהחריבו העכו״ם את בית המקדש.

ולא גלגל והביא הקב״ה והביא את המן לעולם אלא בשכרו של אגד שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורים ואמר אוי לי שמא יאבד זרעי לעולם מן העולם. לכך נאמר: ולא יבושו עמי לעולם.

'''ד״א ולא יבושו עמי לעולם''' אבינו שבשמים יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ששמו נח באהלינו ושמנו באוהלו אף על פי שהכל שלו והכל מעשה ידיו. ותהא לך קורת רוח מישראל עבדיך בכל מקומות מושבותם שאלמלא כתבת לנו שלישים במועצות ודעת (תורה ונביאים וכתובים, רש״י). עשאוני חס ושלום כאדם אכזרי שכל דבריו באכזריות. (רצה לומר העכו״ם היו אומרים על הקב״ה שהוא אכזר עליהם שהם נידונים בגיהנום חינם, ישועות יעקב). 

'''אבל מה עשית לנו בחכמתך ובתבונתך?'''

כתבת לנו שלישים במועצות ודעת, שנאמר: הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת וגו׳ (משלי כב-כ).

והודעתנו דור פלוני עשה כך טובה - וקנסת אותו לטובה.

ואדם פלוני עשה כך תורתך וכך עשה טובה - וקנסת עליו טובה.

ודור פלוני עשה כך רעה - וכך קנסת לו מיתה.

לכך נאמר: ולא יבושו עמי לעולם.

[[קטגוריה:תנא דבי אליהו]]</text>
      <sha1>hcy0r4dxqv4ye4pvfnntoh5cv7vb8e5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018160</id>
      <parentid>3018145</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:14:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nitzotzot</username>
        <id>33374</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה/תקלדה</comment>
      <origin>3018160</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10669" sha1="pmv442ynuxut3ys2ufihfowc1g5ewqv" xml:space="preserve">'''שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות (איכה ב-יט).''' מכאן אמרו, ישמור אדם על בניו ועל בני ביתו שלא יצא אחד מהם לדבר עבירה חס ושלום ולא לידי דבר מכוער, שנאמר: הקהל את העם האנשים והנשים והטף (דברים לא-יב). ואומר: אספו עם קדשו קהל אספו עוללים ויונקי שדים יצא חתן מחדרו וגו׳ (יואל ב-טז). 

ואין זקנים אלא תלמידי חכמים, שנאמר: אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו׳ (במדבר יא-טז).

ואין עוללים ויונקי שדיים אלא תינוקות של בית רבן, שנאמר: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהילים ח-ג). 

ואין שדיים אלא תורה, שנאמר: למען תנקו ושבעתם משד תנחומיה וגו׳ (ישעיהו סו-יא). 

'''מאי יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה?'''

זה הנשיא ואב בית דין.

'''מכאן אמרו,''' אפילו חכם כמשה רבינו וחסיד כאהרון לא יאמר הואיל ואני יושב במנוחה בביתי שלום עלייך נפשי. אלא יצא ויכנס עם הציבור בצער. ועליהם הוא אומר: יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה׳ ויאמרו חוסה ה׳ על עמך וגו׳ (יואל ב טז-יז). כשם שהקב״ה יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ירד משמי שמים העליונים ממקום כבודו וגדלו ושכן עם ישראל בצרת הגלות בשביל התורה שעשו.

'''מכאן אמרו,''' אפילו יש לו לאדם מאה בתים ומאה כרמים ומאה שדות יניח הכל וילך לבית הכנסת ולבית המדרש ולכל מקום שמחדשים בו תורה. שבשביל דבר זה יהא זוכה לכל מה שחפץ. 

וכן דוד היה אומר: אם אתן שנת לעיני וגו׳ (תהילים קלב-ד). ומתוך כך היה דוד זוכה לדברים גדולים.

'''מכאן אמרו,''' מי שיש לו תלמיד חכם בתוך ביתו ויודע במדתו ומפרנסו עם בני ביתו - ברכה נכנסת לו בתוך מעשה ידיו לעולם.

שכן מצינו ביוסף שהיה בבית פוטיפר נאמר בו: ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף וגו׳ (בראשית לט-ה). 

'''מכאן אמרו, ארבע תכיפות הם: '''

תכף לסמיכה - שחיטה. (תכף כשסמוך ידו על הקרבן ישחט אותו, ישועות יעקב).

תכף לגאולה - תפילה. (כי אחר שמזכיר ומעורר נפשו בבטחון ה׳  לכן ראוי תכף להתפלל וע״י זה יהיה בכוונה שלימה, מאורי אש).

תכף לנטילת ידיים - ברכה. (של מים אחרונים ברכת המזון, י״י). 

תכף לתלמיד חכם - ברכה במעשה ידיו. (תכף שמהנה לתלמיד חכם יהיה הברכה שורה במעשה ידיו, מ״א). 

(מסיים סוף הדברים מיואל שהביא לעיל, ישועות יעקב).
 
'''ויתפללו ויאמרו חוסה ה׳ על עמך''' ואל תתן נחלתך לחרפה למשול בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלוקיהם, ה׳ חנון ורחום ומלא רחמים רבים שפתותיך דובבות מישרים שפתותיך דובבות בבינה ובדעת ובחכמה והשכל. כי אתה שומע תפילות עמך ישראל ברחמים כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה׳ אלוקינו בכל קראנו אליו ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת. 

ועליהם אמר דוד: אנה ה׳ מלטה נפשי וגו׳ (תהילים קטז-ד). 

ואף הקב״ה השיבו בתשובה, שנאמר: ויקנא ה׳ לארצו ויחמול על עמו, ויען ה׳ ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אותו. ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. 

'''וכל כך למה?'''

כדי שלא יצאו ישראל מבתיהם ויצאו בעיירות אחרות להביא בר ולחם ומזון לתוך בתיהם, לכך נאמר: חוסה ה׳ על עמך וגו׳ ויען ה׳ ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אותו. ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים. 

וכל העכו״ם הנשארים בארץ לימות בן דוד יהיו הולכים לבתיהם ומביאים בר ולחם ומזון לבתיהם של ישראל ומעשרים את ישראל עושר גדול, שנאמר: ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ וגו׳ (מלאכי ג-יב). ואומר: ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם וגו׳ ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ וגו׳ ולא יבשו עמי לעולם (יואל ב כה-כו). 

אלו ארבע מיני אומות שנשתעבדו בהם בישראל (הארבה הילק והחסיל והגזם כנגד ד׳ גלויות, י״י).

'''וכל כך למה?'''

כדי שיהא להם שכר.

'''משלו משל למה הדבר דומה -''' 

למלך שכעס על בנו ותפסו בידו והכניסו לבית רבו וקובל לרבו על בנו, ועמד רבו והכהו מכות גדולות לפני אביו.

ואמר לו רבו: בני אע״פ שהכתיך מכות גדולות אינן אלא קטנות לפניך לפי מעשיך, והמכות האלה הם לטובתיך כדי שתטיב מעשיך ויטיב לך אביך אח״כ על מעשיך הטובים. 

כך ישראל, מתייסרים ביסורים גדולים על מעשיהם הרעים ואינם אלא יסורים קלים לפי מעשיהם. ולא עוד, אלא שהם מקבלים שכר על היסורים שלהם, לכך נאמר: ושלמתי לכם את השנים וגו׳ ולא יבושו עמי לעולם.

'''פעם אחת''' הייתי עובר ממקום למקום מצאני זקן אחד ואמר לי: רבי, מפני מה חילק הקב״ה את עולמו לשני גוים ולשני ממלכות?

ואמרתי לו: כדי לשמור את ישראל.

'''משלו משל למה הדבר דומה -'''

לתינוקות של בית רבן משמר הרבה אותם שלא יצאו ויטבעו בנהר, וכדי שלא יבואו ויכו זה את זה, וכדי שלא תכה אותם החמה. כך הקב״ה משמר לישראל שלא יחטאו שלא יהיו כעולי מצרים, שנאמר: כה אמר ה׳ הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף וגו׳ (ירמיהו מז-ב).

'''וכל כך למה?'''

כדי לקדש שמו הגדול, שנאמר:  ה׳ שופטנו ה׳ מחוקקנו ה׳ מלכנו  הוא יושיענו (ישעיהו לג-כב). ואומר: ואכלתם אכול ושבוע וגו׳ (יואל ב-כו). ואין שבוע אלא תורה, שנאמר: צדיק אוכל לשובע נפשו (משלי יג-כה). לכך נאמר: ואכלתם אכול ושבוע. 

'''מאי כתיב בתריה?'''

והללתם את שם ה׳ אלוקיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם.

'''מאי להפליא?'''

בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים בגיהנום.


'''מאי ולא יבושו עמי לעולם?'''

לפי שכל אחד ואחד לפי שכרו של אדם אחר בעולם.

לא גלגל הקב״ה להביא אברהם לעולם אלא בשכרו של שם שנתנבא ארבע מאות שנה על כל הארצות שבעולם ולא קבלו ממנו.

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות יוון בעולם אלא בשכרו של יפת שכיסה את ערות אביו. 

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות אדם בעולם שהחריבו את בית המקדש והגלו את ישראל מארצם אלא בשכרו של עשו שהיה בוכה ומתאנח בשעה שבירך יצחק את יעקב אבינו.

ולא גלגל הקב״ה והביא סנחריב לעולם אלא בשכרו של אשור שהיה איש כשר ובו היה עצתו של אברהם אבינו.

ולא גלגל הקב״ה והביא נבוכדנצר לעולם אלא בשכרו של אויל מרודך בנו מפני שנהג כבוד לאביו שבשמים.

ולא גלגל הקב״ה והביא מלכות פרס ומדי לעולם אלא בשכרו של כורש שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהחריבו העכו״ם את בית המקדש.

ולא גלגל והביא הקב״ה והביא את המן לעולם אלא בשכרו של אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורים ואמר אוי לי שמא יאבד זרעי לעולם מן העולם. לכך נאמר: ולא יבושו עמי לעולם.

'''ד״א ולא יבושו עמי לעולם''' אבינו שבשמים יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים ששמו נח באהלינו ושמנו באוהלו אף על פי שהכל שלו והכל מעשה ידיו. ותהא לך קורת רוח מישראל עבדיך בכל מקומות מושבותם שאלמלא כתבת לנו שלישים במועצות ודעת (תורה ונביאים וכתובים, רש״י). עשאוני חס ושלום כאדם אכזרי שכל דבריו באכזריות. (רצה לומר העכו״ם היו אומרים על הקב״ה שהוא אכזר עליהם שהם נידונים בגיהנום חינם, ישועות יעקב). 

'''אבל מה עשית לנו בחכמתך ובתבונתך?'''

כתבת לנו שלישים במועצות ודעת, שנאמר: הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת וגו׳ (משלי כב-כ).

והודעתנו דור פלוני עשה כך טובה - וקנסת אותו לטובה.

ואדם פלוני עשה כך תורתך וכך עשה טובה - וקנסת עליו טובה.

ודור פלוני עשה כך רעה - וכך קנסת לו מיתה.

לכך נאמר: ולא יבושו עמי לעולם.

[[קטגוריה:תנא דבי אליהו]]</text>
      <sha1>pmv442ynuxut3ys2ufihfowc1g5ewqv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365212</id>
    <revision>
      <id>3018146</id>
      <parentid>2975425</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:37:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3018146</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53265" sha1="jkrem7cd1681nqnjg80rcoi001ki29p" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ד|ה|}}
 
===[[משנה מעשר שני ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי}} בקמ&quot;ץ הבי&quot;ת וכדתנן בריש מסכת פרה וכתב ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל האי דתנא הכא בהאי מסכתא כרם רבעי אף על גב דבדין הוא דבמסכת ערלה הוה ליה למתנייה משום דבעי למיתני ביה שיש לו חומש וכבית הלל וטעמא משום דגמר קדש קדש ממעשר שני ובעי חומה ובעי ודוי ובעי פדיון וכסף שיש בו צורה כמעשר שני אלא שאין בו לאו אלא עשה דכתיב יהיה כל פריו קדש הלולים לה' ולהכי תני הכי נמי כרם רבעי מקמי ערלה דעיקר פירקין הוא כרם רבעי ואגב תני נמי ציון דערלה. בקזוזות כמו קצוצות חתיכות עפר ע&quot;כ ובירושלמי גרסינן זוגא שאל לרבי מה ניתני כרם רבעי או נטע רבעי אמר לון פוקו שאלון לר' יצחק דבחנית ליה כל מתנייתא פירוש שבחנתי ודקדקתי עמו כל המשניות כמו שנמסרו נפקון ושאלון ליה אמר לון קדמאה כרם רבעי לבד. וממתניתין קמייתא ואילך נטע רבעי תנן. פירוש בברכות פרק כ&quot;מ דף ל&quot;ו פליגי ר' חייא ור&quot;ש [ברבי] חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי דמר סבר כל היכא דנהיג ערלה נהיג רבעי וכולהו פירות האילן דבעולם בעי פדיון בשנה הרביעית וגרסינן נטע רבעי ומר סבר נהי דבכולהו נהגא ערלה קדושת רבעי אינו נוהג אלא בכרם וטעמיה מפרש התם דיליף גזירה שוה נאמר כאן להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם ואיכא מאן דדריש ליה מהלולים דבר הטעון שירה טעון חלול וזהו יין. ור' יצחק רבא סבירא ליה כמאן דאמר נטע רבעי אלא דאין חשדא דעוברי דרכים שיכשלו אלא בכרמים שמסתרגין על הגדרים ולוקחין עוברי דרכים הפירות ונכשלין אבל באילנות שהן גבוהין ועוד שאין מסתככין ליכא חשדא. וכתב הר&quot;ן ז&quot;ל בפרקא קמא דראש השנה ולענין רבעי אינו נוהג בחוצה לארץ אלא בכרם אבל בשאר אילנות לא דהא איכא דתני נטע ואיכא דתני כרם וקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בפרק עשירי מהלכות מאכלות אסורות שאין רבעי נוהג בחוצה לארץ כלל ואפילו בכרם אלא אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל ע&quot;כ. ומהאי טעמא נמי כתב שם דדעת הרמב&quot;ן ז&quot;ל דערלה לא נהגא בחוצה לארץ בהברכה והרכבה כלל משום דקיימא לן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ כדמפרש פלוגתא התם ע&quot;ש. עוד גרסינן בירושלמי תניא כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה שהוא לשעה שמחמת הגשמים הם נימוחין ומכירין שבאותה שנה יש היתר כגון ע&quot;י פדיון. של ערלה שאיסורו יותר ארוך בחיוורא שהוא עפר לבן ומשמע דלא כפירוש רש&quot;י ז&quot;ל שפירש חרסית כתושי רעפים. וכן דלא כהרמב&quot;ם ז&quot;ל שפירש חרסית הוא הטיט השרוף ע&quot;כ. ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל בחרסית באדמה שעושין ממנה כלי חרס כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה כלל דוכי בעבור שעושין ממנו כלי חרס אינה מוציאה אלא נראה לפרש דחרסית רוצה לומר שברי חרסים כתושים לעפר שאינם מגדלין צמחים מפני שנשרפו בכבשן ועל זה הדרך פירש הוא עצמו במסכת שבת בפרק המוציא יין דתנן התם חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב אלא שפירשו שם לבינה כתושה וגם זה אינו נראה דלבינה אינה נקראת חרס ותו דבפרק כסוי הדם תנן מכסין בזבל דק וכו' ובחרסית ובלבינה ובמגופה שכתשה שמע מינה דחרסית אינה לבינה כתושה עכ&quot;ל ז&quot;ל. ושל קברות שאיסורו לעולם בסיד: 

{{דה מפרש|אמר רבן שמעון ב&quot;ג בד&quot;א בשביעית}} פירוש אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות ובירושלמי פריך בשלמא לרשב&quot;ג דאמר דאין מציינין אלא בשביעית כיון דברשות מרי עלמא קאתי ביום קאתי אלא לרבנן דאמרי אף בשאר שני שבוע מציינין הא לא אתי אלא בלילה כיון דגנב הוא והא לא מהני ליה מידי דלא חזי ליה לציון ומשני דמביום מציין היכן יכנס וכדכתיב חתר בחשך בתים יומם חתמו למו מיומם חתמו למו מה שיגנבו בלילה. ור' יוסי ורשב&quot;ג אמרו דבר אחד וכמו שכתבתי בפ&quot;ג דדמאי סימן ה': 

{{דה מפרש|והצנועין וכו'}} בבבא קמא פרק מרובה כתבו תוספות ז&quot;ל כרם רבעי קצת קשה דלא נקט ערלה תחלה ע&quot;כ. וכבר נתיישב במה שכתבתי לעיל בשם הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. עוד כתבו שם ז&quot;ל והצנועין מניחין את המעות וכו'. אי שביעית נוהגת בכרם רבעי כדמשמע ממילתיה דתנא קמא צריך לומר דצנועים אשאר שני שבוע קיימי דאי אשביעית כיון שהיו זוכין מן ההפקר לא היו יכולין לחלל ע&quot;כ. ופירוש והצנועים אנשים כשרים אין מציינין שלא למנען מלאכול: 

{{דה מפרש|כל הנלקט}} שכבר נלקט דסבירא ליה לרשב&quot;ג כר' יהודה דתניא התם פרק מרובה בתר דאפכינן לה לההיא הכי ר' דוסא אומר שחרית בעל הבית אומר כל שילקטו עניים היום יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים שאינם לקט יהיו הפקר כדי להפטר מן המעשר ולא יכשלו עניים לאכול בלתי מעושר דבר שהוא חייב במעשר ר' יהודה אומר לעתותי ערב דוקא אומר בעל הבית כן אחר שלקטו משום דר' יהודה לטעמיה דלית ליה ברירה גבי ההיא דהלוקח יין מבין הכותים ובמתניתין נמי סבר דצנועין כל הנלקט קאמרי אחר שנלקט דתלוש הוא ואף על גב דליתיה ברשותיה מיפריק ותפיס והאי צנועין רשב&quot;ג קאמר ליה הכי משמע שם בפרק מרובה והכי מוכח בירושלמי ויש מפרשים התם דהנלקט רוצה לומר המתלקט ורשב&quot;ג אתי כר' דוסא דאמר שחרית בעל הבית אומר כל מה שילקטו עניים יותר מכדי דינם כגון שלשה שבלים דלא הוו לקט יהא הפקר להפטר מן המעשר דסבירא ליה דיש ברירה שזה הפקר ואף על פי שאין בעל הבית יודע בשחרית דשמא לא ילקטו יותר מכדי דינם. ועיין במה שכתבתי ראש פרק מרובה ועיין גם כן במסקנא שם בגמרא דמשמע דר' יהודה נמי אית ליה ברירה וטעמא דלוקח יין מבין הכותים משום שמא יבקע הנוד ולא משום ברירה ולא תיפוך:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|כרם רְבָעִי היה}} מלת היה מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל. גם מלת אחד מחקה גם מלת היה דבסוף מתניתין מחקה והוגה כך ותנאי אימתי שיבנה וכו' וכתב שכן מצא בכל הספרים ע&quot;כ. והיא אחת מט' תקנות שתיקן ריב&quot;ז אליבא דרב פפא והן מפורשות פרקא בתרא דראש השנה. ולעיל בפירקין כתבנו דר' יצחק רבא גריס מתחלת משנה זו ואילך נטע רבעי אלא דבירושלמי עלה דמתניתין משמע דדוקא בכרם תקינו הכי משום דיש בהם אכילה למזבח אבל בשאר פירות אפילו בזמן הבית נפדין ואפילו סמוך לחומה וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם בפ&quot;ט: 

{{דה מפרש|לוד מן המערב}} מתניתין דקתני דמן לוד עד ירושלם מהלך יום אחד פליגא על הא דאמרינן בירושלמי בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו ואפילו תימא לית היא פליגא מְחִלות היו ונגנזו הדא הוא דכתיב גדר דרכי בגזית נתיבותי עוה: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל מתוך שיאכל כל אדם נטע רבעי שלו יתמלא השוק שאר פירות. כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו בלשון הגמרא שאמרו כדי לעטר שוקי ירושלם ולפי זה היה צריך לומר כדי שיתעטרו שוקי ירושלם ונראה כי כיון שהיו מחוייבין להעלות הפירות לירושלם היו מעלין עמהם מעט פירות אחרים למכור בירושלם עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה}} שיהא נפדה סמוך לחומה וריב&quot;ז הוא דבטלה כדאיתא בפרקא קמא דביצה: 

{{דה מפרש|יחזור הדבר לכמות שהיה}} שמהלך יום אחד לא יוכלו לפדותו וקסבר בית המקדש עתיד לבנות קודם מלכות בית דוד כדאיתא בירושלמי ומשום הכי הוצרכו לעשות תקנה מזמן אותו הדור לכשיבנה ובירושלמי מתמה עלה והכתיב ודם ענב תשתה חמר היינו ביאת המשיח דכתיב ביה פורה דרכתי לבדי ואחר כך תשתה חמר היינו יין נסכה משמע דמלכות בית דוד קודמת:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|כרם רבעי בית שמאי אומרים וכו'}} ברמב&quot;ם פ&quot;ט דהלכות מעשר שני סימן ד' כתב דרבעי פטור מפרט ועוללות וגם מלקט ושכחה. וטעמא דבית שמאי גבי חומש וביעור פליגי רבי ורשב&quot;ג אביו בירושלמי רבי סבר כיון דכתיבי בהדיא גבי מעשר שני דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו וכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר וגו' וסבירא ליה נמי דגמרי בית שמאי קדש קדש משום הכי הוכרח לפרש דדוקא בשביעית הוא דפליגי דלא נהיג מעשר שני בו הלכך אי איתרמי כרם רבעי בשביעית לית ביה חומש וביעור ורשב&quot;ג סבר אף בכולהו שני נמי פליגי דבית שמאי לא גמרי קדש קדש ממעשר: 

{{דה מפרש|ובית הלל אומרים יש לו}} למאן דאמר דפליגי בשביעית דוקא טעמא דבית הלל הוא דקסברי דלחומרא הוא דילפינן קדש קדש ממעשר אבל לקולא דהיינו לפוטרו מקדושתו דחומש וביעור כיון דאין נוהג בה מעשר שני לא ילפינן ולמאן דאמר בכולהו שני נמי פליגי טעמייהו כדמפרש בפרק האיש מקדש דבית הלל גמרי קדש קדש נאמר בכרם רבעי קדש הלולים ונאמר במעשר שני וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש לה' מה מעשר שני יש לו חומש ויש לו ביעור דבהדיא כתיב ביה אף כרם רבעי נמי וכתבו שם תוספות ז&quot;ל וגם הר&quot;ש ז&quot;ל וא&quot;ת למה לן הלולים למשמע דאחלינהו והדר אכלינהו תיפוק לי מהך גזירה שוה ויש לומר דאי מגזירה שוה לא הוה ידעינן דפדיון רבעי נוהג אלא בזמן שמעשר שני נוהג ולא בשנה שלישית וששית אי נמי ה&quot;א מאי חזית דגמרת ממעשר נילף משביעית שתופס דמיו אבל מאחר דגמר מהלולים שאינו תופס דמיו גמר ממעשר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יש לו פרט ויש לו עוללות}} הך בבא בין לרבי בין לרשב&quot;ג בכולהו שני שבוע איתה ואפילו במעשר שני נמי פליגי ולהודיעך כחן דבית הלל שנוייה גבי רבעי תדע דגמרי בית שמאי נטע רבעי ממעשר שני דסבירא ליה כר' יהודה נכסיו הוי ומשום הכי חייבו בחלה בירושלמי ואליבא דר' יוחנן. והוא רבנן דר&quot;מ דמחייבי מעשר שני בחלה בברייתא דבסוף פרק חלק. ואית ביה נמי קדושין ואם כן הוא הדין נמי גבי מעשר שני גופיה דה&quot;ל למיתני הכי דלבית שמאי יש לו פרט וכו' אלא משום דבבא דרישא שנויה גבי רבעי תנא סיפא נמי גבי כרם רבעי אבל על כרחיך הכא לא פליגי בית שמאי ובית הלל אלא במשמעות דקדש קדש דכתיבי במעשר שני ובכרם רבעי בהדיא דלא משמע להו לבית שמאי דקדש משמע ממון גבוה דלעולם נכסיו הוי ומשום הכי לרבי דסבר דגמרי גזירה שוה פירוש דדוקא לית להו בשנה שביעית דצריך חומש וביעור אבל בשאר שני שבוע הני תרתי אית להו אבל בפרט ובעוללות דלא כתיבי דכולי עלמא לא פליגי ובכולהו שני פליגי בשניהם דנכסיו גמורין נינהו דהא בתרווייהו כתיב קדש ובמשמעות קדש פליגי דבית הלל גופייהו לית להו גבי מעשר אלא מטעם משמעות קדש דמשמע ממון גבוה ובית שמאי פליגי עלייהו דסברי דלא אתי לאורויי דממון גבוה הוי אלא לענין דבעי פדיון בגבולים והפדיון צריך להעלותו בירושלם כבכורים אבל לדבר אחר לא ומשום הכי ר&quot;מ דפליג עליה דר' יהודה היינו דסבירא ליה דמשמעות קדש משמע נמי דהיינו ממון גבוה ואין כאן קדושין כבית הלל בהאיש מקדש ומילתייהו בין לענין קדושין בין לענין חלה הוי. והעניים פודין לעצמן אית ספרים דגרסי ליה ואית ספרים דלא גרסי ליה ובפרק האיש מקדש אינו בשום ספר והרשב&quot;א ז&quot;ל לא גריס ליה וכן משמע מן הירושלמי מדאקשי ליה ר' זירא לרב ביבי מדיוקא דמתניתין ולא מקשי ליה בפשיטותא דקתני והעניים פודין לעצמן משמע דלא גרסינן ליה במתניתין. כולו לגת ואין לעניים בו כלום כדפרישית דכולו ממון גבוה הוא וכר' מאיר עכ&quot;ל ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. אבל בתורת כהנים פרשה ג' דפרשת קדושים גרסינן והעניים פודין וכו'. ובירושלמי מפרש דלבית שמאי דאמרי יש לו פרט ויש לו עוללות מחייבי בחלה בגבולין ור' יהודה סבירא ליה כותייהו וכדכתבינן. ור' יהודה דפטר סוריא מנטע רבעי בסוף פ&quot;ג דמסכת תרומות וי&quot;ד שנה נמי של כבוש וחלוק פטר להו מנטע רבעי בירושלמי אף על גב דמחייבי בערלה כדתנן בריש ערלה עת שבאו אבותינו וכו' סבירא ליה כבית שמאי:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|כיצד פודין נטע רבעי}} וכתוב בספר לקח טוב פרשת קדושים תבואתו מלמד שאינו נפדה אלא תבואה שאין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|על פי שלשה}} כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דשמא הכא בעו בית דין חשוב אף על גב דהתם גבי מעשר שני אמרינן בשלש לקוחות אפילו אחד מהן עובד כוכבים ואפילו אחד מהם בעלים עכ&quot;ל ז&quot;ל. ועיין בסוף ספר אבודרהם ז&quot;ל שכתב שאחר שפודה הכרם רבעי משמיט פירות הכרם כל אותה שנה לכל עובר ושב ולא יאסוף אותן לדורכן בגת אבל אוכל מהן כשאר כל אדם ושולח מהם דורון לכל מי שירצה ובשנה החמישית אוכל מהענבים ודורכן ועושה מהם יין ומוכרו ועושה בו כרצונו וזהו שאמר הכתוב שלש שנים יהיה לכם וגו' ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו ע&quot;כ. וקצת מהגאונים פסקו שאף על פי שפדה אותם בשנה הרביעית עם כל זה אסור לאכול עד השנה החמישית וכבר כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרק עשירי מהלכות מ&quot;א כי היא שגגת הוראה וכן גם כן כתב הרא&quot;ש ז&quot;ל וכן כתב גם כן רבינו שמשון ז&quot;ל בראש פירקין דתלמיד טועה הגיה ותלה באילן גדול דהיינו בעל הלכות גדולות והאריך שם עיין עליו: 

{{דה מפרש|כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע}} מפרש בירושלמי ליקח לו בסלע והכי פירושו דמקילין גבי נטע רבעי יותר ממעשר שני דאילו גבי מעשר שני תנן פרק המוליך המביא פירות מן הגרן לעיר השבח לשני ויציאות משלם מביתו והכא משער כדי שאחר שיפרע ההוצאות מן הפירות ישאירו פירות שוין סלע והכי קאמר כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בסלע כלומר אם היה כרם זה חולין בכמה סלין מתפייס ליקח לו בסלע על מנת שיהיו כל ההוצאות שאני הוצאתי שאני חייב לפועל עליו שהרי מצטרך לשכור פועלים להוצאות הכרם כגון חרישה וזריעה זבול בצירה או לקיטה ושימור כל כך פירות פודה בסלע לאחר שישימו השלשה כמה סלים העומדים ללקט ראוי ליקח בסלע ואומר כל הנלקט מפירות אלו אחר שיהא נלקט דאין פודין במחובר. מחולל על מעות: 

{{דה מפרש|מכך וכך סלים בסלע}} כמו שישומו הם אם שני סלים או שלשה ואיכא למידק דהכא משמע דבכרם רבעי לעולם בעי שלשה ובפרקא קמא דסנהדרין תנן נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין בשלשה ותירץ רבינו שמשון ז&quot;ל דאין דמיו ידועין לאו אנטע רבעי קאי דבגמרא תניא איזהו מעשר שני שאין דמיו ידועין יין שהקרים כדתנן לעיל ולא קתני בהדיה איזהו כרם רבעי וכו' משום דכוליה הוי אין דמיו ידועין שצריך לפחות היציאה כדתנן הכא ע&quot;כ. ויש ליתן טעם דמ&quot;ש האי מהאי ונראה דמעשר ימצא לוקטין הרבה דבשעה שלוקטו לא הוי טבל עד אחר מירוח ובהבלעה לוקטין אותו הלכך כל היציאות ישלם מביתו ואפילו תימא אתרמי והוציא הוצאות עליה באנפי נפשיה מה שאין כן בכרם רבעי שלא ימצא לוקטין אלא במעות הרבה שאין יכולין לאכול ממנו דהא במחובר הוא קדוש הלכך צריך למעט היציאות מן הפירות ולא ישערו אותן כדרך ששוין בשוק פירות חולין דעלמא כך נראה לי ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ועיין במ&quot;ש לעיל פרק שני סימן ח' בשם מהר&quot;י קולון ז&quot;ל:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|ובשביעית פודהו בשוויו}} ס&quot;א כשוויו בכא&quot;ף: 

{{דה מפרש|אם היה הכל מופקר}} פירוש בשאר שני שבוע אם היה כל זה המין מופקר כלומר שהוא מפרי של הפקר זה הרבעי. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|אין לו אלא שכר לקיטה}} מפרש בירושלמי שכר עקיצה לשון תלישה כמו עקוץ תאנה וכו' כלומר ולא יפחתו מן השווי אלא שכר תלישה ותו לא ולא שכר חמר ולא שכר כתף דכדי לזכות מן ההפקר אנן סהדי דמחיל שכר הבאתו ואינו מפזר מעות לכתפים הלכך לא יפחתו ממנו אלא שכר עקיצה: 

{{דה מפרש|הפודה נטע רבעי שלו מוסיף עליו חומש}} דומיא דמעשר שני דכתיב ביה מעשרו ודרשינן ולא של אחר:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|ערב יום טוב הראשון וכו'}} ועיין בפרק הזרוע (חולין דף קל&quot;א) שכתבו שם תוספות ז&quot;ל דשני דיני מעשר הם אחד מתחלק בתוך הבית ואחד מתחלק בתוך הגרנות כדמשמע בפרקא בתרא דנדרים ואותו המתחלק בתוך הגרנות ?אין לבעלים בו טובת הנאה אלא באותו המתחלק בתוך הבית ובספרי מפרש להו מקראי כתוב אחד אומר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך והנחת אלמא צריך להניחו בגרן ובאין עניים ונוטלין אותו וכתוב אחר אומר כי תכלה לעשר וגו' ונתת ללוי וגו' אלמא בתוך הבית מחלקו מדכתיב ונתת הא כיצד עד הפסח שהוא זמן גשמים ואם מניחו נפסד מחלקו בתוך ביתו וזהו מעשר עני המתחלק בתוך הבית מכאן ואילך שהוא ימי הקיץ מניחו בחוץ בגרנות ועניים באין ונוטלין אותו עכ&quot;ל ז&quot;ל. וברמב&quot;ם פי&quot;א דהלכות מעשר שני נראה דגריס הוא ז&quot;ל ערב יו&quot;ט האחרון וכו'. וכן כתב שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל והביא שם ראיה לגרסתו של הרמב&quot;ם ז&quot;ל מן הירושלמי שכתבתי לקמן בתחלת סימן י'. וכן כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בשם ס&quot;א. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל וז&quot;ל ערב יום טוב הראשון של פסח היה מצות הביעור דאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה של שמטה ושניה חייב להוציאן מן הבית בשנה הרביעית כדכתיב בפרשת ראה מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך ומפרש בירושלמי דלסוף לקיטת פירות שלישית דהיינו ברביעית מוציא מעשרות של שנה ראשונה ושניה ושלישית שהשהיתם ולא ביערתם מן הבית עתה ברביעית תוציאם ותבערם ותתן לכל אחד שלו כדכתיב ובא הלוי ויטול מעשר ראשון והגר והיתום והאלמנה ויטלו מעשר עני ולאחר שעשה הביעור בתחלת הרגל מתודה בסוף הרגל ואומר אותה פרשה בעזרה בערתי הקדש מן הבית וגו' כדכתיבי קראי ובירושלמי יליף מקראי דשתי פעמים בשבוע מתודה ומפרש בספרי טעמא ברביעית מפני מעשר עני שבשלישית ובשביעית מפני מעשר עני שבששית. ומעשר ראשון לבעליו ללוים ומעשר עני לבעליו לעניים וקשה דהכא אמרינן דתרומה בעיא ביעור ובפרק שני דבכורים תנן ויש בבכורים ובמעשר מה שאין כן בתרומה וקא חשיב ביעור ויש לומר דתרי גווני ביעור איכא ביעור דהכא היינו שצריך ליתנו לכהן ולא לשהותם עוד בבית והכהן יכול לקיימה כל זמן שירצה והתם מיירי שאוכלין אותן ומבערן מן העולם בי&quot;ט האחרון של פסח כדתנן הכא ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום והיינו מתבערין מן העולם ואילו תרומה לא קתני בהדייהו ומעשר שני ובכורים מתבערין מעשר שני לכל אדם ובכורים למי שיש לו היתר אכילתן והיינו הכהני' חייבין לבערן לסוף הרגל בכל מקום דמעשר שני ובכורים טעונים מחיצה ובין שהן תוך מחיצתן דהיינו ירושלם בין שהן חוץ לירושלם הרי זה מבערן ומשליכן לים או שורף וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל פי&quot;א דהלכות מעשר שני עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כיצד היה ביעור נותנין תרומה וכו'}} כך הגיה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ור' שמעון אומר הבכורים נתנים לכהנים}} דסבירא ליה דהואיל ותרומה קרנהו רחמנא מה תרומה לא בעיא ביעור אף בכורים: 

{{דה מפרש|והתבשיל וכו'}} ירושלמי הכל מודים בפת ושמן שצריך לבער שמן דאין מסתפקין ממנו כל כך ופת חשיב. ביין ותבלין הכל מודים שהוא כמבוער יין דשותיו מרובין ותבלין דמדרבנן נינהו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים צריך לחללן על הכסף}} דכתיב וצרת הכסף בידך ובלבד בידך כשתגנוז רוצה לומר כשתקבור בידך ובלבד שיהא כסף מה שתקבור: 

{{דה מפרש|אחד שהן כסף ואחד שהן פירות}} פירוש בין שיחללנו על הכסף בין פירות עצמן מבערן ומניח הפירות במקום עד שירקבו ומה מועיל החלול. לשון הירושלמי וצרת הכסף בלבד בידך כלומר יש זמן שתצור הכסף בלבד בידך ולא פירות דהיינו בזמן הזה ע&quot;כ הר&quot;ס ז&quot;ל. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירוש המשנה בזמן הזה עניינו בזמן שאין בית המקדש קיים אומרים בית שמאי וצרת הכסף בידך הכסף בלבד מעלין ובית הלל אומרים כי זה הוא כשיש שם מקום להעלות הפירות ולאכלן בו אבל בזמן הזה שאין שם מקדש הדין הוא שיבער הפירות ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|א&quot;ר יהודה וכו'}} ופירש ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל דהא דאמרינן התם ששלח רבן גמליאל לבני גלילא עילאה ותתאה דזמן ביעורא מטא לאפרשא מעמרי שבלייא וממעטני זיתייא ההוא קודם ר' עקי' ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מהרו והתקינו פירותיכם}} נראה לי שלא היו צריכין להזהירם שיתנו המעשרות לבעלים כי כל מי שהיה מעשר לא היה משהה אותו בביתו כי אסור לשהותו דהא איכא כהנים ולוים ועניים והמשה' עובר משום בל תאחר וצריך עיון. עד שלא תגיע פירוש כי אם תגיע שעת הביעור תצטרכו לבער מעשר שני שהוא ניתן בשעת הביעור. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שלא באו לעונת המעשרות}} לאו בהבאת שליש קאמר אלא בגרנן הוא דקאמר והשתא אתי שפיר הא דאמרינן בירושלמי ממעטני זיתייא ומעומרי שבולייא דהיינו קודם מירוח וקודם שירד שמן לעוקא אבל פשיטא דהשבלים הביאו שליש וכן זיתים של מעטן ולשון עונה לאו דוקא הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי פריך ולאו טבל הוא כלומר דאפילו הגיע לעונת המעשרות אמאי חייב בביעור כל זמן שלא הפרישן ומשני זאת אומרת דטבל קרוי קדש ובראשונה היו סבורין דאפילו קודם מירוח נמי קרוי קדש:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להן שם}} למעשרותיהן או בצפונן או בדרומן כלומר ומזכה אותן לבעליהן ואהא מייתי מעשה בר&quot;ג דשנת הביעור היתה וכבר קרא שם רבן גמליאל בצפונו או בדרומו והאי רבן גמליאל הוא בנו של רשב&quot;ג הנהרג אחר החרבן. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מעשה וכו'}} פרקא קמא דקדושין כתבו התוספות דהאי צריך לקרות להם שם היינו דחייב לברר להם בעלים למי יתנום והרש&quot;ש ז&quot;ל פירש כפשוטו ויישבו כמו שכתבתי כבר. ובפרקא בתרא דערכין דף ל' הקשו תוספות ז&quot;ל אמאי נתקבלו שכר זה מזה ליתבו ההוא אתרא במתנה על מנת להחזיר או ליקנו חד לחבריה בחליפין דסודר אי נמי לישייליה ההוא אתרא ויקנה ליה בקנין סודר ויש לומר דכל דבר החוזר לבעליו כגון מתנה על מנת להחזיר אי נמי שאלה או שכירות בכולן לא מיקנו בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרינן דאינה ממונא לקנות בחליפין ומשום הכי הוצרך שיתקבלו מעות זה מזה ע&quot;כ. וכבר דבר בזה ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל ועיין גם כן בבית יוסף דחשן המשפט סוף סימן קצ&quot;ה שדברי התוספות ז&quot;ל הנזכר הביאם לפסק הלכה שם בשלחן ערוך: 

{{דה מפרש|אמר ר&quot;ג עשור שאני עתיד וכו'}} מה שהניח רבן גמליאל טבל בביתו ולא תיקן אף על גב דחזקה על חבר וכו' שמא קודם שיצא מביתו הודיען: 

{{דה מפרש|נתון ליהושע}} לוי היה כדאמרינן בערכין ובספרי מעשה ב&quot;ר יהושע ב&quot;ר חנינא שהלך לסייע את ר' יוחנן בן גודגדא בהגפת דלתות א&quot;ל חזור בך אתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררין ואני מן השוערים אלמא לוי היה ואף על גב דקנסינהו עזרא למאן דאמר קנסא לעניים נטל בתורת עני ומה שלא נתן לו מעשר עני דאמרינן בעלמא הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם אי נמי היו לו מאתים זוז ואף על פי כן מעשר דלאו דאורייתא לעני היה נוטל הואיל ומתפרנס בדוחק שהיה פחמי כדאמרינן בברכות ובחגיגה כל כך יש בידך ואתה יורד בספינה ולמאן דאמר קנסא לכהנים הכי פירושו בתר דקנסינהו הוי אף לכהן. ומחק ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מלות בן יוסף ממשנתו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|במנחה וכו'}} ובירושלמי פריך ויתודה שחרית ומשני עד כאן מצוה לאכול דאחר הוידוי אסור לאכול מעשר שני או נטע רבעי. ומצאתי שכתב בתוספת יו&quot;ט ואיחרוהו לודוי כו' ומכאן ראיה וגדולה היא אלי כו'. ונראה לעניות דעתי דאי מהא לא אריא דמאן דמחייב יכול לומר דאדרב' מכאן ראיה לחיובא דהכי פירושו כיצד אפשר לו להתודות שחרית והרי עד המנחה ומנחה בכלל מצוה לאכול ויאכל סעודה שלישית ואחר כך יבוא להתודות וכדעת קצת פוסקים אלא מהא ליכא למשמע מידי. ומלת האחרון מחקה ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל מספרו וכתב שכן מצא: 

{{דה מפרש|בערתי הקדש זה מעשר שני ונטע רבעי}} דתרווייהו איקרו קדש דכתיב קודש הלולים וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ קדש הוא לה'. ומשמע לעיל בירושלמי דר' עקי' סבירא ליה כר&quot;מ דשניהם ממון גבוה דאמר גבי נטע רבעי לא דברה תורה אלא כנגד היצר שלא יאמר אדם הרי ד' שנים מצטער אני בו חנם לכך נאמר להוסיף לכם תבואתו פירוש שיוסיף פירותיו בחמישית וישלם לכם כל אותן פירות של שנים שאבדו מכם לשמי וכן נראה שפירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ובירושלמי דייק מדלא תני בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי שמע מינה ר&quot;ש היא דתנן בפרק שני דמסכת בכורים וחייבין בביעור ור&quot;ש פוטר לבערה מן העולם אלא תנתן לכהן כתרומה והא דלא תני להו בהדי תרומה ותרומת מעשר משום דבכלל תרומה אינהו דבכורים איקרו תרומה כדדרשי' ותרומת ידך אלו הבכורים אבל בתוספתא מוסיף בכורים בהדי מעשר שני ונטע רבעי דיליפו להו רבנן מקרא דכתיב בערתי הקדש הקדש העליון במשמע דפרשת בכורים כתיבא לעיל מפרשת ודוי מעשר: 

{{דה מפרש|זה מעשר לוי}} בירושלמי מפרש דמדקרי ליה מעשר לוי שמע מינה דקסבר האי תנא דמעשר ראשון ללוי ולא לכהן ואיכא מאן דאמר דהיינו דתני גבה יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר: 

{{דה מפרש|וגם נתתיו זו תרומה וכו'}} ועיין ברב המזרחי בסדר כי תבא שנתן טעם למה שינה רש&quot;י ז&quot;ל לשון משנתנו שפירש שם וגם נתתיו אלו התרומות והבכורים ולא הזכיר תרומת מעשר: 

{{דה מפרש|והלקט והשכחה והפאה וכו'}} דבכולהו כתיב לעני ולגר וגבי מעשר עני כתיב והגר והיתום והאלמנה: 

{{דה מפרש|אף על פי שאינם מעכבין את הודוי}} משמע שאם חסר ולא נתנם דיכול להתודות וקשה דהא אמרינן בירושלמי זאת אומרת שאם נשרף טבלו אסור כגון שהפריש מעשר שני ולא הספיק להפריש מעשר עני עד שנשרף אינו יכול להתודות דהא מתודה שהפרישו כדתנן במתניתין ועוד הא קאמר ככל מצותך אשר צויתני אלא הכי פירושו דעל כל אחד מאלו אין מתודין ואין מעכבין דקאמר היינו אף על פי שקיימן אין עכוב בודוי לומר שלא עשה מצוה אם לא התודה דלא בעי ודוי לר&quot;ש אלא במעשר שני ונטע רבעי ולרבנן אף בבכורים. אבל קשה לי על פירוש זה חדא דקתני בתוספתא דלקט שכחה ופאה אין להן ודוי ומשמע דאין להם כניסה ויציאה בודוי דאפילו לא קיימן אין הודוי מעכב עליו וכן דעת הרמב&quot;ם ז&quot;ל שכתב בהלכותיו המשנה כפשטה ועוד קשה לי כיון דפליגי תנאי בירושלמי על זה דאיכא מאן דאמר כל מצות מעכבות מלומר הודוי ואפילו אם הקדים תפלה של ראש לתפלה של יד ותנא דמתניתין סבירא ליה כמאן דאמר דדוקא מצות שבפרשה מעכבין מנא להו דלקט שכחה ופאה לא מעכבי כיון דכתיב ככל מצותך אשר צויתני ונראה לי טעמו של דבר דכיון דכתיב בפרשה בערתי הקדש מן הבית כל דאיקרי קדש הוא דמעכב וכל הטובל אף על גב דאין בו תרומה מעכב דדרשינן ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' ודרשי' בפרק הנשרפין בעתידין ליתרם הכתוב מדבר ואסיקנא בפרק יש מותרות דאפילו מעשר עני נמי טביל מה שאין כן בלקט שכחה ופאה דלא טבלי ונשרף טבלו נמי שאני דטבל היה בידו. מן הבית זו חלה בדין הוא דלידרוש להאי דרשא מקמי וגם נתתיו ללוי כסדר המקרא אלא סדר הפרשת המעשרות נקיט ואזיל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ופירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל וז&quot;ל נראה לי לומר טעם שאינם מעכבין כי כל אלו אינם בכלל נתינה אלא צריכין עזיבה עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;{{דה מפרש|הא אם הקדים מעשר שני לראשון וכו'}} קצת קשה שהיה לו לומר אם הקדים מעשר ראשון לתרומה כמו שאמר במסכת תרומות ואפשר לתרץ כי דוקא על מעשר שני היתה החששה שיקדימו ולא על הראשון כי מי שהיה עולה לירושלם היה מפריש מעשר שלו ולוקח אותו עמו ויש שלא הפריש מעשר ראשון עדיין וע&quot;כ היו מפרישין מעשר שני. ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|לא הפרשתי ממין על שאינו מינו}} ונצטווה על זה מדכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש וגו' ודרשי' ליתן חלב לזה וחלב לזה: 

{{דה מפרש|ומלהזכיר שמך עליו}} בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ ב) דייק מהכא אביי דברכה צריכה הזכרת השם ואינה צריכה מלכות מדלא קתני שמך ומלכותך עליו ורבא פליג עליה התם ואמר דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל וקשה דמשמע דברכת המצות דאורייתא ונראה לפרש דאמעשר שני תוך מחיצתו קאי דבברכה אחרונה מוקמינן לה ובשבעת המינין דברכה אחרונה שלהן דאורייתא הרש&quot;ש ז&quot;ל ואיני יודע היכן מצא הוא ז&quot;ל דרבא פליג עליה דאביי ובנוסחאות שלנו אינו מוזכר שם רבא ואין שם אלא דרב אמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר אביי כותיה דרב מסתברא דתנן לא עברתי ממצותיך וכו' ואילו ומלכותך עליו לא קתני אמנם כך תרצו שם תוספות ז&quot;ל אליבא דר' יוחנן דלאו תנא כי רוכלא וה&quot;ר שלמה לוריא ז&quot;ל נראה שמצא בספר כתיבת יד אחד של גמרא ור' יוחנן תני מלהזכיר שמך ומלכותך עליו וכן משמע בהרא&quot;ש ז&quot;ל וגם בחדושי הרשב&quot;א ז&quot;ל ומ&quot;מ דברי רבא אינם שם ויתכן שטעות סופר הוא גם במה שכתב דמשמע דברכת המצות דאורייתא אין קושיא שכבר אפשר שהוא מדרבנן אלא דאסמכוה אקרא וכמו שכתוב בתוספות יום טוב:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|הא אם אכלו באנינות אינו יכול להתודות}} דנפקא לן מדכתיב ביה ואכלת שם לפני ה' אלהיך ושמחת אתה וביתך בשמחה הוא נאכל ולא באנינות וכל הני לאוין דכתיבי בהאי קרא מכח עשה הן באין: 

{{דה מפרש|הא אם הפרישו בטומאה}} בפרק הערל אמרינן דאם אכל מעשר שני בטומאת עצמו לוקה ונפקא לן מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך ואמרינן נמי דאם אכלו בטומאת הגוף דלוקה ונראה לי מקרא דולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים והני לאוין דאכילה נינהו אבל איסור בהפרשה לא שמענו והכא דריש ליה מדקאמר לא בערתי ושמא דהכי קאמר אף הביעור שהייתי חייב להפרישו ולבערו לא עשיתי בטומאה לפי שאסור להפרישו בטומאה וטעמא משום דנוגע בו ומטמאו ונראה דאזהרה זו נפקא מכלל דכתיב בכל קדש לא תגע ומעשר שני ונטע רבעי מיקרי קדש ומהאי קרא דלא בערתי ממנו בטמא נפקא לן גם כן דאין מדליקין במעשר שני טמא אבל במעשר שני טהור מדליקין וכמו שפירש רבינו עובדיה ז&quot;ל פ&quot;ח דשביעית סימן ב': 

{{דה מפרש|לא לקחתי ממנו ארון ותכריכין למת}} משום דאינם מידי דאכילה והתורה אמרה ואכלת ולא לסחורה ולא להפסד כדרך שנאמר בשביעית והוא הדין נמי דלחי נמי מוזהר שלא ליקח מדמיו מלבושין דהא לא הוי מידי דאכילה אלא לא נצרכא אלא למת מצוה דאף על גב דדחיא לכל המצות אפילו הכי לא לקחתי לו ארון ותכריכין וכל שכן לחי ובירושלמי דריש לסיכה ולגלויי דסיכה מותרת לחי ואפילו הוי שמן טמא דבאכילה אסור בסיכה מותר ולא נתתיו לאוננים אחרים לא נתתי קא דריש דאי למת לאו בר קבולי מתנה הוא ומאי ולא נתתי אלא לא נתתי לאוננים אחרים וא&quot;ת תיפוק לי דמוזהר מלפני עור לא תתן מכשול דאינהו נמי מוזהרין על כך ויש לומר דאתא לרבויי ואפילו אוננים על מתים דאין להם אבלות מן התורה ואינם אוננים מן הדין ואפילו הכי מרבינן להו מדכתיב למת כל מת במשמע הרש&quot;ש ז&quot;ל. ועיין בפירוש רבינו שמשון ז&quot;ל במה שהביא מפרק הערל (יבמות דף ע&quot;ד:) 

{{דה מפרש|שָמַחְתִי וְשִמַחְתִי בו}} השי&quot;ן דושמחתי בנקודת חיר&quot;ק כמו ושמח את אשתו אשר לקח:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יג|משנה יג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יג/&gt;{{דה מפרש|השקיפה ממעון קדשך}} בירושלמי אמרינן אמר רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרי בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שכל השקפה שבתורה ארירה וישקף על פני סדום ועמרה וגו' וירא והנה עלה קיטור הארץ וגו' וכתיב וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן וגו' וזה בלשון ברכה. עוד גרסינן בירושלמי א&quot;ר הילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה מעתה מי שהוא מפריש מתודה מי שאינו מפריש לא יתודה ומשני כהדא דתני עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אומרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|עשינו מה שגזרת עלינו}} והיינו דכתיב השקיפה הביטה מעשינו וברך אותנו: 

{{דה מפרש|ה&quot;ג ברוב ספרים מה שהבטחתנו וברך את עמך וכו'}} והשאר נמחק מספרו של ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|כדי שתתן טעם בפירות}} והכי קאמר קרא ברך את האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ותהא ארץ זבת חלב ודבש הרש&quot;ש ז&quot;ל. ובתוספתא דמעשר שני זבת חלב ודבש מלמד שהמעשרות נותנין טעם ריח שומן ודגן בפירות. וז&quot;ל הרמב&quot;ם ז&quot;ל שתתן טעם בפירות עניינו שיהיו שמנות וטובות הטעם עד כאן:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה יד|משנה יד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יד/&gt;{{דה מפרש|מכאן אמרו ישראל וממזרים}} כצריך לומר: 

{{דה מפרש|ר' יוסי אומר יש להם ערי מגרש}} פירש ר&quot;ע ז&quot;ל ויכולין להתודות על המעשרות שמביאים ממגרש הערים שלהן. הקשה הר&quot;ס ז&quot;ל למה לא יתודו אפילו על מה שמביאים מערים אחרים שקנו כמו ישראל שמכר אחוזתו וקנה קרקע אחר שמתודה והר&quot;ש ז&quot;ל לא כתב זה ע&quot;כ. ונראה דתנא קמא דמתניתין ר' יוסי הוא וטעמא דר&quot;מ ור' יוסי מפרש בירושלמי דר&quot;מ אזיל לטעמיה דאמר בסוף פרק שני דמסכת מכות לא היו מעלין ללוים שכר ישראל הבא לדור אצלן או רוצח שצריך לדור שם דהא כתיב ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו ור' יוסי סבירא ליה כר' יהודה דפליג התם אר&quot;מ ואמר דמעלין להם שכר דלבית דירה ניתנו והלכך נמי סבר הכא דמתודין:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ה טו|משנה טו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש טו/&gt;{{דה מפרש|יוחנן כהן גדול}} זהו ששימש שמנים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי וחשמוני היה כך מצאתי כתוב. ודע כי לפי זה יש טעות בתוספתא דפי&quot;ג דסוטה שכתוב שם אמר להם ריב&quot;ז וכי יש שינה וכו'. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב ברפ&quot;ט דהלכות מעשר יוחנן כהן גדול שהיה אחר שמעון הצדיק. וכתב שם בכסף משנה אתא לאפוקי שלא נאמר אותו יוחנן כ&quot;ג ששימש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ע&quot;כ. ובהקדמת הרמב&quot;ם ז&quot;ל לסדר זה בפרק ששי כתב בפירוש יוחנן כהן גדול הוא יוחנן בן מתיתיה ע&quot;כ ויש אומרים שהוא ינאי המלך המוזכר בקדושין פרק האומר שהרג חכמי ישראל וכדאיתא בפרק תפלת השחר (ברכות דף כ&quot;ט) ותרי ינאי כהן גדול הוו. וז&quot;ל הריטב&quot;א ז&quot;ל בפרק האומר דקדושין דף פ&quot;א ע&quot;ב נזרקה בו מינות פירוש וזו היא מינות שהיה לו בסוף דינאי זה הוא האמור בברכות שהוא יוחנן כהן גדול ששמש בכהונה גדולה ארבעים שנה ולבסוף נעשה צדוקי ומבני חשמוני היה ואין ינאי זה ההוא שבפרק הבא על יבמתו דאמרינן תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי שאילו היה זה שהוא כהן גדול היאך היה ממנה כהן גדול אחר ע&quot;כ. ובירושלמי מפרש ר' יוחנן דלשבח בטל מפני שראה מהן מפרישין ומהן אין מפרישין וריש לקיש נמי פירש דלשבח בטל וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל. והא דקתני העביר ולא קתני בטל מפרש בירושלמי כהדא דתניא עד השקיפה היו אומרים קול נמוך מכאן ואילך היו אמרים קול גבוה: 

{{דה מפרש|בטל את המעוררין}} שהיו אומרים עורה למה תישן ה' אמר וכי יש שינה לפני המקום והכתיב הנה לא ינום ולא יישן וגו' אלא כל זמן שישראל שרויין בצער ועובדי כוכבים בשלוה לכך נאמר עורה למה תישן ה' וכן הוא אומר ובהמרותם תלן עיני. ואת הנוקפין כדתניא שהיו חובטין אותן במקלות להפילו לארץ ונוקפים לשון חבטה. ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|עד ימיו}} עד תחלת ימיו ובמסכת משקין דף י&quot;א מייתי לה ומאי דקשה אמתניתין מההיא דהציר והצנור כתבתיו שם סוף פרק ראשון: 

{{דה מפרש|ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי}} בירושלמי מפרש לפי שהעמיד זוגות ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כדתנן באבות דעד הלל הזקן כולהו זוגות הוו הראשונים הם נשיאים והשניים היו אבות בית דין והיה יכולת ביד בית דין לחפש ולבדוק בצרכי צבור ע&quot;כ. עוד בירושלמי אמר ריב&quot;ל בראשונה היה מעשר מתחלק לשלשה חלקים שליש למכירי כהונה ולויה ושליש לאוצר פירוש כדכתיב הביאו את המעשר אל בית האוצר ופירש ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל שהיו גונזים אותו שם שאם יבואו האויבים שיהא להם על מה לסמוך ושליש לעניים ולחברים שהיו בירושלים א&quot;ר יוסי ב&quot;ר בון מאן דהוה סליק למידן בירושלם עד תלת איגרן הוה יהיב מן דידיה מכאן ואילך משל אוצר משבא אלעזר בן פועירה ויהודה בן פתירה והיו נוטלין אותן המעשרות בזרוע ולא היו מניחין השליש ליכנס לאוצר ונמנעו העם בראותם זה מלהביא את המעשר עוד אל בית האוצר ועוברים על דברי הנביא והיה סֶפֶק בידו של יוחנן למחות ולא מיחה. והעביר הודיית המעשר זו לגנאי והוו להו שתים רעות. את המעוררין ואת הנוקפין לשבח. עד ימיו היה פטיש מכה מסתברא עד סוף ימיו דאי תחלת ימיו ליתני נמי אף הוא בטל פטיש מכה וכו' אלא דכל ימיו היה מכה הוא דתנן והא נמי לגנאי. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי לשבח. וכתוב בערוך ואם תאמר ניוודו אשאר מעשרות כל שאין מתודין על מעשר ראשון שוב אין מתודין על שאר מעשרות לפיכך בטל הודוי ע&quot;כ: 

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשר שני. ובעה&quot;י שומע תפלה נתחיל מסכת חלה  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש טו/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ה]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jkrem7cd1681nqnjg80rcoi001ki29p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איש חסיד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>400476</id>
    <revision>
      <id>3018203</id>
      <parentid>2929277</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T11:39:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות וקמצים קטנים. שינוי ניקוד במעט מקומות שבהם נחוץ מאוד.</comment>
      <origin>3018203</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4660" sha1="67gt11qgj8k754xvbpcqvva39dy2xnv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;

==פיוט למוצ״ש==
מתוך [[מחזור ויטרי]]{{ש}}
{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב תת ישי בר מרדכי חזק}}}}

{{סי|אִ}}ישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה.{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֵיתוֹ עוֹסֵק מִלֵּבוֹשׁ. וְאֵין בֶּֽגֶד לִלְבֹּשׁ.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹנֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה.{{ש}}
{{סי|דִ}}בְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה. יוֹתֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה.{{ש}}
{{סי|הֲ}}מִבְּלִי לֶֽחֶם לֶאֱכוֹל. בְּעֵרוֹם וּבְחֹֽסֶר כֹּל.{{ש}}
{{סי|וְ}}תוֹרָה מָצָֽאתָ כִּי יָגַֽעְתָּ. מַה נֹּאכַל מֵעַתָּה.{{ש}}
{{סי|זָ}}הִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק.{{ש}}
{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם בִּמְרוֹמָיו. אוּלַי יִגְמְלֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו.{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו מַחֲסֶה. רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.{{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְתְּ בְּדַֽעַת וּבְחׇכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתִי לְבֹֽשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה.{{ש}}
{{סי|לְ}}אֵין בְּיָדִי לְפוֹרְטָה. אֲפִילוּ שְׁוֶה פְרוּטָה.{{ש}}
{{סי|מִ}}הֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים.{{ש}}
{{סי|נִ}}לְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבוֹ. עַל ה׳ אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ.{{ש}}
{{סי|סָֽ}}חוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם.{{ש}}
{{סי|עָ}}בַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתוֹ. וְהִנֵּה אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתוֹ.{{ש}}
{{סי|פָּ}}ץ לוֹ הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר.{{ש}}
{{סי|צַ}}וֵּֽנִי בְּכׇל כְּבוֹדֶֽךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּֽךָ.{{ש}}
{{סי|קְ}}רָא לְמִי בְדַעְתּוֹ. קְנוֹת עֶֽבֶד אֵין כְּמוֹתוֹ.{{ש}}
{{סי|רָ}}חַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינוֹ. עֶֽבֶד לִמְכּוֹר אֶת אֲדוֹנוֹ.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת לוֹ חׇכְמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ. וְהֶחֱזִיק בּוֹ כְּמוֹ רַבּוֹ.{{ש}}
{{סי|תַּ}}גָּר קְנָאוֹ בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶֽלֶף זְהוּבִים.{{ש}}
{{סי|תְּ}}בָעוֹ מַה מְּלַאכְתֶּֽךָ. אִם בְּבִנְיַן חׇכְמָתֶֽךָ.{{ש}}
{{סי|תַּ}}כְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חוֹרִין.{{ש}}
{{סי|י}}וֹם רִאשׁוֹן בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּוֹעֲלִים.{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וַּע בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה. עֲנֵֽנִי נוֹרָא עֲלִילָה.{{ש}}
{{סי|יָ}}זַֽמְתִּי וְנִמְכַּֽרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבוֹדְךָ וְלֹא לִכְבוֹדִי.{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עוֹלָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן.{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטוֹבָה כַּוָּנָתִי.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעוֹנָתוֹ. אָז הֵחֵֽלּוּ לִבְנוֹתוֹ.{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כׇּל הַמְּלָאכָה.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ץ הַסּוֹחֵר בִּרְאוֹתוֹ. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.{{ש}}
{{סי|כְּ}}לוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים.{{ש}}
{{סי|יִ}}זָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמוֹל אֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ.{{ש}}
{{סי|חׇ}}פְשֵֽׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַֽמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר.{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה {{סי|קִ}}יְּמוֹ בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לוֹ אִישׁ הָאֱמֶת.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>67gt11qgj8k754xvbpcqvva39dy2xnv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018204</id>
      <parentid>3018203</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T11:40:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4658" sha1="tkiaecgfmtnhtu6gwiyw3e9gd36b7ex" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
&lt;/noinclude&gt;==פיוט למוצ״ש==
מתוך [[מחזור ויטרי]]{{ש}}
{{הור|סימן: {{מודגש|א״ב תת ישי בר מרדכי חזק}}}}

{{סי|אִ}}ישׁ חָסִיד הָיָה. בְּלִי מָזוֹן וּמִחְיָה.{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֵיתוֹ עוֹסֵק מִלֵּבוֹשׁ. וְאֵין בֶּֽגֶד לִלְבֹּשׁ.{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹנֵן בַּחֲשׁוּבָה אִשָּׁה. וְגַם בְּבָנִים חֲמִשָּׁה.{{ש}}
{{סי|דִ}}בְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה. יוֹתֵר אֵין לְהִתְיָאֲשָׁה.{{ש}}
{{סי|הֲ}}מִבְּלִי לֶֽחֶם לֶאֱכוֹל. בְּעֵרוֹם וּבְחֹֽסֶר כֹּל.{{ש}}
{{סי|וְ}}תוֹרָה מָצָֽאתָ כִּי יָגַֽעְתָּ. מַה נֹּאכַל מֵעַתָּה.{{ש}}
{{סי|זָ}}הִיר כְּבַר נָשׁוּק. הֲלֹא תֵצֵא לַשּׁוּק.{{ש}}
{{סי|חַ}}נּוּן וְרַחוּם בִּמְרוֹמָיו. אוּלַי יִגְמְלֵֽנוּ בְּרַחֲמָיו.{{ש}}
{{סי|ט}}וֹב לְקֹוָיו מַחֲסֶה. רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.{{ש}}
{{סי|יָ}}עַצְתְּ בְּדַֽעַת וּבְחׇכְמָה. עֲצָתֵךְ בְּלִי לְהַסְכִּימָה.{{ש}}
{{סי|כְּ}}צֵאתִי לְבֹֽשֶׁת וְלִכְלִמָּה. מִבְּלִי כְסוּת וְשַׂלְמָה.{{ש}}
{{סי|לְ}}אֵין בְּיָדִי לְפוֹרְטָה. אֲפִילוּ שְׁוֶה פְרוּטָה.{{ש}}
{{סי|מִ}}הֲרָה וְשָׁאֲלָה מִשְּׁכֵנִים. מַלְבּוּשִׁים נָאִים מְתֻקָּנִים.{{ש}}
{{סי|נִ}}לְבַּשׁ וְהִשְׁלִיךְ יְהָבוֹ. עַל ה׳ אֲשֶׁר אֲהֵבוֹ.{{ש}}
{{סי|סָֽ}}חוּ יְלָדָיו בְּפִלּוּלָם. אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם.{{ש}}
{{סי|עָ}}בַר בַּשּׁוּק בְּסִבְרָתוֹ. וְהִנֵּה אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא לִקְרָאתוֹ.{{ש}}
{{סי|פָּ}}ץ לוֹ הַמְבַשֵּׂר. בֶּאֱמֶת הַיּוֹם תִּתְעַשֵּׁר.{{ש}}
{{סי|צַ}}וֵּֽנִי בְּכׇל כְּבוֹדֶֽךָ. כִּי הִנְנִי עַבְדֶּֽךָ.{{ש}}
{{סי|קְ}}רָא לְמִי בְדַעְתּוֹ. קְנוֹת עֶֽבֶד אֵין כְּמוֹתוֹ.{{ש}}
{{סי|רָ}}חַשׁ אֵיךְ יְשַׁנֶּה דִינוֹ. עֶֽבֶד לִמְכּוֹר אֶת אֲדוֹנוֹ.{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ת לוֹ חׇכְמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ. וְהֶחֱזִיק בּוֹ כְּמוֹ רַבּוֹ.{{ש}}
{{סי|תַּ}}גָּר קְנָאוֹ בַּאֲהָבִים. בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶֽלֶף זְהוּבִים.{{ש}}
{{סי|תְּ}}בָעוֹ מַה מְּלַאכְתֶּֽךָ. אִם בְּבִנְיַן חׇכְמָתֶֽךָ.{{ש}}
{{סי|תַּ}}כְלִית טְרַקְלִין וּפַלְטְרִין. הֲרֵי אַתָּה בֶן חוֹרִין.{{ש}}
{{סי|י}}וֹם רִאשׁוֹן בְּמִפְעָלִים. פָּעַל עִם פּוֹעֲלִים.{{ש}}
{{סי|שִׁ}}וַּע בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה. עֲנֵֽנִי נוֹרָא עֲלִילָה.{{ש}}
{{סי|יָ}}זַֽמְתִּי וְנִמְכַּֽרְתִּי לְהַעֲבִידִי. לִכְבוֹדְךָ וְלֹא לִכְבוֹדִי.{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹרֵא עוֹלָם בְּקִנְיָן. הַשְׁלֵם זֶה הַבִּנְיָן.{{ש}}
{{סי|רַ}}חֲמֶֽיךָ יִכְמְרוּ בַּחֲנִינָתִי. כִּי לְטוֹבָה כַּוָּנָתִי.{{ש}}
{{סי|מַ}}לְאֲכֵי רַחֲמִים מִמְּעוֹנָתוֹ. אָז הֵחֵֽלּוּ לִבְנוֹתוֹ.{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ בְּנֵי הַמְּלוּכָה. וַתִּשְׁלַם כׇּל הַמְּלָאכָה.{{ש}}
{{סי|דָּ}}ץ הַסּוֹחֵר בִּרְאוֹתוֹ. כִּי נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.{{ש}}
{{סי|כְּ}}לוּלַת מִגְדָּלִים נָאִים. לְפִי עִנְיַן הַבַּנָּאִים.{{ש}}
{{סי|יִ}}זָּכֵר לְךָ עַתָּה. אֶתְמוֹל אֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ.{{ש}}
{{סי|חׇ}}פְשֵֽׁנִי בְּוַדַּאי וּבְבֵרוּר. כְּנַֽמְתָּ לְעִנְיַן שִׁחֲרוּר.{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה {{סי|קִ}}יְּמוֹ בֶּאֱמֶת. וּפָרַח לוֹ אִישׁ הָאֱמֶת.

[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]</text>
      <sha1>tkiaecgfmtnhtu6gwiyw3e9gd36b7ex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק רכבת תחתית (מטרו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>457634</id>
    <revision>
      <id>3018200</id>
      <parentid>3002451</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T09:26:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3018200</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="207236" sha1="rbnf482o8qubtkilrqacb7l0ykxlyiv" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021

&lt;מאגר 2165189 תיקון 2203821 תקן 2165189 קוד a163Y00000C9YwCQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ב, 95|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((1080|תיקון מס' 139 לחוק התכנון והבנייה|24:648304)); ((תשפ&quot;ג, 25|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((197|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 1272|תיקון מס' 4|25:4758425)); ((תשפ&quot;ו, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 148|שינוי התוספת הראשונה לחוק|12078)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אישור לביצוע פעולה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אישור או רישיון הנדרש לפי כל דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר;
:: (2) פטור מביצוע פעילות או פעולה שנתן גורם מוסמך לפי כל דין לאדם;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מהגופים שלהלן:
:: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) תאגיד שהוקם לפי חוק;
:: (4) תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברה בת ממשלתית או חברה עירונית;
:- &quot;גוף תשתית&quot; - גוף המפעיל או המחזיק תשתית;
:- &quot;גוף תשתית פרטי&quot; - גוף תשתית שאינו גוף תשתית ציבורי, ובכלל זה -
:: (1) תאגיד ששר התקשורת העניק לו סמכויות לפי [[סעיף 4(ו) לחוק התקשורת]];
:: (2) בעל זיכיון להקמה או להפעלה של תשתית;
:- &quot;גוף תשתית ציבורי&quot; - גוף תשתית שהוא גוף ציבורי, לרבות תאגיד מים וביוב שאינו נמצא בשליטת רשות מקומית;
:- &quot;גורם מוסמך&quot; - גוף ציבורי או גוף תשתית, שחברה מבצעת נדרשת לקבל ממנו אישור לביצוע פעולה או לבצע עימו תיאום תשתיות, לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו;
:- &quot;היתר&quot;, &quot;היתר בנייה&quot; - כמשמעותו [[בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;ועדה של הכנסת&quot; - (((הוחלפה כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה, כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין -
:: (1) לעניין [[פרק ב']] - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) לעניין [[פרק ג']] ולעניין מניעת רעש לפי [[סעיף 85]] - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:- &quot;ועדת הפנים והגנת הסביבה&quot; - (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:- &quot;ועדת הפיתוח&quot; - הוועדה לפיתוח סובב המטרו שהוקמה לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;חברה מבצעת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4(ב)]];
:- &quot;חברה ממשלתית&quot;, &quot;חברה בת ממשלתית&quot; - כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]];
:- &quot;חברה עירונית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב]];
:- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
:- &quot;חוק חובת המכרזים&quot; - [[חוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק יסודות התקציב&quot; - [[חוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;חוק המהנדסים והאדריכלים&quot; - [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המועצה להשכלה גבוהה&quot; - [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;חוק המים&quot; - [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק למניעת מפגעים&quot; - [[חוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק נכסי המדינה&quot; - [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]];
:- &quot;חוק העתיקות&quot; - [[חוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק שירות המדינה&quot; - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018&quot; - [[=חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]];
:- &quot;חוק לתיקון דיני הרכישה&quot; - [[=חוק לתיקון דיני הרכישה|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ&quot;ד-1964]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יושב ראש המועצה המאסדרת&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 8ג]];
:- &quot;מוסד תכנון&quot; - כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;המועצה להשכלה גבוהה&quot; ו&quot;מוסד מוכר להשכלה גבוהה&quot; - כהגדרתם [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה]];
:- &quot;המועצה המאסדרת&quot; - המועצה שהוקמה לפי [[סעיף 8א]];
:- &quot;מועצת ההנדסה והאדריכלות&quot; ו&quot;פנקס המהנדסים והאדריכלים&quot; - כהגדרתם [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;מיזם המטרו&quot; - מיזם להקמת רכבת תחתית (מטרו) באזור גוש דן, מכוח תכנית המטרו, לרבות מרכזי תחבורה משולבים ומבנים המוקמים בשטח התכנית האמורה מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל רשות המטרו כמשמעותו [[בסעיף 8]];
:- &quot;מסילת ברזל&quot;, &quot;מסילת ברזל מקומית&quot; ו&quot;מסילת ברזל ארצית&quot; - כהגדרתן [[בפקודת מסילות הברזל]];
:- &quot;מרכז תחבורה משולב&quot; - מפגש של מסילת ברזל שהוקמה מכוח תכנית המטרו עם מסילת ברזל מקומית או מסילת ברזל ארצית, אחת לפחות;
:- &quot;מרכז תחזוקה לרכבות&quot;, &quot;מתחם דפו&quot; - אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת תחתית (מטרו);
:- &quot;משרד התחבורה&quot; - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;מתחם דפו&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;פעולה לקידום מיזם המטרו&quot; - כל פעולה הנדרשת לשם קידום מיזם המטרו, ובכלל זה להקמת המיזם, להפעלתו או לתחזוקתו, למעט פעולה להקמת מבנים שאינם מיועדים לצורך תחבורתי מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו, מתום חמש שנים מיום סיום בניית התחנה, המרכז או המתחם, לפי העניין, ופעולה להפעלה ולתחזוקה של מבנים כאמור; לעניין הגדרה זו, &quot;סיום בנייה&quot; - אישור מתכנן הוועדה לתשתיות, כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]], על השלמת ביצוע העבודות בהתאם להרשאה שנתנה הוועדה לתשתיות;
:- &quot;פקודת מסילות הברזל&quot; - [[פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;פקודת הקרקעות&quot; - [[=פקודת הקרקעות|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943]];
:- &quot;רישיון&quot; - הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
:- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;שר התחבורה&quot; - שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;תכנית המטרו&quot; - התכניות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], המנויות [[תוספת 1|בתוספת]], כפי שיהיו בתוקף מעת לעת;
:- &quot;תכנית התקצוב&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 12]];
:- &quot;תמ&quot;א 70&quot; - תכנית מתאר ארצית למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב, כפי שתהיה בתוקף מעת לעת, אשר לגביה פורסמה הודעה לפי [[סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;תמ&quot;א 70/א&quot; - תכנית מתאר ארצית מפורטת לבינוי מעל מתחמי הדפו של מערכת המטרו במטרופולין תל אביב או בסביבתם;
:- &quot;תשתית&quot; - לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, בזק כהגדרתו [[בחוק התקשורת]], ביוב, מים, דלק, גז או חומרים מסוכנים, וכן תשתית לסילוק פסולת או לטיפול בביוב.

== פרק ב': קידום מיזם המטרו ==

=== סימן א': האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו ===

@ 2. האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) גוף ציבורי יביא בחשבון במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול על פי דין, את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו, ובכלל זה הפעלתו ותחזוקתו, באופן מהיר ומיטבי, וכן את ההשלכות הכלכליות של החלטותיו על המיזם; לשם כך רשאי גוף ציבורי לפנות לוועדה המנהלת כהגדרתה [[בסעיף 9]], לקבלת עמדתה באשר להשפעת החלטתו על מיזם המטרו.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף ציבורי הממלא תפקיד בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית או החילוץ וההצלה, יפנה לוועדה המנהלת בטרם מתן הוראה או הנחיה שיש לה השפעה על מיזם המטרו, לשם קבלת עמדתה באשר להשפעת ההוראה או ההנחיה כאמור על המיזם; לא השיבה הוועדה המנהלת לפנייה של גוף ציבורי כאמור בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הנחיה או הוראה כאמור הנדרשת לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לשלומו או לביטחונו של אדם או לשם מניעת פגיעה חמורה ברכוש ועל הוראה או הנחיה כאמור [[בסעיף 93(ב)]].

=== סימן ב': הקמת רשות המטרו ותפקידיה ===

@ 3. הקמת רשות המטרו
: (א) מוקמת בזה, במשרד התחבורה, רשות המטרו.
: (ב) רשות המטרו תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה ותפעל בהתאם למדיניות הממשלה.
: (ג) לרשות המטרו יהיו מועצה מאסדרת שתעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, ועדה מנהלת ומנהל.
: (ד) תפקידי רשות המטרו, למעט התפקידים שיוחדו למועצה המאסדרת, לוועדה המנהלת או למנהל, יבוצעו בידי המנהל באמצעות עובדי הרשות.

@ 4. תפקידי הרשות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) רשות המטרו תקדם ותנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו ומיזמים נלווים לו, ובכלל זה תפעל לטובת קידומו כמיזם בעל חשיבות לאומית.
: (ב) רשות המטרו תתקשר בהסכם עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, אחת או יותר, לשם ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו (בחוק זה - חברה מבצעת); לעניין ההוראות לפי [[חוק חובת המכרזים]], יראו התקשרות בהסכם לפי סעיף קטן זה (בחוק זה - הסכם פיתוח) כהתקשרות מסגרת כמשמעותה לפי [[החוק האמור]].
: (ג) שר האוצר ושר התחבורה רשאים להורות, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי רשות המטרו תקדם הקמת מסילות ברזל מקומיות בגוש דן, לרבות פעולות הנדרשות להפעלתן ולתחזוקתן, בכפוף להוראות לפי [[פקודת מסילות הברזל]].
: (ד) שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדה של הכנסת, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות [[פרק זה]] יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות [[פרק זה]] יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.
: (ה) רשות המטרו תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה או לפי דין אחר.

@ 5. תקציב הרשות
: תקציב רשות המטרו ייקבע בתכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד התחבורה בחוק תקציב שנתי; בסעיף זה, &quot;תכנית&quot; ו&quot;סעיף תקציב&quot; - כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 6. התקשרות
: בעסקאות לשם ביצוע תפקידי רשות המטרו כאמור [[בסעיף 4]], המנויים להלן מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור:
: (1) המנהל יחד עם חשב רשות המטרו, למעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת;
: (2) יושב ראש הוועדה המנהלת יחד עם חשב רשות המטרו, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.

@ 7. עובדי הרשות
: עובדי רשות המטרו יהיו עובדי המדינה.

@ 8. מנהל הרשות
: (א) הממשלה תמנה את מנהל רשות המטרו על פי הצעת בעלי התפקידים המנויים [[בסעיף 9(1) עד (4)]]; הודעה על מינוי המנהל תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.
: (ב) כשיר להתמנות למנהל מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא בעל תואר אקדמי ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, באחד מהתחומים הבאים: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית, ניהול או בתחום אחר הנוגע לתחומי פעילותה של רשות המטרו כפי שיקבע הצוות כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (א) הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומי התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו;
::: (ב) הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר.
: (ג) המנהל יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.
: (ד) המנהל יהיה אחראי על ניהול ענייני רשות המטרו בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת והמועצה המאסדרת, ובין השאר -
:: (1) יגיש למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות, דיווח על פעולות רשות המטרו, וכן יגיש לוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר כפי שתורה הוועדה המנהלת, דיווח על ביצוע תכנית התקצוב ותכנית העבודה הרב-שנתית בשנה שחלפה; כמו כן יעביר למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, לפי בקשתן, כל מידע שיידרש להן לשם מילוי תפקידיהן;
:: (2) יכהן כדירקטור או כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת בהתאם להוראות [[סעיפים 13]] [[ו-14]];
:: (3) ימלא כל תפקיד אחר שהטילה עליו הוועדה המנהלת.

=== סימן ג': המועצה המאסדרת (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 8א. הרכב המועצה המאסדרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לרשות המטרו תהיה מועצה אשר תעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, וחבריה הם:
:: (1) יושב ראש המועצה המאסדרת;
:: (2) המנהל הכללי של משרד התחבורה, או עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה שימנה המנהל הכללי כאמור;
:: (3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;
:: (4) עובד רשות מקומית הנמצאת בתחומי תוכנית המטרו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה שר הפנים לפי המלצת יושב ראש הגוף המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
:: (5) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא אחד מהמפורטים להלן, והוא בעל שבע שנות ניסיון בתחום הקמה או תפעול של מיזמי תשתיות ואינו עובד המדינה, עובד חברה ממשלתית או עובד תאגיד שהוקם לפי דין:
::: (א) מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים;
::: (ב) חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה, בתחום ההנדסה או התכנון;
:: (6) עובד המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית או התאגיד שהוקם על פי חוק או קצין משטרה שתחום פעילותם הוא בעניין הנדון בפני המועצה המאסדרת, שימנו המנהל של המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית, התאגיד כאמור או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין.
: (ב) שר האוצר ימנה את חבר המועצה המאסדרת המנוי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א) מתוך רשימה של לפחות שלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(א) ושלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(ב), שהציעה מועצת ההנדסה והאדריכלות או המועצה להשכלה גבוהה, לפי העניין.
: (ג) יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להזמין לדיוני המועצה המאסדרת עובדי ממשלה, עובדי רשות ממשלתית או עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק, שתחום עיסוקם נוגע לעניין מסוים הנדון במועצה המאסדרת; לנציגים כאמור תהיה דעה מייעצת בלבד.
: (ד) חברי המועצה המאסדרת כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5) ימונו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ה) מי שמוסמך למנות חבר במועצה המאסדרת, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר, לפי הוראות חוק זה.

@ 8ב. תפקידי המועצה המאסדרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תפקידי המועצה המאסדרת הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר -
:: (1) מתן אישור לביצוע פעולה לחברה מבצעת, בעניינים כמפורט בחוק זה;
:: (2) מתן אישור לגוף המוסמך להוציא צו הפסקה מינהלי לגבי חברה מבצעת;
:: (3) הסרת חסמים בהליכי תיאום בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים;
:: (4) הארכת מועדים הנקובים בחוק זה, בעניינים שונים.
: (ב) בקבלת החלטה, תביא המועצה המאסדרת בחשבון את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו כאמור [[בסעיף 2]], וכן את השיקולים שעל גוף ציבורי לשקול במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין בתחום הפעילות שבעניינה דנה המועצה המאסדרת.

@ 8ג. יושב ראש המועצה המאסדרת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממשלה תמנה את יושב ראש המועצה המאסדרת מתוך רשימת מועמדים שיציעו בעלי התפקידים המנויים [[בסעיף 9(1) עד (4)]].
: (ב) כשיר להתמנות ליושב ראש המועצה המאסדרת מי שמתקיימים לגביו התנאים המנויים [[בסעיף 8(ב)]].
: (ג) הוראות [[סעיף 8(ג)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין יושב ראש המועצה המאסדרת.
: (ד) הודעה על מינוי יושב ראש המועצה המאסדרת תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.

@ 8ד. סייג למינוי של חבר המועצה המאסדרת (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

@ 8ה. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חבר המועצה המאסדרת שמונה לפי [[פסקאות (1) או (4) עד (6) של סעיף 8א(א)]] יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לגורם שמינה אותו.
: (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה המאסדרת, יעבירו הגורם הממנה מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
:: (3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו לחבר המועצה המאסדרת.
: (ג) הגורם הממנה לא יפסיק את כהונתו של חבר המועצה המאסדרת לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
: (ד) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), &quot;הגורם הממנה&quot; - לעניין חבר המנוי [[בסעיף 8א(א)(1) או (2)]] - שר התחבורה, ולעניין חבר המנוי [[בסעיף 8א(א)(3)]] - שר האוצר.

@ 8ו. תוקף פעולות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: קיום המועצה המאסדרת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה המאסדרת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

@ 8ז. החלטות המועצה המאסדרת, הוראותיה וסדרי עבודתה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה המאסדרת ואחד מחברי המועצה המנוי [[בסעיף 8א(א)(2), (3) או (6)]]; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה המאסדרת.
: (ב) זימון לישיבות המועצה המאסדרת יישלח לחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, אולם יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להורות, מנימוקים שיירשמו, כי זימון כאמור יישלח במועד מאוחר יותר בשל דחיפות העניין, אך לכל הפחות 36 שעות לפני מועד הישיבה.
: (ג) החלטות המועצה המאסדרת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
: (ד) המועצה המאסדרת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ה) החלטות המועצה המאסדרת אינן חייבות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המטרו באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות המועצה המאסדרת, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין ותיעודן לאורך זמן ובצירוף עיקרי הדיון ונימוקי ההחלטה.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), המועצה המאסדרת לא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]], וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 8ח. גמול והחזר הוצאות 
: חבר המועצה המאסדרת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת רשות המטרו בעד השתתפות בישיבות המועצה המאסדרת, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; לעניין זה, &quot;עובד המדינה&quot;, &quot;עובד גוף מתוקצב&quot; ו&quot;עובד גוף נתמך&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב]].

@ 8ט. החלת דינים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: חברי המועצה המאסדרת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה המאסדרת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]];
: (4) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]] - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] - ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
: (6) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 8י.  ניגוד עניינים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בן משפחה&quot; - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;טיפול&quot; - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
::- &quot;ניגוד עניינים&quot;, של חבר המועצה המאסדרת - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה המאסדרת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר המועצה המאסדרת - כל אחד מאלה:
::: (1) בן משפחה של חבר המועצה;
::: (2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;
::: (3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
::: (4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
: (ב) לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה המאסדרת.
: (ג) חבר המועצה המאסדרת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
: (ד) לא יראו חבר של המועצה המאסדרת שהוא נציג של גוף כנמצא בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מייצג את ענייני הגוף שהוא נציגו.
: (ה) נודע לחבר המועצה המאסדרת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה המאסדרת; היה חבר המועצה המאסדרת האמור יושב הראש - יודיע על כך לשר התחבורה.

=== סימן ד': הוועדה המנהלת (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 9. הרכב הוועדה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: המנהלת לרשות המטרו תהיה ועדה מנהלת, בת חמישה חברים (בחוק זה - הוועדה המנהלת), והם:
: (1) המנהל הכללי של משרד התחבורה, והוא יהיה יושב הראש;
: (2) עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה המנהל הכללי של משרד התחבורה;
: (3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;
: (4) החשב הכללי במשרד האוצר או סגן החשב הכללי שימנה החשב הכללי, האחראי על תחום התשתיות;
: (5) יושב ראש המועצה המאסדרת.

@ 10. תפקידי הוועדה המנהלת
: (א) תפקידי הוועדה המנהלת הם לקדם ולנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו, ובכלל זה:
:: (1) לקבוע את לוחות הזמנים לביצוע מיזם המטרו והשלבים לביצועו;
:: (2) לאשר את הסכם הפיתוח בין המדינה לחברה מבצעת ולפקח על פעילות החברה המבצעת בהתאם להסכם כאמור;
:: (3) לעדכן את תכנית התקצוב ולפקח על עמידת החברה המבצעת בתכנית כאמור;
:: (4) לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו ותקציבה, את המבנה הארגוני של הרשות ואת אופן גיוס כוח אדם לרשות;
:: (5) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה או לפי דין אחר, או שהטילה עליה הממשלה.
: (ב) נקבע לפי הוראות [[סעיף 4(ג) או (ד)]] כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים, תמלא הוועדה המנהלת את התפקידים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו-(4), בשינויים המחויבים, גם לעניין קידום המיזמים הנוספים.

@ 11. סדרי עבודתה של הוועדה המנהלת
: (א) החלטות הוועדה המנהלת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה חבר הוועדה המנוי [[בסעיף 9(1) או (2)]] וחבר הוועדה המנוי [[בסעיף 9(3) או (4)]].
: (ב) החלטות הוועדה המנהלת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
: (ג) הוועדה המנהלת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

@ 12. תכנית התקצוב
: (א) הממשלה תאשר תכנית רב-שנתית לתקצוב עלויות מיזם המטרו.
: (ב) הוועדה המנהלת תעדכן את תכנית התקצוב, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר מדי שנה.
: (ג) החלטת הוועדה המנהלת על עדכון תכנית התקצוב כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה אישורו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
: (ד) סבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי החלטה של הוועדה המנהלת עלולה להביא לחריגה מתכנית התקצוב, יודיע על כך לוועדה המנהלת ויציג בפניה את הנימוקים לכך; הודיע כאמור, לא תתקבל ההחלטה אלא לאחר עדכון תכנית התקצוב בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ה) החלטות הממונה על התקציבים לפי סעיף זה יהיו מנומקות.

=== סימן ה': מינוי עובדי רשות המטרו לדירקטוריון חברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 13. דירקטוריון חברה מבצעת
: (א) על אף האמור [[בחוק החברות הממשלתיות]], בדירקטוריון חברה מבצעת יכהן כדירקטור אחד מאלה:
:: (1) המנהל;
:: (2) עובד רשות המטרו בדרגת סגן מנהל כללי שמינה המנהל.
: (ב) לעניין מינוי דירקטור בדירקטוריון חברה מבצעת לפי סעיף קטן (א)(2) יחולו הוראות [[+|סעיפים 16א]], [[+|17]], [[+|17א]] [[ו-18 לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
:: [[-|בסעיף 18]], בכל מקום, במקום &quot;השרים&quot; או &quot;השר&quot; יבוא &quot;מנהל רשות המטרו&quot;.
: (ג) יושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת יהיה אחד מאלה:
:: (1) מנהל רשות המטרו המכהן כדירקטור בחברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) - על אף האמור בכל דין ואם הורו כן שר התחבורה ושר האוצר ([[בסימן זה]] - השרים) והודיעו על כך לדירקטוריון החברה המבצעת;
:: (2) מי שנבחר לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות]] - בכפוף להוראות סעיף קטן (ד).
: (ד) לא הורו השרים כאמור בסעיף קטן (ג)(1), בטרם יבחר הדירקטוריון באחד מחבריו ליושב ראש הדירקטוריון לפי [[סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות]], יפנה הדירקטוריון לשרים לשם בחינת כוונתם להפעיל את סמכותם כאמור; לא השיבו השרים לפנייה כאמור בתוך 30 ימים, יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).

@ 14. עובד רשות המטרו המכהן כדירקטור או כיושב ראש דירקטוריון בחברה מבצעת
: (א) לא יראו בדירקטור בחברה מבצעת, ובכלל זה ביושב ראש הדירקטוריון, שהוא עובד רשות המטרו, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים או כמי שפועל בניגוד עניינים מעצם היותו עובד רשות המטרו, ולא יחול לגביו כל איסור על פעולה בניגוד עניינים הקבוע בדין לעניין זה; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ב) דיונים בדירקטוריון חברה מבצעת בעניין מהעניינים המפורטים להלן יתקיימו שלא בנוכחות דירקטור כאמור בסעיף קטן (א):
:: (1) משא ומתן בין החברה המבצעת לרשות המטרו לקראת חתימה על הסכם פיתוח עימה, או לגבי תיקונים בהסכם כאמור;
:: (2) ייעוד הכנסות עצמיות של החברה המבצעת שאינן כלולות בתכנית התקצוב; לעניין זה, &quot;הכנסות עצמיות&quot; - הכנסות החברה המבצעת, למעט תמורה מהמדינה מכוח הסכם פיתוח;
:: (3) סכסוך שנתגלע בין החברה המבצעת לרשות המטרו בנוגע ליישום הסכם הפיתוח;
:: (4) הליך משפטי של החברה המבצעת נגד משרד האוצר, משרד התחבורה או רשות המטרו.
: (ג) הורו השרים כי המנהל יכהן כיושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת או שהוא נבחר בידי חברי הדירקטוריון לכהן כיושב ראש כאמור לפי הוראות [[סעיף 13(ג)(2)]], ימנו רוב חברי דירקטוריון החברה המבצעת שאינם עובדי רשות המטרו, אחד מבין הדירקטורים מקרב הציבור, לדירקטור מוביל בדירקטוריון החברה המבצעת אשר יוקנו לו הסמכויות כמפורט להלן:
:: (1) מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב);
:: (2) זימון דיונים שבהם ישתתפו הדירקטורים שאינם עובדי רשות המטרו, בעניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) או בעניין אחר, אם מצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק זאת; דיונים כאמור יתקיימו פעם בשנה לפחות ויהיו למטרות דיון בלבד והחלטות בעניינים הנדונים בהם יתקבלו בדירקטוריון.

== פרק ג': מימון ופיתוח מיזם המטרו ==

=== סימן א': הגדרות ===

@ 15. הגדרות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;היטל השבחה&quot; - כמשמעותו [[+|בפרק ח'1]] [[ובתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;יתרת מסגרת ההוצאה&quot;, במועד מסוים - ההפרש שבין מסגרת ההוצאה למיזם המטרו ובין הסכום הכולל שהוצא לפי תכנית התקצוב עד אותו מועד;
:- &quot;מסגרת ההוצאה למיזם המטרו&quot; - העלויות הנדרשות לשם הקמת מיזם המטרו, כפי שנקבעו בתכנית התקצוב;
:- &quot;מימוש זכויות&quot; ו&quot;תכנית&quot; - כהגדרתם [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]];
:- &quot;מתחם השפעה&quot; - האזור הגאוגרפי הסובב תחנת מטרו, כפי שנקבע בתמ&quot;א 70, ביחס לכל תחנה;
:- &quot;מתחם פינוי ובינוי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקרקעי ישראל&quot; - כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
:- &quot;מקרקעין מושבחים&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים במתחם השפעה;
:: (2) מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;
:- &quot;מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים במתחם השפעה;
:: (2) מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;
:- &quot;פקודת הקרקעות&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שטח כולל המותר לבנייה&quot; - כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] למעט שטח בנייה המיועד לצורכי ציבור כמשמעותם [[בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה]] ואשר ניתן להפקעה לפי [[החוק האמור]] או לפי [[פקודת הקרקעות]];
:- &quot;התוספת השלישית&quot; - [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;תכנית משביחה&quot; - תכנית לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ&quot;ר לפחות, ולמעט תכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי;
:- &quot;תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי&quot; - תוכנית פינוי ובינוי לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התוכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ&quot;ר לפחות; לעניין זה, &quot;תוכנית פינוי ובינוי&quot; - כהגדרתה [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 3א(ה) לתוספת השלישית]].

=== סימן ב': עקרונות למימון מיזם המטרו ===

@ 16. סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו ויתרת מסגרת ההוצאה
: (א) סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו לא יעלה על 150 מיליארד שקלים חדשים והוא יכלול כל הוצאה הנדרשת לביצוע רכיבי המיזם הכלולים בתכנית המטרו, ובכלל זה תשלום פיצויים על רכישת מקרקעין לטובת המיזם לפי [[פקודת הקרקעות]] [[וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ&quot;ד-1964]] וכן תשלום חלקה של המדינה בתביעות לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבנייה]] בהתאם להחלטת מוסד התכנון המאשרת תכנית תשתית לאומית מהתכניות המפורטות [[תוספת 1|בתוספת]].
: (ב) יתרת מסגרת ההוצאה תעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור שינוי סל המדדים שהיה ידוע במועד זה לעומת סל המדדים שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת (להלן - יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת); עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023); לעניין זה, &quot;סל מדדים&quot; - תמהיל מדדים שיקבעו שר האוצר ושר התחבורה, על פי הצעת הוועדה המנהלת, מתוך מדדים שמפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בנק ישראל, בהתחשב בשינוי מחיר תשומות המיזם ובהרכבן.
: (ג) הוועדה המנהלת תפרסם מדי שנה, בהודעה ברשומות, את יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, בהמלצת הוועדה המנהלת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל את סך מסגרת ההוצאה הנקוב בסעיף הקטן האמור, אם שוכנעה כי הגדלתו תביא לתועלת המרבית למשק, והכול בכפוף להוראות [[חוק יסודות התקציב]], [[חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ&quot;ב-1992]] וחוק תקציב שנתי כהגדרתו [[בחוק יסודות התקציב]].

@ 17. מימון מיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: (א) 50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו כאמור [[בסעיף 16(א)]] או שעליו החליטה הממשלה לפי [[סעיף 16(ד)]], לפי העניין, ימומנו בין היתר באמצעות אלה:
:: (1) הכנסות המדינה מגביית מס השבחת המטרו לפי [[סעיף 19]] או מפיתוח המקרקעין המצויים במתחם ההשפעה אשר יוקנו למדינה כפי שנקבע בחוק;
:: (2) הכנסות שיתקבלו מפיתוח מקרקעין המיועדים לשמש כמתחם דפו או כתחנת מטרו, כפי שנקבע בחוק;
:: (3) הכנסות שיתקבלו מהקצאת מקרקעי ישראל המצויים בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדפו;
:: (4) סכום שיועבר מדי שנה בגובה ההפרש שבין הכנסות המדינה ממס גודש בהתאם [[לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ&quot;ב-2021]], באותה שנה, ובין 700 מיליון שקלים חדשים;
:: (5) סכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג);
:: (6) הכנסות המדינה מגביית היטל מימון המטרו לפי [[סעיף 38]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), 50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו, כאמור [[בסעיף 16(א)]] או שעליו החליטה הממשלה לפי [[סעיף 16(ד)]], לפי העניין, ימומנו מאוצר המדינה.
: (ג) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021) שר האוצר יקבע, בצו, בהתייעצות עם שר הפנים, את הסכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה; סכומים כאמור ייקבעו בהתאם לעקרונות שעליהם החליטה הממשלה, בשים לב -
:: (1) לתרומת מיזם המטרו לפיתוח שירות התחבורה הציבורית ברשות המקומית;
:: (2) לאיתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, בהתבסס, בין היתר, על הכנסותיה;
:: (3) לפעולות הוועדה המקומית לגביית הסכום האמור [[בסעיף 19]], לגבי מקרים שבהם אלמלא [[אותו סעיף]] לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לגביית היטל השבחה.
:: ((פורסם [[צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ג-2022]].))
: (ג1) בעד הקמה של תחנת מטרו או מתחם דפו בשטח של רשות מקומית, יופחת סכום חד-פעמי שייקבע בצו לפי סעיף קטן (ג) מהסכום שעל הרשות המקומית לשלם בהתאם לצו כאמור (בסעיף זה - סכום ההפחתה); עלה סכום ההפחתה על סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת בו בהתאם לצו, תעביר המדינה לאותה רשות מקומית את ההפרש שבין סכום ההפחתה ובין סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת עד לסכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים.
: (ד) התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדה של הכנסת ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.
: (ה) החשב הכללי במשרד האוצר רשאי לקזז חוב של רשות מקומית, כולו או חלקו, בגין סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) כנגד תשלומי ארנונה, אגרות, כספים ותשלומים נוספים המגיעים לאותה רשות מקומית מהמדינה, ולמעט תשלומים המיועדים לחינוך, לרווחה או לשימושים מסוימים שאין הרשות המקומית רשאית לעשות בהם שימוש לתשלום סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) לפי כל דין; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא 30 ימים לאחר שניתנה לרשות המקומית הודעה בכתב על הכוונה לקזז את הסכום וכן הודעה על האפשרות להשמיע את טענותיה.

=== סימן ג': היטל השבחה, מס השבחת מטרו והקניית מקרקעין (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 18. שיעור היטל ההשבחה לפי תכנית משביחה
: על אף האמור [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 3 לתוספת השלישית]], היטל ההשבחה במקרקעין מושבחים, יהיה בשיעור של 40% מההשבחה כהגדרתה [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]].

@ 19. מס השבחת המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נוסף על האמור [[בסעיף 18]], בעל מקרקעין מושבחים ישלם מס בשיעור של 32% מההשבחה, שישולם לאוצר המדינה, וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות [[סימן זה]] (להלן - מס השבחת המטרו); לעניין זה, &quot;השבחה&quot; - עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה עקב אישור תכנית משביחה, או עקב מתן הקלה או שימוש חורג כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]] מתכנית משביחה כפי שנקבעה בשומת ההשבחה כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים בדרך של קבלת היתר לבנייה, ישלם בעל המקרקעין מס השבחת מטרו בשיעור של 20% מההשבחה, ובלבד שהוגשה בקשה להיתר האמור עד ליום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030) (בסעיף זה - המועד האחרון); לעניין זה, הוגשה בקשה להיתר לחלק מהזכויות במקרקעין מושבחים, יחול השיעור בסעיף קטן זה על אותו חלק בלבד; כללה הבקשה להיתר הקלה או שימוש חורג, לא יחולו הוראות סעיף קטן זה על חלק ההשבחה שנובע מאישור ההקלה או השימוש החורג.
: (א2) שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בהודעה שתפורסם ברשומות לא יאוחר משישה חודשים לפני המועד האחרון, כי לעניין בקשה להיתר שהוגשה לאחר המועד האחרון יחולו הוראות סעיף קטן (א1), בהתחשב בהיקף מימוש התוכניות המשביחות במתחמי השפעה, ובלבד שלא יקבע מועד מאוחר ליום כ&quot;ט בטבת התשצ&quot;ג (31 בדצמבר 2032); ואולם, על אף האמור בסעיף קטן (א1) [[ובסעיף 18]], בעל המקרקעין יהיה חייב במס השבחת מטרו בשיעור של 26% מההשבחה וכן בתשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה.
: (ב) מס השבחת המטרו יחושב לפי שומת ההשבחה כמשמעותה [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 4 לתוספת השלישית]] ([[בפרק זה]] - שומת ההשבחה).
: (ג) בסעיף זה, &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל.
: (ד) על אף האמור [[+#תוספת 3 פרט 3|בסעיפים 3]] [[חוק התכנון והבנייה|ו-3א לתוספת השלישית]] [[ובסעיפים 18]] [[ו-19(א) לחוק זה]], על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי בינוי יחולו הוראות אלה:
:: (1) שיעור היטל ההשבחה כמשמעותו [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]] בצירוף שיעור מס השבחת המטרו, יהיה 50% מההשבחה כהגדרתה בסעיף קטן (א) (להלן - שיעור חובת התשלום);
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע, בתוך 90 ימים ממועד אישור תמ&quot;א 70 (להלן - מועד הקביעה), את שיעור חובת התשלום אשר יחול על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי; שיעור כאמור יהיה 72%, מחצית או רבע מההשבחה וכן היא רשאית לקבוע כי לא תחול עליו חובת תשלום כלל; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון למשך חמש שנים החל ממועד אישור תמ&quot;א 70; קביעת הרשות המקומית כאמור תחול גם על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה לפני מועד אישור תמ&quot;א 70, אולם אם קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום העולה על 50% מההשבחה, יחול על תוכנית כאמור היטל בשיעור של 50% מההשבחה בלבד;
:: (2א) בתום כל חמש שנים מיום אישורה של תמ&quot;א 70 (בסעיף זה - מועד הקביעה מחדש), רשאית רשות מקומית לקבוע את שיעור חובת התשלום כאמור בפסקה (2); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה;
:: (2ב) על קביעת הרשות המקומית בפסקה (2) יחולו הוראות [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 3א(ב) עד (ה) לתוספת השלישית]], בשינויים אלה:
::: (א) המועד הקובע לחלוקת השטח בתחומי הרשות המקומית יהיה המועד האמור באותה פסקה;
::: (ב) הרשות המקומית תהיה רשאית לחלק את מתחמי ההשפעה שבתחומה לאזורים כהגדרתם [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 3א לתוספת השלישית]];
::: (ג) שיעורי חובת התשלום יחולקו בהתאם לפסקה (3);
::: (ד) על קביעת הרשות המקומית יחולו המועדים הקבועים בפסקאות (2) ו-(2א);
:: (3) שיעור חובת התשלום יחולק באופן הבא:
::: (א) סכום של שני שלישים משיעור חובת התשלום ישולם לוועדה המקומית ויראו בו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות [[חוק התכנון והבנייה|התוספת השלישית]] ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
::: (ב) היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו בה מס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בדרך של קבלת היתר לבנייה בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, יחולו הוראות אלה, אם הוגשה בקשה להיתר לעניין המקרקעין האמורים עד למועד האחרון:
:: (1) קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום של 72% מההשבחה לעניין המקרקעין המושבחים - תהיה חובת התשלום בשיעור 60% מההשבחה;
:: (2) לא קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום - תהיה חובת התשלום בשיעור 40% מההשבחה.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2), לעניין תוכנית שהוגשה לפני מועד הקביעה ושלעניין המקרקעין הכלולים בה קבעה הרשות המקומית, ערב פרסומו של [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]], חובת שיעור תשלום של 50% מההשבחה, בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 3א לתוספת השלישית]], תהיה חובת התשלום בשיעור של 50% מההשבחה.

@ 20. הודעה לחייב ולמדינה
: (א) בהודעת הוועדה המקומית לחייב בהיטל בדבר שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל, לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 6(ב) לתוספת השלישית]], תביא הוועדה המקומית לידיעתו גם את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב במס השבחת המטרו ואת זכותו לערער על החיוב במס כאמור לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 14 לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - הודעת הוועדה המקומית).
: (ב) נוסח הודעת הוועדה המקומית ייקבע על ידי שר האוצר ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר ויכלול, בין השאר, את פרטי החשבון לתשלום מס השבחת המטרו.

@ 21. מועד תשלום מס השבחת המטרו
: (א) מס השבחת המטרו ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל המס, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
: (ב) מימש החייב במס השבחת המטרו חלק מן הזכויות במקרקעין שלגביהם חל המס, ישלם מס השבחת מטרו בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת במס.

@ 22. ערובות להבטחת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום מס השבחת המטרו כתנאי למימוש זכויות במקרקעין, אחרי אישור תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין, וכן הסדרים לגבי דחיית מועד תשלום מס השבחת מטרו לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו.

@ 23. הודעת הוועדה המקומית לרשם המקרקעין בדבר חובת תשלום מס המטרו
: יושב ראש הוועדה המקומית או מי שהסמיכו לכך יציין בתעודה החתומה בידו לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 10(א) לתוספת השלישית]] שתוצג לרשם המקרקעין לעניין תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעין, אם חלה חובת תשלום מס השבחת מטרו לגבי המקרקעין האמורים.

@ 24. הבטחת אכיפה של תשלום מס השבחת המטרו (תיקון: תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד)
: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אלא לאחר שהוצגה לפני רשם המקרקעין תעודה החתומה ביד מי ששר האוצר הסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כמס השבחת מטרו החל על המקרקעין לפי חוק זה, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, והכול כנדרש לפי חוק זה.
: (א1) רישום משכנתה על מקרקעין אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, &quot;משכנתה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם מס השבחת המטרו או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי חוק זה בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, והכול כנדרש על פי חוק זה.
: (ג) שולם מס השבחת המטרו כאמור בסעיף קטן (ב), יהווה אישור שיקבל בעל המקרקעין בגין התשלום ראיה לתשלומו.
: (ד) שר האוצר יקבע הוראות בדבר אישורים שבעל מקרקעין במתחמי השפעה נדרש להציג כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובכלל זה זהות הגורם המאשר, מסמכים ומידע שיידרשו לו לצורך מתן אישור כאמור וסדרי הדין להגשת בקשות לפניו.
: ((פורסמו [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (הוראות בדבר הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו), התשפ&quot;ה-2025]].))

@ 25. גביית המס
: על גביית מס השבחת המטרו וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית לפי [[פרק זה]], תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 26. החלת הוראות [[התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]] לגבי מס השבחת המטרו (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: ההוראות לפי [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|סעיפים 1]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|2]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|4(1) ו-(2)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|4(4)(א)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|4(5) עד (7)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|5]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|6(א), (ב), (ד) ו-(ה)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|9]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|11]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|13א]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|14]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|14א]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|16]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|19(א)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|19(ב)(4) עד (9)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|19(ב)(10)(א) ו-(ב) או (10א)]], [[$ תוספת שלישית חוק התכנון והבנייה|19(ב)(11)]] [[חוק התכנון והבנייה|ו-19(ג) ו-(ג1) לתוספת השלישית]] [[וסעיף 259(ד) לחוק התכנון והבנייה]], החלות לגבי היטל השבחה, יחולו לגבי מס השבחת המטרו, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
: (1) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 4(4) לתוספת השלישית]] - תהא גם המדינה רשאית לדרוש מהוועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור מקרקעין מושבחים, אם הוועדה החליטה על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות באותם מקרקעין; דרשה המדינה כאמור, תודיע הוועדה המקומית לבעל המקרקעין המושבחים על דרישת המדינה ועל זכותו לערער על שומת ההשבחה; על אף האמור [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 14 לתוספת ((השלישית))]], בעל המקרקעין יהיה רשאי לערור על שומה כאמור בסעיף קטן זה בתוך 45 ימים מהמועד בו מימש זכויות במקרקעין המושבחים;
: (2) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 6(ד) לתוספת השלישית]] - תינתן למדינה הסמכות הנתונה לוועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח שומה, ואשר אושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, לשלם את מס השבחת המטרו בהתאם להוראת [[-#תוספת 3 פרט 6|הסעיף קטן האמור]];
: (3) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 14 לתוספת השלישית]] - תהא גם המדינה רשאית לבצע את הפעולות האלה:
:: (א) לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה [[בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה]] (בסעיף זה - ועדת הערר) על שומת ההשבחה או על לוח שומה שנערכו לגבי מקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, במועדים הקבועים [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 14(א) לתוספת השלישית]];
:: (ב) לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לשם הכרעה בעניין גובה החיוב במס השבחת המטרו בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית]], בשינויים המחויבים;
:: (ג) לערור לפני ועדת הערר על החלטתו של שמאי מכריע שמונה לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 14(ב) לתוספת השלישית]], במועדים הקבועים [[-#תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב)(4) לתוספת האמורה]];
:: (ד) לערער על החלטת יושב ראש ועדת הערר שניתנה לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 14(א) או (ב)(4) לתוספת השלישית]], ועל החלטת ועדת הערר לפי [[-#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14(ג)(1) או (3) לתוספת האמורה]], לפני בית המשפט לעניינים מינהליים;
:: (ה) ערערה המדינה כאמור בפסקאות משנה (1), (3) או (4) הוועדה המקומית תודיע לבעל המקרקעין על הערעור;
:: (ו) לא תפנה המדינה או תערער לפי פסקאות משנה (1) ו-(2), אלא באישור שר האוצר, לאחר שהתייעץ עם השמאי הממשלתי הראשי;
: (4) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 19(ב)(10)(א) לתוספת השלישית]] - על החלק מההשבחה החייב בהיטל לא יחולו הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19]] [[לפרק זה]];
: (5) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית]] - על החלק מההשבחה החייב בהיטל יחולו הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19]] [[לפרק זה]] ועל החלק מההשבחה הפטור מהיטל לא יחולו הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19]] [[לפרק זה]];
: (6) לעניין [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 19(ב)(10א) לתוספת השלישית]] -
:: (א) על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור מחצית ההשבחה יחולו הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19]]; ואולם אם נקבע לגבי אותו חלק של ההשבחה שיעור אחר לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית]] יחולו הוראות אלה:
::: (1) שני שלישים מסכום ההיטל ישולמו לוועדה המקומית ויראו אותו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות [[חוק התכנון והבנייה|התוספת השלישית]], ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
::: (2) היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו אותה כמס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
:: (ב) על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור רבע ההשבחה או שנקבע לגביו שיעור אחר לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית]], לא יחולו הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19 לחוק זה]].

@ 27. השבחה מזערית במגרש (תיקון: תשפ&quot;ד)
: אושרה תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אשר הגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במגרש הכלול במקרקעין מושבחים או במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בשיעור הנמוך מ-10%, לא יחולו על המגרש הוראות [[סעיפים 18]] [[ו-19]], ובלבד שהגדלת השטח האמור לא עלתה על 200 מ&quot;ר; לעניין סעיף זה, אחת היא אם אושרה הגדלת השטח האמור בתכנית אחת או במספר תכניות, ובלבד שהשטח המצטבר לא עלה על 200 מ&quot;ר.

@ 28. ביצוע עבודות פיתוח בתחום ההשפעה וחישוב שומת ההשבחה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות חוכר לדורות או מי מטעמם, ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות פיתוח וקרן קיימת לישראל;
::- &quot;עבודות פיתוח&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 198א לפקודת העיריות]], למעט שטחים המיועדים לצרכי ציבור בעבור העירייה, הממוקמים במבנים שבהם ייעודים נוספים;
::- &quot;פקודת העיריות&quot; - [[פקודת העיריות [נוסח חדש]]];
::- &quot;רשות מקומית&quot; - כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]], לרבות מי מטעמה.
: (ב) לא תדרוש רשות מקומית מבעל מקרקעין במתחם השפעה לבצע עבודות פיתוח, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
:: (1) העבודות יבוצעו מכוח התקשרות בין בעל המקרקעין ובין הרשות המקומית באחת הדרכים הקבועות [[+|בסעיפים 197]], [[+|198]] [[או 198א(ב) לפקודת העיריות]];
:: (2) בעד ביצוע עבודות הפיתוח תשולם לבעל המקרקעין תמורה שאינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור כמשמעותה [[בסעיף 198א(ב)(3) לפקודת העיריות]];
:: (3) התמורה כאמור בפסקה (2) תשולם באחת הדרכים הקבועות [[בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות]].
: (ג) ביצע בעל מקרקעין עבודות פיתוח במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, ולא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), לא יובאו בחשבון עבודות כאמור בעת עריכת שומת ההשבחה למקרקעין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריות הרשות המקומית לשלם את התמורה בעבור ביצוע עבודות הפיתוח.

@ 29. הקניית מקרקעין לפיתוח המטרו חלף מס השבחת המטרו והוועדה לפיתוח סובב המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 19]], אושרה תוכנית משביחה המגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מושבחים ב-80,000 מ&quot;ר או יותר, יוקנה למדינה, מתוך השטח הכולל המותר לבנייה האמור במקרקעין המושבחים בתוכנית, שטח לפיתוח מסחרי בקרבת תחנת המטרו ([[בפרק זה]] - מקרקעין מוקנים); המקרקעין המוקנים יוקנו למדינה במועד אישור התוכנית המשביחה וחלף תשלום חלק יחסי מסכום מס השבחת המטרו החל על המקרקעין.
: (ב) שר האוצר ימנה ועדה לפיתוח סובב המטרו ([[בפרק זה]] - ועדת הפיתוח) שתקבע את שיעור ההקניה לפי תוכנית משביחה כאמור בסעיף קטן (א), וחבריה הם:
:: (1) שני עובדים בכירים של משרד האוצר, שימנה שר האוצר, ואחד מהם יהיה יושב הראש;
:: (2) עובד בכיר של משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה;
:: (3) עובד בכיר של מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון;
:: (4) עובד בכיר של רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;
:: (5) השמאי הממשלתי הראשי או נציגו.
: (ג) המניין החוקי בישיבות ועדת הפיתוח הוא שלושה מחבריה, ובלבד שאחד מהם הוא נציג שר האוצר; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב הראש; ועדת הפיתוח תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
: (ד) ועדת הפיתוח תקבע את שיעור המקרקעין המוקנים כשיעור מההשבחה במקרקעין בתוכנית המשביחה, לפי אחת ממדרגות אלה ([[בפרק זה]] - שיעור ההקניה):
:: (1) 20% מההשבחה במקרקעין;
:: (2) 10% מההשבחה במקרקעין;
:: (3) 0% מההשבחה במקרקעין - אם קבעה שאין צורך בהקניית מקרקעין למדינה.
: (ה) ועדת הפיתוח תקבע את שיעור ההקניה במתחם השפעה לאחר בחינה ואפיון של מתחמי ההשפעה וקביעת הצורך בקידום הפיתוח המסחרי בו, בשים לב לשטח הכולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל שבמתחם ההשפעה מתוך השטח הכולל המותר לבנייה במתחם השפעה, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
:: (1) מספר בעלי המקרקעין במתחם ההשפעה;
:: (2) פוטנציאל הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה;
:: (3) מורכבות הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה.
: (ו) ועדת הפיתוח תפרסם את החלטתה לעניין שיעורי ההקניה במתחמי ההשפעה באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ז) הוקנו מקרקעין לפי סעיף זה, יופחת שווי המקרקעין המוקנים מסכום מס השבחת המטרו שבו חב בעל המקרקעין; לעניין זה יחולו על שווי המקרקעין המוקנים הוראות ההצמדה הקבועות [[חוק התכנון והבנייה|בסעיף 9 לתוספת השלישית]]; בסעיף זה, &quot;השבחה במקרקעין&quot; - עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה כפי שייקבע בהליך התכנוני.
: (ח) שיעור ההקניה שיחול על תוכנית משביחה החלה על מתחמי השפעה שונים יהיה שיעור ההקניה הממוצע החל בשטח התוכנית.

@ 30. קביעת מיקום המקרקעין המוקנים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מוסד התכנון יקבע את מיקום המקרקעין המוקנים בתוכנית המשביחה, בהתאם לשיעור ההקניה ולשווי ההשבחה במקרקעין; בקביעת מיקום המקרקעין המוקנים יפעל מוסד התכנון ככל האפשר בהתאם לעקרונות האלה:
: (1) מיקום המקרקעין המוקנים יהיה במגרש או במבנה נפרדים, אחד או יותר, כך שפעולות פיתוח או מימוש שלהם יהיו בלתי תלויות בבעלי זכויות אחרים בתחום התוכנית המשביחה;
: (2) בתוכניות לגבי מקרקעין הכוללים תחנת מטרו, מיקום המקרקעין המוקנים יהיה מעל תחנת המטרו או במיקום קרוב ונגיש אליה;
: (3) מיקום המקרקעין ייקבע באופן שיאפשר את קידום הפיתוח באופן המיידי והיעיל ביותר.

@ 31. הקניית מקרקעין בדרך של איחוד וחלוקה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על הקניה של מקרקעין מושבחים למדינה לפי תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה [[בסימן ז' לפרק ג' בחוק התכנון והבנייה]], יחולו, נוסף על הוראות חוק זה, הוראות [[הסימן האמור]], אלא אם כן נקבעה הוראה מפורשת אחרת לפי חוק זה.

@ 32. הוראות לעניין תוכנית החלה על מקרקעי ישראל במתחם השפעה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: בתוכנית לגבי מקרקעין הכלולים במתחם השפעה שכלולים בו גם מקרקעי ישראל, יקבע מוסד התכנון, ככל האפשר, שטח כולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל בהתאם לעקרונות החלים לעניין מקרקעין מוקנים כאמור [[בסעיף 30]].

@ 33. ניהול חשבון תקבולים משיווק של מקרקעין מוקנים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: תקבולים משיווק של מקרקעין מוקנים, בניכוי הוצאות או התחייבויות כדין המוטלות על המדינה לשם מימושם, יוחזקו וינוהלו על ידי המדינה בחשבון נפרד וישמשו למימון ופיתוח מיזם המטרו בלבד.

@ 34. הוראה לעניין תוכנית איחוד וחלוקה במתחם השפעה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תוכנית איחוד וחלוקה, כמשמעותה [[בסימן ז' לפרק ג' בחוק התכנון והבנייה]], במתחם השפעה, תכלול אחד מאלה:
:: (1) מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים במתחם השפעה;
:: (2) מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התוכנית נמצא במתחם השפעה.
: (ב) מוסד התכנון יהיה רשאי לסטות מהאמור בסעיף קטן (א) במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

@ 35. סייגים להפקדת תוכנית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תוכנית שלפי הוראות [[סימן זה]] חלה לגביה חובת הקניית מקרקעין, אלא אם כן היא אחת מאלה:
: (1) תוכנית כוללנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]];
: (2) תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלי צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר;
: (3) תוכנית אחרת שניתן לגביה אישור שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובלבד שמצא כי הובטחה הקניית המקרקעין למדינה בהתאם להוראות [[סימן זה]].

@ 36. דיור בהישג יד (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על מקרקעין מוקנים יחולו הוראות [[סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], כנוסחו במועד תחילתו של [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג'1: היטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 37. הגדרות - [[סימן ג'1]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;בעל נכס&quot; - בעל המקרקעין כהגדרתו [[בסעיף 19(ג)]], אולם אם לעניין [[פקודת מס הכנסה]] בעל המקרקעין כהגדרתו [[סעיף 19|בסעיף האמור]] אינו בר השומה בשל הכנסות שכירות אשר מופקות מהמקרקעין כאשר המקרקעין מושכרים, יראו כבעל הנכס את מי שהוא בר השומה על הכנסות השכירות מהמקרקעין כאמור;
::- &quot;היטל מימון המטרו&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 38(א)]];
::- &quot;חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)&quot; - [[=חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל&quot;ו-1976]];
::- &quot;מועד ההפעלה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 40(א)]];
::- &quot;מנהל רשות המסים&quot; - מנהל כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;נכס&quot; - בניין או קרקע תפוסה, ציבורית או פרטית, כהגדרתם [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]], הנמצאים במתחמי השפעה או במתחמי השפעה זמניים;
::- &quot;שטח הנכס&quot; - השטח שנקבע לשם תשלום ארנונה, כאמור בהודעת התשלום ששלחה הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, לבעל הנכס או למחזיק בנכס.
: (ב) לכל מונח אחר שאינו מפורש [[בסימן זה]] תהיה המשמעות הנודעת לו [[בפקודת מס הכנסה]].

@ 38. היטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) נוסף על האמור בכל דין, בעל נכס שסך שטח נכסיו במתחמי השפעה גדול מ-100 מ&quot;ר, ישלם היטל שנתי בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), שישולם לאוצר המדינה וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - היטל מימון המטרו); בחישוב השטח כאמור, יוכפל שטח כל אחד מהנכסים במקדם שיטת הארנונה שנקבע לעניין הרשות המקומית שבה הוא נמצא, כמפורט [[בתוספת השנייה]]; לעניין נכס בבעלות משותפת יחושב שטח הנכס באופן יחסי לשיעור חלקו בנכס של כל אחד מהבעלים.
: (ב) סכום היטל מימון המטרו יהיה שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה (בסעיף זה - סכום ההיטל):
:: (1) 70 שקלים חדשים;
:: (2) שטח הנכס במ&quot;ר;
:: (3) מקדם שיטת הארנונה, לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כמפורט [[בתוספת השנייה]];
:: (4) מקדם המדרג העירוני לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ג) שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השנייה]] בהתאם לשינויים שייקבעו בשיטות המדידה לחישוב שטח הנכס הנוהגות ברשויות המקומיות שיש בתחומן מתחם השפעה, ובלבד שמקדם שיטת הארנונה לא יעלה על 1.
: (ד) מקדם המדרג העירוני לעניין כל רשות מקומית יהיה כמפורט להלן:
:: (1) ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא שלוש לכל היותר - 0.65; בסעיף זה, &quot;תחנה&quot; - נקודת עצירה לעלייה ולהורדה של נוסעים בקו מטרו מסוים;
:: (2) ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא ארבע או חמש - 0.8;
:: (3) ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה גדול מחמש - 1.
: (ה) לעניין נכס בבעלות משותפת, שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, ישלם כל אחד מבעלי הנכס חלק יחסי מההיטל, כיחס חלקו בבעלות.
: (ו) הועברה הבעלות בנכס, ישלם באותה שנה מי שהעביר את הבעלות בנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה היה הבעלים של הנכס באותה שנה, ובעל הנכס שהבעלות בנכס הועברה אליו ישלם את יתרת ההיטל.
: (ז) שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לפי [[סעיף 39]], ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.
: (ח) שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס חייב בתשלום היטל מימון המטרו לפי [[סעיף 39]], ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.
: (ט) שטח הנכס, מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני יחושבו, לשם קביעת סכום ההיטל, בהתאם לנתונים הקיימים ב-1 בינואר של שנת המס שלגביה משולם היטל מימון המטרו.
: (י) הסכום כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יתואם לפי הוראות [[סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה]] כאילו היה תקרת הכנסה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

@ 39. פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חובת תשלום היטל מימון המטרו לפי [[סעיף 38]], לא תחול על נכסים אלה:
:: (1) נכס שמשולמת בעדו ארנונה לפי תעריף של דירת מגורים;
:: (2) נכס הפטור, באופן מלא או חלקי, מתשלום ארנונה לפי [[פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938]], כפי שמופיע במרשמי הרשות המקומית;
:: (3) נכס בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי נכסים שהפטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לא יחול לגביהם, ובלבד שאותם נכסים משמשים להפקת הכנסה מעסק כמשמעותו [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]].

@ 40. הודעה על מועד ההפעלה ותקופת החיוב בהיטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) המנהל יודיע לרשות המקומית הנוגעת בדבר ולמנהל רשות המסים על יום תחילת הפעילות של רכבת תחתית (מטרו) במתחם השפעה מסוים (בסעיף זה - מועד ההפעלה), ויפרסם הודעה ברשומות על המועד כאמור (בסעיף זה - הודעה על מועד ההפעלה).
: (ב) חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול מיום 1 בינואר שלאחר שנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס (בסעיף זה - המועד הקובע).
: (ג) היטל מימון המטרו ישולם לכל שנת מס, בתקופה של 30 שנים החל מהמועד הקובע.

@ 41. יידוע בדבר חובת תשלום למחזיק (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) רשות מקומית שבתחומה נמצא נכס שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, תשלח לכתובת הנכס, בתחילת כל שנת מס, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו (בסעיף זה - ההודעה); ואולם, חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.
: (ב) ההודעה תכלול את פרטי הנכס הנדרשים לשם דיווח לרשות המסים לפי [[סעיף 45]], ותיערך בהתאם לנוסח שנקבע לפי סעיף קטן (ג).
: (ג) שר האוצר יקבע את נוסח ההודעה, והיא תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים; הנוסח יכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הבהרה כי החובה לשלם את היטל מימון המטרו חלה על בעל הנכס ולא על המחזיק בנכס, וכי מקבל ההודעה, אם אינו בעל הנכס, אינו חייב להעבירה לבעל הנכס;
:: (2) פירוט אופן החישוב של סכום ההיטל לעניין אותו נכס, לרבות פירוט המקדמים החלים ברשות המקומית שבה נמצא הנכס;
:: (3) פירוט סוגי הנכסים הפטורים מחובת תשלום היטל מימון המטרו, כאמור [[בסעיף 39]].

@ 42. יידוע בדבר חובת תשלום לבעלים הרשום במרשם המקרקעין (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הממונה על המרשם, כהגדרתו [[בחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], ימסור למנהל רשות המסים, עד 31 בדצמבר בשנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם השפעה שבו נמצא הנכס כאמור [[בסעיף 40]], את פרטי הבעלים של הנכסים שנמצאים במתחמי השפעה, הרשומים במרשם המקרקעין.
: (ב)(1) מנהל רשות המסים ישלח לבעל נכס כאמור בסעיף קטן (א), בתחילת שנת המס שבה חל המועד הקובע, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו.
:: (2) הודעה כאמור בפסקה (1) תישלח, בהתאם לפרטים שנמסרו כאמור באותו סעיף קטן, לבעל נכס שיש יסוד להניח כי חלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו.
:: (3) חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.

@ 43. הבטחת אכיפה של תשלום היטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר האוצר רשאי לקבוע כי ההוראות לפי [[סעיף 24]] יחולו לעניין תשלום היטל מימון המטרו, בשינויים המחויבים.

@ 44. מערכת ממוחשבת לחישוב היטל מימון המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: החברה הממונה לפי [[סעיף 55]], ואם לא מונתה - רשות המטרו, תפעיל ותתחזק, באמצעות אתר אינטרנט, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לבדוק אם חלה על הנכס חובת תשלום של היטל מימון המטרו וכן לחשב את סכום היטל מימון המטרו שעשוי לחול על הנכס, בהתאם לפרטים שיזין; על אף האמור, שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, גורם אחר שיפעיל ויתחזק את המערכת האמורה.

@ 45. דיווח שנתי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו יגיש לפקיד השומה, מדי שנה, דוח לפי [[סעיף 131 לפקודת מס הכנסה]], ולא יחולו לגביו באותה שנה ההוראות לפי [[סעיף 134א לפקודה האמורה]].
: (ב) בעל נכס יצרף לדוח לפי סעיף קטן (א), דוח לעניין סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בתשלומו, שיכלול את כל אלה:
:: (1) פרטי הנכס שבשלו נדרש תשלום היטל מימון המטרו;
:: (2) אופן החישוב של היטל מימון המטרו, לפי [[סעיף 38(ב)]].

@ 46. שומה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) מסר בעל נכס דוח לפי [[סעיף 45]], יראו את הדוח האמור כקביעת סכום היטל מימון המטרו בידי אותו בעל נכס (בסעיף זה - שומה עצמית).
: (ב) פקיד השומה רשאי לבדוק את השומה העצמית ולשום את בעל הנכס, ולעניין זה יחולו ההוראות לפי [[חלק ט' לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), פקיד השומה רשאי, לבקשת בעל הנכס או מיוזמתו, לתקן את השומה שנערכה לעניין היטל מימון המטרו אם הנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל, השתנו בעקבות השגה, ערר או ערעור שהוגשו לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)]]; החלטת פקיד השומה בדבר תיקון השומה כאמור תתקבל בתוך שנה מיום שההחלטה בהשגה, בערר או בערעור, לפי העניין, הפכה להחלטה חלוטה; בסעיף קטן זה, &quot;החלטה חלוטה&quot; - החלטה שאין עליה עוד זכות ערעור.
: (ד) פקיד השומה רשאי לשום את סכום היטל מימון המטרו שבעל הנכס חייב בו, כחלק מההליך לקביעת שומת ההכנסה של בעל הנכס לפי [[פקודת מס הכנסה]], או בהליך נפרד.
: (ה) פקיד השומה ישלח לבעל הנכס הודעה בדבר סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בו, כאמור [[+|בסעיף 145(א)]] [[או 149 לפקודת מס הכנסה]].

@ 47. השגה וערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על הודעת השומה לפי [[סעיף 46(ה)]] ניתן להגיש השגה או ערעור לפי הוראות [[פרק שני בחלק ט' לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שהשגה או ערעור כאמור יוגשו רק על יסוד טענה מהטענות האלה:
:: (1) המבנה או הקרקע אינם נמצאים במתחם השפעה;
:: (2) הנכס נושא הודעת השומה הוא בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני, כאמור [[בסעיף 39(א)(3)]];
:: (3) מגיש ההשגה או הערעור אינו הבעלים של הנכס נושא הודעת השומה או שתקופת הבעלות שלו בנכס שונה מהתקופה שצוינה בהודעה;
:: (4) לעניין נכס בבעלות משותפת, נפלה בהודעת השומה טעות לעניין שיעור חלקו של בעל הנכס;
:: (5) נפלה טעות חשבון בהודעת השומה;
:: (6) נתון שלפיו חושב סכום ההיטל שונה מהנתון כפי שהוא מופיע בהודעת תשלום הארנונה.
: (ב) על הליכי השגה וערעור הנוגעים לנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל לפי [[סעיף 46]], יוסיפו לחול הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)]].

@ 48. תשלום ההיטל וגבייתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו בשנת מס מסוימת, ישלם את ההיטל כאמור במועד שבו הוא חייב לשלם את מס ההכנסה החל על הכנסתו החייבת באותה שנת מס.
: (ב) יראו את היטל מימון המטרו כמס הכנסה שבעל הנכס חייב לשלמו באותה שנה לעניין התשלום והגבייה של ההיטל, וההוראות לפי [[פקודת מס הכנסה]] החלות על תשלום וגבייה של מס הכנסה, יחולו, בשינויים המחויבים, על תשלום היטל מימון המטרו וגבייתו.
: (ג) לעניין חישוב מס הכנסה לפי [[חלקים ב' עד ז' לפקודת מס הכנסה]], לא יראו את היטל מימון המטרו כחלק מהמס.

@ 49. מקדמות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 48]], לא יחולו על היטל מימון המטרו ההוראות בדבר תשלום מקדמות לפי [[סימן א' לפרק שני בחלק י' לפקודת מס הכנסה]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון היטל מימון המטרו, ורשאי הוא לקבוע כי ההוראות לפי [[+|סעיפים 180]] [[ו-190 לפקודת מס הכנסה]], יחולו על מקדמות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

@ 50. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: הוראות [[+|סעיפים 216(1), (3) ו-(4)]], [[+|216א]], [[+|216ב]], [[+|217]], [[+|220(2) עד (5)]], [[+|221]], [[224]], [[225]] [[ו-226 לפקודת מס הכנסה]], יחולו לעניין חובת דיווח ותשלום היטל לפי הוראות [[סימן זה]], בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
: (1) [[-|בסעיף 217]], במקום &quot;במס&quot; יקראו &quot;בהיטל מימון המטרו&quot; ובמקום &quot;וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו&quot;ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע&quot; יקראו &quot;וסכום ההיטל שנחסך מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעשוי היה להיחסך&quot;;
: (2) [[-|בסעיף 220]], במקום &quot;ממס&quot;, בכל מקום, יקראו &quot;מהיטל מימון המטרו&quot; ובמקום &quot;מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים&quot; יקראו &quot;מסכום ההיטל שנחסך, שהתכוון לחסוך או שעזר לחסוך&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 221]], במקום &quot;לפי [[-#215|הסעיפים 215-220]]&quot; יקראו &quot;מהעבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 224]], במקום &quot;לעניין [[-#215|הסעיפים 215-217]] [[-|ו-220]]&quot; יקראו &quot;לעניין העבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021&quot;.

@ 51. סמכויות פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הסמכויות הנתונות לפקיד השומה לפי [[+|סעיפים 135]], [[+|138]], [[+|140]] [[ו-142 לפקודת מס הכנסה]], יהיו נתונות לו גם לשם שומה של היטל מימון המטרו לפי [[סעיף 46]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[-|בסעיף 135]], המילים &quot;או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה&quot; והמילים &quot;ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו&quot;ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו&quot;ח נפרד על הונו ונכסיו; הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו&quot;ח במועד שבו חייב בן הזוג להגיש את הדו&quot;ח כאמור&quot; - לא ייקראו.
: (ב) הפעלת הסמכויות לפי [[+|סעיפים 135]] [[ו-138 לפקודת מס הכנסה]], כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם לנהלים פנימיים שיקבע מנהל רשות המסים.

@ 52. העברת מידע בידי הרשות המקומית בדבר נכסים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) רשות מקומית תעביר למנהל רשות המסים, עד 31 במרץ בכל שנה, פירוט של הנכסים העסקיים שנמצאים במתחם השפעה שבתחומה ושטחם, וכן פרטים הנדרשים לשם חישוב היטל מימון המטרו, ובכלל זה פרטי בעל הנכס, ואם פרטיו אינם ידועים לה - פרטי המחזיק בנכס.
: (ב) מנהל רשות המסים ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי סעיף זה במאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], והמידע יימחק ממאגר המידע ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה נמסר.
: (ג) פקיד השומה לא יפנה בבקשה לקבלת מידע לעניין היטל מימון המטרו, למי ששמו הועבר על ידי הרשות המקומית כמחזיק בנכס, אלא אם כן פקיד השומה עשה מאמץ סביר לפנות לבעלים הרשום של הנכס במרשם המקרקעין; פנה פקיד השומה למחזיק בנכס כאמור, יבהיר לו כי חובת תשלום היטל מימון המטרו אינה מוטלת עליו וכי הוא אינו חייב להודיע לבעל הנכס על חובתו לשלם את ההיטל.

@ 53. סמכויות אכיפה (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: התעורר חשד לביצוע עבירה לפי [[סימן זה]], רשאי מי שהוסמך לפי [[סעיף 227 לפקודת מס הכנסה]] לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו [[בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף האמור]] לשם מניעת עבירות לפי [[סימן זה]] או לשם גילוין.

@ 54. הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[סעיף 144 לפקודת מס הכנסה]] וההוראות הכלליות לפי [[חלק י&quot;ב לאותה פקודה]], יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל מימון המטרו.

@ 55. מינוי החברה הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[חוק החברות הממשלתיות]], שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי למנות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, אשר תסייע לרשות המסים במילוי התפקידים כמפורט להלן ([[בסימן זה]] - החברה הממונה), ובלבד שהחברה הממונה לא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן למנהל רשות המסים או לפקיד שומה לפי דין:
:: (1) תפעול והחזקה של מערכת ממוחשבת לפי [[סעיף 44]];
:: (2) תכנון, הקמה, תפעול והחזקה של מערכת הגבייה כאמור [[בסעיף 56]] בעבור רשות המסים, לרבות הפקה ומסירה של הודעות לפי [[סימן זה]];
:: (3) תכנון, הקמה ותפעול של מוקד שירות לקוחות לעניין גביית היטל מימון המטרו.
: (ב) הודעה על מינוי החברה הממונה תפורסם ברשומות.
: (ג) החברה הממונה תפעל לעניין [[סימן זה]] לפי הנחיות מנהל רשות המסים ותחת פיקוחו.

@ 56. מערכת הגבייה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: רשות המסים רשאית לגבות את המס על ידי החברה הממונה, אם מונתה לפי [[סעיף 55]], באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר.

@ 57. החלת הוראות לעניין גבייה באמצעות החברה הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ההוראות לפי [[+|סעיפים 30]], [[+|31]], [[+|34]], [[+|35]], [[+|36]], [[+|37]] למעט [[+#37|סעיף קטן (ב)]], [[+|40]] [[ו-41 לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ&quot;ב-2021]], יחולו לעניין גבייה באמצעות החברה הממונה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
:: (1) [[-|בסעיף 31]], המילים &quot;או במפעיל הפרטי&quot; - לא ייקראו;
:: (2) [[-|בסעיף 34]], ברישה, במקום &quot;למידע האמור [[-|בסעיף 32(3) עד (6)]]&quot; יקראו &quot;למידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו&quot;, והמילים &quot;או במפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה לשם כך&quot; - לא ייקראו, ובפסקה (1), במקום &quot;ערר&quot; יקראו &quot;השגה או ערעור&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 35]], בכל מקום, המילים &quot;או למפעיל הפרטי&quot; - לא ייקראו;
:: (4) [[-|בסעיף 36]], המילים &quot;או למפעיל הפרטי&quot;, המילים &quot;או המפעיל הפרטי&quot; והמילים &quot;או במפעיל הפרטי&quot; - לא ייקראו;
:: (5) [[-|בסעיף 37(א)]], במקום &quot;כאמור [[-|בסעיף 32]]&quot; יקראו &quot;שהוא מידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו&quot;;
:: (6) [[-|בסעיף 40]], במקום &quot;המידע המפורט השמור במערכת הגבייה לגבי כל רכב, למעט מידע מותמם כמשמעותו [[-|בסעיף 37(ב)]]&quot; יקראו &quot;המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו&quot;;
:: (7) [[-|בסעיף 41]], במקום &quot;החברה הממונה והמפעיל הפרטי&quot; יקראו &quot;והחברה הממונה&quot;.
: (ב) בסעיף זה, &quot;המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו&quot; - מידע כמפורט להלן לעניין שנת המס שבעדה נגבה היטל מימון המטרו:
:: (1) זהות הבעלים בנכס, ואם הנכס בבעלות משותפת - שיעור חלקו של כל אחד מבעלי הנכס;
:: (2) תקופת הבעלות של בעל הנכס;
:: (3) שטח הנכס;
:: (4) סיווג הנכס לעניין הפטור מחובת תשלום ההיטל לפי [[סעיף 39]];
:: (5) מקדם שיטת הארנונה החל על הנכס;
:: (6) מקדם המדרג העירוני החל על הנכס;
:: (7) סכום ההיטל ששילם בעל הנכס שלא באמצעות מערכת הגבייה, ומועדי התשלום.

=== סימן ד': פיתוח מקרקעין מיועדים (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 58. הגדרות - [[סימן ד']] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל קרקע&quot; - מי שבמועד פרסום ההודעה לפי [[סעיף 5 לפקודת הקרקעות]] היה אחד מאלה:
:: (1) מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים של הקרקע או מי שזכאי להירשם כאמור;
:: (2) בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה שמטרתו מגורים, תעשייה, מסחר או מלונאות, או מי שהועברה לו הזכות על ידי בעל זכות חכירה כאמור;
:- &quot;דיני רכישת קרקעות&quot; - [[פקודת הקרקעות]] [[והחוק לתיקון דיני הרכישה]];
:- &quot;זכויות הבנייה המקוריות&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים כפי שהיה קבוע לפני אישור תמ&quot;א 70;
:- &quot;מקרקעין מיועדים&quot; - מקרקעין במתחמי השפעה המיועדים לשמש אחד מאלה:
:: (1) מתחם דפו כפי שנקבע בתמ&quot;א 70;
:: (2) תחנת מטרו מיועדת לפיתוח;
:: (3) מרכז תחבורתי משולב;
:: (4) תת-הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו;
:- &quot;השטח המיועד לפיתוח&quot; - השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים שנקבע לפי תמ&quot;א 70, לפי התוכנית המפורטת הראשונה שאושרה לגבי המקרקעין המיועדים והמקיימת את התנאים המנויים [[בסעיף 60(א)(1) ו-(2)]], או לפי תוכנית המקיימת את התנאים האמורים שתיקנה תוכנית כאמור, אם הופקדה בתוך חמש שנים מיום שאושרה התוכנית הראשונה;
:- &quot;תחנת מטרו מיועדת לפיתוח&quot; - תחנת מטרו המוקמת על מקרקעין שברובם לא היו מיועדים לדרך ערב אישור תוכנית המטרו, בהתאם לתוכנית מקומית או לתוכנית מפורטת כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה]].

@ 59. החלת הוראות לפי דיני רכישת קרקעות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ההוראות לפי דיני רכישת קרקעות יחולו על רכישת זכויות במקרקעין מיועדים, אם לא נקבעו הוראות אחרות [[בסימן זה]].

@ 60. רכישת זכויות במקרקעין מיועדים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) פורסמה הודעה לפי [[סעיף 7 לפקודת הקרקעות]] לגבי מקרקעין מיועדים, יוקנה למדינה השטח המיועד לפיתוח במקרקעין האמורים; המדינה רשאית לממש את השטח המיועד לפיתוח מיזם המטרו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) בבקשה להיתר או להרשאה מכוח תוכנית המטרו נכללו הוראות מפורטות לעניין אפשרות המימוש והתנאים ההנדסיים למימוש השטח המיועד לפיתוח;
:: (2) אפשרות המימוש בשטח המיועד לפיתוח כרוכה בשימושים הכלולים בתוכנית המטרו מבחינה הנדסית, על פי חוות דעת מהנדס רשוי כמשמעותו לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים]], שמינתה המועצה המאסדרת;
:: (3) שר האוצר מסר לבעל הקרקע הודעה לפי [[סעיף 65(1)]], בעניין זכותו לממש את השטח המיועד לפיתוח בעצמו או לקבל פיצוי כאמור [[בסעיף 61]], נוסף על הפיצוי שהוא זכאי לו לפי דיני רכישת קרקעות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) על אף האמור בדיני רכישת קרקעות, בחישוב הפיצויים בעד רכישת זכויות במקרקעין מיועדים, לא יובאו בחשבון שינויים בזכויות הבנייה המקוריות שחלו בעקבות תמ&quot;א 70 או בעקבות תוכנית אחרת שהחליפה אותה.
: (ג) לא התקיימו התנאים בסעיף קטן (א)(1) או (2), לא יחולו הוראות [[סימן זה]] לעניין מימוש על ידי המדינה ויחולו הוראות דיני רכישת קרקעות.

@ 61. פיצוי נוסף (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) פורסמה הודעה כאמור [[בסעיף 60(א)]], יהיה בעל הקרקע זכאי לפיצוי נוסף על הפיצוי האמור [[בסעיף 60(ב)]], בשיעור של 70% מהתמורה המתקבלת בפועל משיווק השטח המיועד לפיתוח, כולו או חלקו, לאחר שהופחתו ממנה פיצויים ששולמו לפי דיני רכישת קרקעות בעד זכויות הבנייה המקוריות כאמור [[בסעיף 60(ב)]]; בסעיף קטן זה, &quot;התמורה משיווק השטח המיועד לפיתוח&quot; - הכספים שהתקבלו ממכירת הזכויות בשטח המיועד לפיתוח, בניכוי כל אלה:
:: (1) עלויות התכנון, הפיתוח, הביסוס והקירוי הנדרשות למימוש השטח המיועד לפיתוח;
:: (2) סכום בגובה היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו שהיה חל בשל השטח המיועד לפיתוח כאמור [[בסעיף 63(1)]].
: (ב) הכנסות המדינה משיווק השטח המיועד לפיתוח, בניכוי החלק שיועבר לבעל הקרקע כאמור בסעיף קטן (א) ובניכוי הוצאות או התחייבויות כדין המוטלות על המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, ישמשו למימון מיזם המטרו בלבד.

@ 62. זכות למימוש על ידי בעל הקרקע (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: (א) על אף האמור [[בסעיף 60]], ובכפוף לתנאים המנויים [[בסעיף 63]], בעל הקרקע שלגביה נוסף השטח המיועד לפיתוח, שבבעלותו לפחות 50% מהקרקע, רשאי לממש בעצמו את השטח המיועד לפיתוח, ואם הייתה הקרקע בבעלות משותפת של כמה בעלי קרקע - הם רשאים לפעול יחד למימוש השטח המיועד לפיתוח, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בבעלותם יחד 50% לפחות מזכויות הבעלות בקרקע;
:: (2) בעלי הקרקע התאגדו כחברה לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], או כשותפות לפי [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]] ([[בסימן זה]] - הקבוצה), והקבוצה מינתה מורשה חתימה מטעמה שהוסמך לחייב ולזכות אותה בחתימתו לכל דבר ועניין;
:: (3) הקבוצה הציעה לכלל בעלי הקרקע להצטרף להליך מימוש השטח המיועד לפיתוח, בתנאים זהים לתנאים שנקבעו לכלל חברי הקבוצה, וניתן להם פרק זמן של 60 ימים לקבל החלטה בעניין.
: (ב) במימוש לפי סעיף זה ימומשו מלוא זכויות המימוש בקרקע, של כלל בעלי הקרקע, ובלבד שלכלל בעלי הקרקע שלא הצטרפו להליך מימוש השטח המיועד לפיתוח הוצע, בתוך 120 ימים מיום הודעת השר לפי [[סעיף 65(1)]], הסדר סביר בכל הנוגע להליך המימוש; בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן זה, אי-הסכמה בנוגע להסדר לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין תשלומים, או הגשת תביעה לפיצויים, לא יהיו עילה לעיכוב המימוש לפי סעיף זה.
: (ג) לעניין חוכר במקרקעי ישראל כהגדרתו [[58|בפסקה (2) להגדרה &quot;בעל קרקע&quot;]], הזכות למימוש לפי סעיף זה תהיה כפופה לחוזה החכירה המקורי ותנאיו.

@ 63. תנאים לעניין מימוש על ידי בעל קרקע או קבוצה (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: לא יממשו בעל קרקע או קבוצה כמשמעותה [[בסעיף 62(א)(2)]], לפי העניין, את השטח המיועד לפיתוח, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
: (1) הם שילמו למדינה סכום בגובה היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו שהיה חל על השטח המיועד לפיתוח לפי חוק זה, אלמלא רכשה המדינה את הזכויות במקרקעין המיועדים לפי חוק זה; הסכום יחושב בהתאם לשומה שיערוך השמאי הממשלתי הראשי לגבי השטח המיועד לפיתוח; לעניין פסקה זו -
:: (א) שולם סכום שקבע השמאי הממשלתי, לא יחולו הוראות [[+|סעיף 196א]] [[והתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה]], למעט [[-#תוספת 3 פרט 21|סעיף 21 שבה]], בשינויים המחויבים, והוראות [[סימן ג' לפרק ג' לחוק זה]];
:: (ב) חלקו בעל הקרקע או הקבוצה על הסכום שקבע השמאי הממשלתי לפי פסקה זו, ייושב הסכסוך בידי שמאי מכריע או ועדת ההשגות כמשמעותם [[בסעיף 9א לפקודת הקרקעות]], ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים;
: (2) הם שילמו למדינה סכום בשווי ההוצאות שהוציאה בעד תכנון השטח המיועד לפיתוח, העמקת היסודות ובינוי הקירוי מעל המקרקעין המיועדים והוצאות סבירות אחרות שהוציאה המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, והכול בהתאם לקביעת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך;
: (3) הם התחייבו בהסכם שערך שר האוצר או מי מטעמו לאחר התייעצות עם שר הפנים ויכלול את כל אלה:
:: (א) הגדרת זמן סביר לגמר בנייה במלוא השטח המיועד לפיתוח ואבני הדרך להבטחת המימוש כאמור;
:: (ב) הסדרת הממשק שבין פעילות מערכת המטרו ובין השימושים המותרים במקרקעין המיועדים, ובכלל זה הסדרת היבטי הפיתוח והתפעול;
:: (ג) קביעת מנגנונים להבטחת עמידת בעל הקרקע או הקבוצה בהוראות כל דין, ובכלל זה הוראות החלות על המקרקעין המיועדים מכוח תוכנית לגבי מימוש השימושים המותרים בהם, וכן מתן ערובות לעמידה בהוראות כאמור;
:: (ד) תנאים נוספים הנדרשים למימוש השימושים המותרים במקרקעין המיועדים תוך המשך פעילות סדירה ותקינה של מערכת המטרו.

@ 64. הודעה על הפקדת תוכנית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הופקדה במוסד תכנון תוכנית לשטח המיועד לפיתוח, או הועברה תוכנית כאמור להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יודיע שר האוצר לבעל הקרקע על הפקדת התוכנית בתוך שלושים ימים.

@ 65. הוראות ביצוע - מימוש שטח מיועד לפיתוח לאחר אישור תוכנית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: אושרה תוכנית המגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים, יחולו הוראות אלה:
: (1) בתוך 60 ימים מיום אישור התוכנית יודיע שר האוצר לבעל הקרקע על זכותו לממש את השטח המיועד לפיתוח ועל התנאים למימוש כמפורט [[בסעיפים 62]] [[ו-63]], בהתאמה, או על זכותו לקבל פיצוי, כאמור [[בסעיף 61]], נוסף על הפיצוי שהוא זכאי לו לפי דיני רכישת קרקעות; הודיע שר האוצר כאמור, ימסור לו בעל הקרקע, בתוך 90 ימים ממועד מתן הודעת שר האוצר לפי פסקה זו, הודעה בכתב שיציין בה אם בכוונתו לממש את השטח המיועד לפיתוח;
: (2) מסר בעל הקרקע הודעה על כוונתו לממש את השטח המיועד לפיתוח, ימלא אחר ההוראות והתנאים הקבועים [[בסעיפים 62]] [[ו-63]] בתוך תקופה שלא תעלה על 180 ימים מיום שמסר הודעה לפי פסקה זו; לבקשת בעל הקרקע, שר האוצר רשאי להאריך תקופה זו ב-60 ימים נוספים;
: (3) עמד בעל הקרקע במלוא ההוראות והתנאים כאמור בפסקה (2), יוקנה לו השטח המיועד לפיתוח בהתאם להודעה שימסור שר האוצר לרשם המקרקעין לעניין זה, וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין בהתאם.

@ 66. מימוש על ידי שר האוצר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לא מסר בעל הקרקע הודעה לשר האוצר לפי [[סעיף 65(2)]], או שלא עמד בהוראות או בתנאים המפורטים [[בסעיפים 62]] [[ו-63]] בתוך התקופה הקבועה [[בסעיף 65(2)]], רשאי שר האוצר לממש את השטח המיועד לפיתוח, ובכלל זה להעביר את הבעלות בו לאחר.
: (ב) הוקנה השטח המיועד לפיתוח לבעל הקרקע כאמור [[בסעיף 65(3)]], ולא עמד בעל הקרקע בהתחייבות, אחת או יותר, לפי ההסכם האמור [[בסעיף 63(3)]], רשאי שר האוצר לתת לו, בהודעה בכתב, ארכה של 90 ימים לתיקון ההפרה; חלפו 90 הימים כאמור ולא תיקן בעל הקרקע את ההפרה, רשאי שר האוצר, לאחר שנתן לבעל הקרקע הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בצו על הקניית השטח המיועד לפיתוח למדינה; הורה כאמור, יוקנה השטח המיועד לפיתוח למדינה וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין; כמו כן ימומשו הערובות שהעמיד בעל הקרקע לפי ההסכם כאמור [[בסעיף 63(3)(ג)]].
: (ג) חל האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהיה בעל הקרקע זכאי לפיצוי נוסף בהתאם [[לסעיף 61]].
: (ד) הוקנה השטח המיועד לפיתוח למדינה ולא מומש בתוך שבע שנים מהיום שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי מקרקעין מיועדים, ימסור שר האוצר לבעל הקרקע הודעה כאמור [[בסעיף 65(1)]] ויחולו הוראות [[סעיפים 62 עד 65]], וישוב וימסור הודעה כאמור בסעיף קטן זה לבעל הקרקע בחלוף חמש שנים נוספות, וכן בחלוף שלוש השנים שלאחריהן, ובלבד שבמהלך התקופות שחלפו בין הודעות השר לפי [[סעיף 65(1)]] ולפי סעיף קטן זה, טרם מומש, במצטבר, השטח המיועד לפיתוח כאמור; לעניין סעיף קטן זה, &quot;מימוש&quot; - מכירה או העברה בדרך אחרת של 25% לפחות מהשטח המיועד לפיתוח.
: (ה) חלפו שבע שנים מהמועד שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי מקרקעין מיועדים בשטח המיועד לפיתוח, וטרם הוחל בביצוע קירוי המקרקעין המיועדים בשטח האמור, יוקנה השטח המיועד לפיתוח לבעל הקרקע, אם לא ויתר על ההקניה כאמור בסעיף קטן (ו), בהתאם להודעה שימסור שר האוצר לרשם המקרקעין לעניין זה, וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין בהתאם; שר האוצר רשאי להאריך, בהחלטה בכתב, את התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על 10 שנים מהמועד שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי המקרקעין המיועדים בשטח המיועד לפיתוח כאמור.
: (ו) שר האוצר ימסור לבעל הקרקע הודעה על חלוף התקופה האמורה בסעיף קטן (ה) ועל זכותו לוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח; בעל הקרקע רשאי להודיע לשר האוצר, בתוך 90 ימים מיום מסירת הודעה כאמור, כי הוא מוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח.
: (ז) השטח המיועד לפיתוח יוקנה לבעל הקרקע בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה), לאחר שישיב למדינה סכום בגובה ההוצאות שהוציאה בעד תכנון השטח המיועד לפיתוח, העמקת היסודות וכן כל הוצאה אחרת שהוציאה המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, והכול בהתאם לקביעת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, הודיע בעל הקרקע כי הוא מוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח כאמור בסעיף קטן (ו) או לא השיב למדינה את הסכום כאמור, רשאי שר האוצר להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר, בכפוף להוראות כל דין, בלא תשלום כל פיצוי נוסף בשל כך.

=== סימן ה': העברת תקבולים מרשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 67. העברת תקבולים מרשות מקרקעי ישראל (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, לשם מימון הבנייה והפיתוח של מיזם המטרו, רשות מקרקעי ישראל תעביר לאוצר המדינה בכל שנה, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, מחצית מהתקבולים שהתקבלו על ידה בשנה האמורה בעד ביצוע עסקה במקרקעי ישראל הכלולים במתחם ההשפעה (בסעיף זה - חלק התקבולים השנתיים).
: (ב) לא עלה חלק התקבולים השנתיים על 500 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, תעביר רשות מקרקעי ישראל לאוצר המדינה במועד האמור בסעיף קטן (א) סכום של לפחות 500 מיליון שקלים חדשים, ויראו את ההפרש שבין הסכום שהועבר ובין חלק התקבולים השנתיים כמקדמה על חשבון חלק התקבולים השנתיים שהעברתו תידרש בשנים שלאחר מכן.
: (ג) חלק התקבולים השנתיים וסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לאוצר המדינה כתקבולים למימון הוצאה כמשמעותה [[בסעיף 5 לחוק יסודות התקציב]].

=== סימן ו': ועדה לפיצויים למיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 68. ועדה לפיצויים למיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה]], תביעה לפיצויים ביחס לתכניות תשתית לאומית [[תוספת 1|שבתוספת]] תוגש לוועדה לפיצויים למיזם המטרו.
: (ב) הרכב הוועדה לפיצויים למיזם המטרו יהיה כלהלן:
:: (1) עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בענייני תכנון ובנייה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד עניינים בין תפקידו כיושב ראש ובין עיסוקיו האחרים;
:: (2) נציג מנהל התכנון, הבקיא בענייני תכנון ובנייה;
:: (3) בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר האוצר, ובלבד שאינו עובד המדינה, עובד ועדה מקומית, רשות מקומית או רשות המטרו; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר האוצר קיים ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר בוועדה ובין עיסוקיו האחרים.

@ 69. סמכויות הוועדה לפיצויים למיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) סמכות הוועדה לפיצויים למיזם המטרו היא לדון ולהחליט בתביעת פיצויים ביחס לתכניות תשתית לאומית המפורטות [[תוספת 1|בתוספת]] בהתאם להוראות לפי [[פרק ט' לחוק התכנון והבנייה]], בשינויים המחויבים.
: (ב) על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה]].
: (ג) על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.

@ 70. תחולת הוראות [[חוק התכנון והבנייה]] על הוועדה לפיצויים למיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: הוראות [[+|סעיפים 12א(ב1)]], [[+|12ב(ב)]], [[+|12ד]], [[+|12ה(א)]], [[+|197]] [[ו-198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו-(ח) לחוק התכנון והבנייה]] יחולו על הוועדה לפיצויים למיזם המטרו, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום &quot;ועדה מקומית&quot; או &quot;ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה&quot; יקראו &quot;הוועדה לפיצויים למיזם המטרו&quot; ובמקום &quot;ערר&quot; יקראו &quot;תביעה&quot;, ולעניין [[-|סעיף 198]] גם בשינויים אלה:
: (א) במקום סעיף קטן (א) יקראו:
:: &quot;(א) הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.&quot;;
: (ב) בסעיף קטן (ו)(2), במקום &quot;היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד&quot; יקראו &quot;הוגשה תביעה&quot;.

== פרק ד': פעילות גורם מוסמך לקידום מיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

=== סימן א': עדיפות מיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 71. מתן עדיפות לטיפול בעניין הנוגע למיזם המטרו ומינוי גורם מרכז (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) גורם מוסמך יטפל בכל עניין הנוגע לקידום מיזם המטרו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בחוק זה.
: (ב) גורם מוסמך ימנה את אחד מעובדיו שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הקשור למיזם המטרו, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של חברה מבצעת בעניין כאמור.

@ 72. פניית חברה מבצעת לגורם מוסמך (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) גורם מוסמך ישיב לפניית חברה מבצעת בכל עניין הקשור למיזם המטרו, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, אלא אם כן נקבע לכך מועד אחר בדין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), פנתה חברה מבצעת לגורם מוסמך בבקשה למתן אישור לביצוע פעולה (בסעיף זה - בקשת חברה מבצעת לאישור), יחליט הגורם המוסמך בדבר מתן האישור בתוך 28 ימים מיום הגשת הבקשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או בתוך תקופה אחרת אם נקבעה לכך לפי דין (בסעיף זה - התקופה למענה), ואם סירב לבקשה, ימסור את תשובתו המנומקת לבקשה עד תום התקופה למענה.
: (ג) לא השיב הגורם המוסמך לבקשת חברה מבצעת לאישור עד תום התקופה למענה, יראו, בתום התקופה למענה, כאילו קיבלה החברה המבצעת אישור בהתאם לבקשתה והחברה המבצעת תמסור על כך הודעה בכתב לגורם המוסמך; בהודעה כאמור תפרט החברה המבצעת את מועד ביצוע הפעולה, אולם מסירת ההודעה או אי-מסירתה לא תשפיע על תוקף האישור ועל מועד מתן האישור.
: (ד) בקשת חברה מבצעת לאישור תכלול את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור, בהתאם להנחיות הגורם המוסמך, אם ניתנו.
: (ה) לבקשת גורם מוסמך ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, המועצה המאסדרת רשאית -
:: (1) להאריך את התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בתקופה שלא תעלה על 14 ימים;
:: (2) לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לעניין בקשה מסוימת, אם מצאה שמתן אישור לביצוע פעולה לגבי אותה בקשה עלול לסכן באופן משמעותי את האינטרס הציבורי.
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על ועדת התדרים כהגדרתה [[בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].

@ 73. איסור התניית אישור או ביצוע פעולה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור לביצוע פעולה, לרבות ביצוע פעולה נלווית הנדרשת מהגורם המוסמך בשל הבקשה, בביצוע פעולה על ידי החברה המבצעת שאינה נוגעת באופן ישיר לאישור המבוקש.

=== סימן ב': תיאום תשתיות (תיקון: תשפ&quot;ד) ===

@ 74. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מערכת לאומית לתיאום תשתיות&quot; - מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שאת פרטיה פרסם המנהל הכללי של משרד התחבורה באתר האינטרנט של המשרד;
:- &quot;שטח סמוך&quot; - שטח שלא יעלה על רדיוס של שבעה קילומטרים מתחומי תוכנית המטרו;
:- &quot;תיאום תשתיות&quot; - תיאום בין חברה מבצעת לגוף תשתית לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה תיאום לפי דין או לפי תוכנית או היתר מכוח [[חוק התכנון והבנייה]].

@ 75. מערכת לאומית לתיאום תשתיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) פניית חברה מבצעת לגורם מוסמך בכל עניין הנוגע לתיאום תשתיות ותשובת הגורם המוסמך לפנייה כאמור ייעשו באמצעות מערכת לאומית לתיאום תשתיות.
: (ב) המועצה המאסדרת רשאית להורות כי פניית חברה מבצעת או תשובת גורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ייעשו במתכונת אחרת מהאמור באותו סעיף קטן, כפי שתקבע, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות חריגות בעניין מסוים.

@ 76. העברת מידע מגוף תשתית לחברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור בכל דין, גוף תשתית יעביר לחברה מבצעת, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, כל מידע בעניין תשתית ומבנים שהוא מחזיק או מפעיל בשטח תוכנית המטרו או בשטח סמוך, ובכלל זה תיעוד מעודכן של מצב התשתית, מיקומה או מבנים קיימים ומתוכננים באותו שטח; המועצה המאסדרת רשאית להרחיב את השטח הסמוך לעניין מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ב) חברה מבצעת תנקוט את האמצעים הנדרשים לשם שמירה על סודיות המידע שהועבר אליה לפי סעיף קטן (א).

@ 77. פניית חברה מבצעת לגוף תשתית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חברה מבצעת המעוניינת לערוך תיאום תשתיות, תפנה לגוף התשתית בבקשה לכך ([[בסימן זה]] - בקשה לתיאום); כללה הבקשה לתיאום דרישה לביצוע עבודות בידי גוף התשתית, תצרף החברה המבצעת הצעה מפורטת לביצוע העבודה המבוקשת.
: (ב) גוף תשתית ישיב לבקשה לתיאום בתוך 21 ימים מיום פניית החברה המבצעת אליו, ואם התבקשה העתקת תשתית - בתוך 28 ימים מיום פנייתה כאמור.
: (ג) גוף תשתית שדחה את הצעת החברה המבצעת שצורפה לבקשה לתיאום, יצרף לתשובתו הצעה חלופית לביצוע הפעולות הנדרשות בהתאם לבקשה (בסעיף זה - הצעה חלופית); הייתה בבקשה לתיאום דרישה להעתקת תשתית, יפרט גוף התשתית בהצעה החלופית התייחסות להקמה של תשתית מסוג ובהיקף של התשתית שהעתקתה נדרשה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) אין בהקמה של תשתית מסוג או בהיקף אחר השפעה על עלות מיזם המטרו או על מועד השלמתו;
:: (2) הוועדה המנהלת, לאחר פניית גוף התשתית אליה, מצאה כי בנסיבות העניין מתקיים טעם המצדיק זאת; תשובת הוועדה המנהלת תינתן בתוך 14 ימים מיום פניית גוף התשתית.
: (ד) לבקשת גוף תשתית ומטעמים מיוחדים שיירשמו, המועצה המאסדרת רשאית להאריך את התקופות האמורות בסעיף קטן (ב), בשבעה ימים נוספים.

@ 78. ביצוע עבודות על ידי חברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לא השיב גוף תשתית לבקשה לתיאום בתוך התקופה האמורה [[בסעיף 77(ב) או (ד)]], לפי העניין, רשאית החברה המבצעת, באישור יושב ראש המועצה המאסדרת, לבצע את העבודה בהתאם להצעתה כפי שצורפה לבקשה, במקום גוף התשתית; החברה המבצעת תמסור לגוף התשתית הודעה בכתב על כוונתה לבצע את העבודות כאמור ועל המועד לביצוע העבודות.
: (ב) לאחר השלמת ביצוע העבודות בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תמסור החברה המבצעת הודעה על כך לגוף התשתית והתשתית תעבור לידי גוף התשתית, ויראו את העבודות שביצעה החברה המבצעת בקשר לאותה תשתית לכל עניין כאילו בוצעו על ידי גוף התשתית.
: (ג) ביצעה חברה מבצעת עבודות בהתאם להוראות סעיף קטן (א), והעבודות גרמו נזק לתשתית, לא תהיה לגוף התשתית שמפעיל את התשתית או מחזיק בתשתית כאמור עילת תביעה כלפי החברה המבצעת בשל הנזק, אם התרחשות הנזק הייתה יכולה להימנע לו גוף התשתית היה משיב לבקשה לתיאום במועד כאמור [[בסעיף 77(ב) או (ד)]], לפי העניין, ובלבד שהחברה המבצעת פעלה בהתאם להצעתה שצורפה לפנייה לתיאום ולא פעלה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו; נדרשה החברה המבצעת לפצות צד שלישי בשל נזק לתשתית כאמור, תעמוד לה זכות לתביעת שיפוי נגד גוף התשתית.
: (ד) על אף האמור בכל דין, המועצה המאסדרת רשאית להתיר לחברה מבצעת לבצע עבודה במקום גוף תשתית אם הדבר נדרש כדי למנוע עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של מיזם המטרו או לטובת חיסכון משמעותי בעלות המיזם, ובלבד שהעבודות נכללו בבקשה לתיאום, ואם דחה גוף התשתית את ההצעה שצורפה לבקשה והציע הצעה חלופית - שהעבודות נכללו בהצעה החלופית.
: (ה) התירה המועצה המאסדרת לחברה מבצעת לבצע עבודה במקום גוף תשתית כאמור בסעיף קטן (ד), תמסור החברה המבצעת לגוף התשתית הודעה בכתב על כוונתה לבצע את העבודות כאמור והמועד לביצוע העבודות; הודיעה חברה מבצעת כאמור, רשאי גוף התשתית להסמיך גורם מטעמו לפקח על ביצוע העבודות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוען; החברה המבצעת תישא בשכרו של המפקח, לפי שעות הפיקוח בפועל באתר ביצוע העבודות, על פי תעריף הקבוע לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו לפי [[חוק חובת המכרזים]].

@ 79. הסכם בין גוף תשתית לחברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: המועצה המאסדרת תפרסם באתר האינטרנט של רשות המטרו הסדרים שייכללו בהסכם בין גוף תשתית לחברה מבצעת לשם תיאום תשתיות, לרבות נוסח כתב התחייבות, כתב שיפוי, ערבות או ביטוח לפי הצעת החשב הכללי במשרד האוצר.

@ 80. ביצוע עבודות פיתוח ושיקום בידי חברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) חברה מבצעת המחויבת לפי כל דין או תוכנית לשקם או לפתח שטח בשל עבודות להקמת מיזם המטרו שביצעה, תבצע עבודות לשיקום או לפיתוח כאמור ברמה שוות ערך לרמה המקובלת באזור שבו מתבצעות העבודות, אולם הוועדה המנהלת רשאית לאשר חריגה מהרמה כאמור, ובלבד שהחריגה לא תאפשר ביצוע עבודות שיקום או פיתוח ברמה פחותה מהרמה המקובלת באזור.
: (ב) התעוררה מחלוקת בין חברה מבצעת לרשות מקומית שבתחומה מתבצעות עבודות לשיקום או לפיתוח כאמור בסעיף קטן (א), לגבי הרמה המקובלת באזור שבו מתבצעות עבודות כאמור באותו סעיף קטן, תכריע במחלוקת המועצה המאסדרת.

@ 81. חיבור למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, רשאית חברה מבצעת להתחבר בעצמה למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית, בלא קבלת אישור של גוף התשתית, בהתאם למתכונת שתקבע המועצה המאסדרת ובנסיבות שתקבע, ובלבד שהודיעה על כך לגוף התשתית 48 שעות לפחות לפני ההתחברות.

== פרק ה': הוראות מיוחדות להסרת חסמים לשם קידום מיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 82. עדיפות הוראות [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: ההוראות לפי [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין.

@ 83. ועדת מים וביוב ותפקידיה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תמונה ועדה מייעצת למים ולביוב בקשר למיזם המטרו ([[בפרק זה]] - ועדת מים וביוב), שתפקידה לייעץ לגורם מוסמך בעניין מתן אישורים לביצוע פעולה בתחום המים, הסביבה והבריאות הנוגעים למיזם המטרו לפי החוקים המפורטים להלן, וכן למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי חוק:
:: (1) [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
:: (2) [[חוק המים]];
:: (3) [[חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]];
:: (4) [[חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]].
: (ב) אלה החברים בוועדת מים וביוב:
:: (1) עובד בכיר של רשות המים והביוב בתחום האסדרה הכפוף במישרין למנהל רשות המים והביוב או עובד בכיר אחר ברשות המים והביוב העוסק בתחום כאמור, שימנה מנהל רשות המים והביוב, והוא יהיה יושב הראש; בסעיף זה, &quot;רשות המים והביוב&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק המים]];
:: (2) מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים והביוב או עובד בכיר אחר ברשות המים והביוב העוסק בתחום השירות ההידרולוגי, שימנה מנהל רשות המים והביוב, והוא יהיה ממלא מקום יושב הראש;
:: (3) סגן המנהל הכללי של משרד הבריאות בתחום בריאות הציבור או עובד בכיר אחר במשרד הבריאות העוסק בתחום כאמור, שימנה שר הבריאות;
:: (4) לגבי דיוני הוועדה בעניין הזרמת מים לים או לנחל - סגן המנהל הכללי במשרד להגנת הסביבה בתחום משאבי טבע או עובד בכיר אחר במשרד להגנת הסביבה העוסק בתחום כאמור, שימנה השר להגנת הסביבה;
:: (5) לגבי דיוני הוועדה בעניין ניקוז - סגן המנהל הכללי במשרד החקלאות וביטחון המזון העוסק בתחום הניקוז או עובד בכיר אחר במשרד האמור בתחום כאמור, שימנה שר החקלאות וביטחון המזון.
: (ג) מי שמוסמך למנות חבר בוועדת מים וביוב ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר, לפי הוראות חוק זה.
: (ד) התייעצות של גורם מוסמך עם ועדת מים וביוב תחליף כל חובת התייעצות או תיאום עם כל גוף ציבורי אחר, בכל הקשור למתן אישור לביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) פנה הגורם המוסמך לוועדת מים וביוב בבקשה להתייעצות בהתאם לסעיף קטן (א), תעביר לו הוועדה את המלצתה בעניין נושא הפנייה בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה, ואם נדרשה חברה מבצעת לבצע השלמות נוספות בהמשך לבקשה - בתוך שבעה ימים מהיום שבו העבירה החברה המבצעת את ההשלמות.
: (ו) לא השיבה ועדת מים וביוב לבקשת גורם מוסמך עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.

@ 84. ביצוע פעולה באזורי מגן (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אזור מגן&quot; - אזור מגן ב' או אזור מגן ג' כמשמעותם לפי [[פקודת בריאות העם]];
::- &quot;פקודת בריאות העם&quot; - [[פקודת בריאות העם, 1940]];
::- &quot;קידוח&quot; - קידוח כמשמעותו לפי [[פקודת בריאות העם]].
: (ב) חברה מבצעת רשאית לבצע פעולה לשם הקמה והפעלה של מתחם דפו, תחנת מטרו או מבנה תת-קרקעי לתפעול המטרו, באזור מגן, בהתקיים התנאים האלה:
:: (1) היא הגישה לוועדת מים וביוב בקשה לביצוע הפעולה, בצירוף תוכנית למניעת זיהום מים;
:: (2) ועדת המים והביוב לא סירבה לבקשת החברה המבצעת כאמור בסעיף קטן (ה).
: (ג) ועדת מים וביוב תשיב לפניית חברה מבצעת בבקשה לביצוע פעולה באזור מגן בתוך 45 ימים מיום פנייתה אליה; לא השיבה הוועדה לפנייה עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו לא סירבה לבקשת החברה המבצעת.
: (ד) לבקשת ועדת מים וביוב, רשאית המועצה המאסדרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן תשובה כאמור בתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
: (ה) ועדת מים וביוב לא תסרב לבקשה לביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצאה כי אין די בתוכנית למניעת זיהום מים שצורפה לבקשת החברה המבצעת כדי למנוע את זיהום הקידוח באזור המגן, לאחר שנתנה את דעתה לאמצעי מניעת זיהום המים שהוצע בתוכנית כאמור וכן לאפשרות העמקת הקידוח כאמור, סגירתו או הפסקת השימוש בו לטובת מי שתייה.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החליטה ועדת מים וביוב לסרב לבקשת חברה מבצעת לבצע פעולה כאמור באותו סעיף קטן, רשאית המועצה המאסדרת, לאחר התייעצות עם המנהל ועם חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 83(ב)(3)]], להתיר לחברה המבצעת לבצע את הפעולה מנימוקים שיירשמו וכן היא רשאית להורות על איטום הקידוח או על העתקתו.
: (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות משרד הבריאות לבטל אישור של קידוח מלשמש כמקור למי שתייה.

@ 85. מניעת רעש (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לעניין מניעת רעש בשל ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, יחולו ההוראות לפי [[חוק למניעת מפגעים]], בשינויים המפורטים [[בתוספת השלישית לחוק זה]].
: (ב) השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת השלישית לחוק זה]].

@ 86. סקרי קרקע לשם איתור זיהום קרקע או מניעתו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין סקרי קרקע שעל חברה מבצעת לערוך לשם ביצוע פעולות להקמת מיזם המטרו, לאיתור של זיהום קרקע או מניעתו, ובכלל זה הגבלות על היקף הבדיקות הנדרש לביצוע סקרים כאמור, וכן הוראות לעניין אפשרויות השימוש בקרקע שנחפרה בביצוע פעולות כאמור.
: (ב) לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לאשר הסדר חלופי באתר מסוים, שיחול במקום ההוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההסדר יבטיח לכל הפחות רמה דומה של הגנה מפני זיהום קרקע שלא יחייב ביצוע פעולה שקבע השר לפי אותו סעיף קטן בהיקף או בתדירות העולים על אלה שקבע שר האוצר.

@ 87. סילוק פסולת חומרים מסוכנים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: אישור המנהל או הנחיות המנהל הנדרשים בהתאם להוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]], לסילוק פסולת שמקורה בשטח הנמצא בתחום תוכנית מטרו או בשטח סמוך לשטח כאמור, או לסילוק פסולת הנמצאת בו, יינתנו לחברה מבצעת לגבי כלל הפסולת שסילוקה נדרש בבקשה מסוימת של החברה המבצעת, בתוך 30 ימים ממועד פניית החברה המבצעת; בסעיף זה, &quot;המנהל&quot;, &quot;סילוק&quot; ו&quot;פסולת&quot; - כהגדרתם לפי [[חוק רישוי עסקים]].

@ 88. כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על אף האמור [[+|בסעיפים 15]] [[ו-15א לפקודת היערות]] -
: (1) ברישיון שניתן לחברה מבצעת לכריתה, להעתקה או להובלה של אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, שנמצא בתחום תוכנית המטרו, יקבע פקיד היערות כהגדרתו [[בפקודת היערות]] כי על החברה המבצעת לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן כפי שנקבע לפי [[סעיף 15א(ה)(1) לפקודת היערות]];
: (2) לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, אם מצאה כי יש בהחלטת פקיד היערות כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.

@ 89. פעולות לפי [[חוק העתיקות]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חיתוך בדיקה&quot;, &quot;חפירת בדיקה&quot; ו&quot;חפירת הצלה&quot; - כהגדרתם לפי [[חוק העתיקות]];
::- &quot;מנהל רשות העתיקות&quot; - כמשמעותו [[בחוק רשות העתיקות, התשמ&quot;ט-1989]];
::- &quot;שטח העבודות להקמת המטרו&quot; - שטח הנמצא בתחום תוכנית המטרו או שטח סמוך לשטח כאמור.
: (ב) רשות העתיקות תבצע פעולות שיש לבצען בהתאם להוראות מנהל רשות העתיקות בשטח העבודות להקמת המטרו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופות כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין ביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה בתחום שהגדירה המועצה המאסדרת - 21 ימים מיום פניית החברה המבצעת;
:: (2) לעניין ביצוע חפירת הצלה בתחום שהגדירה המועצה המאסדרת - תקופה שקבעה המועצה המאסדרת שלא תעלה על 30 ימים מיום החלטתה;
:: (3) לעניין כל פעולה אחרת - שבעה ימים מיום פניית חברה מבצעת; ואולם לעניין פיקוח, תחל הפעולה בתוך שבעה ימים מיום פניית החברה המבצעת ותסתיים במועד שיקבע מנהל רשות העתיקות או במועד סיום העבודות, לפי המוקדם.
: (ג) פנתה חברה מבצעת לרשות העתיקות לעניין ביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ביצעה רשות העתיקות את אותה פעולה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, יהיו נתונות למועצה המאסדרת הסמכויות הנתונות למנהל רשות העתיקות בעניינים האלה:
:: (1) מתן רישיון חפירה בשטח שבו התבקשה רשות העתיקות לבצע את הפעולה - סמכויות לפי [[סעיף 9 לחוק העתיקות]];
:: (2) קביעת תנאים ברישיון חפירה;
:: (3) ביטול או התליה של רישיון חפירה שניתן או התנייתו בתנאים נוספים.
: (ד) לא השיבה המועצה לארכיאולוגיה שהוקמה לפי [[חוק העתיקות]] לפניית מנהל רשות העתיקות לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]] בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה להתייעצות, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.
: (ה) לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין שלגביו התקבלה החלטת המנהל לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 29 לחוק העתיקות]] לגבי שטח העבודות להקמת מיזם המטרו, אם מצאה כי יש בהחלטת המנהל כאמור כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.

@ 90. צו הפסקה מינהלי לפי חוקים אחרים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]], לעניין צו הפסקה מינהלי כמשמעותו [[בסעיף 20 לחוק האמור]] שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, יחולו הוראות אלה:
:: (1) צו הפסקה מינהלי טעון הסכמה מראש של המועצה המאסדרת;
:: (2) עמדתה של המועצה המאסדרת לגבי בקשה למתן צו הפסקה מינהלי של גורם מוסמך לפי [[חוק רישוי עסקים]] תינתן בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), צו הפסקה מינהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו או בטיחותו של אדם אינו טעון הסכמה מראש של המועצה המאסדרת, ויחולו לגביו הוראות אלה:
::: (א) עם הוצאת הצו, יודיע על כך הגורם שנתן את הצו למועצה המאסדרת;
::: (ב) המועצה המאסדרת תדון בצו בתוך 72 שעות מיום מתן ההודעה כאמור בפסקת משנה (א); לא דנה המועצה המאסדרת בצו עד המועד האמור, ימשיך הצו לעמוד בתוקפו כל עוד לא קיבלה המועצה המאסדרת החלטה אחרת;
::: (ג) החליטה המועצה המאסדרת שלא לתת את הסכמתה למתן הצו, יראו את הצו כבטל ממועד מתן ההחלטה ולא יהיה ניתן להאריך את תוקפו או לתת צו נוסף באותו עניין.
: (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 51 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], לעניין צו הפסקה מינהלי שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2); ואולם מצא מפקד המחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, יחולו על הצו הוראות סעיף קטן (א)(3)(א) עד (ג).
:: (2) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
:::- &quot;מפקד מחוז&quot;, &quot;נסיבות דחופות&quot; ו&quot;צו הפסקה מינהלי&quot; - כמשמעותם [[+|בסעיפים 2]] [[ו-51(א) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]], בהתאמה.
: (ג) על אף האמור [[בחוק התכנון והבנייה]], הגורם המוסמך לתת צו מינהלי שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו בידי חברה מבצעת בתחום תוכנית המטרו הוא מנהל היחידה הארצית לאכיפה; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מנהל היחידה הארצית לאכיפה&quot; - כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] או משנהו;
::- &quot;צו מינהלי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה]].
: (ד) על אף האמור [[בסעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים]], לעניין צו להפסקת מפגע או לסילוקו שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו בידי חברה מבצעת, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2).
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]], לעניין צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו-(2).
: (ו) בדיונים לפי סעיף זה, תאפשר המועצה המאסדרת לנותן הצו להביע את עמדתו לפניה; לא מסר נותן הצו את עמדתו עד למועד הדיון, לא יהיה בכך כדי להשפיע על תוקף החלטת המועצה המאסדרת.

@ 91. אי-תחולת חוקי עזר (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 250 לפקודת העיריות]], [[בסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]] [[ובסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים]], חוקי עזר לפי הסעיפים האמורים לא יחולו על חברה מבצעת בכל הקשור לביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו; ואולם חוקי עזר הקובעים היטלי פיתוח, כהגדרתם [[בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות]], יחולו על מבנים שאינם לצרכים תחבורתיים המוקמים מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לבקשת רשות מקומית או בהסכמתה, רשאי שר האוצר, מטעמים שיציין בפנייתו למועצה המאסדרת, לקבוע, בצו, בהסכמת המועצה המאסדרת, כי חוק עזר מסוים או סעיף מסעיפיו יחול על חברה מבצעת בכל הקשור לביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו.
: (ג) בבואו לקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול שר האוצר, בין השאר, את אלה:
:: (1) העיכוב הצפוי להיגרם למיזם המטרו מהחלת חוק העזר;
:: (2) לאחר קבלת עמדתו של שר הפנים לעניין זה - חיוניותו של חוק העזר או סעיף מסעיפיו.

@ 92. רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על אף ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]], בכל הקשור למתן רישיון לפי [[החוק האמור]] למרכז תחזוקה לרכבות, לתחנת רכבת תת-קרקעית ולמיתקנים המשמשים להקמת המטרו ונמצאים בשטח העבודות להקמת המטרו, יחולו הוראות סעיף זה.
: (ב) הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות למועצה המאסדרת.
: (ג) בטרם מתן רישיון לעסקים האמורים בסעיף קטן (א), תתייעץ המועצה המאסדרת עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק, כולו או חלקו; לא השיבה הרשות המקומית הנוגעת בדבר בתוך 21 ימים מיום פניית המועצה המאסדרת אליה, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.
: (ד) המועצה המאסדרת רשאית להורות כי תנאי שקבע נותן אישור, ובכלל זה תנאי מוקדם, תנאי הרישיון, תנאי נוסף ברישיון או תנאי שנקבע במפרט אחיד, לא יחול לעניין מתן רישיון לגבי העסקים האמורים בסעיף קטן (א), אם מצאה כי אי-החלת התנאי לא תגרום לפגיעה ממשית בבריאותו או בביטחונו של אדם.
: (ה) פנתה המועצה המאסדרת, בהתאם לסמכותה לפי סעיף קטן (א), או חברה מבצעת לנותן אישור, בעניין עסק כאמור באותו סעיף קטן, ייתן נותן האישור את האישור המבוקש, ואם סירב למתן אישור כאמור - יעביר את תשובתו המנומקת לבקשה בתוך 21 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב נותן האישור לבקשה כאמור, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו נתן את האישור המבוקש בהתאם לפנייה.
: (ו) לבקשת חברה מבצעת, המועצה המאסדרת רשאית לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין שלגביו התקבלה החלטה מסוימת של נותן אישור, ובכלל זה לעניין [[סעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], אם מצאה כי יש בהחלטת נותן האישור כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.
: (ז) על החלטות המועצה המאסדרת לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו) לא יחולו הוראות [[סעיף 7ג3 לחוק רישוי עסקים]].

@ 93. הוראות לעניין בטיחות אש (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) בביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו מחויבת חברה מבצעת לעמוד בדרישות התקנים כמפורט להלן, כנוסחם ביום פרסומו של [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]]:
:: (1) תקן ישראלי ת&quot;י 5567 בריאות ובטיחות בעבודות מנהור בענף הבנייה - קובץ כללים 39;
:: (2) תקן ישראלי ת&quot;י 5435 מערכות תחבורה מסילתית ציבורית בנתיב קבוע - דרישות בטיחות אש 40;
:: (3) תקן 5350 בנייה ותפעול של מערכות רכבת מקומית 41, לעניין בטיחות באש.
: (ב) הרשות הארצית לכבאות והצלה לא תקבע הנחיות והוראות לעניין ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו לגבי מבנים שחלים עליהם התקנים המפורטים בסעיף קטן (א), נוסף על דרישות הקבועות בתקנים כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר קבלת אישור המועצה המאסדרת.
: (ג) המועצה המאסדרת תאשר הנחיה או הוראה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנעה כי יש בה כדי לגרום לעיכוב משמעותי בלוחות הזמנים לקידום מיזם המטרו או להשפעה משמעותית על תקציב המיזם, שנזקם עולה על התועלת הבטיחותית הנוספת בשל אותה הוראה או הנחיה.
: (ד) על אף האמור [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה=|בסעיף 43 לחוק הרשות הארצית לכבאות וההצלה, התשע&quot;ב-2012]], צו מיוחד כאמור [[באותו סעיף]] לעניין פעולות לקידום מיזם המטרו טעון הסכמה של המועצה המאסדרת.

@ 94. הקצאת זכויות במקרקעין לחברה המבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) רכשה החברה המבצעת זכויות בקרקע שאושרה לגביה תוכנית מטרו, לשם בינוי תשתית הכלולה במיזם המטרו, תחנות המטרו או מתחמי הדפו, תקצה רשות מקרקעי ישראל את הקרקע לחברה המבצעת למטרות אלה, בתום 30 ימים מיום שתפסה החברה המבצעת חזקה בקרקע או לאחר פניית החברה המבצעת לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, בלא תמורה, על פי חוזה חכירה מהוון כהגדרתו [[בסעיף 4יז(א) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]], לשם מימוש תוכנית המטרו.
: (ב)(1) רשות מקרקעי ישראל תקצה לחברה המבצעת קרקע פנויה שהיא מקרקעי ישראל, שאושרה לגביה תוכנית מטרו, לשם בינוי תשתית הכלולה במיזם המטרו, על פי חוזה חכירה מהוון כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתשלום תמורה כפי שתקבע מועצת מקרקעי ישראל.
:: (2) רשות מקרקעי ישראל תחתום על הסכם עם החברה המבצעת להקצאת קרקע כאמור בפסקה (1), בתוך 90 ימים מיום פניית החברה המבצעת אליה בבקשה להקצאת הקרקע האמורה.
:: (3) לא חתמה רשות מקרקעי ישראל על הסכם עם החברה המבצעת כאמור בפסקה (2) מסיבות שאינן תלויות בחברה המבצעת, תוקצה הקרקע לחברה המבצעת.
:: (4) אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מחובת החברה המבצעת לשלם לרשות מקרקעי ישראל תמורה בעד הקצאת הקרקע כאמור בפסקה (1).

@ 95. חיזוק מבנה לפי [[חוק התכנון והבנייה]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על עבודות בנייה או על פעולת חיזוק מורכבת שהחברה המבצעת מבצעת לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו, יחולו הוראות [[סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה]], בשינויים המחויבים, ובלבד שלעניין [[-|סעיף 261(ד)(4)]], יוגשו המסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל הן לוועדה המקומית והן לוועדה לתשתיות, והעבודות יבוצעו לאחר שהתקבלה חוות דעת הנדסית של מהנדס רשוי מטעם החברה המבצעת ובהתאם לחוות הדעת האמורה; בסעיף זה -
:- &quot;מהנדס רשוי&quot; - כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים]];
:- &quot;עבודות בנייה&quot; ו&quot;פעולת חיזוק מורכבת&quot; - כהגדרתן [[בסעיף 14א לפקודת מסילות הברזל]].

== פרק ו': ועדה לתיאום תשתיות (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 96. סמכות הוועדה לתיאום תשתיות לפסוק בסכסוכים הנוגעים למיזם המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד) 
: הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה לפי [[סעיף 55ב לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] ([[בפרק זה]] - הוועדה לתיאום תשתיות), תהיה מוסמכת לפסוק בסכסוכים הנוגעים למיזם המטרו בין גוף תשתית אחד או יותר ובין חברה מבצעת, בעניינים המפורטים [[בסעיף 59כב(א) לחוק החברות הממשלתיות]] ובעניין תנאי ערבות, ביטוח ותנאים מסחריים נוספים שנדרשים לטובת ביצוע עבודת תשתית, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 97. הרכב הוועדה לתיאום תשתיות לעניין סכסוך שגוף תשתית פרטי הוא צד לו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הרכב הוועדה לתיאום תשתיות לעניין סכסוך הנוגע למיזם המטרו שגוף תשתית פרטי הוא צד לו, יהיה כמפורט להלן:
:: (1) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, שימנה שר האוצר בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) עובד מינהל התכנון, שימנה המנהל הכללי של מינהל התכנון;
:: (3) נציג, אחד או יותר, כאמור [[בסעיף 55ג(א)(6) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
:: (4) חמישה נציגים כמפורט להלן, שימנה שר האוצר:
::: (א) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר;
::: (ב) נציג ציבור שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום התשתיות;
::: (ג) נציג ציבור שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות; מינוי לפי פסקה זו יהיה בהסכמת שר התחבורה;
::: (ד) נציג ציבור שהוא מגשר כהגדרתו [[בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בגישור בעניינים מסחריים; מינוי לפי פסקה זו יהיה בהסכמת שר התחבורה;
::: (ה) נציג ציבור נוסף שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ב), (ג) או (ד);
:: (5) עובד משרד התחבורה, שימנה שר התחבורה.
: (ב) מי שמוסמך למנות חבר בוועדה לתיאום תשתיות לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5), ימנה לו ממלא מקום קבוע שמתקיימים בו התנאים לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ובכפוף להוראות [[סעיף 59כד לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) נציגי הציבור בוועדה לתיאום תשתיות יהיו זכאים לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותם בכל ישיבה של הוועדה לתיאום תשתיות, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות שלו זכאי דירקטור בחברה הממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות [[סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות]].

@ 98. סמכות בלעדית לפסוק בסכסוך הנוגע למיזם מטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הוועדה לתיאום תשתיות תהיה הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו בהתאם להוראות [[סעיף 96]].
: (ב) על אף האמור בכל דין, גוף תשתית, ובכלל זה חברה מבצעת, רשאי לפנות בכתב לוועדה לתיאום תשתיות, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו לפי [[סעיף 96]], ובלבד שחלפו 14 ימים מהיום שבו הודיע בכתב לגוף התשתית האחר על כוונתו לפנות לוועדה לתיאום תשתיות.
: (ג) הוועדה לתיאום תשתיות תפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת המסמכים הדרושים לשם הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) וקיום הדיון בה.
: (ד) במסגרת הכרעה בסכסוך כאמור [[בסעיף 96]], רשאית הוועדה לתיאום תשתיות לתת כל אישור לביצוע פעולה במקום גוף תשתית, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין, או להחזיר את ההחלטה בעניין מתן אישור לביצוע הפעולה לגוף התשתית, בצירוף הנחיותיה.
: (ה) הכרעה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים; ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך 30 ימים ממועד המצאת הכרעת הוועדה.
: (ו) על אף האמור [[בפרק זה]], פנתה החברה המבצעת למועצה המאסדרת בבקשה למתן היתר כאמור [[בסעיף 78(ד)]] לעבודת תשתית מסוימת וניתנה החלטת המועצה המאסדרת באותו עניין, לא תדון הוועדה לתיאום תשתיות בסכסוך הנוגע לאותה עבודת תשתית, אלא אם כן מצא יושב ראש הוועדה לתיאום תשתיות כי פניית גוף התשתית לוועדה עוסקת בעניינים נוספים על אלה שבהם החליטה המועצה המאסדרת.
: (ז) המועצה המאסדרת לא תיתן היתר כאמור [[בסעיף 78(ד)]] לעבודת תשתית שהוועדה לתיאום תשתיות החלה את הדיון בעניינה או הכריעה בה.
: (ח) פנה גוף תשתית לוועדה לתיאום תשתיות בבקשה שתפסוק בסכסוך שהוועדה מוסמכת לפסוק בו בעניין עבודת תשתית מסוימת, רשאית החברה המבצעת, אם סברה כי מתקיימות הנסיבות המפורטות [[בסעיף 78(ד)]], לפנות למועצה המאסדרת בבקשה כי תיתן היתר כאמור [[באותו סעיף]] לגבי אותה עבודת תשתית, ובלבד שטרם החל דיון בעניין בוועדה לתיאום תשתיות; פנתה חברה מבצעת למועצה המאסדרת כאמור, לא תדון הוועדה לתיאום תשתיות בעניין עד להכרעת המועצה המאסדרת.

@ 99. החלת הוראות [[חוק החברות הממשלתיות]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: הוראות [[+|סעיפים 59כג(ב)]], [[+|59כד]], [[+|59כה]], [[+|59כו(ב) ו-(ג)]], [[+|59כז]], [[+|59כח(א) ו-(ג) עד (ה)]] [[ו-59ל לחוק החברות הממשלתיות]], יחולו, בשינויים המחויבים, על הוועדה לתיאום תשתיות, לגבי הסכסוכים שהיא מוסמכת לפסוק בהם, ועל הצדדים לסכסוך, לפי העניין.

== פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 100. שינוי תוכנית מטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא ניתן לשנות תוכנית מהתוכניות המנויות [[בתוספת הראשונה]] אלא באחת מאלה:
: (1) תוכנית לתשתית לאומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]], הכוללת הוראות בדבר שינוי בתוכנית המטרו;
: (2) תוכנית מיתאר ארצית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]], הכוללת הוראות בדבר שינוי בתוכנית המטרו.

@ 101. סיוע לעסקים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) המדינה תעניק סיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו, בהתאם לאמות מידה שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; בקביעת אמות המידה יובאו בחשבון, בין השאר, סוג העסק ומידת התלות של קיום העסק בקבלת קהל במקום העסק, מרחק העסק מגדר העבודות ומידת ההפרעה שהעבודות גורמות לה באפשרות הגישה לעסק; אמות המידה יפורסמו ברשומות וכן באתרי האינטרנט של משרד האוצר, של החברה המבצעת ושל הרשויות המקומיות שבהן מוקמות תחנות מטרו.
: (ב) סיוע כספי כאמור בסעיף קטן (א) יינתן מאוצר המדינה באמצעות שיפוי בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילם העסק בתקופת העבודות שנעשו בסמיכות לו ובאמצעות מענקים כספיים נוספים, ולא יהיה מותנה בהוכחת פגיעה בהכנסות העסק, בהוכחת פגיעה ברווחיותו או בבחינת הוצאות שהוציא בפועל; שר האוצר רשאי לקבוע כי סיוע כאמור יועבר באמצעות חברה ממשלתית או יחידת סמך; קביעה כאמור תהיה לאחר התייעצות עם השר הממונה על החברה הממשלתית או יחידת הסמך, לפי העניין.
: (ג) סכום הסיוע הכספי שיוענק לפי סעיף זה לכל תקופת העבודות להקמה של תחנות המטרו לא יפחת מ-500 מיליון שקלים חדשים ולא יעלה על 550 מיליון שקלים חדשים; ואולם, שר האוצר רשאי לקבוע באמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) כי הרשויות המקומיות שעסקים שמקבלים סיוע נמצאים בהן ישתתפו בסיוע הכספי הניתן לעסקים כאמור, ובלבד שסכום הסיוע הכספי מכלל הרשויות המקומיות כאמור לא יעלה על 50 מיליון שקלים חדשים, בהתאם לאמות המידה שקבע שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
: (ד)(1) החברה המבצעת תפעל, ככל הניתן, במסגרת סמכויותיה, לאפשר מרחב ציבורי בטוח ונגיש לשהיית מבקרים בעסקים בסביבת העבודות, ובכלל זה אמצעים לעניין תאורה, גידור, שילוט, וניקיון אתרי העבודות והמעברים הגובלים בהם.
:: (2) לשם קיום חובותיה כאמור בפסקה (1), תפעיל החברה המבצעת, בין השאר, מוקד שירות ותפעול, אשר ייתן מענה שוטף לפניות בעניינים אלה בכל רשות מקומית שמתקיימות בשטחה עבודות, ותקצה את כוח האדם והמשאבים הנדרשים לכך.
: (ה) שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשישה חודשים ממועד תחילת העבודות להקמת תחנות המטרו, על כל אלה:
:: (1) מספר העסקים שהוענק להם סיוע כספי;
:: (2) סכום הסיוע הכספי שניתן לעסקים בכל רשות מקומית;
:: (3) הפעולות שננקטו ליידוע עסקים על זכאותם לסיוע הכספי;
:: (4) הפעולות שנקטה החברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
: ((פורסמו [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ&quot;ו-2026]].))

@ 102. ביצוע ותקנות - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר האוצר ממונה על ביצוע [[פרק ג']] והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 103. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשפ&quot;ד)
: שר האוצר, לפי המלצת הוועדה המנהלת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 104. תחולה - [[פרק ג']] (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: (א) הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] לא יחולו על תכנית משביחה שהופקדה לפני יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) (להלן - המועד הקובע) ועל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה לפני המועד הקובע או אושרה לפני אישורה של תמ&quot;א 70, למעט תכנית שהופקדה לפני המועד הקובע ולאחר מועד זה הגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בעקבות הליך לפי [[סעיף 106 לחוק התכנון והבנייה]], בשיעור העולה על 10% ולפחות ב-1,500 מ&quot;ר מהשטח האמור שנכלל במסגרת התכנית שהופקדה לפני המועד הקובע.
: (ב) הוראות [[סעיפים 18 עד 26]] [[ו-106]] יחולו על תכנית משביחה שהופקדה בתוך 23 שנים מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ועל הקלה או שימוש חורג מתכנית משביחה שהוחלט לאשרם בתוך התקופה האמורה, והוראות [[סעיפים 19 עד 26]] יחולו על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה בתוך התקופה האמורה; שר האוצר רשאי, באישור ועדה של הכנסת, להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות של שש שנים כל אחת.
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) הוראות [[סעיפים 18 עד 26]] [[ו-106]] יחולו על תכנית משביחה שהופקדה בתוך 23 שנים מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ועל הקלה או שימוש חורג מתכנית משביחה שהוחלט לאשרם בתוך התקופה האמורה, והוראות [[סעיפים 19 עד 26]] יחולו על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה בתוך התקופה האמורה; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות של שש שנים כל אחת.
: (ג) הוראות [[סעיף 29]] לא יחולו על תוכנית משביחה למקרקעין במתחם השפעה שהוחלט על הפקדתה לפני פרסום הודעת ועדת הפיתוח, כאמור [[בסעיף 29(ו)]], בעניין קביעת שיעור ההקניה שיחול באותו מתחם השפעה.

@ 105. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: שר האוצר ושר התחבורה ידווחו לוועדה של הכנסת מדי שנה, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום 31 במרס, ולעניין פסקה (4) - מדי חודשיים, על היערכות ויישום הוראות חוק זה ובכלל זה -
: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) שר האוצר ושר התחבורה ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה מדי שנה, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום 31 במרס, ולעניין פסקה (4) - מדי חודשיים, על היערכות ויישום הוראות חוק זה ובכלל זה -
: (1) שלבי מיזם המטרו המתוכננים והתקדמות המיזם;
: (2) יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת בהתאם [[לסעיף 16(ג)]];
: (3) הכנסות שהתקבלו בהתאם [[לסעיף 17(א)]] בשנה שחלפה וסך ההוצאה בפועל בגין המיזם בשנה שחלפה;
: (4) מצבה התכנוני של תמ&quot;א 70 והאם אושרה;
: (5) סך התקבולים שהתקבלו מרשות מקרקעי ישראל בשנה הקודמת לפי [[סעיף 67]];
: (6) סך התקבולים שהתקבלו מגביית מס המטרו, ככל שהתקבלו;
: (7) יישום ההוראות לעניין דיור בהישג יד לפי [[סעיף 36]], [[סעיף 76ב(ב1)(3) לחוק התכנון והבנייה]] [[וסעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]].

@ 106. הוראת מעבר לעניין קביעת מתחמי השפעה (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יום המסירה להערות&quot; - יום מסירת תמ&quot;א 70 להערות הוועדות המחוזיות, לפי [[סעיף 52 לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מועד אישור תמ&quot;א 70&quot; - יום פרסום הודעה ברשומות על אישור תמ&quot;א 70;
::- &quot;המועצה הארצית&quot; - המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מתחמי ההשפעה הזמניים&quot; - המקרקעין שנכללו במתחמי ההשפעה המפורטים בתמ&quot;א 70 שהועברה להערות הוועדות המחוזיות או בהחלטת המועצה הארצית כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ב) החל מיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) לא תאושר תכנית משביחה במתחמי ההשפעה הזמניים, אשר לא הופקדה עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023), אלא בהתאם לכללים שקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדה של הכנסת, לעניין תשלומי מס השבחת המטרו או הבטחתם; לעניין זה, &quot;הפקדה&quot; - כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]].
:: (((הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-25):)) החל מיום א' באדר התשפ&quot;ה (1 במרץ 2025) לא תאושר תכנית משביחה במתחמי ההשפעה הזמניים, אשר לא הופקדה עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023), אלא בהתאם לכללים שקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לעניין תשלומי מס השבחת המטרו או הבטחתם; לעניין זה, &quot;הפקדה&quot; - כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה]].
: (ג) מסרה המועצה הארצית את תמ&quot;א 70 להערות הוועדות המחוזיות עד יום ו' בכסלו התשפ&quot;ג (30 בנובמבר 2022), יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תיעשה פעולה מכוח תכנית משביחה, כמפורט להלן, לגבי מקרקעין מושבחים במתחם השפעה זמני, אלא אם כן קוימו הוראות פסקאות (3) ו-(4):
::: (א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין אשר אושרה לגביהם תכנית משביחה ומכוח אותה תכנית;
::: (ב) לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין לפי תכנית משביחה, לא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג לפי תכנית כאמור;
:: (2) היטל ההשבחה במקרקעין שחלה בהם השבחה לפי תכנית משביחה, יהיה בשיעור של 40% מההשבחה כמשמעותה [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]];
:: (3) סכום של 21% מההשבחה כמשמעותה [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]] ישולם לאוצר המדינה; הוראה זו תחול על אף האמור [[+|בסעיף 196א]] [[חוק התכנון והבנייה|ובתוספת השלישית]];
:: (4) סכום של 11% מההשבחה כמשמעותה [[חוק התכנון והבנייה|בתוספת השלישית]] יינתן בצורת ערובה שיקבע שר האוצר, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין דרישת הערובה, סוג הערובה, תנאיה, דרך שחרורה וחילוטה;
:: (5) על אף הוראות פסקאות (3) ו-(4), לעניין התשלום בהתאם להוראות [[סעיף 19(א1)]], יקראו את פסקה (3) כאילו במקום &quot;22.5%&quot; יבוא &quot;20%&quot; ופסקה (4) - לא תיקרא.
: (ד) לא מסרה המועצה הארצית את תמ&quot;א 70 להערות הוועדות המחוזיות עד למועד הקבוע ברישה של סעיף קטן (ג), תקבע המועצה הארצית בהחלטה את מתחמי ההשפעה הזמניים, וזאת לא יאוחר מיום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) ויחולו הוראות סעיף קטן (ג).
: (ה) יושב ראש הוועדה המקומית או מי שהסמיכו לכך יציין בתעודה החתומה בידו לפי [[חוק התכנון והבנייה|סעיף 10(א) לתוספת השלישית]] לעניין תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעין, כי חלה חובת מתן תשלום ומתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ו) שר האוצר יקבע הוראות לפי [[סעיף 24(ג)]] בדבר אישור שבעל מקרקעין במתחמי השפעה זמניים נדרש להציג לרשם המקרקעין לגבי חובת תשלום ומתן ערבות כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ז) פורסמה ברשומות הודעה בדבר אישור תמ&quot;א 70, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ערובות שניתנו לפי סעיף קטן (ג)(4), לגבי מקרקעין שנכללו במתחמי השפעה לפי תמ&quot;א 70, יחולטו לצורך תשלום מס השבחת המטרו החל על המקרקעין;
:: (2) ערובות שניתנו לפי סעיף קטן (ג)(4) לגבי מקרקעין שלא נכללו במתחמי השפעה שאושרו לפי תמ&quot;א 70, ישוחררו, ואחריותו של נותן הערובה על פי כתב הערובה תהיה בטלה;
:: (3) סכומי מס השבחת מטרו ששולמו בשל מקרקעין שנכללו במתחמי השפעה שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) או (ד) ולא נכללו במתחמי ההשפעה שאושרו בתמ&quot;א 70, יושבו למשלם בניכוי חלק היטל ההשבחה שיושב מאוצר המדינה לוועדה המקומית, והכול בהתאם לכללים שיקבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ב), ולמשלם לא תהיה חבות נוספת כלפי הוועדה המקומית בגין אותו חלק של היטל ההשבחה כאמור.

@ 107. חובת גוף תשתית להשלמת איתור ומיפוי של תשתית בשטח תוכנית המטרו או בשטח סמוך (תיקון: תשפ&quot;ד)
: גוף תשתית יערוך הליך להשלמת איתור ומיפוי של התשתית שהוא מחזיק או מפעיל בשטח תוכנית המטרו או בשטח הסמוך לה, ככל הנדרש, כך שעד תום ארבעה חודשים מיום תחילתו של [[25:4758425|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ד-2024]] ([[בפרק זה]] - החוק המתקן), יהיה ברשותו כלל המידע לגבי התשתית שהוא מחזיק או מפעיל כאמור; לעניין זה, &quot;שטח סמוך&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 74]].

@ 108. הוראת מעבר לעניין ועדה לתיאום תשתיות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 55ג(א) לחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]], לעניין סכסוך שנדון בוועדה לתיאום תשתיות בעקבות פנייה של גוף תשתית שנערכה ערב תחילתו של [[25:4758425|החוק המתקן]], הרכב הוועדה לתיאום תשתיות יהיה בהתאם לקבוע [[בחוק משק הגז הטבעי]] או [[בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018]], לפי העניין, כנוסחם ערב תחילתו של [[25:4758425|החוק המתקן]].

== (((כותרת נמחקה))) (תיקון: תשפ&quot;ד) ==

@ 109. תחילה (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תחילתו של חוק זה ביום פרסומו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]].
:: (([[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ&quot;ב-2021]] פורסם ביום 18.11.2021.))
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילת [[התוספת השלישית לחוק זה]] ביום פרסומן ברשומות של אמות מידה כאמור [[בסעיף 101]].

@ 110. הוראת מעבר לעניין חברה מבצעת (תיקון: תשפ&quot;ד)
: עד להתקשרות עם חברה מבצעת בהסכם פיתוח לפי הוראות [[סעיף 4(ב)]], תהיה חברת נת&quot;ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע&quot;מ חברה מבצעת כמשמעותה [[באותו סעיף]].

== תוספת ראשונה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[ההגדרה &quot;תכנית המטרו&quot; שבסעיף 1]] [[וסעיף 16(א)]]))) ====
=== התכניות הכלולות בתכנית המטרו ===
@ (1) : תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M3 (תת&quot;ל 103);
@ (2) : תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M1 - מקטע דרומי (תת&quot;ל 101/א);
@ (3) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M1 - מקטע מרכזי (תת&quot;ל 101/ב);
@ (4) : תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M2 (תת&quot;ל 102);
@ (5) : תמ&quot;א 70/א;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 1M - מקטע צפוני (תת&quot;ל 101/ג);
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 1M - מקטע תע&quot;ש השרון (תת&quot;ל 101/ד);
@ (8) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;ו) : תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 3M - חיבורים תפעוליים מטרו (תת&quot;ל 103/ב).


== תוספת שנייה (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 38]]))) ====

: {|
! רשות מקומית !! מקדם שיטת הארנונה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : 1. אור יהודה, אזור, באר יעקב, גבעת שמואל, גבעתיים, דרום השרון, הוד השרון, כפר סבא, לוד, נס ציונה, קריית אונו, רמלה, רמת השרון, רעננה, שדות דן || 0.78
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : 2. בת ים, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות || 0.88
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : 3. בני ברק, הרצליה, חולון, רמת גן, תל־אביב-יפו || 1 
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ד) ==
==== ((([[סעיף 85]]))) ====

@ 1. הגדרות
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מבנה&quot; - למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא כדין;
:- &quot;מיגון אקוסטי&quot; - כל אמצעי מיגון שמטרתו הפחתת רעש;
:- &quot;מיגון אקוסטי במבנה&quot; - מיגון אקוסטי המותקן על גבי מבנה או משולב ברכיביו ומטרתו להפחית את רמת הרעש הנשמעת בתוך המבנה;
:- &quot;שיעור היעילות של מיגון אקוסטי במבנה&quot; - שיעור הפחתת מפלס הרעש באמצעות מיגון אקוסטי במבנה, הנמדד בהתאם לנוהל של חברה מבצעת, שאישרה המועצה המאסדרת לאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה.

@ 2. רעש חזק או בלתי סביר
: (א) על אף ההוראות לפי [[חוק למניעת מפגעים]], יראו רעש שמקורו בפעולה של חברה מבצעת לקידום מיזם המטרו כרעש חזק או בלתי סביר לעניין [[סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים]], אם מתקיימים לגביו שני אלה:
:: (1) הוא מפריע לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים;
:: (2) מפלס הרעש עולה על הגבוה מאלה:
::: (א) בשעות היום - מפלס הרעש המרבי לפי [[חוק למניעת מפגעים]] בתוספת 25db;
::: (ב) בכל שעות היממה - מפלס הרעש המרבי לפי [[חוק למניעת מפגעים]] בתוספת 20db, ולעניין מיגון אקוסטי במבנה - בתוספת שיעור היעילות של המיגון האקוסטי במבנה;
::: (ג) מפלס רעש שווה ערך לפי [[חוק למניעת מפגעים]] - בהתחשב בתרומת רעש הרקע בתוספת 5db; לעניין זה, תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור בהוראות לפי [[חוק למניעת מפגעים]] על בסיס ממוצע לרבע שעה.
: (ב) מדידת מפלס הרעש לעניין סעיף קטן (א) תיעשה במרחק של מטר מחוץ למבנה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו כל אחד מאלה כרעש שמקורו בפעולה של חברה מבצעת לקידום מיזם המטרו כרעש חזק או בלתי סביר:
:: (1) החריגה ממפלס הרעש כאמור בסעיף קטן (א) במבנה שלגביו מתבצעת המדידה, אינה עולה על 10db, וכן אינה עולה על 250 שעות בשנה קלנדרית ועל 40 שעות בחודש; החברה המבצעת תפרסם הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין;
:: (2) החריגה ממפלס הרעש ביום כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 30db במשך יותר מחמש שעות רצופות ביממה אחת ומתקיימים כל אלה:
::: (א) ניתן אישור המועצה המאסדרת לחריגה ממפלס הרעש, מטעמים שיירשמו; המועצה המאסדרת תיתן אישור כאמור עד עשר פעמים בשנה, אולם היא רשאית לאשר שתי חריגות נוספות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
::: (ב) החברה המבצעת פרסמה הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין.
: (ד)(1) החברה המבצעת תמדוד ותתעד את מפלס הרעש לפי [[תוספת זו]] בהתאם להוראות המשרד להגנת הסביבה ובהתאם להוראות כל דין.
:: (2) החברה המבצעת תדווח למשרד להגנת הסביבה, אחת לחודש, על תוצאות המדידה לפי [[תוספת זו]]; המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש, בנסיבות מיוחדות, כי דיווח כאמור יימסר לו אחת לשבוע, ובלבד שנתן על כך הודעה מראש לחברה המבצעת; המשרד להגנת הסביבה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הדיווחים לפי פסקה זו.

@ 3. הקמת מיגון אקוסטי חלופי
: על אף ההוראות לפי [[חוק למניעת מפגעים]] ולפי [[חוק התכנון והבנייה]], נדרשה חברה מבצעת במהלך ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו להרוס מיגון אקוסטי קיים, יהיה עליה להקים בתום העבודות מיגון אקוסטי חלופי שווה ערך למיגון האקוסטי שהרסה.

@ 4. הפעלת מכונות
: על אף האמור לפי [[חוק למניעת מפגעים]], לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, חברה מבצעת רשאית להפעיל מכונה כמשמעותה לפי [[החוק האמור]] או לבצע כל עבודה שאינה כרוכה בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור [[בסעיף 2 לתוספת זו]], לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא בהן, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה.

@ 5. פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות 
: על אף האמור לפי [[חוק למניעת מפגעים]], לשם קידום מיזם המטרו, חברה מבצעת רשאית לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש, ובלבד שלא מדובר ברעש חזק או בלתי סביר כאמור [[בתוספת זו]]; לעניין זה, &quot;מכלים&quot; - לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא בהם.</text>
      <sha1>rbnf482o8qubtkilrqacb7l0ykxlyiv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק רכבת תחתית (מטרו)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>457661</id>
    <revision>
      <id>3018202</id>
      <parentid>3002454</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T11:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3018200]</comment>
      <origin>3018202</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="249827" sha1="3jgqk39hs9xo63hqu3va65mhpqohgm7" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2165189}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ב, 95|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|1080|תיקון מס׳ 139 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648304.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 25|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1272|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 370|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 148|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12078.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: קידום מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הקמת רשות המטרו ותפקידיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המועצה המאסדרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוועדה המנהלת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מינוי עובדי רשות המטרו לדירקטוריון חברה מבצעת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מימון ופיתוח מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עקרונות למימון מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: היטל השבחה, מס השבחת מטרו והקניית מקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן ג׳1: היטל מימון המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: פיתוח מקרקעין מיועדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: העברת תקבולים מרשות מקרקעי ישראל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: ועדה לפיצויים למיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעילות גורם מוסמך לקידום מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: עדיפות מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: תיאום תשתיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות מיוחדות להסרת חסמים לשם קידום מיזם המטרו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ועדה לתיאום תשתיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|התכניות הכלולות בתכנית המטרו}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לביצוע פעולה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור או רישיון הנדרש לפי כל דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} פטור מביצוע פעילות או פעולה שנתן גורם מוסמך לפי כל דין לאדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מהגופים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם לפי חוק;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברה בת ממשלתית או חברה עירונית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף תשתית“ – גוף המפעיל או המחזיק תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף תשתית פרטי“ – גוף תשתית שאינו גוף תשתית ציבורי, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד ששר התקשורת העניק לו סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 4|סעיף 4(ו) לחוק התקשורת}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון להקמה או להפעלה של תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף תשתית ציבורי“ – גוף תשתית שהוא גוף ציבורי, לרבות תאגיד מים וביוב שאינו נמצא בשליטת רשות מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מוסמך“ – גוף ציבורי או גוף תשתית, שחברה מבצעת נדרשת לקבל ממנו אישור לביצוע פעולה או לבצע עימו תיאום תשתיות, לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“, ”היתר בנייה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה של הכנסת“ – {{ח:הערה|(הוחלפה כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה, כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ולעניין מניעת רעש לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הפנים והגנת הסביבה“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הפיתוח“ – הוועדה לפיתוח סובב המטרו שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מבצעת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה ממשלתית“, ”חברה בת ממשלתית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חובת המכרזים“ – {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המים“ – {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת מפגעים“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכסי המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העתיקות“ – {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות, התשל״ח–1978}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו־2018“ – {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לתיקון דיני הרכישה“ – {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה המאסדרת“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיף 8ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד תכנון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להשכלה גבוהה“ ו”מוסד מוכר להשכלה גבוהה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה המאסדרת“ – המועצה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת ההנדסה והאדריכלות“ ו”פנקס המהנדסים והאדריכלים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם המטרו“ – מיזם להקמת רכבת תחתית (מטרו) באזור גוש דן, מכוח תכנית המטרו, לרבות מרכזי תחבורה משולבים ומבנים המוקמים בשטח התכנית האמורה מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל רשות המטרו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסילת ברזל“, ”מסילת ברזל מקומית“ ו”מסילת ברזל ארצית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחבורה משולב“ – מפגש של מסילת ברזל שהוקמה מכוח תכנית המטרו עם מסילת ברזל מקומית או מסילת ברזל ארצית, אחת לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכז תחזוקה לרכבות“, ”מתחם דפו“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת תחתית (מטרו);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם דפו“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה לקידום מיזם המטרו“ – כל פעולה הנדרשת לשם קידום מיזם המטרו, ובכלל זה להקמת המיזם, להפעלתו או לתחזוקתו, למעט פעולה להקמת מבנים שאינם מיועדים לצורך תחבורתי מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו, מתום חמש שנים מיום סיום בניית התחנה, המרכז או המתחם, לפי העניין, ופעולה להפעלה ולתחזוקה של מבנים כאמור; לעניין הגדרה זו, ”סיום בנייה“ – אישור מתכנן הוועדה לתשתיות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, על השלמת ביצוע העבודות בהתאם להרשאה שנתנה הוועדה לתשתיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מסילות הברזל“ – {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הקרקעות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שר התחבורה“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית המטרו“ – התכניות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}, כפי שיהיו בתוקף מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית התקצוב“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמ״א 70“ – תכנית מתאר ארצית למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב, כפי שתהיה בתוקף מעת לעת, אשר לגביה פורסמה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 77|סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמ״א 70/א“ – תכנית מתאר ארצית מפורטת לבינוי מעל מתחמי הדפו של מערכת המטרו במטרופולין תל אביב או בסביבתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית“ – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת־קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, בזק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}}, ביוב, מים, דלק, גז או חומרים מסוכנים, וכן תשתית לסילוק פסולת או לטיפול בביוב.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: קידום מיזם המטרו}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו}}

{{ח:סעיף|2|האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גוף ציבורי יביא בחשבון במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול על פי דין, את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו, ובכלל זה הפעלתו ותחזוקתו, באופן מהיר ומיטבי, וכן את ההשלכות הכלכליות של החלטותיו על המיזם; לשם כך רשאי גוף ציבורי לפנות לוועדה המנהלת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, לקבלת עמדתה באשר להשפעת החלטתו על מיזם המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף ציבורי הממלא תפקיד בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית או החילוץ וההצלה, יפנה לוועדה המנהלת בטרם מתן הוראה או הנחיה שיש לה השפעה על מיזם המטרו, לשם קבלת עמדתה באשר להשפעת ההוראה או ההנחיה כאמור על המיזם; לא השיבה הוועדה המנהלת לפנייה של גוף ציבורי כאמור בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הנחיה או הוראה כאמור הנדרשת לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לשלומו או לביטחונו של אדם או לשם מניעת פגיעה חמורה ברכוש ועל הוראה או הנחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93(ב)}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הקמת רשות המטרו ותפקידיה}}

{{ח:סעיף|3|הקמת רשות המטרו}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה, במשרד התחבורה, רשות המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המטרו תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה ותפעל בהתאם למדיניות הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} לרשות המטרו יהיו מועצה מאסדרת שתעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, ועדה מנהלת ומנהל.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידי רשות המטרו, למעט התפקידים שיוחדו למועצה המאסדרת, לוועדה המנהלת או למנהל, יבוצעו בידי המנהל באמצעות עובדי הרשות.

{{ח:סעיף|4|תפקידי הרשות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} רשות המטרו תקדם ותנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו ומיזמים נלווים לו, ובכלל זה תפעל לטובת קידומו כמיזם בעל חשיבות לאומית.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המטרו תתקשר בהסכם עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, אחת או יותר, לשם ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו (בחוק זה – חברה מבצעת); לעניין ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים}}, יראו התקשרות בהסכם לפי סעיף קטן זה (בחוק זה – הסכם פיתוח) כהתקשרות מסגרת כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ושר התחבורה רשאים להורות, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי רשות המטרו תקדם הקמת מסילות ברזל מקומיות בגוש דן, לרבות פעולות הנדרשות להפעלתן ולתחזוקתן, בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדה של הכנסת, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} רשות המטרו תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה או לפי דין אחר.

{{ח:סעיף|5|תקציב הרשות}}
{{ח:ת}} תקציב רשות המטרו ייקבע בתכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד התחבורה בחוק תקציב שנתי; בסעיף זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|6|התקשרות}}
{{ח:ת}} בעסקאות לשם ביצוע תפקידי רשות המטרו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, המנויים להלן מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור:
{{ח:תת|(1)}} המנהל יחד עם חשב רשות המטרו, למעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת;
{{ח:תת|(2)}} יושב ראש הוועדה המנהלת יחד עם חשב רשות המטרו, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.

{{ח:סעיף|7|עובדי הרשות}}
{{ח:ת}} עובדי רשות המטרו יהיו עובדי המדינה.

{{ח:סעיף|8|מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את מנהל רשות המטרו על פי הצעת בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1) עד (4)}}; הודעה על מינוי המנהל תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות למנהל מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, באחד מהתחומים הבאים: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית, ניהול או בתחום אחר הנוגע לתחומי פעילותה של רשות המטרו כפי שיקבע הצוות כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} מתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומי התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יהיה אחראי על ניהול ענייני רשות המטרו בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת והמועצה המאסדרת, ובין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} יגיש למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות, דיווח על פעולות רשות המטרו, וכן יגיש לוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר כפי שתורה הוועדה המנהלת, דיווח על ביצוע תכנית התקצוב ותכנית העבודה הרב־שנתית בשנה שחלפה; כמו כן יעביר למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, לפי בקשתן, כל מידע שיידרש להן לשם מילוי תפקידיהן;
{{ח:תתת|(2)}} יכהן כדירקטור או כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}};
{{ח:תתת|(3)}} ימלא כל תפקיד אחר שהטילה עליו הוועדה המנהלת.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המועצה המאסדרת|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|8א|הרכב המועצה המאסדרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות המטרו תהיה מועצה אשר תעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, וחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המועצה המאסדרת;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה, או עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה שימנה המנהל הכללי כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;
{{ח:תתת|(4)}} עובד רשות מקומית הנמצאת בתחומי תוכנית המטרו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה שר הפנים לפי המלצת יושב ראש הגוף המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא אחד מהמפורטים להלן, והוא בעל שבע שנות ניסיון בתחום הקמה או תפעול של מיזמי תשתיות ואינו עובד המדינה, עובד חברה ממשלתית או עובד תאגיד שהוקם לפי דין:
{{ח:תתתת|(א)}} מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה, בתחום ההנדסה או התכנון;
{{ח:תתת|(6)}} עובד המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית או התאגיד שהוקם על פי חוק או קצין משטרה שתחום פעילותם הוא בעניין הנדון בפני המועצה המאסדרת, שימנו המנהל של המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית, התאגיד כאמור או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה את חבר המועצה המאסדרת המנוי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א) מתוך רשימה של לפחות שלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(א) ושלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(ב), שהציעה מועצת ההנדסה והאדריכלות או המועצה להשכלה גבוהה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להזמין לדיוני המועצה המאסדרת עובדי ממשלה, עובדי רשות ממשלתית או עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק, שתחום עיסוקם נוגע לעניין מסוים הנדון במועצה המאסדרת; לנציגים כאמור תהיה דעה מייעצת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} חברי המועצה המאסדרת כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5) ימונו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ה)}} מי שמוסמך למנות חבר במועצה המאסדרת, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר, לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|8ב|תפקידי המועצה המאסדרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי המועצה המאסדרת הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} מתן אישור לביצוע פעולה לחברה מבצעת, בעניינים כמפורט בחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} מתן אישור לגוף המוסמך להוציא צו הפסקה מינהלי לגבי חברה מבצעת;
{{ח:תתת|(3)}} הסרת חסמים בהליכי תיאום בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} הארכת מועדים הנקובים בחוק זה, בעניינים שונים.
{{ח:תת|(ב)}} בקבלת החלטה, תביא המועצה המאסדרת בחשבון את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, וכן את השיקולים שעל גוף ציבורי לשקול במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין בתחום הפעילות שבעניינה דנה המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|8ג|יושב ראש המועצה המאסדרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את יושב ראש המועצה המאסדרת מתוך רשימת מועמדים שיציעו בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1) עד (4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות ליושב ראש המועצה המאסדרת מי שמתקיימים לגביו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין יושב ראש המועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי יושב ראש המועצה המאסדרת תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.

{{ח:סעיף|8ד|סייג למינוי של חבר המועצה המאסדרת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:סעיף|8ה|הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה המאסדרת שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|פסקאות (1) או (4) עד (6) של סעיף 8א(א)}} יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לגורם שמינה אותו.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה המאסדרת, יעבירו הגורם הממנה מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו לחבר המועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ג)}} הגורם הממנה לא יפסיק את כהונתו של חבר המועצה המאסדרת לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ”הגורם הממנה“ – לעניין חבר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א(א)(1) או (2)}} – שר התחבורה, ולעניין חבר המנוי {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א(א)(3)}} – שר האוצר.

{{ח:סעיף|8ו|תוקף פעולות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} קיום המועצה המאסדרת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה המאסדרת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

{{ח:סעיף|8ז|החלטות המועצה המאסדרת, הוראותיה וסדרי עבודתה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה המאסדרת ואחד מחברי המועצה המנוי {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א(א)(2), (3) או (6)}}; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ב)}} זימון לישיבות המועצה המאסדרת יישלח לחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, אולם יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להורות, מנימוקים שיירשמו, כי זימון כאמור יישלח במועד מאוחר יותר בשל דחיפות העניין, אך לכל הפחות 36 שעות לפני מועד הישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות המועצה המאסדרת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה המאסדרת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות המועצה המאסדרת אינן חייבות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המטרו באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות המועצה המאסדרת, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין ותיעודן לאורך זמן ובצירוף עיקרי הדיון ונימוקי ההחלטה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), המועצה המאסדרת לא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}}, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|8ח|גמול והחזר הוצאות}}
{{ח:ת}} חבר המועצה המאסדרת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת רשות המטרו בעד השתתפות בישיבות המועצה המאסדרת, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; לעניין זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|8ט|החלת דינים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} חברי המועצה המאסדרת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה המאסדרת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}} – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|8י|ניגוד עניינים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של חבר המועצה המאסדרת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה המאסדרת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר המועצה המאסדרת – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של חבר המועצה;
{{ח:תתתת|(2)}} אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;
{{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה המאסדרת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יראו חבר של המועצה המאסדרת שהוא נציג של גוף כנמצא בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מייצג את ענייני הגוף שהוא נציגו.
{{ח:תת|(ה)}} נודע לחבר המועצה המאסדרת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה המאסדרת; היה חבר המועצה המאסדרת האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר התחבורה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: הוועדה המנהלת|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|9|הרכב הוועדה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המנהלת לרשות המטרו תהיה ועדה מנהלת, בת חמישה חברים (בחוק זה – הוועדה המנהלת), והם:
{{ח:תת|(1)}} המנהל הכללי של משרד התחבורה, והוא יהיה יושב הראש;
{{ח:תת|(2)}} עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה המנהל הכללי של משרד התחבורה;
{{ח:תת|(3)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;
{{ח:תת|(4)}} החשב הכללי במשרד האוצר או סגן החשב הכללי שימנה החשב הכללי, האחראי על תחום התשתיות;
{{ח:תת|(5)}} יושב ראש המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|10|תפקידי הוועדה המנהלת}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הוועדה המנהלת הם לקדם ולנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו, ובכלל זה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את לוחות הזמנים לביצוע מיזם המטרו והשלבים לביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} לאשר את הסכם הפיתוח בין המדינה לחברה מבצעת ולפקח על פעילות החברה המבצעת בהתאם להסכם כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} לעדכן את תכנית התקצוב ולפקח על עמידת החברה המבצעת בתכנית כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו ותקציבה, את המבנה הארגוני של הרשות ואת אופן גיוס כוח אדם לרשות;
{{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה או לפי דין אחר, או שהטילה עליה הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג) או (ד)}} כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים, תמלא הוועדה המנהלת את התפקידים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(4), בשינויים המחויבים, גם לעניין קידום המיזמים הנוספים.

{{ח:סעיף|11|סדרי עבודתה של הוועדה המנהלת}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הוועדה המנהלת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה חבר הוועדה המנוי {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(1) או (2)}} וחבר הוועדה המנוי {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(3) או (4)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה המנהלת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המנהלת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|12|תכנית התקצוב}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תאשר תכנית רב־שנתית לתקצוב עלויות מיזם המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המנהלת תעדכן את תכנית התקצוב, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר מדי שנה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הוועדה המנהלת על עדכון תכנית התקצוב כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה אישורו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} סבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי החלטה של הוועדה המנהלת עלולה להביא לחריגה מתכנית התקצוב, יודיע על כך לוועדה המנהלת ויציג בפניה את הנימוקים לכך; הודיע כאמור, לא תתקבל ההחלטה אלא לאחר עדכון תכנית התקצוב בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הממונה על התקציבים לפי סעיף זה יהיו מנומקות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מינוי עובדי רשות המטרו לדירקטוריון חברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|13|דירקטוריון חברה מבצעת}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, בדירקטוריון חברה מבצעת יכהן כדירקטור אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} עובד רשות המטרו בדרגת סגן מנהל כללי שמינה המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין מינוי דירקטור בדירקטוריון חברה מבצעת לפי סעיף קטן (א)(2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיפים 16א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18|ו־18 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תת}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18|בסעיף 18}}, בכל מקום, במקום ”השרים“ או ”השר“ יבוא ”מנהל רשות המטרו“.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת יהיה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל רשות המטרו המכהן כדירקטור בחברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) – על אף האמור בכל דין ואם הורו כן שר התחבורה ושר האוצר ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בסימן זה}} – השרים) והודיעו על כך לדירקטוריון החברה המבצעת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנבחר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות}} – בכפוף להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ד)}} לא הורו השרים כאמור בסעיף קטן (ג)(1), בטרם יבחר הדירקטוריון באחד מחבריו ליושב ראש הדירקטוריון לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות}}, יפנה הדירקטוריון לשרים לשם בחינת כוונתם להפעיל את סמכותם כאמור; לא השיבו השרים לפנייה כאמור בתוך 30 ימים, יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).

{{ח:סעיף|14|עובד רשות המטרו המכהן כדירקטור או כיושב ראש דירקטוריון בחברה מבצעת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יראו בדירקטור בחברה מבצעת, ובכלל זה ביושב ראש הדירקטוריון, שהוא עובד רשות המטרו, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים או כמי שפועל בניגוד עניינים מעצם היותו עובד רשות המטרו, ולא יחול לגביו כל איסור על פעולה בניגוד עניינים הקבוע בדין לעניין זה; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} דיונים בדירקטוריון חברה מבצעת בעניין מהעניינים המפורטים להלן יתקיימו שלא בנוכחות דירקטור כאמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} משא ומתן בין החברה המבצעת לרשות המטרו לקראת חתימה על הסכם פיתוח עימה, או לגבי תיקונים בהסכם כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ייעוד הכנסות עצמיות של החברה המבצעת שאינן כלולות בתכנית התקצוב; לעניין זה, ”הכנסות עצמיות“ – הכנסות החברה המבצעת, למעט תמורה מהמדינה מכוח הסכם פיתוח;
{{ח:תתת|(3)}} סכסוך שנתגלע בין החברה המבצעת לרשות המטרו בנוגע ליישום הסכם הפיתוח;
{{ח:תתת|(4)}} הליך משפטי של החברה המבצעת נגד משרד האוצר, משרד התחבורה או רשות המטרו.
{{ח:תת|(ג)}} הורו השרים כי המנהל יכהן כיושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת או שהוא נבחר בידי חברי הדירקטוריון לכהן כיושב ראש כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(2)}}, ימנו רוב חברי דירקטוריון החברה המבצעת שאינם עובדי רשות המטרו, אחד מבין הדירקטורים מקרב הציבור, לדירקטור מוביל בדירקטוריון החברה המבצעת אשר יוקנו לו הסמכויות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} זימון דיונים שבהם ישתתפו הדירקטורים שאינם עובדי רשות המטרו, בעניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) או בעניין אחר, אם מצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק זאת; דיונים כאמור יתקיימו פעם בשנה לפחות ויהיו למטרות דיון בלבד והחלטות בעניינים הנדונים בהם יתקבלו בדירקטוריון.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מימון ופיתוח מיזם המטרו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|15|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל השבחה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ח1|בפרק ח׳1}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|ובתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת מסגרת ההוצאה“, במועד מסוים – ההפרש שבין מסגרת ההוצאה למיזם המטרו ובין הסכום הכולל שהוצא לפי תכנית התקצוב עד אותו מועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסגרת ההוצאה למיזם המטרו“ – העלויות הנדרשות לשם הקמת מיזם המטרו, כפי שנקבעו בתכנית התקצוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימוש זכויות“ ו”תכנית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם השפעה“ – האזור הגאוגרפי הסובב תחנת מטרו, כפי שנקבע בתמ״א 70, ביחס לכל תחנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מושבחים“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים במתחם השפעה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים במתחם השפעה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הקרקעות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח כולל המותר לבנייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} למעט שטח בנייה המיועד לצורכי ציבור כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 188|בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה}} ואשר ניתן להפקעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|החוק האמור}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התוספת השלישית“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית משביחה“ – תכנית לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ״ר לפחות, ולמעט תכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי“ – תוכנית פינוי ובינוי לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התוכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ״ר לפחות; לעניין זה, ”תוכנית פינוי ובינוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|בסעיף 3א(ה) לתוספת השלישית}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עקרונות למימון מיזם המטרו}}

{{ח:סעיף|16|סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו ויתרת מסגרת ההוצאה}}
{{ח:תת|(א)}} סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו לא יעלה על 150 מיליארד שקלים חדשים והוא יכלול כל הוצאה הנדרשת לביצוע רכיבי המיזם הכלולים בתכנית המטרו, ובכלל זה תשלום פיצויים על רכישת מקרקעין לטובת המיזם לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964}} וכן תשלום חלקה של המדינה בתביעות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבנייה}} בהתאם להחלטת מוסד התכנון המאשרת תכנית תשתית לאומית מהתכניות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} יתרת מסגרת ההוצאה תעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור שינוי סל המדדים שהיה ידוע במועד זה לעומת סל המדדים שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת (להלן – יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת); עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); לעניין זה, ”סל מדדים“ – תמהיל מדדים שיקבעו שר האוצר ושר התחבורה, על פי הצעת הוועדה המנהלת, מתוך מדדים שמפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בנק ישראל, בהתחשב בשינוי מחיר תשומות המיזם ובהרכבן.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה המנהלת תפרסם מדי שנה, בהודעה ברשומות, את יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, בהמלצת הוועדה המנהלת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל את סך מסגרת ההוצאה הנקוב בסעיף הקטן האמור, אם שוכנעה כי הגדלתו תביא לתועלת המרבית למשק, והכול בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב}}, {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית|חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992}} וחוק תקציב שנתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:סעיף|17|מימון מיזם המטרו|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} 50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}} או שעליו החליטה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)}}, לפי העניין, ימומנו בין היתר באמצעות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכנסות המדינה מגביית מס השבחת המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} או מפיתוח המקרקעין המצויים במתחם ההשפעה אשר יוקנו למדינה כפי שנקבע בחוק;
{{ח:תתת|(2)}} הכנסות שיתקבלו מפיתוח מקרקעין המיועדים לשמש כמתחם דפו או כתחנת מטרו, כפי שנקבע בחוק;
{{ח:תתת|(3)}} הכנסות שיתקבלו מהקצאת מקרקעי ישראל המצויים בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדפו;
{{ח:תתת|(4)}} סכום שיועבר מדי שנה בגובה ההפרש שבין הכנסות המדינה ממס גודש בהתאם {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן|לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ״ב–2021}}, באותה שנה, ובין 700 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(5)}} סכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(6)}} הכנסות המדינה מגביית היטל מימון המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), 50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}} או שעליו החליטה הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ד)}}, לפי העניין, ימומנו מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) שר האוצר יקבע, בצו, בהתייעצות עם שר הפנים, את הסכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה; סכומים כאמור ייקבעו בהתאם לעקרונות שעליהם החליטה הממשלה, בשים לב –
{{ח:תתת|(1)}} לתרומת מיזם המטרו לפיתוח שירות התחבורה הציבורית ברשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} לאיתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, בהתבסס, בין היתר, על הכנסותיה;
{{ח:תתת|(3)}} לפעולות הוועדה המקומית לגביית הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, לגבי מקרים שבהם אלמלא {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}} לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לגביית היטל השבחה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רכבת תחתית (מטרו)|צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ג1)}} בעד הקמה של תחנת מטרו או מתחם דפו בשטח של רשות מקומית, יופחת סכום חד־פעמי שייקבע בצו לפי סעיף קטן (ג) מהסכום שעל הרשות המקומית לשלם בהתאם לצו כאמור (בסעיף זה – סכום ההפחתה); עלה סכום ההפחתה על סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת בו בהתאם לצו, תעביר המדינה לאותה רשות מקומית את ההפרש שבין סכום ההפחתה ובין סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת עד לסכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדה של הכנסת ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} החשב הכללי במשרד האוצר רשאי לקזז חוב של רשות מקומית, כולו או חלקו, בגין סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) כנגד תשלומי ארנונה, אגרות, כספים ותשלומים נוספים המגיעים לאותה רשות מקומית מהמדינה, ולמעט תשלומים המיועדים לחינוך, לרווחה או לשימושים מסוימים שאין הרשות המקומית רשאית לעשות בהם שימוש לתשלום סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) לפי כל דין; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא 30 ימים לאחר שניתנה לרשות המקומית הודעה בכתב על הכוונה לקזז את הסכום וכן הודעה על האפשרות להשמיע את טענותיה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: היטל השבחה, מס השבחת מטרו והקניית מקרקעין|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|18|שיעור היטל ההשבחה לפי תכנית משביחה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3|בסעיף 3 לתוספת השלישית}}, היטל ההשבחה במקרקעין מושבחים, יהיה בשיעור של 40% מההשבחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|19|מס השבחת המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, בעל מקרקעין מושבחים ישלם מס בשיעור של 32% מההשבחה, שישולם לאוצר המדינה, וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} (להלן – מס השבחת המטרו); לעניין זה, ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה עקב אישור תכנית משביחה, או עקב מתן הקלה או שימוש חורג כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} מתכנית משביחה כפי שנקבעה בשומת ההשבחה כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים בדרך של קבלת היתר לבנייה, ישלם בעל המקרקעין מס השבחת מטרו בשיעור של 20% מההשבחה, ובלבד שהוגשה בקשה להיתר האמור עד ליום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) (בסעיף זה – המועד האחרון); לעניין זה, הוגשה בקשה להיתר לחלק מהזכויות במקרקעין מושבחים, יחול השיעור בסעיף קטן זה על אותו חלק בלבד; כללה הבקשה להיתר הקלה או שימוש חורג, לא יחולו הוראות סעיף קטן זה על חלק ההשבחה שנובע מאישור ההקלה או השימוש החורג.
{{ח:תת|(א2)}} שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בהודעה שתפורסם ברשומות לא יאוחר משישה חודשים לפני המועד האחרון, כי לעניין בקשה להיתר שהוגשה לאחר המועד האחרון יחולו הוראות סעיף קטן (א1), בהתחשב בהיקף מימוש התוכניות המשביחות במתחמי השפעה, ובלבד שלא יקבע מועד מאוחר ליום כ״ט בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2032); ואולם, על אף האמור בסעיף קטן (א1) {{ח:פנימי|סעיף 18|ובסעיף 18}}, בעל המקרקעין יהיה חייב במס השבחת מטרו בשיעור של 26% מההשבחה וכן בתשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} מס השבחת המטרו יחושב לפי שומת ההשבחה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השלישית}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שומת ההשבחה).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”בעל מקרקעין“ – לרבות חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3|בסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|ו־3א לתוספת השלישית}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ובסעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א) לחוק זה}}, על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי בינוי יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור היטל ההשבחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}} בצירוף שיעור מס השבחת המטרו, יהיה 50% מההשבחה כהגדרתה בסעיף קטן (א) (להלן – שיעור חובת התשלום);
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע, בתוך 90 ימים ממועד אישור תמ״א 70 (להלן – מועד הקביעה), את שיעור חובת התשלום אשר יחול על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי; שיעור כאמור יהיה 72%, מחצית או רבע מההשבחה וכן היא רשאית לקבוע כי לא תחול עליו חובת תשלום כלל; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון למשך חמש שנים החל ממועד אישור תמ״א 70; קביעת הרשות המקומית כאמור תחול גם על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה לפני מועד אישור תמ״א 70, אולם אם קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום העולה על 50% מההשבחה, יחול על תוכנית כאמור היטל בשיעור של 50% מההשבחה בלבד;
{{ח:תתת|(2א)}} בתום כל חמש שנים מיום אישורה של תמ״א 70 (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש), רשאית רשות מקומית לקבוע את שיעור חובת התשלום כאמור בפסקה (2); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה;
{{ח:תתת|(2ב)}} על קביעת הרשות המקומית בפסקה (2) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|סעיף 3א(ב) עד (ה) לתוספת השלישית}}, בשינויים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד הקובע לחלוקת השטח בתחומי הרשות המקומית יהיה המועד האמור באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הרשות המקומית תהיה רשאית לחלק את מתחמי ההשפעה שבתחומה לאזורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|בסעיף 3א לתוספת השלישית}};
{{ח:תתתת|(ג)}} שיעורי חובת התשלום יחולקו בהתאם לפסקה (3);
{{ח:תתתת|(ד)}} על קביעת הרשות המקומית יחולו המועדים הקבועים בפסקאות (2) ו־(2א);
{{ח:תתת|(3)}} שיעור חובת התשלום יחולק באופן הבא:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום של שני שלישים משיעור חובת התשלום ישולם לוועדה המקומית ויראו בו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית}} ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו בה מס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בדרך של קבלת היתר לבנייה בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, יחולו הוראות אלה, אם הוגשה בקשה להיתר לעניין המקרקעין האמורים עד למועד האחרון:
{{ח:תתת|(1)}} קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום של 72% מההשבחה לעניין המקרקעין המושבחים – תהיה חובת התשלום בשיעור 60% מההשבחה;
{{ח:תתת|(2)}} לא קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום – תהיה חובת התשלום בשיעור 40% מההשבחה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2), לעניין תוכנית שהוגשה לפני מועד הקביעה ושלעניין המקרקעין הכלולים בה קבעה הרשות המקומית, ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}, חובת שיעור תשלום של 50% מההשבחה, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 3א|סעיף 3א לתוספת השלישית}}, תהיה חובת התשלום בשיעור של 50% מההשבחה.

{{ח:סעיף|20|הודעה לחייב ולמדינה}}
{{ח:תת|(א)}} בהודעת הוועדה המקומית לחייב בהיטל בדבר שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ב) לתוספת השלישית}}, תביא הוועדה המקומית לידיעתו גם את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב במס השבחת המטרו ואת זכותו לערער על החיוב במס כאמור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14 לתוספת השלישית}} (בסעיף זה – הודעת הוועדה המקומית).
{{ח:תת|(ב)}} נוסח הודעת הוועדה המקומית ייקבע על ידי שר האוצר ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר ויכלול, בין השאר, את פרטי החשבון לתשלום מס השבחת המטרו.

{{ח:סעיף|21|מועד תשלום מס השבחת המטרו}}
{{ח:תת|(א)}} מס השבחת המטרו ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל המס, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.
{{ח:תת|(ב)}} מימש החייב במס השבחת המטרו חלק מן הזכויות במקרקעין שלגביהם חל המס, ישלם מס השבחת מטרו בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת במס.

{{ח:סעיף|22|ערובות להבטחת תשלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום מס השבחת המטרו כתנאי למימוש זכויות במקרקעין, אחרי אישור תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין, וכן הסדרים לגבי דחיית מועד תשלום מס השבחת מטרו לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו.

{{ח:סעיף|23|הודעת הוועדה המקומית לרשם המקרקעין בדבר חובת תשלום מס המטרו}}
{{ח:ת}} יושב ראש הוועדה המקומית או מי שהסמיכו לכך יציין בתעודה החתומה בידו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 10|סעיף 10(א) לתוספת השלישית}} שתוצג לרשם המקרקעין לעניין תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעין, אם חלה חובת תשלום מס השבחת מטרו לגבי המקרקעין האמורים.

{{ח:סעיף|24|הבטחת אכיפה של תשלום מס השבחת המטרו|תיקון: תשפ״ג־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אלא לאחר שהוצגה לפני רשם המקרקעין תעודה החתומה ביד מי ששר האוצר הסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כמס השבחת מטרו החל על המקרקעין לפי חוק זה, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, והכול כנדרש לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א1)}} רישום משכנתה על מקרקעין אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם מס השבחת המטרו או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי חוק זה בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, והכול כנדרש על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שולם מס השבחת המטרו כאמור בסעיף קטן (ב), יהווה אישור שיקבל בעל המקרקעין בגין התשלום ראיה לתשלומו.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר יקבע הוראות בדבר אישורים שבעל מקרקעין במתחמי השפעה נדרש להציג כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובכלל זה זהות הגורם המאשר, מסמכים ומידע שיידרשו לו לצורך מתן אישור כאמור וסדרי הדין להגשת בקשות לפניו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (הוראות בדבר הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו)|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (הוראות בדבר הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו), התשפ״ה–2025}}.}}

{{ח:סעיף|25|גביית המס}}
{{ח:ת}} על גביית מס השבחת המטרו וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|26|החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}} לגבי מס השבחת המטרו|תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 2|2}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 4|4(1) ו־(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 4|4(4)(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 4|4(5) עד (7)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 5|5}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 6|6(א), (ב), (ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 11|11}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 13א|13א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|14}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14א|14א}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|19(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|19(ב)(4) עד (9)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|19(ב)(10)(א) ו־(ב) או (10א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|19(ב)(11)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|ו־19(ג) ו־(ג1) לתוספת השלישית}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 259|וסעיף 259(ד) לחוק התכנון והבנייה}}, החלות לגבי היטל השבחה, יחולו לגבי מס השבחת המטרו, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 4|סעיף 4(4) לתוספת השלישית}} – תהא גם המדינה רשאית לדרוש מהוועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור מקרקעין מושבחים, אם הוועדה החליטה על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות באותם מקרקעין; דרשה המדינה כאמור, תודיע הוועדה המקומית לבעל המקרקעין המושבחים על דרישת המדינה ועל זכותו לערער על שומת ההשבחה; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14 לתוספת {{ח:הערה|השלישית}}}}, בעל המקרקעין יהיה רשאי לערור על שומה כאמור בסעיף קטן זה בתוך 45 ימים מהמועד בו מימש זכויות במקרקעין המושבחים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 6|סעיף 6(ד) לתוספת השלישית}} – תינתן למדינה הסמכות הנתונה לוועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח שומה, ואשר אושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, לשלם את מס השבחת המטרו בהתאם להוראת {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 6|הסעיף קטן האמור}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14 לתוספת השלישית}} – תהא גם המדינה רשאית לבצע את הפעולות האלה:
{{ח:תתת|(א)}} לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12ו|בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה}} (בסעיף זה – ועדת הערר) על שומת ההשבחה או על לוח שומה שנערכו לגבי מקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, במועדים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(א) לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(ב)}} לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לשם הכרעה בעניין גובה החיוב במס השבחת המטרו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(ג)}} לערור לפני ועדת הערר על החלטתו של שמאי מכריע שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14(ב) לתוספת השלישית}}, במועדים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|בסעיף 14(ב)(4) לתוספת האמורה}};
{{ח:תתת|(ד)}} לערער על החלטת יושב ראש ועדת הערר שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14(א) או (ב)(4) לתוספת השלישית}}, ועל החלטת ועדת הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 14|סעיף 14(ג)(1) או (3) לתוספת האמורה}}, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים;
{{ח:תתת|(ה)}} ערערה המדינה כאמור בפסקאות משנה (1), (3) או (4) הוועדה המקומית תודיע לבעל המקרקעין על הערעור;
{{ח:תתת|(ו)}} לא תפנה המדינה או תערער לפי פסקאות משנה (1) ו־(2), אלא באישור שר האוצר, לאחר שהתייעץ עם השמאי הממשלתי הראשי;
{{ח:תת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10)(א) לתוספת השלישית}} – על החלק מההשבחה החייב בהיטל לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} {{ח:פנימי|פרק ג|לפרק זה}};
{{ח:תת|(5)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית}} – על החלק מההשבחה החייב בהיטל יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} {{ח:פנימי|פרק ג|לפרק זה}} ועל החלק מההשבחה הפטור מהיטל לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} {{ח:פנימי|פרק ג|לפרק זה}};
{{ח:תת|(6)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב)(10א) לתוספת השלישית}} –
{{ח:תתת|(א)}} על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור מחצית ההשבחה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}; ואולם אם נקבע לגבי אותו חלק של ההשבחה שיעור אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} שני שלישים מסכום ההיטל ישולמו לוועדה המקומית ויראו אותו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|התוספת השלישית}}, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו אותה כמס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;
{{ח:תתת|(ב)}} על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור רבע ההשבחה או שנקבע לגביו שיעור אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 19|סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית}}, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19 לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|27|השבחה מזערית במגרש|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אשר הגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במגרש הכלול במקרקעין מושבחים או במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בשיעור הנמוך מ־10%, לא יחולו על המגרש הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}, ובלבד שהגדלת השטח האמור לא עלתה על 200 מ״ר; לעניין סעיף זה, אחת היא אם אושרה הגדלת השטח האמור בתכנית אחת או במספר תכניות, ובלבד שהשטח המצטבר לא עלה על 200 מ״ר.

{{ח:סעיף|28|ביצוע עבודות פיתוח בתחום ההשפעה וחישוב שומת ההשבחה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקרקעין“ – לרבות חוכר לדורות או מי מטעמם, ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות פיתוח וקרן קיימת לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודות פיתוח“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א לפקודת העיריות}}, למעט שטחים המיועדים לצרכי ציבור בעבור העירייה, הממוקמים במבנים שבהם ייעודים נוספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת העיריות“ – {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, לרבות מי מטעמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תדרוש רשות מקומית מבעל מקרקעין במתחם השפעה לבצע עבודות פיתוח, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבודות יבוצעו מכוח התקשרות בין בעל המקרקעין ובין הרשות המקומית באחת הדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 197|בסעיפים 197}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198|198}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|או 198א(ב) לפקודת העיריות}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד ביצוע עבודות הפיתוח תשולם לבעל המקרקעין תמורה שאינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א(ב)(3) לפקודת העיריות}};
{{ח:תתת|(3)}} התמורה כאמור בפסקה (2) תשולם באחת הדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות}}.
{{ח:תת|(ג)}} ביצע בעל מקרקעין עבודות פיתוח במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, ולא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), לא יובאו בחשבון עבודות כאמור בעת עריכת שומת ההשבחה למקרקעין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריות הרשות המקומית לשלם את התמורה בעבור ביצוע עבודות הפיתוח.

{{ח:סעיף|29|הקניית מקרקעין לפיתוח המטרו חלף מס השבחת המטרו והוועדה לפיתוח סובב המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, אושרה תוכנית משביחה המגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מושבחים ב־80,000 מ״ר או יותר, יוקנה למדינה, מתוך השטח הכולל המותר לבנייה האמור במקרקעין המושבחים בתוכנית, שטח לפיתוח מסחרי בקרבת תחנת המטרו ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – מקרקעין מוקנים); המקרקעין המוקנים יוקנו למדינה במועד אישור התוכנית המשביחה וחלף תשלום חלק יחסי מסכום מס השבחת המטרו החל על המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר ימנה ועדה לפיתוח סובב המטרו ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – ועדת הפיתוח) שתקבע את שיעור ההקניה לפי תוכנית משביחה כאמור בסעיף קטן (א), וחבריה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שני עובדים בכירים של משרד האוצר, שימנה שר האוצר, ואחד מהם יהיה יושב הראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד בכיר של משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} עובד בכיר של מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(4)}} עובד בכיר של רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} השמאי הממשלתי הראשי או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} המניין החוקי בישיבות ועדת הפיתוח הוא שלושה מחבריה, ובלבד שאחד מהם הוא נציג שר האוצר; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב הראש; ועדת הפיתוח תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הפיתוח תקבע את שיעור המקרקעין המוקנים כשיעור מההשבחה במקרקעין בתוכנית המשביחה, לפי אחת ממדרגות אלה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – שיעור ההקניה):
{{ח:תתת|(1)}} 20% מההשבחה במקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מההשבחה במקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} 0% מההשבחה במקרקעין – אם קבעה שאין צורך בהקניית מקרקעין למדינה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הפיתוח תקבע את שיעור ההקניה במתחם השפעה לאחר בחינה ואפיון של מתחמי ההשפעה וקביעת הצורך בקידום הפיתוח המסחרי בו, בשים לב לשטח הכולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל שבמתחם ההשפעה מתוך השטח הכולל המותר לבנייה במתחם השפעה, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר בעלי המקרקעין במתחם ההשפעה;
{{ח:תתת|(2)}} פוטנציאל הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה;
{{ח:תתת|(3)}} מורכבות הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת הפיתוח תפרסם את החלטתה לעניין שיעורי ההקניה במתחמי ההשפעה באתר האינטרנט של משרד האוצר.
{{ח:תת|(ז)}} הוקנו מקרקעין לפי סעיף זה, יופחת שווי המקרקעין המוקנים מסכום מס השבחת המטרו שבו חב בעל המקרקעין; לעניין זה יחולו על שווי המקרקעין המוקנים הוראות ההצמדה הקבועות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 9|בסעיף 9 לתוספת השלישית}}; בסעיף זה, ”השבחה במקרקעין“ – עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה כפי שייקבע בהליך התכנוני.
{{ח:תת|(ח)}} שיעור ההקניה שיחול על תוכנית משביחה החלה על מתחמי השפעה שונים יהיה שיעור ההקניה הממוצע החל בשטח התוכנית.

{{ח:סעיף|30|קביעת מיקום המקרקעין המוקנים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מוסד התכנון יקבע את מיקום המקרקעין המוקנים בתוכנית המשביחה, בהתאם לשיעור ההקניה ולשווי ההשבחה במקרקעין; בקביעת מיקום המקרקעין המוקנים יפעל מוסד התכנון ככל האפשר בהתאם לעקרונות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מיקום המקרקעין המוקנים יהיה במגרש או במבנה נפרדים, אחד או יותר, כך שפעולות פיתוח או מימוש שלהם יהיו בלתי תלויות בבעלי זכויות אחרים בתחום התוכנית המשביחה;
{{ח:תת|(2)}} בתוכניות לגבי מקרקעין הכוללים תחנת מטרו, מיקום המקרקעין המוקנים יהיה מעל תחנת המטרו או במיקום קרוב ונגיש אליה;
{{ח:תת|(3)}} מיקום המקרקעין ייקבע באופן שיאפשר את קידום הפיתוח באופן המיידי והיעיל ביותר.

{{ח:סעיף|31|הקניית מקרקעין בדרך של איחוד וחלוקה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על הקניה של מקרקעין מושבחים למדינה לפי תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ז|בסימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה}}, יחולו, נוסף על הוראות חוק זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ז|הסימן האמור}}, אלא אם כן נקבעה הוראה מפורשת אחרת לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|32|הוראות לעניין תוכנית החלה על מקרקעי ישראל במתחם השפעה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בתוכנית לגבי מקרקעין הכלולים במתחם השפעה שכלולים בו גם מקרקעי ישראל, יקבע מוסד התכנון, ככל האפשר, שטח כולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל בהתאם לעקרונות החלים לעניין מקרקעין מוקנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}.

{{ח:סעיף|33|ניהול חשבון תקבולים משיווק של מקרקעין מוקנים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} תקבולים משיווק של מקרקעין מוקנים, בניכוי הוצאות או התחייבויות כדין המוטלות על המדינה לשם מימושם, יוחזקו וינוהלו על ידי המדינה בחשבון נפרד וישמשו למימון ופיתוח מיזם המטרו בלבד.

{{ח:סעיף|34|הוראה לעניין תוכנית איחוד וחלוקה במתחם השפעה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תוכנית איחוד וחלוקה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ג סימן ז|בסימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה}}, במתחם השפעה, תכלול אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים במתחם השפעה;
{{ח:תתת|(2)}} מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התוכנית נמצא במתחם השפעה.
{{ח:תת|(ב)}} מוסד התכנון יהיה רשאי לסטות מהאמור בסעיף קטן (א) במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|35|סייגים להפקדת תוכנית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תוכנית שלפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} חלה לגביה חובת הקניית מקרקעין, אלא אם כן היא אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תוכנית כוללנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|(2)}} תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלי צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר;
{{ח:תת|(3)}} תוכנית אחרת שניתן לגביה אישור שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובלבד שמצא כי הובטחה הקניית המקרקעין למדינה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|36|דיור בהישג יד|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על מקרקעין מוקנים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}, כנוסחו במועד תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג1|סימן ג׳1: היטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|37|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן ג׳1}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל נכס“ – בעל המקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)}}, אולם אם לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} בעל המקרקעין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף האמור}} אינו בר השומה בשל הכנסות שכירות אשר מופקות מהמקרקעין כאשר המקרקעין מושכרים, יראו כבעל הנכס את מי שהוא בר השומה על הכנסות השכירות מהמקרקעין כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל מימון המטרו“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפעלה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות המסים“ – מנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – בניין או קרקע תפוסה, ציבורית או פרטית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}, הנמצאים במתחמי השפעה או במתחמי השפעה זמניים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח הנכס“ – השטח שנקבע לשם תשלום ארנונה, כאמור בהודעת התשלום ששלחה הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, לבעל הנכס או למחזיק בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר שאינו מפורש {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|בסימן זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|38|היטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור בכל דין, בעל נכס שסך שטח נכסיו במתחמי השפעה גדול מ־100 מ״ר, ישלם היטל שנתי בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), שישולם לאוצר המדינה וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}} (בחוק זה – היטל מימון המטרו); בחישוב השטח כאמור, יוכפל שטח כל אחד מהנכסים במקדם שיטת הארנונה שנקבע לעניין הרשות המקומית שבה הוא נמצא, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; לעניין נכס בבעלות משותפת יחושב שטח הנכס באופן יחסי לשיעור חלקו בנכס של כל אחד מהבעלים.
{{ח:תת|(ב)}} סכום היטל מימון המטרו יהיה שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה (בסעיף זה – סכום ההיטל):
{{ח:תתת|(1)}} 70 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} שטח הנכס במ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} מקדם שיטת הארנונה, לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} מקדם המדרג העירוני לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בהתאם לשינויים שייקבעו בשיטות המדידה לחישוב שטח הנכס הנוהגות ברשויות המקומיות שיש בתחומן מתחם השפעה, ובלבד שמקדם שיטת הארנונה לא יעלה על 1.
{{ח:תת|(ד)}} מקדם המדרג העירוני לעניין כל רשות מקומית יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא שלוש לכל היותר – 0.65; בסעיף זה, ”תחנה“ – נקודת עצירה לעלייה ולהורדה של נוסעים בקו מטרו מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא ארבע או חמש – 0.8;
{{ח:תתת|(3)}} ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה גדול מחמש – 1.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין נכס בבעלות משותפת, שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, ישלם כל אחד מבעלי הנכס חלק יחסי מההיטל, כיחס חלקו בבעלות.
{{ח:תת|(ו)}} הועברה הבעלות בנכס, ישלם באותה שנה מי שהעביר את הבעלות בנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה היה הבעלים של הנכס באותה שנה, ובעל הנכס שהבעלות בנכס הועברה אליו ישלם את יתרת ההיטל.
{{ח:תת|(ז)}} שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.
{{ח:תת|(ח)}} שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס חייב בתשלום היטל מימון המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.
{{ח:תת|(ט)}} שטח הנכס, מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני יחושבו, לשם קביעת סכום ההיטל, בהתאם לנתונים הקיימים ב־1 בינואר של שנת המס שלגביה משולם היטל מימון המטרו.
{{ח:תת|(י)}} הסכום כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יתואם לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה}} כאילו היה תקרת הכנסה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

{{ח:סעיף|39|פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חובת תשלום היטל מימון המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, לא תחול על נכסים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נכס שמשולמת בעדו ארנונה לפי תעריף של דירת מגורים;
{{ח:תתת|(2)}} נכס הפטור, באופן מלא או חלקי, מתשלום ארנונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין)|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938}}, כפי שמופיע במרשמי הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} נכס בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי נכסים שהפטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לא יחול לגביהם, ובלבד שאותם נכסים משמשים להפקת הכנסה מעסק כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|40|הודעה על מועד ההפעלה ותקופת החיוב בהיטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יודיע לרשות המקומית הנוגעת בדבר ולמנהל רשות המסים על יום תחילת הפעילות של רכבת תחתית (מטרו) במתחם השפעה מסוים (בסעיף זה – מועד ההפעלה), ויפרסם הודעה ברשומות על המועד כאמור (בסעיף זה – הודעה על מועד ההפעלה).
{{ח:תת|(ב)}} חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול מיום 1 בינואר שלאחר שנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס (בסעיף זה – המועד הקובע).
{{ח:תת|(ג)}} היטל מימון המטרו ישולם לכל שנת מס, בתקופה של 30 שנים החל מהמועד הקובע.

{{ח:סעיף|41|יידוע בדבר חובת תשלום למחזיק|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שבתחומה נמצא נכס שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, תשלח לכתובת הנכס, בתחילת כל שנת מס, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו (בסעיף זה – ההודעה); ואולם, חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.
{{ח:תת|(ב)}} ההודעה תכלול את פרטי הנכס הנדרשים לשם דיווח לרשות המסים לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, ותיערך בהתאם לנוסח שנקבע לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע את נוסח ההודעה, והיא תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים; הנוסח יכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבהרה כי החובה לשלם את היטל מימון המטרו חלה על בעל הנכס ולא על המחזיק בנכס, וכי מקבל ההודעה, אם אינו בעל הנכס, אינו חייב להעבירה לבעל הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט אופן החישוב של סכום ההיטל לעניין אותו נכס, לרבות פירוט המקדמים החלים ברשות המקומית שבה נמצא הנכס;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט סוגי הנכסים הפטורים מחובת תשלום היטל מימון המטרו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}.

{{ח:סעיף|42|יידוע בדבר חובת תשלום לבעלים הרשום במרשם המקרקעין|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על המרשם, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, ימסור למנהל רשות המסים, עד 31 בדצמבר בשנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם השפעה שבו נמצא הנכס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}}, את פרטי הבעלים של הנכסים שנמצאים במתחמי השפעה, הרשומים במרשם המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מנהל רשות המסים ישלח לבעל נכס כאמור בסעיף קטן (א), בתחילת שנת המס שבה חל המועד הקובע, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה כאמור בפסקה (1) תישלח, בהתאם לפרטים שנמסרו כאמור באותו סעיף קטן, לבעל נכס שיש יסוד להניח כי חלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו.
{{ח:תתת|(3)}} חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.

{{ח:סעיף|43|הבטחת אכיפה של תשלום היטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כי ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} יחולו לעניין תשלום היטל מימון המטרו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|44|מערכת ממוחשבת לחישוב היטל מימון המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} החברה הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}, ואם לא מונתה – רשות המטרו, תפעיל ותתחזק, באמצעות אתר אינטרנט, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לבדוק אם חלה על הנכס חובת תשלום של היטל מימון המטרו וכן לחשב את סכום היטל מימון המטרו שעשוי לחול על הנכס, בהתאם לפרטים שיזין; על אף האמור, שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, גורם אחר שיפעיל ויתחזק את המערכת האמורה.

{{ח:סעיף|45|דיווח שנתי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו יגיש לפקיד השומה, מדי שנה, דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודת מס הכנסה}}, ולא יחולו לגביו באותה שנה ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134א|סעיף 134א לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל נכס יצרף לדוח לפי סעיף קטן (א), דוח לעניין סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בתשלומו, שיכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הנכס שבשלו נדרש תשלום היטל מימון המטרו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן החישוב של היטל מימון המטרו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב)}}.

{{ח:סעיף|46|שומה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מסר בעל נכס דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, יראו את הדוח האמור כקביעת סכום היטל מימון המטרו בידי אותו בעל נכס (בסעיף זה – שומה עצמית).
{{ח:תת|(ב)}} פקיד השומה רשאי לבדוק את השומה העצמית ולשום את בעל הנכס, ולעניין זה יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ט|חלק ט׳ לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), פקיד השומה רשאי, לבקשת בעל הנכס או מיוזמתו, לתקן את השומה שנערכה לעניין היטל מימון המטרו אם הנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל, השתנו בעקבות השגה, ערר או ערעור שהוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)}}; החלטת פקיד השומה בדבר תיקון השומה כאמור תתקבל בתוך שנה מיום שההחלטה בהשגה, בערר או בערעור, לפי העניין, הפכה להחלטה חלוטה; בסעיף קטן זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה שאין עליה עוד זכות ערעור.
{{ח:תת|(ד)}} פקיד השומה רשאי לשום את סכום היטל מימון המטרו שבעל הנכס חייב בו, כחלק מההליך לקביעת שומת ההכנסה של בעל הנכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או בהליך נפרד.
{{ח:תת|(ה)}} פקיד השומה ישלח לבעל הנכס הודעה בדבר סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בו, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 149|או 149 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|47|השגה וערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על הודעת השומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ה)}} ניתן להגיש השגה או ערעור לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ט פרק 2|פרק שני בחלק ט׳ לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שהשגה או ערעור כאמור יוגשו רק על יסוד טענה מהטענות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבנה או הקרקע אינם נמצאים במתחם השפעה;
{{ח:תתת|(2)}} הנכס נושא הודעת השומה הוא בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(א)(3)}};
{{ח:תתת|(3)}} מגיש ההשגה או הערעור אינו הבעלים של הנכס נושא הודעת השומה או שתקופת הבעלות שלו בנכס שונה מהתקופה שצוינה בהודעה;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין נכס בבעלות משותפת, נפלה בהודעת השומה טעות לעניין שיעור חלקו של בעל הנכס;
{{ח:תתת|(5)}} נפלה טעות חשבון בהודעת השומה;
{{ח:תתת|(6)}} נתון שלפיו חושב סכום ההיטל שונה מהנתון כפי שהוא מופיע בהודעת תשלום הארנונה.
{{ח:תת|(ב)}} על הליכי השגה וערעור הנוגעים לנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, יוסיפו לחול הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)}}.

{{ח:סעיף|48|תשלום ההיטל וגבייתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו בשנת מס מסוימת, ישלם את ההיטל כאמור במועד שבו הוא חייב לשלם את מס ההכנסה החל על הכנסתו החייבת באותה שנת מס.
{{ח:תת|(ב)}} יראו את היטל מימון המטרו כמס הכנסה שבעל הנכס חייב לשלמו באותה שנה לעניין התשלום והגבייה של ההיטל, וההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} החלות על תשלום וגבייה של מס הכנסה, יחולו, בשינויים המחויבים, על תשלום היטל מימון המטרו וגבייתו.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב מס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב|חלקים ב׳ עד ז׳ לפקודת מס הכנסה}}, לא יראו את היטל מימון המטרו כחלק מהמס.

{{ח:סעיף|49|מקדמות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, לא יחולו על היטל מימון המטרו ההוראות בדבר תשלום מקדמות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק י פרק 2 סימן א|סימן א׳ לפרק שני בחלק י׳ לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון היטל מימון המטרו, ורשאי הוא לקבוע כי ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 180|סעיפים 180}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 190|ו־190 לפקודת מס הכנסה}}, יחולו על מקדמות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|50|עונשין|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 216|סעיפים 216(1), (3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 216א|216א}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 216ב|216ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 217|217}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|220(2) עד (5)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 221|221}}, {{ח:פנימי|סעיף 224|224}}, {{ח:פנימי|סעיף 225|225}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 226|ו־226 לפקודת מס הכנסה}}, יחולו לעניין חובת דיווח ותשלום היטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}}, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 217|בסעיף 217}}, במקום ”במס“ יקראו ”בהיטל מימון המטרו“ ובמקום ”וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו״ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע“ יקראו ”וסכום ההיטל שנחסך מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעשוי היה להיחסך“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|בסעיף 220}}, במקום ”ממס“, בכל מקום, יקראו ”מהיטל מימון המטרו“ ובמקום ”מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים“ יקראו ”מסכום ההיטל שנחסך, שהתכוון לחסוך או שעזר לחסוך“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 221|בסעיף 221}}, במקום ”לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 215|הסעיפים 215-220}}“ יקראו ”מהעבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 224|בסעיף 224}}, במקום ”לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 215|הסעיפים 215-217}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|ו־220}}“ יקראו ”לעניין העבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021“.

{{ח:סעיף|51|סמכויות פיקוח|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לפקיד השומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיפים 135}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 138|138}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 142|ו־142 לפקודת מס הכנסה}}, יהיו נתונות לו גם לשם שומה של היטל מימון המטרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|בסעיף 135}}, המילים ”או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה“ והמילים ”ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו״ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו״ח נפרד על הונו ונכסיו; הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו״ח במועד שבו חייב בן הזוג להגיש את הדו״ח כאמור“ – לא ייקראו.
{{ח:תת|(ב)}} הפעלת הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיפים 135}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 138|ו־138 לפקודת מס הכנסה}}, כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם לנהלים פנימיים שיקבע מנהל רשות המסים.

{{ח:סעיף|52|העברת מידע בידי הרשות המקומית בדבר נכסים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר למנהל רשות המסים, עד 31 במרץ בכל שנה, פירוט של הנכסים העסקיים שנמצאים במתחם השפעה שבתחומה ושטחם, וכן פרטים הנדרשים לשם חישוב היטל מימון המטרו, ובכלל זה פרטי בעל הנכס, ואם פרטיו אינם ידועים לה – פרטי המחזיק בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל רשות המסים ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי סעיף זה במאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, והמידע יימחק ממאגר המידע ב־31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה נמסר.
{{ח:תת|(ג)}} פקיד השומה לא יפנה בבקשה לקבלת מידע לעניין היטל מימון המטרו, למי ששמו הועבר על ידי הרשות המקומית כמחזיק בנכס, אלא אם כן פקיד השומה עשה מאמץ סביר לפנות לבעלים הרשום של הנכס במרשם המקרקעין; פנה פקיד השומה למחזיק בנכס כאמור, יבהיר לו כי חובת תשלום היטל מימון המטרו אינה מוטלת עליו וכי הוא אינו חייב להודיע לבעל הנכס על חובתו לשלם את ההיטל.

{{ח:סעיף|53|סמכויות אכיפה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}}, רשאי מי שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 227|סעיף 227 לפקודת מס הכנסה}} לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 227|בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף האמור}} לשם מניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}} או לשם גילוין.

{{ח:סעיף|54|הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 144|סעיף 144 לפקודת מס הכנסה}} וההוראות הכלליות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק יב|חלק י״ב לאותה פקודה}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל מימון המטרו.

{{ח:סעיף|55|מינוי החברה הממונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}, שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי למנות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, אשר תסייע לרשות המסים במילוי התפקידים כמפורט להלן ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|בסימן זה}} – החברה הממונה), ובלבד שהחברה הממונה לא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן למנהל רשות המסים או לפקיד שומה לפי דין:
{{ח:תתת|(1)}} תפעול והחזקה של מערכת ממוחשבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}};
{{ח:תתת|(2)}} תכנון, הקמה, תפעול והחזקה של מערכת הגבייה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 56|בסעיף 56}} בעבור רשות המסים, לרבות הפקה ומסירה של הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}};
{{ח:תתת|(3)}} תכנון, הקמה ותפעול של מוקד שירות לקוחות לעניין גביית היטל מימון המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי החברה הממונה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} החברה הממונה תפעל לעניין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג1|סימן זה}} לפי הנחיות מנהל רשות המסים ותחת פיקוחו.

{{ח:סעיף|56|מערכת הגבייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} רשות המסים רשאית לגבות את המס על ידי החברה הממונה, אם מונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}, באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר.

{{ח:סעיף|57|החלת הוראות לעניין גבייה באמצעות החברה הממונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 30|סעיפים 30}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 35|35}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 36|36}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 37|37}} למעט {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 37|סעיף קטן (ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 40|40}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 41|ו־41 לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ״ב–2021}}, יחולו לעניין גבייה באמצעות החברה הממונה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 31|בסעיף 31}}, המילים ”או במפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 34|בסעיף 34}}, ברישה, במקום ”למידע האמור {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 32|בסעיף 32(3) עד (6)}}“ יקראו ”למידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“, והמילים ”או במפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה לשם כך“ – לא ייקראו, ובפסקה (1), במקום ”ערר“ יקראו ”השגה או ערעור“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 35|בסעיף 35}}, בכל מקום, המילים ”או למפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 36|בסעיף 36}}, המילים ”או למפעיל הפרטי“, המילים ”או המפעיל הפרטי“ והמילים ”או במפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 37|בסעיף 37(א)}}, במקום ”כאמור {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 32|בסעיף 32}}“ יקראו ”שהוא מידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 40|בסעיף 40}}, במקום ”המידע המפורט השמור במערכת הגבייה לגבי כל רכב, למעט מידע מותמם כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 37|בסעיף 37(ב)}}“ יקראו ”המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן#סעיף 41|בסעיף 41}}, במקום ”החברה הממונה והמפעיל הפרטי“ יקראו ”והחברה הממונה“.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“ – מידע כמפורט להלן לעניין שנת המס שבעדה נגבה היטל מימון המטרו:
{{ח:תתת|(1)}} זהות הבעלים בנכס, ואם הנכס בבעלות משותפת – שיעור חלקו של כל אחד מבעלי הנכס;
{{ח:תתת|(2)}} תקופת הבעלות של בעל הנכס;
{{ח:תתת|(3)}} שטח הנכס;
{{ח:תתת|(4)}} סיווג הנכס לעניין הפטור מחובת תשלום ההיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}};
{{ח:תתת|(5)}} מקדם שיטת הארנונה החל על הנכס;
{{ח:תתת|(6)}} מקדם המדרג העירוני החל על הנכס;
{{ח:תתת|(7)}} סכום ההיטל ששילם בעל הנכס שלא באמצעות מערכת הגבייה, ומועדי התשלום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: פיתוח מקרקעין מיועדים|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|58|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל קרקע“ – מי שבמועד פרסום ההודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הקרקעות}} היה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים של הקרקע או מי שזכאי להירשם כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה שמטרתו מגורים, תעשייה, מסחר או מלונאות, או מי שהועברה לו הזכות על ידי בעל זכות חכירה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיני רכישת קרקעות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)|פקודת הקרקעות}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור|והחוק לתיקון דיני הרכישה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות הבנייה המקוריות“ – השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים כפי שהיה קבוע לפני אישור תמ״א 70;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין מיועדים“ – מקרקעין במתחמי השפעה המיועדים לשמש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתחם דפו כפי שנקבע בתמ״א 70;
{{ח:תתת|(2)}} תחנת מטרו מיועדת לפיתוח;
{{ח:תתת|(3)}} מרכז תחבורתי משולב;
{{ח:תתת|(4)}} תת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השטח המיועד לפיתוח“ – השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים שנקבע לפי תמ״א 70, לפי התוכנית המפורטת הראשונה שאושרה לגבי המקרקעין המיועדים והמקיימת את התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(א)(1) ו־(2)}}, או לפי תוכנית המקיימת את התנאים האמורים שתיקנה תוכנית כאמור, אם הופקדה בתוך חמש שנים מיום שאושרה התוכנית הראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת מטרו מיועדת לפיתוח“ – תחנת מטרו המוקמת על מקרקעין שברובם לא היו מיועדים לדרך ערב אישור תוכנית המטרו, בהתאם לתוכנית מקומית או לתוכנית מפורטת כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:סעיף|59|החלת הוראות לפי דיני רכישת קרקעות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי דיני רכישת קרקעות יחולו על רכישת זכויות במקרקעין מיועדים, אם לא נקבעו הוראות אחרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|60|רכישת זכויות במקרקעין מיועדים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה הודעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 7|סעיף 7 לפקודת הקרקעות}} לגבי מקרקעין מיועדים, יוקנה למדינה השטח המיועד לפיתוח במקרקעין האמורים; המדינה רשאית לממש את השטח המיועד לפיתוח מיזם המטרו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להיתר או להרשאה מכוח תוכנית המטרו נכללו הוראות מפורטות לעניין אפשרות המימוש והתנאים ההנדסיים למימוש השטח המיועד לפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} אפשרות המימוש בשטח המיועד לפיתוח כרוכה בשימושים הכלולים בתוכנית המטרו מבחינה הנדסית, על פי חוות דעת מהנדס רשוי כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים}}, שמינתה המועצה המאסדרת;
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר מסר לבעל הקרקע הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(1)}}, בעניין זכותו לממש את השטח המיועד לפיתוח בעצמו או לקבל פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, נוסף על הפיצוי שהוא זכאי לו לפי דיני רכישת קרקעות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בדיני רכישת קרקעות, בחישוב הפיצויים בעד רכישת זכויות במקרקעין מיועדים, לא יובאו בחשבון שינויים בזכויות הבנייה המקוריות שחלו בעקבות תמ״א 70 או בעקבות תוכנית אחרת שהחליפה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} לא התקיימו התנאים בסעיף קטן (א)(1) או (2), לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} לעניין מימוש על ידי המדינה ויחולו הוראות דיני רכישת קרקעות.

{{ח:סעיף|61|פיצוי נוסף|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פורסמה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(א)}}, יהיה בעל הקרקע זכאי לפיצוי נוסף על הפיצוי האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(ב)}}, בשיעור של 70% מהתמורה המתקבלת בפועל משיווק השטח המיועד לפיתוח, כולו או חלקו, לאחר שהופחתו ממנה פיצויים ששולמו לפי דיני רכישת קרקעות בעד זכויות הבנייה המקוריות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60(ב)}}; בסעיף קטן זה, ”התמורה משיווק השטח המיועד לפיתוח“ – הכספים שהתקבלו ממכירת הזכויות בשטח המיועד לפיתוח, בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלויות התכנון, הפיתוח, הביסוס והקירוי הנדרשות למימוש השטח המיועד לפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} סכום בגובה היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו שהיה חל בשל השטח המיועד לפיתוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(1)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסות המדינה משיווק השטח המיועד לפיתוח, בניכוי החלק שיועבר לבעל הקרקע כאמור בסעיף קטן (א) ובניכוי הוצאות או התחייבויות כדין המוטלות על המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, ישמשו למימון מיזם המטרו בלבד.

{{ח:סעיף|62|זכות למימוש על ידי בעל הקרקע|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, ובכפוף לתנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}}, בעל הקרקע שלגביה נוסף השטח המיועד לפיתוח, שבבעלותו לפחות 50% מהקרקע, רשאי לממש בעצמו את השטח המיועד לפיתוח, ואם הייתה הקרקע בבעלות משותפת של כמה בעלי קרקע – הם רשאים לפעול יחד למימוש השטח המיועד לפיתוח, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעלותם יחד 50% לפחות מזכויות הבעלות בקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} בעלי הקרקע התאגדו כחברה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או כשותפות לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}} ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} – הקבוצה), והקבוצה מינתה מורשה חתימה מטעמה שהוסמך לחייב ולזכות אותה בחתימתו לכל דבר ועניין;
{{ח:תתת|(3)}} הקבוצה הציעה לכלל בעלי הקרקע להצטרף להליך מימוש השטח המיועד לפיתוח, בתנאים זהים לתנאים שנקבעו לכלל חברי הקבוצה, וניתן להם פרק זמן של 60 ימים לקבל החלטה בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} במימוש לפי סעיף זה ימומשו מלוא זכויות המימוש בקרקע, של כלל בעלי הקרקע, ובלבד שלכלל בעלי הקרקע שלא הצטרפו להליך מימוש השטח המיועד לפיתוח הוצע, בתוך 120 ימים מיום הודעת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(1)}}, הסדר סביר בכל הנוגע להליך המימוש; בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן זה, אי־הסכמה בנוגע להסדר לפי סעיף קטן זה, ובכלל זה לעניין תשלומים, או הגשת תביעה לפיצויים, לא יהיו עילה לעיכוב המימוש לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חוכר במקרקעי ישראל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בפסקה (2) להגדרה ”בעל קרקע“}}, הזכות למימוש לפי סעיף זה תהיה כפופה לחוזה החכירה המקורי ותנאיו.

{{ח:סעיף|63|תנאים לעניין מימוש על ידי בעל קרקע או קבוצה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא יממשו בעל קרקע או קבוצה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)(2)}}, לפי העניין, את השטח המיועד לפיתוח, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הם שילמו למדינה סכום בגובה היטל ההשבחה ומס השבחת המטרו שהיה חל על השטח המיועד לפיתוח לפי חוק זה, אלמלא רכשה המדינה את הזכויות במקרקעין המיועדים לפי חוק זה; הסכום יחושב בהתאם לשומה שיערוך השמאי הממשלתי הראשי לגבי השטח המיועד לפיתוח; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|(א)}} שולם סכום שקבע השמאי הממשלתי, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 196א|סעיף 196א}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|והתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 21|סעיף 21 שבה}}, בשינויים המחויבים, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳ לחוק זה}};
{{ח:תתת|(ב)}} חלקו בעל הקרקע או הקבוצה על הסכום שקבע השמאי הממשלתי לפי פסקה זו, ייושב הסכסוך בידי שמאי מכריע או ועדת ההשגות כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|בסעיף 9א לפקודת הקרקעות}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)#סעיף 9א|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} הם שילמו למדינה סכום בשווי ההוצאות שהוציאה בעד תכנון השטח המיועד לפיתוח, העמקת היסודות ובינוי הקירוי מעל המקרקעין המיועדים והוצאות סבירות אחרות שהוציאה המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, והכול בהתאם לקביעת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך;
{{ח:תת|(3)}} הם התחייבו בהסכם שערך שר האוצר או מי מטעמו לאחר התייעצות עם שר הפנים ויכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} הגדרת זמן סביר לגמר בנייה במלוא השטח המיועד לפיתוח ואבני הדרך להבטחת המימוש כאמור;
{{ח:תתת|(ב)}} הסדרת הממשק שבין פעילות מערכת המטרו ובין השימושים המותרים במקרקעין המיועדים, ובכלל זה הסדרת היבטי הפיתוח והתפעול;
{{ח:תתת|(ג)}} קביעת מנגנונים להבטחת עמידת בעל הקרקע או הקבוצה בהוראות כל דין, ובכלל זה הוראות החלות על המקרקעין המיועדים מכוח תוכנית לגבי מימוש השימושים המותרים בהם, וכן מתן ערובות לעמידה בהוראות כאמור;
{{ח:תתת|(ד)}} תנאים נוספים הנדרשים למימוש השימושים המותרים במקרקעין המיועדים תוך המשך פעילות סדירה ותקינה של מערכת המטרו.

{{ח:סעיף|64|הודעה על הפקדת תוכנית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הופקדה במוסד תכנון תוכנית לשטח המיועד לפיתוח, או הועברה תוכנית כאמור להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יודיע שר האוצר לבעל הקרקע על הפקדת התוכנית בתוך שלושים ימים.

{{ח:סעיף|65|הוראות ביצוע – מימוש שטח מיועד לפיתוח לאחר אישור תוכנית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} אושרה תוכנית המגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך 60 ימים מיום אישור התוכנית יודיע שר האוצר לבעל הקרקע על זכותו לממש את השטח המיועד לפיתוח ועל התנאים למימוש כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}}, בהתאמה, או על זכותו לקבל פיצוי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, נוסף על הפיצוי שהוא זכאי לו לפי דיני רכישת קרקעות; הודיע שר האוצר כאמור, ימסור לו בעל הקרקע, בתוך 90 ימים ממועד מתן הודעת שר האוצר לפי פסקה זו, הודעה בכתב שיציין בה אם בכוונתו לממש את השטח המיועד לפיתוח;
{{ח:תת|(2)}} מסר בעל הקרקע הודעה על כוונתו לממש את השטח המיועד לפיתוח, ימלא אחר ההוראות והתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}} בתוך תקופה שלא תעלה על 180 ימים מיום שמסר הודעה לפי פסקה זו; לבקשת בעל הקרקע, שר האוצר רשאי להאריך תקופה זו ב־60 ימים נוספים;
{{ח:תת|(3)}} עמד בעל הקרקע במלוא ההוראות והתנאים כאמור בפסקה (2), יוקנה לו השטח המיועד לפיתוח בהתאם להודעה שימסור שר האוצר לרשם המקרקעין לעניין זה, וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין בהתאם.

{{ח:סעיף|66|מימוש על ידי שר האוצר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר בעל הקרקע הודעה לשר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(2)}}, או שלא עמד בהוראות או בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיפים 62}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63}} בתוך התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(2)}}, רשאי שר האוצר לממש את השטח המיועד לפיתוח, ובכלל זה להעביר את הבעלות בו לאחר.
{{ח:תת|(ב)}} הוקנה השטח המיועד לפיתוח לבעל הקרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(3)}}, ולא עמד בעל הקרקע בהתחייבות, אחת או יותר, לפי ההסכם האמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(3)}}, רשאי שר האוצר לתת לו, בהודעה בכתב, ארכה של 90 ימים לתיקון ההפרה; חלפו 90 הימים כאמור ולא תיקן בעל הקרקע את ההפרה, רשאי שר האוצר, לאחר שנתן לבעל הקרקע הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות בצו על הקניית השטח המיועד לפיתוח למדינה; הורה כאמור, יוקנה השטח המיועד לפיתוח למדינה וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין; כמו כן ימומשו הערובות שהעמיד בעל הקרקע לפי ההסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(3)(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} חל האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהיה בעל הקרקע זכאי לפיצוי נוסף בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 61|לסעיף 61}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוקנה השטח המיועד לפיתוח למדינה ולא מומש בתוך שבע שנים מהיום שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי מקרקעין מיועדים, ימסור שר האוצר לבעל הקרקע הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(1)}} ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיפים 62 עד 65}}, וישוב וימסור הודעה כאמור בסעיף קטן זה לבעל הקרקע בחלוף חמש שנים נוספות, וכן בחלוף שלוש השנים שלאחריהן, ובלבד שבמהלך התקופות שחלפו בין הודעות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65(1)}} ולפי סעיף קטן זה, טרם מומש, במצטבר, השטח המיועד לפיתוח כאמור; לעניין סעיף קטן זה, ”מימוש“ – מכירה או העברה בדרך אחרת של 25% לפחות מהשטח המיועד לפיתוח.
{{ח:תת|(ה)}} חלפו שבע שנים מהמועד שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי מקרקעין מיועדים בשטח המיועד לפיתוח, וטרם הוחל בביצוע קירוי המקרקעין המיועדים בשטח האמור, יוקנה השטח המיועד לפיתוח לבעל הקרקע, אם לא ויתר על ההקניה כאמור בסעיף קטן (ו), בהתאם להודעה שימסור שר האוצר לרשם המקרקעין לעניין זה, וייערכו הרישומים הנדרשים בפנקסי המקרקעין בהתאם; שר האוצר רשאי להאריך, בהחלטה בכתב, את התקופה האמורה, ובלבד שלא תעלה על 10 שנים מהמועד שבו ניתנו היתר בנייה או הרשאה לבינוי המקרקעין המיועדים בשטח המיועד לפיתוח כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר ימסור לבעל הקרקע הודעה על חלוף התקופה האמורה בסעיף קטן (ה) ועל זכותו לוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח; בעל הקרקע רשאי להודיע לשר האוצר, בתוך 90 ימים מיום מסירת הודעה כאמור, כי הוא מוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח.
{{ח:תת|(ז)}} השטח המיועד לפיתוח יוקנה לבעל הקרקע בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה), לאחר שישיב למדינה סכום בגובה ההוצאות שהוציאה בעד תכנון השטח המיועד לפיתוח, העמקת היסודות וכן כל הוצאה אחרת שהוציאה המדינה לשם מימוש השטח המיועד לפיתוח, והכול בהתאם לקביעת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך; ואולם, הודיע בעל הקרקע כי הוא מוותר על הקניית השטח המיועד לפיתוח כאמור בסעיף קטן (ו) או לא השיב למדינה את הסכום כאמור, רשאי שר האוצר להשתמש בקרקע לכל מטרה שהיא, לרבות העברת הבעלות בה לאחר, בכפוף להוראות כל דין, בלא תשלום כל פיצוי נוסף בשל כך.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: העברת תקבולים מרשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|67|העברת תקבולים מרשות מקרקעי ישראל|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לשם מימון הבנייה והפיתוח של מיזם המטרו, רשות מקרקעי ישראל תעביר לאוצר המדינה בכל שנה, עד יום 31 בדצמבר של אותה שנה, מחצית מהתקבולים שהתקבלו על ידה בשנה האמורה בעד ביצוע עסקה במקרקעי ישראל הכלולים במתחם ההשפעה (בסעיף זה – חלק התקבולים השנתיים).
{{ח:תת|(ב)}} לא עלה חלק התקבולים השנתיים על 500 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, תעביר רשות מקרקעי ישראל לאוצר המדינה במועד האמור בסעיף קטן (א) סכום של לפחות 500 מיליון שקלים חדשים, ויראו את ההפרש שבין הסכום שהועבר ובין חלק התקבולים השנתיים כמקדמה על חשבון חלק התקבולים השנתיים שהעברתו תידרש בשנים שלאחר מכן.
{{ח:תת|(ג)}} חלק התקבולים השנתיים וסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יועברו לאוצר המדינה כתקבולים למימון הוצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק יסודות התקציב}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: ועדה לפיצויים למיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|68|ועדה לפיצויים למיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 197|בסעיף 197(ב) לחוק התכנון והבנייה}}, תביעה לפיצויים ביחס לתכניות תשתית לאומית {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת}} תוגש לוועדה לפיצויים למיזם המטרו.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הוועדה לפיצויים למיזם המטרו יהיה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} עורך דין, בעל ותק של חמש שנים לפחות, המצוי בענייני תכנון ובנייה, שימנו שר הפנים ושר המשפטים כאחד, והוא יהיה היושב ראש; לא ימונה עורך דין כאמור אם לדעת השרים קיים ניגוד עניינים בין תפקידו כיושב ראש ובין עיסוקיו האחרים;
{{ח:תתת|(2)}} נציג מנהל התכנון, הבקיא בענייני תכנון ובנייה;
{{ח:תתת|(3)}} בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת, שימנה שר האוצר, ובלבד שאינו עובד המדינה, עובד ועדה מקומית, רשות מקומית או רשות המטרו; לא ימונה אדם כאמור אם לדעת שר האוצר קיים ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר בוועדה ובין עיסוקיו האחרים.

{{ח:סעיף|69|סמכויות הוועדה לפיצויים למיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סמכות הוועדה לפיצויים למיזם המטרו היא לדון ולהחליט בתביעת פיצויים ביחס לתכניות תשתית לאומית המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק ט|פרק ט׳ לחוק התכנון והבנייה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12ב|סעיף 12ב(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטה סופית של הוועדה לפיצויים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהליים.

{{ח:סעיף|70|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} על הוועדה לפיצויים למיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12א|סעיפים 12א(ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12ב|12ב(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12ד|12ד}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 12ה|12ה(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 197|197}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 198|ו־198(א), (ג), (ה1), (ו)(2) עד (4), ו־(ח) לחוק התכנון והבנייה}} יחולו על הוועדה לפיצויים למיזם המטרו, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”ועדה מקומית“ או ”ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה“ יקראו ”הוועדה לפיצויים למיזם המטרו“ ובמקום ”ערר“ יקראו ”תביעה“, ולעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 198|סעיף 198}} גם בשינויים אלה:
{{ח:תת|(א)}} במקום סעיף קטן (א) יקראו:
{{ח:תתת|”(א)}} הוגשה תביעה לפי סעיף זה, תודיע הוועדה לפיצויים למיזם המטרו לכל מי שעלול לשאת בתשלום הפיצויים נושא התביעה, כולם או חלקם, בין על פי דין ובין על פי הסכם עם הוועדה המקומית או עם המדינה, על הגשתה ותיתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.“;
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף קטן (ו)(2), במקום ”היה הערר לפי סעיף קטן (ד) בלבד“ יקראו ”הוגשה תביעה“.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעילות גורם מוסמך לקידום מיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: עדיפות מיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|71|מתן עדיפות לטיפול בעניין הנוגע למיזם המטרו ומינוי גורם מרכז|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מוסמך יטפל בכל עניין הנוגע לקידום מיזם המטרו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} גורם מוסמך ימנה את אחד מעובדיו שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בכל עניין הקשור למיזם המטרו, ובכלל זה ייתן מענה לפניות של חברה מבצעת בעניין כאמור.

{{ח:סעיף|72|פניית חברה מבצעת לגורם מוסמך|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מוסמך ישיב לפניית חברה מבצעת בכל עניין הקשור למיזם המטרו, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, אלא אם כן נקבע לכך מועד אחר בדין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), פנתה חברה מבצעת לגורם מוסמך בבקשה למתן אישור לביצוע פעולה (בסעיף זה – בקשת חברה מבצעת לאישור), יחליט הגורם המוסמך בדבר מתן האישור בתוך 28 ימים מיום הגשת הבקשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) או בתוך תקופה אחרת אם נקבעה לכך לפי דין (בסעיף זה – התקופה למענה), ואם סירב לבקשה, ימסור את תשובתו המנומקת לבקשה עד תום התקופה למענה.
{{ח:תת|(ג)}} לא השיב הגורם המוסמך לבקשת חברה מבצעת לאישור עד תום התקופה למענה, יראו, בתום התקופה למענה, כאילו קיבלה החברה המבצעת אישור בהתאם לבקשתה והחברה המבצעת תמסור על כך הודעה בכתב לגורם המוסמך; בהודעה כאמור תפרט החברה המבצעת את מועד ביצוע הפעולה, אולם מסירת ההודעה או אי־מסירתה לא תשפיע על תוקף האישור ועל מועד מתן האישור.
{{ח:תת|(ד)}} בקשת חברה מבצעת לאישור תכלול את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור, בהתאם להנחיות הגורם המוסמך, אם ניתנו.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשת גורם מוסמך ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, המועצה המאסדרת רשאית –
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בתקופה שלא תעלה על 14 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לעניין בקשה מסוימת, אם מצאה שמתן אישור לביצוע פעולה לגבי אותה בקשה עלול לסכן באופן משמעותי את האינטרס הציבורי.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על ועדת התדרים כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף|73|איסור התניית אישור או ביצוע פעולה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור לביצוע פעולה, לרבות ביצוע פעולה נלווית הנדרשת מהגורם המוסמך בשל הבקשה, בביצוע פעולה על ידי החברה המבצעת שאינה נוגעת באופן ישיר לאישור המבוקש.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: תיאום תשתיות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|74|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת לאומית לתיאום תשתיות“ – מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שאת פרטיה פרסם המנהל הכללי של משרד התחבורה באתר האינטרנט של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח סמוך“ – שטח שלא יעלה על רדיוס של שבעה קילומטרים מתחומי תוכנית המטרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאום תשתיות“ – תיאום בין חברה מבצעת לגוף תשתית לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה תיאום לפי דין או לפי תוכנית או היתר מכוח {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.

{{ח:סעיף|75|מערכת לאומית לתיאום תשתיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פניית חברה מבצעת לגורם מוסמך בכל עניין הנוגע לתיאום תשתיות ותשובת הגורם המוסמך לפנייה כאמור ייעשו באמצעות מערכת לאומית לתיאום תשתיות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה המאסדרת רשאית להורות כי פניית חברה מבצעת או תשובת גורם מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) ייעשו במתכונת אחרת מהאמור באותו סעיף קטן, כפי שתקבע, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות חריגות בעניין מסוים.

{{ח:סעיף|76|העברת מידע מגוף תשתית לחברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, גוף תשתית יעביר לחברה מבצעת, בתוך 21 ימים מיום פנייתה אליו, כל מידע בעניין תשתית ומבנים שהוא מחזיק או מפעיל בשטח תוכנית המטרו או בשטח סמוך, ובכלל זה תיעוד מעודכן של מצב התשתית, מיקומה או מבנים קיימים ומתוכננים באותו שטח; המועצה המאסדרת רשאית להרחיב את השטח הסמוך לעניין מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מבצעת תנקוט את האמצעים הנדרשים לשם שמירה על סודיות המידע שהועבר אליה לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|77|פניית חברה מבצעת לגוף תשתית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מבצעת המעוניינת לערוך תיאום תשתיות, תפנה לגוף התשתית בבקשה לכך ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – בקשה לתיאום); כללה הבקשה לתיאום דרישה לביצוע עבודות בידי גוף התשתית, תצרף החברה המבצעת הצעה מפורטת לביצוע העבודה המבוקשת.
{{ח:תת|(ב)}} גוף תשתית ישיב לבקשה לתיאום בתוך 21 ימים מיום פניית החברה המבצעת אליו, ואם התבקשה העתקת תשתית – בתוך 28 ימים מיום פנייתה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} גוף תשתית שדחה את הצעת החברה המבצעת שצורפה לבקשה לתיאום, יצרף לתשובתו הצעה חלופית לביצוע הפעולות הנדרשות בהתאם לבקשה (בסעיף זה – הצעה חלופית); הייתה בבקשה לתיאום דרישה להעתקת תשתית, יפרט גוף התשתית בהצעה החלופית התייחסות להקמה של תשתית מסוג ובהיקף של התשתית שהעתקתה נדרשה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אין בהקמה של תשתית מסוג או בהיקף אחר השפעה על עלות מיזם המטרו או על מועד השלמתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המנהלת, לאחר פניית גוף התשתית אליה, מצאה כי בנסיבות העניין מתקיים טעם המצדיק זאת; תשובת הוועדה המנהלת תינתן בתוך 14 ימים מיום פניית גוף התשתית.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשת גוף תשתית ומטעמים מיוחדים שיירשמו, המועצה המאסדרת רשאית להאריך את התקופות האמורות בסעיף קטן (ב), בשבעה ימים נוספים.

{{ח:סעיף|78|ביצוע עבודות על ידי חברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא השיב גוף תשתית לבקשה לתיאום בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(ב) או (ד)}}, לפי העניין, רשאית החברה המבצעת, באישור יושב ראש המועצה המאסדרת, לבצע את העבודה בהתאם להצעתה כפי שצורפה לבקשה, במקום גוף התשתית; החברה המבצעת תמסור לגוף התשתית הודעה בכתב על כוונתה לבצע את העבודות כאמור ועל המועד לביצוע העבודות.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר השלמת ביצוע העבודות בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תמסור החברה המבצעת הודעה על כך לגוף התשתית והתשתית תעבור לידי גוף התשתית, ויראו את העבודות שביצעה החברה המבצעת בקשר לאותה תשתית לכל עניין כאילו בוצעו על ידי גוף התשתית.
{{ח:תת|(ג)}} ביצעה חברה מבצעת עבודות בהתאם להוראות סעיף קטן (א), והעבודות גרמו נזק לתשתית, לא תהיה לגוף התשתית שמפעיל את התשתית או מחזיק בתשתית כאמור עילת תביעה כלפי החברה המבצעת בשל הנזק, אם התרחשות הנזק הייתה יכולה להימנע לו גוף התשתית היה משיב לבקשה לתיאום במועד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77(ב) או (ד)}}, לפי העניין, ובלבד שהחברה המבצעת פעלה בהתאם להצעתה שצורפה לפנייה לתיאום ולא פעלה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו; נדרשה החברה המבצעת לפצות צד שלישי בשל נזק לתשתית כאמור, תעמוד לה זכות לתביעת שיפוי נגד גוף התשתית.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל דין, המועצה המאסדרת רשאית להתיר לחברה מבצעת לבצע עבודה במקום גוף תשתית אם הדבר נדרש כדי למנוע עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של מיזם המטרו או לטובת חיסכון משמעותי בעלות המיזם, ובלבד שהעבודות נכללו בבקשה לתיאום, ואם דחה גוף התשתית את ההצעה שצורפה לבקשה והציע הצעה חלופית – שהעבודות נכללו בהצעה החלופית.
{{ח:תת|(ה)}} התירה המועצה המאסדרת לחברה מבצעת לבצע עבודה במקום גוף תשתית כאמור בסעיף קטן (ד), תמסור החברה המבצעת לגוף התשתית הודעה בכתב על כוונתה לבצע את העבודות כאמור והמועד לביצוע העבודות; הודיעה חברה מבצעת כאמור, רשאי גוף התשתית להסמיך גורם מטעמו לפקח על ביצוע העבודות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוען; החברה המבצעת תישא בשכרו של המפקח, לפי שעות הפיקוח בפועל באתר ביצוע העבודות, על פי תעריף הקבוע לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים}}.

{{ח:סעיף|79|הסכם בין גוף תשתית לחברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} המועצה המאסדרת תפרסם באתר האינטרנט של רשות המטרו הסדרים שייכללו בהסכם בין גוף תשתית לחברה מבצעת לשם תיאום תשתיות, לרבות נוסח כתב התחייבות, כתב שיפוי, ערבות או ביטוח לפי הצעת החשב הכללי במשרד האוצר.

{{ח:סעיף|80|ביצוע עבודות פיתוח ושיקום בידי חברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חברה מבצעת המחויבת לפי כל דין או תוכנית לשקם או לפתח שטח בשל עבודות להקמת מיזם המטרו שביצעה, תבצע עבודות לשיקום או לפיתוח כאמור ברמה שוות ערך לרמה המקובלת באזור שבו מתבצעות העבודות, אולם הוועדה המנהלת רשאית לאשר חריגה מהרמה כאמור, ובלבד שהחריגה לא תאפשר ביצוע עבודות שיקום או פיתוח ברמה פחותה מהרמה המקובלת באזור.
{{ח:תת|(ב)}} התעוררה מחלוקת בין חברה מבצעת לרשות מקומית שבתחומה מתבצעות עבודות לשיקום או לפיתוח כאמור בסעיף קטן (א), לגבי הרמה המקובלת באזור שבו מתבצעות עבודות כאמור באותו סעיף קטן, תכריע במחלוקת המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|81|חיבור למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, רשאית חברה מבצעת להתחבר בעצמה למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית, בלא קבלת אישור של גוף התשתית, בהתאם למתכונת שתקבע המועצה המאסדרת ובנסיבות שתקבע, ובלבד שהודיעה על כך לגוף התשתית 48 שעות לפחות לפני ההתחברות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות מיוחדות להסרת חסמים לשם קידום מיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|82|עדיפות הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין.

{{ח:סעיף|83|ועדת מים וביוב ותפקידיה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תמונה ועדה מייעצת למים ולביוב בקשר למיזם המטרו ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – ועדת מים וביוב), שתפקידה לייעץ לגורם מוסמך בעניין מתן אישורים לביצוע פעולה בתחום המים, הסביבה והבריאות הנוגעים למיזם המטרו לפי החוקים המפורטים להלן, וכן למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי חוק:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלה החברים בוועדת מים וביוב:
{{ח:תתת|(1)}} עובד בכיר של רשות המים והביוב בתחום האסדרה הכפוף במישרין למנהל רשות המים והביוב או עובד בכיר אחר ברשות המים והביוב העוסק בתחום כאמור, שימנה מנהל רשות המים והביוב, והוא יהיה יושב הראש; בסעיף זה, ”רשות המים והביוב“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק המים}};
{{ח:תתת|(2)}} מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים והביוב או עובד בכיר אחר ברשות המים והביוב העוסק בתחום השירות ההידרולוגי, שימנה מנהל רשות המים והביוב, והוא יהיה ממלא מקום יושב הראש;
{{ח:תתת|(3)}} סגן המנהל הכללי של משרד הבריאות בתחום בריאות הציבור או עובד בכיר אחר במשרד הבריאות העוסק בתחום כאמור, שימנה שר הבריאות;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי דיוני הוועדה בעניין הזרמת מים לים או לנחל – סגן המנהל הכללי במשרד להגנת הסביבה בתחום משאבי טבע או עובד בכיר אחר במשרד להגנת הסביבה העוסק בתחום כאמור, שימנה השר להגנת הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי דיוני הוועדה בעניין ניקוז – סגן המנהל הכללי במשרד החקלאות וביטחון המזון העוסק בתחום הניקוז או עובד בכיר אחר במשרד האמור בתחום כאמור, שימנה שר החקלאות וביטחון המזון.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמוסמך למנות חבר בוועדת מים וביוב ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} התייעצות של גורם מוסמך עם ועדת מים וביוב תחליף כל חובת התייעצות או תיאום עם כל גוף ציבורי אחר, בכל הקשור למתן אישור לביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} פנה הגורם המוסמך לוועדת מים וביוב בבקשה להתייעצות בהתאם לסעיף קטן (א), תעביר לו הוועדה את המלצתה בעניין נושא הפנייה בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה, ואם נדרשה חברה מבצעת לבצע השלמות נוספות בהמשך לבקשה – בתוך שבעה ימים מהיום שבו העבירה החברה המבצעת את ההשלמות.
{{ח:תת|(ו)}} לא השיבה ועדת מים וביוב לבקשת גורם מוסמך עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.

{{ח:סעיף|84|ביצוע פעולה באזורי מגן|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור מגן“ – אזור מגן ב׳ או אזור מגן ג׳ כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קידוח“ – קידוח כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם}}.
{{ח:תת|(ב)}} חברה מבצעת רשאית לבצע פעולה לשם הקמה והפעלה של מתחם דפו, תחנת מטרו או מבנה תת־קרקעי לתפעול המטרו, באזור מגן, בהתקיים התנאים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא הגישה לוועדת מים וביוב בקשה לביצוע הפעולה, בצירוף תוכנית למניעת זיהום מים;
{{ח:תתת|(2)}} ועדת המים והביוב לא סירבה לבקשת החברה המבצעת כאמור בסעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ג)}} ועדת מים וביוב תשיב לפניית חברה מבצעת בבקשה לביצוע פעולה באזור מגן בתוך 45 ימים מיום פנייתה אליה; לא השיבה הוועדה לפנייה עד תום התקופה האמורה, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו לא סירבה לבקשת החברה המבצעת.
{{ח:תת|(ד)}} לבקשת ועדת מים וביוב, רשאית המועצה המאסדרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן תשובה כאמור בתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת מים וביוב לא תסרב לבקשה לביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצאה כי אין די בתוכנית למניעת זיהום מים שצורפה לבקשת החברה המבצעת כדי למנוע את זיהום הקידוח באזור המגן, לאחר שנתנה את דעתה לאמצעי מניעת זיהום המים שהוצע בתוכנית כאמור וכן לאפשרות העמקת הקידוח כאמור, סגירתו או הפסקת השימוש בו לטובת מי שתייה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החליטה ועדת מים וביוב לסרב לבקשת חברה מבצעת לבצע פעולה כאמור באותו סעיף קטן, רשאית המועצה המאסדרת, לאחר התייעצות עם המנהל ועם חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83(ב)(3)}}, להתיר לחברה המבצעת לבצע את הפעולה מנימוקים שיירשמו וכן היא רשאית להורות על איטום הקידוח או על העתקתו.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות משרד הבריאות לבטל אישור של קידוח מלשמש כמקור למי שתייה.

{{ח:סעיף|85|מניעת רעש|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין מניעת רעש בשל ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית לחוק זה}}.

{{ח:סעיף|86|סקרי קרקע לשם איתור זיהום קרקע או מניעתו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין סקרי קרקע שעל חברה מבצעת לערוך לשם ביצוע פעולות להקמת מיזם המטרו, לאיתור של זיהום קרקע או מניעתו, ובכלל זה הגבלות על היקף הבדיקות הנדרש לביצוע סקרים כאמור, וכן הוראות לעניין אפשרויות השימוש בקרקע שנחפרה בביצוע פעולות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לאשר הסדר חלופי באתר מסוים, שיחול במקום ההוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההסדר יבטיח לכל הפחות רמה דומה של הגנה מפני זיהום קרקע שלא יחייב ביצוע פעולה שקבע השר לפי אותו סעיף קטן בהיקף או בתדירות העולים על אלה שקבע שר האוצר.

{{ח:סעיף|87|סילוק פסולת חומרים מסוכנים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} אישור המנהל או הנחיות המנהל הנדרשים בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לסילוק פסולת שמקורה בשטח הנמצא בתחום תוכנית מטרו או בשטח סמוך לשטח כאמור, או לסילוק פסולת הנמצאת בו, יינתנו לחברה מבצעת לגבי כלל הפסולת שסילוקה נדרש בבקשה מסוימת של החברה המבצעת, בתוך 30 ימים ממועד פניית החברה המבצעת; בסעיף זה, ”המנהל“, ”סילוק“ ו”פסולת“ – כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.

{{ח:סעיף|88|כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת היערות#סעיף 15|בסעיפים 15}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות#סעיף 15א|ו־15א לפקודת היערות}} –
{{ח:תת|(1)}} ברישיון שניתן לחברה מבצעת לכריתה, להעתקה או להובלה של אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, שנמצא בתחום תוכנית המטרו, יקבע פקיד היערות כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}} כי על החברה המבצעת לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות#סעיף 15א|סעיף 15א(ה)(1) לפקודת היערות}};
{{ח:תת|(2)}} לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, אם מצאה כי יש בהחלטת פקיד היערות כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.

{{ח:סעיף|89|פעולות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיתוך בדיקה“, ”חפירת בדיקה“ ו”חפירת הצלה“ – כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות העתיקות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רשות העתיקות|בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח העבודות להקמת המטרו“ – שטח הנמצא בתחום תוכנית המטרו או שטח סמוך לשטח כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} רשות העתיקות תבצע פעולות שיש לבצען בהתאם להוראות מנהל רשות העתיקות בשטח העבודות להקמת המטרו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופות כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה בתחום שהגדירה המועצה המאסדרת – 21 ימים מיום פניית החברה המבצעת;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ביצוע חפירת הצלה בתחום שהגדירה המועצה המאסדרת – תקופה שקבעה המועצה המאסדרת שלא תעלה על 30 ימים מיום החלטתה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין כל פעולה אחרת – שבעה ימים מיום פניית חברה מבצעת; ואולם לעניין פיקוח, תחל הפעולה בתוך שבעה ימים מיום פניית החברה המבצעת ותסתיים במועד שיקבע מנהל רשות העתיקות או במועד סיום העבודות, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ג)}} פנתה חברה מבצעת לרשות העתיקות לעניין ביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ביצעה רשות העתיקות את אותה פעולה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, יהיו נתונות למועצה המאסדרת הסמכויות הנתונות למנהל רשות העתיקות בעניינים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן רישיון חפירה בשטח שבו התבקשה רשות העתיקות לבצע את הפעולה – סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 9|סעיף 9 לחוק העתיקות}};
{{ח:תתת|(2)}} קביעת תנאים ברישיון חפירה;
{{ח:תתת|(3)}} ביטול או התליה של רישיון חפירה שניתן או התנייתו בתנאים נוספים.
{{ח:תת|(ד)}} לא השיבה המועצה לארכיאולוגיה שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|חוק העתיקות}} לפניית מנהל רשות העתיקות לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}} בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה להתייעצות, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשת חברה מבצעת רשאית המועצה המאסדרת לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין שלגביו התקבלה החלטת המנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק העתיקות#סעיף 29|או 29 לחוק העתיקות}} לגבי שטח העבודות להקמת מיזם המטרו, אם מצאה כי יש בהחלטת המנהל כאמור כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת מיזם המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.

{{ח:סעיף|90|צו הפסקה מינהלי לפי חוקים אחרים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לעניין צו הפסקה מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק האמור}} שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} צו הפסקה מינהלי טעון הסכמה מראש של המועצה המאסדרת;
{{ח:תתת|(2)}} עמדתה של המועצה המאסדרת לגבי בקשה למתן צו הפסקה מינהלי של גורם מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} תינתן בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), צו הפסקה מינהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו או בטיחותו של אדם אינו טעון הסכמה מראש של המועצה המאסדרת, ויחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עם הוצאת הצו, יודיע על כך הגורם שנתן את הצו למועצה המאסדרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} המועצה המאסדרת תדון בצו בתוך 72 שעות מיום מתן ההודעה כאמור בפסקת משנה (א); לא דנה המועצה המאסדרת בצו עד המועד האמור, ימשיך הצו לעמוד בתוקפו כל עוד לא קיבלה המועצה המאסדרת החלטה אחרת;
{{ח:תתתת|(ג)}} החליטה המועצה המאסדרת שלא לתת את הסכמתה למתן הצו, יראו את הצו כבטל ממועד מתן ההחלטה ולא יהיה ניתן להאריך את תוקפו או לתת צו נוסף באותו עניין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, לעניין צו הפסקה מינהלי שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2); ואולם מצא מפקד המחוז כי מתקיימות נסיבות דחופות ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, יחולו על הצו הוראות סעיף קטן (א)(3)(א) עד (ג).
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפקד מחוז“, ”נסיבות דחופות“ ו”צו הפסקה מינהלי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 51|ו־51(א) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}}, בהתאמה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, הגורם המוסמך לתת צו מינהלי שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו בידי חברה מבצעת בתחום תוכנית המטרו הוא מנהל היחידה הארצית לאכיפה; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל היחידה הארצית לאכיפה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}} או משנהו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו מינהלי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 203|בסעיף 203 לחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים}}, לעניין צו להפסקת מפגע או לסילוקו שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו בידי חברה מבצעת, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}, לעניין צו לשמירת הניקיון שיש בו כדי להשפיע על ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2).
{{ח:תת|(ו)}} בדיונים לפי סעיף זה, תאפשר המועצה המאסדרת לנותן הצו להביע את עמדתו לפניה; לא מסר נותן הצו את עמדתו עד למועד הדיון, לא יהיה בכך כדי להשפיע על תוקף החלטת המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|91|אי־&lt;wbr&gt;תחולת חוקי עזר|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 250|בסעיף 250 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|בסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 6|ובסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים}}, חוקי עזר לפי הסעיפים האמורים לא יחולו על חברה מבצעת בכל הקשור לביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו; ואולם חוקי עזר הקובעים היטלי פיתוח, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 198א|בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות}}, יחולו על מבנים שאינם לצרכים תחבורתיים המוקמים מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לבקשת רשות מקומית או בהסכמתה, רשאי שר האוצר, מטעמים שיציין בפנייתו למועצה המאסדרת, לקבוע, בצו, בהסכמת המועצה המאסדרת, כי חוק עזר מסוים או סעיף מסעיפיו יחול על חברה מבצעת בכל הקשור לביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו.
{{ח:תת|(ג)}} בבואו לקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), ישקול שר האוצר, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העיכוב הצפוי להיגרם למיזם המטרו מהחלת חוק העזר;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר קבלת עמדתו של שר הפנים לעניין זה – חיוניותו של חוק העזר או סעיף מסעיפיו.

{{ח:סעיף|92|רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, בכל הקשור למתן רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} למרכז תחזוקה לרכבות, לתחנת רכבת תת־קרקעית ולמיתקנים המשמשים להקמת המטרו ונמצאים בשטח העבודות להקמת המטרו, יחולו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות למועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם מתן רישיון לעסקים האמורים בסעיף קטן (א), תתייעץ המועצה המאסדרת עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק, כולו או חלקו; לא השיבה הרשות המקומית הנוגעת בדבר בתוך 21 ימים מיום פניית המועצה המאסדרת אליה, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה המאסדרת רשאית להורות כי תנאי שקבע נותן אישור, ובכלל זה תנאי מוקדם, תנאי הרישיון, תנאי נוסף ברישיון או תנאי שנקבע במפרט אחיד, לא יחול לעניין מתן רישיון לגבי העסקים האמורים בסעיף קטן (א), אם מצאה כי אי־החלת התנאי לא תגרום לפגיעה ממשית בבריאותו או בביטחונו של אדם.
{{ח:תת|(ה)}} פנתה המועצה המאסדרת, בהתאם לסמכותה לפי סעיף קטן (א), או חברה מבצעת לנותן אישור, בעניין עסק כאמור באותו סעיף קטן, ייתן נותן האישור את האישור המבוקש, ואם סירב למתן אישור כאמור – יעביר את תשובתו המנומקת לבקשה בתוך 21 ימים מיום הפנייה אליו; לא השיב נותן האישור לבקשה כאמור, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו נתן את האישור המבוקש בהתאם לפנייה.
{{ח:תת|(ו)}} לבקשת חברה מבצעת, המועצה המאסדרת רשאית לקיים דיון חוזר ולקבל החלטה בעניין שלגביו התקבלה החלטה מסוימת של נותן אישור, ובכלל זה לעניין {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק רישוי עסקים}}, אם מצאה כי יש בהחלטת נותן האישור כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו, ובכלל זה להאריך את משך ביצוען או להטיל עלות משמעותית על תקציב המיזם.
{{ח:תת|(ז)}} על החלטות המועצה המאסדרת לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו) לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג3|סעיף 7ג3 לחוק רישוי עסקים}}.

{{ח:סעיף|93|הוראות לעניין בטיחות אש|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו מחויבת חברה מבצעת לעמוד בדרישות התקנים כמפורט להלן, כנוסחם ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}}:
{{ח:תתת|(1)}} תקן ישראלי ת״י 5567 בריאות ובטיחות בעבודות מנהור בענף הבנייה – קובץ כללים 39;
{{ח:תתת|(2)}} תקן ישראלי ת״י 5435 מערכות תחבורה מסילתית ציבורית בנתיב קבוע – דרישות בטיחות אש 40;
{{ח:תתת|(3)}} תקן 5350 בנייה ותפעול של מערכות רכבת מקומית 41, לעניין בטיחות באש.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה לא תקבע הנחיות והוראות לעניין ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו לגבי מבנים שחלים עליהם התקנים המפורטים בסעיף קטן (א), נוסף על דרישות הקבועות בתקנים כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר קבלת אישור המועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה המאסדרת תאשר הנחיה או הוראה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנעה כי יש בה כדי לגרום לעיכוב משמעותי בלוחות הזמנים לקידום מיזם המטרו או להשפעה משמעותית על תקציב המיזם, שנזקם עולה על התועלת הבטיחותית הנוספת בשל אותה הוראה או הנחיה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 43|בסעיף 43 לחוק הרשות הארצית לכבאות וההצלה, התשע״ב–2012}}, צו מיוחד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 43|באותו סעיף}} לעניין פעולות לקידום מיזם המטרו טעון הסכמה של המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|94|הקצאת זכויות במקרקעין לחברה המבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} רכשה החברה המבצעת זכויות בקרקע שאושרה לגביה תוכנית מטרו, לשם בינוי תשתית הכלולה במיזם המטרו, תחנות המטרו או מתחמי הדפו, תקצה רשות מקרקעי ישראל את הקרקע לחברה המבצעת למטרות אלה, בתום 30 ימים מיום שתפסה החברה המבצעת חזקה בקרקע או לאחר פניית החברה המבצעת לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, בלא תמורה, על פי חוזה חכירה מהוון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל#סעיף 4יז|בסעיף 4יז(א) לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, לשם מימוש תוכנית המטרו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} רשות מקרקעי ישראל תקצה לחברה המבצעת קרקע פנויה שהיא מקרקעי ישראל, שאושרה לגביה תוכנית מטרו, לשם בינוי תשתית הכלולה במיזם המטרו, על פי חוזה חכירה מהוון כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתשלום תמורה כפי שתקבע מועצת מקרקעי ישראל.
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקרקעי ישראל תחתום על הסכם עם החברה המבצעת להקצאת קרקע כאמור בפסקה (1), בתוך 90 ימים מיום פניית החברה המבצעת אליה בבקשה להקצאת הקרקע האמורה.
{{ח:תתת|(3)}} לא חתמה רשות מקרקעי ישראל על הסכם עם החברה המבצעת כאמור בפסקה (2) מסיבות שאינן תלויות בחברה המבצעת, תוקצה הקרקע לחברה המבצעת.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מחובת החברה המבצעת לשלם לרשות מקרקעי ישראל תמורה בעד הקצאת הקרקע כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|95|חיזוק מבנה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על עבודות בנייה או על פעולת חיזוק מורכבת שהחברה המבצעת מבצעת לשם הקמה או הפעלה של מיזם המטרו, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 261|סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שלעניין {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 261|סעיף 261(ד)(4)}}, יוגשו המסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל הן לוועדה המקומית והן לוועדה לתשתיות, והעבודות יבוצעו לאחר שהתקבלה חוות דעת הנדסית של מהנדס רשוי מטעם החברה המבצעת ובהתאם לחוות הדעת האמורה; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשוי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות בנייה“ ו”פעולת חיזוק מורכבת“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 14א|בסעיף 14א לפקודת מסילות הברזל}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ועדה לתיאום תשתיות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|96|סמכות הוועדה לתיאום תשתיות לפסוק בסכסוכים הנוגעים למיזם המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ב|סעיף 55ב לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – הוועדה לתיאום תשתיות), תהיה מוסמכת לפסוק בסכסוכים הנוגעים למיזם המטרו בין גוף תשתית אחד או יותר ובין חברה מבצעת, בעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כב|בסעיף 59כב(א) לחוק החברות הממשלתיות}} ובעניין תנאי ערבות, ביטוח ותנאים מסחריים נוספים שנדרשים לטובת ביצוע עבודת תשתית, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|97|הרכב הוועדה לתיאום תשתיות לעניין סכסוך שגוף תשתית פרטי הוא צד לו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרכב הוועדה לתיאום תשתיות לעניין סכסוך הנוגע למיזם המטרו שגוף תשתית פרטי הוא צד לו, יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, שימנה שר האוצר בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד מינהל התכנון, שימנה המנהל הכללי של מינהל התכנון;
{{ח:תתת|(3)}} נציג, אחד או יותר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ג|בסעיף 55ג(א)(6) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};
{{ח:תתת|(4)}} חמישה נציגים כמפורט להלן, שימנה שר האוצר:
{{ח:תתתת|(א)}} נציג אגף התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג ציבור שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום התשתיות;
{{ח:תתתת|(ג)}} נציג ציבור שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות; מינוי לפי פסקה זו יהיה בהסכמת שר התחבורה;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג ציבור שהוא מגשר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79ג|בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בגישור בעניינים מסחריים; מינוי לפי פסקה זו יהיה בהסכמת שר התחבורה;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור נוסף שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ב), (ג) או (ד);
{{ח:תתת|(5)}} עובד משרד התחבורה, שימנה שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמוסמך למנות חבר בוועדה לתיאום תשתיות לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5), ימנה לו ממלא מקום קבוע שמתקיימים בו התנאים לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כד|סעיף 59כד לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציגי הציבור בוועדה לתיאום תשתיות יהיו זכאים לגמול והחזר הוצאות מאוצר המדינה בעד השתתפותם בכל ישיבה של הוועדה לתיאום תשתיות, בהתאם לסכום הגמול וההוצאות שלו זכאי דירקטור בחברה הממשלתית בעלת הסיווג הגבוה ביותר בעד השתתפות בישיבת דירקטוריון כפי שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות}}.

{{ח:סעיף|98|סמכות בלעדית לפסוק בסכסוך הנוגע למיזם מטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לתיאום תשתיות תהיה הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, גוף תשתית, ובכלל זה חברה מבצעת, רשאי לפנות בכתב לוועדה לתיאום תשתיות, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהיא מוסמכת לפסוק בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}, ובלבד שחלפו 14 ימים מהיום שבו הודיע בכתב לגוף התשתית האחר על כוונתו לפנות לוועדה לתיאום תשתיות.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה לתיאום תשתיות תפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת המסמכים הדרושים לשם הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) וקיום הדיון בה.
{{ח:תת|(ד)}} במסגרת הכרעה בסכסוך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בסעיף 96}}, רשאית הוועדה לתיאום תשתיות לתת כל אישור לביצוע פעולה במקום גוף תשתית, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין, או להחזיר את ההחלטה בעניין מתן אישור לביצוע הפעולה לגוף התשתית, בצירוף הנחיותיה.
{{ח:תת|(ה)}} הכרעה סופית של הוועדה לתיאום תשתיות ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים; ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך 30 ימים ממועד המצאת הכרעת הוועדה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, פנתה החברה המבצעת למועצה המאסדרת בבקשה למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(ד)}} לעבודת תשתית מסוימת וניתנה החלטת המועצה המאסדרת באותו עניין, לא תדון הוועדה לתיאום תשתיות בסכסוך הנוגע לאותה עבודת תשתית, אלא אם כן מצא יושב ראש הוועדה לתיאום תשתיות כי פניית גוף התשתית לוועדה עוסקת בעניינים נוספים על אלה שבהם החליטה המועצה המאסדרת.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה המאסדרת לא תיתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(ד)}} לעבודת תשתית שהוועדה לתיאום תשתיות החלה את הדיון בעניינה או הכריעה בה.
{{ח:תת|(ח)}} פנה גוף תשתית לוועדה לתיאום תשתיות בבקשה שתפסוק בסכסוך שהוועדה מוסמכת לפסוק בו בעניין עבודת תשתית מסוימת, רשאית החברה המבצעת, אם סברה כי מתקיימות הנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(ד)}}, לפנות למועצה המאסדרת בבקשה כי תיתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|באותו סעיף}} לגבי אותה עבודת תשתית, ובלבד שטרם החל דיון בעניין בוועדה לתיאום תשתיות; פנתה חברה מבצעת למועצה המאסדרת כאמור, לא תדון הוועדה לתיאום תשתיות בעניין עד להכרעת המועצה המאסדרת.

{{ח:סעיף|99|החלת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כג|סעיפים 59כג(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כד|59כד}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כה|59כה}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כו|59כו(ב) ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כז|59כז}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59כח|59כח(א) ו־(ג) עד (ה)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 59ל|ו־59ל לחוק החברות הממשלתיות}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על הוועדה לתיאום תשתיות, לגבי הסכסוכים שהיא מוסמכת לפסוק בהם, ועל הצדדים לסכסוך, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|100|שינוי תוכנית מטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא ניתן לשנות תוכנית מהתוכניות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} תוכנית לתשתית לאומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, הכוללת הוראות בדבר שינוי בתוכנית המטרו;
{{ח:תת|(2)}} תוכנית מיתאר ארצית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}, הכוללת הוראות בדבר שינוי בתוכנית המטרו.

{{ח:סעיף|101|סיוע לעסקים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה תעניק סיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו, בהתאם לאמות מידה שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; בקביעת אמות המידה יובאו בחשבון, בין השאר, סוג העסק ומידת התלות של קיום העסק בקבלת קהל במקום העסק, מרחק העסק מגדר העבודות ומידת ההפרעה שהעבודות גורמות לה באפשרות הגישה לעסק; אמות המידה יפורסמו ברשומות וכן באתרי האינטרנט של משרד האוצר, של החברה המבצעת ושל הרשויות המקומיות שבהן מוקמות תחנות מטרו.
{{ח:תת|(ב)}} סיוע כספי כאמור בסעיף קטן (א) יינתן מאוצר המדינה באמצעות שיפוי בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילם העסק בתקופת העבודות שנעשו בסמיכות לו ובאמצעות מענקים כספיים נוספים, ולא יהיה מותנה בהוכחת פגיעה בהכנסות העסק, בהוכחת פגיעה ברווחיותו או בבחינת הוצאות שהוציא בפועל; שר האוצר רשאי לקבוע כי סיוע כאמור יועבר באמצעות חברה ממשלתית או יחידת סמך; קביעה כאמור תהיה לאחר התייעצות עם השר הממונה על החברה הממשלתית או יחידת הסמך, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} סכום הסיוע הכספי שיוענק לפי סעיף זה לכל תקופת העבודות להקמה של תחנות המטרו לא יפחת מ־500 מיליון שקלים חדשים ולא יעלה על 550 מיליון שקלים חדשים; ואולם, שר האוצר רשאי לקבוע באמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) כי הרשויות המקומיות שעסקים שמקבלים סיוע נמצאים בהן ישתתפו בסיוע הכספי הניתן לעסקים כאמור, ובלבד שסכום הסיוע הכספי מכלל הרשויות המקומיות כאמור לא יעלה על 50 מיליון שקלים חדשים, בהתאם לאמות המידה שקבע שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החברה המבצעת תפעל, ככל הניתן, במסגרת סמכויותיה, לאפשר מרחב ציבורי בטוח ונגיש לשהיית מבקרים בעסקים בסביבת העבודות, ובכלל זה אמצעים לעניין תאורה, גידור, שילוט, וניקיון אתרי העבודות והמעברים הגובלים בהם.
{{ח:תתת|(2)}} לשם קיום חובותיה כאמור בפסקה (1), תפעיל החברה המבצעת, בין השאר, מוקד שירות ותפעול, אשר ייתן מענה שוטף לפניות בעניינים אלה בכל רשות מקומית שמתקיימות בשטחה עבודות, ותקצה את כוח האדם והמשאבים הנדרשים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשישה חודשים ממועד תחילת העבודות להקמת תחנות המטרו, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר העסקים שהוענק להם סיוע כספי;
{{ח:תתת|(2)}} סכום הסיוע הכספי שניתן לעסקים בכל רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} הפעולות שננקטו ליידוע עסקים על זכאותם לסיוע הכספי;
{{ח:תתת|(4)}} הפעולות שנקטה החברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ״ו–2026}}.}}

{{ח:סעיף|102|ביצוע ותקנות – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|103|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר, לפי המלצת הוועדה המנהלת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|104|תחולה – {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳}} לא יחולו על תכנית משביחה שהופקדה לפני יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) (להלן – המועד הקובע) ועל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה לפני המועד הקובע או אושרה לפני אישורה של תמ״א 70, למעט תכנית שהופקדה לפני המועד הקובע ולאחר מועד זה הגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בעקבות הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 106|סעיף 106 לחוק התכנון והבנייה}}, בשיעור העולה על 10% ולפחות ב־1,500 מ״ר מהשטח האמור שנכלל במסגרת התכנית שהופקדה לפני המועד הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 26}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}} יחולו על תכנית משביחה שהופקדה בתוך 23 שנים מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ועל הקלה או שימוש חורג מתכנית משביחה שהוחלט לאשרם בתוך התקופה האמורה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19 עד 26}} יחולו על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה בתוך התקופה האמורה; שר האוצר רשאי, באישור ועדה של הכנסת, להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות של שש שנים כל אחת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 26}} {{ח:פנימי|סעיף 106|ו־106}} יחולו על תכנית משביחה שהופקדה בתוך 23 שנים מיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) ועל הקלה או שימוש חורג מתכנית משביחה שהוחלט לאשרם בתוך התקופה האמורה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19 עד 26}} יחולו על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהופקדה בתוך התקופה האמורה; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, להאריך את התקופה בשתי תקופות נוספות של שש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} לא יחולו על תוכנית משביחה למקרקעין במתחם השפעה שהוחלט על הפקדתה לפני פרסום הודעת ועדת הפיתוח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ו)}}, בעניין קביעת שיעור ההקניה שיחול באותו מתחם השפעה.

{{ח:סעיף|105|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} שר האוצר ושר התחבורה ידווחו לוועדה של הכנסת מדי שנה, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום 31 במרס, ולעניין פסקה (4) – מדי חודשיים, על היערכות ויישום הוראות חוק זה ובכלל זה –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} שר האוצר ושר התחבורה ידווחו לוועדת הפנים והגנת הסביבה מדי שנה, החל מיום תחילתו של חוק זה ועד יום 31 במרס, ולעניין פסקה (4) – מדי חודשיים, על היערכות ויישום הוראות חוק זה ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} שלבי מיזם המטרו המתוכננים והתקדמות המיזם;
{{ח:תת|(2)}} יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 16|לסעיף 16(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} הכנסות שהתקבלו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17|לסעיף 17(א)}} בשנה שחלפה וסך ההוצאה בפועל בגין המיזם בשנה שחלפה;
{{ח:תת|(4)}} מצבה התכנוני של תמ״א 70 והאם אושרה;
{{ח:תת|(5)}} סך התקבולים שהתקבלו מרשות מקרקעי ישראל בשנה הקודמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};
{{ח:תת|(6)}} סך התקבולים שהתקבלו מגביית מס המטרו, ככל שהתקבלו;
{{ח:תת|(7)}} יישום ההוראות לעניין דיור בהישג יד לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 76ב|סעיף 76ב(ב1)(3) לחוק התכנון והבנייה}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)#סעיף 4א|וסעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014}}.

{{ח:סעיף|106|הוראת מעבר לעניין קביעת מתחמי השפעה|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום המסירה להערות“ – יום מסירת תמ״א 70 להערות הוועדות המחוזיות, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 52|סעיף 52 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד אישור תמ״א 70“ – יום פרסום הודעה ברשומות על אישור תמ״א 70;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה הארצית“ – המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחמי ההשפעה הזמניים“ – המקרקעין שנכללו במתחמי ההשפעה המפורטים בתמ״א 70 שהועברה להערות הוועדות המחוזיות או בהחלטת המועצה הארצית כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} החל מיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) לא תאושר תכנית משביחה במתחמי ההשפעה הזמניים, אשר לא הופקדה עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), אלא בהתאם לכללים שקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדה של הכנסת, לעניין תשלומי מס השבחת המטרו או הבטחתם; לעניין זה, ”הפקדה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25):}} החל מיום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרץ 2025) לא תאושר תכנית משביחה במתחמי ההשפעה הזמניים, אשר לא הופקדה עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), אלא בהתאם לכללים שקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, לעניין תשלומי מס השבחת המטרו או הבטחתם; לעניין זה, ”הפקדה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} מסרה המועצה הארצית את תמ״א 70 להערות הוועדות המחוזיות עד יום ו׳ בכסלו התשפ״ג (30 בנובמבר 2022), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תיעשה פעולה מכוח תכנית משביחה, כמפורט להלן, לגבי מקרקעין מושבחים במתחם השפעה זמני, אלא אם כן קוימו הוראות פסקאות (3) ו־(4):
{{ח:תתתת|(א)}} לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין אשר אושרה לגביהם תכנית משביחה ומכוח אותה תכנית;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין לפי תכנית משביחה, לא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג לפי תכנית כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} היטל ההשבחה במקרקעין שחלה בהם השבחה לפי תכנית משביחה, יהיה בשיעור של 40% מההשבחה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(3)}} סכום של 21% מההשבחה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}} ישולם לאוצר המדינה; הוראה זו תחול על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 196א|בסעיף 196א}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|ובתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(4)}} סכום של 11% מההשבחה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3|בתוספת השלישית}} יינתן בצורת ערובה שיקבע שר האוצר, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין דרישת הערובה, סוג הערובה, תנאיה, דרך שחרורה וחילוטה;
{{ח:תתת|(5)}} על אף הוראות פסקאות (3) ו־(4), לעניין התשלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א1)}}, יקראו את פסקה (3) כאילו במקום ”22.5%“ יבוא ”20%“ ופסקה (4) – לא תיקרא.
{{ח:תת|(ד)}} לא מסרה המועצה הארצית את תמ״א 70 להערות הוועדות המחוזיות עד למועד הקבוע ברישה של סעיף קטן (ג), תקבע המועצה הארצית בהחלטה את מתחמי ההשפעה הזמניים, וזאת לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022) ויחולו הוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הוועדה המקומית או מי שהסמיכו לכך יציין בתעודה החתומה בידו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#תוספת 3 פרט 10|סעיף 10(א) לתוספת השלישית}} לעניין תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעין, כי חלה חובת מתן תשלום ומתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} שר האוצר יקבע הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(ג)}} בדבר אישור שבעל מקרקעין במתחמי השפעה זמניים נדרש להציג לרשם המקרקעין לגבי חובת תשלום ומתן ערבות כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ז)}} פורסמה ברשומות הודעה בדבר אישור תמ״א 70, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערובות שניתנו לפי סעיף קטן (ג)(4), לגבי מקרקעין שנכללו במתחמי השפעה לפי תמ״א 70, יחולטו לצורך תשלום מס השבחת המטרו החל על המקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} ערובות שניתנו לפי סעיף קטן (ג)(4) לגבי מקרקעין שלא נכללו במתחמי השפעה שאושרו לפי תמ״א 70, ישוחררו, ואחריותו של נותן הערובה על פי כתב הערובה תהיה בטלה;
{{ח:תתת|(3)}} סכומי מס השבחת מטרו ששולמו בשל מקרקעין שנכללו במתחמי השפעה שנקבעו לפי סעיף קטן (ג) או (ד) ולא נכללו במתחמי ההשפעה שאושרו בתמ״א 70, יושבו למשלם בניכוי חלק היטל ההשבחה שיושב מאוצר המדינה לוועדה המקומית, והכול בהתאם לכללים שיקבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ב), ולמשלם לא תהיה חבות נוספת כלפי הוועדה המקומית בגין אותו חלק של היטל ההשבחה כאמור.

{{ח:סעיף|107|חובת גוף תשתית להשלמת איתור ומיפוי של תשתית בשטח תוכנית המטרו או בשטח סמוך|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} גוף תשתית יערוך הליך להשלמת איתור ומיפוי של התשתית שהוא מחזיק או מפעיל בשטח תוכנית המטרו או בשטח הסמוך לה, ככל הנדרש, כך שעד תום ארבעה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – החוק המתקן), יהיה ברשותו כלל המידע לגבי התשתית שהוא מחזיק או מפעיל כאמור; לעניין זה, ”שטח סמוך“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}}.

{{ח:סעיף|108|הוראת מעבר לעניין ועדה לתיאום תשתיות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי#סעיף 55ג|בסעיף 55ג(א) לחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}}, לעניין סכסוך שנדון בוועדה לתיאום תשתיות בעקבות פנייה של גוף תשתית שנערכה ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|החוק המתקן}}, הרכב הוועדה לתיאום תשתיות יהיה בהתאם לקבוע {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי}} או {{ח:חיצוני|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|בחוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו־2018}}, לפי העניין, כנוסחם ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4758425.pdf|החוק המתקן}}.

{{ח:קטע2||{{ח:הערה|(כותרת נמחקה)}}|תיקון: תשפ״ד}}

{{ח:סעיף|109|תחילה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} פורסם ביום 18.11.2021.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), תחילת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית לחוק זה}} ביום פרסומן ברשומות של אמות מידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 101|בסעיף 101}}.

{{ח:סעיף|110|הוראת מעבר לעניין חברה מבצעת|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} עד להתקשרות עם חברה מבצעת בהסכם פיתוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}, תהיה חברת נת״ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע״מ חברה מבצעת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 4|באותו סעיף}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”תכנית המטרו“ שבסעיף 1}} {{ח:פנימי|סעיף 16|וסעיף 16(א)}})}}}}
{{ח:קטע3||התכניות הכלולות בתכנית המטרו}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M3 (תת״ל 103);

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M1 – מקטע דרומי (תת״ל 101/א);

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M1 – מקטע מרכזי (תת״ל 101/ב);

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} תכנית לתשתית לאומית קו מטרו M2 (תת״ל 102);

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תמ״א 70/א;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 1M – מקטע צפוני (תת״ל 101/ג);

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 1M – מקטע תע״ש השרון (תת״ל 101/ד);

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תוכנית לתשתית לאומית קו מטרו 3M – חיבורים תפעוליים מטרו (תת״ל 103/ב).

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;רשות מקומית&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם שיטת הארנונה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|1.}} אור יהודה, אזור, באר יעקב, גבעת שמואל, גבעתיים, דרום השרון, הוד השרון, כפר סבא, לוד, נס ציונה, קריית אונו, רמלה, רמת השרון, רעננה, שדות דן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|2.}} בת ים, פתח תקווה, ראשון לציון, רחובות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|3.}} בני ברק, הרצליה, חולון, רמת גן, תל־אביב־יפו
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}})}}}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא כדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגון אקוסטי“ – כל אמצעי מיגון שמטרתו הפחתת רעש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיגון אקוסטי במבנה“ – מיגון אקוסטי המותקן על גבי מבנה או משולב ברכיביו ומטרתו להפחית את רמת הרעש הנשמעת בתוך המבנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור היעילות של מיגון אקוסטי במבנה“ – שיעור הפחתת מפלס הרעש באמצעות מיגון אקוסטי במבנה, הנמדד בהתאם לנוהל של חברה מבצעת, שאישרה המועצה המאסדרת לאחר התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה.

{{ח:סעיף*|2|רעש חזק או בלתי סביר|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, יראו רעש שמקורו בפעולה של חברה מבצעת לקידום מיזם המטרו כרעש חזק או בלתי סביר לעניין {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק למניעת מפגעים}}, אם מתקיימים לגביו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מפריע לאדם הנמצא בקרבת מקום או לעוברים ושבים;
{{ח:תתת|(2)}} מפלס הרעש עולה על הגבוה מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשעות היום – מפלס הרעש המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} בתוספת 25db;
{{ח:תתתת|(ב)}} בכל שעות היממה – מפלס הרעש המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} בתוספת 20db, ולעניין מיגון אקוסטי במבנה – בתוספת שיעור היעילות של המיגון האקוסטי במבנה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מפלס רעש שווה ערך לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} – בהתחשב בתרומת רעש הרקע בתוספת 5db; לעניין זה, תרומת רעש הרקע תיקבע באמצעות מדידות כאמור בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} על בסיס ממוצע לרבע שעה.
{{ח:תת|(ב)}} מדידת מפלס הרעש לעניין סעיף קטן (א) תיעשה במרחק של מטר מחוץ למבנה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יראו כל אחד מאלה כרעש שמקורו בפעולה של חברה מבצעת לקידום מיזם המטרו כרעש חזק או בלתי סביר:
{{ח:תתת|(1)}} החריגה ממפלס הרעש כאמור בסעיף קטן (א) במבנה שלגביו מתבצעת המדידה, אינה עולה על 10db, וכן אינה עולה על 250 שעות בשנה קלנדרית ועל 40 שעות בחודש; החברה המבצעת תפרסם הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין;
{{ח:תתת|(2)}} החריגה ממפלס הרעש ביום כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 30db במשך יותר מחמש שעות רצופות ביממה אחת ומתקיימים כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} ניתן אישור המועצה המאסדרת לחריגה ממפלס הרעש, מטעמים שיירשמו; המועצה המאסדרת תיתן אישור כאמור עד עשר פעמים בשנה, אולם היא רשאית לאשר שתי חריגות נוספות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} החברה המבצעת פרסמה הודעה ברבים על החריגה ממפלס הרעש באזור שבו צפוי שתהיה חריגה, מראש ומוקדם ככל הניתן בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} החברה המבצעת תמדוד ותתעד את מפלס הרעש לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}} בהתאם להוראות המשרד להגנת הסביבה ובהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} החברה המבצעת תדווח למשרד להגנת הסביבה, אחת לחודש, על תוצאות המדידה לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת זו}}; המשרד להגנת הסביבה רשאי לדרוש, בנסיבות מיוחדות, כי דיווח כאמור יימסר לו אחת לשבוע, ובלבד שנתן על כך הודעה מראש לחברה המבצעת; המשרד להגנת הסביבה יפרסם באתר האינטרנט שלו את הדיווחים לפי פסקה זו.

{{ח:סעיף*|3|הקמת מיגון אקוסטי חלופי|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} על אף ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, נדרשה חברה מבצעת במהלך ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו להרוס מיגון אקוסטי קיים, יהיה עליה להקים בתום העבודות מיגון אקוסטי חלופי שווה ערך למיגון האקוסטי שהרסה.

{{ח:סעיף*|4|הפעלת מכונות|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} על אף האמור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו, חברה מבצעת רשאית להפעיל מכונה כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|החוק האמור}} או לבצע כל עבודה שאינה כרוכה בגרימת רעש חזק או בלתי סביר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בסעיף 2 לתוספת זו}}, לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא בהן, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה.

{{ח:סעיף*|5|פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף האמור לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לשם קידום מיזם המטרו, חברה מבצעת רשאית לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש, ובלבד שלא מדובר ברעש חזק או בלתי סביר כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}; לעניין זה, ”מכלים“ – לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא בהם.
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3jgqk39hs9xo63hqu3va65mhpqohgm7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1710339</id>
    <revision>
      <id>3018139</id>
      <parentid>3018117</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:20:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ תגובה</comment>
      <origin>3018139</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32848" sha1="0a1fb9h528fn3n8di2up4vrrrtp8gj9" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)
::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT)
:::על היותה אהבה במקור מעידים לנו העניין (ברכת כהנים) ששייך יותר לאהבה &quot;לברך את עמו ישראל באהבה&quot;, וחרוז אחרון &quot;שמו אהבו לכו שובו לכם אל אהליכם&quot;. בכל זאת גם במחזור נירנברג היא רשומה למאורה בשבת שאחרי שבועות. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:07, 29 במאי 2026 (IDT)
::::ההוכחה השניה טובה, על הראשונה לא הייתי בונה (אם כבר, בברכת כהנים קיימת גם המילה &quot;יָאֵר&quot;). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 30 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0a1fb9h528fn3n8di2up4vrrrtp8gj9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018141</id>
      <parentid>3018139</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:23:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות */ תגובה</comment>
      <origin>3018141</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33261" sha1="8wrwjhmwie7dmb54vl53szm7yjqbri8" xml:space="preserve">== יצירת דפי משנה עבור ספר המכלול ==

שלום. רציתי לנקות את הדף הראשי של הספר. מקווה שמוצא חן בעיניך ומקווה שלא גרמתי לך בזבוז של זמנך במקרה שהיה התנגשות עריכה.... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:43, 14 בנובמבר 2023 (IST)

:האמת שרציתי שזה ייעשה ואני שמח על כך (לעת עתה התעצלתי לנסות להבין בעצמי איך לעשות זאת). תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:25, 15 בנובמבר 2023 (IST)
::‏כמי שמכיר את תוכן הספר יותר טוב ממני, אם נראה לך שיש לארגן את הדברים בצורה אחרת נא להודיע לי ואני אשתדל ליישם. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:47, 15 בנובמבר 2023 (IST)

== בחירה של קטעים מתוך ספר המכלול שיכולים להיות ב&quot;ציטוט השבוע&quot; ==

שלום לכבודו

מאחר ואתה עברת על חלק ניכר של ספר המכלול - אולי תוכל להציע קטע או קטעים שלדעתך ראויים להציג אותם במדור של &quot;ציטוט השבוע&quot; אשר יופיע בעמוד הראשי למשך שבוע?

אפשר להציג את ההצעות שלך בדף [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]. חזק וברוך על הכל! [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 04:01, 16 בינואר 2024 (IST)

:שלום (ותודה על העידוד!)
:יש קטע חשוב בהקדמה שמתייחס למקום הראוי שיש לתת ללימוד חכמת הדקדוק --
 ואם יבוא איש ללמוד חכמת הדקדוק, ילאה ללמוד כל הספרים אשר חברו המחברים, ויצטרך להתעסק בהם כל ימיו. ולא טוב היות האדם ערירי מחכמת הדקדוק, אבל צריך לו להתעסק בתורה ובמצות ובפירושים וצרכי עניָנים בדברי רז״ל, ולהתעסק בדקדוק על דרך קצרה, כדי שיספיק לו ללמוד התיבות כתיקונן, ולדעת יתרון האותיות וחסרונן, ולהזהר בו בדבריו ובביאוריו ובמכתבו ובחרוזיו. וגם חז&quot;ל הזהירונו בזה ואמרו: לעולם ילמד אדם לתלמידו דרך קצרה.
:אבל אולי עדיף לתת טעימה מהספר עצמו? אם כן אז אולי זה:
 ועוד אודיעך, כי האותיות המשמשות – שהם חצי כל האותיות – והם '''א&quot;ב ה&quot;ו יכ&quot;ל מנש&quot;ת''' – מהם ישמשו בראש התיבה ובסוף, ומהם ישמשו בראש ולא בסוף. וסימן האותיות המשמשות מסרו המדקדקים הראשונים, להקל זכרונם בפי התלמידים. מהם, רבי מנחם בן סרוק נתן סימנם '''שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה'''. והחכם רבי שלמה בן גבירול נתן סימנם '''אנ&quot;י שלמ&quot;ה כות&quot;ב''' והמורה בן ג'אנח – והוא הזכור תמיד בספר הזה רבי יונה, וכן הוא נזכר בפי האנשים בשם רבי מרינוס – גברה ידו במלאכת הדקדוק, ונתן סימן האותיות המשמשות '''שלומ&quot;י א&quot;ך תבנ&quot;ה''' והחכם רבי אברהם אבן עזרא נתן סימנם '''כשתי&quot;ל א&quot;ב המו&quot;ן''' או '''שי&quot;ת ל&quot;ך א&quot;ב המו&quot;ן'''. ואחי רבי משה נתן סימנם '''מש&quot;ה כת&quot;ב אלינ&quot;ו''' והוא סימן נאה לענין ונכון לבנין[1]. [1] – נימוקי אליהו בחור שם:  והמחבר הנימוקים נתן סימנם '''ש&quot;ם אליה&quot;ו נכת&quot;ב'''.
:מה דעתך? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:00, 16 בינואר 2024 (IST)
::מעולה. אני בעד שניהם בשבועות מפוזרים. ייתכן שנצטרך לקצר קצת .  אני אשתדל להתעסק בזה הערב אם מישהו אחר לא יקדים אותי.  תודה רבה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:28, 17 בינואר 2024 (IST)

== ספר המכלול לפי דפים ==

אבקשך להימנע מליצור מהדורה שנייה לפי דפים ע&quot;י העתקת והדבקת הטקסט מהמדורה הקודמת. 

במקום זאת, אנא ממך תסמן את הקטעים הרלוונטיים במהדורה הקודמת באמתעות תגי קטע ותכליל אותם בדפי מהדורת &quot;לפי דפים&quot;.

זאת כדי להקל על המגיהים, שלא יהיה עליהם לכפול את הגהתם בשתי מהדורות שונות.

בברכה,

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:39, 8 במרץ 2024 (IST)

:למעשה היה בדעתי לעשות להפך - להחליף את הטקסט במהדורה הקודמת בקישורים לדפים החדשים
:וזאת משום שכמה מהדפים הישנים נעשו כבדים מידי
:והם נכללים בקטגוריה: &quot;דפים עם יותר מדי קריאות לפונקציות מפענח שגולות (צ&quot;ל שגוזלות) משאבים&quot;
:האם זה בסדר?
:דרך אגב, אם זה לא קשה, אשמח לדעת איך מסמנים בתגי קטע
:(זה יעזור לי בכל מקרה כי יש במהדורה הקודמת גם דפים קצרים מאוד שיהיו רק חלק מדף במהדורה החדשה)
:תודה על הערנות ועל הכל [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 12:58, 8 במרץ 2024 (IST)
::כן, זה בסדר. העיקר שבסוף תהיה מהדורה אחת, והשנייה רק תשתמש בטקסט שבמהדורה העיקרית.
::כשרוצים לסמן קטע להכללה, נניח עבור דף ב עמוד א, מסמנים זאת כך: (תיכנס למצב עריכת קוד מקור כדי לראות את הקוד)
::&lt;קטע התחלה=ב א/&gt;טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד
::עוד טקסט של העמוד&lt;קטע סוף=ב א/&gt;
::ואז כשרוצים להכליל את הקטע מדף ששמו, נניח, &quot;שם הדף&quot;, בדף אחר, כותבים בדף היעד כך:
::{{#קטע:שם הדף|ב א}}
::בברכה,
::[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:11, 8 במרץ 2024 (IST)

== תודה מקרב לב על ספר המכלול ==

שלום [[משתמש:מו יו הו]], רציתי להודות לך על המהדורה הדיגיטלית שאתה מכין לספר הזה. רואים שבשבילך זאת עבודה מתוך אהבה.

יש לי גם שאלה בשבילך, כמי שמכיר לעומק את הספר. יש כתבי יד של התנ&quot;ך מספרד, שבהם החליטו לכתוב ספרי דקדוק בתור הקדמות ונספחים למקרא (במקום חיבורי מסורה). דוגמה יפהפיה היא תנ&quot;ך קניקוט, שבו נכתב [https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n5/mode/2up?view=theater &quot;ספר מכלול&quot; בהתחלתו], ו[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/page/n893/mode/2up?view=theater &quot;שער המילים&quot; בסופו] (שניהם בדפים מאוירים). לי נראה במבט ראשון שיש כאן קיצור לספר המכלול לרד&quot;ק. מה דעתך?

שבת שלום ופורים שמח, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:11, 22 במרץ 2024 (IST)

:שלום ותודה!
:בוויקיפדיה https://w.wiki/9Yr7 כתוב שכתב היד הנ&quot;ל כולל גם את ספר מכלול של רד&quot;ק
:ואכן בתמונה אחת שראיתי נראה שזה הטקסט המלא (לא הצלחתי להכנס לקישורים, בגלל הסינון של האינטרנט), 
:לחלק האחרון מספר מכלול קוראים &quot;שער דקדוק המילים&quot;, אז אני מנחש שהסופר פיצל את הספר ושם את החלק הזה בסוף
:פורים שמח  [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:47, 23 במרץ 2024 (IST)

שושן פורים שמח ותודה על התשובה. ראיתי שהוא השמיט את תחילת ההקדמה (עד הכותרת &quot;ספר מכלול&quot;), אבל אחר כך ייתכן שהוא צמוד יותר לספר. בכל זאת עדיין נראה לי טקסט קצר לעומת הספר המלא. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:15, 24 במרץ 2024 (IST)

== [[בינת מקרא]] - האם נעשה שימוש ב'אוצר הספרים היהודי השיתופי' ==

שלום לך, ראיתי שהעלית את הספר 'בינת מקרא' לר&quot;מ איליא ברישיון שמאפשר להדפיס אותו כמות שהוא בלי שום חשש. ליתר ביטחון אני מברר האם ייתכן שהעתקת את הגרסה הבסיסית מהדף [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הזה], כי אין לי כוח להיכנס לדיונים משפטיים. אם הקלדת/המרת מהמקור - אנא כתוב לי כאן וכך אוכל להעתיק ישירות מכאן כולל כל השינויים (לטובה) יחסית לספר המקורי. [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C|2A01:6500:A046:2A2E:C5B7:1A13:35D0:480C]] 22:57, 4 במאי 2024 (IDT)

:הקלדתי ידנית מתוך הספר שנמצא בהיברובוקס (למשל בגירסה שלי הפסוקים מנוקדים ולפי הצורך גם מוטעמים) [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:37, 5 במאי 2024 (IDT)

== ספרים שלמים ==

דבר טכני קטן: הייתי ממליץ שאת הספרים המלאים, כגון [[ספר הבחור (שלם)]], תעשה בתור תת-דפים, כגון [[ספר הבחור/שלם]]. כך יהיה קישור אוטומטי מהדף של הספר השלם אל השער הראשי של הספר. ואם צריך לעשות שינוי גלובלי לכל דפי הספר (לדוגמה להוסיף קטגוריות או לשנות תבניות) הוא יכיל גם את הדף של הספר השלם. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:16, 5 במאי 2024 (IDT)

:קיבלתי ויישמתי. אגב, איך עושים שינוי גלובלי לכל דפי הספר? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:02, 5 במאי 2024 (IDT)

::אני לא יכול. יש כאלה כאן שמתכנתים, אפשר לשאול במזנון. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 20:27, 5 במאי 2024 (IDT)

== רשימה של ספרים שאפשר ליידע עליהם באתר סאפאריה  ==

שלום לכבודו

‏לצערי בימים האחרונים אני פחות פעיל כאן. אם זאת אני רוצה ליידע את אתר סאפאריה  על כל הספרים השונים שבו תרמת, כך שהם יכולים גם לייבא ולייצג אותם באתר שלהם.

‏תוכל בבקשה לעשות לי רשימה של כל הספרים שבו היית רוצה שיהיו גם שם? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:52, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

:אני כעת ממש לקראת סיום של הגהה אחרונה על [[ספר מכלול (רד&quot;ק)|ספר מכלול]] וספר [[מעשה אפוד (דוראן)|מעשה אפוד]], נראה לי שבשבוע-שבועיים הקרובים אסיים את שניהם. ספרים שלמים אחרים שהעליתי: [[ספר הבחור]] ו[[ספר הרכבה]]. טרם עשיתי להם הגהה סופית וזה כנראה לא יהיה ממש בקרוב, אבל נראה לי שהם די בסדר. באשר לספר הבחור, יש אותו כבר בספריא, אבל עד כמה שזכור לי מהדו' ויקיטקסט הרבה יותר מדוייקת, ואולי הם ישקלו להוסיף או להחליף.
:בהצלחה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 10:43, 21 באוגוסט 2024 (IDT)
::בחסדי הבורא הסתיימה העבודה על מכלול ומעשה אפוד [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:38, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

== שבע ברכות (נוסח בלדי) ==

מו יו הו, התוכל בבקשה לטפל בשילוב הנוסח הבלדי בדף [[שבע ברכות]]? ראה שם בדף השיחה. תודה מראש, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:24, 11 בפברואר 2025 (IST)

:לצערי אני לא ממש מתמצא בעריכת דפי הנוסחאות ובשימוש בתבניות הייעודיות. (בעבודה על סידור אשכנז מעולם לא השתמשתי בהם, גם כי אני ספקן לגבי מידת ההצלחה שאהיה מסוגל להגיע בעזרתם לעריכה שלמה ואחידה ובלי תקלות). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 11 בפברואר 2025 (IST)

== הצעות למחברים עבור [[ויקיטקסט:יוצר החודש/2025]] ==

שלום לכבודו

ברצוני להציג מחברים שעבודתם הנגשת לאתר כאן בזמן הפעילות שלך כאן. האם תוכל לזרוק לי הצעות כלשהם על מחברים שראוי להציג אותם? אקדים תודה מראש. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:14, 22 באפריל 2025 (IDT)

:מציע להציג אחד מהפייטנים שקיימת בידינו יצירה רחבה שלו, זה עשוי לעורר ענין אצל המשתמשים לא רק ביצירות של אותו פייטן, אלא באופן כללי בעולם הפיוט שלדעתי הוא סוג של נכס לאומי נשכח. לאחרונה אני עושה סדר בדפי הפיוטים (מתכוון בעיקר ליצירת דף נפרד לכל פיוט במקום שהם יוזנו ישירות לסדרי התפילה), וזו הזדמנות לקשר את הפיוטים למחבריהם. הענין הוא שכרגע כמעט ואין דפי מחברים עבור פייטנים, וגם למי שיש (כמו [[מחבר:אלעזר הקליר]]), לא קושרו אליו כל היצירות. פייטנים אחרים שקיימת בידינו כמות רבה מאוד של יצירות שלהם הם: רבי שלמה הבבלי, רבי שמעון בר יצחק (=רבי שמעון הגדול). בכל מקרה, אשמח אם תלמד אותי איך מקשרים יצירה ליוצרה, ואני אשתדל לקדם את זה, ואולי יש סיכוי שזה יהיה עד סוף החודש. (אגב, רבי שלמה הבבלי יכול להיות רעיון טוב עבור ספטמבר מאחר שהוא חיבר הרבה מאוד סליחות.)
:אין לי רעיון מוצלח למשהו שמוכן כרגע. העליתי בעבר כמה ספרים של רבי אליהו בחור (אפשר לראות ב[[:קטגוריה:רבי אליהו בחור]]), וקיים במאגר חלק מספר נוסף שלו, אני מסופק אם זה עונה על הקריטריונים (הוא כתב עוד 4-5 ספרים, אבל אלו שהעליתי כוללים את החשובים ביותר שלו). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:54, 22 באפריל 2025 (IDT)
::יופי! מאוד קל לקשר. רק צריך להוסיף את הדף אל קטגוריה.  כרגע בנסיעה  אשתדל להציג דוגמה בערב  אלא אם כן משתמש אחר כבר יקדים אותי. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:19, 22 באפריל 2025 (IDT)

:: {{בוצע}} - [[תבנית:יוצר החודש 2025 מאי]]. תודה רבה --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:13, 27 באפריל 2025 (IDT)

== חילופי נוסח בין מנהגים באותו הפיוט ==

מדי פעם קורה שיש הבדלים בין המנהגים השונים באמירת אותו פיוט עצמו, כלומר שאמנם הפיוט מצוי בכמה מנהגים (באותו מועד או במועדים שונים), אבל בחלק מהמנהגים מוסיפים או גורעים מעט בנוסח הפיוט או משהו דומה. כיון שאתה מעדיף להעביר את הפיוטים לדפים משלהם ושדפי התפילות רק ייבאו מהם, צריך לשים לב שלא נוצרים כך שיבושים מן הסוג הזה. דוגמא פשוטה יחסית שמצאתי ותיקנתי היא הסילוק ליוצר של שמחת תורה, שהופיע בדף כחלק מהיוצר, אבל נאמר רק במ&quot;א המערבי. במקרה הזה זה בעצם פיוט נפרד, אז פשוט העברתי אותו לדף משלו, אבל יש כנראה דוגמאות נסופות, ולא באתי אלא להסב את תשומת הלב. בהצלחה, ותודה רבה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:20, 16 במאי 2025 (IDT)

:זו אכן בעיה שטרם מצאתי לה פתרון מושלם. ב[[מסגרת הסליחות (אשכנז)]] הצגתי את 2 הנוסחאות בפיוטים (עדיין לא העברתי אותם לדפים נפרדים) והשתמשתי בתגי קטע עבור ההכללות. זו כמובן שיטה מסורבלת למדי לפיוטים עם הרבה שינויים (יותר מתאימה לדפים עם שינויים ברמת הקטעים וכדו' כמו [[קינות/מי יתן ראשי]] שגם בהם עשיתי כנ&quot;ל). הכנתי [[תבנית:נוסחי אשכנז|תבנית ייעודית]] כדי להתמודד עם זה, אבל זה עדיין לא מושלם. נראה לי שבינתיים השתמשתי בה רק בדף של [[אנשי אמונה אבדו]] (שם זה יותר מורכב כי יש גם נוסח ספרדי). מבחינתי האתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, השוואה בין 2 מחזורים (אחד מכל נוסח) לא מספיקה, כי ההבדלים ביניהם לא בהכרח משקפים הבדלים בין הענפים השונים, לפעמים 2 הנוסחאות קיימות בשניהם (יתכן שכבר עשיתי טעות כזאת בהבדל הראשון שהצגתי באנשי אמונה - עי&quot;ש). מן הסתם אתה מכיר דרכים יותר טובות לאתר את ההבדלים. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 11:44, 16 במאי 2025 (IDT)
::אני מסכים שהאתגר הגדול הוא עצם מציאת ההבדלים, וכמו שכתבת. בפיוטים שיש להם מהדורה טובה (כלומר, אלה שכלולים במחזורי גולדשמידט-פרנקל) אפשר כנראה לסמוך על הרישום שם, לפחות כל עוד לא ידוע אחרת. זה נכון למשל לגבי הסיום של [[אלה אזכרה]] (וגם שם יש גם נוסח ספרדי; כרגע מופיע בדף רק נוסח מזרח אירופה). לפעמים יש הבדלים די ברורים, למשל בפסקאות המעבר בין הקינות, כשסדר הקינות עצמו שונה בין המנהגים. חילופי נוסח קטנים יותר, ובפיוטים שלא זכו למהדורה של ממש, באמת יהיה הרבה יותר קשה למצוא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:48, 16 במאי 2025 (IDT)

==ראש השנה==
ככל שידי הגיעה, הושלמה העבודה על מחזור אשכנז לראש השנה. אשמח מאד אם תוכל לעבור ולוודא שלא נשכח משהו בדרך. תודה רבה על זה ועל כל יתר העבודה! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:51, 5 בספטמבר 2025 (IDT)

== יחיד ערץ ==

ראיתי שיצרת בהפרש של כמה ימים את הדפים [[יחיד ערץ]] ו[[יחיד ערץ יסד ארץ]]. נראה לי שאפשר למחוק את השני (ולתקן בדף של שבת בין יו&quot;כ לסוכות), אבל רציתי לוודא אתך קודם. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:41, 4 בינואר 2026 (IST)

:תיקנתי, תודה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:45, 4 בינואר 2026 (IST)

== קטגוריות ==

ראיתי שאתה עובד הרבה על קטגוריות, האם אתה מכיר את הגאדג'ט cat-a-lot שמאפשר העברה של כמות דפים בין קטגוריות בבת אחת, שינוי קטגוריות וכד'? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:35, 17 במרץ 2026 (IST)

:לא, אשמח לשמוע עליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:37, 17 במרץ 2026 (IST)

::זה אחד הגאדג'טים שניתן להפעיל [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-gadgets|בהעדפות]], הסבר מפורט יותר נמצא בקישור שם. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו • 18:46, 17 במרץ 2026 (IST)

== פיוטים ==

שלום אני מגייה את הפיוטים. כדי לדעת אם משהו טעות או נוסח אחר איך אוכל לדעת לפי מה התבססת? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 14:29, 19 באפריל 2026 (IDT)

:יישר כח! ההגהה חשובה לא פחות מההקלדה של הפיוטים (אולי יותר). לא את כל הפיוטים אני הקלדתי, גם במקרה שהדף נוצר על ידי, פעמים רבות העברתי את התוכן שהיה בדפי משנה של [[סידור/נוסח אשכנז]] או בדפים של סדרי ה[[סליחות]]. לצערי לא חשבתי אז על כך שבאופן זה יהיה קשה לאתר את היוצר המקורי של העבודה (ניתן כמובן לבדוק בהיסטורית העריכה של הדפים המקוריים, לפעמים תמצא שם גם את המקורות להקלדה). הפיוטים שהקלדתי מבוססים על מקורות מגוונים, לפעמים כתבתי את המקור בתקציר העריכה, ובמקרים שלא, כנראה שלא אוכל לזכור. כל עוד תשתמש במקור טוב, יהיה בסדר לשנות את הנוסח. אני סבור שבמידת האפשר כדאי להישאר קרוב לנוסח הדפוסים. בסופו של דבר זו לא מהדורה מדעית אלא 'עממית', והמשתמשים מצפים בדרך כלל למצוא את הנוסח שהם רגילים אליו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:11, 19 באפריל 2026 (IDT)
:: {{א|AdoniTzedek}} שים לב שכשאתה מוסיף הערת נוסח בדף הפיוט, ההערה תוצג גם בדף בסידור. לדעתי לא כ&quot;כ כדאי שהסידור יימלא בהערות שוליים, ועדיף שלא תהיינה אף אחת. יש תבניות שאפשר להשתמש בהן להגשת נוסח חילופי, לדוגמא [[תבנית:הוראה למתפלל]], שאפשר לעשות ממנה כזה: {{הוראה למתפלל|(נוסח אחר:כך וכך)}}, (יש עוד הרבה אפשרויות אני לא ידען גדול בזה, אולי {{א|מו יו הו}} יכול לעשות לנו סקירה). לגבי גירסא בפיוטים אני יותר נוטה לעשות הערה, ולהשתמש בכלי noinclude בין &lt;&gt; לפניה ו /noinclude בין &lt;&gt; לאחריה, כך שההערה תופיע רק בדף הפיוט.&lt;br&gt; לגבי נוסח הפנים נראה לי כמו כולם פה שעדיף להיצמד לנוסח הדפוס הרגיל בפי כל, חוץ מאם הוא מצונזר, כי אז ברור שאינו נוסח הפייטן, וגם אם כן בהרבה מקרים יהיה חסר. רק להביא את נוסח המצונזר בהערה עם הכלים כנ&quot;ל. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 15:22, 21 באפריל 2026 (IDT)
::אם יש עוד שמעונינים לעבור עליהם, ראוי לפתוח דף שנוכל לעשות רשימה של פיוטים שעברנו עליהם כדי שלא נשקיע בפיוטים שכבר עברו הגהה. (תמיד יש מקום לעבור שוב אבל עדיף להתחיל עם אלו שלא עברו הגהה.) [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:35, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::אתה בהחלט יכול לייצר דף כזה. אני באמת לא כ&quot;כ מתעסק בהגהה בינתיים, יותר בקיטלוג וכותרות. יש כאן מספיק עבודה לכולנו ומעבר! בתקוה שבזכותה התחום המוזנח הזה סוף סוף יקבל תשומת לב מהציבור הרחב.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 21 באפריל 2026 (IDT)

שלום לשניכם, ויישר כוחכם! למרות שלא השתתפתי בפרויקט הזה, אני עוקב אחריו לעתים ומתפעל מהעבודה הנמרצת והאיכותית. אתם מנגישים אוצר יקר שעד כה היה נעול בפני הציבור.

מדי פעם עלתה גם בי השאלה: על איזה בסיס נעשו ההקלדה וההגהה? ברור שמדובר על מהדורה עממית, שאינו דורש תיעוד דקדקני. ובכל זאת, אולי כדאי לציין, באופן כללי, על פי איזה מקורות נעשו הדברים לרוב, ולתת קישורים לכמה מקורות מודפסים וסרוקים (אפילו אם הם לא &quot;מחייבים&quot;). אולי ניתן לעשות את זה בקיצור בדף [[סידור/נוסח אשכנז]], או בדף כגון [[סליחות]], או בדפי הקטגוריות של הפיוטים.

סה&quot;כ כל הארגון והקטלוג וההגהה של הפיוטים, ויצירת לוחות לפיוטים לפי כל המנהגים השונים, זה דבר מדהים! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:39, 20 באפריל 2026 (IDT)

:צירוף קישורים למקורות דפוס יהיה רעיון טוב בכל מקרה, אבל מסופקני אם כמקור להקלדה, מאחר וכפי שכתבתי המקורות מגוונים מאד. יש לכך כמה סיבות: במקורות ישנים יש לעתים שגיאות, ומקורות חדשים מוגנים בזכויות יוצרים, ולכן קשה למצוא מקור עקבי ומספק. לפעמים מתבססים על כמה מקורות ביחד כדי לשפר את הנוסח. בפיוטים שלא נמצאים במנהגים הנפוצים אנחנו משתמשים לפעמים גם בכתבי יד ודפוסים קדומים, גם כאן לעתים כמה מקורות בפיוט אחד. משתדלים לציין מקורות בהיסטורית העריכה, אבל במקרים שזה לא נעשה קשה לשחזר את המקור. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:39, 20 באפריל 2026 (IDT)
::אוסיף גם את השימוש שעשינו במקורות כ&quot;י ובדפוסים עתיקים כדי לתת נוסח נקי מ'תיקוני' הצנזורה הנפוצים בדפוסים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:50, 20 באפריל 2026 (IDT)
:::בוקר טוב, ותודה לשניכם על המידע. אולי בדיוק הדברים שכתבתם כאן יכולים להיות חלק מאיזשהו הסבר כללי וקצר על &quot;איך נעשו הדברים&quot;? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 06:21, 21 באפריל 2026 (IDT)
::לפעמים נראה לי שגיאה אך לא מצאתי נוסח שמתאים למה שכתוב בדף. במקרה כזה להוסיף להערות או לכתוב בשיחה? [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 16:37, 21 באפריל 2026 (IDT)
:::לא הבנתי טוב את שאלתך, אבל אפרט את דעתי לפי המקרים. אם בדפוסים מופיעה גירסא משנית בסוגריים או בהערה אפשר לעשות כן גם בערך. אם נראה לך שגיאה בערך וגם בדפוסים הרגילים יש נוסח יותר טוב, כדאי לדעתי לתקן את נוסח הפנים ולציין הסיבה בתיאור התיקון. אם נראה לך שגיאה בערך אבל כך הוא גם בדפוס, אז  ' אפשר להוסיף הערה. אם להערה יש בסיס בדפוסים אחרים או בכ&quot;י לנסות לציין המקור בהערה (לא פירוט מלא רק 'נוסח כל הכ&quot;י' או 'נוסח מחזור רעדעלהיים' או 'נוסח אוצר התפילות', וכדומה). ואם הבסיס הוא שיקול דעתך בלבד, אפשר לכתוב 'נראה שצריך לומר' או סגנון דומה. כך נראה לי הכי טוב.
:::כמובן שאתה גם תמיד יכול לפתוח על זה דיון בשיחה לפני שאתה מתקן או מעיר, כדי לקבל דעות נוספות בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:02, 21 באפריל 2026 (IDT)

== פיוט אשר יחדיו לשבת אחר שבועות ==

שלום וברכה וכל טוב, יוסף ה' עליכם כגן רטוב. מה המקור שהפיוט &quot;אשר יחדיו&quot; לשבת אחר שבועות (מנהג מזרחי) הוא אהבה ולא מאורה? (אני שואל כי בסדר עבו&quot;י הוא נדפס בטעות כמאורה). בתודה על כל פעלכם. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:08, 29 במאי 2026 (IDT)

:היא מוזכרת כ'אהבה' ב[[לבוש אורח חיים תקמט]]. אני לא יודע אם הנדפס בעבו&quot;י טעות או מנהג נוסף. אם זו טעות, כנראה היא נבעה מכך שכששבת נשא חלה לפני שבועות היא נאמרת כמאורה, בגלל התנגשות האהבות. היא אכן נדפסה בעבו&quot;י גם בשבת הנ&quot;ל כמאורה, ושם כאמור זה נכון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:20, 29 במאי 2026 (IDT)
::יישר כוחכם! שבת שלום. [[משתמש:אליש קלרמן|אליש קלרמן]] ([[שיחת משתמש:אליש קלרמן|שיחה]]) 18:43, 29 במאי 2026 (IDT)
:::על היותה אהבה במקור מעידים לנו העניין (ברכת כהנים) ששייך יותר לאהבה &quot;לברך את עמו ישראל באהבה&quot;, וחרוז אחרון &quot;שמו אהבו לכו שובו לכם אל אהליכם&quot;. בכל זאת גם במחזור נירנברג היא רשומה למאורה בשבת שאחרי שבועות. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:07, 29 במאי 2026 (IDT)
::::ההוכחה השניה טובה, על הראשונה לא הייתי בונה (אם כבר, בברכת כהנים קיימת גם המילה &quot;יָאֵר&quot;). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 30 במאי 2026 (IDT)
:::::בסדר, גם הלבוש כתב שהיא שייכת גם קצת למאורה. בכל אופן אוסיף למעוניינים שלכל פיוט יש דף משלו בויקיטקסט (לדוגמא כאן [[אשר יחדיו]]) ושם כמה מילואים בעניין נוסחם ומנהגי אמירתם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:23, 30 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>8wrwjhmwie7dmb54vl53szm7yjqbri8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זמירות שבת ממחזור ויטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727418</id>
    <revision>
      <id>3018165</id>
      <parentid>3018006</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:24:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אין טעם להוסיף את הזמירות מכ&quot;י: בסה&quot;כ אין ייחוד בליטורגיה של מחז&quot;ו על פני שאר מחזורי צרפת, מלבד המהד' שנדפסה (שהייחוד שלה הוא בזה שהיא נדפסה)</comment>
      <origin>3018165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23684" sha1="ciogi725q7r0e8cq06hamcehdoyb4e2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=זמירות שבת ממחזור ויטרי=
==לליל שבת==
===יקר יום שבת תגדיל (קנח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה לוי}} (ריה״ל)}}

{{סי|יְ}}קָר יוֹם שַׁבָּת תַּגְדִיל / בִּבְרִית שָׁלוֹם וְחַיִּים{{ש}}
וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם

{{סי|הָ}}אֹמְרִים אַךְ דְּבַר לָשׁוֹן / לְדַמּוֹת יְמֵיהֶם לְיוֹם קׇדְשִׁי{{ש}}
[אֱדוֹם] מִקֶּֽדֶם לְיוֹם רִאשׁוֹן / עֲרָב מֵאָחוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי{{ש}}
תַּעְתּֽוּעַ קֵדָר וְדִישׁוֹן / אֵיךְ בַּעֲלֵי הָאֱמֶת יַשִּׁיא{{ש}}
יְדַמּוּ עִדִּים לַעֲדָיִם / וְהַמֵּתִים אֶל הַחַיִּים
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|וּ}}מַה לִּשְׁכֵנַי הַמְבַקְשִׁים / לַעֲלוֹת לְכִסֵּא מַמְלָכָה{{ש}}
מְנוּחַת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים / וְשָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה{{ש}}
תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֳדָשִׁים / מִימֵי בְרֵאשִׁית נִמְשָׁכָה{{ש}}
פְּרִי מִצְוָתוֹ עֵץ חַיִּים / בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|דְּ}}גוּלָה לְשִׁמְךָ מְכַהֶֽנֶת / וְשִׁמְךָ בְּיָדָהּ לְמִשְׁעֶֽנֶת{{ש}}
הָיְתָה בְּחֵיקְךָ מְקֻנֶּֽנֶת / וְעַל שֻׁלְחָנְךָ מְרַנֶּֽנֶת{{ש}}
שְׂבֵעָה בַמָּן מְעֻדֶּֽנֶת / וְעוֹד הוֹתִירָה צִנְצֶֽנֶת{{ש}}
מוּדַֽעַת זֹאת בָּאִיִּים / וְיָצָא לָהּ שֵׁם בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

{{סי|ה}}וֹסֵף אֵל יָדְךָ שֵׁנִית / לְחַדֵּשׁ מְלוּכָה קַדְמוֹנִית{{ש}}
{{סי|לַ}}הֹלֶֽכֶת קְדֹרַנִּית / פְּזוּרָה שְׂמָאלִית וִימָנִית{{ש}}
{{סי|וְ}}תֵבוֹשׁ עֲרָבִית וִיוָנִית / וְהָשֵׁב כְּהֻנָּה אַהֲרֹנִית{{ש}}
{{תיקון גירסה|וְתֻקְדַּשׁ|{{סי|יִ}}תְקַדַּשׁ}} בְּמַחֲנֵה הַלְוִיִּם / שִׁמְךָ הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם
{{רפרן|וְקִדַּשְׁתּוֹ וִיהִי מַבְדִּיל / בֵּין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם}}

===כל מקדש שביעי (קנט)===
{{הור|סימן: {{מודגש|משה}}, {{מודגש|א״ב}}}}

&lt;קטע התחלה=כל מקדש/&gt;כׇּל {{סי|מְ}}קַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ{{ש}}
כָׇּל {{סי|שׁ}}וֹמֵר שַׁבָּת מֵחַלְלוֹ{{ש}}
שְׂכָרוֹ {{סי|הַ}}רְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ{{ר1}}
אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.{{ממס|במדבר א יב}}

{{סי|א}}וֹהֲבֵי יְיָ הַמְחַכִּים לְבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}}
{{סי|בְּ}}יוֹם שַׁבָּת שִֽׂישׂוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן דָּת נַחֲלִיאֵל{{ש}}
{{סי|גַּ}}ם שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹֽדֶשׁ וְאִמְרוּ לָאֵל{{ר1}}
בָּרוּךְ יְיָ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|מ&quot;א ח נו}}

{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי יְיָ זֶֽרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ש}}
{{סי|הַ}}מְאַחֲרִים לָצֵאת מִן הַשַּׁבָּת וּמְמַהֲרִים לָבֹא{{ש}}
{{סי|וּ}}שְׂמֵחִים לְשׇׁמְרוֹ וְלַעֲרֹב מַעֲרָבוֹ{{ר1}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.{{ממס|תהלים קיח כד}}

{{סי|זִ}}כְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי כְּמִצְוַת שַׁבָּת גְּרוּסָה{{ש}}
{{סי|חֲ}}רוּתָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי כְּכַלָּה בֵּין שְׁתֵּי רֵעוֹתֶֽיהָ מְשֻׁבָּצָה{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹרִים יִירָשֽׁוּהָ וִיקַדְּשֽׁוּהָ כְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָשָׂה{{ר1}}
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית ב ב}}

{{סי|י}}וֹם זֶה קָדוֹשׁ הוּא מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ{{ש}}
{{סי|כׇּ}}ל יִשְׂרָאֵל כַּבְּדֽוּהוּ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּֽלֶךְ וְדָתוֹ{{ש}}
{{סי|לָ}}נֽוּחַ בּוֹ וְלִשְׂמֹֽחַ בְּתַעֲנוּג שַׁבָּת אָכוֹל וְשָׁתֹה{{ר1}}
כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ.{{ממס|שמות יב מז}}

{{סי|מְ}}שֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיוֹדְעֶֽךָ, אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם{{ש}}
{{סי|נ}}וֹטְרֵי יוֹם שְׁבִיעִי בְּזָכוֹר וְשָׁמוֹר לְהָקֵם{{ש}}
{{סי|שְׂ}}מֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם וְאוֹר פָּנֶֽיךָ תַּבְהִיקֵם{{ר1}}
יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם.{{ממס|תהלים לו ט}}

{{סי|עֲ}}זֹר שׁוֹבְתִים בַּשְּׁבִיעִי בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר לְעוֹלָמִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה וְסוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקָתָם תַּזְהִיר כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים{{ר1}}
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָֽבָה תָמִים.{{ממס|ש&quot;א יד מא}}

{{סי|קַ}}דְּשֵׁם בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְטַהֲרֵם כְּעֶֽצֶם הַשָּׁמַֽיִם לָטֹֽהַר{{ש}}
{{סי|ר}}וּחֲךָ תְּנִיחֵֽמוֹ כַּבְּהֵמָה תֵּרֵד בַּבִּקְעָה מִן הָהָר{{ש}}
{{סי|שִׁ}}בְטֵיהֶם {{סי|תְּ}}שַׁכְּנֵם בְּנַחֲלַת הַסַּֽהַר{{ר1}}
כִּנְחָלִים נִטָּֽיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר.{{ממס|במדבר כד ו}}&lt;קטע סוף=כל מקדש/&gt;

===על אהבתך (קס)===
{{הור|מחבר: רבי יהודה הלוי}}

עַל אַהֲבָתֶֽךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי / שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי

שֵֽׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה לָךְ כַּעֲבָדִים{{ש}}
אִם אֶעֱבֹד בָּהֶם אֶשְׂבַּע נְדֻדִים{{ש}}
כֻּלָּם בְּעֵינַי הֵם כְּיָמִים אֲחָדִים{{ש}}
מֵאַהֲבָתִי בָךְ יוֹם מַרְגוֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֵצֵא בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה{{ש}}
לַעֲרֹךְ לְיוֹם שַׁבָּת הַמַּעֲרָכָה{{ש}}
כִּי הָאֱלֹהִים שָׁם שָׂם הַבְּרָכָה{{ש}}
אַתָּה לְבַד חֶלְקִי מִכׇּל יְגִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מָאוֹר לְיוֹם קׇדְשִׁי מֵאוֹר קְדוֹשִׁי{{ש}}
שֶֽׁמֶשׁ וְכוֹכָבִים קִוּוּ לְשִׁמְשִׁי{{ש}}
מַה לִּי לְיוֹם שֵׁנִי אוֹ לַשְּׁלִישִׁי{{ש}}
יַסְתִּיר מְאוֹרוֹתָיו יוֹם הָרְבִיעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶשְׁמַע מְבַשֵּׂר טוֹב בְּיוֹם חֲמִישִׁי{{ש}}
כִּי מָחֳרָת יִהְיֶה נֹֽפֶשׁ לְנַפְשִׁי{{ש}}
בֹּֽקֶר לַעֲבוֹדָתִי עֶֽרֶב לַחׇפְשִׁי{{ש}}
קָרוּי עֲלֵי שֻׁלְחָן מַלְכִּי וְרֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אֶמְצָא בְיוֹם שִׁשִּׁי נַפְשִׁי שְׂמֵחָה{{ש}}
כִּי קָרְבָה אֵלַי יוֹם הַמְּנוּחָה{{ש}}
אִם נָע וָנָד אֵלֵךְ לִמְצֹא רְוָחָה{{ש}}
עֶֽרֶב וְאֶשְׁכַּח כׇּל נֹדִי וְנֹעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

מַה נָּעֲמָה לִי עֵת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת{{ש}}
לִרְאוֹת פְּנֵי שַׁבָּת פָּנִים חֲדָשׁוֹת{{ש}}
בֹּֽאוּ בְּתַפּוּחִים הַרְבּוּ אֲשִׁישוֹת{{ש}}
זֶה יוֹם מָנֽוֹחַ זֶה דוֹדִי וְרֵעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

אָשִׁיר לְךָ שַׁבָּת שִׁיר אֶל יְדִידוֹת{{ש}}
כִּי יָאֲתָה לָךְ אַתְּ יוֹם חֲמוּדוֹת{{ש}}
יוֹם תַּעֲנוּגִים גַּם שָׁלֹש סְעוּדוֹת{{ש}}
תַּעֲנוּג לְשֻׁלְחָנִי תַּעֲנוּג יְצוּעִי
{{רפרן|שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

==ליום השבת==
===ברוך ה׳ יום יום (קצד)===
{{הור|סימן: {{מודגש|שמעון בר יצחק}}}}

בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם{{ש}}
יַעֲמׇס לָֽנוּ יֶֽשַׁע וּפִדְיוֹם{{ש}}
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כׇּל הַיּוֹם{{ש}}
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאשׁ עֶלְיוֹן{{ש}}
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֲשֶׁר גְּמָלָֽנוּ{{ש}}
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָֽנוּ{{ש}}
כָּאֵֽלֶּה וְכָאֵֽלֶּה יוֹסֵף עִמָּֽנוּ{{ש}}
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ.

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ{{ש}}
לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ{{ש}}
מִכׇּל אֹם גָּבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ{{ש}}
לָכֵן בְּלֵב וּבְנֶֽפֶשׁ וּבִמְאֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ{{ר1}}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.{{ממס|תהלים ק ה}}

{{סי|שִׁ}}בְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת{{ש}}
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת{{ש}}
וּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם בְּעֹז יְדִידוּת{{ש}}
וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹֽמֶק בּוֹר וָדוּת{{ר1}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶֽסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.{{ממס|תהלים קל ז}}

{{סי|מַ}}ה יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵֽמוֹ{{ש}}
בְּגָלוּת בָּבֶֽלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵֽמוֹ{{ש}}
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵֽימוֹ{{ש}}
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵֽימוֹ{{ש}}
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ר1}}
בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א יב כב}}

{{סי|עֵ}}ילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל לִידִידָיו{{ש}}
וּלְהַאֲבִיד מִשָּׁם מָעֻזְנֵי מוֹרְדָיו{{ש}}
מֵעֲבֹר בַּשֶּֽׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו{{ש}}
קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים, תְּהִלָּה לְכׇל חֲסִידָיו{{ר1}}
כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.{{ממס|איכה ג לב}}

{{סי|וּ}}צְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עִצּוּמָיו{{ש}}
גַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ {{תיקון גירסה|מִמְּקוֹמְמָיו|מִמְּקוֹמָיו}}{{ש}}
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו{{ש}}
וְעַל יַד כֹּהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו{{ר1}}
חַסְדֵּי יְיָ כִּי לֹא תָֽמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}

{{סי|נִ}}סְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רָעֵי מְדָנַי{{ש}}
שֶׁבְּכָל יוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי{{ש}}
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹךְ אֶת אֲדָנַי{{ש}}
וְלֹא נְטָשַֽׁנִי כׇּל יְמֵי עִדָּנַי{{ר1}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי.{{ממס|איכה ג לא}}

{{סי|בְּ}}בֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים{{ש}}
זֶֽבַח לוֹ בְּבׇצְרָה וְטֶֽבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים{{ש}}
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאֲדִים{{ש}}
בְּכֹחוֹ יִבְצֹר רֽוּחַ נְגִידִים{{ר1}}
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים.{{ממס|ישעיהו כז ח}}

{{סי|רְ}}אוֹתוֹ כִּי כֵן הָאֲדֹמִי הָעוֹצֵר{{ש}}
יַחְשֹׁב לוֹ בׇּצְרָה תִּקְלֹט כְּבֶֽצֶר{{ש}}
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר{{ש}}
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט תֵּעָצֵר{{ר1}}
אֶהֱבוּ אֶת יְיָ כׇּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר.{{ממס|תהלים לא כד}}

{{סי|יְצַ}}וֶּה יְיָ {{סי|חַ}}סְדּוֹ {{סי|קְ}}הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ{{ש}}
וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ{{ש}}
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָֽנוּ לְהַרְבֵּץ{{ש}}
וְאִתָּֽנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ{{ר1}}
וְיָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ל ג}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶֽךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ שָֽׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}
{{סוף}}
===דרור יקרא (קצה)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דרור יקרא/&gt;{{סי|דְּ}}רוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת{{ש}}
{{סי|וְ}}יִנְצׇרְכֶם כְּמוֹ בָבַת{{ש}}
{{סי|נְ}}עִים שִׁמְכֶם וְלֹא יֻשְׁבַּת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּ וְנֽוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי{{ש}}
{{סי|וְ}}אוֹת יֶֽשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי{{ש}}
{{סי|נְ}}טַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה שַׁוְעַת בַּת עַמִּי

{{סי|דְּ}}רֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בׇּצְרָה{{ש}}
{{סי|וְ}}גַם בֶּאֱדוֹם אֲשֶׁר גָּבְרָה{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא

אֱלֹהַי תֵּן לְמִדְבַּר הָר{{ש}}
הֲדַס וְשִׁטָּה בְּרוֹשׁ וְתִדְהָר{{ש}}
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר{{ש}}
נְטֵה שְׁלוֹמִים כְּמֵי נָהָר

הֲדֹךְ קָמַי אֵל קַנָּא{{ש}}
בְּמוֹג לֵבָב וּבַמְּגִנָּה{{ש}}
וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֵּא[־נָא]{{ש}}
לְשׁוֹנֵֽנוּ לְךָ רִנָּה

אֱדוֹם עַקֵּר אֲשֶׁר עִקֵּר{{ש}}
עֲדֵי אֹבֵד נְטַע כַּנָּה{{ש}}
וְגַם הַקְדֵּר פְּנֵי קֵדָר{{ש}}
אֲשֶׁר אוֹתִי מְאֹד עִנָּה

וְתַצְמִֽיחַ צִדְקֵֽנוּ{{ש}}
וְיִשְׁעֵֽנוּ כְּמוֹ גַנָּה{{ש}}
וְתִבְנֶה עִיר מְשׂוֹשֵֽׂנוּ{{ש}}
וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה

אֶֽבֶן מָאֲסוּ בוֹנִים{{ש}}
תְּשִׂימֶֽנָּה לְרֹאשׁ פִּנָּה{{ש}}
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן{{ש}}
וּבָֽאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה&lt;קטע סוף=דרור יקרא/&gt;

===דלה שובב (קצו)===
{{הור|סימן: {{מודגש|דונש}}}}

&lt;קטע התחלה=דלה שובב/&gt;{{סי|דְּ}}לֵה שׁוֹבָב מִתּוֹךְ פַּֽחַת{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יָמוּת לַשַּֽׁחַת{{ש}}
{{סי|נְ}}תֹץ עַלְוָן וּמָנַֽחַת{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פוֹ הַשְׁפֵּל וּבְנֵי נַֽחַת

רְאֵה כִּי צַר לְבֵן נֶעְצָר{{ש}}
וְיֵֽשַׁע עֹז תְּנָה מִבְצָר{{ש}}
שְׁמַע קוֹלִי מִן הַמֵּצָר{{ש}}
הָֽבָה לָּֽנוּ עֶזְרָה מִצָּר

וּמְרוֹם הַר וְהַלְּבָנוֹן{{ש}}
חַדֵּשׁ חִישׁ הֲרֹס פִּינֹן{{ש}}
כְּבוֹדְךָ חֻס וְהָכֵן גָּנוֹן{{ש}}
יֶֽשַׁע הָבֵא שְׁלַח יִנּוֹן

צְבִי שָׁלֵם וְהָאֲדָנִים{{ש}}
עַמּוּד בֹּֽעַז וְסַהֲרֹנִים{{ש}}
דְּבִיר הָקֵם וּפַעֲמֹנִים{{ש}}
מְנַחֵם שְׁלַח לַבָּנִים

{{סי|דְּ}}עֵה חׇכְמָה לְנַפְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|וְ}}הִיא כֶֽתֶר לְרֹאשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|נְ}}טֹר מִצְוָה לְדוֹרְשֶֽׁךָ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}מֹר שַׁבַּת קׇדְשֶֽׁךָ&lt;קטע סוף=דלה שובב/&gt;

===כי אשמרה שבת (קצז)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵֽנִי{{ש}}
אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי

{{סי|אָ}}סוּר מְצֹא חֵֽפֶץ לַעְשׂוֹת דְּרָכִים{{ש}}
גַּם בּוֹ לְדַבֶּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִים{{ש}}
דִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי מְלָכִים{{ש}}
אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|בּ}}וֹ אֶמְצָא תָמִיד נֹֽחַ לְנַפְשִׁי{{ש}}
הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁי{{ש}}
מוֹפֵת בְּתֵת לֶֽחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי{{ש}}
כָּֽכָה בְּכׇל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|רָ}}שַׁם בְּדָת הַיּוֹם חֹק אֶל סְגָנָיו{{ש}}
בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶֽחֶם תָּמִיד לְפָנָיו{{ש}}
עַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת עַל פִּי נְבוֹנָיו{{ש}}
אָסוּר, לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֺנִי 
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|הֵ}}ן יוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים{{ש}}
לֶֽחֶם וְיַֽיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִים{{ש}}
מִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים{{ש}}
כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וִישַׂמְּחֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

{{סי|מֵ}}חֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית{{ש}}
עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי כְּבוֹרִית{{ש}}
אֶתְפַּלְלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחְרִית{{ש}}
מוּסָף וְגַם מִנְחָה וְיַעֲנֵֽנִי
{{רפרן|אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִי}}

===אשיר במישרים את שיר ה׳ (קצח)===
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

אָשִׁיר בְּמֵישָׁרִים / אֶת שִׁיר יְיָ{{ש}}
קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ

{{סי|אֶ}}ת סוֹד שְׁמוֹ גִּלָּה / אֶל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
יוֹם מַעֲשָׂיו כִּלָּה / בוֹ, כִּי אֲהֵבוֹ{{ש}}
וְלִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה / יׇפְיוֹ וְטוּבוֹ{{ש}}
כִּי הַבְּרָכָה בּוֹ / צִוָּה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|בֹּֽ}}קֶר בְּהִתְנַשְּׁאָהּ / שֶֽׁמֶשׁ וְזָרְחָה{{ש}}
מִכׇּל אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ / תָּסִיר אֲנָחָה{{ש}}
אֶֽמֶשׁ בְּעֵת בּוֹאָהּ / נַפְשִׁי שְׁמֵחָה{{ש}}
אֲזַי עָלַי נָֽחָה / רֽוּחַ יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן לְכׇל מוֹעֵד / הוּא בַתְּעוּדוֹת{{ש}}
יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד / שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת{{ש}}
הָבֵא לְאוֹת וּלְעֵד / אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת{{ש}}
כִּי אִם לְבַד הוֹדוֹת / אֶת שֵׁם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|הַ}}קּוֹל מְאֹד עָרֵב / נִשְׁמַע בְּאׇזְנֵי{{ש}}
בָּנִים, רְאוּ קָרֵב / לַֽיְלָה, וְהִנֵּה{{ש}}
נֵר בַּעֲרוּ, עוֹרֵב / צוֹעֵק וְעוֹנֶה{{ש}}
הִתְקַדְּשׁוּ לִפְנֵי / בֹּא יוֹם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|מַ}}בְדִּיל בְּאַחְרִיתוֹ / עָשִׁיר וּמִסְכֵּן{{ש}}
הֵן רָם בְּצִדְקָתוֹ / סוֹכוֹ יְתַקֵּן{{ש}}
וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ / הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן{{ש}}
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן / יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:זמירות לשבת]]</text>
      <sha1>ciogi725q7r0e8cq06hamcehdoyb4e2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פיוטי פורים ממחזור ויטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1727712</id>
    <revision>
      <id>3018159</id>
      <parentid>2995198</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:13:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת טקסט בהכללה</comment>
      <origin>3018159</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6144" sha1="szcj6rz8xaytj4b94nubpzgzf05svoz" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=פיוטי פורים ממחזור ויטרי=
{{הור2|פיוטים אלו נועדו להיאמר בבית הכנסת לאחר קריאת המגילה, בלילה וביום. מספרי הפיוטים הם לפי מהדורת הורוויץ 1893.}}
==לליל פורים==
===רמח===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{{רן|
{{סי|אֲ}}שֶׁר הֵנִיא עֲצַת גּוֹיִם / וַיָּפֶר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים
{{סי|בְּ}}קוּם עָלֵינוּ אָדָם רָשָׁע / נֵצֶר זָדוֹן מִגֶּזַע עֲמָלֵק
{{סי|גָּ}}אָה בְעָשְׁרוֹ וְכָרָה לוֹ בּוֹר / וּגְדֻלָּתוֹ נוֹקְשָׁה לּוֹ לָכֶד
{{סי|דִּ}}מָּה בְנַפְשׁוֹ לִלְכֹּד וְנִלְכַּד / בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד וְנִשְׁמַד מְהֵרָה
{{סי|הָ}}מָן הוֹדִיעַ אֵיבַת אֲבוֹתָיו / מְעוֹרֵר שִׂנְאַת אַחִים לַבָּנִים
{{סי|וְ}}לֹא זָכַר רַחֲמֵי שָׁאוּל / כִּי בְחֶמְלָתוֹ עַל אֲגָג נוֹלַד אוֹיֵב
{{סי|חֶ}}סֶד גָּבַר עַל שִׁגְגַת אָב / רָשָׁע הוֹסִיף חֵטְא עַל חֲטָאָיו
{{סי|טָ}}מַן בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמָיו / וַיִּתְנַכֵּר לַעֲשׂוֹת רָעָה
{{סי|יָ}}דוֹ שָׁלַח בִּקְדוֹשֵׁי אֵל / כַּסְפּוֹ נָתַן לְאַבֵּד זִכְרָם
{{סי|כִּ}}רְאוֹת מָרְדְּכַי כִּי יָצָא קֶצֶף / וְדָתֵי הָמָן נִתְּנוּ בְשׁוּשָׁן
{{סי|לָ}}בַשׁ שַׂק וְקָשַׁר מִסְפֵּד / גָּזַר צוֹם וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר
{{סי|מִ}}י זֶה יַעֲמֹד לְכַפֵּר שְׁגָגָה / לִמְחֹל חַטּאוֹת עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ
{{סי|נֵ}}ץ פָּרַח מִלּוּלָב / הֵן הֲדָסָה עָמְדָה לְעוֹרֵר יְשֵׁנִים
{{סי|סָ}}רִיסֶיהָ מְבַהֲלִים לְהָמָן / לְהַשְׁקוֹתוֹ יֵין חֲמַת תַּנִּינִים
{{סי|עָ}}מַד בִּעָשְׁרוֹ וְנָפַל בְּרִשְׁעוֹ / עָשָׂה לוֹ עֵץ וְנִתְלָה עָלָיו
{{סי|פִּ}}יהֶם פָּתְחוּ כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד / כִּי פוּר הָמָן נֶהְפַּךְ לְפוּרֵנוּ
{{סי|צַ}}דִּיק נֶחֱלַץ מִיַּד רָשָׁע / אוֹיֵב נִתַּן תַּחַת נַפְשׁוֹ
{{סי|קִ}}יְּמוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת פּוּרִים / וְלִשְׂמֹחַ בְּכָל שָׁנָה
{{סי|רָ}}אִיתָ תְּפִלַּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / הָמָן וּבָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ
{{סי|שׁ}}וֹשַׁנַּת יַעֲקֹב צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה / בִּרְאוֹתָם יַחַד תְּכֵלֶת מָרְדְּכָי
{{סי|תְּ}}שׁוּעָתָם הָיִיתָ לָנֶצַח / וְתִקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

לְהוֹדִיעַ שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ / וְלֹא יִכָּלְמוּ הַבּוֹטְחִים בָּךְ
כִּי אַתָּה מָגֵן לַצַּדִּיקִים / וּמוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה}}

===רמט===
{{:יום שקם שבט}}

===רנ===
{{הור2|נוסח משולב ע&quot;פ כ&quot;י לונדון וכ&quot;י ששון.}}
{{#קטע:ארור המן|מחז&quot;ו}}

===רנא===
{{:יום שאת ויתר}}

==ליום פורים==
===רנג===
{{:מושיע ומגן לנו חוסים}}

===רנד===
{{הור|סימן: '''אברהם''' (ראב&quot;ע)}}

קוֹרְאֵי מְגִלָּה / הֵם יְרַנְּנוּ אֶל אֵל{{ש}}
כִּי מְקוֹם תְּהִלָּה / הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל

{{סי|אַ}}חֲרֵי בְלֹתִי / וַאֲנִי בְּעִיר בָּבֶל{{ש}}
נִמְשְׁלָה עֲדָתִי / כָּאֳנִי בְּלִי חוֹבֵל{{ש}}
בָּא זְמַן פְּדוּתִי / עַל יְדֵי זְרֻבָּבֶל{{ש}}
נִבְדְּלָה קְהִלָּה / מֵעֲוִיל וּמִתְגָאֵל{{ש}}
וַתְּהִי סְגֻלָּה / עַם שְׁתִיל שְׁאַלְתִּיאֵל

{{סי|בָּ}}א דְּבַר אֲגָגִי / הֶחֱזִיק בְּפוּר יָדוֹ{{ש}}
בַּאֲדָר לְהָרְגִי / נַהֲפוֹךְ לְהַשְׁמִידוֹ{{ש}}
אֶתְּנָה הֲגִיגִי / בּוֹ, וְאֶזְכְּרָה אֵידוֹ{{ש}}
וֶאֱמֶת נְקַלָּה / זֹאת לָאֵל וְכֵן יוֹאֵל{{ש}}
לַעֲשׂוֹת, וְכָלָה / אַדְבְּאֵל וּמַגְדִּיאֵל

{{סי|ר}}וֹעֲצִים כֶּעָשָׁן / נִמְשְׁלוּ בְּתוֹךְ כִּבְשָׁן{{ש}}
בֶּן אֲגַג כְּכוּשָׁן / קָם וְשָׁב כְּבֶן בָּשָׁן{{ש}}
מָרְדְּכַי בְּשׁוּשָׁן / מָר דְּרוֹר עֲלֵי שׁוֹשָׁן{{ש}}
כֵּן שְׁנַת גְּאֻלָּה / אֵל יְצַו לְעַם שׁוֹאֵל{{ש}}
עַד לְבֵית תְּפִלָּה / יַעֲלֶה לְהַר אֵל

{{סי|מַ}}עֲשִׂים וְנִסִּים / שִׁית לְךָ לְעֵד נֶאֱמָן{{ש}}
גַּם בְּחִכְּךָ שִׂים / צוּף וּמָן דְּבַר הָמָן{{ש}}
לֵךְ שְׁתֵה עֲסִיסִים / אַחֲרֵי אֱכוֹל מִשְׁמָן{{ש}}
אֵל זְכֹר תְּחִלָּה / וֶאֱמֹר וּמִי כָאֵל{{ש}}
תַּחֲזֹר חָלִילָה / כּוֹס פְּדוּת וּבָא גוֹאֵל.
===רנה===
{{:יונה בחגוי סלע נחבאה}}
==ראו גם==
'''[[ליל שיכורים]]''' – מערבית לליל פורים ממחזור ויטרי.

[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]</text>
      <sha1>szcj6rz8xaytj4b94nubpzgzf05svoz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים יח א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728688</id>
    <revision>
      <id>3018157</id>
      <parentid>2939042</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:11:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018157</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13146" sha1="2ebjpelkayoawgee7eix59het76cnts" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|א|יז ב|יח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד א] בטלו במעיה. ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה - אמאי בטלו במעיה לגמרי? נהי דטומאה חמורה לא מטמאו, טומאה קלה מיהא ניטמאו! - מאי בטלו במעיה נמי - בטלו מטומאה חמורה. אבל טומאה קלה מטמאו, מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו? הא בשרה טמא קתני! - כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, במה דברים אמורים - טומאה קלה, אבל טומאה חמורה - לא. שרבי יהודה אומר: בטלו במעיה. רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורים. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דדריש יטמא - יטמא. דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו' אינו אומר טמא, אלא יטמא - יטמא אחרים. לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין. והכא היכי דריש - וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא - יטמא, לטמא טומאת אוכלין. אתה אומר לטמא טומאת אוכלין, או אינו אלא לטמא טומאת משקין? אמרת: לא כך היה. - מאי לא כך היה? - אמר רב פפא: לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא - לטמא טומאת משקין, דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין, יטמא דרישא נמי - לטמא טומאת משקין, ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. תרי יטמא למה לי? אלא: יטמא דרישא, - לטמא טומאת משקין, יטמא דסיפא - לטמא טומאת אוכלין. - ואימא לטמא את הכלים! - ולאו קל וחומר הוא? ומה כלי שמטמא משקה - אין מטמא כלי, משקין הבאין מחמת כלי - אינו דין שלא יטמאו את הכלים? - ואימא: כי לא מטמאו - משקין הבאין מחמת כלי, אבל משקין הבאין מחמת שרץ - הכי נמי דמטמאו! - משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלו במעיה''' -  דאינן ראויין למי חטאת ואין עוד שמן עליהן ואי אית ליה לרבי יהודה משקין בעלמא מטמאו אוכל נהי דבטלי מתורת מי חטאת לענין דלא הוי טמא אב הטומאה לטמא אדם וכלים שם משקה טמא מי ליכא עלייהו כשאר משקין לטמא בשר זה שהוא אוכל ואמאי בטלו במעיה לגמרי אפילו מלטמא בשר זה דהיינו טומאת אוכלין קלה נהי דטומאה חמורה לא מטמאו אם נגעו אדם וכלים בהן בתוך המעים דהא אין שם מי חטאת עליהן טומאה קלה כגון את הבשר לטמאו דהא משקין בעלמא נינהו ושם טומאה לא פקע מינייהו דניטמאו מחמת עצמן דאין נגיעה גדולה ממה שהן נוגעין בעצמן וכי אזיל שם מי חטאת מינייהו הוו להו משקין שנגעו במי חטאת אלא ש&quot;מ מכולהו הדר ביה וכיון דבחוץ לא מטמאו משקין אוכלין אלא מדרבנן הכא דמילתא דלא שכיחא לא גזור:

'''טומאה חמורה''' -  אדם וכלים טומאה קלה אוכלין:

'''והא בשרה טמא קאמר''' -  דלא טימא אלא את הבשר ולא תנא אדם וכלים הנוגעין בהן טמאין:

'''אבל טומאה חמורה''' -  שיהא עדיין שמן עליהן לטמא אדם הנוגע בהן לא מטמאי שר' יהודה אומר בטלו במעיה מתורת מי חטאת:

'''רב אשי אמר לעולם לגמרי''' -  דאפי' שם משקה בעלמא ליכא עלייהו דה&quot;ל משקה סרוח ותניא בת&quot;כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח: ר' יוסי תלמידו של ר' עקיבא היה כדתניא ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר&quot;ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להן ואלו הן ר&quot;מ ורבי יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ור&quot;א בן שמוע:

'''דדריש יטמא''' -  דכתיב גבי אוכלין טמאין יטמא ואיהו נמי דריש יטמא דכתיב גבי משקין טמאין יטמא:

'''בו ביום''' -  ביום שמינו את ר&quot;א בן עזריה לנשיאות:

'''אשר יפול מהם אל תוכו''' -  ותניא בהכל שוחטין (חולין כד:) אע&quot;פ שלא נגע אלא נתלה באוירו ה&quot;ל כלי ראשון וכתיב כל אשר בתוכו יטמא מחמת הכלי ה&quot;ל אוכל שני ואינו אומר טמא אלא יטמא לדרוש ביה יטמא:

'''לימד על ככר שני''' -  דהא קרא משתעי באוכלין כדכתיב בתריה מכל האוכל אשר יאכל והוא היה בתוך הכלי יטמא אלמא ככר שני עושה שלישי ואף בחולין דקרא סתמא כתיב והא ליכא למימר דאוכלין שבו מקבלין טומאה מן השרץ דליהוי אויר כלי כמאן דמלי טומאה וניהוו אוכל ראשון דא&quot;כ אף כלים שבאוירו יטמאו ובפרקין מפרשינן לה בהדיא דעל כרחך שני הוא ומן הכלי הוא מקבלה שמטמא את השלישי ואני שמעתי ככר עושה כיוצא בו ואית ליה לר&quot;ע אוכל מטמא אוכל וא&quot;א לומר כן משום דלא אשכחן לה בהדיא וע&quot;י הדחק נאמר וא&quot;כ כי אקשי לעיל והא אין אוכל מטמא אוכל ודחיק נפשיה ואוקמה מדרבנן טמא נימא כר&quot;ע ס&quot;ל דהא ר&quot;ע גופיה איירי ביה והוסיף עדות על עדותו ולקמן דקאמר לא כך היה ולא מצי לדחויה אלא ע&quot;י טעם זה לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה הרי מצינו לר&quot;ע ועוד בהדיא אמר לקמן בההוא יטמא לטמא את המשקין ולא אוכל כיוצא בו:

'''והכא''' -  גבי יטמא דמשקין דקאמר רבי יוסי דמטמא אוכל היכי דריש ליה רבי יוסי דמוקי ליה לטמא אוכל ולא לטמא משקה כיוצא בו ולא כלי:

'''וכל משקה אשר ישתה בכל כלי''' -  אם היה המשקה הזה בתוכו של כלי חרס דהא עלה קאי יטמא ודריש ביה יטמא לטמא את האוכל:

'''לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בו''' -  כדאמרינן לקמן דלהכי קרינא יטמא למימר דהוא טמא ואין עושה כיוצא בו:

'''ואי ס&quot;ד''' -  האי יטמא דכתיב במשקה בסיפיה דקרא לטמא משקים קאמר ויטמא דרישא דכתיב גבי אוכל ע&quot;כ לטמא משקין מוקמי ליה לקמיה דהכתיב לעיל מהאי קרא טמא הוא ואמרינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאי א&quot;כ יטמא יטמא למה לי ליערבינהו ונכתבינהו כו':

'''ואימא''' -  יטמא דסיפא לטמא את הכלים ואמאי קאמר רבי יוסי לכלים טהור:

'''ומה כלי''' -  שטימא את המשקה הזה לא יוכל לטמא את הכלי כדאמר לקמן כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אוכלין ומשקין מיטמאים מאויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס משקין אלו שבאין מחמת כלי אינו דין כו':

'''ואימא כי לא מטמאו משקין הבאים מחמת כלי''' -  דבהאי קל וחומר הוא דנפקא לן דאין משקה מטמא כלי (אימא כי לא מטמאו משקין כלי) הני מילי משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין שנגעו בשרץ יטמאוהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח א הא בשרה טמא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_הא בשרה טמא קתני]]
'''הא''' בשרה טמא קתני. משמע דוקא בשרה אבל אדם וכלים לא והיינו משום דנפסלו בהיסח הדעת ואם תאמר כיון דפרחה מהן טומאה חמורה אפי' טומאה קלה לא לטמאו דהא אמרי' בפ' בא סימן (נדה נא.) ובפ' טבול יום (זבחים קה.) כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ וחשיב כאילו נגע בשרץ והיינו דוקא בעוד שסופו לטמא טומאה חמורה אבל כשאין ראוי כבר לטמא טומאה חמורה בעי הכשר כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין עג:) גבי בשר הפורש מאבר מן החי דלא מהני ליה מה שסופו לטמא טומאה חמורה כשהיה עם אביו לשויה מוכשר כיון דלאחר שפירש ממנו אין ראוי לטמא טומאה חמורה וי&quot;ל דשאני התם כששימש מעשה עץ שימש כדאמרינן בהעור והרוטב (שם דף קכט.) ולכך כשפירש מאביו בעי הכשר אבל מי חטאת צריך שיהו ראויין מתחלה לשתיה ונמצא טומאה חמורה שלהן אינו מעשה עץ אלא מטעם שיהיו ראויין לשתיית אדם דבע&quot;א לא היו ראויין להזאה ולכך אף כשנפסלו לא פרחה טומאת משקין:

''' בטלו''' במעיה. אבל בעודם בפיה לא בטלו אע&quot;ג דאמרינן במסכת פרה (פ&quot;ט מ&quot;ג) דכל העופות פוסלין מי חטאת אור&quot;י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלים כדפ&quot;ה בהנזקין (גיטין נג) דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קידוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קידוש כדתנן במסכת פרה (פ&quot;ד מ&quot;ד) מים מלאכה פוסלת בהן עד שיתן לתוכן אפר (ובסיפא) יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הם למי נדה ובטלו במעיה משום היסח הדעת ובתוספת' (דמקוואות פ&quot;ח) מפרש טעמ' דר&quot;י משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהן הפרה:

''' לא''' מצינו טומאה עושה כיוצא בה. פי' הקונט' כדדרשינן לקמן יטמא שאין טומאה עושה כיוצא בה ואית ספרים דל&quot;ג לקמן ולשון לא מצינו לא משמע כן דמשמע דמעלמא נפקא לן ממשמעות ומפר&quot;י לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה כדדרשינן לעיל (דף יד.) מטמא הוא: רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת דאי ס&quot;ד לטומאת משקין לא לכתוב אלא חד יטמא תרי זימני למה לי למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה:

''' ומה''' כלי שמטמא משקין. וא&quot;ת משקין הבאין מחמת אוכל לא יטמאו אוכל מהאי ק&quot;ו וכן אוכל הבא מחמת משקין לא יטמא משקין וי&quot;ל דהכא עביד שפיר ק&quot;ו דמה כלי שאין מטמא כלי משום שהוא קל שאינו אב הטומאה דכשהוא אב הטומאה מטמא כלי וכ&quot;ש משקין הבאים מחמת כלי דקילי טפי אבל מה שאין אוכל מטמא אוכל היינו לפי שאין עושה כיוצא בו וא&quot;ת משקין הבאים מחמת כלי שנגע במת מנלן דלא מטמאו כלי דמק&quot;ו דכלי לא אתי דכלי שנגע במת מטמא כלי וי&quot;ל דהאי קרא בשרץ כתיב אבל משקין שנגעו בכלי שנגע במת לא כתיב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|א}}</text>
      <sha1>2ebjpelkayoawgee7eix59het76cnts</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018181</id>
      <parentid>3018157</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T04:32:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018181</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13260" sha1="pmkqh5745ne5k1zbpvte5a6klgct5x2" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|א|יז ב|יח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד א] בטלו במעיה. ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה - אמאי בטלו במעיה לגמרי? נהי דטומאה חמורה לא מטמאו, טומאה קלה מיהא ניטמאו! - מאי בטלו במעיה נמי - בטלו מטומאה חמורה. אבל טומאה קלה מטמאו, מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו? הא בשרה טמא קתני! - כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, במה דברים אמורים - טומאה קלה, אבל טומאה חמורה - לא. שרבי יהודה אומר: בטלו במעיה. רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורים. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דדריש יטמא - יטמא. דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו' אינו אומר טמא, אלא יטמא - יטמא אחרים. לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין. והכא היכי דריש - וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא - יטמא, לטמא טומאת אוכלין. אתה אומר לטמא טומאת אוכלין, או אינו אלא לטמא טומאת משקין? אמרת: לא כך היה. - מאי לא כך היה? - אמר רב פפא: לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא - לטמא טומאת משקין, דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין, יטמא דרישא נמי - לטמא טומאת משקין, ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. תרי יטמא למה לי? אלא: יטמא דרישא, - לטמא טומאת משקין, יטמא דסיפא - לטמא טומאת אוכלין. - ואימא לטמא את הכלים! - ולאו קל וחומר הוא? ומה כלי שמטמא משקה - אין מטמא כלי, משקין הבאין מחמת כלי - אינו דין שלא יטמאו את הכלים? - ואימא: כי לא מטמאו - משקין הבאין מחמת כלי, אבל משקין הבאין מחמת שרץ - הכי נמי דמטמאו! - משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלו במעיה''' -  דאינן ראויין למי חטאת ואין עוד שמן עליהן ואי אית ליה לרבי יהודה משקין בעלמא מטמאו אוכל נהי דבטלי מתורת מי חטאת לענין דלא הוי טמא אב הטומאה לטמא אדם וכלים שם משקה טמא מי ליכא עלייהו כשאר משקין לטמא בשר זה שהוא אוכל ואמאי בטלו במעיה לגמרי אפילו מלטמא בשר זה דהיינו טומאת אוכלין קלה נהי דטומאה חמורה לא מטמאו אם נגעו אדם וכלים בהן בתוך המעים דהא אין שם מי חטאת עליהן טומאה קלה כגון את הבשר לטמאו דהא משקין בעלמא נינהו ושם טומאה לא פקע מינייהו דניטמאו מחמת עצמן דאין נגיעה גדולה ממה שהן נוגעין בעצמן וכי אזיל שם מי חטאת מינייהו הוו להו משקין שנגעו במי חטאת אלא ש&quot;מ מכולהו הדר ביה וכיון דבחוץ לא מטמאו משקין אוכלין אלא מדרבנן הכא דמילתא דלא שכיחא לא גזור:

'''טומאה חמורה''' -  אדם וכלים טומאה קלה אוכלין:

'''והא בשרה טמא קאמר''' -  דלא טימא אלא את הבשר ולא תנא אדם וכלים הנוגעין בהן טמאין:

'''אבל טומאה חמורה''' -  שיהא עדיין שמן עליהן לטמא אדם הנוגע בהן לא מטמאי שר' יהודה אומר בטלו במעיה מתורת מי חטאת:

'''רב אשי אמר לעולם לגמרי''' -  דאפי' שם משקה בעלמא ליכא עלייהו דה&quot;ל משקה סרוח ותניא בת&quot;כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח: ר' יוסי תלמידו של ר' עקיבא היה כדתניא ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר&quot;ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להן ואלו הן ר&quot;מ ורבי יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ור&quot;א בן שמוע:

'''דדריש יטמא''' -  דכתיב גבי אוכלין טמאין יטמא ואיהו נמי דריש יטמא דכתיב גבי משקין טמאין יטמא:

'''בו ביום''' -  ביום שמינו את ר&quot;א בן עזריה לנשיאות:

'''אשר יפול מהם אל תוכו''' -  ותניא בהכל שוחטין (חולין כד:) אע&quot;פ שלא נגע אלא נתלה באוירו ה&quot;ל כלי ראשון וכתיב כל אשר בתוכו יטמא מחמת הכלי ה&quot;ל אוכל שני ואינו אומר טמא אלא יטמא לדרוש ביה יטמא:

'''לימד על ככר שני''' -  דהא קרא משתעי באוכלין כדכתיב בתריה מכל האוכל אשר יאכל והוא היה בתוך הכלי יטמא אלמא ככר שני עושה שלישי ואף בחולין דקרא סתמא כתיב והא ליכא למימר דאוכלין שבו מקבלין טומאה מן השרץ דליהוי אויר כלי כמאן דמלי טומאה וניהוו אוכל ראשון דא&quot;כ אף כלים שבאוירו יטמאו ובפרקין מפרשינן לה בהדיא דעל כרחך שני הוא ומן הכלי הוא מקבלה שמטמא את השלישי ואני שמעתי ככר עושה כיוצא בו ואית ליה לר&quot;ע אוכל מטמא אוכל וא&quot;א לומר כן משום דלא אשכחן לה בהדיא וע&quot;י הדחק נאמר וא&quot;כ כי אקשי לעיל והא אין אוכל מטמא אוכל ודחיק נפשיה ואוקמה מדרבנן טמא נימא כר&quot;ע ס&quot;ל דהא ר&quot;ע גופיה איירי ביה והוסיף עדות על עדותו ולקמן דקאמר לא כך היה ולא מצי לדחויה אלא ע&quot;י טעם זה לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה הרי מצינו לר&quot;ע ועוד בהדיא אמר לקמן בההוא יטמא לטמא את המשקין ולא אוכל כיוצא בו:

'''והכא''' -  גבי יטמא דמשקין דקאמר רבי יוסי דמטמא אוכל היכי דריש ליה רבי יוסי דמוקי ליה לטמא אוכל ולא לטמא משקה כיוצא בו ולא כלי:

'''וכל משקה אשר ישתה בכל כלי''' -  אם היה המשקה הזה בתוכו של כלי חרס דהא עלה קאי יטמא ודריש ביה יטמא לטמא את האוכל:

'''לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בו''' -  כדאמרינן לקמן דלהכי קרינא יטמא למימר דהוא טמא ואין עושה כיוצא בו:

'''ואי ס&quot;ד''' -  האי יטמא דכתיב במשקה בסיפיה דקרא לטמא משקים קאמר ויטמא דרישא דכתיב גבי אוכל ע&quot;כ לטמא משקין מוקמי ליה לקמיה דהכתיב לעיל מהאי קרא טמא הוא ואמרינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאי א&quot;כ יטמא יטמא למה לי ליערבינהו ונכתבינהו כו':

'''ואימא''' -  יטמא דסיפא לטמא את הכלים ואמאי קאמר רבי יוסי לכלים טהור:

'''ומה כלי''' -  שטימא את המשקה הזה לא יוכל לטמא את הכלי כדאמר לקמן כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אוכלין ומשקין מיטמאים מאויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס משקין אלו שבאין מחמת כלי אינו דין כו':

'''ואימא כי לא מטמאו משקין הבאים מחמת כלי''' -  דבהאי קל וחומר הוא דנפקא לן דאין משקה מטמא כלי (אימא כי לא מטמאו משקין כלי) הני מילי משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין שנגעו בשרץ יטמאוהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח א הא בשרה טמא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_הא בשרה טמא קתני]]
'''הא''' בשרה טמא קתני. משמע דוקא בשרה אבל אדם וכלים לא והיינו משום דנפסלו בהיסח הדעת ואם תאמר כיון דפרחה מהן טומאה חמורה אפי' טומאה קלה לא לטמאו דהא אמרי' בפ' בא סימן (נדה נא.) ובפ' טבול יום (זבחים קה.) כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ וחשיב כאילו נגע בשרץ והיינו דוקא בעוד שסופו לטמא טומאה חמורה אבל כשאין ראוי כבר לטמא טומאה חמורה בעי הכשר כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין עג:) גבי בשר הפורש מאבר מן החי דלא מהני ליה מה שסופו לטמא טומאה חמורה כשהיה עם אביו לשויה מוכשר כיון דלאחר שפירש ממנו אין ראוי לטמא טומאה חמורה וי&quot;ל דשאני התם כששימש מעשה עץ שימש כדאמרינן בהעור והרוטב (שם דף קכט.) ולכך כשפירש מאביו בעי הכשר אבל מי חטאת צריך שיהו ראויין מתחלה לשתיה ונמצא טומאה חמורה שלהן אינו מעשה עץ אלא מטעם שיהיו ראויין לשתיית אדם דבע&quot;א לא היו ראויין להזאה ולכך אף כשנפסלו לא פרחה טומאת משקין:
[[File:תוס פסחים 1 יח א בטלו במעיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_בטלו במעיה]]
''' בטלו''' במעיה. אבל בעודם בפיה לא בטלו אע&quot;ג דאמרינן במסכת פרה (פ&quot;ט מ&quot;ג) דכל העופות פוסלין מי חטאת אור&quot;י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלים כדפ&quot;ה בהנזקין (גיטין נג) דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קידוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קידוש כדתנן במסכת פרה (פ&quot;ד מ&quot;ד) מים מלאכה פוסלת בהן עד שיתן לתוכן אפר (ובסיפא) יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הם למי נדה ובטלו במעיה משום היסח הדעת ובתוספת' (דמקוואות פ&quot;ח) מפרש טעמ' דר&quot;י משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהן הפרה:

''' לא''' מצינו טומאה עושה כיוצא בה. פי' הקונט' כדדרשינן לקמן יטמא שאין טומאה עושה כיוצא בה ואית ספרים דל&quot;ג לקמן ולשון לא מצינו לא משמע כן דמשמע דמעלמא נפקא לן ממשמעות ומפר&quot;י לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה כדדרשינן לעיל (דף יד.) מטמא הוא: רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת דאי ס&quot;ד לטומאת משקין לא לכתוב אלא חד יטמא תרי זימני למה לי למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה:

''' ומה''' כלי שמטמא משקין. וא&quot;ת משקין הבאין מחמת אוכל לא יטמאו אוכל מהאי ק&quot;ו וכן אוכל הבא מחמת משקין לא יטמא משקין וי&quot;ל דהכא עביד שפיר ק&quot;ו דמה כלי שאין מטמא כלי משום שהוא קל שאינו אב הטומאה דכשהוא אב הטומאה מטמא כלי וכ&quot;ש משקין הבאים מחמת כלי דקילי טפי אבל מה שאין אוכל מטמא אוכל היינו לפי שאין עושה כיוצא בו וא&quot;ת משקין הבאים מחמת כלי שנגע במת מנלן דלא מטמאו כלי דמק&quot;ו דכלי לא אתי דכלי שנגע במת מטמא כלי וי&quot;ל דהאי קרא בשרץ כתיב אבל משקין שנגעו בכלי שנגע במת לא כתיב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|א}}</text>
      <sha1>pmkqh5745ne5k1zbpvte5a6klgct5x2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018182</id>
      <parentid>3018181</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T05:24:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13445" sha1="e1aa21rrpr3d50dl1k7rh6cici7dqqi" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|א|יז ב|יח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד א] בטלו במעיה. ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה - אמאי בטלו במעיה לגמרי? נהי דטומאה חמורה לא מטמאו, טומאה קלה מיהא ניטמאו! - מאי בטלו במעיה נמי - בטלו מטומאה חמורה. אבל טומאה קלה מטמאו, מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו? הא בשרה טמא קתני! - כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, במה דברים אמורים - טומאה קלה, אבל טומאה חמורה - לא. שרבי יהודה אומר: בטלו במעיה. רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורים. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דדריש יטמא - יטמא. דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו' אינו אומר טמא, אלא יטמא - יטמא אחרים. לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין. והכא היכי דריש - וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא - יטמא, לטמא טומאת אוכלין. אתה אומר לטמא טומאת אוכלין, או אינו אלא לטמא טומאת משקין? אמרת: לא כך היה. - מאי לא כך היה? - אמר רב פפא: לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא - לטמא טומאת משקין, דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין, יטמא דרישא נמי - לטמא טומאת משקין, ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. תרי יטמא למה לי? אלא: יטמא דרישא, - לטמא טומאת משקין, יטמא דסיפא - לטמא טומאת אוכלין. - ואימא לטמא את הכלים! - ולאו קל וחומר הוא? ומה כלי שמטמא משקה - אין מטמא כלי, משקין הבאין מחמת כלי - אינו דין שלא יטמאו את הכלים? - ואימא: כי לא מטמאו - משקין הבאין מחמת כלי, אבל משקין הבאין מחמת שרץ - הכי נמי דמטמאו! - משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלו במעיה''' -  דאינן ראויין למי חטאת ואין עוד שמן עליהן ואי אית ליה לרבי יהודה משקין בעלמא מטמאו אוכל נהי דבטלי מתורת מי חטאת לענין דלא הוי טמא אב הטומאה לטמא אדם וכלים שם משקה טמא מי ליכא עלייהו כשאר משקין לטמא בשר זה שהוא אוכל ואמאי בטלו במעיה לגמרי אפילו מלטמא בשר זה דהיינו טומאת אוכלין קלה נהי דטומאה חמורה לא מטמאו אם נגעו אדם וכלים בהן בתוך המעים דהא אין שם מי חטאת עליהן טומאה קלה כגון את הבשר לטמאו דהא משקין בעלמא נינהו ושם טומאה לא פקע מינייהו דניטמאו מחמת עצמן דאין נגיעה גדולה ממה שהן נוגעין בעצמן וכי אזיל שם מי חטאת מינייהו הוו להו משקין שנגעו במי חטאת אלא ש&quot;מ מכולהו הדר ביה וכיון דבחוץ לא מטמאו משקין אוכלין אלא מדרבנן הכא דמילתא דלא שכיחא לא גזור:

'''טומאה חמורה''' -  אדם וכלים טומאה קלה אוכלין:

'''והא בשרה טמא קאמר''' -  דלא טימא אלא את הבשר ולא תנא אדם וכלים הנוגעין בהן טמאין:

'''אבל טומאה חמורה''' -  שיהא עדיין שמן עליהן לטמא אדם הנוגע בהן לא מטמאי שר' יהודה אומר בטלו במעיה מתורת מי חטאת:

'''רב אשי אמר לעולם לגמרי''' -  דאפי' שם משקה בעלמא ליכא עלייהו דה&quot;ל משקה סרוח ותניא בת&quot;כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח: ר' יוסי תלמידו של ר' עקיבא היה כדתניא ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר&quot;ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להן ואלו הן ר&quot;מ ורבי יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ור&quot;א בן שמוע:

'''דדריש יטמא''' -  דכתיב גבי אוכלין טמאין יטמא ואיהו נמי דריש יטמא דכתיב גבי משקין טמאין יטמא:

'''בו ביום''' -  ביום שמינו את ר&quot;א בן עזריה לנשיאות:

'''אשר יפול מהם אל תוכו''' -  ותניא בהכל שוחטין (חולין כד:) אע&quot;פ שלא נגע אלא נתלה באוירו ה&quot;ל כלי ראשון וכתיב כל אשר בתוכו יטמא מחמת הכלי ה&quot;ל אוכל שני ואינו אומר טמא אלא יטמא לדרוש ביה יטמא:

'''לימד על ככר שני''' -  דהא קרא משתעי באוכלין כדכתיב בתריה מכל האוכל אשר יאכל והוא היה בתוך הכלי יטמא אלמא ככר שני עושה שלישי ואף בחולין דקרא סתמא כתיב והא ליכא למימר דאוכלין שבו מקבלין טומאה מן השרץ דליהוי אויר כלי כמאן דמלי טומאה וניהוו אוכל ראשון דא&quot;כ אף כלים שבאוירו יטמאו ובפרקין מפרשינן לה בהדיא דעל כרחך שני הוא ומן הכלי הוא מקבלה שמטמא את השלישי ואני שמעתי ככר עושה כיוצא בו ואית ליה לר&quot;ע אוכל מטמא אוכל וא&quot;א לומר כן משום דלא אשכחן לה בהדיא וע&quot;י הדחק נאמר וא&quot;כ כי אקשי לעיל והא אין אוכל מטמא אוכל ודחיק נפשיה ואוקמה מדרבנן טמא נימא כר&quot;ע ס&quot;ל דהא ר&quot;ע גופיה איירי ביה והוסיף עדות על עדותו ולקמן דקאמר לא כך היה ולא מצי לדחויה אלא ע&quot;י טעם זה לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה הרי מצינו לר&quot;ע ועוד בהדיא אמר לקמן בההוא יטמא לטמא את המשקין ולא אוכל כיוצא בו:

'''והכא''' -  גבי יטמא דמשקין דקאמר רבי יוסי דמטמא אוכל היכי דריש ליה רבי יוסי דמוקי ליה לטמא אוכל ולא לטמא משקה כיוצא בו ולא כלי:

'''וכל משקה אשר ישתה בכל כלי''' -  אם היה המשקה הזה בתוכו של כלי חרס דהא עלה קאי יטמא ודריש ביה יטמא לטמא את האוכל:

'''לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בו''' -  כדאמרינן לקמן דלהכי קרינא יטמא למימר דהוא טמא ואין עושה כיוצא בו:

'''ואי ס&quot;ד''' -  האי יטמא דכתיב במשקה בסיפיה דקרא לטמא משקים קאמר ויטמא דרישא דכתיב גבי אוכל ע&quot;כ לטמא משקין מוקמי ליה לקמיה דהכתיב לעיל מהאי קרא טמא הוא ואמרינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאי א&quot;כ יטמא יטמא למה לי ליערבינהו ונכתבינהו כו':

'''ואימא''' -  יטמא דסיפא לטמא את הכלים ואמאי קאמר רבי יוסי לכלים טהור:

'''ומה כלי''' -  שטימא את המשקה הזה לא יוכל לטמא את הכלי כדאמר לקמן כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אוכלין ומשקין מיטמאים מאויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס משקין אלו שבאין מחמת כלי אינו דין כו':

'''ואימא כי לא מטמאו משקין הבאים מחמת כלי''' -  דבהאי קל וחומר הוא דנפקא לן דאין משקה מטמא כלי (אימא כי לא מטמאו משקין כלי) הני מילי משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין שנגעו בשרץ יטמאוהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח א הא בשרה טמא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_הא בשרה טמא קתני]]
'''הא''' בשרה טמא קתני. משמע דוקא בשרה אבל אדם וכלים לא והיינו משום דנפסלו בהיסח הדעת ואם תאמר כיון דפרחה מהן טומאה חמורה אפי' טומאה קלה לא לטמאו דהא אמרי' בפ' בא סימן (נדה נא.) ובפ' טבול יום (זבחים קה.) כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ וחשיב כאילו נגע בשרץ והיינו דוקא בעוד שסופו לטמא טומאה חמורה אבל כשאין ראוי כבר לטמא טומאה חמורה בעי הכשר כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין עג:) גבי בשר הפורש מאבר מן החי דלא מהני ליה מה שסופו לטמא טומאה חמורה כשהיה עם אביו לשויה מוכשר כיון דלאחר שפירש ממנו אין ראוי לטמא טומאה חמורה וי&quot;ל דשאני התם כששימש מעשה עץ שימש כדאמרינן בהעור והרוטב (שם דף קכט.) ולכך כשפירש מאביו בעי הכשר אבל מי חטאת צריך שיהו ראויין מתחלה לשתיה ונמצא טומאה חמורה שלהן אינו מעשה עץ אלא מטעם שיהיו ראויין לשתיית אדם דבע&quot;א לא היו ראויין להזאה ולכך אף כשנפסלו לא פרחה טומאת משקין:
[[File:תוס פסחים 1 יח א בטלו במעיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_בטלו במעיה]]
''' בטלו''' במעיה. אבל בעודם בפיה לא בטלו אע&quot;ג דאמרינן במסכת פרה (פ&quot;ט מ&quot;ג) דכל העופות פוסלין מי חטאת אור&quot;י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלים כדפ&quot;ה בהנזקין (גיטין נג) דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קידוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קידוש כדתנן במסכת פרה (פ&quot;ד מ&quot;ד) מים מלאכה פוסלת בהן עד שיתן לתוכן אפר (ובסיפא) יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הם למי נדה ובטלו במעיה משום היסח הדעת ובתוספת' (דמקוואות פ&quot;ח) מפרש טעמ' דר&quot;י משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהן הפרה:
[[File:תוס פסחים 1 יח א לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה]]
''' לא''' מצינו טומאה עושה כיוצא בה. פי' הקונט' כדדרשינן לקמן יטמא שאין טומאה עושה כיוצא בה ואית ספרים דל&quot;ג לקמן ולשון לא מצינו לא משמע כן דמשמע דמעלמא נפקא לן ממשמעות ומפר&quot;י לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה כדדרשינן לעיל (דף יד.) מטמא הוא:

'''רבינא אמר''' מגופיה דקרא לא מצית אמרת דאי ס&quot;ד לטומאת משקין לא לכתוב אלא חד יטמא תרי זימני למה לי למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה:

''' ומה''' כלי שמטמא משקין. וא&quot;ת משקין הבאין מחמת אוכל לא יטמאו אוכל מהאי ק&quot;ו וכן אוכל הבא מחמת משקין לא יטמא משקין וי&quot;ל דהכא עביד שפיר ק&quot;ו דמה כלי שאין מטמא כלי משום שהוא קל שאינו אב הטומאה דכשהוא אב הטומאה מטמא כלי וכ&quot;ש משקין הבאים מחמת כלי דקילי טפי אבל מה שאין אוכל מטמא אוכל היינו לפי שאין עושה כיוצא בו וא&quot;ת משקין הבאים מחמת כלי שנגע במת מנלן דלא מטמאו כלי דמק&quot;ו דכלי לא אתי דכלי שנגע במת מטמא כלי וי&quot;ל דהאי קרא בשרץ כתיב אבל משקין שנגעו בכלי שנגע במת לא כתיב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|א}}</text>
      <sha1>e1aa21rrpr3d50dl1k7rh6cici7dqqi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018183</id>
      <parentid>3018182</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T05:31:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018183</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13645" sha1="o3y64l9fj37n06h5hb3b25lkxyzjdel" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|א|יז ב|יח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד א] בטלו במעיה. ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה - אמאי בטלו במעיה לגמרי? נהי דטומאה חמורה לא מטמאו, טומאה קלה מיהא ניטמאו! - מאי בטלו במעיה נמי - בטלו מטומאה חמורה. אבל טומאה קלה מטמאו, מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו? הא בשרה טמא קתני! - כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, במה דברים אמורים - טומאה קלה, אבל טומאה חמורה - לא. שרבי יהודה אומר: בטלו במעיה. רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורים. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דדריש יטמא - יטמא. דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו' אינו אומר טמא, אלא יטמא - יטמא אחרים. לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין. והכא היכי דריש - וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא - יטמא, לטמא טומאת אוכלין. אתה אומר לטמא טומאת אוכלין, או אינו אלא לטמא טומאת משקין? אמרת: לא כך היה. - מאי לא כך היה? - אמר רב פפא: לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא - לטמא טומאת משקין, דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין, יטמא דרישא נמי - לטמא טומאת משקין, ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. תרי יטמא למה לי? אלא: יטמא דרישא, - לטמא טומאת משקין, יטמא דסיפא - לטמא טומאת אוכלין. - ואימא לטמא את הכלים! - ולאו קל וחומר הוא? ומה כלי שמטמא משקה - אין מטמא כלי, משקין הבאין מחמת כלי - אינו דין שלא יטמאו את הכלים? - ואימא: כי לא מטמאו - משקין הבאין מחמת כלי, אבל משקין הבאין מחמת שרץ - הכי נמי דמטמאו! - משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלו במעיה''' -  דאינן ראויין למי חטאת ואין עוד שמן עליהן ואי אית ליה לרבי יהודה משקין בעלמא מטמאו אוכל נהי דבטלי מתורת מי חטאת לענין דלא הוי טמא אב הטומאה לטמא אדם וכלים שם משקה טמא מי ליכא עלייהו כשאר משקין לטמא בשר זה שהוא אוכל ואמאי בטלו במעיה לגמרי אפילו מלטמא בשר זה דהיינו טומאת אוכלין קלה נהי דטומאה חמורה לא מטמאו אם נגעו אדם וכלים בהן בתוך המעים דהא אין שם מי חטאת עליהן טומאה קלה כגון את הבשר לטמאו דהא משקין בעלמא נינהו ושם טומאה לא פקע מינייהו דניטמאו מחמת עצמן דאין נגיעה גדולה ממה שהן נוגעין בעצמן וכי אזיל שם מי חטאת מינייהו הוו להו משקין שנגעו במי חטאת אלא ש&quot;מ מכולהו הדר ביה וכיון דבחוץ לא מטמאו משקין אוכלין אלא מדרבנן הכא דמילתא דלא שכיחא לא גזור:

'''טומאה חמורה''' -  אדם וכלים טומאה קלה אוכלין:

'''והא בשרה טמא קאמר''' -  דלא טימא אלא את הבשר ולא תנא אדם וכלים הנוגעין בהן טמאין:

'''אבל טומאה חמורה''' -  שיהא עדיין שמן עליהן לטמא אדם הנוגע בהן לא מטמאי שר' יהודה אומר בטלו במעיה מתורת מי חטאת:

'''רב אשי אמר לעולם לגמרי''' -  דאפי' שם משקה בעלמא ליכא עלייהו דה&quot;ל משקה סרוח ותניא בת&quot;כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח: ר' יוסי תלמידו של ר' עקיבא היה כדתניא ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר&quot;ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להן ואלו הן ר&quot;מ ורבי יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ור&quot;א בן שמוע:

'''דדריש יטמא''' -  דכתיב גבי אוכלין טמאין יטמא ואיהו נמי דריש יטמא דכתיב גבי משקין טמאין יטמא:

'''בו ביום''' -  ביום שמינו את ר&quot;א בן עזריה לנשיאות:

'''אשר יפול מהם אל תוכו''' -  ותניא בהכל שוחטין (חולין כד:) אע&quot;פ שלא נגע אלא נתלה באוירו ה&quot;ל כלי ראשון וכתיב כל אשר בתוכו יטמא מחמת הכלי ה&quot;ל אוכל שני ואינו אומר טמא אלא יטמא לדרוש ביה יטמא:

'''לימד על ככר שני''' -  דהא קרא משתעי באוכלין כדכתיב בתריה מכל האוכל אשר יאכל והוא היה בתוך הכלי יטמא אלמא ככר שני עושה שלישי ואף בחולין דקרא סתמא כתיב והא ליכא למימר דאוכלין שבו מקבלין טומאה מן השרץ דליהוי אויר כלי כמאן דמלי טומאה וניהוו אוכל ראשון דא&quot;כ אף כלים שבאוירו יטמאו ובפרקין מפרשינן לה בהדיא דעל כרחך שני הוא ומן הכלי הוא מקבלה שמטמא את השלישי ואני שמעתי ככר עושה כיוצא בו ואית ליה לר&quot;ע אוכל מטמא אוכל וא&quot;א לומר כן משום דלא אשכחן לה בהדיא וע&quot;י הדחק נאמר וא&quot;כ כי אקשי לעיל והא אין אוכל מטמא אוכל ודחיק נפשיה ואוקמה מדרבנן טמא נימא כר&quot;ע ס&quot;ל דהא ר&quot;ע גופיה איירי ביה והוסיף עדות על עדותו ולקמן דקאמר לא כך היה ולא מצי לדחויה אלא ע&quot;י טעם זה לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה הרי מצינו לר&quot;ע ועוד בהדיא אמר לקמן בההוא יטמא לטמא את המשקין ולא אוכל כיוצא בו:

'''והכא''' -  גבי יטמא דמשקין דקאמר רבי יוסי דמטמא אוכל היכי דריש ליה רבי יוסי דמוקי ליה לטמא אוכל ולא לטמא משקה כיוצא בו ולא כלי:

'''וכל משקה אשר ישתה בכל כלי''' -  אם היה המשקה הזה בתוכו של כלי חרס דהא עלה קאי יטמא ודריש ביה יטמא לטמא את האוכל:

'''לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בו''' -  כדאמרינן לקמן דלהכי קרינא יטמא למימר דהוא טמא ואין עושה כיוצא בו:

'''ואי ס&quot;ד''' -  האי יטמא דכתיב במשקה בסיפיה דקרא לטמא משקים קאמר ויטמא דרישא דכתיב גבי אוכל ע&quot;כ לטמא משקין מוקמי ליה לקמיה דהכתיב לעיל מהאי קרא טמא הוא ואמרינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאי א&quot;כ יטמא יטמא למה לי ליערבינהו ונכתבינהו כו':

'''ואימא''' -  יטמא דסיפא לטמא את הכלים ואמאי קאמר רבי יוסי לכלים טהור:

'''ומה כלי''' -  שטימא את המשקה הזה לא יוכל לטמא את הכלי כדאמר לקמן כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אוכלין ומשקין מיטמאים מאויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס משקין אלו שבאין מחמת כלי אינו דין כו':

'''ואימא כי לא מטמאו משקין הבאים מחמת כלי''' -  דבהאי קל וחומר הוא דנפקא לן דאין משקה מטמא כלי (אימא כי לא מטמאו משקין כלי) הני מילי משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין שנגעו בשרץ יטמאוהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח א הא בשרה טמא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_הא בשרה טמא קתני]]
'''הא''' בשרה טמא קתני. משמע דוקא בשרה אבל אדם וכלים לא והיינו משום דנפסלו בהיסח הדעת ואם תאמר כיון דפרחה מהן טומאה חמורה אפי' טומאה קלה לא לטמאו דהא אמרי' בפ' בא סימן (נדה נא.) ובפ' טבול יום (זבחים קה.) כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ וחשיב כאילו נגע בשרץ והיינו דוקא בעוד שסופו לטמא טומאה חמורה אבל כשאין ראוי כבר לטמא טומאה חמורה בעי הכשר כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין עג:) גבי בשר הפורש מאבר מן החי דלא מהני ליה מה שסופו לטמא טומאה חמורה כשהיה עם אביו לשויה מוכשר כיון דלאחר שפירש ממנו אין ראוי לטמא טומאה חמורה וי&quot;ל דשאני התם כששימש מעשה עץ שימש כדאמרינן בהעור והרוטב (שם דף קכט.) ולכך כשפירש מאביו בעי הכשר אבל מי חטאת צריך שיהו ראויין מתחלה לשתיה ונמצא טומאה חמורה שלהן אינו מעשה עץ אלא מטעם שיהיו ראויין לשתיית אדם דבע&quot;א לא היו ראויין להזאה ולכך אף כשנפסלו לא פרחה טומאת משקין:
[[File:תוס פסחים 1 יח א בטלו במעיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_בטלו במעיה]]
''' בטלו''' במעיה. אבל בעודם בפיה לא בטלו אע&quot;ג דאמרינן במסכת פרה (פ&quot;ט מ&quot;ג) דכל העופות פוסלין מי חטאת אור&quot;י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלים כדפ&quot;ה בהנזקין (גיטין נג) דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קידוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קידוש כדתנן במסכת פרה (פ&quot;ד מ&quot;ד) מים מלאכה פוסלת בהן עד שיתן לתוכן אפר (ובסיפא) יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הם למי נדה ובטלו במעיה משום היסח הדעת ובתוספת' (דמקוואות פ&quot;ח) מפרש טעמ' דר&quot;י משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהן הפרה:
[[File:תוס פסחים 1 יח א לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה]]
''' לא''' מצינו טומאה עושה כיוצא בה. פי' הקונט' כדדרשינן לקמן יטמא שאין טומאה עושה כיוצא בה ואית ספרים דל&quot;ג לקמן ולשון לא מצינו לא משמע כן דמשמע דמעלמא נפקא לן ממשמעות ומפר&quot;י לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה כדדרשינן לעיל (דף יד.) מטמא הוא:
[[File:תוס פסחים 1 יח א רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת]]
'''רבינא אמר''' מגופיה דקרא לא מצית אמרת דאי ס&quot;ד לטומאת משקין לא לכתוב אלא חד יטמא תרי זימני למה לי למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה:

''' ומה''' כלי שמטמא משקין. וא&quot;ת משקין הבאין מחמת אוכל לא יטמאו אוכל מהאי ק&quot;ו וכן אוכל הבא מחמת משקין לא יטמא משקין וי&quot;ל דהכא עביד שפיר ק&quot;ו דמה כלי שאין מטמא כלי משום שהוא קל שאינו אב הטומאה דכשהוא אב הטומאה מטמא כלי וכ&quot;ש משקין הבאים מחמת כלי דקילי טפי אבל מה שאין אוכל מטמא אוכל היינו לפי שאין עושה כיוצא בו וא&quot;ת משקין הבאים מחמת כלי שנגע במת מנלן דלא מטמאו כלי דמק&quot;ו דכלי לא אתי דכלי שנגע במת מטמא כלי וי&quot;ל דהאי קרא בשרץ כתיב אבל משקין שנגעו בכלי שנגע במת לא כתיב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|א}}</text>
      <sha1>o3y64l9fj37n06h5hb3b25lkxyzjdel</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018184</id>
      <parentid>3018183</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T06:07:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3018184</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13791" sha1="hh1nu7cliy1fergs41gu5gltlriqhvz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|יח|א|יז ב|יח ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף יח עמוד א] בטלו במעיה. ואי סלקא דעתך מכלים הוא דהדר ביה, אבל באוכלין כרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה - אמאי בטלו במעיה לגמרי? נהי דטומאה חמורה לא מטמאו, טומאה קלה מיהא ניטמאו! - מאי בטלו במעיה נמי - בטלו מטומאה חמורה. אבל טומאה קלה מטמאו, מכלל דתנא קמא סבר טומאה חמורה נמי מטמאו? הא בשרה טמא קתני! - כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: פרה ששתתה מי חטאת - בשרה טמא, במה דברים אמורים - טומאה קלה, אבל טומאה חמורה - לא. שרבי יהודה אומר: בטלו במעיה. רב אשי אמר: לעולם בטלו במעיה לגמרי, משום דהוה ליה משקה סרוח. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: לאוכלין - טמאין, לכלים - טהורים. אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה, דדריש יטמא - יטמא. דתנן, בו ביום דרש רבי עקיבא: וכל כלי חרש אשר יפל מהם וגו' אינו אומר טמא, אלא יטמא - יטמא אחרים. לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין. והכא היכי דריש - וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא - יטמא, לטמא טומאת אוכלין. אתה אומר לטמא טומאת אוכלין, או אינו אלא לטמא טומאת משקין? אמרת: לא כך היה. - מאי לא כך היה? - אמר רב פפא: לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בה. רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי לא מצית אמרת יטמא - לטמא טומאת משקין, דאי סלקא דעתך יטמא דסיפא לטמא טומאת משקין, יטמא דרישא נמי - לטמא טומאת משקין, ניערבינהו וניכתבינהו מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא. תרי יטמא למה לי? אלא: יטמא דרישא, - לטמא טומאת משקין, יטמא דסיפא - לטמא טומאת אוכלין. - ואימא לטמא את הכלים! - ולאו קל וחומר הוא? ומה כלי שמטמא משקה - אין מטמא כלי, משקין הבאין מחמת כלי - אינו דין שלא יטמאו את הכלים? - ואימא: כי לא מטמאו - משקין הבאין מחמת כלי, אבל משקין הבאין מחמת שרץ - הכי נמי דמטמאו! - משקין הבאין מחמת שרץ מי כתיבי? }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בטלו במעיה''' -  דאינן ראויין למי חטאת ואין עוד שמן עליהן ואי אית ליה לרבי יהודה משקין בעלמא מטמאו אוכל נהי דבטלי מתורת מי חטאת לענין דלא הוי טמא אב הטומאה לטמא אדם וכלים שם משקה טמא מי ליכא עלייהו כשאר משקין לטמא בשר זה שהוא אוכל ואמאי בטלו במעיה לגמרי אפילו מלטמא בשר זה דהיינו טומאת אוכלין קלה נהי דטומאה חמורה לא מטמאו אם נגעו אדם וכלים בהן בתוך המעים דהא אין שם מי חטאת עליהן טומאה קלה כגון את הבשר לטמאו דהא משקין בעלמא נינהו ושם טומאה לא פקע מינייהו דניטמאו מחמת עצמן דאין נגיעה גדולה ממה שהן נוגעין בעצמן וכי אזיל שם מי חטאת מינייהו הוו להו משקין שנגעו במי חטאת אלא ש&quot;מ מכולהו הדר ביה וכיון דבחוץ לא מטמאו משקין אוכלין אלא מדרבנן הכא דמילתא דלא שכיחא לא גזור:

'''טומאה חמורה''' -  אדם וכלים טומאה קלה אוכלין:

'''והא בשרה טמא קאמר''' -  דלא טימא אלא את הבשר ולא תנא אדם וכלים הנוגעין בהן טמאין:

'''אבל טומאה חמורה''' -  שיהא עדיין שמן עליהן לטמא אדם הנוגע בהן לא מטמאי שר' יהודה אומר בטלו במעיה מתורת מי חטאת:

'''רב אשי אמר לעולם לגמרי''' -  דאפי' שם משקה בעלמא ליכא עלייהו דה&quot;ל משקה סרוח ותניא בת&quot;כ וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא פרט למשקה סרוח: ר' יוסי תלמידו של ר' עקיבא היה כדתניא ביבמות בהבא על יבמתו (דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר&quot;ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להן ואלו הן ר&quot;מ ורבי יהודה ור' יוסי ור&quot;ש ור&quot;א בן שמוע:

'''דדריש יטמא''' -  דכתיב גבי אוכלין טמאין יטמא ואיהו נמי דריש יטמא דכתיב גבי משקין טמאין יטמא:

'''בו ביום''' -  ביום שמינו את ר&quot;א בן עזריה לנשיאות:

'''אשר יפול מהם אל תוכו''' -  ותניא בהכל שוחטין (חולין כד:) אע&quot;פ שלא נגע אלא נתלה באוירו ה&quot;ל כלי ראשון וכתיב כל אשר בתוכו יטמא מחמת הכלי ה&quot;ל אוכל שני ואינו אומר טמא אלא יטמא לדרוש ביה יטמא:

'''לימד על ככר שני''' -  דהא קרא משתעי באוכלין כדכתיב בתריה מכל האוכל אשר יאכל והוא היה בתוך הכלי יטמא אלמא ככר שני עושה שלישי ואף בחולין דקרא סתמא כתיב והא ליכא למימר דאוכלין שבו מקבלין טומאה מן השרץ דליהוי אויר כלי כמאן דמלי טומאה וניהוו אוכל ראשון דא&quot;כ אף כלים שבאוירו יטמאו ובפרקין מפרשינן לה בהדיא דעל כרחך שני הוא ומן הכלי הוא מקבלה שמטמא את השלישי ואני שמעתי ככר עושה כיוצא בו ואית ליה לר&quot;ע אוכל מטמא אוכל וא&quot;א לומר כן משום דלא אשכחן לה בהדיא וע&quot;י הדחק נאמר וא&quot;כ כי אקשי לעיל והא אין אוכל מטמא אוכל ודחיק נפשיה ואוקמה מדרבנן טמא נימא כר&quot;ע ס&quot;ל דהא ר&quot;ע גופיה איירי ביה והוסיף עדות על עדותו ולקמן דקאמר לא כך היה ולא מצי לדחויה אלא ע&quot;י טעם זה לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה הרי מצינו לר&quot;ע ועוד בהדיא אמר לקמן בההוא יטמא לטמא את המשקין ולא אוכל כיוצא בו:

'''והכא''' -  גבי יטמא דמשקין דקאמר רבי יוסי דמטמא אוכל היכי דריש ליה רבי יוסי דמוקי ליה לטמא אוכל ולא לטמא משקה כיוצא בו ולא כלי:

'''וכל משקה אשר ישתה בכל כלי''' -  אם היה המשקה הזה בתוכו של כלי חרס דהא עלה קאי יטמא ודריש ביה יטמא לטמא את האוכל:

'''לא מצינו טומאה שעושה כיוצא בו''' -  כדאמרינן לקמן דלהכי קרינא יטמא למימר דהוא טמא ואין עושה כיוצא בו:

'''ואי ס&quot;ד''' -  האי יטמא דכתיב במשקה בסיפיה דקרא לטמא משקים קאמר ויטמא דרישא דכתיב גבי אוכל ע&quot;כ לטמא משקין מוקמי ליה לקמיה דהכתיב לעיל מהאי קרא טמא הוא ואמרינן הוא טמא ואין עושה כיוצא בו ומדאיצטריך למעוטי אוכל מכלל דמשקין מטמאי א&quot;כ יטמא יטמא למה לי ליערבינהו ונכתבינהו כו':

'''ואימא''' -  יטמא דסיפא לטמא את הכלים ואמאי קאמר רבי יוסי לכלים טהור:

'''ומה כלי''' -  שטימא את המשקה הזה לא יוכל לטמא את הכלי כדאמר לקמן כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אוכלין ומשקין מיטמאים מאויר כלי חרס ואין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס משקין אלו שבאין מחמת כלי אינו דין כו':

'''ואימא כי לא מטמאו משקין הבאים מחמת כלי''' -  דבהאי קל וחומר הוא דנפקא לן דאין משקה מטמא כלי (אימא כי לא מטמאו משקין כלי) הני מילי משקין הבאין מחמת כלי אבל משקין שנגעו בשרץ יטמאוהו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 יח א הא בשרה טמא קתני.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_הא בשרה טמא קתני]]
'''הא''' בשרה טמא קתני. משמע דוקא בשרה אבל אדם וכלים לא והיינו משום דנפסלו בהיסח הדעת ואם תאמר כיון דפרחה מהן טומאה חמורה אפי' טומאה קלה לא לטמאו דהא אמרי' בפ' בא סימן (נדה נא.) ובפ' טבול יום (זבחים קה.) כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ וחשיב כאילו נגע בשרץ והיינו דוקא בעוד שסופו לטמא טומאה חמורה אבל כשאין ראוי כבר לטמא טומאה חמורה בעי הכשר כדאמרינן בפרק בהמה המקשה (חולין עג:) גבי בשר הפורש מאבר מן החי דלא מהני ליה מה שסופו לטמא טומאה חמורה כשהיה עם אביו לשויה מוכשר כיון דלאחר שפירש ממנו אין ראוי לטמא טומאה חמורה וי&quot;ל דשאני התם כששימש מעשה עץ שימש כדאמרינן בהעור והרוטב (שם דף קכט.) ולכך כשפירש מאביו בעי הכשר אבל מי חטאת צריך שיהו ראויין מתחלה לשתיה ונמצא טומאה חמורה שלהן אינו מעשה עץ אלא מטעם שיהיו ראויין לשתיית אדם דבע&quot;א לא היו ראויין להזאה ולכך אף כשנפסלו לא פרחה טומאת משקין:
[[File:תוס פסחים 1 יח א בטלו במעיה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_בטלו במעיה]]
''' בטלו''' במעיה. אבל בעודם בפיה לא בטלו אע&quot;ג דאמרינן במסכת פרה (פ&quot;ט מ&quot;ג) דכל העופות פוסלין מי חטאת אור&quot;י דהתם מיירי קודם קדוש ונפסלים כדפ&quot;ה בהנזקין (גיטין נג) דבעינן שתהא חיותן בכלי או משום מלאכה והכא איירי לאחר קידוש מדחשיב להו סופו לטמא טומאה חמורה ומלאכה אינה פוסלת אחר קידוש כדתנן במסכת פרה (פ&quot;ד מ&quot;ד) מים מלאכה פוסלת בהן עד שיתן לתוכן אפר (ובסיפא) יליף לה מדכתיב למי נדה וכבר הם למי נדה ובטלו במעיה משום היסח הדעת ובתוספת' (דמקוואות פ&quot;ח) מפרש טעמ' דר&quot;י משום דכתיב למשמרת יצאו אלו שאינם למשמרת הואיל ששתתה מהן הפרה:
[[File:תוס פסחים 1 יח א לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה]]
''' לא''' מצינו טומאה עושה כיוצא בה. פי' הקונט' כדדרשינן לקמן יטמא שאין טומאה עושה כיוצא בה ואית ספרים דל&quot;ג לקמן ולשון לא מצינו לא משמע כן דמשמע דמעלמא נפקא לן ממשמעות ומפר&quot;י לא מצינו טומאה עושה כיוצא בה כדדרשינן לעיל (דף יד.) מטמא הוא:
[[File:תוס פסחים 1 יח א רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_רבינא אמר מגופיה דקרא לא מצית אמרת]]
'''רבינא אמר''' מגופיה דקרא לא מצית אמרת דאי ס&quot;ד לטומאת משקין לא לכתוב אלא חד יטמא תרי זימני למה לי למעוטי שאין טומאה עושה כיוצא בה:
[[File:תוס פסחים 1 יח א ומה כלי שמטמא משקין.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_יח_א_ומה כלי שמטמא משקין]]
''' ומה''' כלי שמטמא משקין. וא&quot;ת משקין הבאין מחמת אוכל לא יטמאו אוכל מהאי ק&quot;ו וכן אוכל הבא מחמת משקין לא יטמא משקין וי&quot;ל דהכא עביד שפיר ק&quot;ו דמה כלי שאין מטמא כלי משום שהוא קל שאינו אב הטומאה דכשהוא אב הטומאה מטמא כלי וכ&quot;ש משקין הבאים מחמת כלי דקילי טפי אבל מה שאין אוכל מטמא אוכל היינו לפי שאין עושה כיוצא בו וא&quot;ת משקין הבאים מחמת כלי שנגע במת מנלן דלא מטמאו כלי דמק&quot;ו דכלי לא אתי דכלי שנגע במת מטמא כלי וי&quot;ל דהאי קרא בשרץ כתיב אבל משקין שנגעו בכלי שנגע במת לא כתיב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|יח|א}}</text>
      <sha1>hh1nu7cliy1fergs41gu5gltlriqhvz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל אליהו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733844</id>
    <revision>
      <id>3018206</id>
      <parentid>2985973</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T11:50:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת הטעמות</comment>
      <origin>3018206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2210" sha1="k1rt11bz26uyt1afwg84gly6air43qn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=24}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}}}}

{{סי|אֵ}}ל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא{{הערה|{{נוא|אֵלִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא הָבֵא נָא}} (בכל השיר).}}

{{סי|בּ}}וֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹ {{ש}}
נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ{{ש}}
לֹא שָׁכַב לִבּוֹ {{ר1}}
גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה
{{רפרן|הזחה=2|אֵל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא}}

{{סי|רַ}}ב מַחְלִי בִּרְאוֹת {{ש}}
כַּחְשִׁי, וּמְשַׂנְאוֹת{{ש}}
יָפוֹת וּבְרִיאֹת {{ר1}}
בָּשָׂר, וַתִּרְעֶֽינָה
{{רפרן|הזחה=2|אֵל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא}}

{{סי|הַ}}שְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ {{ש}}
צַר עֵינָיו יִלְטֹשׁ{{ש}}
יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ {{ר1}}
יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶֽינָה
{{רפרן|הזחה=2|אֵל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא}}

{{סי|מָ}}תַי תַּרְאֶה אוֹת {{ש}}
יֶֽשַׁע, אֶל קוֹרְאוֹת{{ש}}
לָךְ, וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת {{ר1}}
קוֹלָן וַתִּבְכֶּֽנָה
{{רפרן|הזחה=2|אֵל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא}}

מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל {{ש}}
לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל {{ש}}
אָנָּא הָאֵל, אֵל {{ר1}}
אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא
{{רפרן|הזחה=2|אֵל אֵלִיָּֽהוּ. אֵל אֵלִיָּֽהוּ. בִּזְכוּת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא. הָבֵא נָא}}
[[קטגוריה:זמירות למוצאי שבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>k1rt11bz26uyt1afwg84gly6air43qn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/מאמר מקדים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734571</id>
    <revision>
      <id>3018192</id>
      <parentid>3018121</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T07:22:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <origin>3018192</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33986" sha1="itrnic7wq89s8ebes5ayo1nyt2z6oao" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=קולן דה פלאנסי
|שם ספר=מילון התופת (מהדורה ראשונה 1818)
|שם נוסף=מאמר מקדים
|הבא=
|רישום הבא=
|הקודם=מילון התופת/מהדורה ראשונה 1818/הקדמה
|רישום הקודם=הקדמה
|סוגה=דמונוגרפיה
}}
=== {{צבע גופן|ירוק|מאמר מקדים}} ===
{{ציטוט
|מקור= {{צבע גופן|ירוק|קיקרו, על טבע האלים, כרך 2.}}
|תוכן= {{צבע גופן|ירוק|האמונה הטפלה שנפוצה בין העמים כמעט שהיממה את הדעת בקרב כולם, וניצלה את חולשתם של האנשים.
}}}}

{{צבע גופן|ירוק|
כשאנו מביטים לרגע על פולחני העמים השונים, איננו מוצאים אלא דתות מוקפות באלפי טעויות, אמת מעוותת בשקרים, רעיונות של אלוהות קבורים בתוהו של אמונות טפלות מגוחכות. ואנו זועקים: &quot;האם לנצח יהיו הטעות והספק לנצח חלק מן הטבע האנושי?&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אין אומה כה פראית עד שלא מצאה בליבה, בהרמוניה של הטבע, בכל רחבי היקום היפה הזה, עדות ברורה לקיומו של אל. אך כל אחד, במקום לנסות להכיר אותו, יוצר לו אליל שווא בהתבסס על דמיונו בלבד, וכל אחד משתמש בו כדי לשרת את מאוויו. הנבל עושה ממנו מפלצת, השאפתן עושה אותו שליט, הפחדן עושה אותו ברברי, הקיצוני עושה אותו עריץ שבכל נשימה יש בו רק נקמה, ורק האדם הישר רואה אותו כאב.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
עם זאת, רוב הדתות הן טהורות במקורן. כאן זהו בורא שמציעים לו את ביכורי פירות הארץ, שם זו השמש שסוגדים לה כאבי האור והפוריות, במקום אחר זו השגחה בלתי נראית שהלבבות רוחשים לה כבוד ללא סייג, שחמלה ואהבה היא כל מהותה, שאין לה מנחה טובה מן הסגולות, שהיקום הוא מקדשה, שהטבע מכריז על גדולתה, ומעל לכל על טוב ליבה. אך פולחן כזה הוא פשוט מדי לאדם, ידידם של המופלא והשקרי. נדרשת יצירה של מעשיות, המצאת טקסים, והצעד הראשון הזה שלוכד את הרוח על ידי אובייקטים חיצוניים משכיח את מי שחשבנו לחלוק לו כבוד. ובמהרה המוסר נשחת והחטאים מתפשטים. יש המקדשים אותם ומקדישים אותם לאלוהיהם. אחרים ממציאים רוחות רעות להם הם מייחסים את כל מעשיהם הרעים, תוך שהם שומרים לעצמם את כל הכבוד העל מעט הטוב שהם מסוגלים לעשות. משם מגיעים יופיטר מגלה העריות ורוצח אביו, יונו הנקמנית והקנאית, מרס הנסחף והאכזר, ונוס הזונה, מרקורי הגנב וכו'. משם מגיעים גם אהרימן{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: מקור הרוע בדת הזורואסטרית, ראו [[:w:אהרימן|בויקיפדיה.]]&lt;/small&gt;}}, השטן, אטה{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: אלת העיוורון המוסרי היוונית. ראו [[:w:en:Ate (mythology)|בויקיפדיה האנגלית]]&lt;/small&gt;}}, המולך{{הערה|ה&lt;small&gt;ערת המתרגם: פולחן העברת הילדים באש בגיא בן-הנום במקרא. ראו [[:w:מולך|בויקיפדיה]]&lt;/small&gt;.}}, אל הרוע של המקסיקנים{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: ייתכן שהכוונה לאל המוות האצטקי [[:w:מיקטלנטקוטלי|מיקטלנטקוטלי]].&lt;/small&gt;}} וכל הג'ינים המרושעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
וכך, כשהוא מוקף בשרי נקמתו האיומים, אלוהים הוא מושא לפחד ולא לאהבה. הוא מתרצה מקורבנות, מקיזים דם על מזבחו כדי לזכות בחסדו, פוערים את חזם של יצורים חיים אחרים, מוכרים לו את החיות שהוא יצר, והאדם מקבל את מה שאינו שייך לו. והאמונות הטפלות שוב מתפשטות הלאה, הן נועצות את הסכין בלב האדם ומגישות לאל כמעשה כפרה את המנחה הנוראית מכולן.{{הערה|[[:w:Cecrops I|קקרופס]], המחוקק הראשון של אתונה, בהמלצתו להגיש לאלים את ביכורי פירותיהם ויבוליהם, אסר במפורש להקריב כל יצור חי: הוא ניבא, כך לפי [[:w:en:Germain-François Poullain de Saint-Foix|סאן-פואה]], שמרגע שיתחילו להקריב חיות, ירצו הכוהנים לבסס את עריצותם ולהפחיד אף את המלכים ובתוך זמן קצר ידרשו קורבנות אדם בטענה שהם מביעים כבוד רב יותר. שלוש מאות שנה מאוחר יותר [[:w:יפתח|יפתח]], [[:w:אגממנון|אגממנון]] ו[[:w:en:Idomeneo|אידומנאו]], שהיו בני אותו דור, הקריבו את ילדיהם.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
גם ישו בבואו להפסיק את דם הקורבנות, התכוון לתקן את השגיאה ואת המנהגים הטפלים. הוא נשאל מה יש לעשות כדי לזכות בשכר תמידי, וענה: &quot;ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך ובכל־מדעך׃ זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ בשתי המצות האלה תלויה כל־התורה והנביאים׃ {{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק כ&quot;ב, הבשורה על פי מרקוס פרק י&quot;ב.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוקים 37-40]], תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} &quot; ובמקום אחר אמר: &quot;אהבו את־אויביכם והתפללו בעד רודפיכם׃ למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃&quot;{{הערה|הבשורה על פי מתי, פרק ה'.}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: [[הבשורה על פי מתי פרק כב|פסוק 44]]. תורגם כאן לפי תרגום דליטש לבשורה על פי מתי.&lt;/small&gt;}} וכאשר תרצו שיעשו לכם בני האדם כן תעשו־להם גם־אתם׃ ותמלאו אחר כל הדברים שיטיל עליכם האל: {{הערה|הבשורה על פי לוקאס, פרק ו' - כשהיה כבר זקן מופלג אמר יוחנן המטביל למאמיניו: &quot;ילדיי, תאהבו איש את־אחיו&quot;, וכשאמרו לו שהוא תמיד חוזר על אותו דבר ענה: &quot;זו מצוותו של ישו הנוצרי &lt;small&gt;(הערת המתרגם: אכן זהו ציטוט מ[[הבשורה על פי יוחנן פרק יג]] פסוק 34)&lt;/small&gt;, ואם נשמור אותה נעשה כל מה שהאל מורה לנו.&quot;}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הפסוק האחרון לא נמצא במקורות שהסופר מציין. הפסוק שלפניו הוא אכן מן [[הבשורה על פי לוקאס פרק ו]] פסוק 31. תורגם כאן לפי תרגום דליטש.&lt;/small&gt;}}&quot;
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ישו הנוצרי הכריז על אל שאוהב לבבות טהורים, ששונא צביעות, שקורא בין קפלי הנשמה, שבוחן את עומקיה הנסתרים ביותר, שנפגע מפולחן אבסורדי שאינו מכבודו, שבז לטקסי השווא של הפרושים ודומיהם... ועדיין, האמונות הטפלות שולטות בנצרות פנימה, חזקות כתמיד. הן עוטפות אותה בערפל של טעויות שמעמעמות את זוהרה עד שבעיני האדם הפשוט הן הופכות את כל עקרונותיה לבזויים, והוא לא רואה עוד את יופיה שאין שני לו.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
והסיבה צריכה להיות ברורה: האנשים נמשכים לטקסים, לפאר ולכל מה שמפליא אותם. האדם יאמין בהכל באמונה שלמה כל עוד עיניו נשארות עצומות. אך כשהוא שופך אור על הלהטוטנות והפלאות, כשהוא מגלה את השקר במקום בו האמין שימצא את האמת, הוא הופך להיות הרבה יותר ספקן מכל מלומד, כי בהיעדר כושר אבחנה הוא מבלבל בין ה[[:w:דוגמה|דוֹגְמוֹת]] של קיום האל ושל נצחיות הנשמה לבין הניסים של [[:w:en:Holy Ampulla|האמפולה הקדושה]] וסיפורי החייאת המתים. הוא שופט את מצוותיו של ישו הנוצרי על פי התנהגותם של אלו המחללים אותן בעודם מתפארים בכך שהם מקיימים אותן, וכשמתגלה לו טעות אחת הוא חושד בעוד אלף. מכאן שחוסר האמון נובע מתמימות יתר, ואף יש לנו הוכחה עצובה לכך. האמונה הטפלה שנצמדת לכל דת תמיד מביאה בסוף לחורבן שתיהן. היא לבדה רואה בשלטונה הנצחי. המאות חולפות מבלי שתיחלש והזמן לא שובר את שרביט הברזל שלה. היא אוחזת בכל לב ולב, אפילו זה של האתאיסט, זה שלא מאמין עוד באלוהים, אך עדיין מאמין בשדים, באותות ובחלומות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אנו יכולים למצוא את מקור כל האמונות הטפלות באותם ארבעה גורמים אשר לרוב שוכנים באותו לב: בורות, גאווה, קנאות ופחד.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
מחלות לא מוכרות, תאונות יוצאות דופן, מיני תופעות ואירועים שהסיטו ממסלולם את מהלך הדברים הרגיל יוחסו כולם לשדים או לאנשים שהשתמשו בכוחותיהם. קל יותר להאשים יצורים על טבעיים מאשר להודות בבורותך. ניסים התקבלו כל כך טוב שבסופו של דבר כל דבר נחשב לנס. ולמרות שלא היה בכך שמץ של אמת, לדברי ברקליי{{הערה|הערת המתרגם: כנראה [[:w:en:Robert Barclay|רוברט ברקליי הסקוטי]], קוויקר מן המאה ה-17.]}}, נמצא מי שיכתוב אותם ולכן מכבדים אותם, וההערצה מגדילה את כבודם וקדמוניותם מאפשרת זאת. כל הסיפורים הישנים מלאים בהם. [[:w:נמרוד|נמרוד]] אצל ה[[:w:כשדים|כלדיים]], [[:w:מנס|מנס]] אצל המצרים, [[:w:מרדוך|בל]] אצל האשורים, [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ב[[:w:ספרטה|לקדימון]], אינכוס באתונה{{הערה|הערת המתרגם: מדובר בטעות, [[:w:en:Inachus|אינכוס]] היה מלך ב[[:w:ארגוס|ארגוס]], לא באתונה.}}, [[:w:נומה פומפיליוס|נומה]] אצל הרומאים וכו' כולם מוקפים פלאים.{{הערה|בכתבים הסיניים, על פי דיווחו של [[:w:מרטינו מרטיני|הכומר מרטיני]], מסופר שתחת שלטונו של [[:w:הקיסר יאו|יאו]] שהתה השמש עשרה ימים ברצף באופק, מה שגרם לסינים לפחד שהכל יעלה באש. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכומר למעשה שגה בהבנת הסיפור הסיני על עשר השמשות שעלו ביחד ושרפו את התבואה בשדות בתקופתו של יאו, כפי שמופיע בספר [[:w:en:huainanzi|חְווָאיְ נָאן דְזְה]] בפרק 本經訓, [https://ctext.org/huainanzi/ben-jing-xun?searchu=%E7%BE%BF%20%E5%8D%81%E6%97%A5&amp;searchmode=showall#n361775 פיסקה 6 בחלוקת Ctext].)&lt;/small&gt;}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הרצון לשלוט ולהתעלות מעל לאנשים אחרים יצרו את מגידי העתידות ואת האסטרולוגים. הם צפו במסלולי הכוכבים, בקיומם הבלתי-משתנה, בהשפעתם על העונות ועל הטמפרטורה ודמיינו שיש להם אותה שליטה על יצורים חיים ועצמאיים. אז הם למדו את מסלולם ומצאו את גורלו של האדם על כל גרסאותיו רשום באותם גופים דוממים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הכלדיים, שאנו מחשיבים לאסטרולוגים הראשונים, היו מסורים לאסטרולוגיה כבר בימיו של אברהם. &quot;קראתי ברישומי השמיים את כל מה שיקרה לך, לך ולבניך,&quot; אמר [[w:en:Belus (Assyrian)|בל]] לילדיו התמימים, &quot;ואגלה לך את סודות גורלך.&quot;{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הייחוס של הציטוט לבל מוכר רק מהטקסט שלנו. לפניו הציטוט מוכר מן הספר &quot;[[w:en:Philocalia (Origen)|פילוקליה]]&quot; של [[w:en:אוריגנס|אוריגנס]] מן המאה הרביעית. בפילוקליה הוא מוצג כדבריו של יעקב אבינו בתפילתו על יוסף. הדבר הקרוב ביותר לתפילה שכזו היא ברכת יעקב ליוסף שידועה מספר בראשית פרק מט, אך אין שם טקסט דומה לזה המופיע כאן. ועם זה בהערות השוליים בפילוקליה מצויין במפורש שהמקור של הציטוט הוא ספר &quot;צוואות השבטים&quot;, צוואת אשר פרק 7, שם אכן מופיע המשפט אך במבנה וכוונה אחרת לגמרי: &quot;והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו&quot;. מכאן שמדובר בציטוט שעבר סידרה של סילופים וסילופי ייחוסים עד שקולאן דה פלאנסי נחשף אליו, וייתכן שאף הוא עצמו הוסיף לסלף את הדברים.&lt;/small&gt;}} {{הערה|אטלס ופרומתיאוס, שני אסטרולוגים גדולים, חיו בתקופתו של יוסף. כששיחרר יופיטר את [[:w:פרומתיאוס|פרומתיאוס]] מן העיט או הנשר שהיה אמור לטרוף את קרביו במשך שלושים אלף שנים, לא רצה האל להפר את שבועתו שלא לשחרר אותו לעולם מן הקווקז. לכן הורה לו לענוד על אצבעו טבעת שבה שובץ רסיס מאותו הסלע. וזה, לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]], מקור הטבעות הקסומות. &lt;small&gt;(הערת המתרגם: זוהי התייחסות למקטע מ[[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 37|כרך 37]] ביצירה [[:w:תולדות הטבע|תולדות הטבע]] של פליניוס. למעשה בספרו פליניוס מסתייג מהדברים. הערת המתרגם 2: [[:fr:Dictionnaire infernal/1re édition, 1818/Tome 1/Texte entier#cite_note-pxvij-6|בויקיטקסט הצרפתי]] ישנו המשך להערה, מדובר בטעות הקלדה, זהו למעשה חלק הערה שנמצא יותר מאוחר, בעמ' 33.)&lt;/small&gt;}} אחרים, שלא חיפשו דברים ארציים באותות השמיים, חזו בחלומות, במעוף הציפורים, במעי הקורבנות, בתנועת המים, בעלים המרשרשים ברוח, בקריאת התרנגול, בכף היד, במראות, ולאחרונה גם במפות, בקמטי המצח, בתווי הפנים, בגבשושיות הגולגולת וכו', את כל הניואנסים של תכונות האדם, את מחשבותיו הכמוסות ביותר ואת סודות היקום שאין להם חקר. כך הפכו, ככביכול, לאלים המחלקים לבני התמותה תקוות ופחדים, וגורלות טובים ורעים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו גם רבים שבזו לאמצעים הללו ולא פעלו לפי שום שיטה. חופשיים מכל פיקוח הם טענו שנחו עליהם ההשראה והתנבאו. והאמינו להם: מספרם גדל, יריבות הולידה קנאה והחוזים עצמם האשימו את העמיתים שרצו לעשות לגנאי בסחר עם הגהינום. הפחד שהשרו אותם עמיתים החליף את הכבוד, וכל אלו שרצו להטיל מורא הציגו עצמם כמכשפים. והם התרבו כל כך עד שלפני זמן לא רב עדיין היה לכל כפר מכשף כזה משלו. {{הערה|ישנם עמים שאצלם כל החוזים היו נביאים. מן הסתם כך המצב אצל הטורקים, כי הם מונים מאה עשרים וארבעה נביאים.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
אך מלבד המכשפים שהציגו עצמם ככאלו, הבורות יצרה נוספים ללא הפסקה. אנשים נכבדים, מתימטיקאים, אמנים עם טיפה של כשרון ואף בדרנים נחשבו למכשפים או קוסמים. מעשי הכפירה והפילוגים ייצרו המונים מהם. בדת הנוצרית בעיקר התייחסה כל סיעה התייחסה לפלגים האחרים כידידי השטן. בין המואשמים בשימוש בקסם מפתיע למצוא את [[:w:אורפאוס|אורפאוס]], [[:w:נומה פומפילוס|נומה]], [[:w:פיתגורס|פיתגורס]], [[:w:מוחמד|מוחמד]], [[:w:מרטין לותר|לותר]] ואלף אחרים שלא היו אלא מתחזים, ושכמו הכובשים הקדמונים מצאו בתמימותם של האנשים נתיב לשליטה, ואילפו אותם באמצעות פחדים דתיים. אמנם היו מי שלא ניצלו את המשאבים הללו: [[:w:ליקורגוס|ליקורגוס]] ונומה השתמשו בהם כדי להגביר את אושרם של בני התמותה הבורים. אך מול שתי דוגמאות אלו אפשר להציב אלפי פשעים בהשראת האמונות הטפלות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
הקסם הוא כל כך עתיק שקשה לזהות את מקורו. ניתן למצוא קוסמים בתחילתו של כל סיפור, והשפעתם פוחתת רק עם הפיכתם של אנשים לנאורים יותר. אם הולכים בדרכם של התיאולוגים, הקסם היה קיים עוד לפני המבול. חם היה קוסם גדול. פרעה שהתייצב לפני משה עשה קסמים והיה מוקף בקוסמים שרצו להיאבק בשליח האל{{הערה|[[:w:אורגינס|אוריגנס]] בדבריו על ידידיו של איוב אמר שהם נשארו איתו שבעה ימים ושבעה לילות ושהם עבדו את האל באדיקות, לא התייחסו לאותות, לקריאות בגורל, להימנעויות, לקמיעות, לקסמים או לקללות וכו'. יש שאומרים שאיוב חי בתקופתו של משה. [[:w:הירונימוס|הירונימוס]] הקדוש ראה בו בן תקופתו של יוסף, ושייך את ספר איוב ליוצר חמשת חומשי תורה}}. בהיסטוריה של היהודים מופיעים קוסמים ומכשפים על כל צעד ושעל. בקורות הסינים אנו כבר מוצאים קוסם שרוצה לפתות את האנשים באמצעות יוקרתו, הדבר היה בימי שלטונו של [[:w:שאוהאו|שאוהאו]], המלך הרביעי של סין, שיש הטוענים כי הוא חי בימיו של [[:w:נחור|נחור]], סבא-רבא של אברהם. אני יודע שהסיפורים על השליטים הראשונים של הממלכה הזו הם אגדיים, אך מה שתיארתי הוא הוכחה לא פחותה לכך שהיתה אמונה בקוסמים משלב מוקדם מאוד. [[:w:קירקה|קירקה]], [[:w:מדיאה|מדיאה]], [[:w:en:Amphiaraus|אמפינראוס]], [[:w:טירסיאס|טירסיאס]], [[:w:en:Abaris the Hyperborean|אבאריס]], [[:w:הרמס טריסמגיסטוס|טריסמגיסטוס]] ואחרים שגשגו בתרופתם של שופטי ישראל. אורפיאוס, שקדם למלחמת טרויה, נחשב בקרב העוסקים בשדים כיוצר ה[[:w:en:Witches' Sabbath|סבת]]{{הערה|הערת המתרגם: מאחר שמושג ה&quot;שבת מכשפות&quot; שונה מאוד מה&quot;שבת&quot; שמוכרת לקורא העברי, אני מתרגם אותה כ&quot;סבת&quot;.}}, משום שהוא העמיד על מכונם את האורגיות והמשתאות הליליים של [[:w:דיוניסוס|בכחוס]]. [[:w:יואנס צצס|צצס]] טוען שאורפאוס למד במצרים את מדע הקסמים הקטלני שהעריכו שם מאוד, ויותר מכל את אמנות הקסמת הנחשים. כולם מכירים את האגדה על ירידתו אל השאול. [[:w:פאוסניאס (גאוגרף)|פאוסניאס]] מסביר זאת כמסע בין ה[[:w:Thesprotide|תספרוטים]], שם באמצעות קסמים תקשרו עם נשמות המתים. בעלה של [[:w:אורידיקה|אורידיקה]] הוטעה בידי רוח רפאים שהוצגה לו למספר רגעים, ומת מצער, או לפחות לפי תיאורי אחרים ויתר לעד על חברתם של בני אדם ופרש להרי תראקיה. [[:w:ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון|לקלרק]] טוען שאורפאוס היה קוסם אדיר וששיריו היו זימונים שטניים, ושעל פי [[:w:אפולודורוס|אפולודורוס]] ו[[:w:לוקיאנוס מסאמוסאטה|לוקיאנוס]] הוא זה שהפיץ ביוון את הקסם, את אמנות הקריאה בכוכבים ואת זימון הרוחות.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
[[:w:en:Avitus of Vienne|אוויטוס]], בשירו &quot;החטא הקדמון&quot;, מקדים עוד יותר את קיומו של הקסם. &quot;גאווה טפשית&quot; הוא אומר, &quot;והרצון לדעת יותר מדי הרסו את האבות הראשונים שלנו, והפכו את הגזע שלהם לגזע מושחת. בניו של אדם, יורשי סקרנותו המצערת, רצו למהר ולדעת את העתיד בדרכים מגונות. הם התייעצו בכוכבים, יצרו הורוסקופים והמציאו את הקסם.&quot; 
}}

{{צבע גופן|ירוק|
היו כותבים שטענו של[[:w:לאקוניה|לאקדיימונים]] לא היו מכשפים, כי כאשר רצו לפייס את רוחו של [[:w:פאוסניאס (מצביא)|פאוסניאס]] שננטש למות ברעב במקדש ושהופיע מאז לפני אנשים מסוימים, נאלצו להביא מכשף מאיטליה כדי לגרש את רוחו של הנפטר. אולם אין זו הוכחה, כי ייתכן שהמכשפים של לאקדיימון לא היו מיומנים כמו אלו של איטליה. [[:w:קלאודיוס איליאנוס|איליאנוס]] מספר שהיו מכשפים בלאקדיימון, ושהם לא היו מפספסים את לאקדיימון כי היא היתה מדינה שכנה לתסאליה ובתסאליה היה מספר גדול של מכשפים, ובמיוחד מכשפות, במידה כזו ש&quot;תסאלי&quot; ו&quot;מכשף&quot; הפכו שמות נרדפים.{{הערה|כך לפי [[:w:פליניוס הזקן|פליניוס]] &lt;small&gt;(הערת המתרגם: הכותב מתייחס כאן למשפט מתוך [[:en:Natural History (Rackham, Jones, &amp; Eichholz)/Book 30|היסטוריה של הטבע כרך 30 פיסקה 2]].)&lt;/small&gt; יש הבדל בין קוסמים לבין מכשפים. הראשונים הם קוסמי קסמים מכובדים. האחרונים אומללים שנמכרו לכוחות האופל.}}
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריה המודרנית הלכה בעקבות ההיסטוריה העתיקה. ההיסטוריות הישנות של ספרד, אלו של גרמניה ואלו של כל ארצות הצפון עטורות מעשיות מגוחכות. אנו יודעים כמה קוסמים ומכשפים הופיעו בחצרו של המלך ארתור. את שלטונם של מלכינו הראשונים, בנפלאותיהם ובגינוני האבירים שלהם, ניתן להשוות לתקופות השיא של יוון ומצריים. הקסם והמכשפים זכו להערכה רבה בצרפת בתקופת הגזע הראשון{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;תקופת הגזע הראשון&quot; היא תקופתן של השושלות [[:w:השושלת המרובינגית|המרובינגית]] ו[[:w:השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]], בהן התחילה ההיסטוריה הצרפתית להיות מתועדת.&lt;/small&gt;}} [[w:en:Aimoin of Fleury|אמואה]] ו[[w:הכרוניקה של פרדגריוס|פרדגריוס]] מציגים את אמו של [[w:כלוביס הראשון|כלוביס]], [[w:בסינה|בסינה]] המפורסמת, כמכשפה, או לכל הפחות כקוסמת. בערב חתונתה, כך הם אומרים, היא הפצירה בבעלה שיתאפק באותו הלילה, ילך לבדו לשער הארמון וידווח לה על מה יראה שם. [[w:כילדריך הראשון|כילדריך]] יצא, ובאותו רגע ראה חיות ענקיות מסתובבות בחצר. היו אלה נמרים, חדי קרן ואריות. למרות שהמחזה היה מעט מפחיד גרמה לו בסינה לצאת פעם שניה וגם שלישית. בתחילה ראה זאבים ודובים ולבסוף כלבים וחיות קטנות אחרות שקרעו זו את זו לגזרים. אז הסבירה לו המלכה את משמעות החזיונות המופלאים הללו. האריות וחדי הרן ייצגו את כלוביס, הזאבים והדובים את ילדיו והכלבים את המלכים האחרונים בשושלתו שיודח יום אחד מכסאו בידי בעלי השררה והעם אותם ייצגו בעלי החיים הקטנים.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
ההיסטוריונים שלנו מפגינים תכונות רבות מסוג זה. הכינוי &quot;מכשף&quot; או &quot;קוסם&quot; נחשבו לעלבון שאין כמותו בתקופתה של [[w:פרדגונד|פרדגונד]]. [[w:קרל הגדול|קרל הגדול]] הוציא פסק דין נגד [[w:זוהר הקוטב|זוהר הקוטב]] כי התיאולוגים והחוקרים אז טענו שמדובר בחבורה של מכשפים שנשלחו על גבי עננים על ידי הדוכס מבנוונטו כדי לכשף את צרפת{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: נראה שהטענה הזו היא בילבול של אנקדוטות שמופיעות בספר &quot;על ברד ורעם&quot; (De Grandine et Tonitruis) מתחילת המאה ה-9 של [[w:en:Agobard|אגובארד הארכיבישוף מליון]]. שם מסופר בשאט נפש על אמונה של אנשים בקוסמים שמשפיעים על מזג האויר, על אמונה בספינות שמגיעות על גבי עננים, ועל שמועה שתמותת צאן מקורה בסוכנים של [[w:Grimoald IV of Benevento|גרימאלד דוכס בנוונטו]] שפיזרו אבקת רעל בשדות. ראו [[:la:Liber_de_grandine_et_tonitruis|המקור בלטינית]]. &lt;/small&gt;}}.
המכשפים התרבו כל כך במאות ה-14, ה-15 וה-16 שהם נשרפו באלפיהם בכל רחבי אירופה. אך למדורות היתה אותה השפעה כמו לרדיפות והכישוף כובה רק עם הלהבות שהוחזקו בוערות לצורך השמדתו. ועם זאת עדיין חיו מכשפים ושלל שרלטנים בסוף שלטונו של [[w:לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|המלך לואי ה-14]]. נשק הלעג תקף אותם בהצלחה והמחרידים השטניים הפכו לכימרות, ואם כיום עדיין ישנן המון נפשות נחותות שמאמינות במכשפים וברוחות רפאים הרי אלו מסוג האנשים שאינו מפקפק בכלום ומחשיב את שקריהם של הקדמונים כמשהו נכבד ורואה בסיפורי אגדות משהו שאפשרי במציאות ורועד בשמעו סיפורי רוחות וסיפורים אפלים{{הערה|&quot;זה,&quot; אמר [[w:en:Gabriel Naudé|נודה]], &quot;בצדק לועגים לו. הוא הרוצה לשכנע את עצמו ש[[w:en:turnus|טורנוס]], [[w:en:Tydeus|טידאוס]] הקטן ו[[w:en:Rodomonte|רודומונט]] פעם השליכו על אויביהם חתיכות הרים כי כך מבטיחים לנו המשוררים, או שישו הנוצרי עלה השמיימה רכוב על נשר כי כך הוא מוצג בכנסייה אחת בבורדו, או שהשליחים ניגנו במצילתיים בהלוויתה של [[w:מרים, אם ישו|הבתולה]] כי גחמה של איזה צייר גרמה לו לצייר אותם כך&quot;{{הערה|&lt;small&gt;כאן למעשה מסתיים הציטוט (שאגב, לא הובא כאן בצורה מדוייקת) מתוך הספר &quot;התנצלות עבור כל האנשים הגדולים שהואשמו בקסם&quot; ([https://archive.org/details/apologiepourtouslesgrandsperso/page/n53/mode/2up?q=Tyd%C3%A9e Apologie pour tous les grands hommes qui ont este accusez de magie], ראו עמ' 53 מתוך ה355) של גבריאל נודה. דה פלאנסי לא מסמן את תחילתו וסופו של הציטוט וכך מוסיף עליו גם את המקטע על המלך אבגר. &lt;/small&gt;}}, או שהגואל שלח את דיוקנו שנוצר בידי אלוהים עצמו ל[[w:אבגר החמישי, מלך אוסרואנה|מלך אבגר]] משום שאיזה היסטוריון חסר כושר שיפוט דיווח על כך, וכו' למרות שהאמונות הטפלות עדיין מאוד רווחות, אנשים כבר כמעט לא מאמינים למשלים העתיקים הללו, וחוסר האמון השורר כיום בנוגע לדברים מסויימים גורם לאדוקים לומר שאנו חיים במאה מתועבת. ועם זאת מאות שנים של בורות גסה להחריד יצרו גם הן את כופריהן. משה אמר שהזלזול של בני האדם הוא הגורם למבול. דוד, שלמה, הנביאים, השליחים והמועצות נאנחים בראותם את הארץ מלאה ברשעים. אמר גרגוריוס הקדוש בזמנו: &quot;חורבן סדום ועמורה הוא דימוי של הגהינום, עליו צוחקים בעולם הזה&quot;&lt;small&gt;(הערת המתרגם: כנראה מדובר על התייחסות של גרגוריוס לפסוק 7 מפרק א' של איגרת יהודה מן הברית החדשה. אך לפחות ב&quot;דיאלוגים&quot; של האפיפיור גרגוריוס לא מופיעה התייחסות כזו.)&lt;/small&gt; וכו'. )}}{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: &quot;סיפורים אפלים&quot; הם סיפורי עם ללא הסוף הטוב שמאפיין סיפורי אגדות רומנטיים. למעשה קולאן דה פלאנסי עצמו פרסם [[:fr:Livre:Collin de Plancy - Les contes noirs - T1.djvu|אוסף בשם &quot;סיפורים אפלים&quot;]] תחת שם העט &quot;J.S.C. de Saint-Albin&quot;.&lt;/small&gt;}}. ואף על פי כן עדיין ניכרים שייריהן המצערים של האמונות הטפלות. השדים והקסם יצרו דואליות. ניתן היה לראות שהרוע נפוץ יותר מן הטוב, והדברים אפילו הגיעו לידי כך שעקרון הרוע, השדים, היו חזקים לפחות כמו אלוהים, שהוא עיקרון הטוב. מספיק שיקול דעת בריא כדי שכל הפרעות העולם הזה לא יוכלו לגרום אפילו לפקפוק רגעי באחדותו של האל, ועם זאת ל[[w:דואליזם|דּוֹגְמָה של שני העקרונות]] היו תומכים רבים. ראשיתה מיוחסת ל[[w:זרתוסטרה|זרתוסטרה]]. ה[[w:מניכאיזם|מניכאים]] הצהירו עליה בגלוי, והיא התפשטה כל כך לאורך מאות בשנים רק משום שהיא נוגעת בחולשה אנושית. לשווא מאמינים כי תפיסה זו עברה מן העולם, היא תתקבל כל עוד יש נפשות חלשות על פני האדמה. רק המילים אינן בשימוש כבר, אך אנו יכולים לספור כיום מליוני דואליסטים שרק השם מניכאים חסר להם.
}}

{{צבע גופן|ירוק|
חיזוי העתיד הוליד [[w:פטליזם|פטליזם]]: רצון חופשי לא יכול להתקיים אצל מי שמוצאים גורל בלתי נמנע בכל חומר כתוב.
}}

-- להמשיך --

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>itrnic7wq89s8ebes5ayo1nyt2z6oao</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734838</id>
    <revision>
      <id>3018191</id>
      <parentid>3000975</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T07:16:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>/* לקט סיפורים מפורסמים */</comment>
      <origin>3018191</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6473" sha1="m9h63kskymo618kj134dcm5jchxx7ge" xml:space="preserve">== סיפורי עם ואגדות איסלנדיים ==

סיפורי עם ואגדות איסלנדיים (1862)
אוסף סיפורי עם שפורסם באיסלנדית וגרמנית בלייפציג ב1862-1864 מאת [[:w:en:Jón Árnason (author)|יוֹן אָאוּרְטְנָאסוֹן]], גירסה שמבוססת על הדפסה חוזרת מ1954.

התרגום כאן הוא מאיסלנדית לעברית בידי עופר ולדמן.

== הקדמות ==
[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/הקדמה למהדורה ראשונה|הקדמה למהדורה ראשונה]] - מאת גוד'ברנד ויכפוסון

[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/הקדמת יון אאורטנאסון|הקדמת יון אאורטנאסון]]

== סוגים ==
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי רוחות|סיפורי רוחות]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם|סיפורי קסם]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי טבע|סיפורי טבע]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קדושים|סיפורי קדושים]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מאורעות|סיפורי מאורעות]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מנוגים|סיפורי מנודים]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/אגדות|אגדות]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים|סיפורים מצחיקים]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/אמונות|אמונות]]
# [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/תוספות|תוספות]]

== לקט סיפורים מפורסמים ==
הערת המתרגם: הרשימה הזו אינה נמצאת בספר במקור. זו לקט של סיפורים נבחרים מתוך הספר שעלו לויקימקור האיסלנדי מאז היווצרו ב2007 ועד שהועלו כלל הפרקים בספר ב-2013, והוא כולל סיפורים ידועים יחסית באיסלנד שלעיתים אף משמשים להקניית הפולקלור האיסלנדי לילדים. הלקט מוגש בגירסה העברית כדי לעזור לקוראי העברית למצוא את הסיפורים המפורסמים יותר מתוך האוסף.

* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/מה לעזאזל את מחפשת שם?|מה לעזאזל את מחפשת שם?]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ארנליוטור הנסתר|ארנליוטור הנסתר]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/האחים מבאהקי|האחים מבאהקי]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים|סיפורים מצחיקים]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר|האחים והנייר]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם|סיפורי קסם]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/עמוקים הם ערוצי איסלנד|עמוקים הם ערוצי איסלנד]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קדושים/היהודי הנודד|היהודי הנודד]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קדושים|סיפורי קדושים]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/ראשית הנסתרים|ראשית הנסתרים]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/אסון הכלבים|אסון הכלבים]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/סיפורי קסם|סיפורי קסם]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האישה שהלכה למדרשה השחורה|האישה שהלכה למדרשה השחורה]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם|סיפורי קסם]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי רוחות/מגנוס מגלומסטוד'ום והכלב פלוגנדי|מגנוס מגלומסטוד'ום והכלב פלוגנדי]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי רוחות|סיפורי רוחות]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/אגדות/סיפורו של המלך אודור|סיפורו של המלך אודור]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/אגדות|אגדות]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/המלח מגוטום|המלח מגוטום]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה/מקור האלפים|מקור האלפים]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי מיתולוגיה|סיפורי מיתולוגיה]]&quot;)
* [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/אנשי אוקסני|אנשי אוקסני]] (מתוך &quot;[[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים|סיפורים מצחיקים]]&quot;)

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ויקיעורכים מתרגמים]]
[[is:Íslenzkar þjóðsögur og æfintýri]]</text>
      <sha1>m9h63kskymo618kj134dcm5jchxx7ge</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736705</id>
    <revision>
      <id>3018143</id>
      <parentid>3018092</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:30:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018143</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3186" sha1="ljuymkg6tflxpdqgyawr6xzwlh674fm" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]&lt;small&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{הערה|או עלזוז, אלזס}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער/|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות/|הסכמות הנמצאים במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות שני וחמישי ושני כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>ljuymkg6tflxpdqgyawr6xzwlh674fm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018187</id>
      <parentid>3018143</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T06:50:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018187</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3186" sha1="cyoomo2ejx016tvq7y2wx2hficupfdf" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|[[W:סליחות|סליחות]] לכל השנה כמנהג [[W:יהדות אלזס|עלזאס]]&lt;small&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{הערה|או עלזוז, אלזס}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;|
'''אשר נהגו במדינות עלזוז קבלה בידם איש מפי איש שהוא מנהג [[W:קולמר#יהודי קולמר|קולמר]]. ואמרו שקבלה בידם שהאלוף הגאון כמהר&quot;ר דוד זולצבורג אשר היה שם לאב&quot;ד ור&quot;ם במדינת [[W:EN:Breisgau|בריסגויא]] אצל החוזק [[W:ברייזאך|ברייזיך]] גם נהג כן וכן נמצאים כמה סליחות בקלף כסדר הזה וכתוב שם שהוא מנהג קולמרא'''{{ש}}
}}
{{בעבודה}}

==דפי פתיחה==
* [[/דף שער/|דפי שער למהדורות השונות]]
* [[/הסכמות/|הסכמות הנמצאות במהדורות השונות]]

==אלול==
* [[/סליחות ליום ראשון/]]
* [[/סליחות ליום שני/]]
* [[/סליחות ליום שלישי/]]
* [[/סליחות ליום רביעי/]]
* [[/סליחות ליום חמישי/]]
* [[/סליחות ליום שישי/]]
* [[/סליחות ליום שביעי/]]
==ערב ראש השנה==
* [[/סליחות לערב ראש השנה/]]

==עשרת ימי תשובה==
* [[/סליחות לצום גדליה/]]
* [[/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת/]]
* [[/סליחות לערב יום כיפור/]]
==סליחות ליום כיפור==
בדורות האחרונים נוהגים לומר סליחות הנדפסות במחזורים כ[[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי#סליחות ליום כיפור|מנהג אשכנז]].
* [[/סליחות ליום כיפור/שחרית|סליחות לשחרית]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מוסף|סליחות למוסף]]
* [[/סליחות ליום כיפור/מנחה|סליחות למנחה]]

==סליחות לתעניות צבור==
* [[/סליחות לשני קמא/]]
* [[/סליחות לחמישי/]]
* [[/סליחות לשני תנינא/]]
* [[/סליחות לעשרה בטבת/]]
* [[/סליחות לתענית אסתר/]]
* [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז/]]

==סליחות לתעניות שני וחמישי ושני כמנהג אשכנז הכללי==
אשר נדפסו בכמה מהדורות סליחות עלזאס, וכן המנהג הרווח:
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)|סליחות לשני קמא]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי (מערבי)|סליחות לחמישי]]
* [[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא (מערבי)|סליחות לשני תנינא]]

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]
[[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]]

==נספחים==
* [[/שלוש עשרה מידות עם הכוונות השייכות לכל דבור ודבור/]]
* [[/אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ/]]

==הערות==</text>
      <sha1>cyoomo2ejx016tvq7y2wx2hficupfdf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אף אורח משפטיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736888</id>
    <revision>
      <id>3018147</id>
      <parentid>2986856</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:40:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3018147</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3665" sha1="2jfkwb01jdo051gauz36e7igqa2oj5e" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}ף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ אִוִּינוּךְ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ לְוִיִּם עַל דּוּכָנָם כְּבָשׁוּם עַל לֹא עֲזַבְנוּךָ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הִסְתַּרְתָּ פָנִים וַאֲנַחְנוּ לֹא שְׁכַחֲנוּךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אִיתָ וְלֹא חָמַלְתָּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא יְדַעְנוּךְ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאִיתָנוּ קָשֶׁה מִן הַמֵּצַר קְרָאנוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאָתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ אַיֵּה אֵיךְ הִתְאַפַּקְתָּ זְכַרְנוּךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}בַחְתָּ וְלֹא חָמַלְתְּ שָׂרַפְתָּ מָקוֹם בּוֹ בְּחָנוּךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}טַשְׁתָּ נַחֲלָתֶךָ עָשׂוּ קָמֶיךָ וְלֹא חֲנָנוּךָ{{ש}}
הֵשַׁבְתָּ יָמִין אָחוֹר כְּאִלּוּ קָמֶיךָ דָּנוּךָ

הוֹשִׁיעָה נָּא יְמִינְךָ לְקֵץ הַיָּמִין בִּפְלִילוּת{{ש}}
מֶלֶךְ אָסוּר בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּסִבְלוּת{{ש}}
הֲמוֹן מַעֲלָה הֻשְׁתְּקוּ וְהֻשְׁפְּלוּ בְּזִילוּת{{ר1}}
וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת.{{ממס|ירמיהו מ, א}} 

בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ הֲמוֹן עַמִּים יֶהֱמָיוּן{{ש}}
קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית קָדְשְׁךָ לְוִיֶּךְ יַחַד יִכְלָיוּן{{ש}}
הִשְׁלַכְתָּ מִשָּׁמַיִם תִּפְאֶרֶת תָּם בַּל יֶחֱזָיוּן{{ר1}}
אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.{{ממס|ישעיהו לג, ז}} 

אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק לֻקַּח הַיּוֹם קְלָלָה{{ש}}
אָהֳלִי שֻׁדַּד וְכָל מֵיתָרַי נִתְּקוּ לְחַלְּלָה{{ש}}
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים הוּמַר שִׁיר לִילָלָה{{ר1}}
וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.{{ממס|שמות יד כ}} 

בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר לְהִכָּנֵס{{ש}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים לְשַׁנֵּס{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן לְהַרְאוֹת אֶת נֵס{{ר1}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.{{ממס|תהלים קמז ב}} 

שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם לַחֲדֹשׁ{{ש}}
שׂוֹנְאֵיכֶם אַצְמִית וְכָל אוֹיְבֵיכֶם לְהִדּוֹשׁ{{ש}}
אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד בֵּית תִּפְאַרְתִּי לִגְדֹּשׁ{{ר1}}
וְאָמַר זֶה אֶל זֶה קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>2jfkwb01jdo051gauz36e7igqa2oj5e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018180</id>
      <parentid>3018147</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T23:52:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3018180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3665" sha1="nv27kodt8j6cj4r2tnvlx8u07ewo2yb" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אלעזר הקטן'''}}

{{סי|אַ}}ף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}שִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ אִוִּינוּךְ{{ש}}
{{סי|עָ}}מְדוּ לְוִיִּם עַל דּוּכָנָם כְּבָשׁוּם עַל לֹא עֲזַבְנוּךָ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ הִסְתַּרְתָּ פָנִים וַאֲנַחְנוּ לֹא שְׁכַחֲנוּךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אִיתָ וְלֹא חָמַלְתָּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא יְדַעְנוּךָ{{ש}}
{{סי|הִ}}רְאִיתָנוּ קָשֶׁה מִן הַמֵּצַר קְרָאנוּךָ{{ש}}
{{סי|קִ}}נְאָתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ אַיֵּה אֵיךְ הִתְאַפַּקְתָּ זְכַרְנוּךָ{{ש}}
{{סי|טָ}}בַחְתָּ וְלֹא חָמַלְתְּ שָׂרַפְתָּ מָקוֹם בּוֹ בְּחָנוּךָ{{ש}}
{{סי|נָ}}טַשְׁתָּ נַחֲלָתֶךָ עָשׂוּ קָמֶיךָ וְלֹא חֲנָנוּךָ{{ש}}
הֵשַׁבְתָּ יָמִין אָחוֹר כְּאִלּוּ קָמֶיךָ דָּנוּךָ

הוֹשִׁיעָה נָּא יְמִינְךָ לְקֵץ הַיָּמִין בִּפְלִילוּת{{ש}}
מֶלֶךְ אָסוּר בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּסִבְלוּת{{ש}}
הֲמוֹן מַעֲלָה הֻשְׁתְּקוּ וְהֻשְׁפְּלוּ בְּזִילוּת{{ר1}}
וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת.{{ממס|ירמיהו מ, א}} 

בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ הֲמוֹן עַמִּים יֶהֱמָיוּן{{ש}}
קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית קָדְשְׁךָ לְוִיֶּךְ יַחַד יִכְלָיוּן{{ש}}
הִשְׁלַכְתָּ מִשָּׁמַיִם תִּפְאֶרֶת תָּם בַּל יֶחֱזָיוּן{{ר1}}
אֶרְאֶלִּים צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.{{ממס|ישעיהו לג, ז}} 

אַחֲרִישׁ אֶתְאַפַּק לֻקַּח הַיּוֹם קְלָלָה{{ש}}
אָהֳלִי שֻׁדַּד וְכָל מֵיתָרַי נִתְּקוּ לְחַלְּלָה{{ש}}
שָׁבַת גְּאוֹן עַלִּיזִים הוּמַר שִׁיר לִילָלָה{{ר1}}
וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה.{{ממס|שמות יד כ}} 

בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ לֹא אָבוֹא בְּעִיר לְהִכָּנֵס{{ש}}
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים לְשַׁנֵּס{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן לְהַרְאוֹת אֶת נֵס{{ר1}}
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.{{ממס|תהלים קמז ב}} 

שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם לַחֲדֹשׁ{{ש}}
שׂוֹנְאֵיכֶם אַצְמִית וְכָל אוֹיְבֵיכֶם לְהִדּוֹשׁ{{ש}}
אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד בֵּית תִּפְאַרְתִּי לִגְדֹּשׁ{{ר1}}
וְאָמַר זֶה אֶל זֶה קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{ממס|ישעיהו ו ג}}
[[קטגוריה:פיוטי אופן]]
[[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]
[[קטגוריה:מנהג וורמייזא]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>nv27kodt8j6cj4r2tnvlx8u07ewo2yb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוצר השירה והפיוט/ערכים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739955</id>
    <revision>
      <id>3018168</id>
      <parentid>3017729</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:59:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ערכים חדשים</comment>
      <origin>3018168</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125576" sha1="tnq0dfc41mh914ttuzkkfa2d0kxzbvl" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].

==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע&quot;י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}}

==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א&quot;ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;א 118 ח&quot;ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ&quot;א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=89 ח&quot;ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

[[אמרות ה' אמרות טהורות]]

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

[[אמת יהגה חכי]]

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

[[אנכי אנכי אנחם]]

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

[[אשיר במישרים]]

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

[[אשר לו ים ויבשת]]

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

[[בימים ההם ובעת ההיא]]

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}

=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

[[ויכון עולם על מלאתו]]

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

[[תחילת כל מעש]]

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>tnq0dfc41mh914ttuzkkfa2d0kxzbvl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018169</id>
      <parentid>3018168</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T21:01:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ערכים חדשים</comment>
      <origin>3018169</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125722" sha1="q9snne0s5lizc1j07e3i7rsu24iknbl" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].

==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע&quot;י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}}

==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א&quot;ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;א 118 ח&quot;ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ&quot;א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=89 ח&quot;ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

[[אמרות ה' אמרות טהורות]]

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

[[אמת יהגה חכי]]

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

[[אנכי אנכי אנחם]]

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

[[אשיר במישרים]]

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

[[אשר לו ים ויבשת]]

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

[[בימים ההם ובעת ההיא]]

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}

=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

[[ויכון עולם על מלאתו]]

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

[[יום שאת ויתר]]

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

[[יום שקם שבט]]

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

[[תחילת כל מעש]]

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>q9snne0s5lizc1j07e3i7rsu24iknbl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018170</id>
      <parentid>3018169</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T21:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ערך</comment>
      <origin>3018170</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125765" sha1="aplk5h6jidl5geq3yysz7v8pm7ccedv" xml:space="preserve">{{בעבודה}}
__NOTOC__
&lt;div style=&quot;text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;&quot;&gt;
'''מעבר לאות:'''
[[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]]
&lt;/div&gt;
=א=
==א-1==
'''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}}
==א-1-א*==
'''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}}
==א-2==
'''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}}
==א-2*==
'''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}}
==א-3*==
'''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}}
==א-3==
'''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}}
==א-4==
'''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}}
==א-5==
'''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}}

+'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}}

==א-6==
'''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}}
==א-7==
'''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}}
==א-8==
'''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}}
==א-9==
'''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}}
==א-10==
'''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}}
==א-11==
'''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}}
==א-12==
'''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}}
==א-1*==
'''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}}
==א-13==
'''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}}
==א-14==
'''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}}
==א-15==
'''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}}
==א-16==
'''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}}
==א-17==
'''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}}
==א-18==
'''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}}
==א-19==
'''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}}
==א-21==
'''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}}
==א-22==
'''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}}
==א-4*==
'''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}}
==א-23==
'''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}}
==א-24==
'''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}}
==א-25==
'''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}}
==א-26==
'''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}}
==א-27==
'''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}}
==א-28==
'''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}}
==א-8981==
(א-5*){{ש}}
'''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}}
==א-29==
'''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}}
==א-30==
'''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}}
==א-31==
'''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}}
==א-32==
'''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}}
==א-6*==
'''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}}
==א-33==
'''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}}
==א-34==
'''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}}
==א-7*==
'''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}}
==א-35==
'''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}}
==א-36==
'''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}}
==א-8982==
(א-8*){{ש}}
'''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}}

==א-9*==
'''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}}
==א-37==
'''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}}
==א-8983==
(א-10*){{ש}}
'''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}}
==א-38==
'''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}}
==א-39==
'''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}}

==א-11*==
'''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}}

+'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}}

==א-40==
'''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}}
+'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}}
==א-8984==
'''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}}

==א-47==
'''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}}
==א-48==
'''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}}
==א-49==
'''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}}
==א-50==
'''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}}
==א-51==
'''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}}
==א-52==
'''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}}
==א-53==
'''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}}
==א-54==
'''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}}
==א-55==
'''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}}
==א-56==
'''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}}
==א-57==
'''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}}
==א-58==
'''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}}
==א-8985==
'''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}}

==א-59==
'''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} 
==א-60==
'''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} 
==א-61==
'''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} 
==א-62==
'''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} 
=='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''==
.{{ש}}
==א-63==
'''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} 
==א-64==
'''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} 
==א-65==
'''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} 
==א-66==
'''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} 
==א-67==
'''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} 
==א-68==
'''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} 
==א-69==
'''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}}
+'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}}
==א-70==
'''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}}
==א-71==
'''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}}
==א-72==
'''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}}
==א-73==
'''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}}
==א-74==
'''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}}
==א-75==
'''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}}
==א-76==
'''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}}
==א-77==
'''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}}

==א-78==
'''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}}
==א-79==
'''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}}
==א-80==
'''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}}
==א-81==
'''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}}
==א-82==
'''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}}
==א-83==
'''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}}
+'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}}
==א-84==
'''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}}
אבד הוד תמה{{ש}}
==א-85==
'''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}}
==א-8986==
'''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]'''
==א-8987==
'''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]'''

==א-106==
'''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}}
==א-8988==
'''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]'''

==א-118==
'''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}}
==א-124==
'''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}}
==א-127==
'''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}}
==א-128==
'''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}}
==א-129==
'''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}}
==א-147==
'''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}}
==א-148==
'''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}}
==א-178==
'''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}}

אבי עבור על רשעי{{ש}}

אביוני עמך{{ש}}

אבינו מלך אנקת עמך{{ש}}

אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}}

אביעה כתם עווני{{ש}}

אביר הגביר{{ש}}

אביר ישראל{{ש}}

אבכה ועל שוד זבולי{{ש}}

אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}}

אבל אעורר{{ש}}

אבל בחטאינו{{ש}}

אבל במר נפש מתענים{{ש}}

אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}}

אבן הראשה{{ש}}

אבן מעמסה{{ש}}

אבן שתיה{{ש}}

אבני אקדח{{ש}}

אבני יקר{{ש}}

אברהם היה אחד{{ש}}

אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}}

אגגי בהעמיקו{{ש}}

אגדלך{{ש}}

אגורה באהלך עולמים{{ש}}

אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}}

אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}}

אגיל ואשמח{{ש}}

אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}}

אדאג מחטאתי{{ש}}

אדבר מישרים{{ש}}

==א-464==
'''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}}
==א-465==
'''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}}
==א-466==
'''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}}
==א-467==
'''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}}
==א-468==
'''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}}
==א-469==
'''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}}
==א-470==
'''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}}
==א-471==
'''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}}
==א-472==
'''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}}
==א-473==
'''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}}
==א-474==
'''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}}
==א-475==
'''[[אד&quot;ו דחה מראש]]'''.{{ש}}
==א-476==
'''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}}
==א-477==
'''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}}
==א-478==
'''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}}
==א-479==
'''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}}
==א-480==
'''[[אדום עקר]]'''.{{ש}}
==א-481==
'''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}}
==א-482==
'''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}}
==א-483==
'''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}}
+'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}}
+'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}}
==א-484==
'''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}}
==א-485==
'''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}}
==א-486==
'''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}}
==א-487==
'''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}}
==א-488==
'''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}}
==א-489==
'''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-490==
'''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}}
==א-491==
'''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}}
==א-492==
'''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}}
==א-493==
'''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}}
==א-494==
'''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}}
==א-495==
'''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}}
==א-496==
'''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}}
==א-497==
'''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}}
==א-498==
'''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}}
==א-499==
'''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}}
==א-500==
'''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}}
==א-501==
'''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}}
==א-502==
'''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}}
==א-503==
'''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}}
==א-504==
'''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}}
==א-505==
'''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}}
==א-506==
'''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}}
==א-507==
'''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}}
==א-508==
'''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}}
==א-509==
'''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}}

אדון הכל{{ש}}

אדון המושיע{{ש}}

אדון הסליחות{{ש}}

אדון העולמים{{ש}}

אדון יחיד יסד{{ש}}

אדון מועד כתקח{{ש}}

אדון משפט בקרבך{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם{{ש}}

אדון עולם אקו לך{{ש}}

אדון צור ישעי{{ש}}

אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}}

אדיר איום ונורא{{ש}}

אדיר במלוכה{{ש}}

אדיר דר מתוחים{{ש}}

אדיר הוא{{ש}}

אדיר ונאה בקודש{{ש}}

אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}}

אדיר יבנה ביתי{{ש}}

אדיר כבודו{{ש}}

אדיר לא ינום{{ש}}

אדירי איומה{{ש}}

אדם איך יזכה{{ש}}

אדם בקום עלינו{{ש}}

אדם ובהמה{{ש}}

אדמה מארר{{ש}}

ה' אבינו אתה{{ש}}

ה' אדונינו (תחינה){{ש}}

ה' אודך בכל לבבי{{ש}}

ה' אויב גבר{{ש}}

ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}}

ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}}

ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}}

ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}}

ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}}

ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}}

ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}}

ה' אלהי ישועתי{{ש}}

ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}}

ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}}

ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}}

אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}}

ה' אליך אזעק{{ש}}

ה' אליך כסיתי{{ש}}

ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}}

ה' אם גדל עווני{{ש}}

ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}}

ה' אנחתנו גדלה{{ש}}

ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}}

ה' אפפונו יגונים{{ש}}

ה' ארכו שני{{ש}}

ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}}

ה' את הוא אלהא מלך{{ש}}

ה' את מפעליך אזכור{{ש}}

ה' בקול שופר{{ש}}

ה' בקר אערך לך{{ש}}

ה' בקר תשמע קולי{{ש}}

ה' דאבה רוחי{{ש}}

ה' דאגה שברה לבי{{ש}}

ה' דבידיה אסו{{ש}}

ה' דכאונו הממונו{{ש}}

ה' דל כבודנו{{ש}}

ה' דלו עיני{{ש}}

ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}}

ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}}

ה' זעקתי בחבלי{{ש}}

ה' זעקתי בצירי{{ש}}

ה' זרה עם קדש{{ש}}

ה' חננו והקימנו{{ש}}

ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}}

ה' יבואונו רחמיך{{ש}}

ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}}

ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}}

ה' ידענו מעלנו{{ש}}

ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}}

ה' יונתך שבעה קלון{{ש}}

ה' יושב שוכן מעוני{{ש}}

ה' יחיד{{ש}}

ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}}

ה' ימין עוזך הרם{{ש}}

ה' יריבי תריב{{ש}}

ה' ישועה צוה{{ש}}

ה' לגזע הימן{{ש}}

ה' למה תביט בוגדים{{ש}}

ה' למה תהיה{{ש}}

אדני מעון אתה{{ש}}

אדני נגדך כל תאותי{{ש}}

ה' נגרו דמעי{{ש}}

ה' נזלו עיני{{ש}}

ה' נלכד במוקש{{ש}}

ה' נפלאות עשית{{ש}}

ה' נתתנו לשמה{{ש}}

ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}}

ה' צור ישראל{{ש}}

ה' רב העליליה{{ש}}

ה' רוח רחמים השב{{ש}}

ה' ריבה את יריבי{{ש}}

ה' שארית פליטת אריאל{{ש}}

ה' שדודים נדודים{{ש}}

ה' שובה ממרומיך{{ש}}

ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}}

ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}}

ה' שטופה חטופה{{ש}}

אדני שמעה אדני סלחה{{ש}}

ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}}

ה' שעה נודד מקנו{{ש}}

ה' שעה עדתך{{ש}}

ה' שעה עם נדכה{{ש}}

אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}}

אדפוק בצהרים פתח{{ש}}

אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}}

אדרת חזקים{{ש}}

אדרת תלבושת{{ש}}

אהבו את ה'{{ש}}

אהבני מנוער{{ש}}

אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}}

אהבת הדסה{{ש}}

אהבת עזוז{{ש}}

אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}}

אהוב מהר המור{{ש}}

אהוב נגלה על הר סיני{{ש}}

אהוביך אהבוך{{ש}}

אהובת נוער באבות משולשת{{ש}}

אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}}

אהל שכנת באדם{{ש}}

אהלי אני עבטתי{{ש}}

אהלי אשר תאבת{{ש}}

אהלל בצלצלי שמע{{ש}}

אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}}

אהללך בקול רם{{ש}}

אהלת מתוחים{{ש}}

אודה אל חי שמך{{ש}}

אודה יוצר{{ש}}

אודה לאלי{{ש}}

אודה לך חזקי נצח{{ש}}

אודה עלי חטאתי{{ש}}

אודה עלי פשעי{{ש}}

אודך בקול ערב{{ש}}

אודך ה' כי אנפת בי{{ש}}

אודך כי אנפת{{ש}}

אודך כי עניתני וחייתני{{ש}}

אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}}

אוחזי בידם{{ש}}

אוחיל יום יום אשתאה{{ש}}

אוחילה לאל{{ש}}

אוי כי אוסרתי{{ש}}

אוי כי ירד אש{{ש}}

אוי כי מחלוקת{{ש}}

אוי לי על גלות השכינה{{ש}}

אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}}

אוילי המתעה{{ש}}

אוילים מדרך פשעם{{ש}}

אוימתי בחיל כיפור{{ש}}

אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}}

אום אני חומה{{ש}}

אום אשר בך דבוקה{{ש}}

אום בך שעונה{{ש}}

אום בלי קשר אסורה{{ש}}

אום ברה כחמה{{ש}}

אום כאישון ננצרת{{ש}}

אום נצורה{{ש}}

אום קרואה חבצלת השרון{{ש}}

אומן אמונים יכון{{ש}}

אומן ישעך בא{{ש}}
==א-1873==
'''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח —  סי' א&quot;ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא&quot;ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח&quot;ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח&quot;ד 119, כל בו ח&quot;ד 311, ע&quot;י 735, פירסט 109, שער השמים ח&quot;ב 105, צ 103.{{ש}}

אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}}

אומץ קצות דרכיך{{ש}}

אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}}

אומר אף אני{{ש}}

אומרים לאדרך{{ש}}

אומרת אני מעשי למלך{{ש}}

אוני פטרי רחמתים{{ש}}

אופד מאז{{ש}}

אופל אלמנה תאיר{{ש}}

אופל המוני{{ש}}

אופן אחד בארץ{{ש}}

אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}}

אור זרוע זורח כבודו{{ש}}

אור ישע מאושרים{{ש}}

אור ישראל וקדושו{{ש}}

אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}}

אור ישראל קדושי{{ש}}

אור לשביעי גש{{ש}}

אור עולם קראו{{ש}}

אור עט אדרת{{ש}}

אור עליון{{ש}}

אור צח ופשוט{{ש}}

אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}}

אורח זו אלך{{ש}}

אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}}

אורח צדקה{{ש}}

אורחות אראלים{{ש}}

אורי וישעי על הים נגלה{{ש}}

אורך ואמיתך שלח{{ש}}

אורך תזריח לחשוכה{{ש}}

אות ברית ישראל{{ש}}

אות ברית שלשתי{{ש}}

אות בריתות שלש עשרה{{ש}}

אות זה החדש{{ש}}

אותותיך ראינו{{ש}}

אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}}

אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}}

אותך כל היום קיוינו{{ש}}

אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}}

אז בבית שביינו{{ש}}

אז בהיות כלה{{ש}}

אז בהלוך ירמיהו{{ש}}

אז בהר מור{{ש}}

אז בחטאינו{{ש}}

אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}}

אז במלאת ספק{{ש}}

אז בעזבי מקרא דת{{ש}}

אז בקום הצר{{ש}}

אז בקשוב עניו{{ש}}

אז טרם נמתחו{{ש}}

אז ירנן{{ש}}

אז כארשת בתולה{{ש}}

אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}}

אז כל בריות{{ש}}

אז כעיני עבדים{{ש}}

אז לפנות ערב{{ש}}

אז מאז זמות בכל פועל{{ש}}

אז מלפני בראשית{{ש}}

אז מרחם אמי{{ש}}

אז קשתי וחרבי{{ש}}

אז שש מאות{{ש}}

אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}}

אזהרות אבן גבירול{{ש}}

אזהרות לרס&quot;ג{{ש}}

אזהרת ראשית{{ש}}

אזון שלש עשרה מדות{{ש}}

אזון תחן והסכת עתירה{{ש}}

אזור נקמות{{ש}}

אזורי אימה{{ש}}

אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}}

אזכור מעללי יה{{ש}}

אזכור מקדם פלאי אל{{ש}}

אזכיר גבורות אלוה{{ש}}

אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}}

אזכיר צדקתך{{ש}}

אזכיר רהב ובבל{{ש}}

אזכירה סדר עבודה{{ש}}

אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}}

אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}}

אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}}

אזכרה יום מותי{{ש}}

אזכרה מצוק{{ש}}

אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}}

אזכרה נגינותי{{ש}}

אזכרה רחמיך{{ש}}

אזכרה שנות עולמים{{ש}}

==א-2304==
'''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א&quot;ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=285 277].{{ש}}

אזלת יוכבד{{ש}}

אזמר בשבחין{{ש}}

אזנו יצורי אלי{{ש}}

אזנך הטה{{ש}}

אזעק אל אלהים קולי{{ש}}

אזרח ממזרח העירות{{ש}}

אזרחי העיר ממזרח{{ש}}

אזרחי מעבר הנהר{{ש}}

אזרת עוז מלפנים{{ש}}

אחד גדל כח{{ש}}

אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}}

אחד מי יודע{{ש}}

אחור וקדם צרת{{ש}}

אחות אשר לך כספת{{ש}}

אחות קטנה{{ש}}

אחזו אלים פני כסא{{ש}}

אחזיק נא לי{{ש}}

אחי מאין אתם{{ש}}

אחי שאו משאת{{ש}}

אחלה את פני ה'{{ש}}

אחלי יכונו דרכי{{ש}}

אחרה עת מועד{{ש}}

אחרי נמכר (זולת){{ש}}

אחריש ואתאפק{{ש}}

אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}}

אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}}

אטיף ארש מילולי{{ש}}

אטתי מטתי{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}}

אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}}

אי זה מקום בינה{{ש}}

אי כה אומר{{ש}}

אי פתרוס בעברך{{ש}}

איה חסדיך הראשונים{{ש}}

איה כל נפלאותיך{{ש}}

איה קנאתך וגבורותיך{{ש}}

איום ונורא צום העשור{{ש}}

איומה בהר המור{{ש}}

איומה בחר{{ש}}

איומה נחבסת ומופרכת{{ש}}

איומתי יונה יעלת חן{{ש}}

==א-2717==
'''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}}

איומתי תעורר הישנים{{ש}}

איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}}

איחד צורי ברוב הודאות{{ש}}

איחד שם שוכן תרשישים{{ש}}

איילת חן{{ש}}

איין ציקליין{{ש}}

איך אוכל לבוא עדיך{{ש}}

איך אפתח פי{{ש}}

איך אשא ראש{{ש}}

איך זרים אכזרים{{ש}}

איך ידידות נפש{{ש}}

איך יעמוד לבבי{{ש}}

איך לזמר הגיון{{ש}}

איך מפי בן ובת{{ש}}

איך משכני עליון{{ש}}

איך נאנחה במשבר{{ש}}

איך נוי שודד{{ש}}

איך נפלה ממנו עטרה{{ש}}

איך נפתח פה{{ש}}

איך תנחמוני הבל{{ש}}

איכה אהובים נאמנים{{ש}}

איכה אופל גאון עוזנו{{ש}}

איכה אלי קוננו מאליו{{ש}}

איכה אצת באפך{{ש}}

איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}}

איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}}

איכה ישבה בדד עגונה{{ש}}

איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}}

איכה צאן ההרגה{{ש}}

איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}}

איככה אפצה פה{{ש}}

איל אחר נאחז{{ש}}

אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}}

אילילה אלכה שולל{{ש}}

אילת אהבים מתנת סיני{{ש}}

אילת השחר אורה בהצחר{{ש}}

אימת נוראותיך{{ש}}

==א-3005==
'''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149].

==א-3006==
'''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע&quot;י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 149].{{ש}}

==א-3022==
'''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א&quot;ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;א 118 ח&quot;ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ&quot;א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=22&amp;hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&amp;st=&amp;pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=89 ח&quot;ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}}

==א-3027==
'''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א&quot;ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח&quot;א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}}

אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}}

אין לנו לא אורים ותומים{{ש}}

אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}}

אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}}

אין מושיע וגואל{{ש}}

אין מי יקרא בצדק{{ש}}

אין פה להשיב{{ש}}

אין צור חלף{{ש}}

איש אשר הוקרן{{ש}}

איש חסיד{{ש}}

איש יולד לתת עליון{{ש}}

איש מלאכי חפצתי בו{{ש}}

איש עניו חילה פניך{{ש}}

איתן האזרחי השכיל{{ש}}

איתן למד דעת{{ש}}

איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}}

אך בך לדל מעוז{{ש}}

אך בך לדל עזרה{{ש}}

אך בך מקוה ישראל{{ש}}

אך במתח דין{{ש}}

אך זה היום{{ש}}

אך זה היום קיויתי{{ש}}

אכון לחלות פניך{{ש}}

אכלו משמנים{{ש}}

אכן אתה אל{{ש}}

אכפרה פני מלך רב{{ש}}

אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}}

אכתיר זר תהילה{{ש}}

אל אדון{{ש}}

אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}}

אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}}

אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}}

אל אדון על כל פעלים{{ש}}

אל אל אשא דעי{{ש}}

אל אל בני אלים{{ש}}

אל אל וטובו{{ש}}

==א-3377==
'''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א&quot;ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&amp;st=&amp;pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}}

אל אל שדי אתחנן{{ש}}

אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}}

אל אלהים אעתר{{ש}}

אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}}

אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}}

אל אלהים ה' דבר{{ש}}

אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}}

אל אלהים ה' כמקראו{{ש}}

אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}}

אל אלוה דלפה עיני{{ש}}

אל אליהו{{ש}}

אל אמונה עזרה הבה{{ש}}

אל ארך אפים אתה{{ש}}

אל באפך פן תמעיט{{ש}}

אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}}

אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}}

אל דמי לך רב וגואל{{ש}}

אל הר המור{{ש}}

אל חי יפרֹש{{ש}}

אל חי יפתח השמים{{ש}}

אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}}

אל יבנה הר גליל{{ש}}

אל ים גלותנו{{ש}}

אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}}

אל ישעך צמאתי{{ש}}

אל ישראל נקראת לפנים{{ש}}

אל למושעות{{ש}}

אל מאד נעלה{{ש}}

אל מחוללי{{ש}}

אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}}

אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}}

אל מסתתר{{ש}}

אל מתנשא לכל לראש{{ש}}

אל נא אוצרך הטוב{{ש}}

אל נא יום זה{{ש}}

אל נא למען אב אומץ{{ש}}

אל נא לעולם תוערץ{{ש}}

אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}}

אל נא תיסר באי עדיך{{ש}}

אל נא תעינו כשה אובד{{ש}}

אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}}

אל נורא עלילה{{ש}}

אל נכספתי לראותך{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}}

אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}}

אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}}

אל עבדיך המצא קונם{{ש}}

אל עושה נפלאות{{ש}}

אל פתחך ירון שה אובד{{ש}}

אל רחום שמך{{ש}}

אל רם בכל נודעת{{ש}}

אל תבישנו{{ש}}

אל תעש עמנו כלה{{ש}}

אל תפר בריתך איתנו{{ש}}

אלה אזכרה (פיוט){{ש}}

אלה בשלישמו{{ש}}

אלה בשן סלע מצודתם{{ש}}

אלהא רבא{{ש}}

אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}}

אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}}

אלהי אקראך במחשב{{ש}}

אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}}

אלהי בך איחבק{{ש}}

אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}}

אלהי העברים נקרא{{ש}}

אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}}

==א-4447==
'''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר&quot;ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י&quot;ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח&quot;ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=102&amp;hilite= 98],  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}}

אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}}

אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}}

אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}}

אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}}

אלהי עז תהלתי{{ש}}

אלהי קדם הדר במעונה{{ש}}

אלהי קדם מעונה{{ש}}

==א-4563==
'''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר].  * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4564==
'''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד&quot;ל-ג|נחלת שד&quot;ל ג]]  [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&amp;st=&amp;pgnum=29 26].{{ש}}
==א-4565==
'''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}}
==א-4566==
'''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4567==
'''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}}
==א-4568==
'''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}}
==א-4569==
'''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}}
==א-4570==
'''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4571==
'''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=641 321],  דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4572==
'''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}}
==א-4573==
'''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''.  סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}}
(*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}}
==א-4574==
'''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}}
==א-4575==
'''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס&quot;ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}}
==א-4576==
'''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}}
==א-4577==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&amp;st=&amp;pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}}
==א-4578==
'''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}}
==א-4579==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}}
==א-4580==
'''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}}
==א-4581==
'''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&amp;st=&amp;pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4582==
'''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}}
==א-4583==
'''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}}
==א-4584==
'''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}}
==א-4585==
'''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&amp;st=&amp;pgnum=435 215:].{{ש}}
==א-4586==
'''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}}
(*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}}

אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}}

אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}}

אלהיכם ישלח משיחו{{ש}}
=='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''==
(*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&amp;SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}}

אלהיכם שופט צדק{{ש}}

אלהיכם שיכנו שם{{ש}}
==א-4605==
'''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].
אלהים אין בלתך{{ש}}

אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}}

אלהים אל דמי לדמי{{ש}}

אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}}

אלהים אל מי אמשילך{{ש}}

אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}}

אלהים אלי אתה{{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}}

אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}}

אלהים אמת אלהים חיים{{ש}}

אלהים אתה ידעת{{ש}}

אלהים באוזנינו שמענו{{ש}}

אלהים בהנחילך{{ש}}

אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}}

אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}}
==א-4686==
'''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}}

אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}}

אלהים דבר בקול ערב{{ש}}

אלהים ה' חילי{{ש}}

אלהים יסעדנו{{ש}}

אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}}

אלהים לא אדע זולתך{{ש}}

אלהינו אל שדי{{ש}}

אלהינו אלהים אמת{{ש}}

אלהינו שבשמים{{ש}}

אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}}

אלהינו שבשמים חננו{{ש}}

אלוה מני עד{{ש}}

אלוהי אבי{{ש}}

אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}}

אלי אלי למה{{ש}}

אלי אלי למה עזבתנו{{ש}}

אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}}

אלי חיש גואלי{{ש}}

אלי עדתי והילילי{{ש}}

אלי ציון{{ש}}

אלי שובה איומתי{{ש}}

אליהו הנביא{{ש}}

אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}}

אליו מי הקשה{{ש}}

אליך אקרא יה{{ש}}

אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}}

אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}}

אליך ה' נשאתי עיני{{ש}}

אליך ה' שועתי{{ש}}

אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}}

אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}}

אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}}

אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}}

אליך נפשי אשא{{ש}}

אליך נקרא איום ונורא{{ש}}

אליך נשואות עינינו{{ש}}

אליך פנינו בושנו להרים{{ש}}

אליך צורי כפים שטחתי{{ש}}

אליך תשוקתי{{ש}}

אליכם עדה נאמנה{{ש}}

אליכם עדה קדושה{{ש}}

אלים ברוצם באופניהם{{ש}}

אלכה ואשובה{{ש}}

אלמעכטיגער גאט{{ש}}

אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}}

אם אפס{{ש}}

אם אשמנו כתולע האדים{{ש}}

אם חכם לבך בני{{ש}}

אם יוספים אנחנו{{ש}}

אם ישבת לכסא{{ש}}

אם יתקע שופר בעיר{{ש}}

אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}}

אם ננעלו{{ש}}

אם עוונינו ענו בנו{{ש}}

אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}}

אם פגע בך האי מנוול{{ש}}

אם תאהב דרך{{ש}}

אם תאכלנה נשים פרים{{ש}}

אם תחפצה{{ש}}

אם תעינו לא תתענו{{ש}}

אם תעירו תלונותיכם{{ש}}

אמהות עת נכבשה{{ש}}

אמון יום זה{{ש}}

אמון פתחי תשובה{{ש}}

אמונה יצרה{{ש}}

אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}}

אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}}

אמוני לבב{{ש}}

אמוני נכונים{{ש}}

אמוני שלומי ישראל{{ש}}

אמוניך מתחננים{{ש}}

אמוניך שעה{{ש}}

אמונים אשר נאספו{{ש}}

אמונים בני מאמינים{{ש}}

אמונים יחוסים{{ש}}

אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}}

אמונים ערכו שבח{{ש}}

אמונים שררו{{ש}}

אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}}

אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}}

אמונת מלכים{{ש}}

אמונת עתים{{ש}}

אמונתך אמיתי רבה{{ש}}

אמיץ כח{{ש}}

אמנם אלהי עולם{{ש}}

אמנם אנחנו חטאנו{{ש}}

אמנם אשמינו{{ש}}

אמנם הרענו מעשינו{{ש}}

אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}}

אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}}

אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}}

אמצני אלהי{{ש}}

אמצת עשור{{ש}}

אמר ה' ליעקב{{ש}}

אמר רבי עקיבא{{ש}}

אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}}

אמרו לנמהרי לב{{ש}}

[[אמרות ה' אמרות טהורות]]

אמרות אל אמרות טהורות{{ש}}

אמרות האל טהורות{{ש}}

אמרנו נגזרנו לנו{{ש}}

אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}}

אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}}

אמרת ה' צרופה
אמרת רנן אערוכה{{ש}}

אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}}

אמרתי שעו מני{{ש}}

אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}}

אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}}

אמת אתה חתננו{{ש}}

[[אמת יהגה חכי]]

אמת משל היה{{ש}}

אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}}

אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}}

אנא אדון הרחמים{{ש}}

אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}}

אנא אזון שועת מיחלים{{ש}}

אנא אחוז כס{{ש}}

אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}}

אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}}

אנא אל אחרון וראשון{{ש}}

אנא אל נאור{{ש}}

אנא אלהי אברהם{{ש}}

אנא אלהי הנאדר{{ש}}

אנא אלהי תהלתי{{ש}}

אנא אמונים תעלה{{ש}}

אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}}

אנא אנקת אסירי הבן{{ש}}

אנא בכח{{ש}}

אנא בקראנו{{ש}}

אנא דודי דגול מרבבה{{ש}}

אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}}

אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}}

אנא ה' רחמיך יראו{{ש}}

אנא האל הנקדש{{ש}}

אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}}

אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}}

אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}}

אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}}

אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}}

אנא הושע מאור עיני{{ש}}

אנא המיחד לכבודו{{ש}}

אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}}

אנא השם הנכבד והנורא{{ש}}

אנא זכור לאברהם{{ש}}

אנא חטא העם הזה{{ש}}

אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}}

אנא חיש נא ישעי{{ש}}

אנא יוצרי דרשני{{ש}}

אנא יוצרי וקדושי{{ש}}

אנא יחיד נצור כבבת{{ש}}

אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}}

אנא יערב לך שועי{{ש}}

אנא ישר מערכי{{ש}}

אנא ישר עם בא{{ש}}

אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}}

אנא מלכי וקדושי{{ש}}

אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}}

אנא צור הנראה בלבת{{ש}}

אנא צור מושיעי{{ש}}

אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}}

אנא תומכי בדי ערבה{{ש}}

אנא תרב עליצותך{{ש}}

אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}}

אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}}

אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}}

[[אנוש איך יתכפר]]

אנוש במה יצדק{{ש}}

אנוש עד דכא תשב{{ש}}

אנחנו אשמנו{{ש}}

אנחנו בני החבורה{{ש}}

אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}}

אנחתי מאד רבה{{ש}}

אני אמרתי אל מוציאו{{ש}}

אני אני המדבר{{ש}}

אני אספר באמרי שפר{{ש}}

אני אשאל{{ש}}

אני אשווע בבקר{{ש}}

אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}}

אני גולה וסורה{{ש}}

אני הגבר אקונן{{ש}}

אני הוא השואל{{ש}}

אני היום{{ש}}

אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}}

אני יום אירא אליך אקרא{{ש}}

אני מפקיד יחידתי{{ש}}

אני עבדך בן אמתך{{ש}}

אני צעיר{{ש}}

אני קול יללה ארים{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל{{ש}}

אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}}

אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}}

אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}}

[[אנכי אנכי אנחם]]

אנכי אשאל מעם{{ש}}

אנכי גדול בנודעים{{ש}}

אנכי שמי אדני{{ש}}

אנסיכה מלכי{{ש}}

אנעים חדושי שירים{{ש}}

אנקת מסלדיך{{ש}}

אנשי אמונה אבדו{{ש}}

אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}}

אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}}

אנשי אמונה עברו{{ש}}

אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}}

אנשי משמר{{ש}}

אסדר לסעודתא{{ש}}

אסופים אסופי אשפתות{{ש}}

אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}}

אסירים בשיר יצאו{{ש}}

אסתכל בעמך{{ש}}

אעירה שחר על דברתך{{ש}}

אעניד לך תפארה והלל{{ש}}

אערוך מדברי דתי{{ש}}

אערוך מהלל ניבי{{ש}}

אערוך שועי{{ש}}

אערך צפצופי{{ש}}

אעשה למען שמי{{ש}}

אף אורח משפטיך{{ש}}

אף ברי אותת{{ש}}

אפאר לאלהי מערכה{{ש}}

אפאר למלכי בקודש{{ש}}

אפודי שש{{ש}}

אפוני אימיו{{ש}}

אפילו כל נימי{{ש}}

אפיק רנן ושירים{{ש}}

אפננת ערוגים{{ש}}

אפס הוד כבודה{{ש}}

אפס זבח ועולה{{ש}}

אפס מזיח{{ש}}

אפס מרצה{{ש}}

אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}}

אפפו עלי רעות{{ש}}

אפפונו חבלי מות{{ש}}

אפפונו מים{{ש}}

אפפונו מצוקות{{ש}}

אפתח נא שפתי{{ש}}

אפתחה במשל פי{{ש}}

אצבעותי שפלו{{ש}}

אצולה לפנים{{ש}}

אצולה מכבודו אל בראך{{ש}}

אצולים מגיא כסלוחים{{ש}}

אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}}

אצור לספור חוק תעודה{{ש}}

אצילי עם עולי גולה{{ש}}

אצתי צום כפור{{ש}}

אקדמות{{ש}}

אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}}

אקף יא צ'בי אלבר{{ש}}

אקרא בבכיה רבה{{ש}}

אקרא בשמך{{ש}}

אקרא לאלהים עליון{{ש}}

אראה לפני אלהים ברנני{{ש}}

אראלי מעלה{{ש}}

אראלי מרומים{{ש}}

אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}}

==א-7456==
'''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א&quot;ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר&quot;צ|אר&quot;צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100,  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&amp;handle=1981185920/112959&amp;provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב&quot;ע-איגר|ראב&quot;ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&amp;st=&amp;pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב&quot;ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע&quot;ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&amp;st=&amp;pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}}

אראלים ומלאכים{{ש}}

ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}}

ארבעה עמדו{{ש}}
==א-7488==
'''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}}

ארוממך אל חי{{ש}}

ארוממך אלהים המרומם{{ש}}

ארוממך חזקי וחלקי{{ש}}

ארוממך לכבוד שמך{{ש}}

ארור המן{{ש}}

ארזי הלבנון{{ש}}

ארחמך ה' חזקי{{ש}}

ארחמך מרחמי{{ש}}

ארחץ בנקיון כפות{{ש}}

אריאל בהיותו על מכונו{{ש}}

אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}}

אריה ביער דמיתי{{ש}}

אריה מסבכו{{ש}}

אריות הדיחו פזורה{{ש}}

אריות הדיחו שה פזורה{{ש}}

ארים על שפיים{{ש}}

ארך אפים אתה{{ש}}

ארכו הימים ודבר חזון{{ש}}

ארכין{{ש}}

ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}}
==א-7657==
'''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ&quot;פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א&quot;ב, יוסף בר שמואל [ריט&quot;ע]. *  [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}}

ארץ הקדושה{{ש}}

ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}}

ארץ ורום בהבראם{{ש}}

ארץ מטה ורעשה{{ש}}

אש תוקד בקרבי{{ש}}

אשא כנפי שחר{{ש}}

אשא לבי אל כפים{{ש}}

אשא עיניי{{ש}}

אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}}

אשאל אלהי{{ש}}

אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}}

אשום אשמתי לך{{ש}}

אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}}

אשחר עדתי{{ש}}

אשחר תשועתך{{ש}}

אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}}

אשיחה עם לבבי{{ש}}

אשיר בהוד נועם{{ש}}

[[אשיר במישרים]]

אשיר בקול נועם{{ש}}

אשיר לאל{{ש}}

אשיר לדוד שירתו{{ש}}

אשיר עז{{ש}}

אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}}

אשירה כשירת משה{{ש}}

אשישת שלוחתו{{ש}}

אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}}

אשם בעלי אשמה{{ש}}

אשמחה בדודי{{ש}}

אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}}

אשמנו באומר ובפועל{{ש}}

אשמנו מכל עם{{ש}}

אשמרה אליך עוזי{{ש}}

אשנבי שחקים{{ש}}

אשען במעש אזרח{{ש}}

אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}}

אשפוך תחינה{{ש}}

אשר בגלל אבות{{ש}}

אשר הניא{{ש}}

אשר יחדיו{{ש}}

אשר יצר אור וצר{{ש}}

[[אשר לו ים ויבשת]]

אשרו דרכיכם{{ש}}

אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}}

אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}}

אשרי העם שלו ככה{{ש}}

אשרי כל חוסי בך{{ש}}

אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}}

==א-8425==
'''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה &quot;[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]&quot; לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות].

אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}}

אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}}

אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}}

אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}}

אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}}

אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}}

אשריך אום קדוש{{ש}}

אשריך הר העברים{{ש}}

אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}}

אשריך ישראל מי כמוך{{ש}}

אשריכם ישראל{{ש}}

אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}}

אשת חיל (זמר){{ש}}

אשת נעורים האהובה{{ש}}

אשתבח בתהלות{{ש}}

אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}}

אשתטחה פני ארון{{ש}}

את אויביך אל תשמיד{{ש}}

את גומל מערבות{{ש}}

את דבר קדשך זכור{{ש}}

את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}}

את הברית ואת החסד{{ש}}

את הוא אלהא דגלן{{ש}}

את הקול קול יעקב נוהם{{ש}}

את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}}

את חטאי אני מזכיר היום{{ש}}

את חיל יום פקודה{{ש}}

את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}}

את יום פדותכם{{ש}}

את כל התלאה{{ש}}

את עמי טובות אבשר{{ש}}

את פליאות שם מחולל{{ש}}

את פני ה' יום תראו{{ש}}

את פני מבין ויודע דין דל{{ש}}

את פני מלך אתיצבה{{ש}}

את צום השביעי{{ש}}

את שיחי אשפוך{{ש}}

אתאנו לחלות פניך{{ש}}

אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}}

אתאנו על שמך (פיוט){{ש}}

אתה אהבת עמך{{ש}}

אתה אהובי{{ש}}

אתה אל כביר{{ש}}

אתה אל נורא אתה{{ש}}

אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}}

אתה אלהי תהלתי{{ש}}

אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}}

אתה בן אדם גס רוח{{ש}}

אתה גאלת{{ש}}

אתה האל עושה פלא{{ש}}

אתה האל עושה פלאות{{ש}}

אתה הארת{{ש}}

אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}}

אתה הנחלת{{ש}}

אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}}

אתה חלקי וצור לבבי{{ש}}

אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}}

אתה כוננת עולם מראש{{ש}}

אתה לבדך עטית{{ש}}

אתה מבין{{ש}}

אתה מלא רחמים{{ש}}

אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}}

אתה תקותי ותוחלתי{{ש}}

אתודה לך חטאתי במורא{{ש}}

אתוודה על עבירות{{ש}}

אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}}

אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}}

אתיית עת דודים כגעה{{ש}}

אתן תהלה לאל המהולל{{ש}}

אתניה שבחיה{{ש}}

אתקינו סעודתא{{ש}}

=ב=

באנו ליחד שם האל{{ש}}

באפוד חושן נקבעת{{ש}}

באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}}

בדעתו אביעה חידות{{ש}}

בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}}

בהיות ארון הבית על כנו{{ש}}

בהיכלך שמיר ושית{{ש}}

בורא עד אנה{{ש}}

בזכרי ימים ימימה{{ש}}

בזכרי על משכבי{{ש}}

בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}}

בי תמכה ימינך{{ש}}

ביום הלבנת פשעי{{ש}}

ביום כפרת עווני{{ש}}

ביום עשור קראתיך{{ש}}

ביום שבת קדש{{ש}}

[[בימים ההם ובעת ההיא]]

בין כסה לעשור{{ש}}

בלולי אש ומימות{{ש}}

בליל זה בראש השנה{{ש}}

בליל זה יבכיון{{ש}}

בליל זה סר נגהי{{ש}}

בליל על משכבי{{ש}}

במאי פומא נפתח{{ש}}

במוצאי יום מנוחה{{ש}}

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}}

במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}}

במכת אהלה{{ש}}

במקדש אל והיכליו{{ש}}

במקהלות ברכו{{ש}}

במרומי ערץ{{ש}}

במרומי רום ישיבתך{{ש}}

במתי מספר חילינו פניך{{ש}}

בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}}

בן אדם מה לך נרדם{{ש}}

בן אדמה{{ש}}

בני היכלא{{ש}}

בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}}

בני ציון היקרים{{ש}}

בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}}

בנין המזבח אם נהרס{{ש}}

בנשף קדמתי{{ש}}

==ב-1086==
'''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 156:
בעשור יום גילות{{ש}}

בעת רצון תחנתי{{ש}}

בצאתו מן הדביר שלם{{ש}}

בקר אעיר אקראך{{ש}}

בקר אערך לך ואצפה{{ש}}

בקשה למוצאי שבת{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}}

בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}}

בר יוחאי{{ש}}

ברוך אל עליון{{ש}}

ברוך אלהי עליון{{ש}}

ברוך בא בשם ה'{{ש}}

ברוך ה' יום יום{{ש}}

ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}}

ברוכים העומדים והיושבים{{ש}}


ברח דודי (פיוט){{ש}}

ברית כרותה מלשכוח{{ש}}

ברכי אצולה{{ש}}

בשאר שמחות שירים תענו{{ש}}

בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}}

בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}}

בת ברורה{{ש}}

בת עמי לא תחשה{{ש}}

בת עמי תייליל{{ש}}

בת ציון שמעתי{{ש}}

בתולת בת יהודה{{ש}}

=ג=
גדול עווני{{ש}}

גלה גלה{{ש}}

גרוני נחר זועק חמס{{ש}}

גרושים מבית תענוגיהם{{ש}}
=ד=
דביר בית שתיל זית{{ש}}

דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}}

דודי ירד לגנו{{ש}}

דודי נהפך{{ש}}

דוי הסר{{ש}}

דומה לארז גדול{{ש}}

דוק וחוג רעשו{{ש}}

דיינו{{ש}}

דלתיך הלילה{{ש}}

דממו שרפים{{ש}}

דעני לעניי{{ש}}

דרור יקרא{{ש}}

דרכי שבעה רועים{{ש}}

דרשנוך בכל לב{{ש}}
=ה=
הא כעיני עבדיא{{ש}}

האדיר בשמי עליות{{ש}}

האדרת והאמונה{{ש}}

האומרים אחד{{ש}}

האזינו אבירים בני אלים{{ש}}

האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}}

האל העירה וראה{{ש}}

הביטה וראה את אנחותינו{{ש}}
==ה-352==
'''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}}
הורית דרך תשובה{{ש}}

הושיענו למען שמך{{ש}}

החרישו ממני ואדברה{{ש}}

הטה אלהי אזנך{{ש}}

היה עם פיפיות{{ש}}

היום הרת עולם{{ש}}

היום תאמצנו{{ש}}

היכל ה{{ש}}

הלא אמרית ליך{{ש}}

הלוא עיניך לאמונה{{ש}}

הללו אדיר אדירים{{ש}}

הלנופלים תקומה{{ש}}

המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}}

המבדיל בין קודש לחול{{ש}}

המלך ה'{{ש}}

הנרות הללו{{ש}}

הקבצו ושמעו (קינה){{ש}}

הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}}

הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}}

הרחמן הוא אשר חנן{{ש}}

הרחמן לברית מילה{{ש}}

השמיעיני{{ש}}

התכבדו מכובדים{{ש}}

התקבצו מלאכים{{ש}}

=ו=
ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}}

ואמרתם זבח פסח{{ש}}

ואמרתם כה לחי{{ש}}

וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}}

וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}}

וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}}

ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}}

ואתאונן ואקונן{{ש}}

ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}}

ואתה הוא ותיק{{ש}}

ובכן היה לאין{{ש}}

ובכן מי לא יראך{{ש}}

והללויה אהלל לאלי{{ש}}

והללויה אהלל למי שברא{{ש}}

וזאת הברכה (פיוט){{ש}}

וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}}

וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}}

וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}}

וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}}
==ו-197==
'''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי&quot;ח בתים, בית אחד לכל אחת מי&quot;ח ברכות השמו&quot;ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי&quot;ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י&quot;ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא&quot;ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י&quot;ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}}
בין הבית הי&quot;ב והי&quot;ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א&quot;ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר&quot;ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק —  סי' א&quot;ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח&quot;ב 182. אסב 43: כל בו ח&quot;ג 350 ובשאר דא&quot;ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח&quot;ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע&quot;י 674 שער השמים ח&quot;ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג&quot;כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג&quot;כ ריפמאנן, ציון ח&quot;א 164. צ 62.

ויאתיו כל לעבדך{{ש}}

ויבא ארז ראש קצינים{{ש}}

ויבן אומן אומנות אבות{{ש}}

וידוי אשמנו מורחב{{ש}}

וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}}

ויהי בחצי הלילה{{ש}}

ויושע אומן אשכלות{{ש}}
==ו-239==
'''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב&quot;קדוש&quot;. משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א&quot;ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98  [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}}

ויושע אל אמונה{{ש}}

ויושע ה' אבן ישראל{{ש}}

ויושע ה' אום למושעות{{ש}}

ויושע שושני פרח{{ש}}

[[ויכון עולם על מלאתו]]

ויעל משה (פיוט){{ש}}

וירד אביר יעקב{{ש}}

וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}}

וכל מאמינים{{ש}}

וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}}

ומלאכים נהלכים{{ש}}

ונתנה תוקף}{{ש}}

ותיק וחסיד אתה{{ש}}

=ז=
זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}}

זולתך אדונים{{ש}}

זולתך אין אל{{ש}}

זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}}

זכור איכה{{ש}}

זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}}

זכור את אשר עשה צר{{ש}}

זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}}

זכור ברית - אות ברית{{ש}}

זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}}

זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}}

זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}}

זכור ברית - שש אנכי{{ש}}

זכור ברית אב המוני{{ש}}

זכור ברית אבותינו{{ש}}

זכור ברית אזרחי{{ש}}

זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}}

זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}}

זכור ה' מה היה לנו{{ש}}
=ח=
חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}}

חד גדיא{{ש}}

חדו חדו רבנן{{ש}}

חדש ששוני{{ש}}

חודש ישועה חדש לי{{ש}}

חון תחון{{ש}}

חוסה על ישראל עמך{{ש}}

חוצב רהב תנין{{ש}}

חוקר הכל וסוקר{{ש}}

חי אלי{{ש}}

חי ה'{{ש}}

חי ונעלם{{ש}}

חי חי יודו חי{{ש}}

חיים ארוכים תכתבנו{{ש}}

חלק ד' עמו{{ש}}

חמול על מעשיך{{ש}}

חסל סידור פסח{{ש}}

חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}}

חתן בר מצוה עלה{{ש}}

חתן נעים עלה{{ש}}

חתן עמוד{{ש}}
=ט=
טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}}

=י=
י-ה אכסוף{{ש}}

יאמר נא ישראל{{ש}}

יאתה שדי לך{{ש}}

יבוא אדיר במהרה{{ש}}

יבוא הגואל{{ש}}

יביעו שפתי שירה{{ש}}

יבכיון מר{{ש}}

יגדל{{ש}}

ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}}

ידועי שם בבור נשם{{ש}}

ידי רשים{{ש}}

ידיד נפש{{ש}}

ידיד עליון{{ש}}

ידידי אל ברכוהו{{ש}}

ידידי אל עדת לאומו{{ש}}

ידידי את אהוב לבי{{ש}}

ידידי השכחת{{ש}}

ידידי רועי מקימי{{ש}}

ידידיך מאמש{{ש}}

ידך פשוט ופתחה{{ש}}

ידך תנחני{{ש}}

ידכם שאו משאת{{ש}}

יה איום זכור היום{{ש}}

יה אל גדול ונאדר{{ש}}

יה אלה מלכות{{ש}}

יה אלי וגואלי{{ש}}

יה אלי נכספה נפשי{{ש}}

יה אשר גאה גאה{{ש}}

יה את סוכת דוד תקים{{ש}}

יה בנה יה בנה{{ש}}

יה בשר שר צבאיך{{ש}}

יה הצל{{ש}}

יה השב לבצרון{{ש}}

יה חדשך{{ש}}

יה למתי צפנת{{ש}}

יה מלך רם{{ש}}

יה מלכי{{ש}}

יה מסי כיבין{{ש}}

יה נמצא ולא נרצה{{ש}}

יה פתח נא שערי שמים{{ש}}

יה צור עולמים{{ש}}

יה ריבון{{ש}}

יה שור אם נטושה{{ש}}

יה שמך ארוממך{{ש}}

יה שמע אביוניך{{ש}}

יהודה וישראל דעו{{ש}}

יהי נועם עתה{{ש}}

יהי שלום{{ש}}

יהירים קמו{{ש}}

יהללך ניב שפתי{{ש}}

יודו שמך אים ונורא{{ש}}

יודוך כל המיחלים{{ש}}

יודוך מלך{{ש}}

יודוך רעיוני{{ש}}

יום אדיר ומיוחד{{ש}}

יום אכפי הכבדתי{{ש}}

יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}}

יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}}

יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}}

יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}}

יום הודו וכבודו{{ש}}

יום השבת אין כמוהו{{ש}}

יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}}

יום זה לישראל{{ש}}

יום זה למול מלך ישפר{{ש}}

יום זה מכובד{{ש}}

יום זה שירו לאל{{ש}}

יום יום אודה{{ש}}

יום יעלה נקראה{{ש}}

יום כמו נד{{ש}}

יום כפורים זה{{ש}}

יום ליבשה{{ש}}

יום ליום אודה{{ש}}

יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}}

יום קינה היום{{ש}}

[[יום שאת ויתר]]

יום שבת וכפורים{{ש}}

יום שבת זכור{{ש}}

יום שבת קדש הוא{{ש}}

[[יום שבת קדש נתן צור ישעי]]

יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}}

יום שבתון{{ש}}

יום שמחה{{ש}}

יום שמחה לישראל{{ש}}

[[יום שקם שבט]]

יומא טבא{{ש}}

יומם עינינו תלויות{{ש}}

[[יונה בחגוי סלע נחבאה]]

יונה מה תהגי{{ש}}

יונה נכאבה{{ש}}

יונה נשאתה{{ש}}

יוסף אשר מקדם{{ש}}

יוצר בחכמה{{ש}}

יוצר מידו{{ש}}

יוקם דם עבדיך{{ש}}

יושב בגבהי מרומים{{ש}}

יושב בכסא הוד{{ש}}

יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}}

יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}}

יושב קדם איום{{ש}}

יושב תהלות ישראל{{ש}}

יושבי קצוות יראו{{ש}}

יחביאנו צל ידו{{ש}}

יחדיו בשיר מעלות{{ש}}

יחדיו לב נשלם{{ש}}

יחו לשון חזות אישון{{ש}}

יחיד ואין בלתו אחר{{ש}}
==י-2600==
'''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר&quot;ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה&quot;פ|קה&quot;פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&amp;st=&amp;pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&amp;st=&amp;pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}}

יחיד רם לעולם{{ש}}

יחידתי בצרתי{{ש}}

יחלת עבדיך{{ש}}

יכתירני אל חי{{ש}}

ימהר יום{{ש}}

ימותי קלו כצבאות{{ש}}

ימים מקדם אזכרה{{ש}}

יסד בסודו{{ש}}

יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}}

יעזוב רשע נתיבו{{ש}}

יעידון כל עבדיך{{ש}}

יעירוני בשמך רעיוני{{ש}}

יעירוני רעיוני{{ש}}

יעלה יעלה{{ש}}

יעלה תחנוננו{{ש}}

יעלו לאלף ולרבבה{{ש}}

יעלם שבני{{ש}}

יערב חין ערכנו{{ש}}

יערה עלינו רוח{{ש}}

יערת דבש{{ש}}

יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}}

יפה נוף אנופף{{ש}}

יפרח חתן{{ש}}

יפת עין לבבתיני{{ש}}

יצו האל לדל שואל{{ש}}

יצורים וצפון{{ש}}

יציב פתגם{{ש}}

יציץ צור מחרכו{{ש}}

יצלצלו חובבים{{ש}}

יצר האל את העולם{{ש}}

יקבוץ מפוזר{{ש}}

יקודי אש{{ש}}

יקוש בעניו{{ש}}

יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}}

יקרה מיקר{{ש}}

יקרו רעיך רב מחולל{{ש}}

יראים שלחוני{{ש}}

יראנו כקדם נפלאות{{ש}}

יראתי בפצותי שיח{{ש}}

ירדתי לתחתיות{{ש}}

ירומם צור דגל{{ש}}

ירוצצו כברקים{{ש}}

ירושלים את ה' הללי{{ש}}

ירצה עם אביון{{ש}}

ירצה צום עמך{{ש}}

ישיר ישראל שיר נועם{{ש}}

ישישו בו כל חוסיו{{ש}}

ישמח חתני{{ש}}

ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}}

ישמיענו סלחתי{{ש}}

ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}}

ישמרך כאישון בת{{ש}}

ישן אל תרדם{{ש}}

ישנה בחיק ילדות{{ש}}

ישראל בחירי אל{{ש}}

ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}}

ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}}

ישראל עבדיך{{ש}}

ישראל עם קדוש{{ש}}

ישראל עמך{{ש}}

יתנו צדקות יה{{ש}}

[[יתרומם זה אלי ואנוהו]]

=כ=
כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}}

כאור בקוע באשנבו{{ש}}

כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}}

כבודו אהל כהיום{{ש}}

כבודו אופד להנשא{{ש}}

כבודו אור יזריח{{ש}}

כבודו אות ברבואות{{ש}}

כהושעת אב המון{{ש}}

כהושעת אדם{{ש}}

כהושעת אלים{{ש}}

כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}}

כהושעת טמון גומא{{ש}}

כהושעת יגיעי נשם{{ש}}

כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}}

כהושעת ידידים (להו&quot;ר){{ש}}

כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}}

כהושעת יהודה ואפרים{{ש}}

כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}}

כהושעת ילידי אהב{{ש}}

כהושעת יקושי מלבן{{ש}}

כהושעת יקיר{{ש}}

כהושעת ירויי היאור{{ש}}

כהושעת ישע לזכרון{{ש}}

כהושעת ניני אב המון{{ש}}

כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}}

כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}}

כי אנו עמך{{ש}}

כי אשמרה שבת{{ש}}

כי בשם אדיר תצאון{{ש}}

כי הנה כחומר{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}}

כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}}

כי רכובו בערבות{{ש}}

כירי רם{{ש}}

ככלות ייני{{ש}}

כל ברואי מעלה ומטה{{ש}}

כל מקדש שביעי{{ש}}

כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}}

כמה אלהי{{ש}}

כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}}

כסא אורי וישעי{{ש}}

כתובה לחג השבועות{{ש}}

כתועים ואין לבקש{{ש}}

כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}}

כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}}

כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}}

כתר מלכות (רדב&quot;ז){{ש}}

=ל=

לא אמות לא אמות{{ש}}

לא ארמון על משפטו{{ש}}

לא בקשתי אל אבטח{{ש}}

לא קם נביא{{ש}}

לאל עורך דין{{ש}}

לבית לוי ומשפחתו{{ש}}

לבעל התפארת{{ש}}

לדוד שיר ומזמור{{ש}}

לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}}

לולי ד' שהיה לנו{{ש}}

ליל שיכורים{{ש}}

ליל שמורים אור ישראל{{ש}}

ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}}

ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}}

לך אלי תשוקתי{{ש}}

לך אלים אלפי אלפים{{ש}}

לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}}

לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}}

לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}}

לך יאדיר כל יציר{{ש}}

לכה דודי{{ש}}

למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}}

למה הקץ{{ש}}

למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}}

למי אבכה{{ש}}

למי אבכה וכף אכה{{ש}}

למען אב אץ לבוא{{ש}}

למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}}

למען אב הכירך{{ש}}

למען אב הנוסה בעשרה{{ש}}

למען אב השכים{{ש}}

למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}}

למען אב ידעך{{ש}}

למען אב ידעך מכל אומות{{ש}}

למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}}

למען אב נבחן בעשר{{ש}}

למען אב נם יוקח נא{{ש}}

למען אב נפקד{{ש}}

למען אב נצטוה{{ש}}

למען אב עקד בן{{ש}}

למען אברהם האהוב{{ש}}

למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}}

למען אהבת קדומים{{ש}}

למען אהל ארמנותיך{{ש}}

למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}}

למען אזרחי הנשלך{{ש}}

למען איתן{{ש}}

למען אמיץ בן שלוש{{ש}}

למען אמיתך{{ש}}

למען אסף להחיות{{ש}}

למען תמים בדורותיו{{ש}}

למען תמים עש תיבה{{ש}}

למען תפר עלה תאנה{{ש}}

למענך אדיר באדירים{{ש}}

למענך אל אחד ואין שני{{ש}}

למענך אל הושיעה{{ש}}

למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}}

למענך אל עוטה אורות{{ש}}

למענך אלהי{{ש}}

למענך אלהי האלהים{{ש}}

למענך אלהינו{{ש}}

למענך ולא לנו{{ש}}

למענך תקיף{{ש}}

למקדימים בתפילה{{ש}}

למתודה חטאתיו{{ש}}

לנר ולבשמים{{ש}}

לפדות עם דל{{ש}}

לפניך אני כורע{{ש}}

=מ=
מארוד וארפד{{ש}}

מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}}

מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}}

מברך רחמנא{{ש}}

מדי שנה קינה{{ש}}

מה ידידות{{ש}}

מה יפית{{ש}}

מה לך יצרי{{ש}}

מה לך שר תשאל{{ש}}

מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}}

מה נאוו עלי{{ש}}

מה נכבד היום{{ש}}

מה נעים נאוה תהילה{{ש}}

מה נפתח ונימא{{ש}}

מה נשתנה{{ש}}

מהולל אקרא ה'{{ש}}

מהללך ורב גדלך{{ש}}

מוחץ ורופא{{ש}}

מולך מוני{{ש}}

מושך חסד ליודעיו{{ש}}

מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}}

[[מושיע ומגן לנו חוסים]]

מחוללת מהוללת{{ש}}

מחי ומסי{{ש}}

מחנות עליונים{{ש}}

מי אדר והוד{{ש}}

מי העומד בהראה{{ש}}

מי זאת עולה יפהפיה{{ש}}

מי יתן ראשי מים{{ש}}

מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}}

מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}}

מי כמוך (ריה&quot;ל){{ש}}

מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}}

[[מי כמוך אומר ומקים]]

מי לה' אתי עורך{{ש}}

מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}}

מי שענה לאברהם אבינו{{ש}}

מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}}

מימים ימימה{{ש}}

מכניסי רחמים{{ש}}

מלא פי שירה{{ש}}

מלאכי צבאות בעלצון{{ש}}

מלאכי רחמים{{ש}}

מלך אדיר ונורא{{ש}}

מלך אזור גבורה{{ש}}

מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}}

מלך אמון מאמרך{{ש}}

מלך אמיץ ואיום{{ש}}

מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}}

מלך גואל ומושיע{{ש}}

מלך מלכים רם על רמים{{ש}}

מלך עליון אל דר במרום{{ש}}

מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}}

מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}}

מלך עתיק ימים{{ש}}

מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}}

מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}}

מלכי עולם בורא{{ש}}

מנוחה ושמחה{{ש}}

מנומם בעת קומם{{ש}}

מסוד חכמים{{ש}}

מעוז צור{{ש}}

מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}}

מפי אל{{ש}}

מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}}

מציון אל עליון{{ש}}

מצרי ערי יצרי{{ש}}

מקדים וראש לקוראים{{ש}}

מקהלות עם{{ש}}

מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}}

מקוה ישראל מושיעו{{ש}}

מקור עיני{{ש}}

מרומים ישכן{{ש}}

מרים לראשי{{ש}}

מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}}

מרנא דבשמיא{{ש}}

מרשות אלהי האלהים{{ש}}

מרשות אלהי קדם{{ש}}

מרשות האל הגדול{{ש}}

מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}}

מרשות שוכן עד{{ש}}

משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}}

משביח שאון ימים{{ש}}

משמים שלום לעם{{ש}}

משנאי הצמיד{{ש}}

משתחוים להדרת קודש{{ש}}

מתי יבושר עם{{ש}}

מתי יעקב תפארון{{ש}}

=נ=

נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}}

נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}}

נכון לבו{{ש}}

נלאה להיליל על שברנו{{ש}}

נפשי עוז תדרכי{{ש}}

נשמת ילדים שוממים{{ש}}

נשמת ישרים יהלוך{{ש}}

נשמת מלומדי מורשה{{ש}}

נשמת שדודים נדודים{{ש}}

=ס=
סגולתי איומה נשאתי{{ש}}

סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}}

סגולתי משכתיך חסד{{ש}}

סוכה ולולב{{ש}}

סוכת שלם{{ש}}

סימן טוב יהיה לכל{{ש}}

סימני ליל הסדר{{ש}}

סלח נא אשמות{{ש}}

סלח נא אשמתנו{{ש}}

סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}}

=ע=

עב קל ממרומך{{ש}}

עד אן צבי מודח{{ש}}

עד מתי ה'{{ש}}

עובדי האל באמונה{{ש}}

עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}}

עורה נא ימינך רמה{{ש}}

עורו שירו שיר{{ש}}

עורי נצורה כבבת{{ש}}

עזוז אדירירון{{ש}}

עזר מצרי{{ש}}

עזרני אל חי{{ש}}

עין ולב{{ש}}

עינינו לך תלינו{{ש}}

על אהבתך{{ש}}

על אהבתך (מנוקד){{ש}}

על אלה תרדנה{{ש}}

על בית זה ויושביהו{{ש}}

על היכלי אבכה{{ש}}

על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}}

על הר המוריה{{ש}}

על זה היה דוה לבנו{{ש}}

על יום חורבן היכל מקודש{{ש}}

על משכבי בלילות{{ש}}

על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}}

עלינו לשבח{{ש}}

עם אשר יה ברך{{ש}}

עם ה' השלחה{{ש}}

עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}}

ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}}

ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}}

ענה איומה{{ש}}

ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}}

ענה איומים בעוז{{ש}}

ענה אמוני שבט ראובן{{ש}}

ענה אתויים{{ש}}

ענה תאבי ישעך{{ש}}

עננו אבינו{{ש}}

עננו אלוהי אברהם{{ש}}

עשה למען שמך{{ש}}

עת דודים כלה{{ש}}

עת שערי רצון להפתח{{ש}}

=פ=
פורים פורים{{ש}}

פסח אכלו פחוזים{{ש}}

פצחו רון ותהילה{{ש}}

פרה אמרה קשה{{ש}}

=צ=
צור משלו{{ש}}

צורי גואלי יה{{ש}}

ציון אשר יאמרו{{ש}}

ציון במשפט לכי לך{{ש}}

ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}}

ציון ה' לכס בחר{{ש}}

ציון הלא תשאלי{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}}

ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}}

ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}}

ציון ידידות ידיד{{ש}}

ציון מנת שלום{{ש}}

ציון מעוז קרית מלך{{ש}}

ציון מעון חשקי{{ש}}

ציון עטרת צבי{{ש}}

ציון צפירת פאר{{ש}}

ציון קדוש משכני עליון{{ש}}

ציון קחי כל צרי{{ש}}

ציון תקונני עלי ביתך{{ש}}

צמאה נפשי{{ש}}

צעקה יוכבד{{ש}}

=ק=
קדוש אדיר בעליתו{{ש}}

קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}}

קדש ורחץ{{ש}}

קול אהלה תתיפח{{ש}}

קול ברמה נשמע ביללה{{ש}}

קול יעקב קורא{{ש}}

קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}}

קול מהלל יגדל{{ש}}

קום חתן{{ש}}

קומה ה' למנוחתך{{ש}}

קומו ברינה עדת אמוני{{ש}}

קוראי מגילה{{ש}}

קינת אומן{{ש}}

קמתי באשמורת{{ש}}

קמתי ותדד שנתי{{ש}}

קמתי להלל{{ש}}

קרב אורך לעניה{{ש}}

קריה יפהפיה{{ש}}

=ר=
ראה שמש{{ש}}

ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}}

רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}}

רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}}

רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}}

רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}}

רומה אלהים שמך לקדש{{ש}}

רועה ישראל האזינה{{ש}}

==ר-802==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר&quot;ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גדול העצה ורב העלילה]]'''.
==ר-803==
'''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר&quot;ע בורא עולם במדת רחמים חלר&quot;ע גואל ומושיע חלר&quot;ע דיין אלמנות]]'''.
רחם נא עליו{{ש}}

רחמים פשוטים{{ש}}

רחמנא אידכר לן{{ש}}

רחמנא דא היא אוריתך{{ש}}

רחמנא חטינן{{ש}}

רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}}

רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}}

רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}}

ריב בין שבת וחנוכה{{ש}}

ריבון כל העולמים{{ש}}

רם אור גדול נעלם{{ש}}

רנו ושבחו לאל{{ש}}

רעה בשבטך{{ש}}

רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}}

רפא צירי{{ש}}

=ש=
שאו לבבכם לכפיכם{{ש}}

שאו מנחה משובחה{{ש}}

שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}}

שאי קינה במגינה{{ש}}

שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}}

שאלי שרופה באש{{ש}}

שבחו אל עדת ישראל{{ש}}

שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}}

שבטי איתני{{ש}}

שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}}

==ש-273==
'''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. —  גאולה —  סי' שלמה [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&amp;st=&amp;pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&amp;st=&amp;pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&amp;st=&amp;pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=798&amp;hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&amp;st=&amp;pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד&quot;ל|רומא שד&quot;ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח&quot;ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ&quot;פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&amp;st=&amp;pgnum=143&amp;hilite= 70]; [אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=18&amp;hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&amp;st=&amp;pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז|תחנונים וסליחות-שמ&quot;ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי &quot;מחוצים לחוצים&quot; וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב&quot;ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}}

שבץ אחזני{{ש}}

שבת היום לה'{{ש}}

שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}}

שבת ומילה{{ש}}

שבת זה שבת הגדול{{ש}}

שבת סורו מני{{ש}}

שדודים נדודים{{ש}}

שדי אל מה נורא{{ש}}

שואף כמו עבד{{ש}}

שוכני בתי חמר{{ש}}

שוכנת בשדה{{ש}}

שולמית הנבחרת מעמים{{ש}}

שוממתי ברב יגוני{{ש}}

שומר ישראל{{ש}}

שומרון קול תתן{{ש}}

שופט כל הארץ{{ש}}

שושן עמק{{ש}}

שושנת ורד{{ש}}

שזופת שמש{{ש}}

שח ציר נאמן{{ש}}

שחי לאל{{ש}}

שחר אבקשך{{ש}}

שחר להודות לך קמתי{{ש}}

שחר קמתי להודות{{ש}}

שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}}

שטר עלי בעדים וקנין{{ש}}

שימו לב על הנשמה{{ש}}

שימני ראש{{ש}}

שיר אל נעלם{{ש}}

שיר אענה{{ש}}

שיר היחוד{{ש}}

שיר הכבוד{{ש}}

שיר ושבח עירכו{{ש}}

שיר חדש אשיר{{ש}}

שיר חדש זמרו{{ש}}

שירה לאל נרננה{{ש}}

שירו לאל הודו לשמו{{ש}}

שירו לאל נבוני{{ש}}

שירו לאל נועם{{ש}}

שירו לאל שיר חדש{{ש}}

שירו לה' בחורי וזקני{{ש}}

שירו לה' הודו לו{{ש}}

שירות ותשבחות אתנה{{ש}}

שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}}

שכולה אכולה{{ש}}

[[שכולה גלמודה]]

שכורת ולא מיין{{ש}}

שכינה צועקת בהרע{{ש}}

שלום וצדק נשקו{{ש}}

שלום לבוא שבת{{ש}}

שלום לך דודי{{ש}}

שלום עליכם אתם{{ש}}

שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}}

שלום תשפות לנו{{ש}}

שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}}

שלמא לכון שארא דישראל{{ש}}

שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}}

שם אל קמתי לברך{{ש}}

שמחו בשמחת תורה{{ש}}

שמחו בשמחת תורת משה{{ש}}

שמחו נא{{ש}}

שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}}

שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}}

שמחתי באומרים לי{{ש}}

שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}}

שמך לעד בפי מועד{{ש}}

שמם הר ציון{{ש}}

שמע האל{{ש}}

שמע קולי{{ש}}

שמעו והאזינו{{ש}}

שמעו נא תוכחת{{ש}}

שמעתי מפאתי תימן{{ש}}

שמרו שבתותי{{ש}}

שנאנים שאננים{{ש}}

שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}}

==ש-1952==
'''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב&quot;ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&amp;st=&amp;pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח&quot;ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח&quot;ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&amp;st=&amp;pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע&quot;י|ע&quot;י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&amp;st=&amp;pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב&quot;ר|שירי שלמה-ב&quot;ר]] ח&quot;ב (*) ח&quot;ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&amp;st=&amp;pgnum=19&amp;hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח&quot;ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&amp;st=&amp;pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח&quot;ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&amp;st=&amp;pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: &quot;וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות&quot;. הרוו&quot;ה במאמרו &quot;[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]&quot; מעלה בחשבונו שתס&quot;א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט&quot;ו (1055) או תתל&quot;ה (1075), &quot;כי תחילת מלכות ישמעאל ד&quot;א שנ&quot;ד (594) או שע&quot;ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]&quot;. אחריו נגרר בעל ע&quot;י בפירושו ואחז בשנת תטט&quot;ו, ודוקעס ג&quot;כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל&quot;ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי&quot;ר חלק על הרוו&quot;ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ&quot;ל בגוף הפיוט &quot;הרי ארבע מאות ושלושים ואחת&quot; ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי&quot;ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&amp;st=&amp;pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה&quot;נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח&quot;ג (*ח&quot;ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&amp;st=&amp;pgnum=177 172]) כי המלים &quot;שנת ארבע אלפים ושע&quot;ד ליצירה&quot; היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק &quot;ובימיו יצא מחמד לעולם&quot; (עי' ג&quot;כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד&quot;ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&amp;st=&amp;pgnum=176&amp;hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד&quot;ל שתס&quot;א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה&quot;נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד&quot;ל|אגרות שד&quot;ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה&quot;נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י&quot;א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה&quot;נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס&quot;א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה&quot;נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב&quot;ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: &quot;וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות&quot; וכן הוא ג&quot;כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ&quot;י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש&quot;ש]] ח&quot;א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר &quot;[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול&quot; (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: &quot;וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות&quot;. מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&amp;req=46778&amp;st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&amp;_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&amp;st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&amp;pgnum=35&amp;hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}}

שני זיתים נכרתים{{ש}}

שננו לשונם בני אונם{{ש}}

שנת אוצרך הטוב{{ש}}

שנת אורה שנת ברכה{{ש}}

שנת אסומה ובלולה{{ש}}

שנת ארץ תתן יבולה{{ש}}

שעה נאסר{{ש}}

שעה עליון לקול אביון{{ש}}

שער אשר נסגר{{ש}}

שער הרחמים{{ש}}

שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}}

שעריך בדפקי{{ש}}

שפל רוח{{ש}}

שפעת רביבים{{ש}}

שרי קודש היום{{ש}}

שרפו הבירה{{ש}}

שש מאות נקראות{{ש}}

ששוני רב בך{{ש}}

שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}}

שתה ימי גלותי{{ש}}

שתי פעמים מקוימים{{ש}}

=ת=
תא שמע מרא דעלמא{{ש}}

תאבת יום זה{{ש}}

תאות לב לא השגנו{{ש}}

תאות נפש ולב{{ש}}

תאחר מיום זכרון{{ש}}

תאיר אורנו{{ש}}

[[תאיר נוגה]]

תאלת יום ענוי{{ש}}

תאמר למחות אשמינו{{ש}}

תאמת אור בקדש{{ש}}

תבוא לפניך שועת חנון{{ש}}

תגרת יד אסוף{{ש}}

תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}}

תהיינה עיניך פקוחות{{ש}}

תוחלת ישראל{{ש}}

תומת צורים וחסדם{{ש}}

תורה הקדושה{{ש}}

תורתא דמרביא{{ש}}

תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}}

[[תחילת כל מעש]]

תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}}

תחלי תורה{{ש}}

תחרות רוגז הניח{{ש}}

תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}}

תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}}

תכפו עלינו צרות{{ש}}

תמהנו מרעות{{ש}}

תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}}

תמור עבודת מזין{{ש}}

תנות צרות לא נוכל{{ש}}

תנחם על עפר ואפר{{ש}}

תעודה החמודה{{ש}}

תעינו מאחריך{{ש}}

תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}}

תעלת צרי{{ש}}

תענה אמונים{{ש}}

תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}}

תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}}

תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}}

תפילתו של כהן גדול{{ש}}

תפלה לקדמך{{ש}}

תפן להקשיב ממעונים{{ש}}

תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}}

תרומה הבדילנו{{ש}}

תשבי צורי{{ש}}

תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}}

תשובה חשובה{{ש}}

תתברך אלהי האלהים{{ש}}

תתמוך גורלנו{{ש}}

תתן אחרית לעמך{{ש}}</text>
      <sha1>aplk5h6jidl5geq3yysz7v8pm7ccedv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740089</id>
    <revision>
      <id>3018189</id>
      <parentid>3011528</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T07:16:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>The duke העביר את הדף [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון]] לשם [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר]]: תיקון שם לפי תוכן הסיפור</comment>
      <origin>3011528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2512" sha1="clnyipsa80lu2r2o8on1mjijz09ljcp" xml:space="preserve">{{ספר חול
|מחבר=יון אאורטנאסון
|שם ספר=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים
|שם נוסף=האחים והנייר
|הקודם=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורים מצחיקים/האחים מבאהקי
|רישום הקודם=האחים מבאהקי
|הבא=סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/עמוקים הם ערוצי איסלנד
|רישום הבא=עמוקים הם ערוצי איסלנד
|סוגה=אגדות
}}
{{בעבודה}}

פעם היה איכר אחד שגר ליד חוף הים. היו לו שני בנים. אין סיפורים עליו עד ממש לפני מותו, שאז הוא נתן להם נייר ישן עם משהו כתוב עליו ואמר להם שהם צריכים לקחת את זה איתם, במיוחד כשהם הולכים לים, כי אז יהיה להם שלל{{הערה|&lt;small&gt;הערת המתרגם: הכוונה לשלל דיג - כמות הדגים.&lt;/small&gt;}} לא פחות משל אחרים.

האחים הודו לו על הנייר וניסו לקרוא את מה שהיה כתוב שם, אך מכיוון שלא הבינו אף מילה הם חשבו שזה קסם, ייחסו חשיבות רבה לנייר ולא גילו עליו לאף אחד.

בעקבות אביהם הם הפכו לבעלי בתים שם, ורק לעיתים נדירות שכחו לקחת את הנייר איתם. הם האמינו מאוד בנייר והדייג הצליח כפי שציפו. כשהוא היה איתם הדיג שלהם היה המוצלח ביותר באיזור, אך אם הם שכחו אותו על היבשה השלל היה מועט או שאפילו לא היה בכלל.

היו הרבה דיבורים על איך האחים מצליחים בדיג ביחס לכל האחרים באיזור ולעיתים התייחסו אליהם בתור ברי מזל באופן חריג. כי למרות שספינות רבות הפליגו באותו היום לים, קרה שאף אחד לא הצליח לראות בשלל, בעוד הם זכו לו.

לכן אנשים התחילו להתלחשש על כך שלאחים יש קסם דיג והחלו לדבר איתם על הנושא. והאחים, למרות שחשבו שהאנשים צודקים בדבריהם, לא לקחו את הדברים ברצינות.

'''-- התרגום בעבודה --'''

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סיפורי עם ואגדות איסלנדיים]]</text>
      <sha1>clnyipsa80lu2r2o8on1mjijz09ljcp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/396</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743974</id>
    <revision>
      <id>3018150</id>
      <parentid>3017935</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:58:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018150</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4276" sha1="iefz69exq259lt9x2cdor5w8qlubbnc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיג
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
והנה היסוד אשר למד ר׳ יהודה ממעשה זו שהיו ישנים תחת המטה בסוכה,
הוא כי סוכה דירת קבע בעינן, ועל כן לא אתי אהל עראי (של המטה) ומבטל
‬‫אהל קבע.

ומזה עצמו באו דבריו ב[[משנה סוכה א א|ריש מס׳ סוכה]] ״סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים
אמה פסולה ור׳ יהודה מכשיר.״

ולשונו של הר״ב שם ״סוכה שהיא גבוהה וכו׳ דסוכה דירת עראי בעינן
וכו׳ ור׳ יהודה מכשיר{{שוליים|(סו)}} דסבר סוכה דירת קבע בעינן״{{שוליים|(סז)}}.

ולשונו של הרי&quot;ף שם אחרי שהביא הדרשות של רבה ור׳ זירא ודברי רבא:

״איכא מאן דאמר הילכתא כרבה וכו׳ ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא
דקיימא לן סוכה דירת עראי בעינן ור׳ יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת
קבע בעינן וכו׳.״

ולשונו של בעל המאור שם ״יש שמתמיהין על הרי״ף מה ראה לפסוק
דלא כר׳ יהודה בין בגובה סוכה בין בישן תחת המטה בסוכה בין בישן בכילה
סוכה וכו'&quot;.

ומדובר הכל בר׳ יהודה עצמו על חשבונו, וכן הוא בגמ׳, אף שהדברים
מפורשים שכל יסוד פלוגתתם אינו כי אם ממה שראו אצל דור העבר ודנו מזה
איך היתה הקבלה בזה.

וכן בא סתם במשנה [[סוכה כא ב|סוכה ד׳ כ&quot;א]] [[משנה סוכה ב ב|פרק ב׳ משנה ב׳]] ״הסומך סוכתו בכרעי
המטה כשרה ר׳ יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה״.

ולשונם של רש&quot;י והר״ב ״ר׳ יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן״.

והדברים במשנתנו נסדרו סתם כאלו הם דברי ר׳ יהודה מדעתו ומסברתו.

אבל הדבר מבואר שכל דבריו וגם דברי החולקים עליו הם ממה שלמדו
וראו מראשי הדור הקודם.

והדברים עדין לא נתפשטו ומפני טרופי העת ועדין לא נחקרו בכל משך
הזמן הגדול הזה, אף כי לא נקבעו במתיבתא אשר לא היתה אז כלל, ונחקרו רק
בשלפי השמד.

ובכל זה וכיוצא בזה לא הי׳ מקום לר׳ נתן הבבלי לחלוק עמהם.

ועי׳ במס׳ [[ברכות טו א|ברכות במשנה ד׳ ט&quot;ו]] ([[משנה ברכות ב ג|פרק ב׳ משנה ג׳]]) ״הקורא את שמע ולא
השמיע לאזנו יצא ר׳ יוסי אומר לא יצא״.

והנה בא זה במשנה מחלוקת סתם על חשבונם הם, אבל בתוספתא שם
פ&quot;ב נאמר:

״בעל קרי וכו׳ קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו וכו׳ דברי ר׳ מאיר
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;
---------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מח/&gt;
{{שולייםלמטה|(סו)}} ובגמ׳ בריש מס' סוכה באו דרשות רבות ושונות על זה כי מזה למדו.

וכבר נתבארו לנו כל ענינם של הדרשות האלה.

והדבר מפורש שר׳ יהודה למד זה ממה שראה בפני הזקנים, ור׳ שמעון וחביריו חולקים
עליו גם כן מהלכה למעשה ודברי רבן גמליאל.

{{שולייםלמטה|(סז)}} ולשון יסוד המשנה שם הי׳ ״סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה
שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה&quot;.

וסבר ר׳ יהודה דלא בא ביסוד המשנה גבוהה למעלה מעשרים אמה מפני שזה באמת כשר.

וחכמים סוברים דלא נקטו למעלה מעשרים משום דלא דברו חכמים אלא בהוה,

מה שאין כן שאין בה עשרה טפחים השכיח מאד אצל שומרי גנות ופרדסים.

&lt;קטע סוף=הערות מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>iefz69exq259lt9x2cdor5w8qlubbnc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018155</id>
      <parentid>3018150</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:04:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018155</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4307" sha1="1yts2ni4c3pmf3yc0pw2q4u3r3xztb2" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫סוף ימי סידור המשנה וחתימתה

תיג
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
והנה היסוד אשר למד ר׳ יהודה ממעשה זו שהיו ישנים תחת המטה בסוכה,
הוא כי סוכה דירת קבע בעינן, ועל כן לא אתי אהל עראי (של המטה) ומבטל
‬‫אהל קבע.

ומזה עצמו באו דבריו ב[[משנה סוכה א א|ריש מס׳ סוכה]] ״סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים
אמה פסולה ור׳ יהודה מכשיר.״

ולשונו של הר״ב שם ״סוכה שהיא גבוהה וכו׳ דסוכה דירת עראי בעינן
וכו׳ ור׳ יהודה מכשיר{{שוליים|(סו)}} דסבר סוכה דירת קבע בעינן״{{שוליים|(סז)}}.

ולשונו של הרי&quot;ף שם אחרי שהביא הדרשות של רבה ור׳ זירא ודברי רבא:

״איכא מאן דאמר הילכתא כרבה וכו׳ ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא
דקיימא לן סוכה דירת עראי בעינן ור׳ יהודה דמכשיר סבירא ליה דסוכה דירת
קבע בעינן וכו׳.״

ולשונו של בעל המאור שם ״יש שמתמיהין על הרי״ף מה ראה לפסוק
דלא כר׳ יהודה בין בגובה סוכה בין בישן תחת המטה בסוכה בין בישן בכילה
סוכה וכו'&quot;.

ומדובר הכל בר׳ יהודה עצמו על חשבונו, וכן הוא בגמ׳, אף שהדברים
מפורשים שכל יסוד פלוגתתם אינו כי אם ממה שראו אצל דור העבר ודנו מזה
איך היתה הקבלה בזה.

וכן בא סתם במשנה [[סוכה כא ב|סוכה ד׳ כ&quot;א]] [[משנה סוכה ב ב|פרק ב׳ משנה ב׳]] ״הסומך סוכתו בכרעי
המטה כשרה ר׳ יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה״.

ולשונם של רש&quot;י והר״ב ״ר׳ יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן״.

והדברים במשנתנו נסדרו סתם כאלו הם דברי ר׳ יהודה מדעתו ומסברתו.

אבל הדבר מבואר שכל דבריו וגם דברי החולקים עליו הם ממה שלמדו
וראו מראשי הדור הקודם.

והדברים עדין לא נתפשטו ומפני טרופי העת ועדין לא נחקרו בכל משך
הזמן הגדול הזה, אף כי לא נקבעו במתיבתא אשר לא היתה אז כלל, ונחקרו רק
בשלפי השמד.

ובכל זה וכיוצא בזה לא הי׳ מקום לר׳ נתן הבבלי לחלוק עמהם.

ועי׳ במס׳ [[ברכות טו א|ברכות במשנה ד׳ ט&quot;ו]] ([[משנה ברכות ב ג|פרק ב׳ משנה ג׳]]) ״הקורא את שמע ולא
השמיע לאזנו יצא ר׳ יוסי אומר לא יצא״.

והנה בא זה במשנה מחלוקת סתם על חשבונם הם, אבל ב[[תוספתא/ברכות/ב|תוספתא שם
פ&quot;ב]] נאמר:

״בעל קרי וכו׳ קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו וכו׳ דברי ר׳ מאיר
&lt;קטע סוף=פרק מח/&gt;
---------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מח/&gt;
{{שולייםלמטה|(סו)}} ובגמ׳ בריש מס' סוכה באו דרשות רבות ושונות על זה כי מזה למדו.

וכבר נתבארו לנו כל ענינם של הדרשות האלה.

והדבר מפורש שר׳ יהודה למד זה ממה שראה בפני הזקנים, ור׳ שמעון וחביריו חולקים
עליו גם כן מהלכה למעשה ודברי רבן גמליאל.

{{שולייםלמטה|(סז)}} ולשון יסוד המשנה שם הי׳ ״סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה
שלש דפנות ושחמתה מרובה מצילתה פסולה&quot;.

וסבר ר׳ יהודה דלא בא ביסוד המשנה גבוהה למעלה מעשרים אמה מפני שזה באמת כשר.

וחכמים סוברים דלא נקטו למעלה מעשרים משום דלא דברו חכמים אלא בהוה,

מה שאין כן שאין בה עשרה טפחים השכיח מאד אצל שומרי גנות ופרדסים.

&lt;קטע סוף=הערות מח/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1yts2ni4c3pmf3yc0pw2q4u3r3xztb2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743977</id>
    <revision>
      <id>3018166</id>
      <parentid>3017957</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:29:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3018166</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8567" sha1="mpp7jo5jmo45j0utwtrmly37x1l9qa2" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ז|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ח''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ט|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}} 
{{המשנה|א|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, וְיֵשׁ נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין, מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין, לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. וְאֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין: הָאָב אֶת הַבָּנִים, וְהַבָּנִים אֶת הָאָב, וְהָאַחִין מִן הָאָב, נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ, וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וּבְנֵי אֲחָיוֹת, נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בָּנֶיהָ, וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעְלָהּ, וַאֲחֵי הָאֵם, מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם, לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא: &quot;אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ&quot; ([[במדבר כז ח]]); בֵּן קוֹדֵם לְבַת, וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לְבַת. בַּת קוֹדֶמֶת לְאַחִין; יוֹצְאֵי יְרֵכָהּ שֶׁל בַּת, קוֹדְמִין לְאַחִין. אַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב; יוֹצְאֵי יְרֵכָן שֶׁל אַחִין, קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה, יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בְּנַחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן, שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם; וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר; וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר, נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת בְּנַחֲלָה. אֶלָּא שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאָב, וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם; וְהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאָב, וְאֵינָן נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאֵם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הָאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר – לֹא יִטֹּל פִּי שְׁנַיִם, אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי – לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו, לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. הַמְּחַלֵּק נְכָסָיו לְבָנָיו עַל פִּיו, רִבָּה לְאֶחָד וּמִעֵט לְאֶחָד, וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר, דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה, לֹא אָמַר כְּלוּם. כָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף מִשּׁוּם מַתָּנָה, דְּבָרָיו קַיָּמִין. הָאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּת, בִּתִּי תִּירָשֵׁנִי בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן, לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אִם אוֹמֵר עַל מִי שֶׁהוּא רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, דְּבָרָיו קַיָּמִין; וְעַל מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְיָרְשׁוֹ, אֵין דְּבָרָיו קַיָּמִין. הַכּוֹתֵב אֶת נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֲבָל אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, זָכוּר לַטּוֹב:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;הָאוֹמֵר: זֶה בְּנִי, נֶאֱמָן. זֶה אָחִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן, וְנוֹטֵל עִמּוֹ בְּחֶלְקוֹ; מֵת, יַחְזְרוּ נְכָסִים לִמְקוֹמָן. נָפְלוּ לוֹ נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר, יִירְשׁוּ אֶחָיו עִמּוֹ. מִי שֶׁמֵּת וְנִמְצֵאת דִּיַּתִּיקִי קְשׁוּרָה עַל יְרֵכוֹ, הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם; זִכָּה בָּהּ לְאַחֵר, בֵּין מִן הַיּוֹרְשִׁין, בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִן הַיּוֹרְשִׁין, דְּבָרָיו קַיָּמִין:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב: מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ, הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב, מְכוּרִין עַד שֶׁיָּמוּת; מָכַר הַבֵּן, אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם, עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. הָאָב תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה; וּמַה שֶּׁהִנִּיחַ תָּלוּשׁ, הֲרֵי הוּא שֶׁל יוֹרְשִׁין. הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִים עַל הַקְּטַנִּים, וְלֹא הַקְּטַנִּים נִזּוֹנִין עַל הַגְּדוֹלִים, אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ הַגְּדוֹלִים, יִשְׂאוּ הַקְּטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ הַקְּטַנִּים: הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם; אֶלָּא מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֲבִיהֶם, נָתַן:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ח|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת עַל הַקְּטַנּוֹת, וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. נָשְׂאוּ גְדוֹלוֹת, יִשְׂאוּ קְטַנּוֹת; וְאִם אָמְרוּ קְטַנּוֹת: הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶן אַתֶּן, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. זֶה חֹמֶר בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנִים, וְאֵין נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנוֹת:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ח]]
[[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mpp7jo5jmo45j0utwtrmly37x1l9qa2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-29698-75</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743991</id>
    <revision>
      <id>3018175</id>
      <parentid>3018046</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T21:55:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29698-75</username>
        <id>45556</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תגובה</comment>
      <origin>3018175</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="539" sha1="o942cyst1htdx7ae6lhdnguph57xv9q" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:18, 29 במאי 2026 (IDT)

:תודה לך, כבר קיבלתי את ההודעה הזאת כמה פעמים. אך האתר שיוצרים בו חשבון חסום לי, וגם כפי שציינת, האתר הזה לא יהודי, ולפיכך אני לא מעוניין לערוך כאן [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 00:55, 31 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>o942cyst1htdx7ae6lhdnguph57xv9q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744000</id>
    <revision>
      <id>3018142</id>
      <parentid>3018115</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T18:29:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות לתעניות */ תגובה</comment>
      <origin>3018142</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1248" sha1="6kwzxy2fjjly1i1cfdegj41hvf83a3c" xml:space="preserve">==סליחות לתעניות==
כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:31, 29 במאי 2026 (IDT)

:אתה צודק וטעיתי מזכרון.
:גם במהדורות פרנקפורט תפ&quot;ה (אגב היא לא דפוס ראשון היה דפוס פ&quot;פ אחר בתנ&quot;א אבל אינו זמין) צד., זולצבאך תק&quot;י פט:, קרלסרוא תק&quot;ס פט:, פיורדא תקע&quot;ב פט: (ואני מניח גם קרלסרוא תקנ&quot;ח) נדפס סדר הסליחות לבה&quot;ב כמנהג אשכנז הכללי ליד סדר עלזאס. מאידך במהדורות (פיורדא?) תקכ&quot;ו ומיץ תקפ&quot;א נדפסו רק סליחות כמנהג עלזאס לכל התעניות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:29, 30 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6kwzxy2fjjly1i1cfdegj41hvf83a3c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018144</id>
      <parentid>3018142</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T19:03:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3018144</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1248" sha1="m969yepzs5s09hresc6r4rc8dy7zg36" xml:space="preserve">==סליחות לתעניות==
כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:31, 29 במאי 2026 (IDT)

:אתה צודק וטעיתי מזכרון.
:גם במהדורות פרנקפורט תפ&quot;ה (אגב היא לא דפוס ראשון היה דפוס פ&quot;פ אחר בתנ&quot;א אבל אינו זמין) צד., זולצבאך תק&quot;י פט:, קרלסרוא תק&quot;ל פט:, פיורדא תקמ&quot;ב פט: (ואני מניח גם קרלסרוא תקנ&quot;ח) נדפס סדר הסליחות לבה&quot;ב כמנהג אשכנז הכללי ליד סדר עלזאס. מאידך במהדורות (פיורדא?) תקכ&quot;ו ומיץ תקפ&quot;א נדפסו רק סליחות כמנהג עלזאס לכל התעניות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:29, 30 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>m969yepzs5s09hresc6r4rc8dy7zg36</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018186</id>
      <parentid>3018144</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T06:28:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות לתעניות */ תגובה</comment>
      <origin>3018186</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1560" sha1="avzho9w3hddudst594d3mv07faktkdk" xml:space="preserve">==סליחות לתעניות==
כמה שראיתי, במהדורות רעדלהיים של המנהג נדפסו סליחות רק לתעניות עשרה בטבת תענית אסתר וי&quot;ז בתמוז, ולבה&quot;ב לא נדפסו סליחות כלל. מכל מקום לג' תעניות נדפסו הסליחות לפי מנהג אלזס, ושוב נדפסו בדפוס צילום בספר 'שירת יעקב' תשע&quot;ה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:31, 29 במאי 2026 (IDT)

:אתה צודק וטעיתי מזכרון.
:גם במהדורות פרנקפורט תפ&quot;ה (אגב היא לא דפוס ראשון היה דפוס פ&quot;פ אחר בתנ&quot;א אבל אינו זמין) צד., זולצבאך תק&quot;י פט:, קרלסרוא תק&quot;ל פט:, פיורדא תקמ&quot;ב פט: (ואני מניח גם קרלסרוא תקנ&quot;ח) נדפס סדר הסליחות לבה&quot;ב כמנהג אשכנז הכללי ליד סדר עלזאס. מאידך במהדורות (פיורדא?) תקכ&quot;ו ומיץ תקפ&quot;א נדפסו רק סליחות כמנהג עלזאס לכל התעניות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:29, 30 במאי 2026 (IDT)
::יש גם הוצאה חדשה עם תרגום לצרפתית מילה במילה: [https://www.ladelivrance.org/produit/selihot-dalsace-traduites-mot-a-mot-hebreu-francais-phonetique-avec-annotations/ כאן] [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 09:28, 31 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>avzho9w3hddudst594d3mv07faktkdk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום שאת ויתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744004</id>
    <revision>
      <id>3018149</id>
      <timestamp>2026-05-30T19:56:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט לפורים ממחזור ויטרי (הנדפס)</comment>
      <origin>3018149</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1829" sha1="2rt67t61hsmuk6wuo7h2bsc0r8jclmo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יצחק''' (בן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וְיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים{{ש}}
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי{{ש}}
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי{{ש}}
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי{{ש}}
כּוֹס בְּיֵין רְקָחַי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי{{ש}}
חִשְּׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי{{ש}}
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי{{ש}}
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי / לִי יְרַד בְּגִבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|ק}}וּם קְרָא רְנָנִים / הַזְּמָן עֲלֵי הָמָן{{ש}}
עִם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בְּפַח אֲשָׁר טָמָן{{ש}}
דַּם בְּנֵי גְפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן{{ש}}
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / אֶעֱנֶה בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>2rt67t61hsmuk6wuo7h2bsc0r8jclmo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018152</id>
      <parentid>3018149</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:00:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3018152</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1885" sha1="g3g4lli48ppo37t8ohbp589pnyhflot" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יצחק''' (בן גיאת)}}

{{סי|י}}וֹם שְׂאֵת וְיֶתֶר / קִיְּמוּ לְדוֹר דוֹרִים{{ש}}
מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים

{{סי|צִ}}לְצְלֵי מְשׂוֹשִׂים / אֶקְרְאָה בְּנִיב שִׂיחָי{{ש}}
אֶזְכְּרָה לְנִסִּים / נִפְלְאוּ בְּתוֹךְ אֶחָי{{ש}}
יִטְּפוּ עֲסִיסִים / יִזְּלוּ בְּמַלְקוֹחָי{{ש}}
כּוֹס בְּיֵין רְקָחַי / יַהֲלֹךְ בְּמֵישָׁרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|חָ}}שׁ בְּאַף חֲרוֹנוֹ / בֶּן אֲגַג עֲמָלֵקִי{{ש}}
חִשְּׁבָה יְמִינוֹ / לַעֲקֹר עֲצֵי מִתְקִי{{ש}}
בַּעֲצַת לְשׁוֹנוֹ / שִׁלְּחוֹ אֲדוֹן צִדְקִי{{ש}}
גּוֹאֲלִי וְחִזְקִי / לִי יְרַד בְּגִבּוֹרִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}

{{סי|ק}}וּם קְרָא רְנָנִים / הַזְּמָן עֲלֵי הָמָן{{ש}}
עִם עֲדַת זְנוּנִים / שָׁח בְּפַח אֲשָׁר טָמָן{{ש}}
דַּם בְּנֵי גְפָנִים / אֶתְּנָה מְקוֹם דָּמָן{{ש}}
עֹז לְרָם וְנֶאֱמָן / אֶעֱנֶה בְּקוֹל שִׁירִים
{{רפרן|מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר / לַעֲשׂוֹת יְמֵי פוּרִים}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]</text>
      <sha1>g3g4lli48ppo37t8ohbp589pnyhflot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום שקם שבט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744005</id>
    <revision>
      <id>3018151</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט לפורים ממחזור ויטרי (הנדפס)</comment>
      <origin>3018151</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4199" sha1="g6zq6q6nzi1h26iezjxzxc5tigeo353" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יוספיה'''}}

{{סי|י}}וֹם שֶׁקָּם שֵׁבֶט תּוֹמְכַי / שַׁח גַּבְהוּת צָר הָיָה לְרֹאשׁ{{ש}}
מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ

{{סי|וּ}}בְקוּם רָשָׁע לַדּוֹר, וְקָאם / שָׁאוֹן וּמְהוּמָה בַּעֲדַת {{ש}}
גּוֹלִים, עַד שָׁמַע נָאֳקָם / צוּר מִצָּרָה יוֹם הוּלְדַת{{ש}}
וַיְקַנֵּא אֵל לִנְקֹם נָקָם / זָר מַעֲשֵׂהוּ לַזָּר, כְּדָת{{ר1}}
מַה לַּעֲשׂוֹת בִּבְכוֹר שׂוֹטְנַי / לִמְחוֹת וּלְשָׁרֵשׁ עַד תְּלֹשׁ{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר מָחָה רֹאשׁ מַחֲנַי / אִישׁ אֶפְרָתִי, וַיַּחֲלֹשׁ
{{רפרן|הזחה=2|מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ}}

{{סי|סִ}}בָּה הָיְתָה מֵאָז, בְּמָלְ/כוֹ בֶּן קִישׁ, וַיַּךְ מַחֲנֵה{{ש}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם וַיַּחֲמֹל / עוֹד שָׁאַר שֹׁרֶשׁ בַּסְּנֶה{{ש}}
אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר תְּמוֹל / וַתִּקְהֶינָה שִׁנֵּי בְנֵי-{{ר1}}
-הֶם אַחֲרֵיהֶם, עֵת חֹמְסַי / רַבּוּ עָלַי, לוּלֵי קְדוֹשׁ{{ר1}}
יִשְׂרָאֵל שָׁת לִי בּוֹסְסַי / תַּחְתַּי, לִכְבֹּשׁ לִכְתֹּשׁ וְדוֹשׁ
{{רפרן|הזחה=2|מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ}}

{{סי|פָּ}}רַח כָּרוֹשׁ נֵצֶר אֲגָג / קוֹץ מַכְאִיב שֶׁהִגְדִּיל כְּאֵב{{ש}}
וַיָּקֶם אֵל עֹשֵׂה סְיָג / מֵאֲחֵי שָׁאוּל גּוּרֵי זְאֵב{{ש}}
וַיְמַן הָמָן לֶאֱחֹז כְּדָג / בִּמְצוֹדָה רָעָה גַּם בְּאֶבְ-{{ר1}}
-רָתוֹ יָסֶךְ עַל בַּת דְּוָי / לֵאמֹר מַה תִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ{{ר1}}
רֶגַע נֶהְפַּךְ שִׁירוֹ לְ&quot;וַי&quot; / כַּאֲשֶׁר זָמַם צַדִּיק עֲנֹשׁ
{{רפרן|הזחה=2|מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ}}

{{סי|יִ}}זָּכֵר אֶל בֵּית יַעֲקֹב / יוֹם צֵאת מִבֵּית שָׂח &quot;לִי יְאֹר&quot;{{ש}}
נִין עֵשָׂו אָץ דָּם לַעֲקֹב / מֵחֲמַס אָחִיו הִשְׁאִיר שְׂאֹר{{ש}}
יִקְּבוּ אוֹרְרִים אָרוֹר וְקֹב / יוֹמוֹ, עַד יֶחְשְׁכוּ צַר וְאוֹר{{ר1}}
נָכוֹן לוֹ יוֹם חֹשֶךְ, וְלַיְ/שָׁרִים יִזְרַח אוֹר, יוֹם חֲבֹשׁ{{ר1}}
אֵל שִׁבְרִי, גַּם יַךְ הוֹלְלַי / קָדְקֹד וּזְרוֹעַ עַד יֵבוֹשׁ
{{רפרן|הזחה=2|מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ}}

{{סי|הָ}}בוּ לַצַּדִּיק מִפְּרִי / יָדָיו, שֵׁם עוֹלָם לִצְבִי{{ש}}
בִּלְשָׁן בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁת צֳרִי / לָחָלְיֵנוּ בַּצַּר שְׁבִי{{ש}}
הֵאִיר בֶּן יָאִיר עַם מְרִי/רֵי יוֹם, וַתַּעַשׂ בַּת אֲבִי-{{ר1}}
-חַיִל חַיִל, לָכֵן כְּדַי / זֵכֶר לָמוֹ כִּזְכֹר לְרֹאשׁ{{ר1}}
הֵם הֶאֱבִידוּ לְמַאֲבִידַי / שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה לַעֲנָה וְרוֹשׁ
{{רפרן|הזחה=2|מָט הָמָן לִפְנֵי מָרְדְּכַי / תַּחַת נַעֲצוּץ עָלָה בְרוֹשׁ}}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]</text>
      <sha1>g6zq6q6nzi1h26iezjxzxc5tigeo353</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/397</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1744006</id>
    <revision>
      <id>3018153</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪826‬‬  סוף ימי סידור המשנה וחתימתה &lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt; וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכ...&quot;</comment>
      <origin>3018153</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4744" sha1="rgdbeku4npqk27wvv9whrdbzdksi45y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר* מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט‬
‫בארץ ישראל עצמה בימים ההם‪ ,‬אף כי לא הניעו לחכמי בבל‪.‬‬
‫ומחלוקת ד מאיר ור*‪.‬שמעדן ב־ק פ*ד מ*א חיא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו‬
‫של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור וד ש אמר בשיטת ד‬
‫ישמעאל דיוחלט השור‪.‬‬
‫ועי׳ גיטין ד׳ סיו פרק ו׳ משנה ז׳ ״אמר לשנים תנו ג‪ !:‬לאשתי או לשלשה‬
‫כתבו נטי ותנו לאשתי הדי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו נט לאשתי הרי אלו‬
‫יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר ו ז ו ה ל כ ה ה ע ל ה‬
‫ר׳ ח נ י נ א א י ש א ו נ ו מ ב י ת ה א מ ו ר י ן )מר׳ עקיבא( מקובל אני באומר‬
‫לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ד‬
‫יוסי נומינו לשליה אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים‬
‫־‬
‫תנו גט לאשתי קילמדו ויכתבו ויתנו״‪.‬‬
‫וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא‪ ,‬ורבו להם‬
‫שמועות וקבלות בסוף הימים אשיר עדין לא הספיקה העית לא לברר ולא לקבוע‬
‫במתיבתא‪ ,‬ועל כן לא■ נתפשטו הדברים‪ ,‬ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו‬
‫‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור‪.‬‬
‫ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד‪ ,‬ובכל ימי פעולת דור‬
‫שלפי השמד אשר אז הי׳ סיף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה‪.‬‬
‫ועי׳ במשנה עירובין ד׳ מ״ה פרק ד׳ משנה ד׳ ״מי שישב בדרך ועמד וראה‬
‫והרי הוא סמ‪-‬וך לעיר ולא היתד■ כונתו לכך לא יכנס )להיות כאנשי העיר( דברי‬
‫ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס א מ ר ר׳ י ה ו ד ה מ ע ש ה ה י ׳ ו נ כ נ ס ר׳ ט ר פ ו ן‬
‫‪/‬‬
‫בלא מתכוין״‪.‬‬
‫ועי׳ ניטין ד׳ י׳ במשנדי ״בל השטרות העיולים בערכאות של עכו׳׳ם אף על‬
‫פי שחותמידין עיו״ם בשירים הוין מניטי נשיים ושח־ורי עבדים ר׳ שמעין אומר אף‬
‫אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״‪.‬‬
‫ובנם׳ ״וד‪.‬א לאו בני כריתות נינד‪.‬ו אמר ר־ זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו‬
‫של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירדי כרתי וכו׳‪.‬״‬
‫והנד‪ .‬לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וד‪.‬ביייו‪.‬‬
‫אבל בד׳ י*א בנם׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫ליה ב מ י ם ב צ י ד ן ל א י נ ח ל ק ו ר׳ ע ק י ב א ו ח כ מ י ם על יל השטרות‬
‫העולים בערכאות של עכוים שאע׳׳פ שחותמיד‪.‬ן עכוים כשרים ואפי׳ גיטי נשים‬
‫ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים‬
‫פוסלין חוץ מניטי נשים ושהמרי עבדים וכו׳‪.‬״‬
‫ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך■ נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן כזמנם‪.‬‬
‫ועי׳ כלאים פרק ז׳ משנד‪ .‬ד׳ ה׳ ״המסכך את גפנו על נבי תבואתו של‬
‫חבירו הרי זה קדש וחייב ׳באחריותו ד׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אץ אדס מקדש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rgdbeku4npqk27wvv9whrdbzdksi45y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018156</id>
      <parentid>3018153</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T20:07:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018156</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4715" sha1="jf4gudex0i080sntnogqxz9n483xhuc" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר' מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט
בארץ ישראל עצמה בימים ההם, אף כי לא הגיעו לחכמי בבל.

ומחלוקת ר' מאיר ור' שמעון ב&quot;ק פ*ד מ*א חיא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו‬
‫של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור וד ש אמר בשיטת ד‬
‫ישמעאל דיוחלט השור‪.‬‬
‫ועי׳ גיטין ד׳ סיו פרק ו׳ משנה ז׳ ״אמר לשנים תנו ג‪ !:‬לאשתי או לשלשה‬
‫כתבו נטי ותנו לאשתי הדי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו נט לאשתי הרי אלו‬
‫יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר ו ז ו ה ל כ ה ה ע ל ה‬
‫ר׳ ח נ י נ א א י ש א ו נ ו מ ב י ת ה א מ ו ר י ן )מר׳ עקיבא( מקובל אני באומר‬
‫לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ד‬
‫יוסי נומינו לשליה אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים‬
‫־‬
‫תנו גט לאשתי קילמדו ויכתבו ויתנו״‪.‬‬
‫וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא‪ ,‬ורבו להם‬
‫שמועות וקבלות בסוף הימים אשיר עדין לא הספיקה העית לא לברר ולא לקבוע‬
‫במתיבתא‪ ,‬ועל כן לא■ נתפשטו הדברים‪ ,‬ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו‬
‫‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור‪.‬‬
‫ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד‪ ,‬ובכל ימי פעולת דור‬
‫שלפי השמד אשר אז הי׳ סיף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה‪.‬‬
‫ועי׳ במשנה עירובין ד׳ מ״ה פרק ד׳ משנה ד׳ ״מי שישב בדרך ועמד וראה‬
‫והרי הוא סמ‪-‬וך לעיר ולא היתד■ כונתו לכך לא יכנס )להיות כאנשי העיר( דברי‬
‫ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס א מ ר ר׳ י ה ו ד ה מ ע ש ה ה י ׳ ו נ כ נ ס ר׳ ט ר פ ו ן‬
‫‪/‬‬
‫בלא מתכוין״‪.‬‬
‫ועי׳ ניטין ד׳ י׳ במשנדי ״בל השטרות העיולים בערכאות של עכו׳׳ם אף על‬
‫פי שחותמידין עיו״ם בשירים הוין מניטי נשיים ושח־ורי עבדים ר׳ שמעין אומר אף‬
‫אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״‪.‬‬
‫ובנם׳ ״וד‪.‬א לאו בני כריתות נינד‪.‬ו אמר ר־ זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו‬
‫של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירדי כרתי וכו׳‪.‬״‬
‫והנד‪ .‬לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וד‪.‬ביייו‪.‬‬
‫אבל בד׳ י*א בנם׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫ליה ב מ י ם ב צ י ד ן ל א י נ ח ל ק ו ר׳ ע ק י ב א ו ח כ מ י ם על יל השטרות‬
‫העולים בערכאות של עכוים שאע׳׳פ שחותמיד‪.‬ן עכוים כשרים ואפי׳ גיטי נשים‬
‫ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים‬
‫פוסלין חוץ מניטי נשים ושהמרי עבדים וכו׳‪.‬״‬
‫ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך■ נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן כזמנם‪.‬‬
‫ועי׳ כלאים פרק ז׳ משנד‪ .‬ד׳ ה׳ ״המסכך את גפנו על נבי תבואתו של‬
‫חבירו הרי זה קדש וחייב ׳באחריותו ד׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אץ אדס מקדש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jf4gudex0i080sntnogqxz9n483xhuc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018176</id>
      <parentid>3018156</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T21:55:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018176</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4647" sha1="mhkkh1agppi2qykn8dmtnjvk6k1g527" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר' מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט
בארץ ישראל עצמה בימים ההם, אף כי לא הגיעו לחכמי בבל.

ומחלוקת ר' מאיר ור' שמעון [[משנה בבא קמא ד א|ב&quot;ק פ&quot;ד מ&quot;א]] היא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו
של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור ור&quot;ש אמר בשיטת ר'
ישמעאל דיוחלט השור.

ועי׳ [[גיטין סו א|גיטין ד׳ ס&quot;ו]] [[משנה גיטין ו ז|פרק ו׳ משנה ז׳]] ״אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה
כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו
יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר '''וזו הלכה העלה'''
'''ר׳ חנינא איש אונו מבית האסורין''' (מר׳ עקיבא) מקובל אני באומר
לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ר'
יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים
תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו״.

וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא, ורבו להם
שמועות וקבלות בסוף הימים אשר עדין לא הספיקה העת לא לברר ולא לקבוע
במתיבתא, ועל כן לא נתפשטו הדברים, ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו
‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור.

ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד‪ ,‬ובכל ימי פעולת דור‬
‫שלפי השמד אשר אז הי׳ סיף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה‪.‬‬
‫ועי׳ במשנה עירובין ד׳ מ״ה פרק ד׳ משנה ד׳ ״מי שישב בדרך ועמד וראה‬
‫והרי הוא סמ‪-‬וך לעיר ולא היתד■ כונתו לכך לא יכנס )להיות כאנשי העיר( דברי‬
‫ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס א מ ר ר׳ י ה ו ד ה מ ע ש ה ה י ׳ ו נ כ נ ס ר׳ ט ר פ ו ן‬
‫‪/‬‬
‫בלא מתכוין״‪.‬‬
‫ועי׳ ניטין ד׳ י׳ במשנדי ״בל השטרות העיולים בערכאות של עכו׳׳ם אף על‬
‫פי שחותמידין עיו״ם בשירים הוין מניטי נשיים ושח־ורי עבדים ר׳ שמעין אומר אף‬
‫אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״‪.‬‬
‫ובנם׳ ״וד‪.‬א לאו בני כריתות נינד‪.‬ו אמר ר־ זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו‬
‫של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירדי כרתי וכו׳‪.‬״‬
‫והנד‪ .‬לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וד‪.‬ביייו‪.‬‬
‫אבל בד׳ י*א בנם׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן‬
‫ליה ב מ י ם ב צ י ד ן ל א י נ ח ל ק ו ר׳ ע ק י ב א ו ח כ מ י ם על יל השטרות‬
‫העולים בערכאות של עכוים שאע׳׳פ שחותמיד‪.‬ן עכוים כשרים ואפי׳ גיטי נשים‬
‫ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים‬
‫פוסלין חוץ מניטי נשים ושהמרי עבדים וכו׳‪.‬״‬
‫ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך■ נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן כזמנם‪.‬‬
‫ועי׳ כלאים פרק ז׳ משנד‪ .‬ד׳ ה׳ ״המסכך את גפנו על נבי תבואתו של‬
‫חבירו הרי זה קדש וחייב ׳באחריותו ד׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אץ אדס מקדש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>mhkkh1agppi2qykn8dmtnjvk6k1g527</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018185</id>
      <parentid>3018176</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T06:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018185</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4518" sha1="er6tfdo69i8sz2862zokogex8id0gqs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר' מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט
בארץ ישראל עצמה בימים ההם, אף כי לא הגיעו לחכמי בבל.

ומחלוקת ר' מאיר ור' שמעון [[משנה בבא קמא ד א|ב&quot;ק פ&quot;ד מ&quot;א]] היא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו
של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור ור&quot;ש אמר בשיטת ר'
ישמעאל דיוחלט השור.

ועי׳ [[גיטין סו א|גיטין ד׳ ס&quot;ו]] [[משנה גיטין ו ז|פרק ו׳ משנה ז׳]] ״אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה
כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו
יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר '''וזו הלכה העלה'''
'''ר׳ חנינא איש אונו מבית האסורין''' (מר׳ עקיבא) מקובל אני באומר
לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ר'
יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים
תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו״.

וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא, ורבו להם
שמועות וקבלות בסוף הימים אשר עדין לא הספיקה העת לא לברר ולא לקבוע
במתיבתא, ועל כן לא נתפשטו הדברים, ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו
‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור.

ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד, ובכל ימי פעולת דור
שלפי השמד אשר אז הי׳ סוף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה.

ועי׳ במשנה [[עירובין מה א|עירובין ד׳ מ״ה]] [[משנה עירובין ד ד|פרק ד׳ משנה ד׳]] ״מי שישב בדרך ועמד וראה
והרי הוא סמוך לעיר ולא היתה כונתו לכך לא יכנס (להיות כאנשי העיר) דברי
ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס '''אמר ר׳ יהודה מעשה הי׳ ונכנס ר׳ טרפון'''
בלא מתכוין״.

ועי׳ גיטין ד׳ י׳ במשנה ״כל השטרות העולים בערכאות של עכו&quot;ם אף על
פי שחותמיהן עכו״ם כשירים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר׳ שמעון אומר אף
אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״.

ובגמ׳ ״והא לאו בני כריתות נינהו אמר ר' זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו
של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירה כרתי וכו׳.״

והנה לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וחביריו.

אבל בד׳ י&quot;א בגמ׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך '''אמר ר׳ שמעון'''
ליה ב מ י ם ב צ י ד ן ל א י נ ח ל ק ו ר׳ ע ק י ב א ו ח כ מ י ם על יל השטרות‬
‫העולים בערכאות של עכוים שאע׳׳פ שחותמיד‪.‬ן עכוים כשרים ואפי׳ גיטי נשים‬
‫ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים‬
‫פוסלין חוץ מניטי נשים ושהמרי עבדים וכו׳‪.‬״‬
‫ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך■ נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן כזמנם‪.‬‬
‫ועי׳ כלאים פרק ז׳ משנד‪ .‬ד׳ ה׳ ״המסכך את גפנו על נבי תבואתו של‬
‫חבירו הרי זה קדש וחייב ׳באחריותו ד׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אץ אדס מקדש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>er6tfdo69i8sz2862zokogex8id0gqs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018194</id>
      <parentid>3018185</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T07:50:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3018194</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4490" sha1="5bo5w0seee5axd7jxn2ghesjtawedg1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪826‬‬

סוף ימי סידור המשנה וחתימתה
&lt;קטע התחלה=פרק מח/&gt;
וחכמים אומרים קורא את שמע ומשמיע לאזנו וכו' אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו
יושבין לפני ר׳ עקיבא בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים
לאזנינו מפני קסדור אחד שהי׳ עומד על הפתח אמרו לו אין שעת הסכנה ראי'
(ועי' [[ברכות טו א|שם בד' ט&quot;ו בגמ׳]]).

ומבואר מקור דברי ר' מאיר והחולקים עליו וכל זה לא נתברר ולא נתפשט
בארץ ישראל עצמה בימים ההם, אף כי לא הגיעו לחכמי בבל.

ומחלוקת ר' מאיר ור' שמעון [[משנה בבא קמא ד א|ב&quot;ק פ&quot;ד מ&quot;א]] היא רק מזה דר׳ מאיד תלמידו
של ר׳ ישמעאל אמרה בשיטת ר׳ ישמעאל דיושם השור ור&quot;ש אמר בשיטת ר'
ישמעאל דיוחלט השור.

ועי׳ [[גיטין סו א|גיטין ד׳ ס&quot;ו]] [[משנה גיטין ו ז|פרק ו׳ משנה ז׳]] ״אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה
כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו
יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר׳ מאיר '''וזו הלכה העלה'''
'''ר׳ חנינא איש אונו מבית האסורין''' (מר׳ עקיבא) מקובל אני באומר
לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאתרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר ר'
יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפי׳ אמר לבית דין הגדול שבירושלים
תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו״.

וכל הדברים האלה אינם יסודי הדברים כי אם אופן מקרה הבא, ורבו להם
שמועות וקבלות בסוף הימים אשר עדין לא הספיקה העת לא לברר ולא לקבוע
במתיבתא, ועל כן לא נתפשטו הדברים, ונשארו רק אצל היחידים אשר ישבו
‬‫ביבנה ובאושא לרגלי זקני הדור.

ונתבררו ויכלו להתברר רק אחר זה בשלפי השמד, ובכל ימי פעולת דור
שלפי השמד אשר אז הי׳ סוף סידור המשנה ומיד אחד זה חתימתה.

ועי׳ במשנה [[עירובין מה א|עירובין ד׳ מ״ה]] [[משנה עירובין ד ד|פרק ד׳ משנה ד׳]] ״מי שישב בדרך ועמד וראה
והרי הוא סמוך לעיר ולא היתה כונתו לכך לא יכנס (להיות כאנשי העיר) דברי
ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר יכנס '''אמר ר׳ יהודה מעשה הי׳ ונכנס ר׳ טרפון'''
בלא מתכוין״.

ועי׳ גיטין ד׳ י׳ במשנה ״כל השטרות העולים בערכאות של עכו&quot;ם אף על
פי שחותמיהן עכו״ם כשירים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר׳ שמעון אומר אף
אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט״.

ובגמ׳ ״והא לאו בני כריתות נינהו אמר ר' זירא ירד ר׳ שמעון לשיטתו
של ר׳ אליעזר דאמר עדי מסירה כרתי וכו׳.״

והנה לפנינו כל הדברים על חשבונם של ר׳ שמעון וחביריו.

אבל ב[[גיטין יא א|ד׳ י&quot;א]] בגמ׳ בא ״תניא אמר ר׳ אלעזר בר׳ יוסי כך '''אמר ר׳ שמעון'''
'''לחכמים בצידן לא נחלקו ר׳ עקיבא וחכמים''' על כל השטרות
העולים בערכאות של עכו&quot;ם שאע&quot;פ שחותמיהן עכו&quot;ם כשרים ואפי׳ גיטי נשים
ושחרורי עבדים לא נחלקו אלא בזמן שנעשו בהדיוט שר׳ עקיבא מכשיר וחכמים
פוסלין חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים וכו׳.״

ומבואר כי מחלוקתם רק זאת איך נחלקו בזה ר׳ עקיבא ורבנן בזמנם.

ועי׳ [[משנה כלאים ז ד|כלאים פרק ז׳ משנה ד׳]] ה׳ ״המסכך את גפנו על נבי תבואתו של‬
‫חבירו הרי זה קדש וחייב ׳באחריותו ד׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים אץ אדס מקדש‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5bo5w0seee5axd7jxn2ghesjtawedg1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מושיע ומגן לנו חוסים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744007</id>
    <revision>
      <id>3018154</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:02:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט לפורים ממחזור ויטרי (הנדפס)</comment>
      <origin>3018154</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3616" sha1="tcjdh32z01pkz4cq4kijbwzymgr38pj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''מנחם בר יקותיאל''' (מרובע)}}

{{סי|מ}}וֹשִׁיעַ וּמָגֵן לָנוּ חוֹסִים{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפְתָיו הִרְבָּה וְהִגְדִּיל נִסִּים{{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּר הוּא הִמְתִּיק מֵאֹם עֲמוּסִים{{ש}}
{{סי|מְ}}לוּכָה הִלְבִּישׁ מֻכְתָּר בְּנִימוֹסִים

{{סי|נֹ}}דֶן רָשָׁע בַּאֲשֶׁר אֵינָהּ{{ש}}
{{סי|נִ}}ין יְמִינִי כִּלְאוֹ בְּגָדָיו שִׁנָּה{{ש}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ אוֹיְבוֹ צַדִּיק עִנָּה{{ש}}
{{סי|נֻ}}תַּץ טָמֵא נָשִׁיר רִנָּה

{{סי|חָ}}שַׁב בְּלִבּוֹ מַחֲשֶׁבֶת אָוֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁק חֲמוֹר לְכַלּוֹת כִּוֵּן{{ש}}
{{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן שְׁקָלָיו נֶהֶפְכוּ לְתֶבֶן{{ש}}
{{סי|חֲ}}רִיצַת מִשְׁפָּטוֹ סְקִילָה בְּאָבֶן

{{סי|מִ}}שֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צִפְעוֹנִי{{ש}}
{{סי|מֵ}}רְשָׁעִים רֶשַׁע מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי{{ש}}
{{סי|מֻ}}קְדָם לְתוֹלְדָתוֹ תּוֹלְדוֹת הָעֶצְנִי{{ש}}
{{סי|מְ}}כֻנֶּה בִּשְׁמוֹ מְמוּכָן לְלָשְׁנִי

{{סי|בְּ}}הִתְחַבְּרָם עָלַי גָּדוֹל וְקָטֹן{{ש}}
{{סי|בָּ}}שְׂמָהּ הִפְרִיחָה צְלוֹחִית שֶׁל פְּלַיְטוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}נֶזֶק הַצַּר מִהֲרָה לִסְטֹן{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשִׁלְטוֹן

{{סי|רַ}}בְתָּ רִיבֵי צַדִּיק וְנוֹשַׁע{{ש}}
{{סי|רָ}}פַסְתָּ רוֹדֵף הֵחַשְׁתָּ יֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רִ}}צַּצְתָּ קַרְנוֹת שִׁנֵּי רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|רֹ}}אשׁ מָחַצְתָּ מִבֵּית רָשָׁע

{{סי|יְ}}בֻלַּע יְקֻלַּל תְּקֻלַּל חֶלְקָתוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}מָּחֶה יִכָּרֵת תִּפַּח נִשְׁמָתוֹ{{ש}}
{{סי|יֵ}}רָקֵב שֵׁם רְשָׁעִים כְּאֵשׁ פִּשְׁתָּן לִנְעׇרְתּוֹ{{ש}}
{{סי|יְ}}בֹרַךְ צַדִּיק בְּזֵכֶר מְנוּחָתוֹ

{{סי|קֻ}}בְּצוּ עָלַי בְּפַח לְלָכְדֵנִי{{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְתָּ עֲצָתָם מֵעֲרִיצִים פְּרָצוּנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}מוּ זֵדִים מֵחַיִּים לְנַתְּצֵנִי{{ש}}
{{סי|קָ}}רַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ וַתַּעֲנֵנִי

{{סי|וּ}}מָה אָשִׁיבָה לְכָל תַּגְמוּלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְסַפֵּר עֹצֶם חֵילֶךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יוּכַל עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִי יְמַלֵּל תְּהִלּוֹת גָּדְלֶךָ

{{סי|תֹּ}}קֶף נִסֶּיךָ מִי יְסַפְּרָה{{ש}}
{{סי|יִ}}חוּדְךָ לְהַעֲרִיץ שִׁמְךָ לְהִתְגַּבְּרָה{{ש}}
{{סי|אַ}}יֶּלֶת הַשַּׁחַר גְּבוּרָתְךָ לְעוֹרְרָה{{ש}}
{{סי|לְ}}ךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>tcjdh32z01pkz4cq4kijbwzymgr38pj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יונה בחגוי סלע נחבאה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744008</id>
    <revision>
      <id>3018158</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:12:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט לפורים ממחזור ויטרי (הנדפס)</comment>
      <origin>3018158</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3207" sha1="troraddc8cei7szbkumnzn9f9nerkfi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יצחק חזק''' (ר&quot;י מדנפיר)}}

{{סי|י}}וֹנָה בְּחַגְוֵי / סֶלַע נֶחְבְּאָה{{ש}}
וְנַפְשִׁי בְּקַצְוֵי / אֶרֶץ נִכְלְאָה{{ש}}
וּפָנִים, מַסְוֵה / נָתְנָה, כִּי יָרְאָה{{ש}}
מַה שַּׂר{{הערה|אולי צ&quot;ל: צָר.}} שֹׁוֶה / קוֹלָהּ לְבוֹרְאָהּ{{ש}}
וּמָצְאָה / בְּהַשְׁקֵט וְנִרְפְּאָה{{הערה|במקור: וְנִרְפָּא, ותוקן ע&quot;פ העניין והחרוז.}}
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|צָ}}מְחָה יְשׁוּעָה / וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה{{ש}}
בַּעֲדָהּ נִשְׁמְעָה / וְהָיְתָה רְוָחָה{{ש}}
וְיָתֵד נִקְבְּעָה / וְצָהֲלָה זְנוּחָה{{ש}}
וְאֶל אֵל שַׁוְּעָהּ / נִשְׁמַע, וְצִוְחָהּ{{ש}}
וְנָחָה / הַשְׁקֵט וּבִטְחָה{{ש}}
וְרוֹמַם קַרְנָהּ{{הערה|הנוסח במקור: קַרְנָם, ותוקן ע&quot;פ העניין והחרוז.}} / וְקֶרֶן נְבוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חַ}}סְדֵי יְיָ / אַזְכִּיר תְּהִלֹּת{{ש}}
אֲשֶׁר רָב לְעוֹיְנַי / וְהִצִּיב גְּבוּלוֹת{{ש}}
לְמִסְפַּר בְּחוּנַי / וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת{{ש}}
יְשׁוֹרְרוּ נְבוֹנַי / וְסִלְּלוּ מְסִלּוֹת{{ש}}
וְעוֹלוֹת / צָלְלוּ מְסִלּוֹת{{ש}}
וְיוֹנָה נִצְפְּנָה / בְּכָל הַתְּלָאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|ק}}וֹרְאִים בְּעֵת צַר / אֱלֹהִים בְּחָמְלוֹ{{ש}}
בְּמִגְדָל בְּמִבְצָר / רַחֲפָם בְּצִלּוֹ{{ש}}
וְכָל טוּב נֶאֱצָר / לְעַמּוֹ בְּנָחְלוֹ{{ש}}
וְאוֹיֵב הַצָּר / וּמֵאֱנוֹשׁ סִכְּלוֹ{{ש}}
וְצִלּוֹ / סָר מֵאָהֳלוֹ{{ש}}
תְּשׁוֹרֵר בְּרִנָּה / בֵּית הַשְּׂנוּאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}

{{סי|חָזְקָ}}ה יְמִינִי / בְּבֶן אִישׁ יְמִינִי{{ש}}
וְרָמָה קַרְנִי / בְּצוּרִי, וְקַרְנִי{{ש}}
הֵאִיר, וְאוֹנִי / נֶהְפַּךְ לְאוֹנִי{{ש}}
וְתַאֲוַת רְצוֹנִי / בְּבֶן צִפְעוֹנִי{{ש}}
וְעֵינִי / כָּרָקָב מְלָשְׁנִי{{ש}}
רָאֲתָה, וְעֵדָה / לְיוֹם פּוּר נִקְרְאָה
{{רפרן|וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ / וּמָלְאָה צְבָאָהּ}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי פורים]]
[[קטגוריה:פיוטים ממחזור ויטרי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>troraddc8cei7szbkumnzn9f9nerkfi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר לו ים ויבשת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744009</id>
    <revision>
      <id>3018163</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:19:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>העברה מ[[זמירות שבת ממחזור ויטרי]] (אין באמת סיבה שיהיו שם גם פיוטים מכ&quot;י ואכמ&quot;ל). מכ&quot;י NY JTS 8092 של מחז&quot;ו וכ&quot;י נוספים שלא תיעדתי בזמנו</comment>
      <origin>3018163</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1597" sha1="he7fo570rzachu34hwpsabkpq3kccj9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אפרים}}}}

{{סי|אֲ}}שֶׁר לוֹ יָם וְיַבֶּֽשֶׁת{{ש}}
וְכׇל מַעֲשֵׁה יְמֵי שֵֽׁשֶת{{ש}}
וְצָפְנַת לוֹ מְפֻלֶּֽשֶׁת{{ש}}
וְכׇל נַעֲשָׂה בְמַרְחֶֽשֶׁת

{{סי|פְּ}}דֵה עֵֽדֶר אֲשֶׁר נִשְׁבָּה{{ש}}
בְּנֵה הָעִיר אֲשֶׁר חָרְבָה{{ש}}
וְעֵת לְחֶנְנָהּ וּמוֹעֵד בָּא{{ש}}
וְתִקָּרֵא לְחֶפְצִי־בָהּ

{{סי|רְ}}עֵה עַמְּךָ לְךָ כֹסֵף{{ש}}
נְהֹג כַּצֹּאן בֵּית יוֹסֵף{{ש}}
גְּאֹל נִמְכַּר בְּלֹא כֶֽסֶף{{ש}}
הֲלֹא הָעֵת לְהֵאָסֵף

{{סי|י}}וֹם שִׁלּוּם וְיוֹם נָקָם{{ש}}
לְצָרַי חִישׁ לְתוֹךְ חֵיקָם{{ש}}
וּלְבִנְךָ הַעֲנֵיק חֶלְקָם{{ש}}
לֹא תְשַׁלְּחֶֽנּוּ רֵיקָם

מְאוֹרִי זְרַח וְלֹא יָבֹא{{ש}}
וְלֹא יֵדַע מַעֲרָבוֹ{{ש}}
וְיֵבוֹשׁ אֱלִיל וְעוֹבֵד נְבוֹ{{ש}}
מַה יׇּפְיוֹ וּמַה טוּבוֹ

{{סי|חֲז}}וֹת {{סי|קִ}}רְיַת אוּלָמוֹ{{ש}}
יוֹם כֻּלּוֹ לִכְבוֹד שְׁמוֹ{{ש}}
מְנוּחָה הִיא בְּעוֹלָמוֹ{{ש}}
הָאֶֽלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה.

[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>he7fo570rzachu34hwpsabkpq3kccj9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יום שבת קדש נתן צור ישעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744010</id>
    <revision>
      <id>3018164</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:21:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>העברה מ[[זמירות שבת ממחזור ויטרי]]. העתקה כ&quot;י NY JTS 8092 של מחז&quot;ו</comment>
      <origin>3018164</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4003" sha1="axkhya7p9it0k0htpc8z3yjdulrbovr" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: {{מודגש|יום טוב ברבי יצחק חזק ואמץ אמן}}}}

{{סי|יוֹם}} שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ נָתַן צוּר יִשְׁעִי{{ש}}
{{סי|טוֹב}} דּוֹרֵשׁ לְעַמּוֹ שָׁלוֹם לְכׇל זַרְעִי{{ש}}
קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי{{ר1}}
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.{{ממס|בראשית ב ג}}

{{סי|בִּרְב}}וֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶֽיהָ{{ש}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַחׇכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶֽיהָ{{ש}}
שְׁמֹר שַׁבָּת וְכׇל אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶֽיהָ{{ר1}}
תָּמִיד לֹא אֶחְסַר כִּי יְיָ רֹעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כג א}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|יְצִ}}יאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּֽיִם וְהֵן אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|חֲק}}וּקוֹת עַל לִבִּי אֶל מִסְפַּר רֹֽבַע{{ש}}
לַֽיְלָה וְגַם יוֹמָם אֵל אֲבָרֶכְךָ שֶֽׁבַע{{ר1}}
לָֽמָה שְׁכַחְתָּֽנִי אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מב י}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|חֻ}}קִּים וּמִשְׁפָּטִים צִוַּנִי בְּסִינַי{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה יְמֵי חַיַּי בָּם יְהִי לִבִּי וְעֵינָי{{ש}}
{{סי|קָ}}מַי יֵבֽוֹשׁוּ וַאֲנִי בַּייָ{{ר1}}
אֲצַפֶּה, אוֹחִֽילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|וְ}}אָשׁוּב לְהַר צִיּוֹן זֶה בּוֹ שָׁכַֽנְתָּ{{ש}}
{{סי|אֶמְצָ}}אֲךָ שָֽׁמָּה לְכִסֵּא הֵכַֽנְתָּ{{ש}}
שִׁבְתִּי וְקוּמִי וְכׇל דְּרָכַי הִסְכַּֽנְתָּה{{ר1}}
אַתָּה זֵרִֽיתָ כׇּל אׇרְחִי וְרִבְעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלט ג}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

{{סי|אִמָּנַ}}ע מִבֶּֽכִי מֶֽלֶךְ כִּי תַמְלִיךְ{{ש}}
מִקְּרוֹבַי וְיוֹעֲצַי צָר שׁוֹלָל תּוֹלִיךְ{{ש}}
מוֹאָב סִיר רַחְצִי וְגַם עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ{{ר1}}
נַעֲלִי, עָלַי פְּלֶֽשֶׁת הִתְרֹעָֽעִי.{{ממס|תהלים ס י}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים{{ש}}
גְּדִידָה וּשְׂרִיטָה מְנַע מִידִידִים{{ש}}
לְהִתְעַנֵּג בְּמַעֲדָן שְׁתוּ וּרְווּ דּוֹדִים{{ר1}}
אֵלַי קֹרֵא זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי.{{ממס|שה&quot;ש ה טז}}
{{רפרן|הזחה=2|קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בַּמָּן לֶֽחֶם שָׂבְעִי|וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי}}

[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>axkhya7p9it0k0htpc8z3yjdulrbovr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשיר במישרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744011</id>
    <revision>
      <id>3018167</id>
      <timestamp>2026-05-30T20:40:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>בינתיים נוסח מחז&quot;ו, כדאי לערוך ע&quot;פ מקורות נוספים</comment>
      <origin>3018167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2358" sha1="5sp1g2eg4i1v62iscnljzuiz25f7m3k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: {{מודגש|אברהם}} (ראב״ע)}}

אָשִׁיר בְּמֵישָׁרִים / אֶת שִׁיר יְיָ{{ש}}
קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ

{{סי|אֶ}}ת סוֹד שְׁמוֹ גִּלָּה / אֶל עַם קְרוֹבוֹ{{ש}}
יוֹם מַעֲשָׂיו כִּלָּה / בוֹ, כִּי אֲהֵבוֹ{{ש}}
וְלִמְקַדְּשׁוֹ נִגְלָה / יׇפְיוֹ וְטוּבוֹ{{ש}}
כִּי הַבְּרָכָה בּוֹ / צִוָּה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|בֹּֽ}}קֶר בְּהִתְנַשְּׁאָהּ / שֶֽׁמֶשׁ וְזָרְחָה{{ש}}
מִכׇּל אֱנוֹשׁ רוֹאָהּ / תָּסִיר אֲנָחָה{{ש}}
אֶֽמֶשׁ בְּעֵת בּוֹאָהּ / נַפְשִׁי שְׁמֵחָה{{ש}}
אֲזַי עָלַי נָֽחָה / רֽוּחַ יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן לְכׇל מוֹעֵד / הוּא בַתְּעוּדוֹת{{ש}}
יִסְעַד לְבַב סוֹעֵד / שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת{{ש}}
הָבֵא לְאוֹת וּלְעֵד / אֵין בּוֹ עֲבוֹדוֹת{{ש}}
כִּי אִם לְבַד הוֹדוֹת / אֶת שֵׁם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|הַ}}קּוֹל מְאֹד עָרֵב / נִשְׁמַע בְּאׇזְנֵי{{ש}}
בָּנִים, רְאוּ קָרֵב / לַֽיְלָה, וְהִנֵּה{{ש}}
נֵר בַּעֲרוּ, עוֹרֵב / צוֹעֵק וְעוֹנֶה{{ש}}
הִתְקַדְּשׁוּ לִפְנֵי / בֹּא יוֹם יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

{{סי|מַ}}בְדִּיל בְּאַחְרִיתוֹ / עָשִׁיר וּמִסְכֵּן{{ש}}
הֵן רָם בְּצִדְקָתוֹ / סוֹכוֹ יְתַקֵּן{{ש}}
וּבְבֵית תְּפִלָּתוֹ / הוֹדוֹ יְשַׁכֵּן{{ש}}
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן / יַעֲשֶׂה יְיָ
{{רפרן|קוֹל מַהֲלָל אָרִים / כִּי רָם יְיָ}}

[[קטגוריה:זמירות לשבת]]
[[קטגוריה:פיוטי ראב&quot;ע]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>5sp1g2eg4i1v62iscnljzuiz25f7m3k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רזא דיחודא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744012</id>
    <revision>
      <id>3018171</id>
      <timestamp>2026-05-30T21:15:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף שער|ספר=ספר|רזא דיחודא|יסדו הכינו וגם חקרו מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמוהר&quot;ר נחמיה חייא חייון נר&quot;ו}} {{קישור למחבר|נחמיה חייא חיון}}  ==תוכן הספר==   *[[רזא דיחודא/דף שער|דף שער הספר]] *[[רזא דיחודא/הסכמת רבני ק&quot;ק ונציה| הסכמת רבני ק&quot;ק ונציה]] *רזא דיחוד...&quot;</comment>
      <origin>3018171</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="613" sha1="joqvse72s6lfri690ofqxyl8ft9o8ht" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|רזא דיחודא|יסדו הכינו וגם חקרו מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמוהר&quot;ר נחמיה חייא חייון נר&quot;ו}}
{{קישור למחבר|נחמיה חייא חיון}}

==תוכן הספר==


*[[רזא דיחודא/דף שער|דף שער הספר]]
*[[רזא דיחודא/הסכמת רבני ק&quot;ק ונציה| הסכמת רבני ק&quot;ק ונציה]]
*[[רזא דיחודא/הקדמה|הקדמה]]
*[[רזא דיחודא/רזא דיחודא|רזא דיחודא]]
*[[רזא דיחודא/כתר עליון|כתר עליון]]</text>
      <sha1>joqvse72s6lfri690ofqxyl8ft9o8ht</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018174</id>
      <parentid>3018171</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T21:48:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <origin>3018174</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="663" sha1="28oa6837s626lxsbnzvire06nhs4z43" xml:space="preserve">{{דף שער|ספר=ספר|רזא דיחודא|יסדו הכינו וגם חקרו מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמוהר&quot;ר נחמיה חייא חייון נר&quot;ו}}
{{קישור למחבר|נחמיה חייא חיון}}

==תוכן הספר==


*[[רזא דיחודא/דף שער|דף שער הספר]]
*[[רזא דיחודא/הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א|הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א ]]
*[[רזא דיחודא/הקדמה|הקדמה]]
*[[רזא דיחודא/רזא דיחודא|רזא דיחודא]]
*[[רזא דיחודא/כתר עליון|כתר עליון]]</text>
      <sha1>28oa6837s626lxsbnzvire06nhs4z43</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחבר:נחמיה חייא חיון</title>
    <ns>108</ns>
    <id>1744013</id>
    <revision>
      <id>3018172</id>
      <timestamp>2026-05-30T21:16:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9F&quot;</comment>
      <origin>3018172</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110" sha1="euv9q2r3yj42p9ry9goswhcn3o4h7oe" xml:space="preserve">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9F</text>
      <sha1>euv9q2r3yj42p9ry9goswhcn3o4h7oe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018193</id>
      <parentid>3018172</parentid>
      <timestamp>2026-05-31T07:50:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3018193</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="786" sha1="8a86lefykwiqxx5cgdggcqubmaxq2er" xml:space="preserve">'''נחמיה חייא חיון''' (בערך 1668–1730) היה מנהיג [[w:שבתאות|שבתאי]], שעורר את התנועה השבתאית באירופה בדור שלפני [[w:יעקב פרנק|התנועה הפרנקיסטית]]. חיון היה ממשיך דרכו של [[w:אברהם מיכאל קרדוזו]], מההוגים השבתאים המרכזיים לצד [[w:נתן העזתי]], לאחר המרת הדת של שבתי צבי לאסלאם בשנת ה'תכ&quot;ו.{{הערה|פרופסור [[w:יהודה ליבס]], המשיחיות השבתאית.}} בפי מתנגדיו ובעיקר רבי  [[w:משה חגיז]] ורבי [[w:יוסף אירגס]] הוא כונה נחש (חיוויא בארמית, הדומה לשמו חייא ולשם משפחתו חיון).</text>
      <sha1>8a86lefykwiqxx5cgdggcqubmaxq2er</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רזא דיחודא/הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744014</id>
    <revision>
      <id>3018173</id>
      <timestamp>2026-05-30T21:42:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;אמר המחבר זעירא דמן חברייא נחמיה חייא חייון בראותי דברים הדברים דברי סופרים ודברי ספרים בחכמת האמת שרבו כמו רבו ולא ראי זה כראי זה אע&quot;ג דכולא חד עד שאין הדעת יכול לסבול כ&quot;כ פירושים וכוונות וחוששני מחטאת לעדת ישראל הקוראים ולומדים בחכמת האמת בלי עיון וחקי...&quot;</comment>
      <origin>3018173</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4790" sha1="5gqe8j0axo3712aoslkxkg0v05nogid" xml:space="preserve">אמר המחבר זעירא דמן חברייא נחמיה חייא חייון בראותי דברים הדברים דברי סופרים ודברי ספרים בחכמת האמת שרבו כמו רבו ולא ראי זה כראי זה אע&quot;ג דכולא חד עד שאין הדעת יכול לסבול כ&quot;כ פירושים וכוונות וחוששני מחטאת לעדת ישראל הקוראים ולומדים בחכמת האמת בלי עיון וחקירה ומצפצפים בצפצופי עופות ולא ידעו מה הוא לכך עלה בליבי מימי חורפי מקדמוני להבין בחכמה ולחקור בבינה ולהעמיד דבר על בוריו ולישב יוצר על מכונו&lt;ref&gt;ראה ספר יצירה פ&quot;א מ&quot;ד וז&quot;ל הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והושב יוצר על מכונו.&lt;/ref&gt; להכיר אלהותו ויחודו ובראות קב&quot;ה המחשבה טובה צרפה למעשה ורוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני&lt;ref&gt;שמואל ב', כ&quot;ג, ב'&lt;/ref&gt; ושלח מלאכיה ושזיב לעבדיה מכל טעוותא והדריכני בדרך ישרה והכניסני לפני לפנים בספר בית קדש הקדשים ועדיין היו סעיפי רוהים ונוהים עד שחברתי ספר עוז לאלהים כשמו כן הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלהים&lt;ref&gt;תהילים, ס&quot;ח, ל&quot;ו&lt;/ref&gt;.

ויהי בנוסעי מעיר הקדש צפת תוב&quot;ב לבא להדפיס ספרי הנזכרים&lt;ref&gt;עוז לאלהים ובית קדש הקדשים, ונדפסו לבסוף באמשטרדם בשנת תע&quot;ג &lt;/ref&gt; וגם ספר דרושים מלא מכל חדושים&lt;ref&gt;דברי נחמיה, נדפס בברלין בשנת תע&quot;ג&lt;/ref&gt; ויהי בבואי דרך אניה בלב ים קם עלי נחשול של ים אלו הצרפתים וישבו את האוניה תאניה ואניה ואני בתוך הגולה&lt;ref&gt;יחזקאל, א', א'&lt;/ref&gt; הפשיטוני ושוד שדוני ונשארתי ערום ועריה&lt;ref&gt;יחזקאל, ט&quot;ז, ז'. שם, שם, כ&quot;ב. שם, שם, ל&quot;ט. שם,כ&quot;ג, כ&quot;ט.&lt;/ref&gt; בחוסר כל בכל מכל וברוב תחנונים ידבר רש&lt;ref&gt;משלי, י&quot;ב, כ&quot;ג&lt;/ref&gt; אשר הרבתי להתחנן לפניהם עד שנתנו לי ספרי.

ויהי בראותי את הדבר הרע הזה&lt;ref&gt;ראה נחמיה, י&quot;ג, י&quot;ז&lt;/ref&gt; שלא נשאר בי כח להדפיס נתתי אל ליבי ופניתי אל הסובב לדפוק על דלתי עם קדש שיעמדו לימיני ויעזרוני על מלאכת&lt;ref&gt;כצ&quot;ל ובדפו&quot;י מכאלת&lt;/ref&gt; ה' ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך&lt;ref&gt;ישעיהו, ס&quot;ג, ה'&lt;/ref&gt; כי כל נדיבי עמים נאספו מעם אלהי אברהם&lt;ref&gt;תהילים, מ&quot;ז, י'&lt;/ref&gt;.

לכן שמתי אל לבי לעשות הספר הקטון הזה קטן הכמות ורב האיכות וקראתי שמו רזא דיחודא לזכות בו את ישראל שידעו ליחדא שמא קדישא כדקא יאות ולמחות אבן הטועים בכח מאמרי הזוהר ואחריו בא יבא כונות ברכות הנהנין וברכות דצלותא וכונת עניית ברוך הוא וברוך שמו כאשר עיניך תחזינה משרים. 

ובצדו שמתי הכתר עליון שסדרתי אשר בתוך דבריו כלול כל החכמות מחכמת האמת וידיע ליהוי לכל הקורא בו שכל מלה ומלה שבכתר עליון היא הקדמה אחת בחכמת האמת וכל הקורא אותו כאלו קורא כל הזוהר כולו וטובים ה&quot;ם&lt;ref&gt;לא מובן, ואולי צ&quot;ל הב'&lt;/ref&gt; לשמים ולבריות ולכך שמתי שניהם בכרך אחד למסור אותו ביד יחידי עם סגולה כדי שיזכו בו לעלמא דאתי לחזות בנועם ה'&lt;ref&gt;תהילים, כ&quot;ז, ד'&lt;/ref&gt; ואולי בשכרו גם אני אזכה להדפיס שאר ספרי והמעט יחזיק למרובה.

ואפיל אני תחינתי לפני כל המקבל ספר זה שיכמרו רחמיו עלי לסיעני במתנת ידו הרחבה כיד ה' הטובה עליו&lt;ref&gt;עזרא, ז', ט'&lt;/ref&gt; לתת כפי צורך נותן הספר וכפי כח המקבלו והחלש יאמר גבור אני&lt;ref&gt;יואל, ד', י'&lt;/ref&gt; לתת מנה אחת אפים&lt;ref&gt;שמואל א, א', ה'&lt;/ref&gt; אל אל בשמים להחזיק בתורתו כי עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;ref&gt;משלי, ג', י&quot;ח&lt;/ref&gt; כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'&lt;ref&gt;משלי, ח', ל&quot;ה&lt;/ref&gt;.</text>
      <sha1>5gqe8j0axo3712aoslkxkg0v05nogid</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3018178</id>
      <parentid>3018173</parentid>
      <timestamp>2026-05-30T22:03:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <origin>3018178</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4823" sha1="390emm5w6r359j864sue2qqq56t4jf0" xml:space="preserve">&lt;big&gt;אמר&lt;/big&gt; המחבר זעירא דמן חברייא נחמיה חייא חייון בראותי דברים הדברים דברי סופרים ודברי ספרים בחכמת האמת שרבו כמו רבו ולא ראי זה כראי זה אע&quot;ג דכולא חד עד שאין הדעת יכול לסבול כ&quot;כ פירושים וכוונות וחוששני מחטאת לעדת ישראל הקוראים ולומדים בחכמת האמת בלי עיון וחקירה ומצפצפים בצפצופי עופות ולא ידעו מה הוא לכך עלה בליבי מימי חורפי מקדמוני להבין בחכמה ולחקור בבינה ולהעמיד דבר על בוריו ולישב יוצר על מכונו&lt;ref&gt;ראה ספר יצירה פ&quot;א מ&quot;ד וז&quot;ל הבן בחכמה וחכם בבינה בחון בהם וחקור מהם והעמד דבר על בוריו והושב יוצר על מכונו.&lt;/ref&gt; להכיר אלהותו ויחודו ובראות קב&quot;ה המחשבה טובה צרפה למעשה ורוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני&lt;ref&gt;שמואל ב', כ&quot;ג, ב'&lt;/ref&gt; ושלח מלאכיה ושזיב לעבדיה מכל טעוותא והדריכני בדרך ישרה והכניסני לפני לפנים בספר בית קדש הקדשים ועדיין היו סעיפי רוהים ונוהים עד שחברתי ספר עוז לאלהים כשמו כן הוא נותן עוז ותעצומות לעם ברוך אלהים&lt;ref&gt;תהילים, ס&quot;ח, ל&quot;ו&lt;/ref&gt;.

ויהי בנוסעי מעיר הקדש צפת תוב&quot;ב לבא להדפיס ספרי הנזכרים&lt;ref&gt;עוז לאלהים ובית קדש הקדשים, ונדפסו לבסוף באמשטרדם בשנת תע&quot;ג &lt;/ref&gt; וגם ספר דרושים מלא מכל חדושים&lt;ref&gt;דברי נחמיה, נדפס בברלין בשנת תע&quot;ג&lt;/ref&gt; ויהי בבואי דרך אניה בלב ים קם עלי נחשול של ים אלו הצרפתים וישבו את האוניה תאניה ואניה ואני בתוך הגולה&lt;ref&gt;יחזקאל, א', א'&lt;/ref&gt; הפשיטוני ושוד שדוני ונשארתי ערום ועריה&lt;ref&gt;יחזקאל, ט&quot;ז, ז'. שם, שם, כ&quot;ב. שם, שם, ל&quot;ט. שם,כ&quot;ג, כ&quot;ט.&lt;/ref&gt; בחוסר כל בכל מכל וברוב תחנונים ידבר רש&lt;ref&gt;משלי, י&quot;ב, כ&quot;ג&lt;/ref&gt; אשר הרבתי להתחנן לפניהם עד שנתנו לי ספרי.

ויהי בראותי את הדבר הרע הזה&lt;ref&gt;ראה נחמיה, י&quot;ג, י&quot;ז&lt;/ref&gt; שלא נשאר בי כח להדפיס נתתי אל ליבי ופניתי אל הסובב לדפוק על דלתי עם קדש שיעמדו לימיני ויעזרוני על מלאכת&lt;ref&gt;כצ&quot;ל ובדפו&quot;י מכאלת&lt;/ref&gt; ה' ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך&lt;ref&gt;ישעיהו, ס&quot;ג, ה'&lt;/ref&gt; כי כל נדיבי עמים נאספו מעם אלהי אברהם&lt;ref&gt;תהילים, מ&quot;ז, י'&lt;/ref&gt;.

לכן שמתי אל לבי לעשות הספר הקטון הזה קטן הכמות ורב האיכות וקראתי שמו &lt;big&gt;רזא דיחודא&lt;/big&gt; לזכות בו את ישראל שידעו ליחדא שמא קדישא כדקא יאות ולמחות אבן הטועים בכח מאמרי הזוהר ואחריו בא יבא כונות ברכות הנהנין וברכות דצלותא וכונת עניית ברוך הוא וברוך שמו כאשר עיניך תחזינה משרים. 

ובצדו שמתי &lt;big&gt;הכתר עליון&lt;/big&gt; שסדרתי אשר בתוך דבריו כלול כל החכמות מחכמת האמת וידיע ליהוי לכל הקורא בו שכל מלה ומלה שבכתר עליון היא הקדמה אחת בחכמת האמת וכל הקורא אותו כאלו קורא כל הזוהר כולו וטובים ה&quot;ם&lt;ref&gt;לא מובן, ואולי צ&quot;ל הב'&lt;/ref&gt; לשמים ולבריות ולכך שמתי שניהם בכרך אחד למסור אותו ביד יחידי עם סגולה כדי שיזכו בו לעלמא דאתי לחזות בנועם ה'&lt;ref&gt;תהילים, כ&quot;ז, ד'&lt;/ref&gt; ואולי בשכרו גם אני אזכה להדפיס שאר ספרי והמעט יחזיק למרובה.

ואפיל אני תחינתי לפני כל המקבל ספר זה שיכמרו רחמיו עלי לסיעני במתנת ידו הרחבה כיד ה' הטובה עליו&lt;ref&gt;עזרא, ז', ט'&lt;/ref&gt; לתת כפי צורך נותן הספר וכפי כח המקבלו והחלש יאמר גבור אני&lt;ref&gt;יואל, ד', י'&lt;/ref&gt; לתת מנה אחת אפים&lt;ref&gt;שמואל א, א', ה'&lt;/ref&gt; אל אל בשמים להחזיק בתורתו כי עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר&lt;ref&gt;משלי, ג', י&quot;ח&lt;/ref&gt; כי מוצאי מצא חיים ויפק רצון מה'&lt;ref&gt;משלי, ח', ל&quot;ה&lt;/ref&gt;.</text>
      <sha1>390emm5w6r359j864sue2qqq56t4jf0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רזא דיחודא/הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744015</id>
    <revision>
      <id>3018177</id>
      <timestamp>2026-05-30T22:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;big&gt;הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א&lt;/big&gt;  &lt;big&gt;הדור&lt;/big&gt; אתם ראו ספר &lt;big&gt;רזא דיחודא&lt;/big&gt; על כוונת ק&quot;ש אשר חבר מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמהר&quot;ר &lt;big&gt;נחמיה חייא חייון&lt;/big&gt; נר&quot;ו מתושבי עיר הקדושה גליל העליון צפת תב&quot;ב וספר &lt;big&gt;כת&quot;ר עליון&lt;/big&gt; על דרך הסוד על יחודו יתב...&quot;</comment>
      <origin>3018177</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1700" sha1="3xkztt1bupn1bgq4yh155q7415ws1ba" xml:space="preserve">&lt;big&gt;הסכמת רבני גאוני ק&quot;ק ויניציאה יע&quot;א&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;הדור&lt;/big&gt; אתם ראו ספר &lt;big&gt;רזא דיחודא&lt;/big&gt; על כוונת ק&quot;ש אשר חבר מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמהר&quot;ר &lt;big&gt;נחמיה חייא חייון&lt;/big&gt; נר&quot;ו מתושבי עיר הקדושה גליל העליון צפת תב&quot;ב וספר &lt;big&gt;כת&quot;ר עליון&lt;/big&gt; על דרך הסוד על יחודו יתברך ובעינינו ראינו את יקר תפארתם מעלתם וקדושתם גדולים מעשה חייא ואויתה נפשו להעלותם אל בית הדפוס כדי לזכות בהם את הרבים וחושש פן יבוזו זרים יגיעו ירצו להדפיסו פעם אחרת בלי רשותו וידרמו לו נזק.
אשר על כן למען לא יקרב איש זר להסיג גבולו הסכמנו להזהיר בכח התורה שלא יוכל שום בר ישראל לפרוץ גדר ההסכמות הנהוגות בישראל ולהדפיס הספר הנז&quot;ל לא על ידו ולא על ידי אחרים מב&quot;ב בין שלא מב&quot;ב מיום השלמת הדפסתם עד משך עשר שנים ושומע לנו ישכון בטח ושאנן ובצל שני יתלונן ועליו תבוא ברכת טוב כ&quot;ד החותמים פה &lt;big&gt;ויניציאה&lt;/big&gt; יע&quot;א ביום ד' תשעה ימים לחדש &lt;big&gt;טבת&lt;/big&gt; שנת &lt;big&gt;התע&quot;א&lt;/big&gt; ליצירה.

&lt;big&gt;שלמה&lt;/big&gt; בכמוהר&quot;ר &lt;big&gt;ישעיה ניצה&lt;/big&gt; זלה&quot;ה.

&lt;big&gt;דוד&lt;/big&gt; בכמ&quot;ר &lt;big&gt;שלמה&lt;/big&gt; אלטאראס זלה&quot;ה 

&lt;big&gt;רפאל&lt;/big&gt; בכ&quot;ר &lt;big&gt;שלמה&lt;/big&gt; די שילוה זלה&quot;ה.</text>
      <sha1>3xkztt1bupn1bgq4yh155q7415ws1ba</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/דף שער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744016</id>
    <revision>
      <id>3018188</id>
      <timestamp>2026-05-31T06:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תשנ&quot;א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק&quot;ק פרנקפורט דמיין, תנ&quot;א לפ&quot;ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ&quot;ץ.]]&quot;</comment>
      <origin>3018188</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="274" sha1="r74umtdio71m5lvsw917zzsmla9buqa" xml:space="preserve">[[File:סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פרנקפורט תשנ&quot;א.jpg|thumb|סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז, נדפסו פה ק&quot;ק פרנקפורט דמיין, תנ&quot;א לפ&quot;ק (1691) בדפוס החדש של יוזפא טריר כ&quot;ץ.]]</text>
      <sha1>r74umtdio71m5lvsw917zzsmla9buqa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744017</id>
    <redirect title="סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר" />
    <revision>
      <id>3018190</id>
      <timestamp>2026-05-31T07:16:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>91</id>
      </contributor>
      <comment>The duke העביר את הדף [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והגליון]] לשם [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר]]: תיקון שם לפי תוכן הסיפור</comment>
      <origin>3018190</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="109" sha1="0ysgao7hbpp9ln77rhmg8np7bpjhxyv" xml:space="preserve">#הפניה [[סיפורי עם ואגדות איסלנדיים/סיפורי קסם/האחים והנייר]]</text>
      <sha1>0ysgao7hbpp9ln77rhmg8np7bpjhxyv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רזא דיחודא/דף שער</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744018</id>
    <revision>
      <id>3018197</id>
      <timestamp>2026-05-31T09:11:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן פרחיה</username>
        <id>45099</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;== &lt;big&gt;ספר רזא דיחודא&lt;/big&gt; ==   והוא אוצר כל חמדה&lt;ref&gt;הושע, י&quot;ג, ט&quot;ו&lt;/ref&gt;. זיוה והודה. להודיע ליחד שם נורא ואיום. פעמיים ביום בעת קריאת שמע ובאוזניו ישמע ולבבו יבין כי הכל חייבין. לכוין בעת ההיא בדרך קצרה. כדת וכשורה.  והקרוב אליו &lt;big&gt;כתר עליון&lt;/big&gt;. להודות לה' עלי הגיון&lt;ref&gt;...&quot;</comment>
      <origin>3018197</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1086" sha1="c17624sndga1io7baorqq62d5yycm8j" xml:space="preserve">== &lt;big&gt;ספר רזא דיחודא&lt;/big&gt; == 

והוא אוצר כל חמדה&lt;ref&gt;הושע, י&quot;ג, ט&quot;ו&lt;/ref&gt;. זיוה והודה. להודיע ליחד שם נורא ואיום. פעמיים ביום בעת קריאת שמע ובאוזניו ישמע ולבבו יבין כי הכל חייבין. לכוין בעת ההיא בדרך קצרה. כדת וכשורה.

והקרוב אליו &lt;big&gt;כתר עליון&lt;/big&gt;. להודות לה' עלי הגיון&lt;ref&gt;תהילים, צ&quot;ב, ד'&lt;/ref&gt;. ובו כלול ובלול כל חכמת האמת ודבר לא נשמט. לא רב ולא מעט. 

יסדו הכינו וגם חקרו מעלת החכם השלם והכולל המקובל האלהי כמוהר&quot;ר &lt;big&gt;נחמיה חייא חייון&lt;/big&gt; נר&quot;ו אלהי אברהם יהיה בעזרו. ועליו יציץ נזרו&lt;ref&gt;תהילים, קל&quot;ב, י&quot;ח&lt;/ref&gt;.

בשבת ונפשי &lt;big&gt;תגיל ביהו&quot;ה.&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;ויניציאה.&lt;/big&gt;

והוגה בעין טוב של החכם המרומם כמהר&quot;ר &lt;big&gt;יהודה&lt;/big&gt; בכמ&quot;ר &lt;big&gt;יוסף פרץ&lt;/big&gt; יצ&quot;ו.</text>
      <sha1>c17624sndga1io7baorqq62d5yycm8j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1744019</id>
    <revision>
      <id>3018199</id>
      <timestamp>2026-05-31T09:25:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3018199</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9217" sha1="3azijnkzcqiegbjyfc2xftfa3oo2rpg" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2026|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|12410)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 101]] [[=החוק|לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ&quot;ב-2021]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;בית עסק&quot; - המבנה שבו העוסק מוכר טובין או נותן שירות;
:- &quot;מוסד ציבורי זכאי&quot; - מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]], שלפחות 25% מהכנסתו בשנת המס הקודמת לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], היה ממכירת שירותים או מוצרים;
:- &quot;מחזור עסקאות של עוסק&quot; - כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:- &quot;מעביר הסיוע&quot; - החברה הממשלתית או יחידת הסמך ששר האוצר קבע לפי [[סעיף 101(ב) לחוק]] שבאמצעותה יועבר הסיוע, ואם לא נקבע כאמור - משרד האוצר;
:- &quot;מקטע&quot; - אזור מוגדר המיועד לביצוע עבודות כפי שנקבע על ידי החברה המבצעת;
:- &quot;מקטע עבודות&quot; - מקטע שבו מבוצעות עבודות;
:- &quot;מקטע הסמוך לבית עסק&quot; של עוסק - מקטע שהגדר שמקיפה אותו, כפי שהציבה החברה המבצעת, מצויה במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מבית העסק;
:- &quot;סכום הסיוע הכולל&quot; - 500 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;עבודות&quot; - עבודות הנדסה אזרחית להקמת תחנת מטרו, המשפיעות על פני הרחוב ועלולות לגרום למטרד לעוברים ולשבים;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שמוכר טובין או נותן שירות דרך עיסוק, למעט כל אלה:
:: (1) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב]];
:: (2) מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]], שאינו מוסד ציבורי זכאי;
:- &quot;עוסק חדש&quot; - עוסק שהחל את פעילותו לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק שלו, כפי שהודיעה החברה המבצעת;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]];
:- &quot;תנאי הזכאות לסיוע&quot; - כמשמעותם לפי [[תקנה 2]];
:- &quot;תקופת הזכאות לסיוע&quot; - כמשמעותה לפי [[תקנה 4]].

@ 2. תנאי הזכאות לסיוע
: (א) עוסק זכאי לסיוע כספי מהמדינה אם מתקיימים לגביו כל התנאים האלה:
:: (1) בית העסק מצוי במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מהגדר שמקיפה מקטע עבודות, כפי שהציבה החברה המבצעת;
:: (2) בית העסק נמצא, כולו או חלקו, במפלס הרחוב;
:: (3) 20 לקוחות בממוצע ביום, לכל הפחות, נכנסים לבית העסק ורוכשים מוצר או שירות; מספר הלקוחות הממוצע יחושב לפי התקופה שבה היתה לעוסק פעילות בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת הזכאות לסיוע;
:: (4) ממוצע מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים, ואם פחתה תקופת פעילותו של העוסק מהתקופה האמורה - יחושב ממוצע מחזור העסקאות השנתי באופן יחסי לפי תקופת פעילותו;
:: (5) העוסק פועל בבית העסק בהתאם לכל דין.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), עוסק חדש זכאי לסיוע כספי מהמדינה בשנת פעילותו הראשונה אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו-(5); בתום שנת פעילותו הראשונה של עוסק חדש, תותנה זכאותו לסיוע גם בהתקיימות התנאים האלה:
:: (1) התנאי המפורט בתקנת משנה (א)(3) בשינויים אלה: מספר הלקוחות הממוצע לפי תקנת המשנה האמורה יחושב לפי שנת פעילותו הראשונה של העוסק, ובמקום &quot;20 לקוחות&quot; יקראו &quot;10 לקוחות&quot;;
:: (2) מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשנת פעילותו הראשונה לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים.

@ 3. בחינת הזכאות לסיוע
: (א) לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע יגיש עוסק למעביר הסיוע, באופן מקוון, פרטים ומסמכים המעידים על כך; להוכחת התנאי האמור [[בתקנה 2(א)(3)]] [[או 2(ב)(1)]] יהיה רשאי עוסק להגיש תצהיר בכתב; מעביר הסיוע רשאי לדרוש מעוסק מסוים מסמכים נוספים שדרושים לדעתו לשם הוכחת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע.
: (ב) מעביר הסיוע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים לדוגמה שיכולים להעיד על עמידה בתנאי הזכאות לסיוע.

@ 4. תקופת הזכאות לסיוע
: עוסק יהיה זכאי לסיוע בעד התקופה שבה מקטע הסמוך לבית העסק שלו הוא מקטע שהחברה המבצעת הודיעה לגביו כי הוא מקטע עבודות.

@ 5. אופן וגובה הסיוע
: הסיוע לעוסקים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת הזכאות לסיוע יינתן עד לסכום הסיוע הכולל, באופן הזה:
: (1) שיפוי בשיעור 60% בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילמו העוסקים בעד בית העסק, למעט תשלומי פיגורים והפרשי הצמדה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש&quot;ם-1980]], עד לשטח של 120 מ&quot;ר משטחו של בית העסק; מעביר הסיוע ייתן את השיפוי האמור בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור מאת הרשות המקומית על תשלום ארנונה כללית כאמור, ולעניין השיפוי הראשון שניתן לעוסק לפי פסקה זו - בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור כאמור או מיום שאושרה עמידתו של העוסק בתנאי הזכאות לסיוע, לפי המאוחר משניהם;
: (2) מענק כספי שיחולק באופן שווה לכלל העוסקים הזכאים לפי [[תקנה 2]], שהוכיחו את זכאותם בהתאם [[לתקנה 3]]; המענק יינתן, בנוגע לכל אחד מהמקטעים, בשלושה תשלומים שווים, בהתאם להוראות אלה:
: (א) התשלום הראשון יבוצע בסמוך לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק (בפסקאות משנה (א) עד (ג) - העבודות);
: (ב) התשלום השני יבוצע במהלך תקופת העבודות, בסמוך לתום שלוש שנים ממועד תחילת העבודות;
: (ג) התשלום השלישי יבוצע בסמוך לתום ארבע וחצי שנים ממועד תחילת העבודות, או לפני סיום העבודות, לפי המוקדם משניהם;
:: אם באחד או יותר ממועדי התשלום האמורים, העוסק אינו עומד בתנאי הזכאות לסיוע המפורטים [[בתקנה 2(א)(1), (2) ו-(5)]], לא יהיה זכאי לתשלום שמתבצע באותו מועד; גובה המענק הכספי לפי פסקה זו יחושב בסמוך למועד תחילת העבודות במקטע העבודות הראשון, על בסיס סכום הסיוע הכולל בניכוי הסכום המוערך שיידרש לצורך השיפוי לפי פסקה (1) לכלל העוסקים שיעמדו בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת העבודות;
: (3) נשארה יתרה מסכום הסיוע הכולל במועד תום ביצוע העבודות לפי קביעת החברה המבצעת, תחולק באופן שווה בין העוסקים הפעילים שהיו זכאים לסיוע במהלך העבודות.

&lt;פרסום&gt; ד' בסיוון התשפ&quot;ו (20 במאי 2026)
&lt;חתימה&gt; בצלאל סמוטריץ' שר האוצר</text>
      <sha1>3azijnkzcqiegbjyfc2xftfa3oo2rpg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המטרו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744020</id>
    <redirect title="חוק רכבת תחתית (מטרו)" />
    <revision>
      <id>3018201</id>
      <timestamp>2026-05-31T09:26:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק רכבת תחתית (מטרו)]]</comment>
      <origin>3018201</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53" sha1="5xd5tbyfla7xm7hq4a55iszxbg442p3" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק רכבת תחתית (מטרו)]]</text>
      <sha1>5xd5tbyfla7xm7hq4a55iszxbg442p3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:איש חסיד</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1744021</id>
    <revision>
      <id>3018205</id>
      <timestamp>2026-05-31T11:45:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kurpaph</username>
        <id>38358</id>
      </contributor>
      <comment>/* נוסח */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3018205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="565" sha1="iacor7zup3nn5i8c049jobr6idpofa3" xml:space="preserve">== נוסח ==

אומנם מופיע כאן שהטקסט לקוח ממחזור ויטרי, אבל מה שמופיע [[https://he.wikisource.org/wiki/זמירות_למוצאי_שבת_ממחזור_ויטרי#איש_חסיד_היה_(רד)| במחזור ויטרי פה בוויקיטקסט]] פה בוויקיטקסט שונה במקצת מהנוסח המופיע כאן. שלא לדבר על ניקוד שונה. יש נוסחים שונים למזמור הזה? [[משתמש:Kurpaph|Kurpaph]] ([[שיחת משתמש:Kurpaph|שיחה]]) 14:45, 31 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>iacor7zup3nn5i8c049jobr6idpofa3</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>